צ'ארלס (צ'אק) פדל, המהנדס והיזם שתרם לפריצת עידן המחשוב האישי לאחר שפיתח מעבד שעלותו 25 דולר, נפטר בגיל 82 בביתו שבסנטה קרוז, קליפורניה. התחרות בימי המחשוב הביתי הראשוניים היו בין מחשבים כמו ה-Apple II של אפל, ה-Vic 20 של קומודור, ה-BBC Micro של אקרון ועוד. למרות התחרות, כמעט כל המערכות הראשוניות הללו משנות השמונים, שהתחרו מול תואמי ה-יבמ של אותה עת שהיו מבוססים על מעבדי ה-8080 של אינטל, הצליחו להיכנס לבתים בכמויות גדולות מכיוון שהיו מבוססות על מעבד ה-MOS 6502, שעלותו באותם ימים הייתה 25 דולרים בלבד, בערך 15% ממחירו של ה-8080 ו-8% ממחירו של השבב שמוטורולה הציעה באותה עת לשוק המחשוב האישי. פדל נחשב לאביו וממציאו של 6502, שהפך למעשה את המחשוב האישי לאישי באמת. פדל למעשה התחיל את העבודה על השבב הזול כבר בימיו במוטורולה. ב-1973 הוא הוא אחד מהצוות שהביא לשוק את ה-6800, אחד השבבים שנחשבו לחזקים ביותר בזמנו, אבל בעלות של 300 דולרים - שהרחיקה את המוצרים מהשוק הפרטי. הוא הבין, כך מספרים, שיש שוק למעבדים זולים, אבל במוטורולה לא אהבו את הכיוון שאליו ניסה להוביל בפרויקט הזה, ודרשו ממנו לנטוש אותו. התגובה שלו הייתה מעבר אל המתחרה מוס טכנולוגיות, שם השלים את השבב שעשה היסטוריה גם בגלל שסביבו הוא פיתח טכנולוגיה שבה יוצרו לוחות אם שמכילים את כל הרכיבים הנדרשים להפעלת מחשב פשוט - והראשון בהם הוא ה-PET PC של קומודור, שהושק ב-1977, שיש אומרים שהיה בעצם המחשב האישי הראשון שנמכר לכלל הציבור. "צ'אק פדל הוא אחד מהגיבורים הפחות מוכרים של עידן המחשב האישי. למעשה, כל המחשבים האישיים המוצלחים הראשונים בשוק המסיבי נבנו סביב ה-6502 ולא על שבבים של אינטל ולא אף אחד אחר", אמר עליו דאג פיירביירן, מנהל מוזיאון היסטוריית המחשוב בקליפורניה.

דבליפ, המתמחה ב-DevOps, אבטחת מידע וטכנולוגיות ענן, קיימה בשבוע שעבר אירוע לחשיפת ה-DevOps Bootcamp שתקיים החברה בינואר 2020 במרכז כיוונים באשדוד. כ-100 מתעניינים הגיעו לקבל מידע על תוכנית ההכשרה החינמית ב-DevOps ועל אפשרויות התעסוקה שדבליפ מציעה לתושבי העיר והאזור. באירוע נכחו יניב קקון – המשנה לראש עיריית אשדוד; דורי כפרי – מנכ"ל דבליפ; מיקי חובל – תושב אשדוד, מנהל פעילות דבליפ בדרום; וחנה איילי – רכזת תעסוקה ופיתוח קריירה במרכז כיוונים. [caption id="attachment_306692" align="alignnone" width="597"] מימין: חנה איליי, רכזת תעסוקה ופיתוח קריירה במרכז כיוונים, מיקי חובל, מנהל קבוצה בדבליפ ומנהל את פעילותה בדרום, יניב קקון, המשנה לראש עיריית אשדוד, דורי כפרי, מנכ"ל דבליפ, עמרי ספקטור, צילום: פבל טולצ'ינסקי[/caption] DevOps הוא אחד המקצועות המבוקשים והמתגמלים בעולם ההיי-טק כיום. הבוטקמפ, שייפתח ב-19 בינואר 2020, מתעתד להכשיר כ-20 מומחי DevOps חדשים. למתאימים תוצע האפשרות לעבוד