בתחילת השבוע שחרר משרד התקשורת את המכרז הגדול לתדרי דור 5. למרות שלכאורה מדובר על תחום של תשתיות תקשורת, הרי שיש לו השלכה ישירה על כל תחומי החיים שלנו, אם וכאשר ייצא לפועל. אין זה סוד, שלא מעט מיזמים, תהליכים ופרויקטים שנועדו לשפר את איכות החיים שלנו פה, לייעל מערכות ולחסוך כסף רב, מתעכבים בגלל מגבלת מהירות ונפח. זו אינה בעיה לוקאלית, אלא של כלל משתמשי הרשת בעולם. תשתיות תקשורת של סלולר הן אוטוסטרדה שעליה צריכים לרוץ הנתונים והמידע שמפעילים את המערכות והפעילויות. כדי שהמהירות תגדל, צריך להשקיע בתשתיות חדשות, שתאפשרנה גלישה מהירה מאוד. פרסום המכרז, שהתעכב זמן רב, מגיע בעיתוי רע מאוד לחברות הסלולר, שמצויות בשיאה של תקופה, שבה הן צריכות למעשה להמציא את עצמן מחדש, בין היתר בגלל התחרות העזה בשוק הטלקום, שגרמה להורדת תעריפים דרסטית בשנים האחרונות, פגעה ביכולת של החברות לתת רמת שירות גבוהה וגם מנעה השקעות בתשתיות. המכרז הזה אמור להכניס את החברות הגדולות להוצאות ענק, למרות המענקים הנדיבים שהמדינה מציעה להן, ונכון לעת כתיבת שורות אלו לא ברור מי מהחברות בכלל תרצה לגשת למכרז. בעיתונות הכלכלית פורסם לפני חודש, שסלקום שוקלת לקצץ בהשקעות בתשתית, בין היתר משום שהיא פוזלת יותר לשוק הטלוויזיה והאינטרנט המהיר שתתבסס על חברת IBC שרכשה לא מכבר מחברת החשמל ויזמים אחרים. גם עמדתן של החברות האחרות אינה ברורה. כך, עלול להיווצר מצב, שבו הטכנולוגיה תהיה - אבל לאזרחי ישראל לא יוכלו ליהנות ממנה. לשם כך, צריכה הממשלה, כולל משרד התקשורת, להציף את הנושא לסדר היום הלאומי. שר התקשורת החדש בממשל המעבר עד הבחירו, חה"כ דודי אמסלם, אמר במסיבת העיתונאים, כי "חיינו ישתנו בעקבות יישום תשתית דור 5". אמסלם אף הרחיק לכת והשווה את זה למהפיכה התעשייתית. גם מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, שמוביל את המכרז ועוסק בזה מאז שנכנס לתפקידו, מאמין בחשיבותו, ולמעשה לא רואה שום דרך אחרת, שישראל לא תיכנס אליו. אבל גם לאחר סיום מוצלח של המכרז, כדי שתהיה בתשתיות שלו תעבורה מתאימה יידרשו לא מעט גופים לערוך ניסויים הכרוכים בהשקעות כדי ליישם שירותים ופרויקטים רבים. בחודשים האחרונים נערכים מגעים עם רשות החדשנות, כדי שיימצאו מסלולים שיוכלו לעודד גופים שונים, קיימים או חדשים, שיבצעו ניסויים בתשתיות, לכשיהיו. האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות, ויד הדמיון יכולה פה לחגוג שעות נוספות. אחד המגזרים שממתין למהפכה הזאת הוא מגזר הבריאות. באמצעות דור 5 אפשר יהיה להאיץ תהליכים שכבר קיימים היום, אבל עם הטכנולוגיה החדשה הם יהיו הרבה יותר משמעותיים. לדוגמה, בדיקות רפואיות מתקדמות, ויש האומרים כי ניתן יהיה לבצע ניתוחים אונליין. זאת, בזכות היכולת להעביר נתוני דימות וצילומים בעלי נפחי עצומים, שכיום לא ניתן להעבירם בשום רשת, בוודאי לא במהירות ובקצב הנדרש. לכך אפשר להוסיף את כל מהפכת הרפואה המקוונת, כמו רופא בלילה או טיפול בחולים שאין חובה להחזיקם בבתי חולים, אבל הטכנולוגיה והרשת המהירה יכולים לתת להם את הטיפול הטוב ביותר בסביבה שלהם. תחום אחר הוא הממשלה. בשנה הבאה ימלאו שני עשורים לתקשוב הממשלתי. נעשו לא מעט דברים בתחום, אבל המרחק ליעד הסופי - שיפור השירות לאזרח, שבגללו, בין היתר, הממשלה משקיעה בתחום, עדיין רחוק. אחת הסיבות היא העדר תשתיות תקשורת, שתאפשרנה לבצע פעולות אקטיביות, ברמה הרגישה ביותר, על גבי הרשת. אין צורך להגיע למשרדי ממשלה, לרשויות, לגופים ציבוריים ועוד. בשלטון המקומי הבאזז החם הוא ללא ספק הנושא של עיר דיגיטלית, שמהותה היא שירותים מתקדמים לתושבים מבלי שיקומו מהכורסה. זה כבר קיים היום, אבל תשתית מהירה של דור 5 יכולה לקדם שירותים, לייצר חדשים ולהפוך את המושג של האזרח במוקד למשהו אמיתי. וכל אלה, נוסף על שיפור בסיסי שכל אחד מאיתנו ירגיש בעת גלישה ברשת, בנייד - במהירות שמתקרבת למה שמדינה מודרנית צריכה לספק. כל הדברים האלו יקרו רק אם יקומו האנשים המתאימים, כגון שר התקשורת, ראש הממשלה ומשרדו ואחרים, ויעלו את הנושא לסדר היום, יגידו בקול רם, שזה נושא לאומי ממדרגה ראשונה, רחוק מכל מחלוקת פוליטית או אידיאולוגית. למרבה הצער, בימים אלו, כשאין באמת משילות ואין בית מחוקקים וכולם עסוקים במלחמת הישרדות, אין סיכוי שתקום מפלגה שתשים את הנושא כחלק מסדר היום שלה. החשש הוא, שאנו עלולים לאחר את הרכבת. האוטוסטרדה תיסלל בכל העולם, ואנחנו נשתרך מאחור בדורות הקודמים או בשולי המסלול המהיר.

