לאחרונה שמו לב משתמשים רבים לתקלה מוזרה של גוגל שבאה לידי ביטוי בארגונים בהם משתמשים במכונות וירטואליות בתחנות קצה דרכן ניגשים ליישומים הארגוניים, כולל הדפדן כרום. המשתמשים גילו להפתעתם שבעת פתיחה של כרטיסייה חדשה בכרום, הם מקבלים מסך לבן שחוסם למעשה כל גישה לדפדפן ובעצם הופך אותו לבלתי שמיש בעליל. מה שמפתיע בסיפור הוא שמנהלי ה-IT לא הבינו למה זה קורה,משום שבדרך כלל עדכונים ושינויים במערכת הארגונית עוברים ומחייבים את אישורם. לאחר שהחלו להצטבר תלונות הודתה גוגל שמדובר ב-'סוג של ניסוי' שהיא ערכה בגרסאות היציבות של הדפדפן שלה שגרם להתנהגות המוזרה, וכאמור, היא ביצעה זאת בשקט בלי לידע אף אחד, על ידי הפעלה גורפת של דגל במערכת לבחינת תכונה חדשה בשם WebContents Occlusion. על פי גרסתה של ענקית החיפוש התכונה הזו אמורה לזהות שימוש ביישום אחר שממוקם בשולחן העבודה מעל הדפדפן. במקרה כזה, בו ברור שהמיקוד אינו בדפדפן ושתשומת הלב של המשתמש נתונה לעניין שונה, רוצה גוגל להשהות את התצוגה ואת הכרטיסיות של הדפדפן כדי לחסוך משאבים. כפי שאנחנו מכירים ממקרים אחרים: עם התלונות מגיעים הביטולים. ואכן ולאחר שהתברר שהיא כבר משפיעה על אלפי משתמשים, הודיעה גוגל שהיא מחזירה את התכונה לסביבתה בטא כדי לבחון אותה שוב.   המהלכים של גוגל במקרה הזה הרגיזו מנהלי IT רבים שהגיבו לדברים בכעס מופגן. אחד מהם, לאחר שהבין שמדובר בבעיה שנגרמה בידי גוגל עצמה, כתב בטוויטר: "אני נדהם מהתגובה שלכם. אתם רואים את ההשפעה שיצרתם עבור אלפים מבינינו בלי כל אזהרה או הסבר? אנחנו לא נתוני מבחן שלכם. אנחנו מריצים שירותים מקצועיים עבור תוכניות בערכים של מיליוני דולרים". מגוגל נמסר כי: "ברגע שקיבלנו את הדיווחים התכונה הזו בוטלה. אם כרום בסביבת החלונות שלכם, הפעילו אותו מחדש. בהפעלה הבאה התכונה תבוטל. ברגע שקיבלנו דיווחים על הבעיה הצלחנו להפוך אותו באופן מיידי. אנחנו באמת מצטערים בגין הבעיות שנגרמו".

גוגל מסירה את הערפל משירות המשחקים המקוון שלה, Stadia, וחושפת כי עם השקתו מחר (יום ג') יהיו זמינים למשתמשים 22 משחקים - עשרה יותר מאשר מה שפרסמה באופן רשמי ימים ספורים לפני כן. בנוסף הודיעה החברה על הקדמת לוח הזמנים של כמה וכמה משחקים נוספים אם לפני סוף השנה הנוכחית ואם במהלך הרבעון הראשון של 2020. כזכור שירות המשחקים של גוגל יאפשר לאנשים לרכוש משחקים ולשחק אותם בתוך דפדפן, כשכל המשחק וכל העדכונים שלו יתנהלו במחשבים של גוגל. בנוסף יוכל מי שירצה בכך לשלם 10 דולרים בחודש למנוי פרו שיאפשר לשחק משחקים ברזולוציית 4K עם תמיכה ב-HDR. המנוי בחינם, שיאפשר לשחק משחקים ברזולוציית 1080p בלבד, יהיה זמין במהלך 2020. כמו כן מדובר בהשקה מתגלגלת שמתחילה ב-14 מדינות בלבד. ישראל, למקרה שתהיתם – מחוץ לרשימה. בין המשחקים שהוסיפה החברה ברגע האחרון ניתן למצוא את משחק הכדורסל NBA 2K20, את משחק ניהול הכדורגל Football Manager 2020, את מדמה ניהול החווה Farming Simulator 2019 ואת משחקי היריות בגוף ראשון Rage 2 ו-Wolfenstein: Young Blood.

