המירוץ לרכישת גולן טלקום הסתיים ב-"ניצחונה" של סלקום, כשבשעה האחרונה נחתמה העסקה בין הצדדים. סלקום תשלם לאלקטרה מוצרי צריכה, בעליה של גולן, כ-600 מיליון שקלים, שני שלישים מהם במזומן והיתרה בתשלום דחוי. בכך תהפוך סלקום למובילה בשוק הסלולר, עם 3.4 מיליון מנויים. מטרתה של סלקום הייתה להקדים ככל האפשר את העסקה – גם על רקע הצעתה של פלאפון, באמצעות החברה האם, בזק, לרכוש את גולן ב-720 מיליון שקלים, וגם על רקע השיחות על מיזוג המתקיימות בין פרטנר להוט. ההערכות הן שמאחר שסלקום וגולן טלקום מתמזגות, משרד התקשורת לא יאשר מיזוג נוסף, שיפגע בתחרות בשוק. עם זאת, יצוין כי גם המיזוג הנוכחי צריך לעבור את אישור הרגולטורים. על אף שהצעת בזק הייתה גבוהה יותר מזו של סלקום העריכו שני הצדדים, כי הוודאות הרגולטורית של עסקה זו גבוהה יותר מזו של בזק, כנראה בשל החשש שמיזוג עם פלאפון של בזק ייצור קבוצת תקשורת חזקה "מדי", עם שליטה הן בשוק הקווי והן בשוק הסלולרי, שעשויה להשפיע דרמטית על שוק התקשורת. שיקול נוסף של שתי החברות הוא גם הסכם שיתוף הרשתות בין סלקום לגולן, שאם גולן תפרוש ממנו היא תיאלץ לשלם קנס גבוה של 600 מיליון שקלים, שמבטל כבר את היתרון בהצעה של בזק. גולן החלה לפעול בשוק ב-2012 ופתחה בתחרות מחירים פרועה, שגרמה לחברות הוותיקות להוריד גם הן את מחיריהן ובעקבות כך הובילה לטלטלה עזה בשוק הסלולר, שנמשכת עד היום, כשחברות הסלולר הוותיקות מאטות את קצב ההשקעות בשל הצניחה בהכנסות וברווחים.

בעידן שבו חברות סטארט-אפ נפתחות, מגייסות ונמכרות בקצב מהיר, התפיסה הרווחת היא שהדרך מהבעת הרצון של המשקיע ועד למכירת החברה או קבלת סכום עבור גיוס היא קצרה. אך יזמים רבים מגלים בדרך הקשה, כי לפני כן עליהם לעבור הליך של בדיקת נאותות, ורבים מהם לא מכינים את עצמם כמו שצריך לבדיקה. רשת מתחמי העבודה המשותפים אורבן פלייס אירחה לפני כמה ימים אירוע מעניין במיוחד, שחשף את האספקטים השונים, שכל יזם, משקיע או חברה צריכים להכיר על אותה בדיקה. בכירים מהחברות המובילות כיום בשוק לקחו חלק במיט-אפ ושטחו בפני המשתתפים את הטיפים והנושאים שעליהם להכיר הן מצד החברה והן מצד המשקיע. גלעד סרוסי, מייסד ומנכ"ל חברת גבריאל אינטליג'נס (Gabriel Intelligence), סוכנות למודיעין עסקי, פתח את האירוע, וסיפר על  שלוש שיטות איסוף המידע היעילות ביותר כיום ללמידה על משקיעים, ספקים, יזמים ושותפים עסקיים, והן: איסוף מידע מרשתות האינטרנט הגלויות לציבור, איסוף מידע בגלוי -  בעיקר מאנשים שעבדו בעבר בחברה שעליה נרצה. [caption id="attachment_310728" align="alignnone" width="601"] גלעד סרוסי - מייסד ומנכ"ל, גבריאל אינטליג'נס, תמי גוברמן - שותפה בקבוצת גוברמן, עו"ד שי ברנוב - ראש המחלקה הבינלאומית, ZAG-S&W, רועי מלצר - ראש מחלקת מערכות מידע ותוכנה, ארליך & פנסטר, תמיר מאירי[/caption] תמי גוברמן, שותפה בקבוצת גוברמן ,ספקית שירותי חשבונאות וניהול כספים, סיפרה