רשות המסים ערכה מבצע ניהול ספרים ארצי לעסקים המנוהלים באינטרנט וברשתות החברתיות. המבצע הארצי נמשך יומיים, ומטרתו הייתה לאתר עסקים אונליין ולבדוק האם הם מדווחים על פי דין על הכנסותיהם מפעילותם זו. חוקרי הרשות התמקדו ביוטיוברים, בלוגרים, אופי עוגות מעוצבות, שפים, ועוד, כאשר המכנה המשותף לכולם הוא העובדה שהם ומנהלים את עסקיהם באינטרנט. אחרי עבודת הכנה אינטנסיבית, שכללה בדיקות מבוססות מידע, הצלבות מידע ממוחשב ושימוש באמצעים טכנולוגיים שונים, נוטרו העסקים הווירטואלים שמרכז עשייתם הוא, כאמור, ברשתות החברתיות וחלקם אף מקבלים שכר מגוגל (בעיקר יוטיוברים שכן יוטיוב נמצא בבעלות הענקית ממאונטיין וויו), ומרשתות החברתיות אינסטגרם, פייסבוק, ואחרים. למרבית בתי העסק שילמו הלקוחות באמצעות אפליקציות תשלום שונות. [caption id="attachment_233042" align="alignnone" width="600"] רשות המסים[/caption] פספסו, לא ידעו, ו-חושבים אולי לפתוח תיק כוכבת רשת, יוטיוברית שלא ניהלה רישום הכנסות למרות שקיבלה תשלום קבוע מגוגל בעבור סרטונים שהעלתה ביוטיוב, טענה: "אני בוחנת את האופציה אם שווה לפתוח תיק". יוטיוברית אחרת שאף היא לא פתחה תיק במס הכנסה ולא ניהלה את ספרי העסק שלה משנת 2018, למרות שסכומי הכסף אותם קיבלה מיוטיוב ומחברות נוספות הופקדו לחשבון הבנק שלה, מיהרה להבטיח למבקרים: "אני אגש לפתוח תיק". יוטיובר נוסף שקיבל מגוגל סכום של כ-100,000 שקלים, עליו לא דיווח בספרי העסק שלו, הצהיר: "אני רוצה לסגור את התיק". מאמנת כושר ידועה, שמפרסמת את עצמה בסרטונים ביוטיוב מחד, אך מאידך, לא תיעדה הכנסות מגוגל בעבורם במהלך שנת 2019, גייסה את בן זוגה שאמר למבקרים: "לא ידעתי שצריך להוציא קבלות על הכנסה זו וגם אשתי נמצאת הרבה בחו"ל". סטנדאפיסטית - שברשותה נכס המושכר לטווח קצר, אותו פרסמה באמצעות האינטרנט, בנוסף להכנסות מעמלת מכירת כרטיסים, אותם היא מבצעת באמצעות האינטרנט - לא רשמה הכנסות מפעילויות אלו, בסכום של 57,182 שקלים. תשובתה לפשר הדבר הייתה: "רואה החשבון מכניס הכל לדו"ח בסוף השנה, אני לא מבינה ולא מתעסקת בזה". מתקשרת, שהבטיחה לגולשים שחרור ממתחים באמצעות העברת זרמים ואנרגיות, ככל הנראה לא "תקשרה" עם מס הכנסה, ולא רשמה הכנסותיה. תשובתה למבקרים במבצע זה הייתה: "כנראה פספסתי, אקפיד על זה". מאפר אירועים מוביל דאג לפרסם את עבודותיו בפייסבוק, אך לא לתעדן בספרים. הצלבות שעשו המבקרים אל מול דף הפייסבוק שלו, לעומת ההכנסות המדווחות, גילו כי חלק מההכנסות לא דווחו. המאפר מיהר להסביר: "כנראה פספסתי, זה לא בכוונה". גם תחום הבישול, שצובר תאוצה ברשת, לא נעדר ממבצע הביקורת, ובתוך כך שף שמומחיותו ב"ייצור" מתכונים