בשנים האחרונות הקפידה אינטל לציין יותר מפעם אחת שהיא לא רק יצרנית של מעבדים. זה היה אחד ממשפטי המפתח של מנהלי החברה, שדאגו לחזור עליו כמו סוג של מנטרה. הם גם הציגו לראווה את העלייה הקבועה והמשמעותית למדי בהכנסות השנתיות, ואת הצמיחה הגדולה של פעילותה בתחומים אחרים, כמו דטה סנטרים, בינה מלאכותית ועוד טכנולוגיות מודרניות. החברה אף מתגאה שוב ושוב בכך שטכנולוגיות שלה עוזרות לחיי היום יום, למשל שידורי ספורט מתקדמים, ומופעי רחפנים גדולים ומתואמים היטב - כמו שהיה בטקס הדלקת המשואות של יום העצמאות לפני כשנתיים. כנראה שיש לאינטל סיבות לא רעות בכלל להפנות את המבט של כולם מייצור המעבדים שלה. אולי, כמו שאומרים, ידעו שם את מה שהאנשים מבחוץ לא יכלו להבחין בו, ולכן החליטו לעכב את הקמת המפעל החדש בקריית גת. אחרי שהיא החליטה לצאת משוק המעבדים למובייל, כשהיא בעצם משאירה את השטח ל-ARM, התברר שאינטל מתקשה מאוד, מסיבות שונות, לעשות את הצעד הנדרש מייצור מעבדים בליתוגרפיה מיושנת יחסית של 14 ננו-מטר אל הדור הבא של 10 ננו-מטר. השקת מעבדי ה-10 ננו-מטר שלה נדחתה ונדחתה, ושלשום (א') אמר בוב סוואן, מנכ"ל החברה, במפגש עיתונאים ביפו שהם יתחילו להיות מושקים לשוק הפרטי לקראת עונת החגים של סוף השנה הנוכחית, ולשוק העסקי במחצית הראשונה של השנה הבאה. כך או כך, זה הפך כבר מזמן לסגה שאנשים שאינם מקצועיים לחלוטין כנראה אף פעם לא יצליחו להבין. עוד בעיה לאינטל: הקאמבק של AMD יכול להיות שבעידן אחר, בעיות המעבדים היו עוברות יחסית בשקט, אבל אם לא מספיקות המהמורות האובייקטיביות והסובייקטיביות של אינטל פנימה, הופיעה באחרונה בעיה חדשה-ישנה עבורה מבחוץ. AMD, שאינטל כבר חשבה שהכניעה אותה לפני מספר שנים, חזרה בכוחות מחודשים ועם טכנולוגיה מתקדמת. בזמן שאינטל עוד לא הצליחה, כאמור, להביא לשוק מעבדי 10 ננו-מטר, יריבתה אוטוטו מתחילה למכור מעבדים בתצורת ייצור של 7 ננו-מטר, יתר על כן, היא תמכור מעבדים כאלה הן למכשירים ניידים דקים וקלים, והן למחשבים שולחניים כבדים יותר. מטבע הדברים, AMD ממש לא מתכוונת לחכות לאינטל שתשיק את מעבדי ה-10 ננו-מטר שלה, וגם לא למאמצים האמיתיים וכנראה גם מתקדמים של המתחרה להפוך לשחקנית בשוק כרטיסי התצוגה. ההתנהלות הזו של אינטל יצרה סוג של בור, או ואקום. מכיוון שהחברה נמצאת בתקופת ביניים, שבה היא כבר החלה לשדרג חלק מקווי הייצור שלה לטכנולוגיה החדשה, לא רק שמעבדי ה-10 ננו-מטר עוד לא כאן, אלא שנוצר במקביל חוסר במעבדי ה-14 ננו-מטר בהשוואה לביקושים. לכן, יצרניות המחשבים מחפשות תשובות אצל המתחרה, AMD. רמת הביקוש הכללי למעבדים בשוק המחשבים יורדת לאיטה, וזהו שוק מצומצם גם ככה ברמת השחקניות, אז אם חברה אחת לא נותנת - לוקחים מהשנייה. כנראה שבאינטל הבינו שהם הולכים לשנה קשה מבחינת הביקושים למעבדים, ולפי החברה לשנה קשה באופן כללי, בגלל מצב הכלכלה הגלובלי. לכן, ומכיוון שעל פניו יש עדיין בעיות במעבר לייצור בליתוגרפיה החדשה, החליטו בחברה להרים תמרור עצור, כדי לחסוך בהוצאות. כנראה שזו הסיבה האמיתית לדחיית הקמת המפעל החדש בקריית גת, שהיה דורש ממנה להשקיע סכומים גדולים כבר השנה. אם תרצו, ההחלטה על העיכוב מגלמת את כל בעיות המעבדים בבת אחת. אינטל לא תעצור לחלוטין או תבטל את ההשקעה המתוכננת בהקמת המפעל החדש, או בעצם בהתאמתו לתהליכי הייצור החדשים. קשה לי להאמין שזה יקרה, ולא רק בגלל ענייני הון וכספים. אינטל יכולה לומר שלא רק המעבדים חשובים לה, אבל אם היא תרצה או לא, מדובר קודם כל על איך שהיא נתפסת בעיני כלל הציבור. היא לא יכולה, וגם לא רוצה, לוותר על שמה הטוב בתחום. אינטל היא אולי לא רק חברת מעבדים, אבל היא קודם כל חברת מעבדים.