בעקבות פעילות משותפת של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, כוח המשימה להימורים באינטרנט והיחידה למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433 שבמשטרת ישראל, הורה ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב (כב' השופט בני שגיא) על מתן צו להגבלת גישה לתשעה אתרי אינטרנט, המפרסמים ומפעילים משחקי הימורים ברשת. במסגרת מבצע משולב לצמצום החשיפה לאתרי הימורים באינטרנט, פעלה המשטרה באמצעים שונים לאיתור אתרי הימורים אסורים, ולהנחת תשתית מספקת אשר תצדיק נקיטת הפעולה של מניעת גישה אליהם. החומר שנאסף הובא ונבחן בידי הפרקליטות, אשר החליטה לפעול בשלב זה כנגד תשעה אתרי הימורים ששרתיהם ממוקמים מחוץ לשטחי מדינת ישראל, אולם קהל של משתמשי אינטרנט ישראלים נוהג לגלוש אליהם. האתרים שנחסמו הם: www.vvvbet24.ccom, wwwbetyoo.com, www.fxpbet.com, www.onbet365.com, www.royalbet.co.il, www.vrsbet.com, www.betwembley.com, www.pinnacle.com ו-www.redstarcasino.eu. בהחלטתו, כתב השופט: "ספקיות הגישה לאינטרנט... מצוות להגביל את הגישה של כל המשתמשים בשירותיהן, ללא הגבלת זמן, ובאמצעות חסימה מסוג DNS, אל אתרי האינטרנט..., זאת לאחר ששוכנעתי כי הגבלת הגישה לאתר האינטרנט חיונית למניעת המשך ביצועה עבירה על סעיף 225 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, באמצעות פעילות האתר". עוד נכתב בהחלטה, כי "ספקיות הגישה לאינטרנט... תצגנה בפני כל המשתמשים בשירותיהן, בעת הניסיון לגשת לאתרי האינטרנט..... את דבר ההגבלה..." את הבקשות הגישו עוה"ד אדר לר ואיתי גוהר, בהתאם לחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017. חוק זה נכנס לתוקפו בספטמבר 2017, ומאפשר לתובעי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה לבקש משופט מוסמך של בית המשפט המחוזי, שיורה על הגבלת גישה לאתרי אינטרנט, הכוללים פעילות עבריינית בהתאם לעבירות המנויות בחוק - ארגון הימורים ומשחקים אסורים, פרסום תכנים פדופיליים, פרסום שירותי זנות, פעילות ארגון טרור וסחר בסמים מסוכנים. מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ד"ר חיים ויסמונסקי, ציין כי "אתרי ההימורים שנגדם פעלנו במסגרת מבצע זה הופעלו באמצעות שרתי אירוח, הממוקמים מחוץ לשטח מדינת ישראל, באופן שמקשה על אכיפה פלילית אפקטיבית נגד פעילותם העבריינית. לכן, כחלק מתפיסת ההפעלה של הפרקליטות בתחום המאבק בפשיעה המקוונת, יש לפעול באופן משולב, הן כלפי מבצעי העבירות באמצעות האינטרנט והן כלפי העבירות עצמן. ד"ר ויסמונסקי הסביר, כי "המשטרה והפרקליטות ממשיכות לאסוף חומרים הנוגעים לאתרי אינטרנט ישראליים המבצעים פעילות עבריינית, וכי מתחילת 2019 הוגשו כ-45 לבקשות מכוח חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט".

