בשנים האחרונות, התעשייה הפיננסית משתנה בקצב מדהים, עליית טכנולוגיית הבלוקצ'יין, היכולות לייצר נכסים דיגיטליים, זירות מסחר וכלים פיננסיים מתקדמים, משנים את עתיד ההתנהלות הפיננסית המוכר לנו. מאחר שהטכנולוגיה מאפשרת כלים פיננסיים חדשניים, כך היא מצריכה רישוי, פיקוח ובקרה התואמים את היכולות החדשות, יתרה מכך, אי פיתוח ויישום רגולציה מתאימה, מסכנת את ציבור המשתמשים, ומצד שני, פוגעת בהתפתחותה התקינה של התעשייה. חסרונה של רגולציה פיננסית מתאימה לתעשיית הבלוקצ'יין היא תופעה בינלאומית רחבה. אין אף מדינה בעולם שהצליחה לפצח את מנגנון הרגולציה הפיננסי-טכנולוגי המתאים, כך שמצד אחד ישמור על הציבור, ומצד שני, יסייע להתפתחות התעשייה הפיננסית המתקדמת, ולא יגביל אותה מדי. אף מדינה בעולם. למעט אחת, מלטה, שכנתנו לחופי הים התיכון, סטארט-אפ-ניישן רגולטורי. לאמץ מערכת רגולטורית דומה בישראל מלטה היא אי קטן במרכז הים התיכון, מדינה קתולית, דוברת אנגלית, בה חיים פחות מחצי מיליון תושבים. העם המלטזי מזכיר את הישראלים בצורות רבות. מלטה בשל היותה אי סלעי קטן, חסרה משאבים מכל הסוגים, ובשל כך נדרשת ליצירתיות. הסטארט-אפ-ניישן המלטזי מתקיים בזכות מערכת שלטונית רזה ויעילה, ופרגמטיות נדירה. במלטה לא מבזבזים זמן על פוליטיקה. שם הבינו שפתרון הבעיה הרגולטורית הגלובלית, בשילוב סיוע אמיתי מצד הרשויות המדינה, ימשכו מאות פעילויות עסקיות מורכבות וחדשניות מכל העולם. עסקים המתקשים להתקיים במדינותיהם בשל המחסור ברגולציה תואמת, מוצאים באי הקטן בית חם, כמו גם עסקים המעוניינים לקבל מצד הרגולטור תו תקן להיותם כשירים, אמינים, שקופים ומפוקחים. החדשנות בפתרון הבעיה הרגולטורית הוא בראייה ההוליסטית לקשר בין הטכנולוגיה והפיננסים. הפתרון לוקח בחשבון את הסיכונים העסקיים הפיננסיים, ואת הסיכונים הנובעים משימוש בפלטפורמות טכנולוגיות, ונותן להם מענה משולב, וזאת על ידי שימוש בשיטות מוכרות של רישוי, בקרה ודיווח לעוסקים ברגולציה פיננסית. [caption id="attachment_295429" align="alignnone" width="600"] האי מלטה - נופים, כפרים ציוריים, וגן עדן רגולטורי לבלוקצ'יין. צילום: BigStock[/caption] מערכת החוקים החדשה במלטה הקימה תחת הרשות הרגולטורית הממונה על שירותים פיננסיים ה-MFSF (ר"ת Malta Financial Services Authority), המקבילה לרשות לניירות ערך ולרשות למניעת הלבנות הון הישראליות, שני תתי גופים. האחד, ה-VFA (ר"ת virtual financial asset), יוצר מסגרת עבודה בנכסים וירטואליים, וממונה על רישוי ובקרה בנכסים וירטואליים. גוף זה מסמיך אנשי מקצוע ונותן להם רישיון, לייצג בפניו עסקים וחברות המעוניינים לקבל רישוי לפעילות פיננסית על גבי טכנולוגיית הבלוקצ'יין. לאחר מכן ניגשים לטפל ברגולציה הטכנולוגית, שעליה אמון הגוף השני, ה-MDIA (ר"ת Malta digital Innovation Authority), או בעברית: רשות החדשנות המלטזית. רשות זו מסמיכה וממנה מבקרים טכנולוגיים, שתפקידם  לבדוק שהמערכת הטכנולוגית מבצעת את מה שהיא אמורה לעשות, ושהיא תומכת בהגיון העסקי שאושר על ידי המפקח. בעוד שבשאר העולם נאבקים ליישם את רגולציית הבלוקצ'יין, במלטה מתפתחת מערכת משוכללת ובחודשים הקרובים כבר יוגשו הדו"חות הפיננסים הראשונים לציבור ולרשויות במלטה. ישראל, סטארט אפ-ניישן טכנולוגית מובילה בעולם, צריכה לאמץ מערכת רגולטורית דומה לזו שקיימת במלטה, כך שתוכל לספק בית חם למיזמים בתחום הפיננסי, בתקווה להעלות את רמת הבקרה והשמירה על ציבור המשתמשים. הכותב הוא שותף במשרד רואי חשבון ויצמן אהרנפלד, המתמחה בהקמת וליווי פעילויות בנכסים מבוזרים וברגולציה פיננסית מתקדמת 