בהרצאתה על התחום מהפן הפיננסי, תוך מתן דגשים שכל עסק, סטארט-אפ או משקיע חייב להתייחס אליהם כדי להיות מוכן לתהליך בדיקת הנאותות הפיננסית מבעוד מועד. "חשוב מאוד שחברה הרואה את עצמה גדלה ונרכשת בעתיד תעשה את איסוף המידע הפיננסי שלה והדו"חות כבר מיומה הראשון. ברגע שמגיעים לשלב של בדיקת הנאותות לקראת רכישה או השקעה, וכלל המסמכים נמצאים בשליפה, זה מראה על רצינות של הסטארט-אפ בפני הרוכשים או המשקיעים הפוטנציאליים", היא ציינה עו״ד שי ברנוב, ראש המחלקה הבינלאומית בפירמת עורכי הדין הבינ״ל ZAG-S&W, חשף בפני המשתתפים את הדרכים להכנה נכונה של החברה לבדיקות נאותות: "היזם הישראלי נחשב בעיני רבים בעולם למאוד קריאטיבי. המסר שלי לכל היזמים הוא: תהיו יצירתיים, תחשבו מחוץ לקופסה, אבל ברגע שאתם חותמים על הסכם לגיוס כסף לחברה, תעשו ההפך- אל תהיו יצירתיים ותנסו להמציא את הגלגל. תפעלו לפי מה שמקובל בשוק ולפי הסכמים שעבדו לחברות בעבר, בצורה הכי משעממת ובתוך הקופסה". תחום השימוש ברישום פטנטים כדרך להשגת השקעה או מכירה של המיזם הוצג  על ידי רועי מלצר, ראש מחלקת מערכות מידע ותוכנה בחברת ארליך & פנסטר, שהסביר על היתרונות ברישום פטנט וערכו לחברה: "הדבר הכי חשוב בחברות טכנולוגיה כיום הוא הידע. לחברה שיש בבעלותה פטנט רשום יש סיכוי מוגבר של 21% לאקזיט, ו-58% לגיוס השקעה", סיכם רומן לוי, מנכ"ל אורבן פלייס, ציין באירוע, כי "מיט-אפים מקצועיים בנושאים חשובים כמו נושא בדיקת הנאותות מביאים ערך רב עבור יזמים רבים. הם חושפים אותם לדגשים שעליהם לשים, מקילים עליהם תהליכים מורכבים ומייצרים עבורם קשר עם מומחים בתחום, שאיתם הם יכולים להתייעץ פנים אל פנים. שמחנו לארח את המיט-אפ ולהמשיך ליזום תכנים כאלה עבור חברי הקהילה שלנו וקהילת היזמים הכללית".

מתחרה חדש במשפחת הסמארטפונים המתקפלים, אבל לא מתקפל: היצרנית הסינית TCL מתכננת סמארטפון שהופך לטאבלט באמצעות החלקת המסך. החברה תכננה להציג את המכשיר בתערוכת הסלולר שהייתה אמורה להתקיים בסוף החודש בברצלונה, אך בוטלה בשל מגיפת הקורונה. תמונות שהשיג אתר הטכנולוגיה CNET מציגות מכשיר שנראה כמו סמארטפון רגיל, אך בעיצוב שלא הוצג אף פעם, של מסך שמחליק ונפתח לגודל של טאבלט – בדומה להרחבה של שולחן אוכל. מתוך התמונות לא ברור באיזה מנגנון החלקה משתמשת החברה, אבל כשהוא במצב פתוח המסך נראה חלק וללא "תפר". העיצוב המעניין הזה הוא בעל יתרון מבחינת הייצור, מפני שהוא מייתר את הסיבוכים שבמסך מתקפל וב"קמט" שהוא עלול ליצור כתוצאה מבלאי, ולא כרוך בהוספת מסך למכשיר, כמו במכשירים המקופלים שהוצגו עד כה, ולכן יכול להסתפק בסוללה רגילה של סמארטפון לצורך תפקוד טוב, מאחר שהמסך הוא אחד מזוללי הסוללה הכבדים בסמארטפונים. בשנה האחרונה הציגה TCL כמה דגמי אב של מכשירים מתקפלים, בהם גם אחד שמתקפל פעמיים לגודל של שליש מהמצב הפתוח. לאור הביטול של תערוכת הסלולר, החברה עדיין לא פרסמה מתי תציג את מכשיריה החדשים.