גיב סולושנס תטמיע מערכת לתכנון וניהול ספקטרום התדרים עבור משרד התקשורת - כך פורסם היום (ב'). הפרויקט יחל בסוף השנה. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי הוא עומד על מיליוני שקלים. המערכת לניהול התדרים שתוטמע היא Spectrum-E של ספקטרום סנטר - חברה שגיב מייצגת בלעדית בישראל. המניע לפרויקט הוא ייעול ומיצוי מיטבי של ספקטרום התדרים. ממשרד התקשורת נמסר כי "הספקטרום האלקטרומגנטי הנו משאב חיוני, שנמצא בחסר מתמיד, נוכח הצרכים הקיימים והעתידיים. לשם ניהול המשאב באופן יעיל ומיטבי נדרשות, בין היתר, מערכות ניהול ותכנון מתקדמות". כחלק משיפור תהליכי העבודה במשרד התקשורת בתחומי הניהול, התכנון ההנדסי, הגבייה והאכיפה בכל הנוגע למשאב הספקטרום האלקטרומגנטי, ביקש המשרד להצטייד במערכת מתקדמת, שתאפשר שיפור וקידום של התהליכים הקיימים, מיסוד של תהליכים חדשים ועבודה בסטנדרטים גבוהים. זאת, על מנת לאפשר יעילות ומיצוי מיטבי של הספקטרום האלקטרומגנטי בישראל. לפי המשרד, "המערכת תקדם את ניהול ספקטרום התדרים ותציב את מדינת ישראל בשורה אחת ביחד עם המדינות המפותחות ב-OECD". מערכת כוללת לניהול נכסי התדרים באוגוסט אשתקד פרסם משרד התקשורת מכרז לרכש, תכנון, הקמה, הסבה ותחזוקה של מערכת מדף ייעודית, לצורך ניהול תדרים. גיב זכתה במכרז וגיב תבנה מערכת IT אינטגרטיבית, לתכנון וניהול משאב ספקטרום התדרים, לרבות בניית ממשקים למערכות IT רלוונטיות נוספות. המערכת תחליף את מערכות המחשוב באגף הספקטרום והיא תסייע, בין השאר, לגביית האגרות. המערכת שתוטמע היא מערכת ניהול כוללת לניהול נכסי התדרים, לרבות טיפול בהיבטים טכנולוגיים והנדסיים שונים, כגון טווחים ומיקומים. הצורך בהטמעת המערכת עלה כאשר החלו הדיונים על הטמעת מערכות תקשורת לדור 5 בסלולר, יחד עם הופעת המגמה של האינטרנט של הדברים. בהינתן שינויים טכנולוגיים אלה, נדרשת מערכת שתטפל בניהול הספקטרום מול יותר גורמים, תוך התייחסות להיבטים של ניהול, תפעול, הזמנות, רכישות, תכנון באופן כללי, וכן תכנון תהליכים מורכבים של בדיקת היתכנות הנדסית, הלימה לרגולציות ועלויות. הזכייה של גיב במכרז היא עד 2025, עם אופציה להארכה.