ותוכן באינסטגרם, בפייסבוק וביוטיוב - שקיבל מיוטיוב סכום של 47,000 שקלים ב-2018 ו-15,221 שקלים נוספים במהלך שנת 2019, ולא תיעד אותם כהכנסות בספרי העסק - טען: "חשבתי שאני צריך להוציא קבלה ולרשום בספרים רק בסוף השנה, כי זה כסף שהתקבל מחו"ל, טעיתי אני מצטער". שף אחר, המתמחה באירועים פרטיים ברחבי הארץ אותם הוא מעלה לאינסטגרם וליוטיוב, קיבל תשלום בסך 11,369 שקלים מגוגל, שלא תועד בספרי העסק שלו. השף אמר למבקרים: "אני אברר ואעדכן אתכם". ולקינוח, "איפה העוגה" - בתחום הכנת עוגות מעוצבות נתקלו המבקרים בשלל תירוצים על אי-רישום הכנסות שעיקרן באמצעות אפליקציות תשלום. בין התירוצים הבולטים: "התפקשש לי רישום התקבולים הללו", "אני לא זוכרת כלום! באמת זה לא תירוץ", "כנראה פספסתי לא בכוונה", "אחפש שוב, כרגע אין לי תשובות", "אני לא מוצאת את הרישום, אמשיך לחפש בבית...", ועוד. לפי הודעת הרשות, הביקורת נערכה כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים כנגד מעלימי מס והון שחור בכל תחומי העסקים, לרבות אלו המנוהלים באינטרנט, זאת, "במסגרת המדיניות של הגברת פעילות האכיפה לשיפור ושימור יכולת ההרתעה, הרחבת המודיעין, בין היתר על ידי עריכת מבצעי שטח, הצלבות מידע ושימוש באמצעים טכנולוגים, שמטרתם להביא לדיווחי אמת ולגביית מס אמת, ובכך להגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחים".

הגרסה החדשה של Edge, דפדפן האינטרנט של מיקרוסופט, אמורה להיות מושקת ב-15 בינואר. הדפדפן בגרסתו החדשה, המבוסס על כרומיום, יורד אל מחשבי המשתמשים כחלק מהעדכון שאמורה מיקרוסופט להציע ל-Windows 10 באותו תאריך. ייתכן אף שהעדכון המסוים שלו, באופן מוגדר, יתבצע באופן אוטומטי עבור מחשבים שכבר שודרגו לגרסה 1709 של Windows 10. לפי אנשי מיקרוסופט, גם כך תהיה זו השקה שתתחלק על פני כחודש וחצי. הסיבה העיקרית לכך היא שעדכוני הדפדפן אינם מקושרים לעדכונים העיקריים של חלונות, ולכן יש צורך מסוים לבצע גם שינויים במערכת ההפעלה בכדי ש-Edge ישתלב בה היטב. מעבר לכך תשחרר החברה עדכוני אבטחה ותאימות, לפי הצורך. כחלק מתהליך ההתקנה יבצע הדפדפן החדש המרה של התפריטים, הקישורים והמועדפים מ-Edge הקיים במערכת. מנהלנים בארגונים יוכלו להוריד כלי בשם Blocker Toolkit כדי למנוע את הפריסה האוטומטית של הדפדפן החדש, אך הוא לא ימנע התקנה ידנית. בדומה לכרום של גוגל, גם Edge יוצע מעכשיו בגרסאות שונות של אלפא ובטא, ובמיקרוסופט מתכננים להשיק אותו בסופו של דבר גם עבור Windows 7 וגם 8.1, וכן עבור macOS, וזה אמור להתרחש בשבועות הקרובים. מעבר לכך היא מתכננת גרסאות גם ללינוקס ולמערכות המבוססת על מעבדי ה-ARM ב-64 ביט.