גוגל הסירה מחנות האפליקציות שלה אפליקציות שמבצעות מעקב בעקבות חשיפה של חברת האבטחה אוואסט, שחשפה כי הן מתוכננות מראש לאפשר מעקב אחר משתמשים. אוואסט איתרה שבע אפליקציות כאלה בחנות של גוגל, שכולן נכתבו על ידי מפתח רוסי. כל שבע האפליקציות הוסרו על ידי גוגל. האפליקציות הללו מתקינות אפליקציית מעקב, שאוספת נתונים רגישים, כמו מיקום, הודעות טקסט והיסטוריית שיחות, ואפילו מסייעות לעוקבים להסתיר את נוכחותן של אפליקציות המעקב במכשיר – שלא מוסיפות כל אייקון למכשיר או כל רמזים על פעילותן. בעקבות הפעילות הזאת, מי שמבקשים לרגל אחר מישהו אחר יכולים לצפות בנתונים על הקורבן ולעקוב אחריו גם באמצעות מחשב שולחני. האפליקציות הזדונית האלה לרוב הוגדרו ככלים לפיקוח הורי או של מעבידים אחר עובדים, אבל נמצא שרבים השתמשו בהן לא בדיוק למטרה הזאת, אלא, למשל, למעקב אחר בני זוג. האפליקציות הללו לא יהיו פופולאריות במיוחד, ובסך הכל "זכו" ל-130 אלף הורדות. גוגל הגיבה לידיעות ואישרה כי הסירה את האפליקציות האלה. במדיניות שלה כבר יש הוראות האוסרות אפליקציות מעין אלה, והחברה אף נקטה צעדים כדי להילחם בנושא הפגיעה בפרטיות על ידי גורמים שונים, כמו תרומות לארגונים הפועלים נגד אלימות במשפחה או פעילות משותפת עם חוקרי פרטיות ואבטחה. הדו"ח שפרסמה אוואסט גם מתאר את האתגרים שגוגל ניצבת מולם במניעה של שילוב אפליקציות מעין אלה בחנות Play שלה. אפליקציות מעין אלה יכולות לעשות את דרכן לחנות תוך עקיפת כלי הסינון של גוגל - למרות שתוכננו מתוך כוונה זדונית, ורק לאחר שמתגלה כי גרמו נזק ניתן לדווח עליהן כפוגעניות.

הנוכחות של האוזניות נטולות החוטים בחנויות הפיזיות ובחנויות האונליין הולכת וגדלה. ההיצע באמת עצום, ונראה שהוא רק הולך וגדל מרגע לרגע. הפעם החלטתי לצלול אל עבר החלק הנמוך יותר של השוק העמוס הזה, שמנעד המחירים שלו, בלשון המעטה, גדול מאוד: מאוזניות אלחוטיות מקצועיות שמגיעות מחברות שמתמחות באוזניות עבור חובבי המוזיקה, ברמה הגבוהה ביותר, ומגיעות גם לארבע ספרות על פתקית המחיר, ועד אוזניות שמגיעות מחברות ששמן לא ממש מתגלגל על כל פה, אפילו לא בסין, ושעולות כמה עשרות שקלים לכל היותר. Encok W01, של חברה צעירה יחסית שעונה לשם בייסאס, הן אוזניות אלחוטיות ללא חוטים שמגיעות, כאמור, מהקצה הנמוך של השוק. עם זאת, קשה לומר שהחברה לא השקיעה בהן מחשבה - מהקופסה, הפשוטה אך המאוד פרקטית וייצוגית, דרך העיצוב - ומובחן היטב שבייסאס מנסה להקנות להן אפילו סוג של מראה יוקרתי. אבל מעבר לכך, כבר אחרי כמה דקות של שימוש בלבד, מורגש היטב הפער ביניהן לבין האוזניות היותר יקרות, שנמצאות מהצד השני של המשוואה, אלו שגם מוגדרות כחכמות: הן פשוטות מאוד, ולמרות שהן מצוידות בכפתור נוח מאוד לשימוש, הוא לא עושה הרבה מעבר לדברים הבסיסיים ביותר: הפעלה/עצירה של המוזיקה, העברת שיר קדימה, מענה לשיחה, דחיית שיחה והשתקת שיחה - טוב, גם כיבוי והפעלה, למרות שלא ממש יש בכך צורך לאורך השימוש. יש גם אפשרות לבצע לחיצה ארוכה כדי להפעיל את המסייעת הווירטואלית בטלפון - בבדיקות שלי Google Assistant, והיא אפילו הצליחה בדרך כלל להבין מה אני רוצה - אבל מעבר לחיפוש היא לא ממש שימושית. שליטה בעוצמת הקול? באמצעות הטלפון. תפקוד חכם, כמו עצירת המוזיקה כשמוציאים מהאוזן? אולי בגלגול הבא. כפתור מגע? לא, כפתורים פיזיים לחלוטין. התראות על מצב סוללה? ראו תשובה אחת קודמת: Encok W01 הן אוזניות שמביאות את הפעילות הבסיסית שצריך אל האוזניים, ולא גרוש עם חור יותר - הן אפילו זהות לחלוטין, ומכיוון שהן גם מתפקדות אותו דבר, כנראה שגם לא ממש משנה אל איזו אוזן תחדירו כל אחת מהן, במיוחד במקרים בהם רוצים להשתמש באחת בלבד כדיבורית. [caption id="attachment_289494" align="alignnone" width="600"] אוזניות אלחוטיות שלא יפלו בזמן ג'וגינג. אילוסטרציה: BigStock[/caption] צלילים מוצלחים ושימוש נוח בכל פעילות אבל כשמפסיקים לחפש את מה שאין, מתגלות אוזניות שמציעות, בוודאי