השבוע שעבר היה גרוע במיוחד עבור משתמשי Windows: תחילה, ביום ג' התגלתה פרצת אבטחה חמורה במערכת ההפעלה Windows 10 מבית מיקרוסופט. הענקית מרדמונד שחררה עבורה טלאי אבטחה מעודכן. בחלוף שלושה ימים, החברה אישרה ידיעה כי התגלתה פגיעות יום אפס שטרם שוחרר תיקון עבורה. CISA - סוכנות אבטחת הסייבר והתשתיות הפדרלית האמריקנית, שמהווה חלק מהמשרד להגנת המולדת - פרסמה ביום ו' האחרון אזהרה חדשה על פגיעוּת אפשרית למשתמשי Windows. מיקרוסופט אישרה כי פגיעוּת יום אפס זו היא קריטית, עלולה להיות מנוצלת על ידי האקרים ואין לה כל תיקון זמין. עוד מסרה החברה כי היא "מודעת ל(מספר) מוגבל של מתקפות ממוקדות". בהודעתה ציינה מיקרוסופט שהפגיעות היא מסוג RCE, שמקנה לתוקפים יכולת להפעלת קוד מרחוק. היא נמצאה במנוע הסקריפטים של הדפדפן אינטרנט אקספלורר וסימונה הוא CVE-2020-0674. הפגיעות משפיעה על כל גרסאות הדפדפן, ועלולה לפגוע בזיכרון של מחשב הקורבן. "תוקף שניצל בהצלחה את הפגיעות עשוי להשיג אישורי משתמש כמו אלה של המשתמש האמיתי", הזהירה החברה. "אם המשתמש הנוכחי מחובר עם אישורי גישה ניהוליים, התוקף עלול להשתלט על המערכת הרלוונטית". כך, ציינו מומחים, "מדובר בצעד מסוכן, שכן התוקף יכול ליצור חשבונות חדשים, להתקין נוזקות, להציג ולשנות נתונים, ועוד". פוטנציאל הפגיעה: עשרות מיליוני מחשבים מומחי אבטחה ציינו שכיוון שאין בנמצא תיקון לפגיעות, העצה היחידה שלהם היא: "השתמשו בדפדפן אחר". עבור העולם הארגוני, שם החלפת הדפדפן היא יותר בעייתית, או אינה אפשרית מסיבות תפעוליות, המומחים ציינו כי יש לקבוע בדפדפן ברירת מחדל לעבודה בצורה מוגבלת, שנקראת "תצורת אבטחה משופרת". עבודה בתצורה זו, הסבירו, עשויה להפחית את הסיכויים להגעת התוכן הזדוני דרך ניצול הפגיעות. אף שהדפדפן של מיקרוסופט כבר לא מוביל את שוק הדפדפנים, עדיין מדובר בפוטנציאל לפגיעה בעשרות מיליוני מחשבים. גוגל כרום שולט בשוק עם נתח של 67.28% ואינטרנט אקספלורר נמצא במקום השלישי, עם נתח שוק של 7.42%, לאחר פיירפוקס עם 9%.

"אחד השימושים המרהיבים ביותר, לדעתי, ברחפנים הוא האפשרות לבנות מודלים מעוגנים של אתרי בנייה, ערים ואף עתיקות וכל תחום אחר, ולהציג אותם בפרטי פרטים, ברמת דיוק שאין שני לה, והכי חשוב: הדטה הזה, יחד עם מרכיבים מפתרונות משלימים, מגיע אל מרחב העבודה והתכנון שלי. אני עובד למעשה בתוך המרחב האמיתי שלי, ובעזרת כמות המידע שאני מקבל, גם בזכות הרחפנים כאמור, העבודה הרבה יותר קלה", כך סיפר ז'ק בוזגלו, מנהל תמיכה ומכירות של פתרונות בנטלי בחברת מקיט מערכות בכנס 'אנשים ורחפנים'. בוזגלו הציג את היכולות השונות של המערכת Digital Twin & Reality Modeling שמציעה החברה ליצירת מודלים הנדסיים, והקרין דוגמאות רבות של מודלים מרהיבי עין שהוכנו, כאמור, באמצעות צילום השטח בעיקר בידי רחפנים. הוא גם הראה כיצד המערכת תומכת בפלט בפורמטים רבים, כולל של בנטלי כמובן. הוא אמר לבאי הכנס - שנערך באחרונה באולם האירוע לאגו שבראשון לציון, ושגם הפעם, בפעם הרביעית, הופק בידי אנשים ומחשבים - שניתן לבנות באמצעות המערכת מודל שהוא בר התאמה לכל קנה מידה. "לדוגמה, אפשר להכין מודל של עיר שלמה שאפשר להיכנס עד לפרטים הכי קטנים שלה, עד לעיניים של הפסלים המוצבים בכיכרות שלה. לפעמים אנחנו מצלמים מגבהים