העדכון החצי שנתי של מיקרוסופט ל-Windows 10 שוחרר באופן רשמי לכלל הציבור. כמו תמיד מדובר בשחרור מדורג, כך שייתכן שיעבור זמן מה עד שכל המחשבים בהם מותקנת מערכת ההפעלה של החברה יתעדכנו. כזכור, לא מדובר בעדכון גדול במיוחד, בוודאי לא מבחינת תכונות חדשות. ברשת מתייחסים אל העדכון הזה, שזכה בסופו של דבר לשם November 2019 Update ולכינוי 19H2, יותר כאל חבילת שירות שמטפלת בעיקר בדברים מאחורי הקלעים. בנוסף, בינתיים ניתן ללמוד שני דברים על העדכון: הוא קטן ומהיר ובינתיים לא נודע על תקלות, והוא גם מוכיח שבמיקרוסופט למדו משהו מהתקלות הגדולות של העדכונים האחרונים, בעיקר בגרסה 1903, או 19H1. בזמן שהעדכון מורד למחשב ומתחיל את ההתקנה, יישום ההתקנה בודק את המחשב בניסיון לבחון האם יש היתכנות לתקלה אם העדכון יותקן. במקרה שהוא מאתר כזו, הוא מפסיק מיד את ההתקנה, וחלון שמופיע מסביר מדוע הדבר מתרחש ואף מספק קישור שמציג את הדרך המלאה לפתרון הבעיה - ורק לאחר תיקונה ניתן להמשיך בעדכון. אחת הדוגמאות שכבר הוצגו ברשת היא ש-19H2 אינו מוכן להמשיך בהתקנה במחשבים בהם מותקן שבב בלוטות' של רילטק ושמנהל העדכון שלו אינו מגרסה 1.5.1012 ומעלה. ברוב המקרים המשתמשים יכולים למצוא שעדכון מנהל ההתקן מחכה לאישור התקנה ב-Windows Update, אבל אם לא - צריך להורידו באופן ידני ולהתקינו, ורק אז אפשר לחזור, כאמור, להתקנת November 2019 Update.

נוזקה חדשה ובלתי שגרתית התגלתה באחרונה על ידי חוקרי אינטזר ו-X-Force של יבמ. הנוזקה, מסוג כופרה, זכתה לכינוי PureLocker - כיוון שהיא נכתבה בשפת התכנות PureBasic והיא מצוידת בכמה תכונות חמקנות. פושעי הסייבר שמאחורי PureLocker מפיצים גם גרסת לינוקס שלה, כדי לתקוף את תשתיות הלינוקס של הקורבנות הארגוניים. על פי צוות החוקרים המשותף לשתי החברות, כמה גורמים הופכים את PureLocker ללא קונבנציונאלית, ביניהם העובדה ש-PureBasic היא שפה שמפתחים לא מרבים לעשות בה שימוש - מה שמניב יתרונות מסוימים עבור התוקפים. כך, למשל, ספקיות אבטחת מידע מתקשות לייצר חתימות איתור אמינות עבור סוגים שונים של הנוזקה, בעוד שהקוד שלה עובר בקלות בין מערכות הפעלה שונות, לרבות Windows, לינוקס ו-Mac. החוקרים ציינו כי גילו עדויות המצביעות על כך שהכופרה היא חלק ממתקפה ממוקדת ורב שלבית, שעוברת שורה של בדיקות, על מנת לבדוק שהיעד "מוכן" ו-"בשל" להיפרץ - לפני שנעשה בה שימוש. שיטה סמויה זו כוללת בדיקות האם המכונות המותקפות מעודכנות בעדכוני גרסאות של 2019 והאם ניתן להשיג הרשאות אדמין. אם הבדיקות נכשלות, הנוזקה יוצאת מבלי לבצע פעילות זדונית - על מנת להסתיר את הפונקציונליות שלה. "במקום לנסות להדביק כמה שיותר - כוונות מוסתרות" "מדובר בכופרה חריגה", אמר מייקל קג'ילוטי, חוקר מאינטזר. "במקום לנסות להדביק כמה שיותר קורבנות, היא תוכננה ונבנתה כך שיוסתרו הכוונות והיכולות שלה, אלא במקרה שהוחלט שעליה לתקוף". לדבריו, "גישה זו עבדה היטב עבור התוקפים, שהשכילו להשתמש בה בהצלחה לתקיפות ממוקדות, תוך שהם נותרים סמויים במשך כמה חודשים". מאפיין נוסף ולא שגרתי של