.

כתב: הילל יוסף אקסיליון פיתחה פלטפורמת AI לאיסוף מידע, ניתוח, הדמיות וניהול תנועה חכם, המאפשרת לערים גמישות כדי להתאים את רשת הרמזורים לתושבים, תוך הורדת עומסי תנועה של עד 40%, יישום גלים ירוקים נושמים, ותשתית לאגרת גודש דינמית. [caption id="attachment_303517" align="alignnone" width="600"] אקסיליון[/caption] החברה קמה ב-2009, ומונה יותר מ-25 עובדים. מטה החברה יושב בתל אביב, ולה שני מרכזי פיתוח בחיפה ובסופיה שבבולגריה. מייסדי החברה הינם אורן דרור, המשמש כמנכ"ל, ואילן וייצמן, ה-CTO. "הפלטפורמה שפיתחנו", הסביר דני דניאל, סמנכ"ל בינה מלאכותית, ב-Axilion Smart Mobility, "מפיקה תובנות מעולם התוכן של התחבורה. היא עושה זאת ממצלמות שעל אוטובוסים, רכבות קלות, ציי רכב של העיריה, מצלמות נייחות, חיישנים בעיר, מידע מקוון ועוד. כך, אנו מאפשרים לערים ולמהנדסי תנועה לעדכן תכניות רמזור בתדירות גבוהה, תוך הפחתה משמעותית של עומסי תנועה. אנו מאפשרים תכנון של עשרות רמזורים מקושרים ומתוזמנים יחדיו, ועדכון מהיר שלהם - בהתאם לדפוסי התנועה המשתנים בעיר". "הפלטפורמה של אקסיליון", ציין דניאל, "מבוססת על AZURE, תשתית הענן של מיקרוסופט. אנו חברת בינה מלאכותית, ולהריץ את האלגוריתמים שלנו, עם כמות הנתונים העצומה, זה כמו להריץ רשתות נוירונים. נדרש GPU שאינו זמין מחוץ לענן של מיקרוסופט. הענן מסייע לביצוע החישובים המורכבים, עם מחשבים חזקים, מעבדים גרפיים של נבידיה, שהם מוכווני בינה מלאכותית". לדבריו, "יישומי ה-AI של אקסיליון שונים מאלה של כלי רכב אוטונומי, הנדרשים להחלטות מקומיות מיידיות. הם מנתחים מצבים תחבורתיים מערכתיים, תוך שיפור זרימת התנועה, העדפת רכבי תחבורה ציבורית שונים, והתאמת הרמזורים להתנהלות היומיומית של התושבים". ביטול העבודה הידנית "עד היום", ציין דניאל, "אופן תכנון הרמזורים נעשה באמצעות ספירות תנועה ועבודה ידנית, או בכלים מיושנים של מהנדסי תנועה. מהנדסי התנועה מתכננים צמתים בנפרד, ומבצעים עדכון של תכניות רמזור פעם בכמה שנים. שימוש בתשתית הענן של מיקרוסופט מבוססת AI לתכנון וסימולציה אופטימליות, מאפשר לתכנן עשרות ואף מאות רמזורים – ולעשות זאת במהירות וביעילות גבוהות". “פקקי תנועה הם בעיה חוצת מדינות וגבולות. פוטנציאל השיפור בתחום, בו עדיין רוב התכנון נעשה באופן ידני, הוא עצום. הדבר מתאפשר כשמשלבים אוטומציה של תהליכי תכנון ויישום של תכניות רמזור. נדרשים פתרונות עובדים, יעילים ומוכחים ליישום גלים ירוקים נושמים והעדפה ברמזורים לתחבורה ציבורית", כך אמר סמנכ"ל הבינה המלאכותית, דניאל. [caption id="attachment_303518" align="alignnone" width="600"] אקסיליון SaaS[/caption] "אנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם מיקרוסופט", ציין דניאל, "התוכנות והתוכנה כשירות, SaaS שלנו זמינים למכירה בחנות המקוונת של מיקרוסופט. צוותי המכירות של מיקרוסופט ואקסיליון עובדים יחד מול גופי התחבורה השונים בעיריות ובמשרדי התחבורה, לקדם את מכירות הפלטפורמה שלנו, תוך התמודדות עם אתגרי הגנת הסייבר ושימוש בשירותי ענן כתשתית למערכת קריטית כמו מערכת רמזורים עירונית". קיצור