Minerva Labs הודיעה כי קבוצת פז בחרה בפלטפורמה שלה, Minerva Threat Prevention Platform, כדי להתמודד עם הדור הבא של איומי הסייבר באלפי תחנות הקצה ובשרתים של הקבוצה. פז הנה חברת אנרגיה ישראלית ציבורית. בבעלות החברה בית זיקוק באשדוד, מסופי אחסון וניפוק מוצרי דלק, רשת של כ-270 תחנות תדלוק (זוהי רשת התדלוק הגדולה בישראל) ויותר מ-235 חנויות נוחות. Minerva Labs הוקמה ב 2014, והיא החברה הראשונה שפיתחה פתרון הגנה אקטיבי המתמקד במניעת איומים מודרניים ומתקדמים כפלטפורמה משלימה לפתרונות הגנה קיימים דוגמת אנטי וירוס. הפלטפורמה בנויה בתצורה המאפשרת הטמעה מהירה, ללא דרישות קדם וללא צורך באתחול מערכת ההפעלה. שילוב הפלטפורמה של Minerva Labs עם פתרונות קיימים מאפשר, בפעם הראשונה, למנוע איומים במינימום זמן ומשאבי עיבוד, הודות לייתור מסיבי במנועי זיהוי שונים. בכך יש יותר משאבי מחשוב לאפליקציות העסקיות. תודות לטכנולוגיה ייחודית (עם פטנטים מאושרים), מינרווה מאפשרת חסימת גישה לנכסים הקריטיים של הארגון - כספומטים, משאבות דלק, קופות רושמות או כל אפליקציה אחרת - על ידי הסתרתם. כתוצאה מכך, אין אפשרות לנוזקה או לתוקף לפגוע במשהו שהוא לא רואה או לא יכול לגשת אליו. בנוסף, הפלטפורמה מאפשרת התמודדות עם כופרות על ידי מנגנון הגנה כפול: הראשון מונע את ההצפנה הזדונית והשני, במידה שהמנגנון הראשון כשל, לאחר סיום הליך ההצפנה (והופעת הדרישה לתשלום כופר), בלחיצת כפתור אחת, יאפשר לשחזר את אשר הוצפן. כמו כן, הפתרון יעיל מאוד בהגנה מפני התקפות מודרניות כגון File-Less Malware, מתקפות Living off the land ומתקפות ששורשן במסמכי Word ,Excel וכדומה. המוצר נמצא יעיל גם אל מול מתקפות ממוקדות וחמקניות, שנבנו על מנת לעקוף את ההגנות הקיימות בארגון. בגרסה האחרונה שוחרר גם מודול ה-Investigator, שמאפשר לתחקר תחנות קצה בארגון. מינרווה יודעת להגן על תחנות ושרתים פיזיים, וירטואליים ותשתיות VDI מבוססי מערכות הפעלה שונות, לרבות Windows ,MacOS Linux ומערכות Embedded. כל זאת משרת ניהול מרכזי עם יכולת התממשקות למערכות שו״ב. מהו הערך המוסף של מינרווה? הערך המוסף של מינרווה הוא שיפור ביצועים של תחנת הקצה המוגנת - הודות ליכולת המניעה של המוצר. היות שמינרווה מסכלת את התקיפה בשלב מוקדם, לפני ההדבקה, אין צורך