שוק הקנאביס בישראל רותח, והחברות העוסקות בתחום נושאות את פניהן לשוק הבינלאומי במטרה לזכות בנתח ממנו. מגדלי הקנאביס, כמו גם חברות העוסקות במוצרים משלימים בתחום, החל מחברות טכנולוגיה המפתחות יישומים בתחום ועד חברות המייצרות מכשור, עומדות בפני אתגר גדול של שיווק ופרסום מרכולתן בעולם מורכב מאוד, הכולל חוקים והגבלות רבים. פייסבוק העולמית אוסרת על פרסום או מכירת קנאביס ברשת החברתית גם במדינות שבהן הוא חוקי, זאת משום שמצאה כי הפערים הגדולים בחוקיות הקנאביס מסביב לעולם אינם מאפשרים לגבש מדיניות אחידה בנושא. אינסטגרם, שנמצאת אף היא בבעלות פייסבוק, הסירה לחלוטין את התגית #קנאביס מהפלטפורמה. בעוד ששתי הפלטפורמות המשמעותיות הללו אינן עומדות לרשות חברות הקנאביס במאמצי הפרסום והשיווק שלהן, הללו יהיו חייבות לאמץ כלים ומודלים מתקדמים על מנת להגיע לצרכנים אונליין. הן יהיו חייבות להעמיד קמפיינים פרסומיים יעילים, שיגיעו לקהלי היעד באופן אפקטיבי ומפולח בשלל מכשירים ובטווח רחב של מיקומים, בהתאם לרגולציה המקומית - עבודה מורכבת מאוד ואפילו סיזיפית אם לא משתמשים בכלים הנכונים. שיווק ופרסום אונליין נרחב אינו אופציה שעומדת לרשות חברות הקנאביס, שכן לא בכל מקום מותר לפרסם מידע על קנאביס – בייחוד כשלא בכל מקום מותר בכלל לצרוך קנאביס. הרגולציה על הפרסום של הקנאביס עובדת קצת אחרת בכל מדינה. יש מדינות שמאפשרות להעלות פרסומות על קנאביס, אך לא מאפשרות לצרוך אותו, ואילו במדינות אחרות אסור להעלות פרסומות על קנאביס אך מותר לצרוך אותו, וכן הלאה שלל הגבלות. הדרך היחידה של חברות הקנאביס לצאת מהפלונטר הרגולטורי הוא לשלב במאמצי הפרסום מידע מדויק על אודות הפרופיל של הצרכן הפוטנציאלי ולהתאים את התוכן אליו באופן אישי ככל האפשר בהתאם למיקומו. מיקום הוא ללא ספק נתון קריטי בתמהיל המידע בקמפיינים אונליין בתחום הקנאביס, הקורס תחת רגולציה מקומית. חברות הקנאביס יעשו בחוכמה אם ישתמשו במידע מדויק מבוסס IP (IP Geolocation) על מנת להגיע לקהל רלוונטי ולהתאים את עצמן לכללים המקומיים. שימוש במידע מבוסס מיקום באופן גרנולרי יכול למקם משתמש עד לרמת אזור בתוך עיר - וחשוב מכל, המידע אינו משויך למידע אישי או לזהות הצרכן, דבר שמסיר כל חשש מפני פגיעה בפרטיות. מעבר לכך, חשוב לציין, כי לא רק חברות קנאביס עושות שימוש כיום במידע מבוסס IP כדי להניע בהצלחה קמפיינים פרסומיים. חברות בכל ענפי המשק משתמשות במידע זה כדי להגיע לקהל יעד ממוקד באופן יעיל, החל מחברות אופנה, דרך חברות טכנולוגיה וכלה בכלי תקשורת. טרגוט באמצעות מיקום הוא בעל השפעה עצומה על רלוונטיות של כל מודעה. הוא מאפשר קידום אזורי של תכנים, כמו גם זיהוי מיקומו של הצרכן והתאמת התוכן אליו – לדוגמה, ניתן להתאים לצרכן מודעה בהתאם לקרבה שלו לאירוע, לחנות או לחברה שאותם מפרסמים. חברות קנאביס יכולות, לדוגמה, לפרסם חנויות פיזיות אם הן נמצאות בקרבת הלקוח מבלי לחשוש מעבירה על החוק. מידע מבוסס מיקום מאפשר גם להתאים שפה, מוצר או מבצע לאזור שבו הלקוח הפוטנציאלי נמצא. הקטר האדיר של הקנאביס שועט קדימה, וחברות בכל העולם רוצות לקחת בו חלק. חברות ישראליות, שישכילו להשתמש במידע מבוסס מיקום, מדויק ואמין, יאתרו משתמשים פוטנציאליים ויוכלו לייצר מערך שיווק ופרסום אפקטיבי ומותאם אישית. זוהי שעת הכושר של החברות הישראליות המהירות והגמישות בתחום הקנאביס לקחת הובלה בשוק, לפני שחברות הענק משתלטות עליו. המידע נמצא בהישג יד, צריך רק לדעת להשתמש בכלים הנכונים על מנת להגיע אליו ולמנף אותו בצורה נכונה.   הכותב הוא מנהל פיתוח עסקי בדיגיטל אלמנט ישראל.