במחצית של זמן הנסיעה ברכבת הקלה בירושלים בקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים, אמר דניאל, "יישמנו את המערכת ב-70 רמזורים לאורך תוואי של 14 ק"מ. בעבר הרכבת הקלה הייתה עוצרת בכל צומת מרומזר, כי לא הייתה לה עדיפות, והנסיעה ארכה כ-80 דקות. כיום, הרכבת לא עוצרת ברמזורים, ומשך הנסיעה קוצר במחצית, ל-42 דקות, מה שהגדיל פי 4 את מספר הנוסעים ברכבת הקלה". לדבריו, "ערכנו פרויקט גם בקווי המטרונית בחיפה, וזמני הנסיעה של האוטובוסים התקצרו מ-73 ל-58 דקות. חל גידול במספר הנוסעים מ-60 ל-115 אלף. יש לנו פרויקטים נוספים בארץ, אנו בשלבי בדיקת היתכנות ב-19 ערים בגוש דן, ובפיילוטים בניו יורק, וושינגטון ולאס וגאס". "הפלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית שלנו, על גבי הענן של מיקרוסופט", סיכם דניאל, "מביאה לקיצור זמני הנסיעה של עד 50% ברכבות, לגידול של עד 500% בהיקף המשתמשים בתחבורה ציבורית בגלל קיצור זמני הנסיעה ולצמצום הפקקים בערים בשיעור של 25-40%. ההזדמנות לעבוד בתחום התחבורה, בו יישומי AI משפיעים בפועל על איכות החיים של מיליוני אנשים, ומסייעים להקטנת זיהום האוויר וההתחממות הגלובלית, היא יוצאת דופן". אקסיליון ב-World Smart City Awards 2019. 

קבוצת יעל רכשה את השליטה בחברת רילקומרס, בסכום המוערך במיליוני שקלים. הנרכשת פעילה בעולמות הדיגיטל. הרכישה תאפשר לקבוצת יעל להרחיב את סל הפתרונות שהיא מספקת עבור ארגונים, ולהציע להם פרויקטים גדולים בתחומי הדיגיטל, בניית אתרים מורכבים, פיתוח אפליקציות מובייל, אפיון UX ועיצוב UI. רילקומרס פעילה בישראל משנת 1999 ומונה כ-150 מומחים לתחומי הווב והמובייל. הרכישה, נמסר מיעל, "מהווה הרחבה חשובה של סל הפתרונות של הקבוצה, ומחזקת את מעמדה בשווקים נוספים, כגון שוק הקמעונאות". בין לקוחותיה של רילקומרס נמנים בנק לאומי, בנק דיסקונט, שופרסל, מלונות דן, שטראוס, חצי חינם ועוד. היא מתמחה בהגדרת אסטרטגיית דיגיטל ללקוחותיה הארגוניים, תוך יצירת תפישה המאפשרת לגופים יתרון תחרותי. יכולות אלה מבוססות על ניסיון רב בעולמות חוויית המשתמש ומימושו באמצעות פיתוח טכנולוגי ברמות גבוהות. פיתוח זה מאפשר להפוך את האסטרטגיה הדיגיטלית לאפליקציית מובייל, או לאתרי אינטרנט המשיגים את יעדיהם העסקיים. בראיון לאנשים ומחשבים אמר דורון גיגי, מנכ"ל קבוצת יעל כי "הסיבה לרכישה, במילה אחת, היא דיגיטל. הדיגיטל הוא רכיב מתבקש בעולמות המיחשוב בשנים האחרונות, בתחום שרק הולך ומתפתח". לדבריו, "כאשר אנו שוקלים לרכוש חברה, אנו בוחנים כמה היבטים: כמה החברה מקצועית בתחומה, כמה אנו חלשים-חזקים בתחום, כמה פעילות הנרכשת סינרגטית לתחומי פעילות אחרים, כמה ה-DNA שלה דומה לשלנו. הייתה לנו מעט חולשה בתחום הדיגיטל והרכישה עונה לכלל ההיבטים". "על מנת להרחיב תחום זה אל תוך שורה של פתרונות לגופי האנטרפרייז בישראל", אמר גיגי, "חיפשנו את השותף הנכון למשימה. רכישת רילקומרס מביאה אותנו כמה צעדים קדימה מבחינת יכולתנו להגיע אל גופים מתחומים נוספים ולהפוך לספק מחשוב מרכזי, המסוגל לספק פתרונות גם לצורכיהם של אנשי השיווק בארגונים, מנהלי החדשנות ועוד". דרור יעקבסון, מנכ"ל רילקומרס, אמר כי "חיפשנו שותף אסטרטגי אשר ירחיב את גישתה של החברה לשוק האנטרפרייז בישראל ויסייע לנו לקדם את החברה לשלב הבא בהתפתחותה העסקית. קבוצת יעל היא עבורנו שותף טבעי, החולק איתנו תפיסה של איכות ומצויינות כערכים עליונים. שיתוף ערכים זה הוא אבן היסוד עליה מבוססת השותפות"