PureLocker הוא השימוש בטכניקה נגד לכידה (Anti hooking), על מנת להתחמק מהגילוי. הנוזקה אף אינה משתמשת בפונקציות ה-API המובנות והמוצפנות של חלונות, אלא מסתמכת על ספרייה מוצפנת משלה, מבוססת שפת PureBasic - לדרישות ההצפנה הספציפיות שלה. "התנהגות שכזו אינה שכיחה בכופרות, שכן האקרים בדרך כלל מעדיפים להדביק כמה שיותר קורבנות בתקווה להרוויח כמה שיותר כסף", ציין קג'ילוטי, "בנוסף, היא מגיעה בשלב מאוחר של המתקפה מרובת השלבים." החוקרים ציינו כי לכופרה יש קשרים עם הנוזקה more_eggs - דלת אחורית שנמצאה למכירה בדארק ווב, בתצורה של MaaS - נוזקה כשירות. more_eggs נמצאת בשימוש אצל קבוצות האקרים ידועות, כמו כנופיית קובלט, 6FIN וארגוני פשע סייבר בולטים אחרים. העובדה שקוד ההתחמקות ופונקציונליות הניתוח של PureLocker מועתקים ישירות מהדלת האחורית של more_eggs מאפשרת לה להישאר בלתי מורגשת על ידי מערכות ניתוח אוטומטיות.

מייקל דל, יו"ר ומנכ"ל דל טכנולוגיות, סיפק הצצה לעתיד בהרצאתו בדבריו במליאת הפתיחה של כנס Dell Technologies Summit 2019, שהתקיים באחרונה באוסטין, טקסס. הוא פירט את החזון של החברה ל-2030. לדבריו, החברה תשים דגש על דגש על קידום קיימות, טיפוח והכלה, שוויון מגדרי ומיחזור אחד לאחד (כלומר, על כל מוצר שיימכר, דל תמחזר מוצר דומה). היעדים השאפתניים מוצגים בתכנית ה-2030 של החברה, ומבוססים על אמונה שטכנולוגיה ונתונים, בשילוב עם הרוח האנושית, הם, ותמיד יהיו, כוחות חיוביים . לא סתם בחרה דל לקרוא ליעדים הללו Moon Shot, כפי שמבצע אפולו נוסד בשנות ה-60' כדי לקיים את יעדו של נשיא ארצות הברית דאז, ג'ון קנדי, שלפיו עד לסוף אותו עשור, בני אדם יצעדו על הירח וישובו לכדור הארץ בריאים ושלמים. וכך, כידוע, אמנם קרה. "ביטול נעילת כוח הנתונים בידי מספר מצומצם של גורמים יקדם את האנושות יותר מכל כוח אחר בעשור הבא," אמר דל. "אנחנו מחויבים להנגיש את הכוח באופן נרחב לקהילות ברחבי העולם, כך שכולנו נוכל להתקדם יחד". לדבריו, אלה יעדים נועזים, המבוססים על פעולות שצריך לנקוט. "אנחנו גם מתכננים שנשים יהיו 50% מכוח העבודה הגלובלי שלנו עד 2030. אנחנו זקוקים להשתתפות של כולם בכלכלה הדיגיטלית. עד 2030 עומדים להיפתח מאות מקצועות חדשים בתחום הטכנולוגיה". עוד הוא אמר ש-"עד לאותה השנה, אנחנו רוצים לגעת בחייהם של מיליארד בני אדם. אנחנו בוחנים נתונים שיעזרו לבנות עולם טוב בהרבה". אתיקה ופרטיות ב-דל אומרים שאתיקה ופרטיות מהוות בסיס לאסטרטגיות ההשפעה החברתית שלה ושהן חיוניות לביצוע היעדים של החברה ל-2030. החברה תתמקד בפרטיות ושקיפות על ידי אוטומציה מלאה של תהליכי בקרת נתונים - מה שיקל על הלקוחות לגשת, למחוק או לשתף את הנתונים האישיים שלהם, נמסר. כדי לסייע לעובדים בהגברת השמירה על אתיקה ופרטיות, החברה תשתמש בכלים דיגיטליים שיקלו על קבלת תובנות, מדידה ופיקוח על בעיות תאימות באמצעות נתונים דיגיטליים. בתשובה לשאלת אנשים ומחשבים כיצד תושג המטרה של מיחזור אחד לאחד, בהינתן העלות וצריכת האנרגיה הגבוהות של איסוף הציוד הישן ומיחזור החומרים שבתוכו, אמר