מיקרוסופט עובדת על חוויה חדשה לגמרי שתיכנס לשירות הדוא"ל שלה, אאוטלוק, ונקראת Spaces. מדובר בתכונה שתעזור למשתמשים לארגן את הדוא"ל, הפגישות והמסמכים שלהם למעיין תיבות מופרדות - 'חללי פרויקט' אם תרצו - שאחריהן קל בהרבה לעקוב ושאותן קל לארגן. באמצעות Spaces יוכלו המשתמשים לחבר בין המסמכים, הדוא"ל והאירועים הרלוונטיים שלהם ב-Outlook, דרך מונחי חיפוש במקום אחד. ניתן גם ליצור רשימות מטלות, להוסיף הערות, לכלול קישורים רלוונטיים וכדומה. בעתיד, ה-Outlook Spaces ישתמשו ביכולות בינה מלאכותית בכדי לסייע למשתמשים להוסיף פריטים לפרויקטים. חללים נוחים לארגון פרויקטים בכדי להבין טוב יותר את היכולות של הפיצ'ר ניתן לחשוב על Spaces כעל לוח שיתופי לפרויקט, שיהיה בו כל התוכן הדרוש במקום אחד. לאחר שהתוכן הרלוונטי ירוכז כפרויקט, המשתמש יוכל גם להזמין אחרים לחלל הפרויקט המסוים, לצורך שיתוף פעולה איתו או מולו. בסרטון שעלה ליוטיוב ניתן לראות כיצד התכונה פועלת. גם תמונות של התכונה החדשה שתגיע בקרוב אל ה-Microsoft Outlook דלפו לרשת. לפי המידע המופיע בתמונות ובקליפ, מסתמן כי התכונה Outlook Spaces כבר מוכנה לשימוש ואולם הענקית מרדמונד לא השיקה אותה בינתיים ולא פרסמה דבר אודותיה. How-to enable Outlook Spaces (aka TimeStream): open https://t.co/avxqKhgMti open DevTools->Storage->LocalStorage add item : key : "featureOverrides", value: "outlookSpaces-enabled" refresh browser ???? — WalkingCat (@h0x0d) February 16, 2020 בתחילה דווח בתקשורת כי נראה שעל ידי כניסה לקישור https://outlook.office.com/spaces וקיום הוראות שהתפרסמו בציוץ הרצ"ב בטוויטר ניתן היה להפעיל את התכונה, במקרה שיש למשתמש חשבון סטודנט או חברה. אבל מאוחר יותר הקישור החל להציג הודעה שהדף "בבנייה" - כך שמיקרוסופט כנראה הסירה את האופציה לבחון את Spaces יותר לעומק, עקב החשיפה הלא מתוכננת לציבור והדלפת הפרטים המוקדמת.  

המלחמה על שטח פנוי בשולחן העבודה הפיזי יכולה להיות לפעמים נוקשה, במיוחד בארגונים רבי מועסקים, שמתבססים על משרדים בחללים פתוחים שבהם השטח המוקצה לכל עובד אינו גדול במיוחד. גם על שולחן במשרד תקני של מנהל, כשמונחים עליו מחשב, מסך, מקלדת ועכבר, המקום יכול להיות צר מהכיל דברים נוספים, ובכל רגע שצריך להזיז משהו הצידה כדי שיהיה מקום, לדוגמה, לפרוס טבלת פרויקט מעודכנת. ברבות השנים הופיעו יותר ויותר תצורות של מחשבים עסקיים, שבאו לפתור את בעיית המקום. מחשבי ה-NUC הזעירים שהכניסה אינטל לשוק הם מהראשונים אולי לקפוץ לראש ה"קטנים", במיוחד אם מצליחים לשלב אותם מאחורי המסך, אבל אלו גם בדרך כלל משאירים בתמונה בלאגן לא קטן של כבלים שמתחברים למחשב. הפתרון החדש שמציעה דל לשוק העסקי המסוים הזה אמור לפתור, מעבר לחיסכון המשמעותי במקום, שהוא הדבר הכי חשוב בעת שבוחרים להשתמש במיני מחשב, גם מעט יותר סידור כבלים ולאפשר לסביבת העבודה להפוך לנקייה יותר. לפתרון הזה קוראים OptiPlex 