CyCognito, חברת הסייבר הישראלית, ערכה סבב גיוס של 18 מיליון דולרים. הגיוס הובל על ידי קרן Lightspeed האמריקאית. אליה חברו קרן Sorenson Ventures שביצעה השקעה חוזרת בחברה, וג'ון תומפסון, יו"ר מיקרוסופט העולמית ולשעבר מנכ"ל סימנטק. בסך הכל הושקעו בחברה 23 מיליון דולרים. בסבב הסיד השקיעו בחברה UpWest ,Sorenson ודן שיינמן, שהיה המשקיע הראשון בחברות Zoom, Arista Networks ו- SentinelOne. CyCognito הוקמה בשנת 2017 על ידי יוצאי יחידות המודיעין רוב גור-זאב (מנכ"ל) ודימה פוטחין (CTO). לחברה משרדים בתל אביב ובפאלו אלטו בהם מועסקים 50 עובדים, 38 מתוכם במרכז הפיתוח בישראל. בשנה הקרובה החברה צפויה לגייס כ-60 עובדים נוספים, רובם בישראל בתפקידי מחקר ופיתוח. לדברי רוב גור-זאב, מנכ״ל CyCognito: "אנו מבצעים מיפוי של 3.5 מיליארד שרתים ומכשירים המחוברים לאינטרנט, כדי לבנות מודל גראפי למשטח התקיפה של כל ארגון-לקוח - תוך התייחסות למידע החשוף בנכסים האלה או דרכם, לנגישות הרשתית שהם עשויים לספק לתוקפים, אם ייפרצו. הפלטפורמה שלנו מציגה ללקוח איפה סביבות ה-DR שלו, אילו רכיבי DevOps שלו חושפים את הקוד שלו, ואילו אפליקציות ארגוניות פנימיות, שאינן אמורות להיות חשופות לאינטרנט - חושפות מידע עסקי קריטי". הוא ציין כי "התוקף מחפש את הדרך היעילה ביותר לגנוב מידע מהארגון או להיכנס לרשתות שלו, ונקודות התורפה הללו הן, בדרך כלל, האזורים הלא ידועים והלא מנוהלים על ידי צוות האבטחה בארגון. אלה בדיוק האזורים שהפלטפורמה שלנו מאתרת כפגיעים, והיא עושה זאת ביעילות ודיוק גבוהים מאוד". לדבריו, "זה אתגר דאטה - לא פחות מאשר אתגר אבטחה. מנהלי אבטחת מידע שנחשפים לממצאי הפלטפורמה שלנו מדווחים שהם לא ידעו על כ-75% מהנכסים המשפיעים בפועל על אבטחת המידע והרשתות שלהם. כך הדבר אפילו בארגונים פיננסיים עצומים ובחברות טכנולוגיה מהגדולות בעולם. מרבית הנכסים הלא ידועים והלא מנוהלים האלה נמצאים בסביבות ענן, בסביבות מקומיות ישנות ונטושות, בנכסים השייכים לשותפים, או בחברות שנרכשות ומתמזגות, חברות בת ועוד". גור-זאב סיים בציינו כי "בתוך שנתיים כבר גייסנו יותר לקוחות משלמים וביצענו יותר מכירות מאשר סטארט-אפים ישראלים רבים שנרכשו ב- 200-400 מיליון דולרים בשנים האחרונות". לדברי דימה פוטחין, סמנכ"ל טכנולוגיה CyCognito: "כל אותם נכסים חשופים מעולם לא התגלו על ידי חברות סייבר המספקות שירותים לארגונים לאורך השנים. הפתרונות שנבנו לפני 10-20 שנה מניחים שצוות האבטחה יודע מהם הנכסים של הארגון ושיש לו נגישות אליהם, אבל בפועל זה לא המצב. לכן, המודל שלהם לא עובד ומתאפשרות פריצות רבות. למרבה האירוניה, התוקפים מסוגלים לחפש ולנצל בקלות מפתיעה את הנכסים הלא ידועים ולא מנוהלים הללו ואת דרכי הגישה שאינן מוגנות. אנו רואים ארגונים