להפעיל כלים כבדים - בינה מלאכותית, למידת מכונה וכיו"ב - על מנת לזהות את הנוזקה, ולכן אין צורך בכוח עיבוד. למינרווה אין דרישות קדם ואין דרישות אתחול (Restart) לתחנת העבודה, השרת או מכונה בתהליך ההתקנה, ההסרה או העדכון. כיום, החברה מגינה על יותר ממיליון תחנות קצה בעולם והיא גאה בכך שכמות הלקוחות המחדשים הממוצעת, על פני שלוש שנים, גבוהה מ-97%. [caption id="attachment_293165" align="alignnone" width="600"] יוחאי רוזנבאום, מנהל תשתיות המחשוב ואבטחת המידע של פז. צילום: יח"צ[/caption] יוחאי רוזנבאום, מנהל תשתיות המחשוב ואבטחת המידע של פז, אמר שעל אף שהחברה משתמשת בפתרונות אנטי וירוס והגנה על תחנות הקצה מהמובילים בשוק, עדיין נדרש לה פתרון משלים, כהגנה מפני מתקפות מתוחכמות דוגמת מתקפות יום אפס. "ההיתכנות להתקפות כופר, פגיעויות דפדפן ותוכן זדוני באימייל נסקו דרמטית ונדרשנו לספק פתרונות משלימים על מנת למזער את הסיכון". רוזנבאום החל בחיפוש אחר מענה הולם למתקפות יום אפס ולאיומים מודרניים אחרים. זאת, לצד הטמעה קלה ומהירה של המוצר, על כל הפיצ׳רים שבו, בכל הרשת. לאחר התייעצות עם חברת אנליסטים מובילה ולאחר שמצא כי פתרונות מקבילים מורכבים מדי לפריסה ולניהול - במיוחד בסביבות מבודדות, שמנותקות מרשת ה-Wan הארגונית, הוצע לפז לשקול את מינרווה כפתרון מוביל. "לאחר ביצוע בדיקת היתכנות, בה נבחנו מספר פתרונות בהתייחס להיבטים התפעולי, הכספי, קלות ומהירות ההטמעה, קלות הניהול, ההשפעה על הביצועים והאינטגרציה לכלים קיימים, מצאנו כי מינרווה מספקת את הפתרון המשלים המתאים ביותר לקבוצת פז", אמר. לדברי אדי בובריצקי, מנכ״ל Minerva Labs, ״כאחת מספקיות התשתיות הקריטיות במדינת ישראל, החברה רואה בפז לקוח אסטרטגי, שישמש שותף בעיצוב ובפיתוח העתידי של פלטפורמת ההגנה שלה. אין לנו ספק שאופן יישום הפתרון ברשתות ה-IT וה-OT של פז ישפיע על יישום הפתרון בקרב לקוחות בינלאומיים קיימים וחדשים כאחד. פז ידועה כחברה המחפשת להטמיע פתרונות שהדגשים בהם הם חדשנות, יציבות והמשכיות עסקית. מנהלי אבטחת המידע בארץ נמצאים בחוד החנית של אימוץ טכנולוגיות מתקדמות ובהבנת הצרכים השונים לכיסוי פערי אבטחת המידע הארגוניים ועל כן, אנחנו שמחים על ההחלטה של פז ובטוחים בהצלחתה להפחית באופן דרמטי את האיום על רשת החברה".