שונים וזווית שונות, כדי להרכיב את התמונה, ואנחנו מסוגלים אפילו גם להביא גיאומטריה, גם אם היא דלה לכאורה בפרטים בפני השטח. ויותר מכך, מכיוון שאנחנו מתעסקים בהנדסה של קרקע, המערכת גם יכולה להסיר אלמנטים נעים כדי להציג את פני השטח בעצמו נקי, ובאופן תל-ממדי", הוא אמר. הוא הראה דוגמה נוספת של מודל שהזמינה עיריית הלסינקי כדי לבדוק את ההיתכנות לבנייה נוספת ברחבי העיר, וכיוון ההתפתחות שלה. העירייה משתמשת בתוצאות הללו לתכנון הבנייה בעיר, וכל אחד יכול להבין עד כמה זה חוסך הרבה זמן והרבה כסף. בכל פרויקט גדול אפשר הרי להרים, לצורכי מעקב ביצוע פרויקט, פעם בשבוע רחפן לאוויר ולצלם את כל הפרויקט, ואז ניתן לבדוק את כל המודל במקום אחד, כי הרי אדם אחד לא יכול להתפרס על כל השטח באותה קנה מידה. אפילו אפשר לבדוק נפחים של ערימות עפר, אם צריך", הסביר בוזגלו. בסופו של דבר השאלה היא, כמובן, מה עושים עם כל החומר שאוספים, למה זה עוזר. התשובה שלו ברורה: "תכנון הרבה יותר טוב, הרבה יותר יעיל עם פחות סיכון כשבמקביל מקטינים את האפשרות לטעויות אנוש, שהן אחד הדברים הכי משפיעים בתחום הזה. ברוב המקרים זה גם מוביל לקיצור לוח זמנים, ובסופו של דבר מדובר בחיסכון מאוד גדול בשעות עבודה ובכסף - וכאמור, זה לא בא על חשבון יעילות". בוזגלו הוסיף כי המערכת נמצאת בכמות גדולה מאוד של שימושים בארץ, כולל של רשות העתיקות, וכן שהתוצר שלה יכול להשתלב בעבודות אחרות. "אפשר לשלב את המודלים הללו שלנו בכל תהליכי העבודה ההנדסית, ובאמת ממש בכל התחומים, כולל במתודולוגיות עבודה המבוססות על BIM", הוא סיכם.

חקירות הגבלים עסקיים מתנהלות כיום בארצות הברית כנגד ארבעה חברות ענק טכנולוגיות שכולנו מכירים - אפל, אמזון, גוגל ופייסבוק. אבל בסוף השבוע האחרון (ו') נוסף אלמנט לחקירה שמנהלים מחוקקים בנדון כשחברי הקונגרס האמריקני פגשו נציגים מעסקים קטנים, ושמעו אותם מתלוננים מרה על גניבת קניין רוחני בוטה, תמחור "טורפני" ושיטות עבודה אחרות בלתי הוגנות - כשהתלונות המאוד ספציפיות הללו הופנו נכחה כלפי ארבעת ענקיות הטכנולוגיה המקומיות. נציגיהן של חברות טכנולוגיה קטנות לקחו חלק בשימוע של הקונגרס, והם פשוט ביקשו מהמחוקקים, אפילו התחננו, לבלום את הנהלים העסקיים הפוגעניים של ענקיות ההיי-טק, לפני שיהיה מאוחר מדי בעבורן. החברות הקטנות שלקחו חלק במעמד הן בייסקאמפ, פופ-סוקטס, סונוס וטייל. במהלך השימוע הביעו חברי הוועדה שוב ושוב אהדה כלפי החברות, ותיארו את חששותיהם כי ענקיות הטכנולוגיה אולי באמת מחניקות חדשנות ומתנהלות כמונופולים, בתוך מינוף הנתונים שהן צוברות אודות הלקוחות לצורך כך. "התברר שלחברות אלה יש כוח אדיר כשומרות סף לעצב ולשלוט במסחר האלקטרוני", אמר חבר הקונגרס דייוויד סיסליני, היושב בראש הוועדה הבכירה בנושא ההגבלים העסקיים, בפתיחת השימוע.  