דל ש-"אנחנו פועלים בכיוון כבר לפחות 25 שנים. אנחנו מתכננים כל הזמן כיצד להשתמש בפחות חומרים בייצור המערכות ובאריזתן, וכן מיחזרנו אלפי טונות של חומרים. אנחנו נמצאים בתהליך מתמשך של שיפור. מחשבים רבים שלנו מכילים בתוכם חומרים ממוחזרים - בעיקר פחמן מחוזק, שמקורו בפסולת של תעשיית ייצור המטוסים". "הרעיון הוא להציב מטרות, גם אם איננו יודעים כעת כיצד לממש אותן", ציין. "אנחנו מציבים אתגר בפני אלפי המהנדסים והמדענים שלנו. בני האדם ידועים ביכולת שלהם לתקן מסלול כשהם מתקרבים לקראת אסון גדול. יותר ויותר חברות מציבות לעצמן מטרות כאלה. אין לנו את כל התשובות כיצד לעשות זאת, אבל אלה מטרותינו". לשאלה מה חלקם של מרכזי המו"פ של החברה בישראל בהכרזות שהוצגו בכנס ענה דל: "רבים מהמוצרים שעליהם הכרזנו פותחו בשיתוף פעולה עם מרכזי המו"פ של דל בהרצליה ובבאר שבע. אנחנו מעסיקים יותר מ-1,500 מהנדסים בישראל". הכותב היה אורח החברה בכנס.

אחד האמצעים המחשוביים שמסייעים לצה"ל לבצע את משימותיו הוא הענן. רבות מהמערכות הצה"ליות מבוססות עליו. איך הוא בדיוק עושה זאת? בכיר באגף התקשוב דיבר על כך בראיון לאנשים ומחשבים. "הקמנו פלטפורמה עננית מודרנית, מבוססת מערכות IT חדשות או מחודשות, ויש לנו בענן אלפי משתמשים מבצעיים, מאות מפתחים ועשרות מדעני מידע. המספרים האלה רק יגדלו ב-2020. מדובר בפלטפורמה מתקדמת, מבוססת קוד פתוח", אמר הבכיר. בנובמבר 2018 פורסם כי ממר"ם שבאגף התקשוב העלתה לאוויר ענן פרטי, מבוסס תשתיות רד-האט. הפרויקט, שהשלב הראשון שלו עלה לאוויר בשנה שעברה, צפוי להסתיים בתחילת העשור הבא. היקפו הכספי לא נמסר לפרסום, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי הוא עומד על עשרות מיליוני שקלים. בפברואר 2017 פורסם כי צה"ל הקים תשתיות ענן פרטי, לטובת מערכות מבצעיות רב זרועיות - כפי שדווח כאן בלעדית שעומד לקרות. באותה השנה החלו לפתח בו מערכות של זרוע האוויר ושל אגף המודיעין בצבא, ובהמשך הוכנסו לענן מערכות מבצעיות של זרועות היבשה והים. הסיבה להקמת הענן, הסביר בעבר לאנשים ומחשבים בכיר באגף התקשוב, היא "ההבנה שמדובר בתקופה מכוננת. הענן הוא לא רק טכנולוגיה, והבנו שאם לא נשתנה תוך כדי הובלת השינוי בצה"ל - אחוזי ההצלחה יהיו נמוכים מאוד". לאור זאת, החליטו בממר"ם להקים ענן - לא לעוד קישור בין הזרועות, שאורך זמן, אלא מערכת מבצעית, רב זרועית. כך, צה"ל מקבל מרחב אחד, מבצעי ודיגיטלי, עם יותר ערך מבצעי משמעותי, "מפעל האספקה" של השירותים שעובד מהר יותר, קצב הנגשה מהיר, יכולות למיצוי מידע, אפליקציות מודרניות ורמת הגנה חדשנית בסייבר. הענן הפרטי מאפשר לצבא לפעול בתפיסות פיתוח חדשניות - DevSecOps - ולרדת מהמערכות המונוליטיות הענקיות, עם גרסה חדשה פעם בשנה-שנה וחצי, לטובת מרחב ענני עם קונטיינרים, שמאפשר גמישות רבה למפתחים. כך, הענן משמש סביבת פיתוח צה"לית, בה היישומים מתוכננים ומפותחים יחד ומביאים להיתוך מידע יעיל יותר - עם CICD, יכולות פיתוח והטמעה מתמשכות. "הלכנו לענן בסביבת קוד פתוח", אמר הבכיר, "כי שם יש יותר התקדמות