גוגל פרסמה לוח זמנים לסילוק הסופי של Chrome Apps מתמונת הגלישה באינטרנט. מדובר באותו אפליקציות שהחברה הייתה כל כך גאה בהשקתן ב-2013, אך כבר לאחר שלוש שנים החליטה לוותר עליהן - אבל הפעם מדובר בתהליך הרבה יותר ארוך ומורכב מזה שליווה שירותים קודמים שגוגל הוציאה לפנסיה. כזכור, האפליקציות של כרום היו מעין יישומים מבוססי רשת שניתן היה להתקין בדפדפן. הן למעשה היו דפי רשת עטופים בקוד הרצה מבוסס HTML5, שאפשר להפעיל אותן באופן עצמאי משולחן העבודה, ולמעשה פעלו בתוך דפי רשת בלי המאפיינים המוכרים של הדפדפן. אבל כבר ב-2016 הודיעה גוגל שהיא לא מתכוונת יותר לתמוך באפליקציות הללו מכיוון שהדפדפנים כבר התקדמו רבות. שנה לאחר מכן הוסרה הקטגוריה העצמאית מהחנות של הדפדפן, אבל רק כעת גוגל מפרסמת את לוח הזמנים לביצוע הסופי של ההחלטה מלפני ארבע שנים. במרץ הקרוב החנות של כרום תפסיק לקבל אפליקציות חדשות. מפתחים יוכלו להמשיך לעדכן את האפליקציות הקיימות שלהם עד יוני 2022. שלושה חודשים אחר כך, ביוני 2020, גוגל תפסיק לספק תמיכה לכל האפליקציות של כרום בכל הפלטפורמות השולחניות של מערכות ההפעלה, להוציא Chrome OS. לקוחות עם גרסה ארגונית או חינוכית של כרום יוכלו לבחור להאריך את התמיכה על דצמבר 2020. ביוני 2021 גוגל תפסיק לספק תמיכה בממשקים העיקריים ששימשו לאריזת האפליקציות, כך שיוכלו לתפקד עצמאית, ובאותו חודש תגיע גם סוף התמיכה בהן ב-Chrome OS. גם במקרה הזה, לקוחות עם כרום ארגוני יוכלו לדחות את הסוף הסופי בעוד שישה חודשים. גוגל מיהרה במקביל להכריז שכרום ימשיך לתמוך בהרחבות בכל הפלטפורמות הקיימות, ושהיא רואה בהן חלק חשוב מחוויית השימוש בדפדפן.

שוק המקרנים הוא אחד המגוונים שיש, במיוחד אם מכניסים לתמונה את השימושים הצרכניים. זהו שוק שבו ניתן למצוא מקרנים פשוטים, בגודל כף יד, וגם כמה טלפונים וטאבלטים שהציעו בעבר שילוב של יכולות הקרנה. מהצד השני יש את אותם מקרני לייזר בגודל אימתני, שיכולים לצבוע פסלי ענק בתמונות צבעוניות, או אולמות כנסים ואצטדיונים בזמן הופעות של להקות. ה-F1 של אסוס הוא מקרן שנכנס היכן שהוא באמצע, בתוך הנוף מתוח השוליים הזה. הוא גם מנסה לשלב כמה דברים בבת אחת, שהראשון שבהם הוא ניידות. בעולם המשרדים המודרני, שבו כל פינה יכולה להפוך לחדר היוועדות קטן, ניידות של התקני אודיו/וידיאו חשובה למדי. עם משקל של כ-2 ק"ג, כולל המטען והשלט רחוק, ועם תיק נשיאה נוח, ה-F1 מהווה פתרון מצוין עבור ארגונים שלא רוצים להשתמש בהתקנות קבועות של מקרנים, או לפחות לא בכל המשרדים הזמינים. יתרון בולט במקרן החדש הוא שאפשר לקחת אותו לצד המחשב האישי מפגישה לפגישה, במקום להסתמך על פתרון מקומי. כך ניתן, בתוך דקות ספורות בלבד, להכין אותו לעבודה עם המצגת, היישר מהמחשב, כשהיא כבר מוקרנת על הקיר הזמין. במהלך הבדיקות שביצעתי ל-F1 עלה כי בערך דקה וחצי מההדלקה שלו הוא כבר יודע לאתר לבד, אם בורחים בהגדרות, את האות, ולהציג אותו בגודל המתאים למרחק שממנו המקרן נמצא מהקיר. רגלית כפולה מתחת מאפשרת להתאים גם את הגובה בשתי רמות. מקרן