המשקיעים מיליונים בהגנה על 90% מהנכסים שלהם, אבל התירו כמה דרכים קלות להיכנס למערכות קריטיות של הארגון, דרך נכסים שכלל לא ידועים להם. הפלטפורמה שלנו מציגה את המצב הזה ללקוחות כבר בפגישה הראשונה, בלא צורך בהתקנה או במידע כלשהו מהלקוח. העובדה שהמערכת שלנו היא בתצורת תוכנה כשירות, SaaS מאפשרת ללקוח להתחיל להשתמש במוצר מיידית." תומפסון אמר כי "אחת המשימות המאתגרות ביותר של המאה הנוכחית היא יצירת הגנה אפקטיבית מפני התקפות רשת. גישות האבטחה הנוכחיות אינן פועלות באותם האזורים הנגישים לתוקף, הזוכה ביתרון. האזורים האלה נעלמים מעיני מנהלי אבטחת המידע בארגונים, לכן גישות האבטחה הללו אינן מצליחות להרחיק תוקפים. גור-זאב ופוטחין הבינו כיצד ליצור פלטפורמת Reconnaissance אוטומטית, רחבת היקף, הגוברת גם על תוקפים מתקדמים".

כמה שעות לפני פקיעת המנדט של בני גנץ להקמת ממשלה, וחוסר הבהירות האם הולכים לבחירות בפעם השלישית, שר המדע אופיר אקוניס, מביט אחורה בסיפוק. הוא הצליח, לטענתו, לשפר בצורה משמעותית את מעמדו של משרד המדע והטכנולוגיה, ממשרד קטן וזניח, שמרבית השרים לא רצו בו או אם קיבלו אותו ראו בכך שינמוך במעמדם. הוא גם מציין שהצליח להשיג שיא אישי קטן: לכהן ארבע שנים ושלושה חודשים, יותר מכל שר אחר שהיה במשרד מאז הקמתו על ידי מנחם בגין ויובל נאמן. אקוניס אומר כי בשנים האחרונות פרץ את תקרת הזכוכית שהייתה מעליו, שעסקה בעיקר בקשר עם האקדמיה, המדענים וחוקרים - קהילה סגורה וחשובה.  [caption id="attachment_303512" align="alignnone" width="600"] ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס. צילום: דוברות משרד המדע[/caption] "כאשר נכנסתי לתפקידי החלטתי שמה שנעשה עד אז הוא חשוב, לא פגעתי בזה, אבל הגעתי למסקנה שהתפקיד של המשרד הוא להנגיש את העולם המדעי לאוכלוסיות רחבות, מילדים בגיל שש ועד לבוגרי אוניברסיטה ומדענים. כל זאת בתקציב של פחות מחצי מילארד שקל, שאומנם גדל בעשרות ,אחוזים לעומת העשור הקודם, אבל מהווה כתם עגום על מדינה שמכריזה על עצמה כאומת החדשנות. אקוניס, שהטענה הזו מרכזית בעיניו, המכריז: "תקציב משרד המדע צריך להיות פי שניים מהיום. זו צריכה להיות אחת המשימות של הממשלה הבאה, ואם אמשיך בתפקידי זה, אאבק על כך". בכל תקציב שהוא עם זאת, הוא אינו מסתיר את התלהבותו מהמשרד והתפקיד, ויקבל ברצון רב את משימה להמשיך לכהן, אם וכאשר תקום ממשלה כלשהי.  מה אתה לוקח איתך אחרי ארבע שנים? מהם הדברים שאתה גאה בהם? "לפני כמה ימים, הייתי אצל ראש הממשלה נתניהו עם משלחת של תלמידי תיכון ששבה מאולימפיאדה בדובאי, שם הם זכו במספר מדליות בתחום הרובוטיקה. לגבי באופן אישי, זו גאווה כפולה. ראשית עצם העובדה שהם התמודדו שם עם נבחרות מכל העולם והביאו כבוד לישראל. הם כמובן לא היחידים, במהלך השנים האחרונות היו מספר רב של משלחות של תלמידי תיכון מישראל, מכל המגזרים, יהודים ערבים, דרוזים, דתיים, שזכו במקומות מכובדים בתחרויות רובוטיקה. ההישג השני הוא שלפני ארבע שנים העברתי הצעה בממשלה לפיה המדינה היא זו שצריכה לממן את המשלחות כי הן מייצגות אותנו. עד אז כל משלחת הייתה צריכה לממן את עצמה, ולחפש