מיקרוסופט החליטה לעשות עם יישומי אופיס שלה את ההיפך ממה שעשתה גוגל כשפיצלה את Google Docs לכמה אפליקציות עריכה, ומחברת את אפליקציות Word, Excel ו-PowerPoint לכדי אפליקציה אחת מוכללת. החברה החלה בבדיקות של אפליקציית ה-Office כבר בתחילת 2019 ופרסמה גירסת סקירה ציבורית בנובמבר 2019 לאנדרואיד ול-iOS, וכעת האפליקציה מושקת לציבור בגירסת האנדרואיד שלה וזמינה להורדה בחנות Play של גוגל. [caption id="attachment_310694" align="alignleft" width="352"] אפליקציה מוכללת ליישומי אופיס[/caption] אפליקציית ה-Office החדשה מאפשרת לערוך קובצי Word ,PowerPoint, או Excel בלי להזדקק לכלי עריכה נפרד, כמו גם לגשת לקבצים מתוך OneDrive. בנוסף, האפליקציה מבצעת סנכרון עם אפליקציית Notes של Windows 10 וכוללת גם גירסה של סורק Office Lens לסריקת מסמכים, לצד סורק QR. גירסת ה-iOS עדיין לא מופצת בחנות ה-App Store של אפל, ומיקרוסופט גם לא ציינה פרטים כלשהם או מועד צפוי להשקתה. האפליקציה החדשה בינתיים אינה נתמכת בטאבלטים או במחשבי Chromebooks, כי היא נעולה על מצב אנכי, למרות שאפליקציות Office הנפרדות כן נתמכות בטאבלטים. במענה לשאלת התקשורת ציינה מיקרוספט כי "אין לה מה להוסיף כעת" בנוגע לתמיכה או להפסקה של האפליקציות הקיימות.  

מייסד, יו"ר ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, נמצא בימים האחרונים באירופה ונפגש אתמול (ב') בבריסל עם מרגרט וסטגר, נציבת התחרות באיחוד האירופי, עם נציב השוק הפנימי, תיירי ברטון, ועם נציבת הצדק, הצרכנים והשוויון המגדרי של האיחוד, ורה ג'ורובה. המפגש התקיים ימים לפני שהנציבות של האיחוד האירופי עתידה לחשוף את הצעותיה בנושא ההגבלים העסקיים. ברטון ווסטאגר יציגו השבוע את הצעותיהם להקמת שוק נתונים אירופי אחד, שמטרתו לאתגר את הדומיננטיות של ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות, כמו פייסבוק, גוגל ואמזון, וכן יציעו כללים המסדירים את השימוש בבינה מלאכותית, כך לפי לסוכנות הידיעות רויטרס. כבר מחר צפוי ברטון להכריז על ההצעות לרגולציה על ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות, כמו גם על חברות סיניות בסיוע מדינה, וכן את ההצעות לפיקוח על תחום ה-AI.  ההופעה הציבורית האחרונה של צוקרברג בבריסל הייתה במאי 2018, אז הועלה על ידי חברי הפרלמנט האירופי "על הגריל" על השימוש בנתונים של 2.7 מיליון משתמשי פייסבוק ביבשת בידי חברת הייעוץ והמחקר הפוליטי, קיימברידג' אנליטיקה. [caption id="attachment_310420" align="alignnone" width="600"] מנכ"ל ומייסד פייסבוק, מארק צוקרברג. צילום: וויקיפדיה[/caption] צוקרברג הקדים למפגשו עם הנציבים השבוע דברים שנשא ב"וועידת האבטחה של מינכן" בגרמניה בסוף השבוע (ש'), שם טען כי יש להסדיר תוכן אונליין מזיק, והביע את תמיכתו ביצירת מס דיגיטלי עולמי. מנכ"ל פייסבוק קרא באופן יותר ספציפי לאירופה להסדיר את המדיה החברתית בנושאים כמו מסרים פוליטיים, פרטיות וניידות