גם בבית עוד דבר שמצליח ה-F1 להציע הוא התמודדות סבירה ויותר עם תאורה משרדית המבוססת על פלורסנט, וגם עם תאורה של סלון ביתי רגיל. אם כבר אפשר לנייד אותו בקלות ממקום ממקום, למה לא לקחת אותו גם הביתה כדי לראות סרט ממש בגדול או לחבר אותו לקונסולת המשחק הביתית? התמונה נשארת יפה, חדה ומלאת פרטים גם כשיש אור מסביב, וממש לא צריך חושך מוחלט כדי לראות מצגת או סרט. זאת, על אף שמדובר במקרן שמוציא מקרבו תאורה בבהירות 1,200 לומנס, שלא נחשבת לגבוהה. הוא גם מציע את היכולת למקד את התמונה באופן אוטומטי, וגם כאן מדובר בהגדרה שאפשר לבחור בה או לבטל אותה בתפריט. בחזית יש מצלמה קטנה, שבוחנת את התמונה שמולה ועוזרת למיקוד אוטומטי של העדשה הדיגיטלית. התצוגה היא באבחנת FHD והיא מבוססת על טכנולוגיית DLP עם יחס ניגודיות של 3,500:1, שהוא יותר מסביר למקרן בגודל קומפקטי שכזה. ה-F1 מציע יחס הטלה של 0.8 והוא יכול להקרין תמונה ברורה בגודל של בין 25 ל-210 אינץ' כשממקמים אותו במרחק של 0.43 עד 3.7 מטר משטח התצוגה, אם יש לכם קיר או מסך שמסוגלים להציג את הגדלים האלה. נורת הלד מציעה עד 30 אלף שעות עבודה, לפי אסוס, כך שרוב המשתמשים כנראה לא יחליפו אותה לאורך כל מחזור החיים של המקרן. ה-F1 של אסוס מציע זום בלבד, וזה אומר שאם רוצים לשנות את גודל התמונה המוצגת צריכים להיכנס לתפריט ההגדרות. בהקטנה, התמונה עוד שמרה על האיכות שלה, אבל מעל 150% היא כבר החלה לאבד פרטים, למרות המיקוד, שמתבצע תוך מספר שניות בודדות. מה עם החיבורים? פרט חשוב נוסף הוא שה-F1 מגיע עם שני חיבורי HDMI, חיבור D-Sub למחשבים ישנים, מחבר 3.5 מ"מ לחיבור אמצעי קול חיצוניים ואפילו עם חיבור USB 2.0, שמאפשר הטענה של מכשירים חיצוניים בזמן שהמקרן עובד. הוא גם מצויד בשני רמקולים בגודל של 3 וואט לצד סאב וופר של 8 וואט, שמבוססים על טכנולוגיה של הרמן רקדון ומוציאים מקרבם איכות קולית שמפתיעה גם בעוצמה שלה, אפילו בסלון יחסית גדול. אפשרות החיבור המעניינת ביותר היא האלחוטית, והיא מאפשרת להתחבר באמצעות רשת Wi-Fi מקומית מכל מחשב Windows ומכל טלפון iOS או אנדרואיד. ההתחברות נעשית יחסית בקלות, ובכל מקרה מופיעות הוראות מתאימות כשבוחרים את האפשרות הזאת. הבעיה היחידה היא, גם במקרה שבו מחברים מחשב ישירות מאחור עם כבל, שיש אי סנכרון בין התמונה לדיבור או למוזיקה, כך שאולי כדאי להשתמש ב-F1 לתמונות ולמצגות בלבד. לפי אסוס, המקרן החדש שלה תומך בכוונון אוטומטי של עיוות טרפז אופקי ואנכי, אבל זה לא תמיד עובד, לפחות לא במהלך הבדיקות שביצעתי. אולם, אפשר לבצע את הכוונון באופן ידני, כולל האפשרות "לסדר" את פינות התמונה כך שהן יהיו "במקום" והתמונה תהיה מיושרת בהתאם לבחירה. עוד בעיה שעלתה בבדיקות וקשורה לזה היא שלעתים המקרן לא זכר את ההגדרה האחרונה שבחרתי, כך שהיה צורך לכוונן את התמונה מחדש - וזה קורה כל כך מהר: התגובה שלו לשלט וגם לבקרות שעל גבו לא מהירה מספיק ולא אחידה, ולפעמים זה ממש מעצבן. ה-F1 יחל להימכר בארץ בחודשים הקרובים, עוד במהלך המחצית הראשונה של השנה, תמורת 3,499 שקלים.