7070 Ultra - מחשב שלפי דל משאיר חתימה אפסית על שולחן העבודה. הפירוש של המילים הללו הוא מחשב מודולרי, ש"יודע" להסתתר לחלוטין בתוך המעמד של מסך המחשב, בלי להרעיש יותר מדי, בלי להתחמם יותר מדי וכפי שהזכרתי לעיל, גם עם דרך לסדר היטב את הכבלים שמתחברים אליו כדי להעלים אותם כמה שיותר מהתמונה הכוללת. את ה-OptiPlex 7070 Ultra אפשר לרכוש עם מעמד שמאפשר שינוי גבהים וסביב המסך על צירו, או במעמד פשוט יותר, ובכל מקרה, מבחינה חיצונית ועיצוב המעמד שבו הוא משתלב הוא זהה לחלוטין לזה של מעמדי המסך שבהם משתמשת דל בדור הנוכחי של מסכי המחשב שלה. הוא גם מתחבר בדיוק אותו דבר, בקלות ובזמן קצר, וגם מתפרק בקלות במקרה הצורך. כדי להגדיר את המחשב לשימוש צריך עם זאת לתכנן קצת היכן יחוברו הכבלים והמתאמים השונים, כולל, לדוגמה, מתאם שמאפשר להפעיל את העכבר ומהקלדת האלחוטיים שמגיעים עמו, כבל הרשת וכולל כבל התצוגה למסך. עם זאת, לאחר מכן, יש עדיין מספיק מחברים כדי לחבר למשל כונן קשיח חיצוני וכדומה. החיבור למסך, דרך אגב, מתבצע באמצעות כבל USB Type-C, שתומך ב-DisplayPort, כשבצד המחשב יש חיבור זהה שמאפשר לחבר מסך נוסף למחשב. הכבלים נכנסים אל חור עגול בתחתית המעמד. בתוכו יש כמה מתאמים ומנתבים שמאפשרים לסדר את הכבלים היטב, במיוחד את אלו שאין צורך להזיז אותם יותר, כמו כבל הרשת והחשמל - וכן, אין פתרון מלא להסתיר הכל: הספק של המחשב נשאר בחוץ. והכי חשוב: לא צריך להיות איש טכני במיוחד כדי לבצע את החיבורים השונים, כולל של המעמד למסך. עוד היבט שמאפיין בדרך כלל מיני מחשבים שמיועדים לשוק העסקי הוא, שמדובר במחשבים המצוידים במעבדים שמוצעים לשוק של המחשבים הניידים הדקיקים, כשבמקרה של מעבדי אינטל - שמעבדי הדור השמיני שלה מניעים את ה-OptiPlex 7070 Ultra - מדובר במעבדי משפחת ה-U, שה-TDP שלהם עומד על 15 ואט בלבד. מעבדים אלו אינם זקוקים למאווררים מסיביים, ולמעשה לאורך רוב שעות העבודה חורי האוורור עוזרים למחשב לעבוד בשקט מוחלט. המחשב שהגיע לבדיקה היה בתצורת הבסיס , עם מעבד Core i3-8145U שהוא מעבד 2 ליבות פיזיות ו-4 לוגיות במהירות 2.10 גיגה-הרץ במצב עבודה רגיל ו-3.90 גיגה-הרץ לכל היותר במצב טורבו. הוא הגיע עם 8 גיגה-בייט זיכרון RAM וכרטיס SSD לאחסון בנפח של 128 גיגה-בייט. מדובר אמנם בתצורה נמוכה יחסית, אבל היא מספיקה לרוב השימושים העסקיים השוטפים, אלא אם יש צורך בעמדות ליצירת תוכן. בכל מקרה, מדובר גם בעלות נמוכה יחסית של כ-2,300 שקלים, כשתצורה גבוהה יותר, עם Core i7-8665U, עם 16 גיגה-בייט זיכרון ועם אחסון בנפח 512 גיגה-בייט הוא עולה כ-3,510 שקלים. בדל, כמו תמיד, יש גם במקרה של ה-OptiPlex 7070 מגוון רחב מאוד של אפשרויות הגדרה למחשב - והמחירים משתנים בהתאם. בכל תצורה, כאמור, מדובר במחשב שהמטרה הראשית שלו היא להיעלם משולחן העבודה הפיזי. מי שמחפש בעיקר ביצועים, כנראה שלא יסתפק במה שהוא מציע, אבל להרבה מאוד עמדות בארגון מדובר בפתרון נוח ואלגנטי מאוד.