בהמשך נשמעו נציגי החברות המתלוננות שהציגו את מצקתם הרבה של העסקים שהם מובילים. לדברי אחד הנציגים, שביטא את הלך הרוח של כל האחרים: "לענקיות הטק יש נטייה להתרחב עד כדי כך שיעשו פשוט הכל בעצמן". [caption id="attachment_300816" align="alignnone" width="600"] בריונות עם חיוך? אמזון. צילום: BigStock[/caption] "אמזון - בריונות עם חיוך" "זה כמו לשחק משחק כדורגל", אמרה סגנית הנשיא של חברת Tile, קירסטן דארו, למחוקקים במהלך הדיון. היא המשיכה וציינה כי "אולי את הקבוצה הטובה בליגה, אבל את משחקת נגד קבוצה שבבעלותה המגרש, הכדור, האצטדיון והליגה כולה, והיא יכולה לשנות את כללי המשחק לטובתה ובכל עת". במקרה של חברת טייל - המתמחה במעקב אחרי מכשירים - הכוונה ב"הן" הוא בעיקר ל-אפל. טייל אומרת כי מכיוון שאפל רוצה להוביל את שוק מכשירי המעקב, היא מחבלת בהצלחת האפליקציה הסלולרית שלה ב-iOS, כדי להימנע מתחרות מטעמה עם הפתרונות של אפל. לדבריה, אפל, למשל, מגבילה את נתוני המיקום שהאפליקציה של טייל אוספת - מגבלה שאינה קיימת כלפי הטכנולוגיה של הענקית עצמה. יצוין כי אפל כבר הואשמה באירופה על ידי ספוטיפיי בהתנהלות דומה ובהפרות חוק והרס התחרותיות בכל הנוגע בתחום הזרמות המוזיקה. חברה קטנה יחסית נוספת היא Sonos, המתמחה בחומרת אודיו, שכבר תובעת את גוגל על גניבה בוטה של טכנולוגיית הרמקולים החכמים שלה כפטנט, ואומרת שאמזון עשתה את אותו הדבר. ובנוגע ל-PopSockets, שמייצרת תוספי אחיזה לטלפונים חכמים - היא טוענת כי ענקית הסחר האלקטרוני אמזון התנהגה כלפיה ב"בריונות" בכדי לגרם לה להוריד את מחיריה, תוך התעלמות מתלונות על ציוד לכאורה מתוצרתה, אבל מזויף שאותו המשיכה למכור. פופ-סוקטס הייתה כל כך מוטרדת מהתנהגותה של אמזון, עד שהיא ניסתה להפסיק להשתמש בשירותי הקמעונאית הענקית אונליין, מה שהביא לכך שהפסידה 10 מיליון דולר, לדבריה. מייסד החברה, דייוויד ברנט, אמר כי "זו בריונות עם חיוך", בהתייחסו הן ללוגו של אמזון והן לזלזול שלה במתחרותיה הקטנות. הוא הוסיף כי הדרישות של אמזון הגיעו באופן טלפוני תמיד מנציגים שעקבו אחר תסריט קפדני. לדבריו, כשפופ-סוקטס החליטה לסיים את מערכת היחסים עם אמזון, הענקית מסיאטל הגיבה באמרה שהיא לא עוזבת את הקשר, ואז הענישה את המתחרה הקטנה באמצעות ניכוי כספים שהיא הייתה חייבת לה, ועל ידי ניתוק כל המשווקים המורשים שלה. "זה היה לא ייאמן", טען ברנט שאמר: "יש לנו 10 מיליון דולר פחות להשקעה בחדשנות השנה". "עזרו לנו, חברי הקונגרס - אתם תקוותו היחידה" החברה הנוספת, בייסקאמפ, שמתמחה בייצור כלי פרודוקטיביות אונליין, האשימה בדיון את גוגל בכך שהיא מנצלת את מעמדה הדומיננטי בחיפוש באינטרנט לצורך דחיקה של המיקום שלה בתוצאות החיפוש, אלא אם כן היא תיענה לדרישותיה של הענקית ממאונטיין וויו. לפי Basecamp, היא נאלצת להוציא כעת מדי שנה יותר מ-70,000 דולר על פרסום, רק כדי להצליח להתמודד עם השפעת היחס הזה מצד גוגל. [caption id="attachment_221942" align="alignleft" width="300"] פייסבוק "שותפה להטעיית העם האמריקני". ננסי פלוסי, יו"ר בית הנבחרים. צילום: ויקיפדיה[/caption] דייוויד היינייר הנסון, מייסד-שותף של בייסקאמפ,  אמר כי "האינטרנט נכבש על ידי קומץ חברות טק גדולות, המפעילות את סמכויות המונופול שלהן ללא ריסון". וממש כמו במשפט המפורסם מסדרת "מלחמת הכוכבים", העוסקת במאבקי כוחות האופל וכוחות האור, אמר הנסון למחוקקים: "עזרו לנו, חברי הקונגרס - אתם תקוותנו היחידה". אם נדמה ששמה של פייסבוק לא הוזכר בדיון הרי שלא כך, החברה נמצאת תחת אש על סירובה למנוע שקרים בפרסום פוליטי. יו"ר הבית, הדמוקרטית ננסי פלוסי, אמרה כי פייסבוק "שותפה להטעיית העם האמריקני". תעוזה לצאת בהאשמות פומביות התקשורת האמריקנית מציינה כי עצם העובדה שחברות אלה