אתר מילות השירים המוביל Genius.com מאשים את גוגל בגניבת התוכן שלו ופרסומו בתוצאות החיפוש במנוע שלה. בסוף השבוע פורסם דיווח בוול סטריט ג'ורנל ובו עדויות לגיבוי ההאשמות שהטיח Genius בענקית ממאונטיין וויו. מדובר על מצב שהחל ככל הנראה כבר לפני מספר שנים. גוגל לפי הדיווח, קיבלה הודעה ראשונה בעניין בשנת 2017, שבה עודכנה כי מילים שהועתקו מ-Genius הופיעו בתוצאות החיפוש אצלה. באפריל שב ושלח אתר מילות השירים מכתב לענקית החיפוש בנושא וזאת לפני שפנה לשטוח את מרתו בתקשורת. הכל בזכות גרש קטן הפרטים שסופקו לוול סטריט ג'ורנל חשפו כיצד גוגל נתפסה במעל. לפי הדיווח, החל מ-2016, כך לדברי Genius, החברה עשתה שינוי עדין לטיפוגרפיית כמה מהשירים באתר שלה, בעיקר בכל מני סימני פיסוק - גרשים ליתר דיוק - וצורתם הגרפית. השינוי הזה הסגיר את גוגל בקלות, משום שהאתר גילה בזכותו שהמילים עם הגרשים הייחודיים לו הם שהופיעו בתוצאות החיפוש של גוגל. הג'ורנל טען שאימת את החשיפה וסיפר בכתבה כי בחר באקראי שלושה מתוך יותר ממאה דוגמאות של שירים ש-Genius אומר שמצא בגוגל המכילים את סימני המים האלה, ואימת שדפוס הגרשים היה זהה. גוגל מכחישה את האשמות שהעתיקה ביודעין מילים מ-Genius ואומרת שהיא חוקרת את הבעיה. בכל מקרה, כדאי לקחת בחשבון שאם הדברים יגיעו לכדי מאבק משפטי, דווקא Genius הוא שיהיה בצרות וזאת משום העובדה שהוא למעשה אינו הבעלים של זכויות היוצרים על המילים שהוא מפרסם באתר. מה יהיה על אתרי התוכן העצמאיים? אבל Genius למעשה מדווח פה על בעיה רחבה יותר שמשפיעה על מו"לי תוכן רבים באינטרנט - גוגל ומנוע החיפוש שלה, כמו גם ה-Google News ותיבות המידע שהיא מפרסמת בצמוד לחיפושים, מרחיקים את הגולשים ממפרסמי התוכן המקוריים ואתריהם - הגולשים מסתפקים במה שקיבלו מגוגל, מבלי להזדקק לכניסה לאתר שממנו הוא נמשך. התופעה כבר הביאה השנה לפיטורים נרחבים באתרי תוכן ולניסיונות רבים לזעוק עליה. נקווה שהעיסוק של הג'ורנל והדיווח על המצב יסייעו למשוך יותר תשומת לב אל הבעיה ואולי לקדם פתרון שיסייע למו"לים לשגשג גם כן לצד ענקית הטכנולוגיה הדומיננטית.

"הקמת שדה התעופה ע"ש רמון הייתה מגה-פרויקט מורכב, שנעשה תוך תכנון וראייה הוליסטית, שלקחה בחשבון צרכים ביטחוניים – הקירבה לגבול עם ירדן, חוויית משתמש של הנוסע בעידן המודרני, לוגיסטיקה, תקני תעופה בינלאומיים מחמירים, ובראש וראשונה – העברות, משמע תחבורה ושינוע פונקציונליים של הנוסעים, אל השדה וממנו", כך אמר רפי אלבז, לשעבר סמנכ"ל להנדסה ותכנון ברשות שדות התעופה. אלבז דיבר הכנס השנתי ה-23, של PMI ישראל, העמותה לניהול פרויקטים. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ג'), באולם אירועים LAGO, ראשון לציון, תחת הכותרת "יוצאים מהקופסה – מובילים את השינוי". את הכנס הנחה העיתונאי משה נסטלבאום, והשתתפו בו כאלף מנהלי פרויקטים. נמל התעופה רמון, אמר אלבז, נבנה בשנים האחרונות, כדי לתת מענה לצרכי עידן הלואו-קוסט של התיירות הנכנסת לישראל, והוא נועד להחליף את פעילותם של שני שדות תעופה – זה הישן שבאילת וזה של עובדה. השדה, אמר, ממוקדם 19 ק"מ צפונית לעיר אילת, וקרוב מרחק של 300 מטרים מגבול ירדן. שטחו, ציין אלבז, כ-5,000 דונם – כשליש משטח נתב"ג. בשלב הראשון, הוסיף, השדה צפוי לקלוט 1.8 מיליון נוסעים בשנה – 