נתונים – או להסתכן באובדן השליטה במדיום לטובת (או לרעת, תלוי את מי שואלים) חוקים "רודניים" שקבעו ויקבעו מדינות כמו סין. כמו כן הוא גם הצהיר כי פייסבוק חייבת לקבל צורה כלשהי של רגולציה מטעם מדינות, כי אין זה נכון שחברה פרטית היא שתקבע ותצנזר תכנים לפני הסננים שלה. אלא שברטון, כך טוענת רויטרס, אמר במפורש כי האיחוד האירופי לא ירשה לפייסבוק להכתיב לו כיצד להסדיר את ענקיות הטכנולוגיה. נציב התעשייה של האיחוד, אמר אתמול (ב') כי פייסבוק תצטרך להסתגל לסטנדרטים של האיחוד האירופי, ולא להפך, כך על פי הדיווח של רויטרס. לפי Engadget, האמירה הזו נובעת מכך שפייסבוק מקדמת נייר עמדה לבן המכונה "ממפים דרך קדימה: ויסות תוכן מקוון", המציע הנחיות לתקנות עתידיות. ברטון ביטל את ההנחיות המוצעות בספר הלבן של פייסבוק טען כי הן אינן מספיקות. הוא ציין כי פייסבוק לא הזכירה את הדומיננטיות בשוק שלה, וכן לא מתווה בבירור את האחריות שלה בסיפור. ברטון אמר לכתבים לאחר הפגישה עם צוקרברג: "זה לא אנחנו שנסתגל לחברה הזו, זה שהחברה הזו תסתגל אלינו". צוקרברג קרא להסדרה כוללת של האינטרנט על ידי ממשלות בעבר, ואף פרסם בנדון טור דעה בוושינגטון פוסט במרץ אשתקד. אך ההמלצות הנוכחיות של פייסבוק מציעות, למשל, לתת לחברות ההיי-טק גמישות להתנסות בטכנולוגיית למיתון תוכן. מבקרים טוענים כי החברה אינה פועלת די מהר כשהיא מקבלת את היכולות לנטר ולפעול להסרת תכנים מזיקים בעצמה. הנציבה ז'ורובה הוציאה לאחר המפגש הצהרה משלה ובה הוסיפה כי "פייסבוק לא יכולה לדחוק את כל האחריות. פייסבוק ומר צוקרברג צריכים לענות לעצמם על השאלה 'מי הם רוצים להיות' כחברה ואילו ערכים הם רוצים לקדם".

ח"כ עודד פורר, יו"ר סיעת ישראל ביתנו, הגיש הבוקר (ג') תלונה במשטרה על הפצת תכני תעמולה "שקריים וקשים" ברשת נגד המפלגה. בתלונתו כתב ח"כ פורר כי "התעמולה הופצה ברשתות החברתיות, תוך שימוש בחברות קש ממדינות זרות". לדבריו, "הפעילות נגד מפלגת ישראל ביתנו מבוצעת בעיקרה על ידי הפעלת צי של בוטים, והדבר נעשה בסיוע של חברה זרה, הממוקמת ברוסיה". הוא ציין כי התעמולה האסורה נאמדת בעלות של עשרות אלפי שקלים בחודש, מה שמציף את התהייה מיהו הגורם המממן את הפעילות הרשתית. הכספים, כך טען, "הועברו באמצעים אנונימיים, כדי להסוות את התשלום". על פי ח"כ פורר, "בין השאר, הפעילות כללה הפעלת אתר בשם 'סכנה מביתנו', שנהג להכפיש את העלייה מברית המועצות לשעבר, בתואנה שמרבית העולים הם מהגרים. התכנים של האתר הופצו באופן מאורגן בקבוצות ווטסאפ, ברשתות חברתיות ובאופן ממוקד לישראלים דוברי רוסית". לדבריו, "חברת סייבר ששכרה ישראל ביתנו, המורכבת מבכירי מערכת הביטחון, הבהירה בפנינו כי מדובר בעבודה מקצועית, תוך ניסיון לטשטש עקבות". ח"כ פורר הזכיר כי "תעמולה אנונימית אסורה לפי החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ממערכת הבחירות לכנסת ה-21 והמפר את חוק הבחירות (דרכי תעמולה) וכל העובר עליו נתון לסנקציות פליליות".