ברמת המחיר שלהן, איכות לא רעה בכלל בהרבה מאוד היבטים. קודם כל הצימוד ממש קל. הן בדרך כלל כבר מוכנות לצימוד מרגע שמוציאים אותן ממארז ההטענה שלהן, כך שהצימוד מאוד פשוט. אם הצימוד לא מבוצע מיד, או במקרה שרק אחת מהן מתחברות לטלפון, פשוט מבצעים עליהן לחיצה קצת ארוכה יותר. לאחר מכן הוא מתרחש באופן אוטומטי בכל פעם שהן זמינות לעבודה. שנית, הן מציעות מבנה פשוט שמותאם היטב לאוזן והן יושבות בנוחות, טוב ויציב גם במשך שעות ארוכות של פעילות כמו הליכה, ריצה או התעמלות. לא היה חשש לרגע שהן ייפלו מהאוזן. הן גם הציעו, למרבה הפתעתי, איכות קולית טובה מאוד, במיוחד למי שכמוני אוהב מוזיקה עתירת בסים. אמנם אין אפליקציית עזר, כמו במקרה של האוזניות בחלק העליון של השוק, אבל גם כברירת מחדל הן מספקות היענות טובה לאורך רוב מנעד הצלילים, פחות אבל בצד של הטרבל. אני גם לא מציע לבחון אותם בעוצמה מלאה - חבל לפגוע באוזניים. והן מספקות עוד משהו שיש כאלה שאוהבים אותו ויש כאלה שלא, והוא כמובן גם תלוי במידה מסוימת בעוצמת המוזיקה, וזה סינון קולות סביבתי מוצלח מאוד. אל תתפלאו אם מישהו יפעיל את כל עוצמת הגרון שלו כדי לתפוס את תשומת הלב של חושי השמיעה שלכם. מבחינת דיבורית, הדעות היו חלוקות. חלק מהשיחות עברו חלק לחלוטין, בחלק אחר התלונות היו רבות מאוד, והמרחק מהטלפון לא ממש השפיע, כי הן תומכות בבלוטות' 5.0, שמאפשר חיבור ודיבור במרחק של עד עשרה מטרים. מבחינת שימושיות הן עבדו בדרך כלל לא בעיות. פה ושם הייתה קטיעה קלה של המוזיקה, אבל זו תופעה מוכרת לכל מי שמשתמש באוזניות אלחוטיות, והיא לא בלעדית ל-Encok W01 דווקא. עם זאת תופעה שהובחנה בזמן משחקים וסרטים היא השהייה קלה בקול המגיע לאוזניות, קלה מאוד, אבל כאמור מורגשת. האוזניות, שגודלן כ-15 מ"מ, שוקלות 5 גרם בלבד, מה שתורם להרגשה הנוחה בעת השימוש בהן גם למשך זמן ממושך, ובבדיקות שלי הן החזיקו אפילו יותר מ-6 שעות האזנה למוזיקה, כפי שהחברה התחייבה. הן מצוידות בסוללה של 60mAh והמארז שלהן, שנראה מגושם משהו והוא אפילו די כבד, מציע עוד 2,000mAh נוספים - וגם אם בפועל זה אומר רק עוד 10 הטענות נוספות, זה אומר שאפשר לצאת לכמה ימים לשטח בלי לחשוש. Encok W01 עולות כ-27 דולרים בלבד בחנויות הסיניות, ומי שרוצה רק מוזיקה באיכות יחסית טובה, יכול להיות בטוח שהן יספקו לו את הפתרון הזול שהוא מבקש.    

לאחרונה פורסם באמצעי התקשורת על מתקפת כופר (Ransomware) שכוונה אל חברת הטלוויזיה רשת 13, פגעה בחדרי העריכה של "הישרדות", "המירוץ למיליון" ותכנים נוספים שטרם פורסמו. על המסכים בחדרי העריכות הופיע וירוס ודרישת כופר, והיה חשש כבד שכל העבודה על התכניות תרד לטמיון. רשת 13 בתגובה מהירה החליטה לבודד את חדרי העריכה ואת הקבצים שנחשדו כנגועים, ובמקביל עצרה את כל הליך העריכה של התכניות שאמורות לעלות בתקופה הקרובה. מתקפות הכופר הפכו כבר מזמן לעניין נפוץ שפוגע בכולם: באנשים פרטיים, עסקים קטנים ועד ארגונים גדולים. ההערכות הן כי בישראל בלבד מתרחשות 45,000 מתקפות כופר בכל חודש. במרבית המקרים ההתקפה מתרחשת כאשר האקר חודר אל מחשב או שרת, משתלט על מספר או על כל הקבצים הקיימים בו ומצפין אותם. הנפגע מקבל הודעה כי כדי להחזיר את הקבצים לקדמותם, עליו לשלם דמי כופר. הקבצים המוצפנים משוכפלים החברות הקיימות בשוק והמציעות פתרונות גיבוי מציינות כי הפתרון הטוב ביותר להתמודדות עם מתקפת כופר הוא מאוד פשוט: לגבות את הקבצים בעותק נפרד מהמקור. על פי תפישתן, גם אם ההאקר מצפין את הקבצים על המחשב שלך או השרת שלך, תמיד אפשר לשלוף את הנתונים המקוריים מהגיבוי המעודכן בזמן אמת, ועל ידי כך לא להיכנע להאקר ולבקשת הכופר. אך אליה וקוץ בה – במציאות, פעמים רבות קורה שהגיבוי עושה את מה שהוא אמור לעשות, ברגע שהקבצים הקיימים השתנו ולמרות שכעת הם מוצפנים, מערך הגיבוי מבצע רפליקציה (שכפול) של הקבצים החדשים בזמן אמת. כתוצאה מכך, מהר מאוד תוכלו למצוא את עצמכם עם קבצים מוצפנים גם