1.4 מיליון בטיסות פנים, ועוד 400,000 נוסעים בטיסות בינלאומיות. "המדובר בפרויקט מורכב", אמר אלבז, "תוך כדי ביצוע, התבקשנו להאריך את מסלול השדה מ-3,100 מטרים ל-3,600 מטרים, על מנת שהוא יוכל לקלוט את כל סוגי המטוסים, לרבות מטוסי ג'מבו המשמשים לטיסות ארוכות". "התגברנו על שינויים טכנולוגיים תוך כדי ביצוע" אלבז פירט את האתגרים בניהול הפרויקט: "ניהול שלו בתחילת הדרך, בלא תקציבים וכוח אדם. נדרשנו לאומדן כספי על בסיס תוכנית מתאר. הערכנו את העלות ב-2.4 מיליארד שקלים, ולבסוף הממשלה אישרה תקציב של 1.65 מיליארד שקלים. לתקציב זה קיבלנו תוספת של מאה מיליון שקלים". אתגר נוסף, ציין אלבז, "היה לתכנן היבטים שונים בפרויקט, בתנאים של אי ודאות, לגבש מתודולוגיות להפעלת חברת ניהול, תוך גיבוש חלופות. נדרשנו לקבוע עקרונות לתכנון בפרויקט עצמו, כאשר תוך כדי התכנון והמימוש הופיעו טכנולוגיות חדשות. היינו צריכים לבנות מודלים של סקרי סיכונים, עבור מקום הנמצא במניפת סחף של שני נחלים, עם צפי לשטפונות". לדבריו, "היה עלינו לבנות את השדה תוך כדי לקיחת סיכונים מחושבים. היינו צריכים לחלק את הפרויקט למכרזים כך שהכל החל להתבצע - עוד בטרם הסתיים התכנון". אלבז אמר עוד כי "התגברנו על השטפונות, כרינו תעלת ניקוז שטיפלה במאה אלף קוב. 'נכנסנו לנעלי' נתיבי ישראל ואנו היינו אלה שהקמנו את הגשר על כביש 90. ביצענו את הפרויקט במקביל למפעל הניקוז. עבדנו מול גופים רבים, ביניהם רת"א, רשות התעופה האזרחית, משרד הביטחון, רכבת ישראל ועיריית אילת. ניהלנו ממשקי עבודה מול 7 קבלנים באתר, ומול עמידה קשוחה של רשויות שונות". "התגברנו על שינויים טכנולוגיים תוך כדי ביצוע", סיכם אלבז, "התגברנו על עודפי חפירה גדולים – היה לנו עודף של מיליון קוב. ניצלנו מים מליחים בשטח להידוק עבודות עפר. ניצלנו מאגרי מים כמאגרי קור. התגברנו על הפרעות מצד גדר צה"ל. עמדנו בפרויקט בכל דרישות ICAO ודרישות חוק הטיס. השדה קיבל כל אישורי האכלוס. חרגנו בפרויקט בהיבטי לו"ז ותקציב".

אורקל החלה בהליכי פיטורים של עשרות עובדים בישראל - כך על פי דיווחים שפורסמו היום (ג'). מדובר בעובדים שהצטרפו אליה בעקבות רכישת ראבלו הישראלית בתחילת 2016, בסכום של כחצי מיליארד דולר. הפיטורים בישראל הם חלק ממהלך כולל, שהחל במרץ האחרון ובמסגרתו מתכוונת אורקל לפטר, על פי הדיווחים, יותר מ-10% מכלל העובדים שלה - 14 אלף מ-137 אלף. ראבלו מספקת דרכים להרצת יישומים על גבי מחשוב ענן, ופיתחה כלים לאיזון עומסים ולתפעול יעיל יותר של שירותים ויישומים על ענן ציבורי. כך, היא מסייעת לשנע יישומים מה-IT הפנימי של הלקוח הארגוני אל הענן הציבורי ולהפך. בדרך זו, כלי ראבלו משמשים מעין מפעיל וירטואלי לתחום הענן, ומנהלים עבור ארגונים את נכסי ה-IT שלהם - ובשקיפות. כתוצאה מהרכישה הקימה אורקל ברעננה מרכז פיתוח לענן ציבורי, שעל פי הערכות מעסיק כ-80 מתוך 400 העובדים שלה בישראל. עדיין לא ברור מספר המפוטרים הצפויים, כולם עובדי מרכז זה, אולם על פי ההערכות הוא מגיע לכמחצית מכלל המועסקים בו. יצוין כי ראבלו הוקמה ב-2011 וגייסה 54 מיליון דולר מכמה קרנות, ביניהן סאקויה. המטה שלה נמצא בפאלו אלטו, קליפורניה, לא רחוק מהעיר ראדווד - שם נמצא מטה אורקל. בין לקוחותיה נמנות אריסטה, ברוקייד, רד-האט, Suse וסימנטק. באורקל סירבו להגיב.