נבחרת הטאף מאדר של אנשים ומחשבים ופרינטר סנטר סיימה את אתגר הטאף מאדר למען גדולים מהחיים של השנה ממש לא מזמן, וכבר מתכוננת לאתגר של השנה הבאה, שייערך ביולי 2020. גם הפעם מתעתדים חברי הנבחרת להתרים ולתרום למען הילדים חולי הסרטן ובני משפחותיהם, כחלק מאתגר C3 Tough Mudder for Larger Than Life 2020. בכל אחת מסדרת הכתבות הזו נציג בפניכם את אחד.ת ממשתפי.ות הנבחרת, שנקראת על שם שלמה טירן. הפעם זוהי ענת הראל, מאמנת ויזמית בתחום הכושר, בעלת קבוצות ריצה לנשים, מנחת טלוויזיה ומרצה על אורח חיים בריא.. זו השנה החמישית שבה נבחרת מנכ"לים, מנמ"רים ומנהלים נוספים תצא לבצע את אתגר הטאף מאדר, שיתקיים הפעם בסקוטלנד. הנבחרת תבצע את המסלול הקשוח שאותו עושים הכוחות המיוחדים של בריטניה - 20 ק"מ של עליות וירידות בבוץ טובעני, יתמודדו עם מכשולי צלילה לקרח, יעברו דרך תילי חשמל ויידרשו לשלב כוחות בעבודת צוות על מנת לעבור את המכשולים. את כל זה הם יבצעו למען מטרת על - גיוס התרומות לעמותת גדולים מהחיים. ארבע הנבחרות הקודמות השיגו סכום כולל של יותר מ-2.5 מיליון שקלים, שהועברו לעמותה לצורך הקמת "גן חלומות" טיפולי, שיקומי וחינוכי בבאר שבע, לרווחת ילדי הדרום החולים בסרטן ובני משפחותיה. אנשים ומחשבים - יוזמי, מפיקי ומנהלי התחרות כבר שנה רביעית - מובילים גם השנה את הפעילות המבורכת, בניהולה של נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק, שהשתתפה בעצמה באתגר כבר פעמיים. יגאל פדאל, מנמ"ר נשר תעשיות מלט, שישתתף באתגר בפעם הרביעית, קיבל על עצמו את האחריות לטיפול בהשגת התרומות, ועובד על תכניות חדשות ויצירתיות לגיוס היעד, שעומד השנה על 1.2 מיליון שקלים. אלון כהן, מנכ"ל פרינטר סנטר וקפטן הנבחרת, יוביל אותה שוב לאתגר. הוא אמר כי "אבן הפינה לגן בבאר שבע הונחה בתחילת השנה, ואנחנו נחושים להמשיך במאמצים למימון הקמתו והפעלתו. חברי.ות נבחרות הטאפ מאדר לדורותיהן מחבקים ופועלים במהלך השנה גם בפעילויות התנדבות למען הילדים החולים ובני משפחותיהם". לגבי האתגר בסקוטלנד הוא ציין כי "הנבחרת מתגבשת בימים אלה ותתחיל את אימוניה בינואר הקרוב. במשך חצי שנה היא תעבור אימוני ריצה, קרוספיט ונינג'ה, כמו גם סדנאות תזונה והכנה מנטלית. המטרה היא שכל אחת ואחד מהמשתתפים ת.יעבור בהצלחה את האתגר, שמי שיתחיל את האתגר גם יסיים אותו". ענת הראל מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו? "התנדבות - חלוקת מתנות לילדים בחג במחלקה האונקולוגית בבית החולים דנה שבאיכילוב". למה את רוצה להיות בנבחרת? "שילוב של אפשרות לעשות משהו טוב עבור מי שזקוק לזה יחד עם אתגר מסקרן". מה הזיקה שלך לספורט, אם בכלל? "מאמנת ריצה וכושר". מהם תחביבייך? "פעילות גופנית מסוגים שונים". מהי השכלתך ומה למדת בחיים? "תואר ראשון במדעי המדינה ובוגרת בית הספר למאמנים של וינגייט". ספרי קצת על בני משפחתך ושתפי אותנו מה הם יגידו על השתתפותך בנבחרת. "הם יתמכו בי". מה רוב האנשים לא יודעים עלייך? "שאני פוחדת מגבהים". רוצים.ות להיות בנבחרת? אתם.ן מוזמנים.ות להגיש מועמדות כאן. רוצים.ות לתרום לגדולים מהחיים? אתם.ן מוזמנים.ות להיכנס לכאן.