דירקטוריון .HP Inc דחה פה אחד את הצעתה של זירוקס לרכישת החברה, מכיוון שהיא "לא לטובת בעלי המניות ומשקפת ערך חסר ל-HP" - כך פורסם אמש (א'). עם זאת, מומחים מעריכים שייתכן שלא מדובר בסוף פסוק ושאם זירוקס תציע הצעה גבוהה יותר, HP עשויה להיענות לה. זירוקס הציעה לרכוש את HP לפי ערך של 22 דולר למניה, המשקף שווי שוק של 33 מיליארד דולר. HP גדולה ביותר מפי שלושה מזירוקס: ערכה של הנרכשת עומד על 27 מיליארד דולר וזה של הרוכשת - על שמונה מיליארד. בעבר דווח שזירוקס קיבלה התחייבות לא רשמית למימון הרכישה מבנק גדול. במכתב שנשלח לג'ון ויזנטין, מנכ"ל זירוקס, כתבו חברי הנהלת HP כי "בדקנו את ההצעה. היא נתונה בתוך סד של הגבלות, ויש בה חוסר ודאות גבוה והשפעה פוטנציאלית של רמות החוב הגדולות על מניות החברה המשולבת". "יש לציין את ירידת הכנסותיה של זירוקס, מ-10.2 מיליארד דולר ל-9.2 מיליארד דולר מאז יוני 2018", כתבו חברי הדירקטוריון, "מה שמעלה אצלנו שאלות משמעותיות לגבי מפת הדרכים העסקית העתידית של החברה והסיכויים העתידיים שלה". "בנוסף", ציינו, "אנחנו מאמינים שחיוני לנתח בצורה קפדנית את הסינרגיות שיתקבלו מהמיזוג. עם מעורבות מהותית מצד הנהלת זירוקס וקבלת גישה למידע עליה, לצורך ביצוע בדיקת נאותות". הם ציינו כי במקרה שכזה, "אנחנו מאמינים שנוכל להעריך במהירות את יתרונות העסקה". המצב בשוק לא מאיר פנים ל-HP ולזירוקס כאחד HP, מיצרניות המדפסות הגדולות בעולם, וזירוקס, מהספקיות הגדולות של מכונות צילום, נאבקות כל אחת על עתידה הכלכלי, בשל פגיעה בליבה העסקית של השתיים: התעניינות הולכת וקטנה של ארגונים בהדפסות משרדיות. גם עסקי המחשבים של HP לא צומחים. שתי החברות הגיבו לשינויים בשוק על ידי קיצוץ בעלויות. HP החלה בארגון מחדש, גדול, תחת המנכ"ל החדש שלה, אנריקה לורס, שהחל בתפקידו בראשית החודש שעבר. השנה הודיע לורס ש-HP תפטר 7,000 עד 9,000 מעובדיה. מדובר בצעד דרמטי של פיטורי ענק, בסדר גודל של בין 13% ל-16% מכוח האדם בחברה, שעומד על 55 אלף עובדים. HP מסרה כי הצעד, שעלותו מוערכת בכמיליארד דולר, יביא לחיסכון של סכום דומה עד 2022. בשנה החולפת, החברה הפסידה כמעט שליש מערכה - מנייתה ירדה ב-29% ושווי השוק שלה עומד כיום, כאמור, על 27 מיליארד דולר. זירוקס, מצדה, אמרה שתקצץ השנה בהוצאותיה 640 מיליון דולר. היא צפתה כי המיזוג בין השתיים יניב חיסכון של לפחות שני מיליארד דולר. לדבריה, לחברה ממוזגת שכזו יהיה מספיק נתח שוק בעולמות המדפסות ומכונות הצילום ותהיה נקודה טובה יותר להתמודדות עם המתחרות, ובראשן קאנון ו-ריקו. פוג'י פילם נפרדת מזירוקס - וקונה את האחזקות שלה במיזם המשותף ברקע הפרסום על עסקת הענק האפשרית, פוג'י פילם הודיעה באחרונה כי תרכוש את יתרת הבעלות של זירוקס במיזם המשותף פוג'י-זירוקס, תמורת 2.3 מיליארד דולר. פוג'י הודיעה בנוסף כי הסירה תביעה שלה נגד HP בגין הפרת חוזה, בסכום של מיליארד דולר. המיזם המשותף עם פוג'י גרם לכך שזירוקס איבדה ערוץ הפצה מרכזי באסיה. ל-HP יש נוכחות גדולה ביבשת זו והמיזוג, אם יקרה, יעניק לזירוקס מערך מכירות בכל האזור. החברה אף מעריכה שצוות המכירות שלה, הממוקד בעסקים קטנים ובינוניים בארצות הברית, יוכל לסייע בהגדלת ההכנסות ממכירת מוצרי HP. כך, ניתן יהיה להציע ללקוחות הארגוניים שילובים שונים, שיכילו מכונות צילום של זירוקס עם מדפסות ומחשבים אישיים של HP. קארל אייקן, מיליארדר יהודי-אמריקני ומשקיע אקטיביסט, מחזיק 10.6% ממניות זירוקס. במאי אשתקד, מנכ"ל זירוקס ושישה דירקטורים התפטרו מהחברה, במהלך שנראה כניצחון לאייקן, שהתנגד למיזוג החברה עם פוג'י פילם. אייקן מינה את מקורביו לתפקידים בכירים בזירוקס: קית קוזה, מנכ"ל אייקן אנטרפרייז, מונה לתפקיד היו"ר, ו-ויזנטין, ששימש יועץ לאייקן בסכסוך עם זירוקס, מונה למנכ"ל החברה. אייקן קנה באחרונה נתח של 1.2 מיליארד דולר ב-HP. הוא דחף למיזוג של שתי החברות, מאחר שהאמין שחברה משולבת תהיה מהלך חיובי לטובת בעלי המניות שלהן, עם פוטנציאל לחיסכון בעלויות והיצע נרחב בעולמות ההדפסה.