אפל הודיעה אתמול כי רכשה את Xnor.ai – סטארט-אפ הפועל בתחום הבינה המלאכותית, במסגרת מאמציה להעשיר ולחזק את יכולות מוצריה בטכנולוגיית הבינה המלאכותית, אחד התחומים ה"חמים" כיום הן במגזרים העסקיים והן במגזרים הצרכניים. לפי הדיווחים, סכום הרכישה עומד על 200 מיליון דולר. אין זו הרכישה הראשונה של אפל בתחום זה – בשנים האחרונות רכשה אפל כבר כמה חברות בתחום, בהן Drive.ai, Silk Labs, PullString ו-Turi. בנוסף, בסוף 2018 מינתה את ג'ון ג'יאנאדריאה, סגן נשיא בכיר לאסטרטגיית תבונה מלאכותית ולימוד מכונה ובכיר לשעבר בגוגל כחבר הנהלה. החברה הנרכשת היא התפצלות של מכון אלן לבינה מלאכותית, מעבדת מחקר שהוקמה על ידי פול אלן, אחד ממייסדי מיקרוסופט. הסטארט-אפ שנרכש ממוקם בסיאטל, ויש לו 54 עובדים, והוא מתמחה בתפעול התוכנה שלו כמחשוב קצה, בהתקנים בעלי יכולות מחשוב חלשות יותר ולא במרכזי נתונים עתירי כוח מחשוב. Xnor.ai מדגישה את יכולת מחשוב הקצה של המוצר שלה, שיכול לספק ביצועי מחשוב כבדים על התקנים כמו סמארטפונים ומוצרי IoT, מצלמות, רחפנים ואפילו על מעבדים סלולריים חלשים - ללא צורך בשימוש במשאבים של מחשוב ענן. Xnor.ai פיתחה גם פלטפורמה לשימוש עצמי, שמקילה על מפתחי תוכנה ליישם קוד מבוסס AI וספריות נתונים בתוך אפליקציות. המגזין פורבס דירג את Xnor.ai במקום ה-44 ברשימת חברות ה-AI המבטיחות ביותר של אמריקה, ושיבח את החברה על פיתוח שבב AI עצמאי שיכול לפעול במשך שנים באמצעות אנרגיה סולארית או סוללה זעירה. [caption id="attachment_308226" align="alignnone" width="600"] כך מציגה את עצמה Xnor.ai באתר שלה. צילום מסך: נחמה אלמוג[/caption] "אפל רוכשת חברות תוכנה קטנות מפעם לפעם, ובדרך כלל איננו דנים במטרות או בתוכניות שלנו", הגיבה אפל לבקשות התקשורת -  בהודעה הקבועה שלה בכל פעם שהיא מאשרת רכישה של חברה.