בחברת דבליפ בסניף החדש שיפתח בעיר. ההכשרה נמשכת כ-10 שבועות, חמישה ימים מלאים בשבוע, ומוצעת ללא תשלום למשתתפים. תנאי הסף להכשרה הם ידע או ניסיון בכתיבת קוד ויכולת לימוד עצמי טובה. קקון, המחזיק גם בתיק הצעירים בעירייה, אמר, כי "אני גאה להכריז על הבוטקמפ הראשון במרכז כיוונים באשדוד. מומחי ה-DevOps של חברת דבליפ הציגו תוכנית הכשרה, המשלבת הרצאות של מיטב המומחים בתעשייה ומנטורינג מקצועי, ובסיומה אפשרות להשתלב בתעשיית ההיי-טק למסיימים בהצלחה את מחנה האימונים. אנחנו גאים בצעירים ובצעירות שהגיעו להרחיב את האופקים ומאחלים בהצלחה לאלו שהציגו את מועמדותם בדרך להגשמת החלום". עוד הוסיף קקון, כי המיזם מצטרף להאב (Hub) ליזמות, לפורומים לפיתוח קהילות, למאיץ הטכנולוגי ולאקו-סיסטם שלם של למידה וחדשנות שמתפתח בימים אלה במרכז כיוונים. "צוות המרכז, יחד עם צעירי אשדוד, יוצרים מקום פורץ דרך – חברתית, אמנותית, עסקית וטכנולוגית". חובל, מנהל קבוצה בדבליפ ומנהל את פעילותה בדרום אמר, כי "השאיפה שלנו על פי תפיסת Local Grown Hi-Tech היא לשלב בדבליפ עובדים מאשדוד והסביבה ולהעסיקם בקרבת מקום מגוריהם. אנו שמים דגש על איתור מועמדים על פי הכישורים שלהם ועל פי יכולת הלמידה העצמאית שלהם בלבד. ביחד עם מרכז כיוונים אשדוד ועיריית אשדוד אנחנו מביאים את מסלול הבוטקמפ לעיר".

חטיבת פיתוח מערכות מידע, תוכנות ואפליקציות בקונסיסט, בניהולו של תומר דרורי, השלימה בימים האחרונים את הפיתוח וההטמעה של מערכת 'תיק אחות' חדשה במערך הסיעוד של המרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל-השומר. היקף הפרויקט הוא מאות אלפי שקלים. המערכת, שהנה אינטרנטית לחלוטין, מתממשקת למערכות חיצוניות במרכז הרפואי ומאפשרת יכולות ניהול מתקדמות, כגון: הצגת מידע על נתוני העובדים במחלקות מערך הסיעוד, ניהול הרשאות משתמשים, שליטה מרכזית בטבלאות עזר של בסיס הנתונים, הצגת ההסמכות והערכות של העובדים, ריכוז מידע היסטורי על התעסוקה במחלקות, דיור, תכניות לימודים ועוד. [caption id="attachment_306626" align="alignnone" width="600"] מערכת 'תיק אחות' חדשה במערך הסיעוד של המרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל-השומר. צילום: יח"צ[/caption] הנתונים והמידע שהמערכת החדשה מספקת נועדו לאפשר למנהלים ולמקבלי ההחלטות במרכז הרפואי לקבל דו"חות מפורטים והחלטות ארגוניות על-בסיס ניתוח של נתונים מדוייקים.  עידן טלר, מנהל הפרויקט בקונסיסט, מסר כי "אנו שמחים להשיק את מערכת 'תיק אחות' המתקדמת, המהווה כלי מרכזי וחשוב לניהול המערך הסיעודי. המרכז הרפואי שיבא הינו אחד מהמרכזים הרפואיים המובילים בישראל - הן מבחינה רפואית והן מבחינה טכנולוגית - וזו זכות גדולה עבור קונסיסט להיות שותפה לפיתוח וליישום של מערכת שכזו, שתאפשר ייעול משמעותי של תחומי תפעול רבים בארגון".