האם המאבק המשפטי ארוך השנים בין גוגל לאורקל יגיע לסופו בקרוב? מדובר בתביעה שעוד מעט חוגגת עשור בה טוענת אורקל נגד גוגל שהיא מפרה לאורך שנים את הזכויות שלה לגבי השימוש בג'אווה בבנייה של מערכת ההפעלה אנדרואיד. התביעה הוגשה ב-2010 אחרי שאורקל רכשה את סאן מיקרו סיסטמס שהיא זאת שיצרה את שפת הג'אווה במקור והחזיקה בזכויות עבורה. התיק הזה כבר עבר בשנים שהוא תנהל כמה טלטלות. אחרי שבית המשפט המחוזי פסק לטובתה של אורקל, פנתה גוגל לבית המשפט לערעורים שביטל את ההחלטה והחליט להעביר את התיק לדיוק של בית המשפט העליון לפסיקה סופית. גוגל ב-2015 כבר ביקשה להעביר את התיק לפסיקת בית המשפט העליון, אך אז נדחתה והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי. אורקל אז טענה שהפעולות הללו של גוגל נעלו בפניה כניסה של ממש לשוק הטלפונים החכמים המתעורר. משרד המשפטים האמריקאי אף העביר תקציר בו טען שעל בית המשפט העליון לדחות את הבקשה של גוגל לדון בתיק בפניו - אבל זה אל ממש עזר, כפי שמתברר. "אנחנו מברכים על ההחלטה של בית המשפט העליון לבחון את התיק ואנחנו מקווים שבית המשפט יחזור ויאשר את חשיבות הפעולה ההדדית בתוכנה עבור התחרותיות האמריקאית. מפתים צריכים שתהיה להם את היכולת ליצור אפליקציות לרוחב פלטפורמות ולא שינעלו אותם לתוכנה של חברה אחת", אמר בתגובה קנט וולקר, סגן נשיא בכיר ליחסים בינלאומיים בגוגל. אורקל בחרה בינתיים שלא להגיב.  

כשחושבים על התפתחות והתרחבות של חברות סטארט-אפ מהארץ לחו"ל והשקעות של ישראלים מעבר לים, בדרך כלל עולות לראש ארצות הברית, סין ועוד כמה מדינות. בהקשר של אירופה, מדובר בעיקר במזרח היבשת, עקב כוח האדם הזול והפוטנציאל הגדול, בריטניה (אם כי ייתכן שמעמדה עומד לרדת, בגלל הברקזיט) וגרמניה. גם צרפת נמצאת ברשימה, אבל עושה רושם שלא במקום בולט. בכל אופן, לא במקום המגיע לה. צרפת היא אחת הכלכלות הצומחות ביותר באירופה, במיוחד בכל הקשור להיי-טק, סטארט-אפים וחדשנות. די אם אפנה לכמה נתונים: פרויקטי החדשנות במדינת הטריקולור זינקו ב-2018 ב-84% - יותר מהזינוק בבריטניה ובגרמניה ביחד; האקו-סיסטם הסטארט-אפי הצרפתי הגיע אשתקד ל-3.6 מיליארד דולר; צרפת היא המדינה הראשונה באירופה בהשקעות הזרות בה, עם עלייה של 1% ב-2018 - אחרי בריטניה ולפני גרמניה, שכל אחת מהן ירדה ב-13%; מספר ההשקעות הזרות החדשות בה היה אשתקד הטוב ביותר מזה עשור - 1,323, מהן 20 השקעות ישראליות; כעשירית מכוח העבודה בצרפת מועסק בחברות רב לאומיות, ואלה מהוות 20% מהמו"פ שלה ו-30% מהיצוא. ויש עוד כמה נתונים כלכליים מעודדים: האבטלה בצרפת ירדה ברבעון הראשון של השנה לשיעורה הנמוך ביותר מזה עשור - 8.7% (יותר מכפול מאשר בישראל); הגידול בעלות העובד למעסיק עומד על 0.9% - שיעור נמוך יותר מבשאר מדינות האיחוד האירופי; ושכר המינימום שם עומד על 10.4 יורו - סכום די מכובד לעובד ולא בשמיים למעסיק. לדברי פסקל קגנס, יו"ר ביזנס פראנס, הנתונים האלה מהווים כר פורה להשקעות של חברות זרות, ובכלל זה ישראליות, במדינה. ביזנס פראנס היא סוכנות של הממשלה בפריז שמסייעת להן לעשות זאת, על ידי מתן מידע מותאם עבור כל חברה - על השוק הרלוונטי לה בצרפת, היכן במדינה כדאי לה להתמקם וכדומה. כמו כן, ביזנס פראנס מסייעת לעובדים ואנשי