"לימוד מכונה הוא נושא המעסיק רבות את אגף התקשוב וההגנה בסייבר. יש לנו מטרה להפוך את הנתונים למידע בעל ערך, לטובת קבלת תובנות על הבעיות ולשם יצירת תהליך משופר של קבלת החלטות מושכלות. בהשאלה, אם יש לנו נתונים היסטוריים על חולי שפעת, על בסיסם אנו רוצים לדעת האם ומה הסיכויים שג'ון דו יחלה בשפעת", כך אמרה סגן ח' מממר"ם שבאגף התקשוב. סגן ח' דיברה באירוע Red Hat Forum 2019 Israel. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ב') בהשתתפות יותר מ-1,500 לקוחות החברה ושותפיה העסקיים. סגן ח' הציגה פרויקט מבוסס לימוד מכונה שנעשה ביחידה. "התהליך הרווח הוא שיש כמות רבה של נתונים ונדרש להפיק מהם תובנות", אמרה, "על ידי הכנסת הנתונים למודלים ולאלגוריתמים, והנדסת נתונים עם לימוד מכונה, הבנו שניתן להגיע לתובנות איכותיות יותר". סגן ח' סיפרה על הבעיות שעמדו בפני אנשי צוותה בטרם החל הפרויקט: סביבה ומשאבים. "כשיצאנו לדרך לא מצאנו פתרון ענני למשאבי מחשוב ועיבוד"; שמירת נתונים היסטוריים ומטה-דטה של ניסויים; מיטוב מבוזר, "רצינו לנסות את כל ההרכבים האפשריים, אבל יש אלפים מהם, וזה דורש זמן ומחשוב. מחשוב מבוזר חוסך זמן ומייעל תהליכים"; הטמעה ופריסת השירות, "פיתחנו מודלים שיודעים לתת תוצאות איכותיות - אבל צריך לנטר ולהטמיע את המודלים הללו". [caption id="attachment_305879" align="alignnone" width="600"] לימוד מכונה (ML). אילוסטרציה: BigStock[/caption] "ניסינו למצוא מה יענה על הבעיות", ציינה סגן ח', "היו לנו יעדים להציג ויכולת למדוד אותם. המדד הראשון הוא קיצור זמן האימון. הצלחנו להפחית אותו באמצעות סביבת המחקר של לימוד המכונה מזמן של חודשים - לימים. היעד השני היה הורדת רף הכניסה לעולם מדע הנתונים". לדבריה, "המענה היה בניית ארכיטקטורה בסוג של ענן. אנו מספקים את לימוד המכונה כ-שירות, MLaaS. הקמנו סביבת מחקר עננית עם פתרון מבוסס OpenShift של רד האט. הקמנו אשכול שיושב על חומרת GPU ומנגיש שירותים. בדרך זו הקמנו סביבת מחקר שלמה, עם פרויקטים שניתן לעשות להם מידול, עם חיבור למפתחים, עם סביבה אחת מבוססת קונטיינרים. כך, נחסכת ממדעני הנתונים 'העבודה המלוכלכת', והוא יכול לעסוק בליבת עבודתו – פיתוח ובניית אלגוריתמים. עשינו וירטואליזציה למשאבי ה-GPU ובדרך זו הכפלנו אותם פי עשרה. נתנו יכולות למדעני המידע. אנו מאפשרים כל סביבות עבודה רלוונטיות לחוקרים. פיתחנו ספריית פיית'ון ייחודית העונה על הבעיות. יש לנו יכולת למעקב אחר המודלים". "באמצעות הפלטפורמה שבנינו", סיכמה סגן ח', "הבאנו לשיפור של 30% בביצועים של המודלים הקיימים. חווינו גידול של 70% במספר המחקרים שאנו עורכים. עלינו ב-600% במספר המשתמשים – ואנו ממשיכים לעלות. אספנו מידע, ועל בסיס מה שנאסף פיתחנו יכולת ללימוד מכונה אוטומטי. כיום אנו משפרים אותו, לטובת מודל חכם לחיזוי נתונים. חסכנו כאב ראש למדעני הנתונים. בנינו פלטפורמה לטובת הפקת חוכמה ותובנות מבצעיות".