תרומות בצורה מבישה". [caption id="attachment_303511" align="alignnone" width="600"] שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, עם ילדים - הנגשת המדע. צילום: דוברות משרד המדע[/caption] לימודי הרובוטיקה, הם נושא שהצעת אותו גם לפני ארבע שנים, ולא ממש הבינו על מה אתה מדבר "אכן כן. כאשר נכנסתי לתפקידי, חקרתי ולמדתי איזה תחומים בתחום המדע והטכנולוגיה יהיו הדבר הבא ואיפה יכול להיות היתרון היחסי של ישראל. אחד התחומים היה רובוטיקה. אז התחלנו עם פעילויות לנוער מחוץ למסגרות הלימודים הרשמיות, והכנסנו את לימודי הרובוטיקה, הרבה לפני שמשרד החינוך החל ליישם את זה. כיום כולם מדברים על זה, אבל אני יכול לומר שהייתי בין הראשונים שזיהו את המגמה ואני שמח מאוד שזה היום הנושא הכי פופולרי, וגם מביא לנו כבוד". הנגשת המדע היא דבר חשוב. עד כמה המדינה באמת שמה את זה בסדר העדיפויות שלה? "בקדנציה האחרונה, העברתי בממשלה מספר החלטות שנועדו לקדם את סדר העדיפויות של המדינה בתחום המדע. אחת מהן היא סיוע לסטודנטים שסיימו את לימודיהם בתואר שני ושלישי, והם נשלחים ללימודי התמחות בחו"ל, במוסדות מוכרים ומובילים, כדי שיחזרו לכאן ויעבירו את הידע והניסיון שצברו". אבל למרות הכל, דו"ח שפורסם באחרונה הראה על יחס מדאיג בין מדענים שעוזבים את הארץ לבין אלו שחוזרים, ובמיוחד אלו שבאים לפה וחוזרים כי לא נקלטו. איפה טעינו? "אנחנו כל הזמן עושים פעולות להשבת מדענים, ויש לא מעט שחוזרים. בין היתר נותנים להם מלגות במסגרות שונות, כמו מלגת יצחק שמיר, כדי שיוכלו להיקלט בארץ. אבל זה לא מספיק כדי לסייע להם להיקלט בארץ, וזה לא רק ברמת תגמול בעבור עבודתם. כך למשל, צריך לדעתי, להנהיג מדיניות תמריצים מיוחדים לאותם מדענים, הקלות במס ועוד". העלית את זה בממשלה? "העליתי את זה מספר פעמים בממשלה, גם כאשר דובר על חוסר במהנדסי היי-טק, או כאשר עלה הרעיון לייבא אנשי היי-טק, אני לא חשבתי שזה מהלך נכון, עדיין חשבתי שצריך להמריץ את המוחות שלנו ולתת תמריצים שישארו פה כמו, הטבות מס שקיימות. לצערי זה לא התקבל".  אם נחזור רגע ליעד של הנגשת המדע. מה נעשה ומה הושג? "אחד הדברים שאנחנו גאים בהם הוא מפעל הקייטנות למדעים והחוגים למדעים, לילדים ובני נוער, בהיקף של 30 אלף ילדים ב-213 ישובים בכל רחבי הארץ, ללא הבדל דת ולאום. זה כמעט בכל ישראל - במשך שבוע ימים ילדים נחשפו לעולמות שלא הכירו. הקייטנות היו כמעט במימון מלא שלנו, ולכן הם נגעו למגוון רחב של אוכלוסיות שמתקשות לשלוח כמה ילדים לקייטנות. אבל לא רק. המפעל הכי גדול שלנו, ובו אני גאה, הוא החוגים בתחומי המדע ותחומי הצטיינות נוספים, שמתקיימים לאורך כל השנה בכל הארץ. הם זוכים להצלחה בלתי רגילה. מה שהנחה אותי כאן הוא בדיוק מימוש המושג 'הנגשת המדע'. אנחנו מטפלים בתלמידי תיכון, בלימוד רובוטיקה ועוד, עוזרים לסטודנטים ולחוקרים. אבל אלו הם אנשים שכבר נמצאים בעולם המדע. המטרה שלנו היא לחשוף את העולם הזה לילדים מכיתה א'. לא כולם יהיו מדענים, אבל לפחות יהיו להם אפשרויות לדעת במה הם רוצים להצטיין. אלו הם המדענים או המצטיינים של העשורים הבאים, ובזה תרומתנו לקידום המדע.