במחשב הראשי וגם במערך הגיבוי, ביחד עם דרישת כופר מהאקר כדי לקבל את הקבצים בחזרה. אם כך, מהו הפתרון שיעזור בתרחיש של התקפת כופר? גיבוי המפריד פיזית בין המחשב הראשי לגיבוי שלו. זאת אומרת, גיבוי לדיסק חיצוני שאינו מחובר לרשת - לענן חיצוני שאינו מחובר בגיבוי חם או גיבוי באמצעות קלטות. גם כיום, פתרון קלטות זוכה לביקושים. חברות הטכנולוגיה הענקיות כמו גוגל, אמזון ומיקרוסופט, וגם חברות המחקר הגדולות ביותר, כמו נאס"א, משתמשות בקלטות גיבוי בכדי לאחסן בביטחון את המידע שלהן. הקלטות הישנות והטובות הן למעשה הפתרון המופרד והמבודד היחיד שיכול לעזור להתאוששות מהירה מאסון. בצורה הזו גם אם הקבצים הראשיים וגם אם קבצי הגיבוי בענן מוצפנים, תמיד אפשר לשחזר מאמצעים הללו בקלות. במהלך עבודתי נחשפתי לעשרות מקרים בהם ארגונים חשבו שהם מוגנים ממתקפת כופר בזכות הגיבוי שלהם. דוגמה אחת מני רבות התרחשה במוסד חינוכי ידוע בישראל, אשר חווה מתקפת כופר שבה כל קבצי הארגון הוצפנו. הגיבוי שלהם היה בענן ציבורי וכל קבצי הגיבוי הוצפנו אף הם. לעומת זאת, חברה ידועה בתחום אבטחת המידע חוותה לאחרונה מתקפת כופר, עם נזק מינימלי, בזכות כך שהגיבוי שלה היה off-line ולא גיבוי זמן אמת. [caption id="attachment_272408" align="alignnone" width="600"] כופרה. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] הקלטות ממשיכות להציג פיתוחים מעניינים – יותר מידע בפחות מקום למרות התדמית שהשתרשה בקרב החברות, הרי שעולם קלטות הגיבוי חי ובועט, ויש בו פיתוחים טכנולוגיים מעניינים. מארק לאנצ' ניהל צוות ייעודי לשכלול טכנולוגית קלטות במעבדת המחקר של יבמ בציריך. בשנת 2017 הצוות של לאנצ' הבין כיצד הם יוכלו לאחסן 201 גיגה-בייט של מידע על עשרה סנטימטר של קלטת. המשמעות של זה היא שסליל אחד של קלטת, בגדול כף יד, יכול לאחסן כמות מידע שהייתה ב-330 מחשבים ניידים. פריצת הדרך של לאנצ' דחקה הצידה את הכוננים הקשיחים, שהתקשו להתמודד עם כמות המידע הענקית. כשזה נוגע לכמויות מידע גדולות, לקלטות מגנטיות מספר יתרונות על פני טכנולוגיות אחסון אחרות. בעולם הדיגיטלי הגדל והמתפתח האקרים יכולים, בעזרת מתקפות סייבר, לפגוע במידע שנמצא בעננים, אולם הם אינם יכולים להגיע אל קלטות האחסון והגיבוי שמאובטחות ב-off line. לקלטות יש יתרון נוסף של מחיר תחרותי, בעוד אחסון של טרה-בייט מידע בכונן קשיח עולה בערך כ-50 דולר, שימוש בקלטות גיבוי בעלות אותה קיבולת עולה בערך כ-5 דולר. טכנולוגיות ישנות לא נעלמות מהעולם, הן מוצאות דרכים חדשות להיות רלוונטיות. וגם כאשר אנו מיישמים טכנולוגיות חדשות, לעיתים הטכנולוגיות הוותיקות הן אלו שיעניקו לנו את השקט האמיתי. הכותב הוא מנכ"ל דטה בנק, המתמחה בפתרונות הגנה על נתונים, גיבוי והתאוששות מאסון  

פרויקט האנרגיה הגדול במדינת ישראל מגיע לשלביו הסופיים: בשבועות האחרונים השלימה שותפות לוויתן את בניית ובדיקת המבנים התפעוליים של אסדת לוויתן, באמצעותה יופק הגז הטבעי מהמאגר ויוזרם למערכת הולכת הגז של ישראל. המבנה התפעולי של האסדה מורכב מחמש יחידות תפעוליות שונות, שכולן יוצרו בשנתיים האחרונות על ידי נובל אנרג'י. הראשונה שבהן כבר יצאה לדרך מטקסס לעבר ישראל, ובשבועות הקרובים יצאו שאר היחידות - על גבי דוברות ענק ייעודיות, שצפויות להגיע ארצה בספטמבר. כשחלקי האסדה יגיעו בסוף הקיץ תחל ההרכבה: עבודות ההנפה וההרכבה של יחידות התפעול על יסודות האסדה יבוצעו על ידי העגורן הימי הגדול בעולם ויימשכו כחודש, ולאחריו כמה ספינות ימשיכו בעבודות ההתקנה עד לתחילת ההזרמה. כמה נתונים על אסדת לוויתן אסדת לוויתן מוצבת במרחק של כ-10 ק"מ מהחוף, בעומק מים של 86 מטרים. גובהה מעל פני הים ועד למפלס העליון הוא 47 מטרים וזרוע האסדה מגיעה לגובה של 130 מטרים מעל פני הים. אורכם של סיפוני האסדה הוא 102 מטרים ורוחבם - 80 מטרים. משקלם עומד על 38 אלף טון. מאגר לוויתן, הממוקם כ-125 ק"מ מערבית לחיפה, כולל 626 BCM גז טבעי. הוא התגלה ב-2010 ונחשב