עכשיו זה רשמי: מיקרוסופט הודיעה כי הגרסה היציבה הראשונה של הדפדפן Edge החדש זמינה להורדה. ההודעה מגיעה כמה חודשים לאחר שהחברה כבר השיקה את גרסת הבטא של הדפדפן, שכזכור מבוסס כעת על כרומיום, מנוע התצוגה והניהול שעליו מבוסס כרום של גוגל, הדפדפן המוביל בשוק. נכון לעכשיו מציעה מיקרוסופט את Edge כאפשרות בלבד, כך שרק מי שרוצה בו יכול להוריד אותו כדי להתנסות בו. ההתקנה של הגרסה החדשה עדיין אינה דורשת את הסרת הגרסה הישנה של הדפדפן. עם זאת בסופו של דבר מיקרוסופט תדחוף עדכון מערכת שיחליף בין הדפדפנים עבור כל משתמשי Windows 10 - הדפדפן, דרך אגב, תומך גם ב-Windows 7, עבור אלה שמתעקשים להישאר עם מערכת ההפעלה המיושנת והפרוצה לרווחה. למרות שהוא מבוסס על אותו מנוע כמו כרום, יש כמה הבדלים שאמורים לבדל את Edge לעומת השוק, שאחד מהם הוא האפשרות להציג אתרים מיושנים שמותאמים לגרסאות קודמות ש-Internet Explorer, הדפדפן המאוד מיושן והעתיק משהו של החברה. הוא גם מציע כמה רמות של מניעת מעקב, כולל אפשרות למנוע מעקב של כל האתרים ברמה הגבוהה ביותר. הוא גם משאיר חלק מהתכונות הייחודיות שהציע עוד לפני שינוי המנוע: מצב קריאה שמנקה כל תוכן לא הכרחי להוציא טקסט מהאתר, וכן אפשרות ליצור קבוצות של אתרים שלחיצה על קבוצה פותחת את כולם בבת אחת. הדפדפן, לאור המנוע החדש שלו, יתמוך בהרחבות שמוצעות בחנות של מיקרוסופט, אבל גם באלה שמוצעות לדוגמה באלו של כרום. Edge זמין כאמור ל-Windows, אבל גם ל-macOS עם התאמות גרפיות שונות, כדי להרגיש שהוא מתאים יותר לסביבת העבודה שלו. יש גם גרסאות ל-iOS ולאנדרואיד.

"כאשר באים ליישם פרויקטי מחשוב ותקשורת במסגרת מיזם עיר חכמה, נתקלים בעקב אכילס שלהם: זה לא ברמת האפליקציות, אלא בתשתיות התקשורת. יש בעיה חמורה עם תשתיות תקשורת", כך אמר שלומי אנג'י, סמנכ"ל טכנולוגיה, נוקיה ישראל. אנג'י דיבר בכנס Smart Cities 2020. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים השבוע במרכז הכנסים אווניו בהשתתפות מאות אנשי IT וחדשנות מהרשויות המקומיות במדינה. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. אנג'י אמר, כי בניגוד לתפיסה הרווחת בקרב חלק מהאנשים, "החברה ממש לא נעלמה. שינינו את הסלוגן שלנו, ואנו מציעים טכנולוגיה המחברת את העולם, ופעילים בעולם הקישוריות. נוקיה היא חברה פינית רב-לאומית, שהוקמה בשנת 1865 ולה יותר מ-100 אלף עובדים ביותר מ-100 מדינות. הייתה לנו מורשת טלפוניה: נוקיה הייתה מוכרת הטלפונים הסלולריים הגדולה בעולם במשך תקופה. לאחר רכישת מיקרוסופט את חטיבת הטלפונים הניידים, נוקיה התחילה להתמקד יותר בתשתיות תקשורת ובאינטרנט של הדברים. היא מורכבת ממיזוג של אלקטל-לוסנט, מעבדות בל ונוקיה נטוורקס, ספקית ציוד רשת תקשורת