פלייטיקה ציינה לפני ימים אחדים סיום של שנה מוצלחת במיוחד, עם שלוש רכישות של חברות משחקים והרחבת האחיזה שלה בעולם הגיימינג, והזמינה את דיילי ציפי לראות שורה של מוזיקאים מוכשרים תוצרת כחול לבן בהופעה. [caption id="attachment_306631" align="alignnone" width="600"] מימין: ברי סחרוף עם מנכ"ל ומייסד פלייטיקה, רוברט אנטוקול. צילום: תומר פולטין[/caption] במסיבת החורף המושקעת של החברה, שהתקיימה באקספו תל אביב, השתתפו 800 העובדים.ות במטה שלה בישראל ובני.ות זוגם, ובראשם המנכ"ל והמייסד, רוברט אנטוקול. המסיבה כללה הופעות של ברי סחרוף, אליעד נחום, כנסיית השכל והופעה חד פעמית של הרכב שנתפר במיוחד לאירוע, שכלל את ירמי קפלן, דנה ברגר, חמי רודנר, יהלי סובול וערן צור. לאחר ההופעות רקדו המשתתפים במסיבה בהובלת DJ דני תובל. גם הצד הקולינרי לא הוזנח, והאורחים טעמו את המאכלים של קייטרינג פלפל, בניצוחו של השף אבי רזון. [caption id="attachment_306632" align="alignnone" width="600"] חמישה כוכבי רוק ישראלי על במה אחת. מימין: ירמי קפלן, חמי רודנר, דנה ברגר, ערן צור ויהלי סובול. צילום: תומר פולטין[/caption] פלייטיקה משקיעה באירועי החברה שלה: המסיבה הנוכחית באה לאחר שבמאי האחרון, כל עובדי החברה הוטסו לשלושה ימים לאיביזה, לכבוד יום ההולדת העשירי שלה, שם נהנו מהופעה בהפתעה של אנריקה איגליסיאס. במועד אחר הם הוטסו לאילת ונהנו מהופעה בהפתעה של להקת הסקורפיונס.

כתבה: גבריאלה שלמה, סמנכ"לית מכירות וחברת הנהלה באלעד מערכות. את המפגש הראשון מתוך חמישה בסדרת מפגשי CRM Coffee Club ערכנו במשרדי אלעד מערכות בשלהי החודש שעבר. לא בכדי הסדרה הזאת נקראת Coffee Club CRM. רצינו לחבר בין שני נושאים שכביכול אין ביניהם שום קשר: CRM וקפה. בשני הנושאים, למרות המרחק והשוני, המהות היא אחת: חוויית לקוח איכותית. זהו הדבר שאליו עליי להתכוונן מדי יום בכל נקודת מפגש עם הלקוח - בין אם אני מוכרת קפה ובין אם נותנת שירות באמצעות מערכת CRM. יותר מ-50 מנהלים מחברות שונות הגיעו למפגש הראשון, שעסק בנושא חוויית המשתמש (UI/UX), ונחשפו לשלל הרצאות מרתקות: עינת שמעוני, אנליסטית בכירה ב-STKI, סקרה בתחילת האירוע את הטרנדים האחרונים מעולם חוויית הלקוח. לאחר מכן בוצעה הדגמה חיה כיצד תיראה מערכת שירות הלקוחות של השנים הבאות, עד לאן ניתן למתוח את ה-CRM Dynamics של מיקרוסופט ואילו עוד יכולות ניתן להפיק ממנה. את ההדגמה ביצע שי עינת, סמנכ"ל הטכנולוגיות של חטיבת ה-CRM באלעד מערכות, שמתמחה בפיתוח, יישום והטמעה של טכנולוגיות מתקדמות בסביבה עסקית. לאלעד יותר מ-150 מומחי CRM, שמאפשרים ועוזרים לארגונים לשמור על קשר אישי הדוק עם לקוחותיהם, תוך התייעלות מתמדת ודגש על איכות וחדשנות. במסגרת פעילות החדשנות שלה הציגה אלעד מערכות למשתתפים את SimpleChat - פתרון אומני צ'אנל ייעודי שהחברה פיתחה, שמבוסס על מערכת Dynamics CRM ומאפשר לתקשר עם הלקוח באמצעות בוטים, ווטסאפ, מסנג'ר וערוצים דיגיטליים נוספים. SimpleChat מאפשר חוויה רב ערוצית בתהליך דיגיטלי מלא, ומשפר משמעותית