טכנולוגית המתאימה ליכולות שלנו, עם אפשרות להכניס ולפתח מנגנונים המתאימים לדרישות הייחודיות של צה"ל. אנו מביאים פלטפורמה זו עד הקצה המבצעי, כי יש ללוחמים שבקצה דרישות ייחודיות. הענן נותן לנו יכולת לענות על הצורך ברציפות תקשורתית ותפקודית, במקרה שהגוף הלוחם נותק". לדבריו, "הבאנו למצב בו המפתחים מפתחים על הענן, בשל הרצון להידוק הקשר בין התפעול לייצור, DevOps, צורך בקיצור זמן ההגעה לשוק ונחיצות בחדשנות. יתרון הצבא הוא שיש בו אלפי כותבי קוד, מה שמאפשר לנו לתת לו סביבה אג'ילית, כמו באזרחות". שינוי דרמטי בתפיסת ה-IT של אגף התקשוב בהקמת הענן, עבר אגף התקשוב שינוי דרמטי בתפיסת ההפעלה שלו כארגון IT: מארגון המספק תשתיות IT לכזה המספק שירותי IT. התשתית הצה"לית, שבמהותה היא ענן פרטי, היא "ציבורית", במובנים של העדכון הטכנולוגי של הענן ובהיותו רב זרועי. מימוש הענן יביא ליעילות של מערכות ולחסכון של מיליוני שקלים בעלויות רכש. הענן מאפשר לצה"ל לפתח מערכת שתשרת תהליכים חוצי זרועות. בהיבט הטכנולוגי, הוא מבוסס ארכיטקטורה מודרנית ונבנה על בסיס Openstack - תפיסת ענן מבוסס קוד פתוח, עם וירטואליזציה. הענן נבנה על בסיס התפיסה של דטה סנטר מוגדר תוכנה (SDDC), עם וירטואליזציה בשלוש השכבות - שרתים, רישות ואחסון. עוד הוטמעה בפרויקט תשתית OpenShift - פלטפורמה להפצת יישומים מבוססת קונטיינרים וקוברנטיס. [caption id="attachment_230953" align="alignnone" width="600"] צילום אילוסטרציה: דובר צה"ל[/caption] דבר נוסף שהפלטפורמה העננית מספקת הוא יכולות ריפוי עצמי. המערכת הוקמה על בסיס ארכיטקטורה שרידה, לטובת יתירות של המערכות. אחד ההיבטים שאנשי ממר"ם התמקדו בהם הוא תפיסת פיתוח אג'ייל ולא "מפל מים". הארכיטקטורה של הענן היא מודולרית, לטובת החלפת מערכות או רכיבים עם יכולת גידול עתידית, התממשקות למערכות נוספות והכנסת משתמשים נוספים. חלק מתכנית צה"ל רשתי בניית הענן היא חלק ממימוש תכנית צה"ל רשתי - בנייה של תשתית אינטרנט מבצעית צה"לית, שתביא ליכולת שיתוף של מידע מבצעי בין זרועי. מדובר בארכיטקטורה פתוחה, שמאפשרת יכולות חדשות, מעבר לענן תומך לחימה, ענן מבצעי וענן מודיעיני. כך, הצבא יכול לעבור למודרניזציה אחרת בתחום ה-IT. האינטרנט המבצעי הוא פלטפורמה שמביאה את צה"ל ממצב של ריבוי מידע לאיחוד מידע. בהקשרי הפעלת האש בשדה הקרב, האתגר הוא בכמות של המערכות והמידע, שהופך בסופו של דבר למסך אחד - שמגיע עד למפקדת החטיבה. הצבא נדרש לפתח ענן פרטי, כדי לממש שירותים מבוססי ביג דטה ולנצל את הנתונים - לטובת הנפקת ערך לצה"ל. "הענן המבצעי עובד", סיכם הבכיר באגף התקשוב. "יחידת הפיתוח מצפן שבלוטם יושבת כולה בענן. כל המערכות היגרו אליה. נותרנו עם כמה מערכות לגאסי - את השאר חידשנו או גרטנו. הענן גורם לכינון מרחב מבצעי משותף ורב-זרועי, עליו מתקיימים התהליכים המבצעיים הרב-זרועיים בצה"ל, וכך צה"ל נלחם ככוח אחוד, עם יכולות מתקדמות לאספקת שירותי מידע משותפים, ועם מידע רלוונטי לכל משתמש, מבצעי ולא מבצעי. הענן הוא מאיץ מרכזי של העליונות הטכנולוגית של צה"ל".