כ-100 מבכירי המגזר הפיננסי השתתפו באירוע Lead Finance של Google Cloud, שנערך לאחרונה במשרדי החברה במגדל אלקטרה בתל אביב. מדובר באירוע ראשון מסוגו, שנועד לסייע למנהלי טכנולוגיה בכירים בחברות ביטוח ופיננסים, פינטק ובנקים, לגלות כיצד טכנולוגיית הענן העדכנית ביותר יכולה להביא את הפעילות שלהם לגבהים חדשים. באירוע השתתפו נציגי Google Cloud מישראל ומחו"ל, וכן לקוחות ושותפים מחברות המגזר הפיננסי הגדולות בישראל, בהן בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק אגוד, הראל, מיטב דש ואחרים. עוד השתתפו באירוע: שירה קמחי, מנהלת עסקית של Google Cloud בישראל, אלית בן בסט נוריאל, מנהלת שיווק Google Cloud באזור ישראל ומרכז-מזרח אירופה; וכן אבירם סגל ואסף דנש, מנהלי המגזר הפיננסי ב-Google Cloud בישראל. [caption id="attachment_310594" align="alignnone" width="600"] מימין: אסף דנש, מנהל מגזר פיננסי ב-Google Cloud; אמיר לוי, סמנכ"ל טכנולוגיות ואבטחת מידע, הראל ביטוח ופיננסים; אבירם סגל, מנהל מגזר פיננסי ב-Google Cloud. צילום: יח"צ[/caption] "אנו מבינים כמה קשה להסיט את המסלול כשאתה ספינה גדולה, כמו במקרה שלכם," אמרה קמחי למשתתפים, "וזו בדיוק הסיבה שאנו עובדים בהצלחה רבה עם כמה מהתאגידים הפיננסיים המובילים בעולם, כמו HSBC, BBVA, דאו ג'ונס ורבים אחרים. גם לכם, הארגונים הפיננסיים הגדולים בישראל, אנו מביאים את המהפכה שמובילה Google Cloud בכל העולם בראשות המנכ"ל תומאס קוריאן. אנו לוקחים את כל החדשנות שהביאה לעולם את YouTube, Gmail, Google photos ומנגישים אותה לארגונים בענן. אנו עושים זאת בעזרת לימוד מכונה ו- AI, המבוססים על ביג דטה והמון פיתוחים חדשניים, ואנו מאפשרים לכם לעבוד בצורה חלקה בכל סביבה שתבחרו, במודל היברידי או מרובה עננים". [caption id="attachment_310596" align="alignnone" width="600"] מימין: אסף דנש, מנהל מגזר פיננסי ב-Google Cloud; קרן גבע, מנהלת חדשנות טכנולוגית ואסטרטגיית IT, בנק לאומי. צילום: יח"צ[/caption] מעבר לידע המקצועי ולטיפים ממקור ראשון שסיפקו המומחים של Google Cloud, משתתפי האירוע נהנו מהזדמנות מצוינת למינגלינג עם עמיתיהם הבכירים ביותר, והחליפו רעיונות בנוגע לחדשנות ולשמירה על תאימות בשוק המתפתח במהירות של המגזר הפיננסי. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות.