למאגר הגז הטבעי הגדול ביותר שנתגלה בעולם בעשור הקודם. נובל אנרג'י אמנם התפרסמה בציבור הישראלי בעקבות פרויקט הגז, אבל היא הגיעה ארצה כבר ב-1998. פעילותה נחלקת לשניים: יבשתית בארצות הברית וימית באפריקה ובמזרח התיכון - פעילות שמאגרי הגז בישראל היא חלק ממנה. המפורסמים שבמאגרים הם תמר, שהתגלה ב-2009, ולוויתן. שנה לאחר כניסתה של נובל, ב-1999, התגלה מאגר נועה, ומאגר נוסף, מרי בי - בשנת 2000. כיום, מכלל הקידוחים, לנובל יש שלושה נכסים עיקריים: מרי בי; תמר, המפיק העיקרי, ש-70% מייצור החשמל בישראל בא ממנו; ולוויתן, המתוכנן לספק גז לישראל, ירדן ומצרים, והקמתו תסתיים בשלהי השנה הנוכחית - אז הוא גם יחל להפיק גז בצורה מסחרית. עלות ההשקעה בלוויתן עומדת על 3.75 מיליארד דולר וזו שבתמר - על 3.5 מיליארד. כמות הגז נמדדת ביחידות נפח TCF, כאשר בתמר יש 11 יחידות, בלוויתן 22 ובמרי בי - אחת. על פי נובל, בקצב הצריכה הנוכחי, מאגר תמר יספק לישראל גז למשך שלושה עשורים. הגז מלוויתן, לעומתו, מיועד אמנם לשוק המקומי, אך כאמור, גם ליצוא. עם חיבור מאגר לוויתן לחוף תוכפל קיבולת הגז המופקת בישראל. [caption id="attachment_295563" align="alignnone" width="600"] מרובת מערכות IT. אסדת לוויתן. צילום: יח"צ[/caption] "מפעל 'קטן' ומרובה מערכות - בים" נעמי כץ, אחראית מערכות ה-IT עבור התפעול בנובל אנרג'י, אמרה לאנשים ומחשבים כי "לא רק האסדה היא דבר מורכב, גם מערכות ה-IT שיושבות עליה. האסדה היא מעין מפעל 'קטן', שייחודו הוא בכך שהוא מרובה מערכות ויושב בים. נדרשנו לתמוך בכמה מערכות IT ייחודיות ועשינו זאת בשיתוף פעולה עם הצוות של החברה ביוסטון. האסדה מגיעה כשמערכות ה-IT מורכבות עליה. לאחר שהן הורכבו שם, ערכנו את כל הבדיקות, כדי לוודא שהן עונות על הדרישות שהגדרנו מלכתחילה". כץ ציינה כי "כיוון שכל הדבר הזה מתחיל לעבוד ביחד, יש 'מרוץ' בין צוותי נובל השונים - ההנדסה, החשמל וה-IT". לדברי עופר ויזל, מנהל תשתיות ה-IT בחברה, אמר כי "על האסדה מותקנות כמה טכנולוגיות, וביניהן תשתיות IT משולבות באופן עמוק, HCI (ר"ת Hyper-converged infrastructure), של דל, עם אחסון של Dell-EMC. זאת, לטובת ביצועים, יכולת גידול ושרידות, כמו גם בשל הצורך שירוצו עליהן סביבות ומערכות IT שונות". "בהיבט התקשורת", ציין, "אנחנו מתבססים על מערכות של סיסקו. הרשתות מופרדות לצרכים עסקיים. מדובר בחיבור המשלב כמה ערוצים: אינטרנט, סיבים אופטיים, תקשורת לוויינית ומיקרוגל. אנחנו מתמודדים עם מערכות תקשורת מורכבות, על מנת לתת נראות מלאה למערכי המחשוב. רוב עבודת ההתקנה נערכה ביוסטון ואנחנו, בארץ, בודקים ונבדוק את כל ציוד התקשורת ואת החיבור שלו למערכי ה-IT. בנוסף, נטמיע מערכות שו"ב, לטובת ניטור מרחוק של מערכות ה-IT בזמן אמת". [caption id="attachment_280571" align="alignnone" width="600"] יקי אלמוזנינו, מנמ"ר נובל אנרג'י לאזור המזרח התיכון ומערב אפריקה. צילום: יח"צ[/caption] יקי אלמוזנינו, מנמ"ר נובל אנרג'י לאזור המזרח התיכון ומערב אפריקה, אמר ש-"תעשיית הגז והנפט עוברת שינוי בשנים האחרונות. ה-IT נהיה יותר משמעותי ומעורב יותר ויותר בתהליכים העסקיים והתפעוליים. ייחודה של אסדת לוויתן הוא בכך שהיא גדולה יותר מהרבה אסדות אחרות בעולם, והיא גם מודרנית. לכן, זה דורש מאתנו לספק מכלול של שירותי IT מודרניים: אפשרות לכל העובדים לבצע על גבי המחשב שיחות וידיאו, דיבור בטלפון, צפייה בטלוויזיה ועוד. שמנו דגש על שרידות המערכות, בגלל הלוגיסטיקה - הקושי לשנע טכנאים לאסדה". הוא ציין ש-"השאיפה היא לבצע כמה שיותר פעולות ניטור וניהול בשלט רחוק ולקבל כמה שיותר מערכות אמינות, עם כמה גיבויים לכל מערכת. זאת, כדי שבמקרה של תקלה, המערכות תמשכנה לעבוד עד שיגיע איש תמיכה לאסדה". אלמוזנינו סיים באמרו כי "אנחנו בשלב הסופי של עבודות תכנון שארכו שלוש שנים - תכנון משותף לצוותים ישראלים ואמריקנים. היה זה אחד הפרויקטים האזרחיים המורכבים ביותר בישראל".