מנהלים בוגרי התוכנית היוקרתית קלוג –רקנאטי התכנסו השבוע לאירוע השנתי של תוכנית ה- MBA הבינ"ל למנהלים. הדוברת המרכזית באירוע, ד"ר נדין בודו טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, התייחסה בהרצאתה למצב הכלכלי הגלובלי החדש, שבו האינפלציה והריביות נותרות נמוכות למרות מדיניות מוניטרית ופיסקלית מרחיבות. לדבריה, ריבית נמוכה עשויה לאפשר גידול בהשקעות ציבוריות ע"י הממשלה, גם אם זה כרוך בגידול מבוקר בחוב. מנקודת ראות של המשקיע הבודד, יהיה צורך להרחיב את מגוון הנכסים בתיק החיסון, כדי לקבל תשואה סבירה. אלא שהחשש ממגמה כזו היא הגדלת הסיכון לבועות בפרט במחירי הנדל"ן". באירוע השתתפו גם המנהלים שהחלו ללמוד בימים אלה במחזור ה 24 של התכנית, וביניהם רונן מנליס, לשעבר דובר צה"ל, אשר פרש לאחרונה והחל לימודיו בתוכנית. בנוסף השתתפו מנהלים מכל השנים ו 23 המחזורים, וביניהם – מנהלים מתחום ההייטק צחי ויספלד, מנכ"ל אינטל איגנייט (Intel – Ignite), רחלי גנות, מנכ"לית רייצ'יפ, נדב אשכנזי, סגן נשיא שותפויות גלובליות ופיתוח עסקי באיירונסורס, יוחאי זייד, מנכ"ל ISP Group  וכן מנהלים מתחומים שונים  - משה בראונר, מייסד Gold-Bar לשעבר מנכ"ל EMC.   [caption id="attachment_303536" align="aligncenter" width="1024"] מימין לשמאל: פרופ משה צבירן,דר נדין בודו טרכטנברג,טלי שקל גרף ודר יובל קליש[/caption]     [caption id="attachment_303537" align="aligncenter" width="1024"] מימין לשמאל: דר יובל קליש ,רחלי גנות,טלי שקל-גרף וגרג הניפי[/caption]    

כובשת את סן פרנסיסקו: הערב (שעון ישראל) נפתח בסן פרנסיסקו כנס הענק השנתי Dreamforce 2019 של חברת שירותי הענן וה-CRM, סיילספורס. אמנם זוהי עיר הבית של החברה, שהוקמה ב-1999 ומנוהלת על ידי מארק בניוף, ומגדל החברה בן 61 הקומות שוכן במרכז העסקים של העיר, אבל הכנס השנתי שלה מביא לעיר השנה יותר מ-171 אלף משתתפים מ-90 מדינות בעולם, ש"כובשים" את מרכז הכנסים מוסקון, את בתי המלון ואת הרחובות. אדם המגיע לעיר - לכנס או סתם לביקור – לא יכול להחמיץ את שלטי החוצות של הכנס הפזורים ברחבי העיר, בתחנות האוטובוסים ובכל שטח פרסום אפשרי. [caption id="attachment_303549" align="alignnone" width="600"] שלטי חוצות ברחבי העיר. צילום: נחמה אלמוג[/caption] מלבד הרצאות המליאה של בכירי החברה, יתקיימו במסגרת הכנס כ-2,700 מושבים מקצועיים, הרצאות, סדנאות ומפגשים בנושאים מגוונים –  החל מבינה מלאכותית ועד קיימות ושוויון חברתי, ומומחי החברה יקיימו הדרכות ללקוחות בסך כולל של 16 אלף משמרות. לכנס הגיעה גם משלחת גדולה של 150 לקוחות ושותפים מישראל, בהם בנק לאומי, בנק הפועלים, דואר ישראל, יבואנית הרכב קרסו, סרוויסוייז ועוד, ש-15 מהם הוזמנו להרצות בכנס על "סיפור" הטמעת הכלים של סיילספורס בחברה שלהם שייצרה עבורם ערך חדשני. כשאיינשטיין פגש את סירי לקראת פתיחת הכנס ערכה החברה הכרזה חגיגית על העמקת שיתוף הפעולה בין סיילספורס ואפל ועל השקת של שתי אפליקציות מובייל חדשות, שעוצבו במיוחד להתאמה מושלמת למערכת ההפעלה