התייצבו להעלות בפומבי את מצוקתן היא דבר מדהים למדי. במהלך התמודדויותיה של מיקרוסופט עם האשמות הגבלים עסקיים בשנות התשעים, רק מתחרות מעטות העזו והתייצבו מול ענקית התוכנה, כשמרביתן חששו להלין עליה אפילו באופן פרטי. הפעם המצב שונה, ואפשר שזה כך משום שהרגולטורים של ההגבלים העסקיים מכל רחבי העולם פועלים כעת באגרסיביות כנגד חברות הטכנולוגיה הענקיות, התנהלותן המונופוליסטית והכוח שהן צברו, שמאפשר להן לעשות ככל העולה על דעתן. בארה"ב בלבד, ועדת הסחר הפדראלית האמריקנית, ה-FTC, ומשרד המשפטים חוקרים, כאמור, את ארבעת הענקיות, בנוסף לבית הנבחרים האמריקני. בנוסף מתקיימת חקירה בדיוק מאותם טעמים גם מטעם תובעים כלליים של מרבית מדינות ארה"ב, כנגד גוגל ופייסבוק.

מוטי דוזטו, המנמ"ר הוותיק של מוזיאון ישראל, הודיע בסוף השבוע על סיום תפקידו לאחר 21 שנים במוזיאון. טרם נמצא לו מחליף. דוזטו החל את הקריירה שלו במוזיאון כמנהל סיסטם ותשתיות, ובשמונה השנים האחרונות הוא שימש כמנמ"ר שלו. בפוסט שפרסם בפייסבוק הוא כתב כי "אני מסיים לאחר שנים רבות ומהנות של אינספור פרויקטים מעניינים, עשייה טכנולוגית, ניהולית ועסקית. הסקרנות, הרצון ללמוד ולהכיר, להיחשף לתחומים, אתגרים ועשייה חדשה היוו עבורי הכרעה להתקדם להיקפים גדולים ומשמעותיים יותר בתחום המחשוב ומערכות המידע, שאליו האהבה והחיבור (שלי - י"ק), מהיותי נער ועד היום. מוזיאון ישראל היה ויישאר עבורי בית שבו גדלתי, התפתחתי וצמחתי מיד לאחר הלימודים, עם שחרורי מצה"ל". ב-2017 זכה דוזטו בפרס המנמ"ר המצטיין של אנשים ומחשבים, לאחר שבחרה בו ועדת איתור בראשותו של פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב. בנימוקי הפרס נכתב כי הוא "הוביל בשנת 2016 את החלפת תשתיות ושדרוג מערכות הבקרה ושיפור מהותי בשירות למבקר" במוזיאון ישראל. [caption id="attachment_308397" align="alignnone" width="600"] היכל הספר במוזיאון ישראל. צילום: אדמונד גל, מתוך ויקיפדיה[/caption] מוזיאון ישראל הוא המוזיאון החשוב במדינה, ונחשב לאחד הגדולים בעולם. דוזטו ליווה בתפקידו את המוזיאון ואת השינוי העצום שחל בו, המיצוב מחדש שלו וההצלחה שלו, שמבוססת הרבה מאוד על טכנולוגיות, שלא תמיד חשופות לעיני הקהל הרב שמבקר בו. דוזטו הגיע למוזיאון מיד לאחר סיום שירותו הצבאי ביחידת 8200, כטכנאי מחשבים ורשתות, ובמשך השנים טיפס בסולם התפקידים. יצוין כי הוא משמש גם כמנהל הפיתוח העסקי בלשכה לטכנולוגיות המידע. בראיון לאנשים ומחשבים סיפר דוזטו על הפרויקטים הטכנולוגים שהוביל, כולל המעבר של מוזיאון ישראל לענן. "הובלתי במוזיאון פרויקטים גדולים, הן בתחום התשתיות והן בתחום התוכנה, שמסייעים לשפר את חוויית השירות והביקורים של מאות אלפי המבקרים במוזיאון. הייתי שמח שמחליפי ימשיך את תנופת העשייה הרבה". כאמור, טרם נבחר מחליף לדוזטו, ו-ועדה מטעם המוזיאון בוחנת בימים אלה מועמדים פוטנציאלים. דוזטו הוא המנמ"ר הבולט השני מאז תחילת 2020 שמסיים תפקיד. המנמ"ר הראשון הוא שלמה שמאי, שפרש מהפניקס לטובת תפקיד דומה בחברת ביטוח אחרת - איילון. כמו כן, יצוין שבימים הקרובים צפויה להתקבל החלטה לגבי מינוי מנמ"ר שיחליף את שמעון ברונר במשרד הכלכלה. על התפקיד מתמודדים מספר מנמ"רים מתוך הממשלה. תפקיד נוסף של מנמ"ר שעדיין פתוח הוא בפז. .