את חוויית הלקוח ורמת שביעות הרצון שלו. בהמשך האירוע הוצגה הדגמה חיה של סביבת לקוח במערכת ה-CRM על ידי אפרת כהן, מנהלת יחידה באגף ה-CRM של אלעד מערכות. כהן הציגה את כל היכולות החדשות של המערכת, החל מאיתור תקלות באופן אוטומטי וכלה בהתראה לפני גמר המלאי של המוצר. המפגש הסתיים בהרצאה מעניינת של מומחה לקפה, שהדגים כיצד חוויית הקפה שלנו שונה בבית קפה לעומת כשאנחנו שותים אותו בבית. עולם הקפה עובר בשנים האחרונות מהפכה של ממש, וזו באה לידי ביטוי בדרישה הגוברת לקפה טרי ואיכותי. כיצד בונים חוויית משתמש בצורה נכונה? מרצה נוסף באירוע היה יהודה נעים, מנהל אגף הדיגיטל באלעד מערכות, שדבריו נועדו על מנת להדגים כיצד בוחנים את כל הגורמים הפסיכולוגיים הנדרשים במטרה ליצור חוויית משתמש אולטמטיבית. הוא סיפר על עבודת המעצבים וכיצד נעשה התהליך הפסיכולוגי בעיצובי הממשקים, כמו גם על האופן שבו העיצוב משפיע על התהליך ועל הלקוח עצמו. כך אנחנו משלבים באלעד מערכות ושילבנו באירוע בין הדיסציפלינה הטכנולוגית לזו הפסיכולוגית. שילוב זה מאפשר לנו לראות את הלקוח ב-360 מעלות ולתת לו מענה מלא מקצה לקצה. ללא חוויית שירות איכותית, הלקוחות עוברים הלאה כשבוחנים את תחום ה-CRM בעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית, מבינים שהמערכת הזו הפכה לגורם המרכזי בקשר של כל ארגון עם הלקוח, ודרכה הלקוח פוגש את הארגון ויכול להתרשם מרמתו הטכנולוגית וממידת השירותיות שלו. לכן, חשוב לשאול ולבדוק: מהי החוויה שהלקוח מקבל מאותה מערכת? איזה מסע לקוח הוא עובר? באילו ערוצים הוא רוצה להיות בקשר? מהי היכולת של נותן השירות לדעת מי התקשר לארגון ולהנגיש לו שירות כמה שיותר טוב? חשוב היה לנו לשתף את המשתתפים במפגש בערך המוסף שיש לאלעד מערכות בתחום מעורבות הלקוח (ה-Customer Engagement) במערכות CRM. ההתמחות שלנו בתחום היא אחת הסיבות שיש לנו סטודיו שמוקדש כולו לנושא UX/UI ושאנשיו מתמחים בעיצוב חוויית לקוח ידידותית יותר, נגישה יותר, עם ערוצי שירות לשביעות רצונו. הערך המוסף של אלעד כחברה טכנולוגית הוא בבניית חוויית לקוח טובה ורציפה, שתגרום ללקוחות של לקוחותינו לרצות לחזור שוב ושוב. כאשר השירות שהלקוח מקבל מותאם היטב לצרכיו, הוא מרגיש מחובר יותר לחברה ושביעות הרצון שלו עולה. הפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים של אלעד מערכות מאפשרים לחברות לחזק את הקשר עם לקוחותיהן, ולהנהיג חוויית לקוח איכותית ומלאה. איך הופכים מערכת ארגונית לכלי מרכזי בחוויית הלקוח? התובנה המרכזית שעלתה מהמפגש היא שניתן להפוך את מערכת ה-CRM הארגונית לכלי מרכזי המאפשר חוויית לקוח משופרת ואיכותית יותר, באמצעות שילוב אלמנטים של UX/UI. בעולם הדינמי שבו אנחנו חיים, הלקוחות דורשים חוויית שירות טובה ואיכותית כדבר מובן מאליו, ואם הם לא מקבלים אותה, הם עוברים הלאה. לכן, ארגונים נדרשים לתת מענה מותאם במערכות שירות הלקוחות. היכולת והניסיון לחבר בין צורך עסקי לטכנולוגיה היא המפתח להצלחה. זהו חיבור שיוצר חוויית לקוח נעימה יותר, עם אמירה דיגיטלית וחדשנות אמיתית.