ושירותים". נוקיה, אמר אנג'י, "היא ספקיות תשתיות תקשורת בענן מקצה לקצה ברמה לאומית ומדינתית. כיום 94% מחברות הטלקום הן לקוחות שלנו. חוקרי מעבדות בל קיבלו תשעה פרסי נובל. מתוך כלל עובדי החברה, 37.5 אלף הם מדענים וחוקרי מו"פ. בישראל יש לחברה 200 עובדים. מחצית מהתקשורת במדינה עוברת דרך תשתיות שלנו". המטרות העיקריות בעת תכנון ומימוש מיזם עיר חכמה, ציין אנג'י, "הן שיפור איכות החיים של התושבים על בסיס טכנולוגיה, שיפור השירותים לתושב ולמבקר, הפחתת זיהום האוויר, הגברת הבטיחות והביטחון, שיפור היעילות התפעולית וניהול נכסי העיר". השגת היעדים הללו, הסביר, "נעשית בכמה רבדים טכנולוגיים: אינטראקציה עם תושבים, התקנת חיישנים ומצלמות ניידות ונייחות, רחפנים, חמ"לים ומערכות שו"ב (שליטה ובקרה), התרעה וגיבוי". אנג'י הציג את מודל העיר החכמה של נוקיה. בשכבה העליונה, אמר, "ישנן האפליקציות העירוניות. מתחתיה נמצאת פלטפורמה, הכוללת תפעול, אוטומציה ואנליטיקה. השכבה הבאה היא תשתיות ענן. ומעל כל זה נמצאת מעטפת אבטחה". אנג'י סיים בהציגו פרויקט עיר חכמה שהחברה ערכה בעיר סאנדי שביפן. "המניע לפרויקט היה ריבוי רעידות אדמה והצונאמי שמגיע בעקבותיהן. בסאנדי הקמנו רשת סלולר פרטית, עם רחפנים, לטובת טיפול באסונות. הרמנו תשתיות תקשורת לעיר חכמה, אמיתית. החל משנת 2017 בעיר יש רשת סלולר פרטית ונחיל רחפנים אוטומטי של נוקיה. הרחפנים מסייעים לתת תמונת מצב קרקעית, ולאחר מכן, בשלב חילוץ אנשים לכודים, הם מסייעים גם, באמצעות מצלמות תרמיות שהותקנו על הרחפנים שמאתרות אנשים. ייחודיותה של הרשת הפרטית בכך שהיא ממשיכה לפעול גם, אם וכאשר – הרשת הציבורית נופלת".  

דו"ח חדש של חברת האבטחה סופוס מצא כי למעלה מ-600 מיליון משתמשים התקינו אפליקציות אנדרואיד מה-Play Store של גוגל, שתוכננו כך שיבצעו חיובים בחשבון המשתמש גם לאחר תקופת הניסיון (trial period) שלהן, אפילו אם המשתמש הסיר אותן ממכשירו. האפליקציות הללו - אשר זכו לכינוי Fleeceware מטעם חוקרי אבטחה בסופוס גרופ - מנצלות משתמשים שלא מבטלים ספציפית את הסכמתם לכך בתום תקופת הניסיון. כאשר משתמשים מורידים אפליקציה לתקופת ניסיון, הם מתבקשים להסכים לתנאים ולהגבלות שאומרים שאם ירצו להמשיך להשתמש באפליקציה לאחר פרק זמן מסוים, יחולו חיובים. תקופת הניסיון והעדכון על חיוב בהמשך הם עניין שבשגרה - אך מה שבא אחר כך, במקרה המסוים, כבר אינו תקין. בדרך כלל מקובל שמפתחי אפליקציות יקבלו את המצב שכמשתמשים מסירים את ההתקנה - הם גם מסמנים שהם אינם מעוניינים עוד בשירות, ולפיכך הם גם לא אמורים להיות מחויבים. לפי החוקרים, מפעילי תוכנות ה-Fleeceware האלו מחייבים את המשתמשים, גם כאשר הם כבר כלל אינם משתמשים באפליקציות בכלל ולאחר שאלו הוסרו ממכשיריהם, אלא