כמו בתחומים רבים אחרים, ישראל בולטת בפיתוח טכנולוגיות שמסייעות לארגונים לשמור על זכויות היוצרים שלהם - כך עולה מכנס שערכה אתמול (ג') רשות הפטנטים, ועסק ב-"שיבוש" שהן יוצרות, ובמרכזן הבינה המלאכותית הראש היהודי - או, אם תרצו, הישראלי - ממציא לנו פטנטים, כמאמר השיר הוותיק, אבל גם טכנולוגיות שמסייעות לרישום פטנטים. כמו בתחומים רבים אחרים, גם כאן ישראל בולטת, ומותירה רושם על העולם. כך לפחות עולה מדברי ד"ר פרנסיס גארי, מנכ"ל הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO), ששייך לאו"ם. ד"ר גארי השתתף בכנס שערכה אתמול (ג') רשות הפטנטים הישראלית, המהווה חלק ממשרד המשפטים, בבורסה בתל אביב. הוא אמר כי תרומתה של הטכנולוגיה הישראלית לעולם הקניין הרוחני היא "רבה, ומגיעה הן מארגונים והן מהאקדמיה המקומית". כך, ציין, בשבוע הבא יציג הארגון בניו-דלהי את אינדקס החדשנות העולמי השנתי שלו, "וישראל תופסת שם מקום נכבד. ארגונים ישראליים הם שותפים מרכזיים לתכניות שלנו במדינות מתפתחות". ה-"שיבוש" הטכנולוגי - גם בעולם הפטנטים הכנס עסק באתגרים וב-"שיבוש" שהטכנולוגיות השונות יוצרות בעולם הפטנטים, ובמרכזן הבינה המלאכותית. המסקנה המרכזית שעלתה מהכנס היא שמדובר בהרבה אתגרים ובהרבה "שיבושים", ושיש לרשמי הפטנטים ולכל מי שמתעסק בתחום הרבה עבודה. ד"ר גארי ציין כי "עד לא מזמן ידענו 'שיבושים' שונים, אבל לא במהירות כמו שיש עכשיו. התוצאה היא 'שיבושים' בארגונים ובמוסדות, וכתוצאה מזה גם ברגולציה, לרבות רישום הפטנטים". לדבריו, "קיימת השקפה שלפיה תעשיית הפטנטים לא תעקוב אחרי הטכנולוגיה, כי היא תוצאה של המהפכה התעשייתית. הנתונים מראים אחרת ומייצרים אתגרים גלובליים ומצריכים תשובות באופן גלובלי. לצורך כך, יצרנו מסגרת לשיתוף פעולה בין המדינות החברות בארגון. אנחנו בשלב ההתחלתי של מתן המענה לאתגרים הללו. צריך להתחיל לחקור את הפערים בין השיטה הנוכחית לבחינת בקשות פטנטים לבין מה שהבינה המלאכותית יכולה להציע, ולהטמיע יותר חדשנות באזור הזה". הוא ציין שאחד הפיתוחים הטכנולוגיים המרכזיים שמעלים שאלות וסוגיות גם בעולם הפטנטים הוא האלגוריתמים, ובעיקר האם הם מפירים זכויות יוצרים - בין אם של אפליקציות, יצירות ספרות, מוזיקה, תסריטים או כל דבר רלוונטי אחר. לסיכום אמר ד"ר גארי כי "ה-'שיבוש' הטכנולוגי מחזיר אותנו לשאלות הבסיסיות של המדיניות בתחום ומה אנחנו רוצים להשיג, כמו גם לסוגיית הפתיחות