פרסום שלילי שני בשבוע לטינדר: אחרי שלפני ימים אחדים פורסם דו"ח שלפיו היא ואפליקציות היכרויות אחרות מוכרות מידע רגיש על משתמשים למפרסמים, בסוף השבוע דיווח אתר גיזמודו שהיא חוותה פריצה, שבמסגרתה האירוע דלפו 70 אלף תמונות של נשים לאתר של פושעי סייבר. מכוח המשימה הניו-יורקי נגד הטרדות מיניות באינטרנט, שגילה את האירוע, נמסר לאתר כי 16 אלף חשבונות של גולשות הושפעו ממנו. ההערכה היא על בסיס קובץ טקסט שצורף להודעה של ההאקר בפורום, שבה מפורטים החשבונות שנפרצו. כמו כן, על פי כוח המשימה, התמונות פורסמו באתר שידוע בכך שנסחרות בו נוזקות. רוב התמונות הן סלפי וחלקן עדכניות - החדשות שבהן צולמו באוקטובר 2019. החשש הוא שייעשה בתמונות שימוש למטרות שליליות נוספות, לפעילות בלתי חוקית, להטרדה של המשתמשות או לפתיחת פרופילים מזויפים ברשתות חברתיות. השערה אחרת היא שהפריצה נעשתה על ידי האקר או חברה שמפתחים טכנולוגיה לזיהוי פנים. אמיר כרמי, מנהל הטכנולוגיות ב-ESET, מעלה אפשרות אחרת: "קיימת האפשרות שתמונות אינטימיות, שקיימות לעתים תכופות בפרופילים בטינדר, יקושרו לשמות המלאים של הקורבנות, ואז נוצרת סכנה מהותית מפני התקפות Sextortion, בהן נשלחות הודעות סחיטה לקורבנות ומאיימים לשלוח תמונות אינטימיות לכל החברים שלהם ברשתות חברתיות, במידה שלא ישולם סכום כופר במטבעות וירטואליים. חשוב לזכור שכל תמונה שאנחנו מעלים לרשתות חברתיות או שירותים שונים היא בעלת פוטנציאל לדליפה, ולנהוג בהתאם". דובר מטעם טינדר אמר לגיזמודו כי אסור לעשות שימוש בתמונות של משתמשים באפליקציה מחוץ לה ומסר כי החברה תנקוט בכל הצעדים שהיא יכולה לנקוט בהם כדי להוריד את התמונות הללו מהרשת. עבירות מין נגד נשים ברשת - דבר נפוץ אלימות מינית נגד נשים ברשת והפצת תמונות אינטימיות שלהן הן עניין נפוץ, וכך גם הליכים משפטיים שנפתחים בעניין זה. מה גם שזה לא השימוש הראשון לרעה בתמונות מטינדר: ב-2017 פורסם כי מהנדסת אמריקנית השתמשה ב-40 אלף תמונות מאפליקציית ההיכרויות כדי ליצור מאגר שימש לפיתוח טכנולוגיית זיהוי פנים, באמצעות למידת מכונה. הדיווח הנוכחי בא כמה ימים לאחר שפורסם בנורבגיה דו"ח שלפיו אפליקציות היכרויות, ובהן טינדר, משתפות מידע עם מפרסמים - לטענת מחבריו ממועצת הצרכנות הנורבגית בניגוד לתקנות הפרטיות האירופיות, GDPR. על פי הדו"ח, המידע שהן מעבירות כולל מיקום, נטייה מינית ועמדות פוליטיות של הגולשים, במטרה להציג לנו פרסומות ממוקדות יותר.