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, רחמים כהן, קיבל היום (ג') את חלק מתביעתם של עובדי NSO נגד פייסבוק והורה לחברה להשיב - עד מחר - לפעילות מלאה את חשבונות המדיה החברתית של אחת העובדות, אורית עזרזר. בנובמבר האחרון חסמה פייסבוק חשבונות של עובדי NSO ברשת החברתית וברשת הבת שלה, אינסטגרם, בעקבות תביעה שהגישה חודש לפני כן נגד חברת מודיעין הסייבר לבית משפט המחוזי בסן פרנסיסקו, בטענה שזו ניצלה פרצה בשירות אחר שלה - ווטסאפ - לצורך מעקב אחרי לפחות 100 עיתונאים, דיפלומטים, פעילי זכויות אדם, מתנגדים פוליטיים, בכירים בממשל ואחרים. כך, טענה החברה, התוקפים יצרו קשר בשיחת וידיאו עם הקורבנות, שכלל לא היו אמורים להשיב לשיחה, ואז שתלו את פגסוס, הרוגלה של NSO, שמספקת יכולת השתלטות על הטלפונים החכמים של הקורבנות. NSO דחתה את טענתה של פייסבוק בכל תוקף ובעקבות סגירת החשבונות, העובדים הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה ובקשה למתן סעד זמני. הם דרשו שפייסבוק תפתח את החשבונות שלהם ושל בני משפחותיהם עד להכרעה בתביעתם. בתביעת העובדים נכתב כי "פייסבוק העולמית הפרה את ההסכם בינה לבין התובעים, בכך שחסמה את חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם הפרטיים שלהם, באופן פתאומי, גורף ובלא כל הודעה מוקדמת. יתרה מכך, פייסבוק לא העלתה כלפי העובדים אף טענה בדבר הפרה כלשהי של ההסכמים בינם לבינה ולא סיפקה עילה לחסימת חשבונותיהם". העובדים טענו כי "פייסבוק הפעילה 'עונש קולקטיבי' על העובדים, בכך שבחרה לחסום את חשבונותיהם הפרטיים - בשל הליך משפטי שהיא מנהלת נגד מקום עבודתם". לדבריהם, הם הגישו את התביעה "לאחר פניות חוזרות ונשנות לפייסבוק בבקשה לשחרר את חשבונותיהם הפרטיים - פניות שלא קיבלו מענה עד למועד הגשת התביעה". את העובדים מייצגים עורכי הדין רן שפרינצק, נעמה ארליך ודר רג'ואן ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'. "פייסבוק לא הגישה כל ראייה למה שנטען על ידה" השופט כהן כתב בהחלטתו כי "אין מחלוקת שתנאי השירות של פייסבוק ואינסטגרם מהווים חוזה בין הצדדים. עובדי NSO עמדו בנטל המוטל עליהם לשכנע את צדקת התובענה. פייסבוק חסמה את החשבונות שלהם באופן חד צדדי ובלא כל הודעה מוקדמת - ביום בו היא הגישה תביעה, עם ווטסאפ, נגד NSO. פייסבוק לא הגישה כל ראייה למה שנטען על ידה כלפי NSO, לא כל שכן כלפי עובדיה באופן אישי". בפסק הדין נכתב כי "לעובדי NSO יש טענות שלא ניתן להקל בהן ראש. פייסבוק היא מונופול בתחומה ובהתנהלותה היא מפרה את חוק התחרות הכלכלית. לא שוכנעתי ולו לכאורה שלפייסבוק ייגרם נזק אם חשבונותיה של אחת העובדות ישובו לפעילות. המאזן נוטה בבירור לטובת השבת החשבונות של עזרזר לפעולה". השופט לא קיבל את טענת פייסבוק לפיה עובדי NSO נהגו בחוסר ניקיון כפיים. "לנוכח האמור לעיל", כתב, "פייסבוק תשיב לפעילות מלאה את חשבונותיה של עזרזר עד מחר". מ-NSO נמסר כי "החלטת בית המשפט והעובדה כי דחה את טענות פייסבוק מהווה ניצחון חשוב של עובדי החברה. אנו בטוחים כי בהמשך לאמירות החד משמעיות של בית המשפט, פייסבוק תחזור בה מהפעולה בה נקטה כלפי עובדים נוספים בחברה".