והסגירות במדינות השונות לפטנטים בינלאומיים. אנחנו מזהים סגירות הולכת ועולה בתחום זה. כך, למשל, ברוסיה, בסין ובהודו קיימים חוקים של דטה לוקליזיישן. לעומת זאת, בארצות הברית דוגלים במדיניות של אופן דטה, והאיחוד האירופי נמצא באמצע. יש שאלות רבות סביב נושא הנתונים והפרות זכויות היוצרים היא אחת מהן. מדובר בסביבה מורכבת מאוד". "הבינה המלאכותית אינה אופציה בעולם הפטנטים - אלא הכרח" אנדריי יאנקו, ראש משרד הפטנטים האמריקני, שיתף את באי האירוע בכמה נתונים על השוק בארצות הברית, ובמרכזם שהבקשות לרישום פטנטים מבוססי בינה מלאכותית זינקו בשנה האחרונה ב-400%. "אנחנו עוסקים בימים אלה בשאלה האם הבינה המלאכותית תעשה את האכיפה על הפרות זכויות היוצרים קשה או קלה יותר. בעתיד הקרוב נבקש את דעתו של הציבור על כך. בכל מקרה, הבינה המלאכותית מניבה לנו הרבה עבודה ואנחנו מחויבים לה, כי היא לא אופציה אלא הכרח". נתון נוסף שציין יאנקו הוא שאם מחשבים לפי גודל האוכלוסייה במדינה, בקשות לרישום פטנטים על המצאות ישראליות הגיעו למקום הראשון מכלל הבקשות שקיבל בשנה שעברה רשם הפטנטים בארצות הברית, כולל מחברות אמריקניות. עוד הוא אמר כי "המחויבות שלנו היא לפתח את האנושות באמצעות טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, שיכולות לעשות את העתיד ורוד יותר. על משרדי רשמי הפטנטים בעולם לקדם זאת, והם צריכים לשתף פעולה ביניהם". ואמנם, רשות הפטנטים הישראליות משתפת פעולה עם מוסדות מקבילים בעולם - כך ציין עו"ד אופיר אלון, ראש הרשות. גם הוא עמד על כך שהבינה המלאכותית היא טכנולוגיה מרכזית שמשפיעה על עולם הפטנטים וציין שעיקר שיתוף הפעולה עם אותם המוסדות, כמו גם עם חברות, הוא בתחום זה ובעולם הביג דטה. הוא דיבר על כלי שהרשות בוחנת, בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון, ושיקל על בחינת הבקשות לרישום פטנטים. אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, ציין שבעוד שב-2008, רוב החברות שהגישו בקשות לרישום פטנטים בעולם היו תאגידי אנרגיה, בשנה שעברה תפסו את מקומם – ובגדול – התאגידים הטכנולוגיים. "רוב החברות שרשמו פטנטים בשנה שעברה הן חברות נתונים, שלרובן יש נוכחות מו"פ בישראל", אמר. "מספר היישומים שלא היינו יכולים להשתמש בהם בעבר, כי לא היה מספיק דטה, הולך ועולה - בעולמות רבים, כמו קמעונות והדפסת תלת ממד. זה מציב בפנינו אתגרים רבים, שעלינו לעמוד בהם", הוסיף אהרון.