"פלטפורמות העננים של ממר"ם, הענן תומך הלחימה והענן המבצעי - מהווים כיום אמצעי לחימה מרכזי של צה"ל", כך אמר אלוף ליאור כרמלי, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר. האלוף כרמלי דיבר באירוע מלאת 60 שנים ליחידת ממר"ם שבאגף. האירוע התקיים ביום ה' האחרון במרכז לאומנויות הבמה, הרצליה, בהשתתפות מפקדי היחידה לדורותיה וחיילים וקצינים ששירתו בה בעבר ומשרתים בהווה. לדברי האלוף כרמלי, "אנו מציינים היום שישה עשורים ליחידת המחשבים המרכזית בצה"ל. לא מעט התלבטויות היו לפני 60 שנים באשר לרכש המחשב הראשון לצה"ל וכניסת מערכת הביטחון לעולם המחשבים האלקטרוני. ההחלטה שהתקבלה בזמנו, שברורה לנו היום כל כך, היוותה אבן דרך משמעותית להעצמת כוחו של צה"ל ופתיחת יתרון משמעותי מול אויבינו". "הדיגיטל הינו המאפשר המרכזי ליכולות של צה"ל" "לא מעט שינויים עברה יחידת ממר"ם במסע ממחשב הפילקו הראשון ועד לעידן הענן", אמר ראש האגף, "היום, 60 שנים מאז הקמת היחידה, אנו בעיצומו של עידן הטרנספורמציה הדיגיטלית. הדיגיטל הינו המאפשר המרכזי ליכולות של צה"ל בעשרות השנים האחרונות וביתר שאת - בעידן הנוכחי. לממר"ם תמיד היה תפקיד מרכזי בדיגיטל הצה"לי ועתה - עוד יותר". האלוף כרמלי סיים באומרו כי "פלטפורמות העננים של ממר"ם מהוות כיום אמצעי לחימה מרכזי בצבא - לא פחות ממטוס או צוללת. צה"ל מתבסס יותר ויותר על פלטפורמות אלו בתהליכים מבצעיים, מבוססי דיגיטל - להשגת עליונות על אויבנו". אלוף משנה ע', מפקד ממר"ם, אמר כי "עוד מהתיכון, ובמשך רוב חיי הבוגרים, רציתי להגיע לממר"ם. כאשר סוכם כי אתמנה לתפקיד מפקד היחידה - הגשמתי חלום ילדות". לדברי אל"מ ע', "מעבר לאתגר המבצעי, הטכנולוגי והפיקודי-ניהולי, הפנמתי בחרדת קודש איזה נכס צאן ברזל ברמה הלאומית הפקידו בידי. הבנתי עד כמה עמוקה ורחבה השפעת ממר"ם על צה"ל ועל המדינה, השפעה אשר נמשכת כבר שישה עשורים". "יצירת ערך", ציים אל"מ ע', "היא הנר לרגלינו, והטכנולוגיה היא האמצעי שלנו להשיג זאת. אין משימה, או אתגר, שהיחידה אינה מסוגלת לעמוד בהם, כאשר האנשים שלה הם הבסיס להצלחתה, במקצועיותם ובנחישותם". מפקד ממר"ם סיים בציינו כי "אנו מקפידים להשתנות כדי להתאים את עצמנו לאתגרים הנוכחיים והעתידיים - אך תוך כדי כך, משמרים את הרוח הממר"מית דרך האנשים".

"הרשויות המקומיות תהיינה חכמות, בין אם הן ירצו או לא, כי לשם העולם הולך. הרכבת כבר יצאה מהתחנה ויש לוודא שהיא תגיע לנקודת היעד שאליה צריך להביא אותה. על הבכירים ברשויות המקומיות, לרבות מנהלי הטכנולוגיה, לחשב מסלול מחדש ולחשוב בצורה שונה לחלוטין", כך אמר אילן אלתר, מייסד ומנכ"ל אלתרנט. אלתר דיבר בכנס הערים החכמות של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. דבריו של אלתר עסקו באתגרים שעומדים בפני רשויות מקומיות בבואן להפוך לחכמות ואמר כי "דרך אחת היא להשלים עם המצב, אבל אפשר גם לעשות לימון מלימונדה". ראשית, הוא דיבר על האוריינות הדיגיטלית. "הרשויות המקומיות צריכות לטפל