iOS: הראשונה, אפליקציית Salesforce Mobile, שעוצבה מחדש כדי לספק חוויית משתמש חדשה ומתקדמת מאי פעם, עם יכולות ניתוח דאטה והפעלה קולית מבוססות איינשטיין - מערכת הבינה המלאכותית של סיילספורס, קיצורי פעולות באמצעות סירי ויישומי זיהוי פנים. השנייה, אפליקציית Trailhead GO, תביא לראשונה את פלטפורמת הלמידה המקוונת של סיילספורס למשתמשי המובייל. אפליקציית הסלולר תומכת באופן בלעדי בכל יישומיי iOS ו-iPadOS והיא תאפשר למיליוני משתמשים ברחבי העולם להתמחות ביותר מ-700 מודלים, מערכות ומוצרים של סיילספורס ללא תשלום. שתי האפליקציות זמינות להורדה בחנות היישומים של אפל. בכירי החברה ציינו אירוע ההכרזה, כי אמנם כרגע הושקו האפליקציות למערכות ההפעלה של אפל בלבד, אך התוכנית היא להציע אותן בהמשך גם לאנדרואיד. [caption id="attachment_303558" align="alignnone" width="600"] מעתה גם במובייל - פלטפורמת הלמידה המקוונת של סיילספורס, Trailhead, המאפשרת למיליוני משתמשים ברחבי העולם להתמחות במוצרי החברה ללא תשלום. מודעות בתחנות האוטובוסים. צילום: נחמה אלמוג[/caption] עוד הודיעו שתי החברות על השקת הדור הבא של Salesforce Mobile SDK, ערכת פיתוח תוכנה חדשה של החברה, שתאפשר למפתחים לבנות אפליקציות מקוריות עבור אייפון ואייפד בפלטפורמת סיילספורס. בנוסף, במסגרת הכנס יארח בניוף את מנכ"ל אפל, טים קוק, לדיון ידידותי על האתגרים הטכנולוגיים שעומדים בפני התעשייה בשנים הקרובות, שיהיה ניתן לצפות בו בשידור חי באתר הכנס. קצת מספרים הכנס יוצר בעיר הכנסות ישירות ועקיפות בסך כולל של 243 מיליון דולרים, ומועסקים בו באופן ישיר או עקיף 44,000 משרות של נותני שירותים. לצורך הקמתו השקיעה החברה 200 אלף שעות עבודה, השקולות ל-8,333 ימים. כל מבקר בכנס צועד מדי יום בממוצע 8,721 צעדים, או כמעט 7 קילומטרים.

שירותי הענן תפסו תאוצה בעולם העסקי בעיקר מאז שענקיות הטכנולוגיה הגלובליות אמזון, מיקרוסופט וגוגל נכנסו לעולם הזה, והשיקו את העננים שלהן ושירותים נלווים. חברות רבות אימצו את פתרון הענן כחלק מסל המוצרים, ולא מעטות מהן עברו לעבודה בסביבה מרובת עננים. אולם, עדיין ניתן לראות שאחוז ניכר מהמשימות הארגוניות לא מבוצע בענן. על פי נתונים של חברת המחקר אובום, 80% מהמשימות הקריטיות לארגון, בעיקר בכל הנוגע לנתונים הרגישים שלו, עדיין מתבצעות על שרתים הממוקמים במשרדי החברה, גם אם רמת הביצועים ויכולות האינטגרציה שלהם נמוכות, ולעתים קרובות אף לא עומדות בדרישות הרגולטוריות. זאת, למרות היתרונות הבולטים של הענן, כמו יכולת גידול וקיטון של המידע לשינויים מידיים בלי לבצע שינוי מערכתי, או גיבוי של כל המידע במספר חוות ענן גלובליות לצורך בקרת נזקים. בעוד שנהוג לחשוב שהמעבר לענן הוא טבעי ואוטומטי, ארגונים רבים, כאמור, לא עושים זאת. מדוע? יש מספר סיבות משמעותיות שמונעותן מחברות רבות במגזר העסקי לאמץ את הטכנולוגיה. בפסקאות הבאות אסקור את שלוש העיקריות שבהן. קשיים פסיכולוגיים המידע הוא מוצר יקר ערך, וממש בדומה לקושי שהיה לאנשים להעביר את הכסף מהכספת הביתית או אפילו