ג'ף בזוס מוכר לנו בעיקר בזכות פועלו כמנכ"ל אמזון, וכן עקב היותו האיש העשיר בעולם. אבל המיזם השני שלו, עם חברת בלו אוריג'ין, מתמקד בעתיד ובחקר החלל. בראיון בלעדי שהעניק השבוע (ג') ל-Evening News של CBS אמר בזוס כי הוא מתכוון לצמצם את עלות ההגעה לחלל. בזוס, שוחח עם המראיינת לורה או'דונל כשלצידו מתראיינת גם קרוליין בובייה קנדי שלוסברג, בתו של נשיא ארה"ב שנרצח, ג'ון פ. קנדי. השניים זומנו לאולפן למפגש כדי לדון על עתיד המסעות לחלל, וספציפית השיבה אל הירח - אליו הגיעו בני האדם בתקופת כהונתו של אביה של קנדי. "זה דורש מאות מיליוני דולרים אפילו רק בכדי להתחיל עם משהו מעניין. מה שאני עושה זה להפחית את המחיר של הכניסה באמצעות רכבי חלל בשימוש חוזר", הסביר בזוס, שהמשיך ואמר כי כאשר הוא ייסד את אמזון, מערכת להעברת חבילות כבר הייתה קיימת: "זה היה נקרא דואר", הוא ציין כדי להדגיש שלא תמיד חייבים להמציא משהו חדש לגמרי, אלא שגם ניתן לשדרג את הקיים. בזוס לא מסתיר את תכניותיו להגיע לירח באמצעות החלליות שבלו אוריג'ין מפתחת, בעיקר עם זו המכונה בלו מון, דגם שאותו הציג בזוס במאי האחרון, ושאמור להוביל אסטרונאוטים לירח עד שנת 2024. החללית המסוימת מתוכננת כך שתוכל להיות משוגרת מכמה משגרים - למשל ממשגר אטלס 5 של לוקהיד מרטין ובואינג, מה-SLS, שהיא מערכת השיגור לחלל החדשה שפיתחה נאס"א, וכן מ-ניו גלן שהוא המשגר של בלו אוריג'ין עצמה. גם בזוס רוצה לעשות "צעד קטן לאדם וצעד גדול לאנושות" המפגש הנוכחי של בזוס וקנדי מגיע כמעט 50 שנה מאז היום שבו האסטרונאוט ניל ארמסטרונג ירד מהחללית אפולו 11, פסע "צעד קטן לאדם וצעד גדול לאנושות" על הירח ועשה היסטוריה. או'דונל דיברה עם בתו של קנדי, קרוליין, על מורשתו של אביה בהקשר זה, ובזוס לקח חלק בשיחה כמי שחולק חזון ואולי יצליח להיכנס לנעליו הגדולות של הנשיא המנוח, בכל הקשור בהגעה מחודשת של בני אנוש אל הירח. קנדי מצידה ציינה שהגיע מזמן הזמן שגם אישה תדרוך על הירח.  בכלל, הזמן הוא עניין שעלה בשיחה לא מעט. ראשית כשבזוס אמר כי "כדי לחזור לירח ובמסגרת הזמן שהממשל רוצה, אנחנו בהחלט צריכים את התמיכה של הממשלה לעשות את זה". שנית, משום שעל המפגש ריחף גם העיסוק בכך שמצבו של כדור ארץ מדאיג, והזמן משחק אף הוא פקטור לגבי כך, משום שיש הרואים באפשרות לעזוב את כדור הארץ ולהתיישב בחלל דבר שאינו רק גחמה אלא צורך אמיתי, עקב התדרדרות האיזון האקולוגי של כדור הארץ, ובעיקר בגלל משבר האקלים. [caption id="attachment_191593" align="alignnone" width="600"] הנחיתה על הירח[/caption] "אנו בני האדם צריכים ללכת לחלל אם אנחנו עומדים להמשיך להיות תרבות משגשגת", אמר. "הפכנו להיות גדולים כאוכלוסייה, כמין, וכוכב הלכת הזה קטן יחסית. אנחנו רואים את זה בדברים כמו שינוי האקלים וזיהום, ותעשייה כבדה. אנחנו נמצאים בתהליך של השמדת הפלנטה הזו, ושלחנו בדיקות רובוטיות לכל כוכב לכת במערכת השמש - זה (ארץ - ג"פ) הוא הטוב ביותר. לכן, עלינו לשמור על הפלנטה הזאת", הבהיר בזוס שאמר שחקר החלל הוא קריטי להישרדותנו, אבל בעיקר התייחס לכך שהוא חוזה שיום אחד בעתיד נצליח להעביר פשוט את כל התעשיות המזהמות אל ירח, ולא בהכרח את בני האדם להתגורר בו. "בסופו של דבר, זה יהיה