בנושא, אבל אנחנו לא שם", אמר. כאתגרים מרכזיים נוספים הוא ציין את חוק חובת המכרזים, כוח האדם ברשויות - לרבות ההסכמים הקיבוציים מול העובדים, פניות (הזמן הפנוי של הרשויות לטיפול במעבר לערים חכמות), "ומעל לכל - פוליטיקה, שמשליכה על תהליכי העבודה, משאבי האנוש, התקציבים ועוד. היא זאת שמניעה את הרשות המקומית וכשיש פוליטיקה, אין פניות לטפל בדברים. זאת חצי הכוס הריקה, אלא שיש גם את חצי הכוס המלאה והיתרונות שהעיר החכמה מביאה. אולם, כדי שזה יצא לפועל, צריך לרתום שלושה גופים: ממשלה, הרשות המקומית והתושב". "חשוב שמשרד הפנים יגדיר מה זה תושב" "תחילה", הוסיף אלתר, "חשוב שמשרד הפנים יגדיר מה זה תושב וייתן לרשויות את היכולת לעבוד אונליין, על בסיס הנתונים של המדינה במרשם האוכלוסין. בנוסף, על הרשויות והממשלה לעבור לטפסים דיגיטליים, להקצות תקנים למנמ"רים ולתקנן תקנות למבנים עירוניים, שיאפשרו ליישם בהם את הפרויקטים הרלוונטיים. התקציבים צריכים להיות מוקצים לפתרונות רוחביים וחוצי רשויות, וצריכים לעבור מערים חכמות לאזורים אורבניים חכמים". עוד דבר שעל הרשויות המקומיות ליישם לצורך כך הוא לעבור לקבלת החלטות מבוססות נתונים לתובנות, אמר אלתר. "כל אחת מהרשויות צריכה להקים בסיס נתונים רשותי ובמקום לקבל החלטות על בסיס תחושות, כפי שנעשה כיום ברוב הפעמים, לקבל אותן על בסיס נתונים", ציין. כמו כן, הוא קרא להחליט על זוכים במכרזים על בסיס איכות ההצעות ולא על בסיס המחיר שהמועמדים מציעים, משום ש-"פעמים רבות, הפתרון הזול ביותר הוא גם הנחות ביותר". כדוגמה לפרויקט מוצלח של עיר חכמה הוא ציין את פרויקט משיירב בדוחה, בירת קטר. מדובר בפרויקט העיר החכמה הראשון בעולם שתוכנן כך מראשיתו, וכל הבתים והעסקים במסגרתו הם חכמים, בהיבטים של קישוריות, חשמל ועוד. [caption id="attachment_308355" align="alignnone" width="600"] צביקה גולדמן, מנהל קרן המו"פ בזירת הצמיחה ברשות החדשנות. צילום: ניב קנטור[/caption] דובר נוסף באירוע היה צביקה גולדמן, מנהל קרן המו"פ בזירת הצמיחה ברשות החדשנות. הוא ציין את ההטבות והתכניות שהרשות מציעה ליזמים ולחברות, במסגרת זירת ההזנק, זירת הצמיחה, תכנית הפיילוטים, התכנית לחברות בצמיחה, התכנית לחברות בשלב הייצור, המערך הבינלאומי והמערך החברתי-ציבורי שהיא מפעילה. לדברי גולדמן, "אנחנו לא תומכים רק בחדשנות לשם החדשנות, אלא בחברות שצריכות להציג ביזנס מוצק, לא מרכז מו"פ גרידא אלא חברה שמעסיקה אנשים נוספים - מטה, מכירות ואם אפשר גם ייצור". "בשונה מקרנות הון-סיכון, אנחנו תומכים לחברות ומיזמים שהסיכון בהם גבוה, שהכסף הפרטי פחות נכנס אליהם, כי אנחנו לא צריכים להראות רווחים. ההנחה שלנו היא שאם נשקיע כשהסיכון גבוה, לכסף הפרטי יהיה קל להיכנס כשתהיה הוכחת היתכנות למוצרים של המיזמים האלה", ציין. גולדמן סיפר שעד כה השקיעה הרשות 2.6 מיליארד שקלים ב-12 אלף פרויקטים. הוא ציין כי לא מדובר רק בחברות בשלבים הראשוניים שלהן, אלא "בכל שלבי החיים ובכל הענפים הטכנולוגיים".