ב-25 במאי 2018 נכנסה לתוקף רגולציה כלל אירופית בנושא הגנת מידע אישי, שמטרתה לחזק את ההגנה בקשר למידע אישי של נושאי מידע המצויים באיחוד האירופי ומידע אישי הנאסף על ידי חברות אירופיות – ה-GDPR (ר"ת General Data Protection Regulation). ככלל, התקנות מורכבות ולעתים קרובות אופן יישומן אינו ברור דיו, ומשכך נקשרו בהן מיתוסים רבים, אשר מן הראוי להפריכם: די בעמידה ב-GDPR על מנת לציית לכל חוקי הגנת הפרטיות באירופה. אמירה זו שגויה, שכן למרות שמטרת ה-GDPR הייתה ליצור הרמוניזציה של חוקי הגנת הפרטיות במדינות האיחוד האירופי, התקנות מאפשרות למדינות האיחוד לחוקק חוקים מדינתיים שונים ביחס לנושאים מסוימים, למשל ביחס לעיבוד מידע רפואי. משכך, במקרים מסוימים יש לבחון עמידה בחוקים מדינתיים שונים בנוסף לעמידה ב-GDPR. אי עמידה בדרישות הקבועות ב-GDPR תגרור קנסות של 20 מיליון יורו או עד 4% מהמחזור השנתי הגלובלי, הגבוה מבין השניים. יובהר, כי קנסות אלו מהווים סנקציה אחת מיני רבות אשר קבועות בתקנות, שכן התקנות מאפשרות הטלת סנקציות שונות, לרבות הטלת מגבלה זמנית או קבועה על המשך עיבוד המידע, מתן אזהרות, נזיפות וכו'. אף בקשר לקנסות אלו יש להדגיש, כי מדובר ברף מקסימלי, וכי בעת הטלת הקנס יישקלו גורמים רבים על מנת לקבוע את הקנס שיוטל בכל מקרה ומקרה, למשל אופי ההפרה וחומרתה, משך ההפרה, פעולות שננקטו על מנת להקטין את הנזק וכו'. ה-GDPR חל על כל פעולה של עיבוד מידע אישי בקשר לאירופים, ללא קשר למקום הימצאם. אמירה זו שגויה, שכן תחולת התקנות על חברות שאינן בעלות נוכחות אירופית אינה תלויה בשאלה האם נושא המידע הינו אזרח או תושב אירופי. השאלה אשר נבחנת בהקשר זה הינה באשר למקום הימצאו של נושא המידע - התקנות חלות גם על חברות שאינן בעלות נוכחות אירופית, לרבות חברות ישראליות, אשר מציעות שירותים או מוצרים לנושאי מידע המצויים באיחוד האירופי והמעבדות מידע אישי לגביהם אגב כך, וכן על חברות המנטרות את התנהגותם של נושאי מידע המצויים באיחוד האירופי (ככל שזו מתבצעת באירופה). התקנות חלות על כל חברה המעבדת מידע אישי על אירופים. אמירה זו שגויה, שכן בבחינת תחולת התקנות על חברות שאינן בעלות נוכחות אירופית יש לבחון, בין היתר, האם החברה צפתה כי נושאי מידע הנמצאים באירופה ירכשו את מוצריה או ישתמשו בשירותים המוצעים על ידה. מובהר בתקנות, כי מתן אפשרות גישה מאירופה לאתר אינטרנט לא מהווה כשלעצמו הוכחה על כוונה לפנות לנושאי מידע המצויים באירופה, וכי יש לבחון גורמים נוספים בהקשר זה, לרבות שימוש באחת מהשפות המדוברות באירופה, אפשרות לתשלום במטבע יורו וכו'. התקנות מחייבות לקבל את הסכמת נושא המידע על מנת לעבד את המידע האישי שלו. אמירה זו שגויה, שכן על מנת לעבד מידע אישי בהתאם לדרישות ה-GDPR יש להישען על אחת ההצדקות הקבועות בתקנות, אשר כוללות, בין היתר, קבלת הסכמה מנושא המידע. אולם התקנות כוללות הצדקות נוספות לעיבוד מידע, אשר אינן תלויות בקבלת הסכמה, כגון עיבוד המידע ההכרחי לצורך קיום חובה חוקית, לצורך קיום "אינטרס לגיטימי", לצורך קיום הסכם בין הצדדים וכו'. התקנות מחייבות למחוק מידע של נושאי המידע. ה-GDPR מחייב למחוק מידע אישי במקרים מסוימים, למשל כאשר המידע אינו נחוץ עוד למטרה שלשמה נאסף. עם זאת, האמירה לעיל אינה מדויקת, שכן חובה זו אינה מוחלטת ב-GDPR, וישנם מקרים שבהם חובה זו לא תחול, למשל - כאשר פעולת עיבוד המידע הינה הכרחית לשם מימוש הזכות לחופש הביטוי והמידע, על מנת לציית לחובה חוקית הדורשת עיבוד מידע כמפורט בתקנות, או כאשר פעולת עיבוד המידע הכרחית על מנת להתגונן כנגד טענות משפטיות. הכותבת היא ראש מחלקת קניין רוחני ופרטיות במשרד עוה"ד גרוס (GKH).