עסקים רלוונטיים להשיג ויזת עבודה בצרפת ומפגישה בין חברות צרפתיות וממקומות אחרים בעולם באירועים ובכנסים שונים. "בכל כנס טכנולוגי מרכזי תמצא ביתן שלנו", אמר קגנס לאנשים ומחשבים. "ב-20-30 השנים האחרונות, העיניים של ההיי-טק הישראלי היו נשואות בעיקר בארצות הברית. אבל בשנים האחרונות השוק שלכם מתבגר וחברות מישראל מסתכלות גם על אירופה. צרפת היא שער הכניסה האידיאלי, בגלל הנתונים הכלכליים שלה והרפורמות האחרונות של הממשלה", אמר קגנס. מהן אותן רפורמות? כשקגנס אומר רפורמות, הוא מתכוון בעיקר לתכנית החומש הכלכלית של הממשלה בפריז, שהחלה ב-2017, ואחת המטרות שלה היא להקל על משקיעים זרים להשקיע במדינה. התכנית של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, "תוקפת" את הנושא משלושה היבטים עיקריים: שינוי המודל החברתי במדינה, שיפור "האווירה העסקית" ויישום אסטרטגיית מסים שונה. בין היתר, כבר בוצעה בצרפת רפורמה בחוקי העבודה, שמאפשרת למעסיקים "גמישות" רבה יותר, ובימים אלה מבוצעות רפורמות בדמי האבטלה והפנסיה. התכנית כוללת, בין השאר, השקעה ממשלתית של 57 מיליארד יורו, הורדת מס החברות מ-33.3% ב-2017 ל-25% ב-2022, צמצום המס על רווחי הון ופטור ממסים על שעות נוספות ובונוסים. [caption id="attachment_303304" align="alignnone" width="600"] פסקל קגנס, יו"ר ביזנס פראנס. צילום: בן פלד[/caption] קגנס מונה לתפקידו בביזנס פראנס בספטמבר 2017, לאחר שנים ארוכות של עבודה באפל. הוא נשכר לחברה על ידי סטיב ג'ובס בשנת 2000, ושימש כמנהל וכסגן נשיא שלה באזור EMEA. מכאן שיש לו ניסיון רב במגזר הפרטי והבנה בצרכים שלו. הוא אמר כי "המגזר הפרטי מסתכל על הממשלה, כל ממשלה, בצורה שלילית, אבל אנחנו מנסים לעזור לעסקים ויוצרים אווירת מס מתאימה. למי שמשקיע 100 מיליון יורו בצרפת, אנחנו נותנים הנחה במסים בסך של 30 מיליון. לכן אנחנו מושכים הרבה מרכזי מו"פ". "ההיי-טק הישראלי בסטגנציה, צרפת עולה" לדברי קגנס, "האקו-סיסטם של ההיי-טק בישראל נמצא בסטגנציה, בעוד שבצרפת הוא עולה ונמצא לפני בריטניה וגרמניה. אני חושב שברמת ההשקעות, נשתווה להיי-טק הישראלי בתוך כשנתיים. החברות הצרפתיות מגייסות יותר כסף ויותר מהר". רק במסגרת ביזנס פראנס עצמה זינק מספר החברות המגייסות משש ב-2016 כולה ל-20 במחצית הראשונה של 2019. הוא ציין כי תעשיות ההיי-טק החזקות ביותר במדינה הן פינטק (עם חמישה מהבנקים הגדולים ביותר בעולם, שלדבריו "כל הזמן מחפשים חדשנות"), אינשורטק וביו-טק. בין הטכנולוגיות הבולטות אצל הצרפתים הוא מונה את האינטרנט של הדברים והבינה המלאכותית. ככלל, אמר, "צרפת מגלה מחדש את היזמות. אם לפני 10 שנים, רק 30% מהצעירים הצרפתים אמרו שהם רוצם להיות יזמים, כיום מדובר בנתון כפול - 60%. השאיפה של הצעיר הצרפתי היא כבר לא להיות חלק מחברה גדולה, אלא להיות סטארט-אפיסט ולהצטרף לחברה בגדילה. בהקשר הזה, אנחנו מסתכלים על ישראל ולומדים ממנה". "תעשיית ההיי-טק הצרפתית חווה רנסנס", אמר קגנס. "אני פונה לחברות ישראליות: אתם יוצאים מן הכלל בהיי-טק, אבל בקשר ליעדי היצוא שלכם, אתם צריכים לפתוח את העיניים מחדש. השוק האמריקני לא הכי ידידותי בזמן האחרון, והשוק הצרפתי כן. מה גם שאנחנו מהווים שער כניסה לאירופה, שהיא שוק גדול יותר מזה האמריקני".