אחת התופעות שהביאה איתה מהפכת טיסות הלואו-קוסט היא פשיטתם של נחילי הישראלים על ערי אירופה: לא רק הקלאסיות המתוירות, כמו פריז ופראג, אלא גם הנידחות יותר בפולין, בבולגריה ועוד. תופעה זו של תיירים עירוניים שמגיעים לקפיצה קצרה לטעום מיעד חדש ומסקרן, היא כמובן דו-סטרית, כאשר גם תל אביב, ירושלים וערים גדולות נוספות בארץ הקודש מוצאות עצמן לוקחות חלק במשחק התיירות העירונית המתחדשת. מכיוון שתיירים רבים, כאמור, מגיעים לביקור העירוני לפרק זמן קצר, הרי שהם מחפשים לחוות כמה שיותר - בכמה שפחות זמן. אחת הדרכים לנהוג כך היא פשוט לצאת לסייר: לחרוש את העיר, לספוג את הריחות, הצבעים, ה"ווייב" והאווירה, ועל הדרך גם לסמן V על כמה מהאטרקציות או מאתרי החובה המומלצים. URBANS: מיזם חדש לסיורי קונספט וסיורים אורבניים בישראל על רקע העניין הגובר בישראל ובעולם לסיורים אורבניים, חברת יאללה באסטה, המתמחה בסיורי אוכל וקולינריה, משיקה מיזם חדש לסיורי קונספט בערים תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע: בין עשרות הסיורים, הפונים לקהל הישראלי והבינלאומי כאחד, ניתן למצוא סיורי גרפיטי בשכונת פלורנטין בתל אביב, או סיור בעקבות אמני רחוב בעיר העתיקה בבאר שבע. עוד בין סיורי הקונספט - סיור בחיי הלילה התוססים בשוק הפשפשים, או סיור בעקבות נשים מעוררות השראה בירושלים, סיור עם סטייליסטית צמודה בדרום תל אביב "מעוז האופנה הישראלי", או סיור המותאם ככפפה ליד להיי-טקיסטים: בעקבות הסצינה הצעירה והיצירתית של הסטארט-אפ ניישן. הסיורים בשלב זה פתוחים לחברות ולארגונים, לסוכני תיירות, למנהלי משאבי אנוש, ולהזמנות פרטיות ובעתיד יוצעו גם בהרשמה לבודדים. [caption id="attachment_308335" align="alignnone" width="595"] ציורי קיר בפלורנטין. צילום: כפיר חרבי[/caption] מיכאל וייס, בעלים משותף בחברת יאללה באסטה מספר, כי "סיורים אורבניים הפכו בכל העולם לאחת הפעילויות הפופולאריות ביותר מצד תיירים ומטיילים, כיוון שהם מעניקים זוויות מרתקות להכיר מקום - סיורי שופינג ואופנה, אדריכלות, אמנות ותרבות, קולינריה, בעלי מלאכה ועוד. יאללה באסטה גאה להוביל את שוק החוויות הקולינריות בישראל, ואני מאמין שגם הסיורים האורבניים על מגוון האפשרויות המוצעות בהם יילך ויתעצם״. החברה משווקת כרטיסי טעימות בשוקי הארץ ומאפשרת למשתמשים לחוות את השווקים מהפן התיירותי והקולינרי. במקביל, מציעה בסטה סיורי טעימות בשווקים, המלווים על ידי מדריך מוסמך מטעמה. [caption id="attachment_308336" align="alignnone" width="1137"] מקימי יאללה באסטה. מימין: מיכאל וייס, מור פילו, יעל וייס גדיש, ראובן פילו. צילום: יאללה באסטה[/caption] אקססיבל רואודס (Accessible Roads): מערכת הניווט המנגישה לתיירים את האתרים העירוניים אנשים עם מוגבלות תנועה מהווים כ-20% מהאוכלוסייה ורבים מהם חובבים טיולים אורבניים! בדיוק עבורם מציעים היזמים יוני לוריא ורובי לאנג פתרון התמצאות מונגש ברמת העיר. החברה פיתחה אפליקציה, המאפשרת לאדם שנע עם כיסא גלגלים, מבוגר, הורה עם עגלת תינוק וכיו"ב, למצוא ולנווט את הדרך הנוחה והמהירה ביותר לאתרים השונים במרחב העירוני - רק על גבי דרכים נגישות. הפתרון, לדברי לוריא, מתאים בעיקר למצבים שבהם התיירות פוגשת את העיר. [caption id="attachment_308332" align="alignnone" width="600"] אקסיסבל רואודס. מפת דרכים מונגשות. צילום מסך מתוך אתר החברה[/caption] "עבור תושב מקומי מוגבל בתנועה", הוא מסביר, "הדרכים הנגישות כבר מוכרות. לעומתו, התיירים לא מכירים את העיר, שכוללת שיפועים, מכשולים וכיו"ב. הפתרון מיושם כיום בעיר העתיקה בירושלים, העשירה במאות אתרי תיירות, ובתיירים מבוגרים, חלקם מוגבלי ניידות, וגם בשיפועים, מדרגות ושאר מכשולי דרך. התיירים מקבלים מסלול רק על גבי דרכים נגישות, כשהאתגר הטכנולוגי הוא למעשה בסיס הנתונים. הקמנו שרת לצורך העניין, בדומה לשרת של ווייז וגוגל, בשביל לתת את התשתית לפתרון. מיפוי המקומות הלא נגישים מתבצע בשיתוף עם מחלקת ההנדסה של העירייה, חברה ממפה וסקרי נגישות. בימים אלו חתמה החברה על הסכם עם עיריית ברלין". החברה השתתפה לאחרונה בתחרות הסטארט-אפים לערים חכמות של אנשים ומחשבים, שהתקיימה לקראת כנס SmartCityExpo 2020 לערים חכמות, ואף שלא זכתה בגמר, הרשימה את צוות השיפוט.