התקלה בזום, שבעקבותיה נאלצה החברה להוציא טלאי חירום שהוביל למחיקת שרת מקומי במחשבי מקינטוש, שבו השתמשה התוכנה כדי לחסוך זמן בעת יצירת ועידת וידאו, לא הגיעה באופן מושלם לפתרונה - עד שאפל עצמה התערבה. מתברר שאפל שחררה בימים האחרונים עדכון אבטחה שקט, המתייחס גם הוא לבעיית הפגיעות של זום, אבל בהקשר של תוכנות צד שלישי המשתמשות בטכנולוגיית שיחות הווידאו של החברה. מדובר ביישומים כמו  RingCentral ו-Zhumu שגם התקינו יישומי עזר שאפשרו לקבל פקודות מאתרי אינטרנט, שיכולות לפתוח שיחת וידאו ללא ידיעת המשתמש ו/או הזמנתו. התברר שגם הסרה מלאה של התוכנות הללו לא מחקה את השרת המשני שנותר פעיל בכונני מחשבי המקינטוש שבהם הן הותקנו. כאן אפל נכנסה לתמונה עם טלאי, שהסיר באופן מלא את השרתים הללו כדי למנוע את הגישה האפשרית למצלמות המשתמשים.

FaceApp היא אפליקציה רוסית, המאפשרת למשתמשים בה לעשות מניפולציות על פנים שתועדו בתמונות. היא הופכת את המצולמים מנשים לגברים וליהפך, מוסיפה משקפיים, קרחת או זקן, וגם יודעת לקחת את הפנים שלנו ולראות מה תעשה להם ההזדקנות, וזה, חייבים להודות, מסקרן ומרתק למדי. מדובר על יכולת לחולל שינויים דיגיטליים מגוונים, שבעבר כבר הפכה לוויראלית כשרבים ניסו לגלות איך היו נראים לו הפכו את מינם, אבל השבוע היא תפסה שוב עשרות אלפי משתמשים, או יותר - בעיקר בטוויטר, ועדיין לא ממש באופן גורף אותנו הישראלים - דווקא בקטע של הקפיצה קדימה בזמן.   View this post on Instagram   Grandma Rotem ????‍???? אז מה אתם אומרים? מתאים לי סבתא? ???? #אתגר_הפנסיה @poalimbank A post shared by Rotem Sela (@rotemsela1) on Jul 16, 2019 at 9:01am PDT רותם סלע מתנסה בדוגמנות בגיל השלישי המהדורה הראשונה של FaceApp יצאה ב-2017, והיא מוצעת עד היום בגרסה חופשית לשימוש לכל מי שבא לו לשנות את המראה שלו לרגע, בגלל סקרנות או כשעשוע. היישום פועל למעשה באמצעות טכנולוגיית הבינה המלאכותית, שמייצרת טרנספורמציות ריאליסטיות של פניהם של המשתמשים, באמצעות מסננים ותכונות שונות, ביניהם גם האפשרות להזדקנות. האפליקציה קיבלה כ-200,000 ביקורת ב-App Store, ומתגאה בדירוג של 4.7. ובאמת, מבט זריז על שלל תוצרים שהפיקה מוכיח שהיא עושה עבודה טובה מאוד, וכזו שלא ממש זועקת זיוף.   Harry Potter and the #FaceApp Challenge pic.twitter.com/jVyKhhSks7 — Professor Snape (@_Snape_) 16 ביולי 2019 בני הנוער מסרטי "הארי פוטר" - שבאמת כבר מזמן אינם בני נוער - הפכו כולם לאנשים מבוגרים ממש בחשבון שנקרא על שם אחת הדמויות, המורה פרופ' סנאפ כתוצאה מההיענות לאתגר החדש, שלא כרוך בשום פעילות פיזית כמו הסרת פקקים ושפיכת דליי קרח, ושכאמור מילא את המדיה החברתית בקשישים, אפשר להיתקל בלא מעט צילומי סלפי של מוזיקאים, פוליטיקאים, שחקנים ובעיקר המון ספורטאים (שההתבגרות מעסיקה אותם אולי יותר מכולם, משום מה) עתירי קמטים ושיבה. Me hosting #MasterChef Season 50......