דונלד טראמפ יכול להיות מרוצה: החרם שהטיל על וואווי גורם לה נזקים כבדים. מכירות הסמארטפונים הגלובליות של החברה צנחו ב-40% בחודש האחרון ולפי רן זנגפיי, המייסד שלה, במהלך השנתיים הקרובות יפחתו הכנסותיה ב-30 מיליארד דולר לעומת התחזית. ההתאוששות, לדברי המנכ"ל, צפויה רק ב-2021. זנגפיי אמר כי "אנחנו מעריכים שבשנתיים הקרובות נפחית את הייצור ב-30 מיליארד דולר וההכנסות שלנו יעמדו על כ-100 מיליארד דולר", לעומת תחזיותיו להכנסות של 125 מיליארד ב-2019. "הצעדים של וושינגטון לא יעצרו אותנו" הצו שעליו חתם נשיא ארצות הברית הכניס את וואווי לרשימה שחורה של חברות, שמותר לסחור איתן רק באישור מיוחד של משרד המסחר האמריקני. זאת, לאחר שטראמפ אסר על גורמי ממשל לרכוש ולהשתמש במכשירי הסלולר של החברה. בעקבות החתימה על הצו, הודיעו חברות אמריקניות ואחרות כי יפסיקו את היחסים המסחריים עם ענקית הטכנולוגיה הסינית. בהקשר לכך ציין זנגפיי שוואווי אמנם תקטין את היקפה, אבל הצעדים של וושינגטון להגביל את עסקיה "לא יעצרו אותה. מעולם לא חשבנו שנחישותה של ארצות הברית לתקוף את החברה תהיה כה גדולה, ולא צפינו שהם יתקיפו אותנו בהיבטים כה רבים. איננו יכולים לקבל אספקה של רכיבים, איננו יכולים לקחת חלק בגופים בינלאומיים, איננו יכולים לעבוד בשיתוף עם אוניברסיטאות רבות, איננו יכולים להשתמש בשום דבר שקשור לרכיבים אמריקניים ואיננו יכולים אפילו לבסס קשרים עם רשתות שמשתמשות ברכיבים אלה". כך, למשל, בעקבות החרם נאלצה וואווי לבטל את השקת לפטופ ה-MateBook החדש שלה, משום שהוא מבוסס על מערכת Windows של מיקרוסופט ועל שבבים של אינטל. "הירידה - בגלל כמה פוליטיקאים" לדברי זנגפיי, המצב הנוכחי של החברה "לא נגרם בגלל עסקים אמריקניים, אלא בגלל השקפותיהם של כמה פוליטיקאים". הוא דימה את וואווי למטוס שנפגע קשות וציין כי "אני חושב ששני הצדדים ייפגעו. אף אחד לא ירוויח מהמצב". עוד הוא ציין שלמרות המכשולים, החברה תמשיך להתקדם במחקר ובפיתוח, לא תבצע פיטורים כבדים ותוסיף לשתף פעולה עם חברות ומדינות אחרות. זוהי הפעם הראשונה שבה מודה ומכמתת וואווי את השפעת הפעולות של ארצות הברית נגדה, לאחר שבשבועות האחרונים פורסמו ידיעות רבות על התבטאויות מתריסות ומלגלגות משהו של בכירי החברה, שהמעיטו בהערכת הנזקים.