"ארגונים נדרשים לפתרון אחוד, שיאפשר שילוב של תשתיות הרשת, האחסון והמחשוב. בימינו, הם נאלצים להשתמש בפתרונות שונים כדי לבצע זאת, או בפתרון מאוחד אבל לוקה בחסר. קיים צורך בפתרון אחד ומאוחד, שיחסוך להם בזמן יקר ובכספים שהם יכולים להשקיע בביזנס שלהם", כך אמר ג'ון רוז, מנהל הטכנולוגיה הראשי למוצרים ותפעול ב-דל. רוז דיבר במהלך כנס Dell Technologies Summit 2019, שהתקיים באחרונה באוסטין, טקסס. כחלק מהאירוע הכריזה החברה על Dell-EMC Powerone - פתרון שמשלב את המחשוב, האחסון והרשת שלה במערכת אוטונומית אחת, כאשר התוכנה של החברה הבת שלה, VMware, משמשת כדבק כדי לסייע בניהול מספר רב של עננים. [caption id="attachment_303390" align="alignleft" width="300"] ה-Powerone של דל. צילום: יח"צ[/caption] "Powerone הוא שרת אחסון בעל יכולות גדולות בהרבה מאלה של חברות מתחרות שמנסות לבנות תשתיות אוטונומיות", אמר רוז. "שאר התעשייה לא מסוגלת לעשות את מה שאנחנו עושים, מאחר שאנחנו בונים אוטומציה של כל תשתיות הרשת, האחסון והמחשוב". יצוין כי רוז ומייקל דל, מייסד ומנכ"ל דל, נזהרו מלהכריז על הפתרון כאוטונומי באופן מלא. בתשובה לשאלת אנשים ומחשבים אמר רוז ש-"אנחנו יכולים ליישם אוטומציה באגרסיביות, אבל צריך לקחת בחשבון שבני אדם מעורבים בתהליך, והם צריכים לפתח אמון בסוגים אלה של סביבות. בנוסף, יש הרבה מערכות שמתממשקות עם המערכת הזו, וייקח זמן עד שהן תהיינה אוטונומיות גם כן". לדבריו, "האמון מקל על המפתחים להתמקד בבניית יישומים שמסייעים לעסקים לצמוח ופחות לעסוק בניהול התשתית. בנוסף, הפתרון יאפשר לאנשי הסיסטם לטפל בהרבה יותר שרתים". "להביא את הדטה סנטרים לסביבת הענן" הבקר של PowerOne משתמש בארכיטקטורת מיקרו-שירותים של קוברנטיס ובזרימות עבודה כדי להביא לאוטומציה את התצורה, האספקה וניהול מחזור החיים של הרכיבים. "זו איננה מערכת אקדמית אלא כזו שעובדת בעולם האמיתי, ביחד עם בני אדם, ולכן לקח לנו 10 שנים לפתח אותה", ציין רוז. הוא סיכם באמרו כי "PowerOne מצטרפת למשפחת פתרונות הענן של דל, על מנת לסייע לארגונים לבנות מערכות מרובות עננים. היא מביאה את הדטה סנטרים והתשתית הפיזיקלית לתוך סביבת הענן ברמה חדשה לחלוטין". דל ציין כי הדרישה למערכת מסוגה של Powerone הגיעה מהארגונים שאתם החברה עובדת. הוא אמר שהמערכת "מכילה מנוע אוטומציה חדש, שעושה שימוש בקוברנטיס ומבטלת את זרימת העבודה הלא אחידה שנעשית בידי בני אדם באמצעות אוטומציה של של רכיבי הקונפיגורציה וההקצאה, ומאפשרת ללקוח לנהל דטה סנטר ברמה של ספק שירותי רשת".