שם ותפקיד: ענת בנימין, מנהלת מוצר בחברת אוטודסק ישראל. ותק בתפקיד: 4.5 שנים. תפקידים קודמים: תמיכה תפעולית בחברת סופר-דריבטיבס, מפתחת תוכנה בחברת נייס. השכלה/ שירות צבאי: בצבא שיררתי בבסמ"ח (בית הספר למקצועות המחשב), יחידת ההדרכה של ממר"ם. בהמשך הייתי קצינת מחשוב בביסל"ש ולאחר מכן חזרתי לבסמ"ח כראש מגמה. אחרי השירות הצבאי עשיתי תואר במדעי המחשב. משפחה: נשואה לדודו ואמא של גילי (2). מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? הגעתי לתחום הטכנולוגיה ממש במקרה ובזכות הצבא. ברגע האחרון השתנה לי השיבוץ והגעתי לקורס מחשבים. במהלך הקורס הבנתי שאני אוהבת את התחום ונהנית מהעולם הזה. סיימתי את הקורס בהצטיינות, נשארתי להדרכה ומשם הכל היסטוריה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? בהרבה חברות היי-טק מספר הנשים נמוך משמעותית בהשוואה למספר הגברים. ככל שעולים בדרגות הניהול מספר זה הולך וקטן. בשנים האחרונות נעשים ניסיונות שונים לצמצום הפער הזה, הבאים לידי ביטוי בתוכניות לעידוד נערות להשתלב במגמות מדעים, בהגדלת כמות הנרשמות לתואר ראשון בתחום המדעים וכתוצאה מכך הגדלת כמות הנשים המגישות קורות חיים למשרות בתעשיית ההיי-טק. במסגרת עבודתי בחברת אוטודסק לקחתי חלק בפרויקט "סודקות" (את תקרת הזכוכית), תוכנית המלווה נערות בגילאי החטיבה והתיכון, שיש להן פוטנציאל ללימודי מדעים ומחשבים. במסגרת הפרויקט ראיתי עד כמה חשובה החשיפה בגילאים הצעירים, וכמה השפעה יכולה להיות לחשיפה זו על עתידן של הנערות. אל חוסר השוויון הכמותי מצטרף גם חוסר שוויון עם המעבר להורות. אני מאמינה שחברות צריכות לשאוף לתת זכויות דומות ככל האפשר עבור הורים, אשר יאפשרו לטפל בבית ובמשפחה בצורה שווה. דוגמה אחת היא לאפשר לאבות גמישות בשעות העבודה. דוגמה נוספת היא מודעות ורגישות לחופשת לידה. כיום יש יותר דגש על הנושא, וחברות מאפשרות לאבות לצאת לחופשת לידה של שבועיים, חודש ובמקומות מסוימים גם יותר, על חשבון החברה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? אני באופן אישי לא חוויתי אפליה על רקע היותי אישה, אבל כן שמעתי על חוויות של נשים אחרות שנשאלו שאלות לא מתאימות בראיונות עבודה – שאלות שקשורות בתוכניות להרחבת המשפחה, התמודדות עם שילוב בין העבודה לגידול הילדים וכדומה.