בסוף אוקטובר האחרון זה קרה - אבל רק לשעות מספר - ביל גייטס עקף את ג'ף בזוס והתברג שוב למקום הראשון ברשימת עשירי תבל, וזאת לאחר שאמזון דיווחה על ירידה של 28% ברווחים בשלושת החודשים שהסתיימו בספטמבר. אבל ביום ו' האחרון המייסד המיתולוגי של מיקרוסופט שב וכבש את הפסגה, והפעם הוא לא עומד לוותר עליה בקלות. כעת גייטס שוב שוכן לבטח במקום הראשון, עם שווי נטו של 110 מיליארד דולר, וזאת על פי מדד המיליארדרים של בלומברג. המדד מתעדכן לאחר סגירת השווקים בארה"ב, ועוקב אחר עושרם של 500 האנשים האמידים ביותר בתבל. ניתן לייחס את עלייתו של גייטס על בזוס - ששווי הנטו שלו עומד על 109 מיליארד דולר - לסוגיית חוזה הענן עם הפנטגון, ש-AWS לא קיבלה, למרות שהסברה הרווחת שהמכרז תפור ממש בעבורה. מי שחתמה לבסוף עם משרד ההגנה האמריקני היא מיקרוסופט, שזכתה בעסקת מחשוב הענן בסך 10 מיליארד דולר, מה שגרם לעלייה במניותיה. אמזון לעומת זאת חוותה ירידה של בערך 2% לאחר ההכרזה. [caption id="attachment_182643" align="alignnone" width="600"] היה עשיר בהרבה לפני שהתגרש. ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון. צילום: סטיב ג'ורבטסון, מתוך ויקיפדיה[/caption] בזוס, שכבר הוכתר לאיש העשיר ביותר בהיסטוריה המודרנית, היה עד לא מזמן במצב אחר לגמרי, עם עשרות מיליארדי דולרים יותר מאשר ל"סגניו" ברשימה. אבל הזמנים השתנו בעבור, בעיקר משום פרט "פעוט" אחד - גירושיו המגה-מתוקשרים ממי שהייתה אשתו במשך 25 שנים, וכן אם ילדיו, מקנזי בזוס. הסכם הגירושים שאליו הגיעו השניים, הוא שגרם למייסד ומנכ"ל אמזון להעביר חלק מהונו אל מקנזי, משום שההון נצבר אחרי שהשניים נישאו. בזוס העניק למקנזי באפריל האחרון מניות שלו בשווי של כ-35 מיליארד דולר. וגייטס? הוא אמנם מחזיק רק בכאחוז ממניות מיקרוסופט כיום, אך עם זאת, לפי הביזנס אינסיידר, השווי של הנכס המסוים עומד על כ-7.3 מיליארד דולר - וזה מה שספיק לו את הפוש לעבור את בזוס, אחרי שמניותיה של מיקרוסופט עלו השנה ב-48%. יצוין כי הערך הנקי של גייטס יכול היה להיות הרבה יותר גבוה לאורך השנים, אך בלומברג דיווח שהוא תרם יותר מ-35 מיליארד דולר מאז 1994, באמצעות קרן ביל ומלינדה גייטס, שלו ושל זוגתו. שמו של גייטס הוזכר בשבוע שעבר בתקשורת, העולמית והאמריקנית, בהתייחס לסוגיה פוליטית שצפה ועולה ביתר שאת כעת, כשהמירוץ לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב 2020 מתחיל לצבור תאוצה. מדובר על התייחסתו של היזם והמיליארדר לתכניות המיסוי הייעודיות לעשירים במיוחד, שהוצעו באחרונה על ידי המועמדים לנשיאות מהמפלגה הדמוקרטית, בכללם הסנטורית אליזבת וורן והסנטור ברני סנדרס. גייטס התבטא בעניין בעת השתתפותו בכנס Dealbook של הניו יורק טיימס, וטען שכבר שילם המון מיסים למדינה.  "שילמתי מעל 10 מיליארד דולר מיסים. שילמתי יותר מכל אחד במיסים. אם הייתי צריך לשלם 20 מיליארד דולר, זה בסדר", אמר גייטס. "אבל כשאתם אומרים שאני צריך לשלם 100 מיליארד דולר, בסדר, אני מתחיל לעשות מתמטיקה קטנה על מה שנותר לי. אני רק צוחק", המשיך ואמר. I'm always happy to meet with people, even if we have different views. @BillGates, if we get the chance, I'd love to explain exactly how much you'd pay under my wealth tax. (I promise it's not $100 billion.) https://t.co/m6G20hDNaV — Elizabeth Warren (@ewarren) 7 בנובמבר 2019 הסנאטורית וורן הרימה מיד את הכפפה והגיבה לדברים - היא צייצה בחשבון הטוויטר שלה: "אני תמיד שמחה להיפגש עם אנשים, גם אם יש לנו דעות שונות". אז הוסיפה: "ביל גייטס", כשהיא מתייגת את היזם מהמפורסמים בעולם, "אם תהיה לנו ההזדמנות, אשמח להסביר בדיוק כמה היית משלם תחת מס העושר שלי. (אני מבטיחה שזה לא 100 מיליארד דולר)".