האיראנים שוב תוקפים את ישראל בסייבר: במהלך הרבעון האחרון של 2019 גילה צוות המחקר של קלירסקיי קמפיין תקיפה איראני רחב היקף, שמתנהל בשלוש השנים האחרונות נגד עשרות רבות של ארגונים וחברות בארץ ובעולם - כך מסרה החברה היום (ב'). במסגרת הקמפיין, הצליחו התוקפים להשיג גישה לרשתות של חברות וארגונים רבים ממגזרי ה-IT, התקשורת, הנפט והגז, התעופה, הביטחון והחשמל - בישראל ומחוץ לה. החוקרים ציינו כי במהלך המחקר "מצאנו חפיפה בסבירות בינונית-גבוהה של תשתית התקיפה לפעילות של קבוצת התקיפה האיראנית APT34 - OilRig. בנוסף, זיהינו בסבירות בינונית קשר בין קמפיין זה לקבוצות APT33 - Elfin ו-APT39 - Chafer. אנחנו מכנים את הקמפיין בשם Fox-Kitten (חתלתול שועלי)". על פי החוקרים הישראלים, "אנחנו מעריכים בסבירות בינונית כי קבוצות התקיפה האיראניות APT33 ו-APT34 פעלו יחד, לפחות מאז 2017, באמצעות תשתית זו, מול מספר רב של חברות בישראל ובעולם. הקבוצות פעלו בניסיון לבסס דרכי גישה אל החברות המותקפות, לגנוב מהן מידע או מודיעין ערכי, לשמר לאורך זמן את האחיזה בהן, ולנסות להדביק דרכן חברות נוספות, בתקיפות שרשרת אספקה". התקיפה - בעיקר באמצעות כלים מבוססי קוד פתוח "פעילות קבוצות התקיפה האיראניות התבצעה תוך שימוש במגוון כלי תקיפה, רובם מבוססי כלי קוד פתוח וחלקם - מפיתוח עצמי", נכתב בדו"ח. החדירה לארגונים המותקפים נעשתה, ברוב המקרים, באמצעות ניצול של חולשות בשירותי גישה מרחוק של VPN שונים, בתוך זמן קצר מרגע פרסומן (1-Day ). המדובר בשירותים דוגמת Pulse Secure VPN ,Fortinet VPN ו-Global Protect של פאלו אלטו. [caption id="attachment_310646" align="alignnone" width="600"] מקור: קלירסקיי[/caption] עוד נודע שאחרי שהתוקפים השיגו אחיזה ביעד המותקף, הם ניסו לשמר ולהסתיר את הקשר לארגון, באמצעות פתיחת ערוץ תקשורת המתבסס על שימוש ב-RDP (פרוטוקול המשמש לחיבור מרחוק - י"ה), על מנת להסתיר את התקיפה מניטורי רשת על גישת RDP. התוקפים ביצעו תהליך שוטף של בחינה, סינון ואיתור מידע רגיש וערכי בכל אחת מהחברות אליהן חדרו. המידע הערכי נשלף ונשלח חזרה לתוקפים לצרכי איסוף מודיעין, ריגול או הדבקה נוספת של רשתות מקושרות. "הקמפיין שנחשף הוא, להערכתנו, אחד ממערכי התקיפה הרחבים והמקיפים אשר הפעילה איראן עד כה", ציינו חוקרי קלירסקיי. "מלבד נוזקות, הקמפיין כולל תשתית שלמה שנועדה לבסס, לאורך תקופה ארוכה, יכולת שליטה ונגישות מלאה מול היעדים שנבחרו על ידי התוקפים. הקמפיין שנחשף שימש כתשתית איסוף מודיעין, אך יכול לשמש גם כתשתית להפצת נוזקות הרס והפעלתן, דוגמת ZeroCleare או Dustman, המזוהות עם APT34 ועם קבוצת תקיפה איראנית נוספת, שלהערכתנו זוהי APT33". לדברי החוקרים, "וקטור החדירה המשמעותי והמוצלח ביותר של קבוצות התקיפה האיראניות בשלוש השנים האחרונות הוא באמצעות ניצול חולשות במערכות גישה מרחוק לארגונים, בעיקר גישה מרחוק של עובדים, צוותי סיוע וחברות חיצוניות. הוא נעשה תוך עקיפת מערכי ההגנה הקיימים וגישה ישירות למערכות ה-VPN וה-RDP