אם כן הלקוח ביטל את ההסכם הראשוני באופן ספציפי. מי שאינם מבטלים את הסכמתם, עלולים לגלות שהאפליקציות המסוימות גבו מהם מאות דולרים לשווא. לקרוא היטב את האותיות הקטנות יצוין כי אף על פי שהמהלך הזה אינו מוסרי, הוא לא בהכרח בלתי חוקי, שכן הדרישה לבטל הסכמה היא בתנאים וההגבלות של האפליקציה, על אף שלרוב היא מסתתרת היטב בין האותיות הקטנות. כבר בשנה שעברה זיהו החוקרים את התופעה והתריעו מפניה וכעת הם יצאו עם הדו"ח החדש שכותרתו "יישומי Fleeceware ממשיכים להימצא ב-Play Store". הנתונים אודות יישומי Fleeceware הללו הם די מדהימים - על אף שבדו"ח מצוין כי חלק מהנתונים אולי נופח באופן מלאכותי על ידי יצרני האפליקציות, החוקרים אומרים כי מדובר ביותר מ-600 מיליון משתמשים בפחות מ-25 אפליקציות, כשלחלק מהאפליקציות הללו יש יותר ממאה מיליון התקנות לאפליקציה בודדה. האפליקציות עוסקות בקטגוריות שונות: בידור, גילוי עתידות, כלי עזר שונים, כאלו המתמחות בעריכת וידיאו, אפליקציות מסרים מידיים, סריקת QR ואחרות.  נמצא כי חלק מהאפליקציות גובות סכומים גבוהים באופן מופרך מהמשתמשים. למשל, אפליקציה אחת שנחשפה גבתה סכום של 69.99 דולר לשבוע, בעוד שאחרות גבו 200 דולר למנוי שנתי. החברה סיפקה בסיכום הדו"ח שלה טבלה ובה שמות היישומים שמעורבים באירועים הללו. ביניהן נמצאים למשל יישומים כמו: Z-Camera או אולו של מקלדת וערכות הנושאים שמכונות Go, ואחרות. [caption id="attachment_308227" align="alignnone" width="600"] תמונת חלק מאפליקציות Fleeceware המדוברות. צילום: סופוס[/caption] בנוסף לאמור לעיל, חלק מהאפליקציות התבררו כמטעות באופן שבו פרסמו והציגו את תקופת הניסיון ו/או את התעריפים שהן. כך למשל, משתמשים התבקשו לשלם בעבור מנוי חודשי במסך אחד, ואז נדרשו לסכום שונה בהרבה, למנוי שבועי, במסך אחר. "אחת הסיבות שסופוס רוצה ליצור מודעות ולהדגיש את המודל העסקי הזה של ה-Fleeceware היא שהמודל הזה יכול לגרום נזק משמעותי למשתמשים, ויש מעט אפשרות לחזור בך", הסביר חוקר סופוס, יג'אדש צ'נדרייה. החברה ממליצה למשתמשים לחפש רמזים לבעיות הללו בעת התקנת אפליקציות, כדי להימנע מלהיות מנוצלים. לדברי החוקרים, אפשר למשל להתרשם מבעיות עתידיות שעלולות לצוץ אם היישום קיבל ביקורות מעורבות. כמו כן הם ממליצים שהמשתמשים יקראו הכל בנוגע לתקופת הניסיון, וכיצד מסיימים אותה, בכדי לוודא שלא יחויבו בהרבה כסף. ולסיום - והכי חשוב -  משתמשים מוזהרים כי אם הם יחליטו להסיר התקנת אפליקציה, ייתכן שיצטרכו לבטל את תקופת הניסיון בחינם על ידי פנייה ישירה למפתח היישום. "אמנם גוגל הסירה את כל האפליקציות עליהן דיווחנו בעבר", אמרה סופוס בדו"ח שלה, "Fleeceware נשארו בעיה גדולה ב-Google Play. מאז גוגל לא הגיבה לדיווחים.