ביום ו' האחרון, אחרי תקופה של ביקורת ציבורית נוקבת, פרסמה חברת מיקרוסופט הודעה פומבית בה נאמר כי שכרה את אריק הולדר - מי שכיהן כתובע הכללי ה-82 של ארצות הברית בין השנים 2009 ל-2015 - ומינתה אותו לערוך בירור מקיף בעניין טכנולוגיית זיהוי פנים, שפותחה על ידי הסטארט-אפ הישראלי אניוויז'ן. זרוע ההשקעות של מיקרוסופט, M12, השתתפה בסבב הגיוס הראשון של אניוויז'ן ביוני 2019, וזה, לפי פורבס, הסתכם בגיוס של 78 מיליון דולר. לפיכך נחשבת מיקרוסופט שותפה של אניוויז'ן, אבל כעת יצטרך מוביל החקירה, הולדר, לברר האם הטכנולוגיה המתקדמת ושימושיה הרווחים כיום תואמים את עקרונות האתיקה של ענקית התוכנה. מיקרוסופט ציינה בהצהרה עכשווית כי הולדר יוביל צוות ממשרד עורכי הדין קובינגטון ובורלינג לניהול החקירה. שמו של הולדר אולי מצלצל מוכר, ולא בהכרח משירותו בימי אובמה, אלא מחקירה פרטית שנשכר להוביל בשנת 2017 על ידי ענקית שיתופי הנסיעות אובר, לבחינת טענות על הטרדה מינית שביצעו בכירים בחברה. באוגוסט האחרון דיווח פורבס כי מיקרוסופט זוכה מזה זמן מה לביקורת של ארגוני זכויות אדם שונים בעולם, בשל מעורבותה בפיתוח יכולות זיהוי הפנים הביומטריות של אניוויז'ן, עקב השקעתה בחברה הישראלית.  החקירה של הנושא, שעליה הכריזה מיקרוסופט כעת, שתבחן את הטכנולוגיה שמספק הסטארט-אפ הישראלי ואת אמות המדיה האתיות שלה, מגיעה גם לנוכח תרעומת שהביעו דיווחים בתקשורת הן מטעם רשת NBC News והן בעיתונות המקומית, שטענו כי איניוויז'ן עושה שימוש לרעה בטכנולוגיה שבמימון מיקרוסופט לשם מעקב 24/7 אחרי פלסטינים המתגוררים בגדה המערבית. [caption id="attachment_299726" align="alignnone" width="600"] מיקרוסופט[/caption] כמו זיהוי ביומטרי בשדה התעופה? אניוויז'ן דחתה עד כה את ההאשמות כנגדה. החברה אמרה ל-NBC שהתוכנה שלה לא משמשת למעקב בגדה המערבית, ושהיא נפרסת במעברי גבול באופן דומה לשימוש של המכס אמריקני ביכולות זיהוי ביומטרי בשדות תעופה. "אניוויז'ן עובדת עם גורמים אזרחיים וגם לא אזרחיים ברחבי העולם, עם יישומים כמעט בכל מגזר", הצהירה החברה לפורבס באוגוסט. "אנו מודעים היטב לתועלת ולפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה של זיהוי פנים ובמה שהיא יכולה לספק לחברה. עם זאת אנו גם מכירים בכך שלטכנולוגיה חזקה שכזו שיש פוטנציאל לשימוש לרעה אם היא מונחת בידיים הלא נכונות, וכי מוטלת עלינו אחריות מובנית להבטיח שהטכנולוגיה והמוצרים שלנו יזכו לשימוש ראוי". [caption id="attachment_281807" align="alignnone" width="600"] למה היא משמשת? טכנולוגיית זיהוי פנים. אילוסטרציה: BigStock[/caption] הבדיקה אם כן משקפת את אי הנוחות הגובר בנוגע למעקב אחרי בני אדם באמצעות זיהוי פנים בארצות הברית ובמקומות אחרים, עקב החששות של ארגוני חירות האזרח שהפרקטיקה הזו עלולה