הרבה יותר זול ופשוט להכין דברים מסובכים באמת בחלל ואז לשלוח את החפצים האלה בחזרה לכדור הארץ. הייתי חושב, בערך במסגרת זמן של מאות שנים", התנבא מנכ"ל אמזון בנוגע לאפשרויות אלו. "אם אני שומעת את ג'ף אומר את זה, אז אני מתחילה לדמיין את זה", הגיבה קנדי לדבריו אלו. "אני חושב שזה חשוב לכוכב הזה. אני חושב שזה חשוב לדינמיות של הדורות הבאים. זה משהו שאכפת לי ממנו מאוד. וזה משהו שחשבתי עליו במשך כל חיי", הדגיש בזוס את כוונותיו בנוגע להפיכת ההגעה לירח לזמינה בעבורינו, בני האדם, ואף סיפר למראיינת כי ההתרגשות שאחזה בו כילד כשצפה בנחיתה על הירח וכשהוקסם ממנה הייתה מקור להשראה בעבורו, בעבור שאיפותיו וחזונו.

התוצאות הרבעוניות שפרסמה יבמ אמש (ד') מסמלות סוף עידן, או יותר נכון חלק מהסוף המתמשך שלו. מדובר בסוף עידן המיינפריים - אותו מחשב ארגוני גדול, שהיה אחד ממוצרי הדגל של החברה הוותיקה במשך שנים. הביקוש למחשבים אלה המשיך לרדת ברבעון השני ובמחצית הראשונה של השנה וסייע להביא לקיטון בהכנסות הענק הכחול בשתי תקופות אלה. על פי הדו"חות, שהם האחרונים שאינם כוללים את תוצאות רד-האט, שיבמ רכשה בעסקת ענק של 34 מיליארד דולר, ההכנסות במחצית הראשונה ירדו בכ-4.5% לכ-37.3 מיליארד דולר, ואילו ההוצאות רשמו קיטון של 7% ל-32.7 מיליארד. הרווח הנקי נותר כמעט ללא שינוי - הוא עלה ב-0.15%, עקב תוספת הוצאה של 724 מיליון דולר בגין חבות מס. במהלך הרבעון, ההוצאות קטנו בכ-5% ל-16.4 מיליארד דולר, ההכנסות ירדו ב-4.2% ל-19.2 מיליארד והרווח הנקי עלה ב-3.9% ל-2.5 מיליארד, עקב ירידה בחבות המס. [caption id="attachment_288625" align="alignleft" width="300"] ג'יני רומטי, מנכ"לית יבמ. צילום: פלי הנמר[/caption] לצד הקיטון בביקוש למחשבי המיינפריים, הסיבה לנתונים השליליים בהכנסות בשתי התקופות היא ירידה בביקוש לשירותים טכנולוגיים באופן כללי. לעומת זאת, היא הצליחה להגדיל את ההכנסות בסעיפים בעלי מתח רווחים גבוה, אך זה לא הספיק. ביבמ אף מצפים כי כניסתה של פעילות רד-האט לתוצאות החברה, שתבוא לידי ביטוי בדו"חות הרבעון הנוכחי, תשפיע לטובה. ירידות כמעט בכל סעיפי הפעילות יבמ רשמה ירידות רבעוניות כמעט בכל סעיפי הפעילות, להוציא שירותים עסקיים גלובליים ושירותי ענן. בסעיף הראשון היא רשמה עלייה של 0.5% ל-4.16 מיליארד דולר ובשני - גידול של 3.2% ל-5.65 מיליארד. לעומת זאת, הכנסות השירותים הטכנולוגיים ירדו ב-6.66% ל-6.84 מיליארד דולר, בסעיף המערכות היא רשמה ירידה של 19.5% ל-1.75 מיליארד, מימון העסקות ירד בכ-11% ל-351 מיליון ובסעיף "הכנסות אחרות" היא רשמה קיטון של 15.96% ל-420 מיליון. הרווח הנקי למנייה גדל ברבעון ב-7.2% ל-2.81 דולר. עוד עולה מהנתונים הרבעוניים כי ההוצאות הגולמיות ירדו ב-6.05% ל-10.15 מיליארד דולר, הרווח הגולמי קטן ב-2.06% לתשעה מיליארד והרווח הגומי השולי עמד על 47%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות ירדו ב-2.8% ל-6.2 מיליארד דולר והרווח זינק בכ-18.9% ל-4.7 מיליארד. ג'יני רומטי, מנכ"לית יבמ, אמרה לאחר פרסום התוצאות כי "במהלך הרבעון השני רשמנו גידול בהכנסות פעילות הענן, שהוא הסעיף עם מתח הרווחים הגבוה של החברה. עם השלמת רכישת רד-האט נחזק את מעמדנו".