אפליקציית טיק-טוק - פלטפורמה פופולרית שמפסקת אפשרות לייצירת ושיתוף סרטוני לולאה קצרצרים, מבוססי מוזיקה ומאוד טרנדיים, ושהיא בעצם גם מעין רשת חברתית, הנמצאת בבעלות חברת בייט-דאנס הסינית - כובשת את העולם, וכעת זה כבר מוכח מספרית. [caption id="attachment_308249" align="alignnone" width="600"] טבלת האפליקציות הפופולריות ביותר להורדה ב-2019. צילום: סנסור טאוור[/caption] בשנת 2019 הורדו בסך הכל 28.7 מיליארד אפליקציות מהחניות של אפל, ה-App Store ושל גוגל, ה-Play Store, כך על פי נתונים חדשים שפרסמה חברת סנסור טאוור - קבוצת ניתוח ליישומים לנייד - אודות האפליקציות שהורדו הכי הרבה פעמים בשנת 2019. מהדו"ח ניתן ללמוד כי TikTok חלפה על פני אפליקציית הרשת החברתית פייסבוק, שהגיעה "רק" למקום הרביעי, ועל פני המסנג'ר שבבעלות פייסבוק, שהשיג את המקום השלישי, וכעת היא מדורגת במקום השני, כשפופולרית ממנה רק אפליקציית המסרים המידיים ווטסאפ, שנמצאת גם היא בבעלות פייסבוק. הנתונים מראים כי הורדות טיק-טוק הגיעו לשיא של כל הזמנים ברבעון הרביעי של 2019, עם כמעט 220 מיליון התקנות, שייצגו עלייה של 24% לעומת הרבעון השלישי של 2019. בדצמבר בלבד לטיק-טוק: 40 מיליון הורדות סנסור טאוור מדווחת גם כי הכנסותיה של טיק-טוק גדלו ב-540% בהשוואה לאלו שהשיג היישום אשתקד. בנוסף היא העריכה כי הכנסות טיק-טוק התקרבו בחודש דצמבר בלבד ל-40 מיליון דולר, וכי באותו חודש מסוים, מדובר היה באפליקציה מספר שבע בעולם (למעט יישומי משחקים), לפי הכנסות. למרות שהיא מצליחה בכל העולם, כולל בישראל, הרוב המכריע של צמיחת הכנסות טיק-טוק הגיע מסין, כך על פי סנסור טאוואר, שהוסיפה וציינה כי המדינה הייתה אחראית ל-78% מהכנסות TikTok ברבעון הרביעי של 2019. ארה"ב היא המקום השני שממנו מגיעות הכנסות האפליקציה, עם 16% מהנתח שלהן בלבד. רוסיה, טורקיה ואיטליה הן חובבות היישום הגדולות שמגיעות מאירופה ברבעון האחרון. לפי הדו"ח, הודו הייתה אחראי לכמעט 45% מההורדות בפעם הראשונה של TikTokבשנה החולפת. מה שטיק-טוק, שנקראה בעבר מיוזיקלי, מציעה הוא למעשה כלי להכנת קליפים מוזיקליים קצקצרים, בני 15 שניות, שבהם המשתמש מתעד את עצמו רוקד ומבצע תנועות לקצב השיר או הצלילים שבחר. אחרי הביצוע היוצר מעלה את הקליפ שהכין ליישום, ושם הוא נחשף לרשת חברתית שוקקת של יוצרים כמותו. זה קצר ופופי, קצבי ומשמח, ומתאים מאוד לעידן הנוכחי, והדברים מתבטאים בהצלחה המספרית: טיק-טוק השיגה יותר מ-700 מיליון הורדות לכל אורך שנת 2019, כך על פי נתוני סנסור טאוור, אשר הערכותיה כוללות הורדות עולמיות למכשירי iOS ו-אנדרואיד גם יחד, לתקופה שבין ה-1 בינואר עד ה-31 בדצמבר 2019. האם פייסבוק תנצח את טיק-טוק באמצעות שיבוטה והכנסתה לאינסטה? "כשמדובר בהורדות ברחבי העולם, הדומיננטיות של פייסבוק בקרב האפליקציות המובילות הייתה ברורה: פייסבוק פרסמה את ארבעת האפליקציות המובילות בשנת 2016 ו-2017", ציינה Sensor Tower בדו"ח. "במהלך השנתיים הבאות, רק TikTok הצליחה לפרוץ לעמדות הבכירות הללו, והדגימה שעדיין אפשרי לאפליקציות חדשות לצוץ ולהתחרות באפליקציות החברתיות המובילות של מפרסמים כמו פייסבוק וסנאפ (ההורה של סנאפצ'ט - ג"פ)". למרות ההתלהבות וההצלחה כדאי לדעת כי בשמחה של האפליקציה נקשרו חשדות לכך שהיא אוספת את הדטה של משתמשיה ומעבירה אותם לממשלת סין. בייט-דאנס כמובן הכחישה זאת מכל וכל. פרט מעניין נוסף הוא שההצלחה הגדולה מייצרת מיד שיבוטים - בנובמבר האחרון הגיחה לאוויר העולם Reels - תכונה חדשה שמיועדת לאינסטגרם, שבבעלות פייסבוק, ושכוללת - הפלא ופלא - סרטונים בני 15 שניות שמשתמשים יכולים להתאים למוזיקה ולשתף כסטוריז, באותה דרך שעושה פלטפורמת TikTok. לפיכך, ובהתבסס על ההיסטוריה של שיבוטי תכונות מנצחות ואימוצן לחיקה, לא נופתע אם בסיכמו 2020 נראה איך טיק-טוק איבדה גובה לבסוף לאינסטה בגלל ה"גניבה" הזו. בדיוק כפי שקרה בעבר לסנאפ.