באחרונה נפוצו דיווחים על כך שהמיליארדר שהוא המייסד, ה-CTO וניו"ר המנהל של אורקל, לארי אליסון, מתכנן לערוך "מסע גולף" לגיוס תרומות לקמפיין הנשיא הנוכחי של ארה"ב, דונלד טראמפ, לבחירות 2020. אליסון, על פי הטענות, נרתם לעשייה משום קשיים של קמפיין השיווק לבחירתו מחדש של הנשיא. האירוע עתיד להתקיים מחר (ד'), וטראמפ עצמו יהיה אורח כבוד בו, כך על פי הדיווחים של ה-Sun Desert, אשר צפה בהזמנה ששלח אליסון. אליסון אמנם השמיע כבר התבטאויות פוליטיות בשנים האחרונות, ולאורך כל הקריירה שלו תמך במועמדים דמוקרטיים ורפובליקנים כאחד, אך זאת הפעם הראשונה שבה האיש שמאחורי אורקל מתגייס הלכה למעשה לגייס כסף בעבור פוליטיקאי, ולא סתם אחד, אלא לטובת טראמפ - דמות שנויה במחלוקת בכלל, ובקרב אנשי עמק הסיליקון במיוחד. עד כה תומך טראמפ השמרן המפורסם בעמק הסיליקון היה היזם והמיליארדר פיטר ת'יל, שזכה לאינספור ביקורות בשל הבעת עמדתו זו. הענקת "חיבוק" לטראמפ במילייה של אליסון בהחלט שוברת את הלך הרוח המקובל בתעשיית הטכנולוגיה, שמרבית החברות והמנכ"לים שלה משויכים - לפחות על-פניו - לצד הדמוקרטי של המפה הפוליטית. הבוסים של ענקיות הטכנולוגיה (כולל רפובליקנים כמו מנכ"לית HP לשעבר, מג ויטמן) שמרו מרחק מהנשיא טראמפ, גם כאשר ניהלו עם הממשל שלו מגעים קרובים בנושאים הקריטיים להם ולענף. אחרים, כמו ג'ף בזוס מנכ"ל אמזון, מסוכסכים הלכה למעשה עם הנשיא. בנוסף, טראמפ נוטה לטעון כי תעשיית הטק מקפחת אותו במכוון בכדי לפגוע בו, כפי שהטיח בגוגל לא אחת בעבר. אבל מייסד אורקל בן ה-72, אשר נחשב גם כאחד האנשים העשירים בעולם (כיום במקום החמישי) עם הון בשווי של כמעט 70 מיליארד דולר, מעולם לא היה אחד שנמנע מהליכה נגד הזרם באזור המפרץ של קליפורניה. [caption id="attachment_192217" align="alignnone" width="600"] דולנד טראמפ. צילום: BigStock[/caption] "הברית עם דמות בזויה והרסנית זו פוגעת בתרבות החברה שלנו" במקביל לחדשות אלו, החל צוות העובדים של אורקל בימים האחרונים להפיץ עצומה דרך אתר Change.com, ובה קריאה לביטול אירוע גיוס הכספים, משום שמדובר, לטענת המוחים, בהפרת כללי האתיקה של החברה. נכון לכתיבת שורות אלו, 2,246 עובדים כבר חתמו על הפנייה. "אנו מאוכזבים מכך שתמיכתו של מייסד אורקל וה-CTO, לארי אליסון, בדונלד טראמפ לא עולה בקנה אחד עם ערכי הליבה של אורקל בנוגע לגיוון, הכלה והתנהלות עסקית אתית", פורט בפנייה. "כעובדי אורקל, עלינו לדרוש ממנהיגינו לקיים את אחריותם האתית. התמיכה הכספית של אליסון בדונלד טראמפ מסכנת את רווחתם של נשים, מהגרים, קהילות צבעוניות, איכות הסביבה, קהילות הלהט"ב והטרנס, אנשים עם מוגבלות ועובדים בכל מקום". "בנוסף", כתבו המוחים, "הברית שלו עם דמות בזויה והרסנית זו פוגעת בתרבות החברה שלנו, כמו גם במערכת היחסים שלנו עם שותפים ולקוחות. אנו מבקשים מההנהגה להצטרף אלינו בכדי לעמוד נגד החבירה הפוגעת של אליסון עם קמפיין טראמפ, וקוראים ללארי אליסון לבטל את אירוע ההתרמה אותו הוא מתכנן לארח באחוזתו בקואצ'לה ואלי בקליפורניה ביום רביעי, 19 בפברואר, 2020". מוניקה מק'לור, מי שכתבה את נוסח העצומה, אמרה לגיזמודו כי התרבות הנהוגה והמקובלת באורקל "מעודדת אותנו להיות א-פוליטיים. זו קודם כל תאגיד. זה כבר לא כמו סטארט-אפ שהוא מקום בו אנו מקבלים השראה לדבר על תפישותינו ולהציג דיונים בריאים על פוליטיקה. אז זה נראה לי כשינוי פוליטי חצוף וחרמני מטעמו של לארי, שבא בסתירה למסורת של השארת האמונות הפוליטיות שלך על סף הדלת". "זה ממש מביך, מכיוון שזה נראה כעת כאילו אנחנו מוצגים בצורה לא נכונה - אנחנו חברה של 136,000 אנשים בכל המקומות בזירה, עם נקודות מבט שונות", אמרה מק'קלור, מי שהייתה קופירייטרית בכירה באורקל במשך קצת יותר משנה. היא הוסיפה וטענה כי המהלך הזה "מטיל צל על כולם". אורקל סירבה להגיב על הדיווח אודות אירוע גיוס הכספים לטראמפ או על מחאת עובדיה.