ב-2020, יבמ ואורקל יפסיקו לנסות לנצח במלחמות הענן נגד הענקיות השולטות בשוק, ובראשן AWS, כך לפי דו"ח חדש של פורסטר. על פי הדו"ח של חברת המחקר, שוק תשתיות הענן עומד על 75.4 מיליארד דולרים, וארבע שחקניות מרכזיות – AWS, מיקרוסופט, גוגל ועליבאבא – אוחזות בנתח שוק של 75% ממנו. במקום להתחרות באותן ענקיות, ספקיות ענן שלהן נתח שוק קטן מאד – יפנו לתחומי פעילות אחרים. כך, מעריכים בפורסטר, אורקל תתמקד בבסיסי הנתונים וביישומים שלה, בעוד שיבמ תתמקד בענן היברידי ובשילוב המוצרים והשירותים של רד האט, אותה רכשה ב-34 מיליארד דולרים. מיריבות לשותפות  לדברי דייב ברטולטי, סגן הנשיא והאנליסט הראשי בפורסטר, "ספקיות הענן הקטנות לא יצאו מהמשחק לגמרי. אני לא חושב שיבמ ואורקל יצליחו לגדול בתחום באופן משמעותי, אז הן פשוט יחשבו מסלול מחדש ויתמקדו במה שהן עושות הכי טוב". עוד העריך ברטולטי, כי יבמ ואורקל יתחילו להתחרות בדרכים אחרות, דוגמת מתן שירותי ענן שפועלים לא רק על גבי הפלטפורמות שלהן - אלא גם בשירותיהן של היריבות שלהן. כך, הסביר, "תיחסך מהן ההשקעה השנתית של מיליארדי דולרים, במאבקן מול שחקניות הענן המובילות". אורקל לא מסרה את תגובתה לדו"ח של פורסטר. יבמ מסרה כי "כפי שברור מההשקעות שלנו בהתרחבות גלובלית מתמשכת, חלק בלתי נפרד מההשקעה ממשיך להיות בענן הציבורי של יבמ: פלטפורמת ענן בערימה מלאה, מבוססת סביבת קוד פתוח. יבמ נותרה ממוקדת באספקת ענן מאובטח לעסקים, עם מענה לדרישות המדויקות של הארגונים הגדולים, המורכבים, והמפוקחים רגולטורית – בעולם".  בשנה האחרונה ענף ה-IT חווה כמה מהלכים בלתי צפויים, כמו הרכישה של יבמ את רד האט, והשותפות שבנתה אורקל עם הענן של מיקרוסופט. כזכור, בעשור הקודם היו השתיים יריבות מרות. [caption id="attachment_280390" align="alignnone" width="600"] שיתוף פעולה - המתכון מלהצלחה. זה לא תמיד מובן מאליו. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] פורסטר צופה כי יבמ תסייע ללקוחות ארגוניים להשתמש ב-OpenShift - פלטפורמת פיתוח קוברנטיס שנבנתה על ידי רד האט - כדי לעזור ללקוחות לעדכן את היישומים העסקיים שלהם, על גבי כל ענן שהוא. כך, כאשר רד האט היא כעת חלק מיבמ, יוכל הענק הכחול לסייע לארגונים באופן נרחב יותר, גם ללקוחות הפועלים בסביבת ענן היברידי. על פי ברטולטי, ליבמ יש הזדמנות לנצל את טכנולוגיות רד האט כדי לעזור ללקוחות ארגוניים העובדים עם הענן של מיקרוסופט או אמזון – לקבל מהענן יותר. לגבי אורקל, ברטולטי מעריך כי היא תתמקד ביישומים שלה ובבסיס הנתונים האוטונומי, המונע על ידי בינה מלאכותית, וכך הוא מאפשר אוטומציה של משימות ניהול נפוצות, כמו התקנת טלאי אבטחה. הוא העריך כי למרות ההתנגדות של לארי אליסון, מייסד אורקל וה-CTO שלה, אורקל תעבוד בשיתוף פעולה עם AWS, יריבתה המיתולוגית, באופן דומה לעבודתה עם מיקרוסופט.