"נושא מרכזי המעסיק כיום את רשויות התחרות בעולם וכן בישראל הוא ההתמודדות עם אתגרי הכלכלה הדיגיטלית, וכוחן הרב של ענקיות האינטרנט", אמרה עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על התחרות, "ולצורך זה הקימה הרשות צוות כלכלה דיגיטלית. הדילמה היא, שחברות כמו גוגל, פייסבוק, אמזון, אפל ונוספות התעצמו, והן בעלות כוח השפעה רב על הצרכנים ועל הכלכלה. מצד אחד, הן מציעות מוצרים ושירותים לטובת הציבור, ומנגד - הצלחתן מתבססת על יתרונות לגודל ולהיקף הרשת, ולמתחרים חדשים קשה להתמודד מולן". הלפרין אמרה את הדברים במסגרת מפגש סטודנטים לתואר ראשון בניהול שהתקיים בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, בהשתתפות פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול, ד"ר כרמית תדמור, ראשת החוג לניהול בפקולטה, ועו"ד שמואל קרייניק, מרצה בקורס "יסודות המשפט העסקי". הלפרין ציינה כמה מהלכים רלוונטיים לבחינה, הנשמעים בשיח הציבורי הבינלאומי, של הגבלת ענקיות האינטרנט, והם – פירוק חברות אלה, שיתוף מתחרים במידע שצברו, או החמרה רבה יותר על מיזוגים עתידיים שלהן. ההחמרה היא במטרה לאפשר לסטארט-אפים להתפתח ולגדול לחברות שיכולות לייצר סביבה תחרותית. לדבריה, "זהו צעד שיכולה להיות לו השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית ועל המודלים העסקיים של סטארט-אפים. מדיניות מסוג זה יכולה להשפיע על כך, שיצמחו חברות שיתפתחו לאורך שנים, ואף יכולות להגיע לחברות Unicorn, ששווין מעל מיליארד דולר. הרשות בוחנת בימים אלה את הנושא לעומק". עוד ציינה הלפרין, כי הנציבות האירופית היא הראשונה שהחלה לנקוט צעדי אכיפה נגד גוגל וקנסה את החברה ביותר משמונה מיליארד דולר בשלושה הליכים שונים. על הליכים אלה  גוגל ערערה וההליך מתברר עדיין בבית הדין האירופי. פרופ' משה צבירן התייחס בדברי הפתיחה לחשיבות השמירה על שוק תחרותי, תוך התנהלות הוגנת של השחקנים בשוק, ואמר, כי "כחלק מראייה זו, אנו מקנים את הידע והכלים של יסודות המשפט העסקי לדור העתיד של המנהלים". עו"ד קרייניק אמר, כי "דיני התחרות משקפים את הקשר ההדוק בין עולמות המשפט והכלכלה, וכי חוק התחרות החדש מאפשר להגדיר מונופול גם אם נתח השוק שלו קטן מ-50%, אך יש לו השפעה משמעותית על השוק". כמו כן, הוא ציין את המהלכים שנקטה רשות התחרות נגד מונופולים המנצלים את מעמדם, ובכלל זה הטלת קנסות בהיקף מיליוני שקלים.