הישראלי המפורסם ביותר בתחום ההיי-טק, לפחות בשנת 2019, היה אדם נוימן, מנכ"ל WeWork לשעבר. הוא נסק גבוהה עם חברת חללי העבודה להשכרה שייסד ואז נכשל בענק כשהתברר שזו נמצאת בהפסדים קשים, ובכל זאת נוימן הלך הביתה עם שק מטבעות על השכם, או אם לדייק - עם מצנח זהב בסך 1.7 מיליארד דולר. אלא שכעת מסתבר שייתכן שהסכום הסנסציוני הזה אולי אפילו יגדל, אם WeWork תונפק על ידי סופטנבק - הבעלים הנוכחיים שלה. לפי הוול סטריט ג'ורנל, כחלק מההשתלטות של סופטבנק על חברת הנדל"ן השיתופי המשרדי בעקבות ההנפקה הציבורית הראשונה שנכשלה, נוימן אמור לקבל כמעט מיליארד דולר בעבור מניות WeWork שלו, קרדיט של 500 מיליון דולר להחזרי הלוואות אישיות, ודמי ייעוץ של 185 מיליון דולר. חבילת הפיצויים אדירת השווי ניתנת לנוימן לאחר שנאלץ לעזוב את תפקידו כמנכ"לה, בעקבות הפרשייה שבמסגרתה נחשפו הפסדי החברה בהובלתו בתשקיף שלקראת ה-IPO, שתוכננה לספטמבר האחרון. זעם ותביעות אבל הסיכוי לגרוף עוד מאות מיליונים - עולה [caption id="attachment_302781" align="alignleft" width="300"] מצנח זהב. אילוסטרציה: BigStock[/caption] מצנח הזהב הזה עורר באוקטובר מחאת אלפי עובדי החברה, שעומדים בפני פיטורים בשלל קיצוצים, והוגשו גם תביעות מטעם עובדים לשעבר בגין חוסר ההוגנות החריף. בנוסף, בנובמבר נודע כי התובעת הכללית של ניו יורק, לטיטיה ג'יימס, פתחה בחקירה נגד WeWork, כך על פי מקורות פנימיים שציטט רויטרס. אולם על פי דיווח חדש של הפייננשל טיימס, רי-ארגון שעשה התאגיד היפני בחברת הנדל"ן החדשנית בקיץ, לקראת ניסיון ההנפקה של WeWork, סיווג מחדש בשקט את החברה כ-LLC, והשינוי הזה מגן על המניות העתידיות של נוימן מפני מיסים, על חשבון יצירת ערך לבעלי המניות העתידיים, כך בהתבסס על מסמכים שפורסמו על ידי הטיימס. השינוי הזה הפך את נוימן לזכאי לסוג מניות שנקרא "אינטרסים ברווחים" - מניות חינם אם שווי חברה ציבורית יגיע ליעד שנקבע מראש, המכונה catch-up price.  בזמן השבר הגדול של WeWork, כמה חודשים לאחר מכן, נוימן הסכים לוותר על חלק מהאינטרסים ברווחיים שלו על מה שמותר לו לשמור, אם סופטבנק תוריד משמעותית את מחיר היעד. באותה העת, הנפקה של WeWork נראתה בלתי אפשרית, והאינטרסים של נוימן נראו חסרי ערך. אך לאחר הקיצוצים הקשים בעלויות תחת הניהול החדש, בהובלת ארטי מינסון וסבסטיאן גוניהם, ובכירים נוספים שמונו לאחר העזיבה של נוימן, ישנם גורמים מתוך החברה שמאמינים שעכשיו צץ וגדל הסיכוי שה-IPO