#faceapp pic.twitter.com/uKnfxUpC1D — Gordon Ramsay (@GordonRamsay) 16 ביולי 2019 גורדון רמזי בפנסיה מבחר תמונות של ליאו מסי המקשיש, רותם סלע בגיל השלישי, הארי פוטר זקן, השף גורדון רמזי מהעתיד ואחרים כבר צצו, וחיפוש אחרי ההאשטאג FaceApp challenge#, או אפילו רק FaceApp#, ברשת המצייצת או למשל באינסטגרם, יחשוף אתכם לבית אבות שלהם של צילומים שעברו עיבוד מבוסס AI, לצד תגובות עליזות או מזועזעות. חלק מהצילומים של מפורסמים, אגב, אינם כאלו שהסלבס עצמם העלו, אלא פשוט תוצאה של משחקי עריכה וניסיונות שעשו עליהם המעריצים. It’s been a long summer ???? #FaceApp pic.twitter.com/M6LW6bM1t3 — B/R Football (@brfootball) 16 ביולי 2019 דף הטוויטר של אתר הספורט Bleacher Report צייץ "זה היה קיץ ארוך" וצירף תמונה של כל גיבורי הכדורגל של ימינו, שבהחלט ניכר עליהם שעברו דבר או שניים עד כה אם תפסתם חשק לנסות להצטרף לאתגר - טכנית השימוש ביישום זמין גם לכם, כמובן. אבל, כדאי לקחת בחשבון שיש המתריעים שהאפליקציה הרוסית פשוט עושה במשתתפי האתגרים השונים שבהם היא מעורבת שימוש בכדי לייצר מאגר תמונות עצום, לטעמים הברורים מאליהם כמו לימוד ושכלול יכולות הבינה המלאכותית, אבל אולי גם לצרכים אחרים ופחות משעשעים. #FaceApp #faceappchallenge @MoSalah ???????? pic.twitter.com/YrrtlDbT9s — Ahmed Nour ???????? ???? (@Nour3251625) 13 ביולי 2019 מוחמד סאלח כוכב ליברפול, אלופת אירופה לעונת 2019  

דיינבוק, טושיבה לשעבר, הכריזה על מחשב חדש בקו מחשבי ה-Portégé שלה, שמיועד, להגדרתה, עבור אנשי עסקים שמרבים להיות בדרכים. המחשב הנייד החדש, Portégé A30-E, מציע גוף דקיק במיוחד עם משקל של 1.2 ק"ג מתחת למסך בגודל 13.3 אינץ'. מדובר במסך בהיר מיוחד שלפי החברה, למרות זאת, מונע השתקפויות מיותרות ומאפשר להתרכז בעבודה בכל עת. בנוסף, הוא מציע עד 14 שעות עבודה, כך שלא צריך לחפש שקע חשמלי גם אחרי יום עבודה ארוך במיוחד. בנוסף, כמחשב שמיועד לעבודה בדרכים, הוא עבר מבחני עמידה בתקן צבאי, כולל מבדקי טלטלות ונפילות. המחשב מגיע עם מעבדי Core i7 vPro מהדור השמיני של מעבדי ה-Core של אינטל, כדי לאפשר התחברות ארגונית טובה יותר, עם אפשרויות שליטה ובקרה של אנשי ה-IT, עם BIOS שתוכנן בידי החברה עצמה כדי להציע אבטחה מרבית ככל האפשר, ועם תמיכה ב-TPM, המאפשרת שכבת הגנה נוספת, כולל קביעה היציאות שיהיו זמינות לחיבור התקנים למחשב. המחשב אמור להגיע לישראל במהלך החודש הבא עם מחיר התחלתי של 2,990 שקלים לפני מע"מ.

קרן ההשקעות AIHT של מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט, שמשקיעה בחברות ביו-מד, השקיעה 16.67 מיליון דולר בביונדווקס - חברה שמפתחת חיסון שאמור להתמודד עם כל סוגי השפעת הידועים. זאת, כחלק מסבב גיוס של 20 מיליון דולר, שהחברה הודיעה היום (ד') על השלמתו. כספי ההשקעה ישמשו לחברה להשלמת השלב השלישי של הניסוי הקליני הפיבוטלי לשפעת שהיא מבצעת (M-001) ולהגדלת כושר הייצור שלה. לפי החברה, המוצר שלה יכול לעדכן את החיסון, שכאמור אפקטיבי לכל סוגי השפעת הידועים כיום, לגבי מוטציות חדשות. ד"ר רון בבקוב, נשיא ומנכ"ל ביונדווקס, ציין כי "הסכום של 20 מיליון דולר, שגויס בהנפקת הזכויות, מצטרף למימון האחרון שקיבלנו מבנק ההשקעות האירופי בסך של ארבעה מיליון יורו, שהשלים מימון כולל מהבנק בהיקף של 24 מיליון יורו. הסכום הכולל יממן את הפעילות שלנו עד לסיום הניסוי הקליני הפיבוטלי שלב 3 לבחינת יעילות חיסון השפעת שפיתחנו". הוא ציין כי "הגיוס מהווה המשך להבעת התמיכה המתמשכת בנו ובבעלי המניות שלנו, ובמיוחד מריוס נכט, ד"ר יאיר שינדל, יצחק דבש והשותפים והקולגות שלהם ב-aMoon 1. יחד, אנחנו קרובים מאי פעם להשלמת פיתוח החיסון שלנו ולהבאתו לעולם".