להביא למעצרים בלתי הוגנים ולהגביל את חופש הביטוי. לפי רויטרס, מיקרוסופט הודיעה בשנה שעברה על עקרונות האתיקה של זיהוי הפנים שלה, ואמרה כי החברה "תדאג להגנה על חירויותיהם הדמוקרטיות של אנשים בתרחישים של מעקב מטעם רשויות אכיפת החוק, ולא תפרוס טכנולוגיית זיהוי פנים בתרחישים שלדעתנו יעמידו סיכון חירויות אלו". הדיווחים אודות השימושים של כלי זיהוי הפנים שפיתחה החברה הישראלית, והתרעומת שסופגת מיקרוסופט עקב כך, עשו את שלהם, וכעת הענקית מרדמונד בוחרת לבצע בדיקה של איש מקצוע האמון עד זרא בכל נבכי החקיקה וזכויות האדם כדי לרדת לעומק הדברים.

כמעט שנה לאחר פריסת קורקינטים חשמליים ברחובותיהן של שש ערים אמריקניות - ביניהן: אטלנטה, נאשוויל, סן אנטוניו, קולומבוס שבאוהיו, פיניקס ודאלאס - ליפט מפסיקה את מתן השירות. דובר חברת שיתופי הנסיעות אישר ביום ו', בהודעה ל-CNN, כי כלי הרכב יעזבו את הערים עד לסוף החודש. המתחרה, אובר, מציעה שירות דומה, ולא נסוגה ממנו בינתיים. בנוסף, ליפט לא מפסיקה את הצעת הקורקינטים בערים אחרות שבהן היא פועלת. "אנו מודים לרוכבי הקורקינטים שלנו ב-X ומודים לעיריית X", נכתב בהצהרה, ובנוסחיה השונים לכל עיר ועיר, וצוין כי "אנו מצפים להמשיך לספק לנוסעים דרכים אחרות של תחבורה אמינה". [caption id="attachment_253422" align="alignnone" width="600"] חברת ליפט[/caption] ההחלטה מגיעה לפי ההנחה הרווחת, וכפי שניתן להבין מהסאב-טקסט של ליפט עצמה, בסכנה הגלומה בשימוש בכלי התחבורה הקטן, שאינו מצריך רישיון נהיגה ושזמין לכל דורש. מאידך, דובר החברה אמר ל-TechCrunch כי ליפט מתמקדת "בשווקים שבהם אנו יכולים להשפיע בצורה הגדולה ביותר. אנו ממשיכים להשקיע בגידול עסקי האופניים והקורקינטים שלנו, אך נעביר משאבים משווקים קטנים יותר ונכוון להזדמנויות גדולות יותר". הקורקינטים החשמליים הם נושא שנוי במחלוקת בארה"ב, ולמעשה בכל מקום שבו הם נכנסים לפעולה כיום, בעקבות דיווחים על פציעות ומקרי מוות של הנוסעים עליהם, כמו גם של עוברי אורח שהיו מעורבים איתם בתאונות דרכים. כך למשל, מאז מאי נהרגו באטלנטה ארבעה בני אדם בעת שרכבו על קורקינט אלקטרוני, כך דווח בכתב העת Atlanta Journal-Constitution. העיר אכפה מאז איסור על נסיעה על קורקינטים ואופניים חשמליים בלילה, אבל ככל הנראה אין בכך די. בישראל: 26 הרוגים מתחילת 2019 גם בישראל - בה פועלות כמה חברות בתחום - הסוגיה מושכת ביקורת ציבורית קשה, עקב ריבוי הפגיעות החמורות, הכרוכות גם לא אחת, למרבה הזוועה, במוות. לפי נתונים אחרונים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אמנם חלה ירידה קלה במספר תאונות הדרכים הכולל ברחבי הארץ, אולם מספר ההרוגים עקב תאונות שבהן היו מעורבים קורקינטים חשמליים דווקא זינק ב-2019 והגיע ל-26 בני אדם, וזאת עוד לפני שהשנה הסתיימה. מנייר עמדה