אסקו, יצרנית בלגית של ציוד מכני, הותקפה במתקפת כופרה לפני ימים אחדים ומספר לא ידוע של מחשבים ומערכות שלה הודבקו. שבוע לאחר הדיווחים על כך בתקשורת, היא סיפקה פרטים על המקרה, שהביא להשבתת הפעילות שלה במפעלים בבלגיה, קנדה, ארצות הברית וגרמניה. ספקית החלקים למטוסים ולציוד תעופתי – מהגדולות בעולם - הודתה כי היא "נפגעה על ידי מתקפת כופרה בקנה מידה גדול". אירוע האבטחה התרחש כחודשיים לאחר שהרגולטור באיחוד האירופי אישר את רכישת החברה על ידי Spirit Aerosystems, חברה אמריקנית. אך אף אחת מהחברות לא פרסמה הצהרות כלשהן, למרות דיווחים כי 1,400 עובדי החברה ברחבי העולם לא הצליחו לעבוד. כעת, אסקו אישרה כי הכופרה "הסבה להפרעה רצינית בכל הפעילויות שלה והשפיעה על מערכות התקשורת שלה". לכן, כאמצעי זהירות, כל המערכות והפעילות בכלל אתרי החברה הושבתו. לא סיפקה כל פרט לגבי סוג מתקפת הכופרה אסקו לא סיפקה כל פרט לגבי סוג מתקפת הכופרה, אך אמרה כי "בשל האופי הספציפי של ההתקפה", היא רצתה להעריך את כל מערכות ה-IT שלה באופן פרטני, בניסיון להימנע מלהוריד את רמת האבטחה, תוך הבטחה "לקיימות ולאיכות של הפעולות הננקטות". החברה הודיעה כי אנשיה, שחקרו את האירוע, "השתלטו על האירוע, והתחייבו לצמצם את ההשפעה הנובעת ממנו על הפעילות העסקית". החברה לא הסבירה מדוע לקח לה זמן כה רב להודות בעצם קיום המתקפה, אף שזו פורסמה בכלי תקשורת הולנדיים כבר לפני ימים אחדים. היא מסרה כי "אנו נוקטים גישה זהירות במידה רבה, מכיוון שאיננו יכולים לקבל כל השפעה על אבטחת המידע של המערכות". היא מסרה כי החקירה הפלילית נמשכת, אך אין כל ראיה לחשיפת מידע כלשהו או לאובדן שאינו ניתן להשבה. לדברי אליסה קוסטנטה, מנהלת מחקר תעשייה ו-OT בפורסקאוט, "מכשירי OT (טכנולוגיה תפעולית), החל מ-PLC, ועד חיישנים, שהיו מבודדים בעבר - מתחברים לרשת בקצב מהיר. האיחוד הזה שנוצר בין רשתות IT ורשתות ה-OT, מייצר יתרונות משמעותיים לארגונים, אבל הוא גם מספק לתוקפי סייבר הזדמנות גדולה יותר לפגיעה בעולם הפיזי, ובכך להשפיע באופן נרחב על הרווחיות של עסקים ועל בטיחות עובדיהם". על פי קוסטנטה, "הנזק שנוצר מהשבתת מפעלים למשך ימים, כדי להתמודד עם כופרה - יכול להפוך במהירות להרבה מעבר לסתם כאב ראש. הצעד הראשון שכל יצרן צריך לנקוט בו, הוא לדעת מה מחובר בפועל לרצפת הייצור, ואז לבצע פילוח של הרשת, כדי להבטיח כי נוזקה לא תוכל לבצע תנועה רוחבית אל עבר הציוד הרגיש במפעל".

Nvidia חשפה אמש (ב'), בכנס מחשוב העל הבינלאומי הנערך בימים אלו בפרנקפורט, מחשב על חדש שמטרתו לספק פתרון לפיתוח מכוניות אוטונומיות, במיוחד בהיבט של כמות המידע והמהירות אותן צריך לעבד. המחשב החדש, DGX SuperPOD, מדורג מבחינת ביצועים במקום ה-22 ברשימת 500 מחשבי העל המובילים בעולם, ולפי NVIDIA הוא מספק עוצמת עיבוד של 9.4 P.etaFLOPS ויכולת הכשרה של מספר גדול במיוחד של רשתות עצביות בהיקפים שמאפשרים לרכבים "לנהוג את עצמם". נבנה במהירות גדולה לפי אנשי החברה המחשב נבנה במהירות גדולה, תוך שלושה שבועות בלבד, וגודלו הפיזי קטן מאוד בהשוואה למחשבי על אחרים בסביבת המיקום שלו. הוא מבוסס על 96 שרתי DGX-2H של החברה, שהינם מערכות בינה מלאכותית לביצוע מחקר, המחוברים ביניהם באמצעות מתגים של Nvidia ומארג רשת וכבילה של מלאנוקס. בסך הכל משולבים בשרתים 1,536 מעבדים גרפיים קניינים מסוג V100 Tensor Core. "מנהיגות בבינה מלאכותית מחייבת מנהיגות בתשתית מחשוב," אמר קלמנט פאראבה, סגן נשיא לתשתית בינה מלאכותית ב-Nvidia. "אין עוד הרבה אתגרי בינה מלאכותית תובעניים יותר מאימון מכוניות אוטונומיות משום שכאן יש צורך באימון מחדש של הרשת העצבית עשרות אלפי פעמים כדי שתעמוד בדרישות הדיוק הקיצוניות. אין תחליף ליכולת העיבוד המסיבית כגון זו של ה-DGX SuperPOD".