מאות בכירים מומחים לחדשנות בבריאות, מנהלי חממות טכנולוגיות וקרנות הון סיכון, אנשי מחקר ואקדמיה ובכירי קופות ובתי החולים בישראל השתתפו בסוף השבוע האחרון בפסגה השנתית העשירית לבריאות דיגיטלית dHealth 2019, שהתקיימה במתחם הכנסים לאגו בפארק האגם בראשל"צ. בין הבכירים שבאו לשמוע ולדבר על החידושים החמים ביותר בתחום טכנולוגיות המחר בבריאות היו ד"ר דוד מוסינזון, סמנכ"ל רפואה של קופת חולים מאוחדת, ד"ר מיכל רוזן צבי, דירקטורית עולמית למידע רפואי במעבדות המחקר של יבמ, אסף פרקר, מנהל תחום טכנולוגיות אגף בריאות דיגיטלית במשרד הבריאות, שמרת שורץ, מנהלת בכירה לפיתוח עסקי ברשות החדשנות, ואופיר קדוש, מנהל מערכות מידע, מכבי שירותי בריאות. [caption id="attachment_305878" align="alignnone" width="597"] מימין: דוד גורדון, קרן האצ'יסון, אופיר שחף, סגן נשיא לפיתוח עסקי בחממת eHealth Ventures, יוסי לובטון, חממת eHealth ventures, ד"ר שמיר ליבוביץ, מייסד טלרסקיו, אורלי סורוקין, אחראית פיתוח עסקי, אקסלרטור יבמ-אלפא זון, דורון יצחקי, יועץ טרנספורמציה דיגיטלית, שירותי בריאות כללית, עידן כץ, מנכ"ל מיור, תומר שור, טיונפורק, מישה פקניאב-הלוי, מנכ"ל יו-לאבס. צילם אלעד גוטמן[/caption] את רגע השיא של הוועידה סיפקה ההכרזה על הזוכים בתחרות הסטארט-אפים dHealth 2019, שהתחרו בה השנה יותר מ-30 חברות הזנק. חמשת הפיינליסטים קיבלו הזדמנות להציג את המיזם פורץ הדרך שלהם בפני בכירי התעשייה ומשקיעים בתחום. אל המקום הראשון הגיעה חברת מיור (Myor) בהובלת היזם עידן כץ, שפיתחה כלי מבוסס בינה מלאכותית, המאפשר לאבחן באמצעות העור מגוון מצבים אלרגיים. אל המקום השני הגיעה חברת יו-לאבס (uLabs), שפיתחה מכשיר אישי לבדיקת דם, שמספק תוצאות מיידיות. את הפרס קיבל מישה פקניאב-הלוי, מנכ"ל החברה. שתי חברות הסטארט-אפ שהגיעו למקומות הראשונים זכו בחבילת ליווי עסקי בשווי מאות אלפי שקלים בחממת eHealth Ventures ובאקסלרטור יבמ-אלפא זון. עוד הציגו בגמר תומר שור מחברת טיונפורק, רפי נשיא מחברת טיק-טוק ופרופ' צבי ורד מחברת טלרסקיו. צוות השיפוט של התחרות, בהובלת קבוצת אנשים ומחשבים, הורכב מדוד גורדון, קרן האצ'יסון, אופיר שחף, סגן נשיא לפיתוח עסקי בחממת eHealth Ventures, אורלי סורוקין, אחראית פיתוח עסקי, אקסלרטור יבמ-אלפא זון, יוסי לובטון מחממת eHealth ventures מודיעין עילית, עופר וייסברג, סמנכ"ל מערכות מידע, מכבי דנט, דורון יצחקי, יועץ טרנספורמציה דיגיטלית, שירותי בריאות כללית, דורון אמיר, מנכ"ל חברת הסייבר פלקיסוו, ויחיאל גפנר, מנהל מערכות מידע לשעבר בשירותי בריאות כללית. [caption id="attachment_305876" align="alignnone" width="598"] צוות השופטים. מימין: יוסי לובטון, חממת eHealth ventures מודיעין עילית, יחיאל גפנר, מנהל מערכות מידע לשעבר בשירותי בריאות כללית, אופיר שחף, סגן נשיא לפיתוח עסקי בחממת eHealth Ventures, אורלי סורוקין, אחראית פיתוח עסקי, אקסלרטור יבמ-אלפא זון, דוד גורדון, קרן האצ'יסון, דורון יצחקי, יועץ טרנספורמציה דיגיטלית, שירותי בריאות כללית, עופר וייסברג, סמנכ"ל מערכות מידע, מכבי דנט. צילום: אלעד גוטמן[/caption]