ייתכן שווטסאפ ואפליקציות רשתות חברתיות אחרות לא גרועות כל כך לבריאותם של אנשים כמו שחושבים. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת Edge Hill שבאנגליה מצא, שבילוי זמן בתקשור עם חברים ומשפחה בווטסאפ עושה רק טוב לרווחתם הפסיכולוגית של אנשים. המחקר, שבדק 200 משתמשים של מדיה חברתית, העלה, ששיחות קבוצתיות ואישיות עשויות למעשה להועיל לאנשים, בהציעם תמיכה חברתית. "יש ויכוחים רבים לגבי השאלה האם בילוי זמן במדיה חברתית מזיק לנו, אבל אנחנו מצאנו שזה לא רע כל כך כמו שחשבנו", ציינה ד"ר לינדה קיי, מרצה בכירה באוניברסיטת Edge Hill. "ככל שאנשים בילו יותר זמן בווטסאפ, כך נמצא קשר ישיר לתחושות קרבה שחשו לחברים ולמשפחה, והם אף ראו את הקשרים הללו כבעלי איכות טובה. הממצאים מראים בפירוש", הוסיפה, "שהכללת גורמים הקשורים ליכולות החיברות מתאימים מאוד לתחום זה, כדרך להבין כיצד השימוש בטכנולוגיה קשור לרווחה פסיכולוגית. יש בכך תמיכה לרעיון, שטכנולוגיה חברתית כמו ווטס-אפ עשויה לעודד ולהגביר יחסים קיימים וגם הזדמנויות לתקשורת, ובכך לשפר היבטים של תחושה חיובית בקרב המשתמשים". לרחוץ ידיים צ'יק צ'ק – המכונה תעשה הכל באופן אוטומטי במסגרת תערוכת הפרויקטים של 2019 של בוגרי המחלקה להנדסת מכונות ומכטרוניקה באוניברסיטת אריאל, הוצג פיתוח שעשוי לסייע באחת ה"מלחמות" הקשות ביותר בתחום הרפואה בארץ ובעולם כולו – מניעת זיהומי בית חולים. לפי הערכת משרד הבריאות, בישראל מתים בכל שנה יותר מ-4,000 מטופלים מזיהומים נרכשים בבתי חולים, במקרים רבים מחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. זיהומים אלו עלולים לגרום גם לנכות, להארכת משך האשפוז ולאשפוזים חוזרים. אחת הדרכים להילחם בתופעה ואף למנוע רבים מן המקרים הללו היא הקפדה על היגיינת ידיים ועל סביבה טיפולית היגיינית. העניין הזה לא חדש. פרשה ידועה בהיסטוריה של הרפואה היא על איגנץ פיליפ זמלווייס, הרופא האוסטרו-הונגרי, שגילה ב-1847, עוד לפני גילוי החיידקים, כי רחצת ידיים בחומר מחטא בבתי יולדות מקטינה את הידבקות היולדות באלח דם, מחלה שכונתה באותה תקופה "קדחת יולדות" ונחשבה לקטלנית. בעקבות תגליתו, ולאחר מותו העגום, הוא כונה "מציל האימהות". מובן שהמצב היום שונה, וכל אנשי הרפואה מודעים להכרח שבחיטוי הידיים, אבל איכשהו, זיהומי בית החולים אינם נעלמים, אם כי לא רק, אבל גם בשל אי הקפדה של הצוות הרפואי על היגיינת ידיים. אנג'לה נזרוב, דוד אזולאי ואביגיל אויר, בהנחיית פרופ' צבי שילר, פיתחו מתקן אוטומטי לחיטוי ידיים ועטיית כפפות בו זמנית ללא מגע יד אדם, שיכול לשמש בתחום הרפואה וגם תעשיית המזון. הפיתוח יקצר את זמן שטיפת הידיים ועטיית הכפפות לטובת סביבת עבודה סטרילית. הכפפות מתנפחות על ידי משאבת ואקום, היוצרת הפרש