מה-"בלטות" לחשבון הבנק, כך גם המעבר לענן. המנהלים רוצים "להרגיש את השטרות קרוב", לגעת בברזל של השרתים ולדעת שהם נמצאים במשרד שלהם, במרחק נגיעה. קשה להם להתמודד עם המידע, שהוא הבסיס שעליו נשען כל העסק, כשהוא מתרחק מאחיזתם לענן ציבורי בחו"ל. מדובר בחינוך שוק שלוקח כמה שנים וישנם כאלה שמאמצים חידושים מאוחר יותר. אולם, בסופו של דבר, רוב השוק יאמץ את הענן והנוכחות של הפתרונות הישנים תקטן עד כדי היעלמות. רגולציה חברות הענן הגדולות מחזיקות חוות ענקיות, שמתפרסות על שטח של ערים שלמות, שאליהן מנוקז רוב המידע של החברות המשתמשות בשירותי ענן. מיקומן של החוות מציב קשיים רבים בפני גופים ציבוריים וביטחוניים בארץ, בעיקר משום שהן נמצאות בחו"ל. עד לפני שנה אסור היה להוציא מידע בנקאי לעננים מעבר לים. אך לפני מספר חודשים יצאה תקנה המאפשרת לדירקטוריון הבנק להחליט שהוא מעביר מידע פיננסי לענן בחו"ל. רק בעבודה מאומצת של הנציגים המשפטיים של מיקרוסופט והרבה אומץ של הבנקים נפתחה האפשרות של העברת המידע לעננים מחוץ לגבולות ישראל. יש להוסיף לכך את תקנות ה-GDPR של האיחוד האירופי, שפתחו אפשרויות להעלות מידע במגבלות מסוימות ולהתגבר על החשש שמעבר המידע מניהול ישיר של בעליו עלול לסכן אותו. עם זאת, עדיין קיים מידע שאסור להוציאו מחוץ לגבולות הארץ, כמו נתונים רפואיים, צבאיים או נתוני תלמידים. טכנולוגי כשמוציאים את המידע לענן חיצוני, יש צורך בשכבות הגנה משמעותיות יותר כדי לוודא שרק מי שצריך לראות את המידע אמנם יוכל לראות אותו. לכן, יש צורך לבצע שיפורים טכנולוגיים רבים, הכרוכים בעיקר באבטחת מידע ו-וידוא תהליכי עבודה תקינים, שלא פוגעים באופן העבודה. יש לייצר חיבור מאובטח בין העובדים שעובדים מול המידע למידע שממוקם ברשת אחרת. במגזר הבנקאי מדובר באתגר ממשי, כיוון שמחשבי הבנקים היו מערכת סגורה, ללא אינטרנט, שלא פתוחים לעולם. לפתע, כדי להתאימן לענן החיצוני, על המערכות האלה להיות בעלות חיבור אינטרנטי. תוכנות הליבה הבנקאיות, המחוברות ליותר מדי תוכנות בנות, לא יועברו לענן בשל המורכבות הרבה. אולם תוכנות השירות, מבוססות ה-CRM, ייהנו מהמעבר לענן, שיסייע לעבד את המידע ממגוון ערוצי הממשק עם הלקוח לכדי מערכת דטה אחת (אומני-צ'אנל). כוח המחשוב העצום של הענן יבצע למידת מכונה מהקלטות השיחות ויסייע להוציא תובנות לנציג. תתקבל כאן, למעשה, מערכת לומדת, שמציעה פתרונות לנציגי השירות ומספקת להם ערך חשוב. חשוב לזכור, אם כך, כי המעבר לענן אינו חף מסיכונים, בעיקר בתחומי הגנת הסייבר ואבטחת המידע. לכן, יש לשקול את הסיכונים עבור הארגון הספציפי, לבחון היטב את הספק ואת פתרונות האבטחה שמלווים את שירותי הענן שלו ולהיעזר ברשימות הקיימות לדרישות וסטנדרטים בינלאומיים לבחינת אבטחת המידע בענן, בהם תקן STAR ותקן ISO 27017 של הארגון הבינלאומי Cloud Security Alliance. לאחר שכל אלה נמצאו תקינים, כדאי בכל זאת לאמץ את הענן, כדי ליהנות מכל היתרונות שהטכנולוגיה הזו יכולה להציע, ובעיקר כדי לא להישאר מאחור. הכותב הוא סמנכ"ל הטכנולוגיות של חטיבת התוכנה באלעד מערכות.