יקרה. אם WeWork - שהערכת השווי שלה נחתכה ל-8 מיליארד דולר מ-47 מיליארד דולר בסבב הגיוס באוקטובר, שהובילה סופטבנק - תצליח להנפיק בהערכת שווי של 15 מיליארד דולר, האינטרסים ברווחים של נוימן יעניקו לו "בונוס" של 352 מיליון דולר, כך על פי הדיווח של הטיימס. אז האם הסיפור של נוימן הוא סיפור הצלחה? לא במובן הקלאסי, למרות שהוא גורף קופה יותר מנאה אל כיסיו. מה שבטוח הוא שיש מי שחושבים שהפרשה והאיש הם מושא לעניין ציבורי, ושהדרמה שהתחוללה סביב נוימן ו-WeWork אף מעניינת ככזו שתגיע אל האקרנים. בתחילת החודש נודע שחברת ההפקות בלומהאוס עובדת על סרט אשר מבוסס על עלייתה ונפילתה של ענקית שטחי העבודה המשותפים WeWork. על פי הדיווחים, הסרט יתמקד במייסד ובמנכ"ל לשעבר נוימן, ובלומהאוס תשתף פעולה עם סרטי יוניברסל ביצירתו ושיווקו. מי יודע, אולי גם מכך יצליח נוימן לגזור קופון.

עיריית בני ברק הטמיעה מערכת אבטחת מידע של קומדע. הפרויקט ארך כחודש והסתיים בימים האחרונים. היקפו הכספי של הפרויקט עומד על מאות אלפי שקלים. מטרת הפרויקט הייתה לספק רובד אבטחה בתצורה ביומטרית למערכות המחשוב של עיריית בני ברק. זאת, במטרה למנוע גישה של אנשים זרים, לא מורשים, או פריצות – למערכות ה-IT של העירייה. המערכת שהוטמעה תאבטח 500 עמדות מחשב של עובדי העירייה. מערכת Biologon-server, פרי פיתוח של אנשי קומדע, היא מערכת MFA – אימות רב-גורמי (Multi-Factor Authentication). היא מאפשרת לשלב בין זיהוי פיזי של פתרון ביומטרי - הזדהות חזקה על ידי טביעת אצבע – ובין רובד האבטחה הקיים, מבוסס AD – של שם משתמש וסיסמה. על פי אנשי קומדע, שילוב שני רובדי האבטחה בעת הכניסה יחזק משמעותית את מערך האבטחה של מערכות ה-IT בעירייה, ימנע כניסה למערכות של משתמשים זרים, האקרים המנסים לגשת למידע רגיש וניסיונות ביצוע מעשים שאינם רצויים במערכות. הטמעת המערכת הביאה להגברת אבטחת הכניסה לעמדות המחשב האישיות ולשדרוג עמדות רגישות בעלות רובד אבטחה בתצורה ביומטרית. מעיריית בני ברק נמסר: "הפרויקט שהטמענו עזר לנו לשלב בין אבטחה לבין נוחות למשתמשים". זאב שטח, מייסד ומנכ"ל קבוצת קומדע, הוסיף, כי "עיריית בני ברק מחוללת באחרונה מהפכה טכנולוגית במערכת האבטחה ובכלל מערכות המחשוב של העירייה. אנו מצויים בעידן שבו יותר ויותר ארגונים, מכלל המגזרים - ממשלתי, ציבורי ופרטי – מבינים כי עליהם לבצע את הטרנספורמציה הדרושה, במסגרת הגנת הפרטיות, על מנת לשמור על מידע רגיש, כמו גם כדי לייעל תהליכים ארגוניים".