לחצים. חיטוי  הידיים מתבצע על ידי חיישן מרחק, שקולט את הידיים ומדליק משאבה שמתיזה חומר חיטוי על הידיים, ולאחר מכן מאוורר ומייבש אותן. כל התהליך מתבצע אוטומטית ללא מגע יד אדם במכונה עצמה. ד"ר אלקסה, אני חולה! שירות הבריאות הלאומי בבריטניה (NHS) חבר לאמזון כדי לספק לתושבי הממלכה מידע בריאותי שכיח ויומיומי מאתר שירותי הבריאות באמצעות פקודות קוליות לאלקסה, העוזרת הקולית מבוססת AI. על שאלה כמו "אלקסה, מה הסימנים של שפעת?", או "אלקסה, איך מטפלים במיגרנה?" תחפש אלקסה את המידע הרלוונטי באתר שירותי הבריאות ותשיב לפונה. במשרד הבריאות מקווים, שהטכנולוגיה תפחית את העומס על שירותי הבריאות והמרפאות. לפי משרד הבריאות והרווחה האנגלי, עד 2020 יותר ממחצית מכל החיפושים באינטרנט יבוצעו באמצעות טכנולוגיית סיוע קולי. "טכנולוגיה מעין זו היא דוגמה מצוינת לכיצד אנשים יכולים לקבל גישה למידע וייעוץ אמינים של שירותי הבריאות המצוינים שלנו בנוחות בביתם", אמר שר הבריאות הבריטי, מאט הנקוק. שיתוף הפעולה הוא חלק מפרויקט גדול של משרד הבריאות הבריטי, הקרוי NHSX, שמטרתו לקדם את הטרנספורציה הדיגיטלית של שירותי הבריאות והרווחה בממלכה. לא לשכוח להיבדק באפליקציה לזיהוי אלצהיימר! צוות רופאים ופסיכולוגים מבית החולים הדסה, בשיתוף עם אוניברסיטת הרווארד, פיתח בהתנדבות אפליקציה שמצליחה לאבחן את סימני האלצהיימר כבר בשלבים הראשונים – גורם בעל חשיבות עליונה ביכולת להתמודד עמה. האפליקציה כבר מופעלת ומסייעת בטיפול. במסגרת האבחון נשאל הנבדק סדרה של שאלות על חייו, המשפחה והחברים הסובבים אותו וכן שאלות כלליות, שיכולות להצביע על שליטה במרחב. על פי התשובות ובעזרת אלגוריתם של בינה מלאכותית, האפליקציה יכולה לתת לרופא הערכה האם הנבדק נמצא בשלבי מחלה ראשונים, ובאפשרותו לשקול את הטיפול הראוי. הנתונים נשמרים, ואפשר לערוך בדיקה חוזרת אחת לכמה חודשים ולבדוק אם חלה הידרדרות. השימוש באפליקציה והמבדק שנעשה באופן אישי חוסכים לרופא זמן יקר של בדיקות ידניות ותיעודן. השבוע התכנסו מתכנים מחברת ההיי-טק גארדיקור המעורבים בפיתוח האפליקציה בהתנדבות, כדי לדון בנושאי אבטחה, כך שתעמוד בתקני הגנת המידע והפרטיות הבינלאומיים ותוכל לשמש כלי עבודה למאות אלפי רופאים ברחבי העולם, ולאפשר זיהוי מוקדם של המחלה אצל עשרות מיליוני חולים, עוד בטרם סימניה ניכרים לעין. לדברי אריאל צייטלין, מנהל הטכנולוגיות הראשי בגארדיקור, שיוביל את המשך פעילות הפיתוח בהתנדבות: "מנגנון אבטחת המידע באפליקציה רפואית מסוג זה הוא קריטי לצורך הפעלתה, כדי למנוע מצבים שבהם התשובות הרגישות של המטופלים והאינדיקציות על מצבם הרפואי מגיעים לגורמים חיצוניים. אנחנו שמחים להעמיד את הניסיון והידע של גארדיקור בתחומי הסייבר והגנת המידע למטרה חברתית חשובה זו".