כתב: צביקה גולדרייך, מנכ"ל אופיסופט מקבוצת SQLink. בשנת 2011 הלכה דברה קוגן עם בנה, שסבל מחום גבוה ומפריחה, לרופא. הרופא טען שמדובר בנגיף חולף ושלח את הבן, ליתר ביטחון, לערוך מספר בדיקות. קוגן לא הייתה רגועה עם האבחנה ולכן צילמה את הסימנים שהיו על גופו של בנה, העלתה לרשת החברתית וביקשה את חוכמת ההמונים. ה-"המונים" השיבו שמדובר במחלת הקוואסאקי, מה שהתברר כנכון. קוגן חזרה לרופא ללא דיחוי, קיבלה את אישורו ומיד ניתן הטיפול הנדרש, ללא צורך בהמתנה לתוצאות הבדיקות. זוהי דוגמה קלאסית לחוכמת ההמונים, אבל זהו גם סוג של ביג דטה. המון אנשים והמון מידע שנמצא ברשת ומחכה שיאספו אותו בצורה כזו או אחרת. עולם הדטה נחלק לשלושה אזורים: ביג דטה - איסוף המידע המובנה והלא מובנה, אנליטיקה ותחזיות, ו-ויזואליזציה מתקדמת. עלות אחסון הדטה זולה ולכן, בשנים האחרונות אוחסן עוד ועוד מידע. בחמש השנים האחרונות, היקף המידע שנאגר גדל עד שהגיע לפי 100 מהמידע שנאגר מתחילת ההיסטוריה (!). אולם, רק 5% מכל המידע הזה בא לידי ביטוי באופן כלשהו. לדטה הנצבר אין ערך אם אנחנו לא מסוגלים "לעכל", להציג ולהבין אותו. זוהי הסיבה לכך שמדברים על מעבר מעולמות ה-BI, הבינה העסקית, לעולמות האנליטיקה וה-AI, הבינה המלאכותית. יש כיום קרוב ל-500 סטארט-אפים חדשים בעולמות ה-AI, שעוסקים במתן פתרונות מתקדמים בתחום, שכבר כולל יותר מ-5,000 חברות ברחבי העולם. היקף השוק בתחומים הללו נאמד במיליארדי דולרים. אם בעבר הטכנולוגיה הובילה וחשבנו איך נוכל לנצל אותה לצרכינו, כיום זה הפוך. אנחנו מחפשים את הפתרון לסוגיה מסוימת ובהתאם לכך מוצאים את הפתרון הטכנולוגי הנכון. השינוי העיקרי בתפיסת עולם האנליטיקה הוא שבמקום ששואלים את השאלות באופן כללי, מחפשים את השאלות הנדרשות בתוך הכמות העצומה של המידע שקיים בארגון. ביג דטה בתחומים כמו שיווק, מעליות ורפואה התובנות יכולות להיות, כמובן, מכל תחום. לדוגמה: במסגרת מחקר שנעשה באופיסופט, הריצה החברה במערכת ביג דטה את כל נתוני המרקטינג של הלקוח וגילתה נתונים מעניינים. אחד מהם הצביע על כך שאם במהלך השיחה מופיע המשפט "אני צריך להתייעץ עם אשתי", הסיכוי לסגירת העסקה ירד דרמטית. דוגמה נוספת נלקחה ממחקרים שנעשו במטרה לחקור היכן מומלץ למקם את המעלית בבניינים רבי קומות בכדי לצמצם את זמן ההמתנה לה. המחקרים האלה העלו שאין פתרון אחד נכון לכך, אך ניתוח טקסטואלי של שאלונים שחולקו למשתתפים הצביע על פתרון יצירתי אחר - אם תיתן לממתינים למעלית משהו להרוג את הזמן (לדוגמה מראות), זה אמנם לא יפתור את הבעיה, אבל ימנע מהם את ההתעסקות אתה. אלה הן תובנות נחמדות, אבל ביג דטה יכול להניב תובנות חשובות עוד יותר, ואפילו קריטיות, כאשר מדובר ברפואה, למשל. במדינת ישראל, 5,000 איש מתים בכל שנה מזיהום שהם "חטפו" בבתי החולים. אופיסופט פיתחה מערכת שמסוגלת, על בסיס ביג דטה קיים, לנטר (בהסתברות גבוהה) מטופל שמהווה פוטנציאל להידבקות באחד מארבעת הזיהומים הנפוצים בבתי החולים. המערכת "מרימה דגלים" לצוותים הרפואיים ומכאן הם מבצעים את הפעולות הנדרשות בכדי למנוע את ההידבקות, ולתת למטופל מענה מהיר ומתאים. הוא שאמרנו: דטה מציל חיים. תפיסה זו חשוב שתמשיך ותעמיק, ובעזרתה נוכל להבין טוב יותר את "מסע המטופל", לצמצם את האשפוזים בבתי החולים, לנתח את תפקוד הצוותים הרפואיים והמקצועיים, וכן לספק שירות רפואי מקצועי יותר ולצמצם עלויות. עד עתה היינו עסוקים בלחשוב מחוץ בקופסה. תנו לדטה לקחת אותנו רחוק יותר מהקופסה וכך (גם) נציל חיים.