של המרכז הלאומי לטראומה ורפואה דחופה, מכון גרטנר, עולה כי בתוך שנה זינק מספר המאושפזים בארץ מתאונות קורקינטים חשמליים מ-22 ל-70 בני אדם - נסיקה של 220%, המעוררת חששות כבדים. עוד פורסם כי 95% מהנפגעים הם רוכבי הקורקינטים, ורק 5% מהנפגעים הם הולכי רגל. בשבוע שעבר עלה לכותרות סיפורו של רועי אברהם ז"ל, בן ה-25 שעמד להינשא בתוך זמן קצר, ושנהרג כתוצאה מתאונת קורקינט חשמלי. אימו, דורית, יצאה לתקשורת בימי אבלה ובמיוחד בכדי להילחם בכלי התחבורה המסוכן. היא קראה לממשלה לקבוע תקנות לשימוש בכלי הרכב, ולכל הפחות לאלץ את הרוכבים לחבוש קסדות וקבעה: "מעלים אותם לכביש ואומרים להם 'לכו תמותו'. לצערי הרב, הבן שלי שילם את המחיר".  בעיריית תל-אביב החלו הקיץ באכיפה מוגברת של תקנות השימוש בכלי, כולל קנסות לנוסעים על מדרכות, וכן טיפול בבעיית השלכת המכשירים לאחר סיום השימוש בהם, באופן המסכן את הציבור.

אנבידיה סיימה את הרבעון השלישי של השנה עם ירידות, אולם כאלה שעקפו את התחזיות בשוק - כך עולה מהנתונים שהחברה פרסמה בסוף השבוע. על פי הדו"חות, ההוצאות של החברה קטנו ברבעון ב-1.7% ל-2.1 מיליארד דולר, בעוד שההכנסות רשמו ירידה גדולה יותר - של 5.2% - למעט יותר משלושה מיליארד. האנליסטים העריכו שההכנסות יגיעו ל-2.92 מיליארד דולר. גם הרווח הנקי והרווח למנייה של אנבידיה ירדו: בחישוב על פי GAAP, הם קטנו, בהתאמה, ב-26.9% ל-899 מיליון דולר וב-26.4% ל-1.45 דולר, ועל פי Non-GAAP, הרווח הנקי רשם ירידה של 3% ל-1.1 מיליארד דולר והרווח למנייה קטן ב-4% ל-1.78 דולר. גם כאן החברה עקפה את התחזיות, שצפו לה רווח נקי למנייה Non-GAAP של 1.58 דולר - 20 סנט פחות מהנתון שהושג, בסופו של דבר. בהוצאות הגולמיות נרשמה ירידה של 12.9% ל-1.1 מיליארד דולר, הרווח הגולמי ירד ב-0.26% ל-1.92 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 63.57%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות גדלו ב-14.6% ל-989 מיליון דולר והרווח קטן ב-12.4% ועמד על 927 מיליון. יצוין כי במהלך הרבעון החברה עברה לחבות מס של 60 מיליון דולר לעומת החזר מס של 149 מיליון ברבעון השלישי של 2018. לצד הנתונים הרבעוניים פרסמה החברה את התוצאות לתשעת החודשים הראשונים של השנה. כך, ההוצאות בתקופה זו קטנו בשיעור זעיר של 0.7% לכמעט שישה מיליארד דולר וההכנסות צנחו ב-17.9% ל-7.8 מיליארד. הירידה בהכנסות באה לידי ביטוי גם בצלילה ברווחיות: הרווח התפעולי פחת ב-47.1% ל-1.9 מיליארד דולר וזה הנקי ירד ב-48.4% לסכום דומה. ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "הביצועים של הרבעון הושפעו רבות מהפעילות של החברה בתחום הגיימינג וגם מהביקושים מהלקוחות הגדולים שלה. ברבעון זה גם בנינו את היסודות בכל הנוגע לתחומים שבהם תהיה לבינה המלאכותית ההשפעה העתידית הרבה ביותר".