"סוכני הנסיעות הם עדיין הגורם המרכזי בעולם התיירות, אולם עליהם להתאים את עצמם לאתגרי הדיגיטל שעומדים בפני הענף, כחלק מהמגמות הגלובליות", כך אמר ח"כ מיקי לוי ממפלגת כחול לבן. [caption id="attachment_300686" align="alignleft" width="300"] חני סובול, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות. צילום: יניב פאר[/caption] ח"כ לוי פתח את הכנס השנתי של התאחדות סוכני הנסיעות ויועצי התיירות, שנערך היום (ג') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. בכנס נכחו כמה מאות מנהלי משרדי נסיעות וגורמי תיירות, וכן צמרת משרד התיירות, בראשות השר יריב לוין והמנכ"ל, אמיר הלוי. האירוע עמד בסימן "המסע אל הלקוח החדש", שכולל אימוץ כלים טכנולוגיים על ידי משרדי הנסיעות, במטרה להתמודד עם אתרי האונליין. את הכנס הנחתה חני סובול, המנכ"לית היוצאת של ההתאחדות, שמסיימת בקרוב את תפקידה ועתידה להתמנות למנכ"לית דיזנהאוז. ח"כ לוי ודוברים אחרים ציינו את פעילותה הנמרצת של סובול למען הענף ב-4.5 השנים האחרונות. ח"כ לוי ניהל בשנים האחרונות לובי בכנסת למען סוכני הנסיעות, קידם עבורם חוקים וניהל מאבקים שנועדו לשמר את המקצוע - הן ברמת תחום העיסוק והן ברמה הרגולטורית. "הצלחנו לשנות את התקנות שלפיהן רק חברה אחת הייתה רשאית למכור ביטוחי נסיעות לחו"ל וכיום, גם סוכני הנסיעות יכולים לעשות זאת", אמר. הוא ציין כי על הממשלה שתקום לבצע שורה של פעולות כדי לממש את פוטנציאל ההכנסות למדינה מענף התיירות, שמשרדי הנסיעות הם גורמים מרכזיים לצמיחה שמתחוללת בו. ח"כ לוי אמר כי מאחר שאין ממשלה, 20 מיליון שקלים שמיועדים לעבור ממשרד האוצר למשרד התיירות מעוכבים, ואם לא יימצא הסדר עד סוף החודש, על פי החוק הם יישארו אצל האוצר, מאחר שאין תקציב לשנה הבאה. [caption id="attachment_259542" align="alignleft" width="300"] אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות. צילום: עידו בג'ה[/caption] הלוי סקר את הפעילות של משרד התיירות בשיווק אתרי תיירות ישראליים בחו"ל - שיווק שמבוסס בין היתר על פעילות בדיגיטל. כמו כן, במסגרת הכנס הוצגו בפני סוכני הנסיעות מספר סטארט-אפים שיכולים לסייע להם. ב-6 בפברואר הקרוב ייערך כנס התיירות Travel Tech של אנשים ומחשבים, בשיתוף עם התאחדות סוכני הנסיעות והתאחדות בתי המלון. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.