לצורך חדירה והשתלטות על ארגונים וחברות". הם הוסיפו כי "וקטור חדירה זה, שבו מנוצלת גישה ישירה 'אחורית' למערכות הליבה של ארגונים, משמש לא רק את האיראנים. הוא הפך לווקטור מרכזי גם של קבוצות פשיעת סייבר, כופרה וקבוצות תקיפה מדינתיות אחרות. אנחנו מעריכים שווקטור תקיפה זה יהיה מרכזי גם השנה". "האיראנים מתמקדים בחברות IT" בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, אמר לאנשים ומחשבים כי "קבוצות התקיפה האיראניות שיפרו בשנתיים האחרונות את היכולות הטכניות שלהן והן מסוגלות לנצל במהירות חולשות ידועות של 'יום 1' , דוגמת חולשות במערכות ה-VPN בקבועי זמן קצרים של שעות ועד ימים בודדים". [caption id="attachment_229901" align="alignnone" width="600"] בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי. צילום: ניב קנטור[/caption] "החל מ-2017", אמר, "הקבוצות הללו מתמקדות בחברות IT, שמספקות שירותי מחשוב ומיקור-חוץ לאלפי חברות אחרות. פריצה לחברות אלה היא ערכית במיוחד, כיוון שדרכן ניתן להגיע לרשתות של חברות נוספות". לדבריו, "לאחר חדירת התוקפים לארגון, הם נוהגים לבסס אחיזה ויתירות תפעולית, על ידי יצירת כמה נקודות גישה חלופיות לליבת הרשת של הארגון. איתור וסגירת נקודת גישה אחת, או חולשה אחת, לא בהכרח סוגרים את היכולת של התוקפים להמשיך ולפעול ברשת הארגון". "קבוצות התקיפה האיראניות APT34, APT33 ו-APT39 חולקות תשתיות תקיפה", ציין דולב. "ייתכן שמדובר בשתי קבוצות שחולקות תשתיות או בקבוצה אחת, שסומנה כשתיים או כשלוש קבוצות נפרדות. זמן האיתור של תוקף השוהה בתוך רשת של ארגון לאחר שפרץ באמצעות מערכות VPN נע כיום בין חודשים לכלל לא. היכולת הקיימת בארגונים שנפרצו לאתר ולחסום תוקף שנכנס למערכות הליבה של ארגונים באמצעות ניצול כלי התקשרות מרחוק הנה נמוכה".

רם סידיס, מנהל החדשנות ומשנה למנכ"ל השלטון המקומי, אמר בראיון לאנשים ומחשבים, שפורסם היום (ב'), כי החדשנות במגזר המוניציפלי קריטית מתמיד, והדבר מתחיל להיות מורגש ברשויות המקומיות. אתמול אפשר היה לקבל הוכחה לכך באירוע מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים, שבו מוענקים אותות הערכה למנמ"רים מצטיינים מכל מגזרי השוק - עסקי וציבורי, כולל שלטון מקומי. השנה, כמעט מחצית ממקבלי האותות היו מנמ"רים ומנמ"ריות מהשלטון המקומי, מרשויות כגון רמת גן, נתניה, פתח תקווה, באר שבע, רמת גן, אשקלון ואשכול אזורי גליל מערבי. כמו כן, מוענקים באירוע אותות הצטיינות לצוותים על פרויקטים בעלי אופי של מצוינות שהם ביצעו בארגוניהם. גם כאן המגזר המוניציפלי קיבל ייצוג הולם, ברמת 20 פרויקטים שביצעו ברשויות שונות, כאשר באופן לא מפתיע קיימת הלימה בין המנמ"רים המצטיינים מהשלטון המקומי לבין הפרויקטים השונים. כך, למשל, אחד הפרסים שניתן לעיריית רמת גן היה על הקמת שו"ב עירוני, שמיישם את התפיסה החדשה בעולם המוקדים העירוניים: שילוב ותיאום בין כל הגורמים בעירייה, בשגרה ובחירום, מענה לצרכים, מצוקות ושירותים שונים לאזרחים. כל עיר מיישמת את החדשנות לפי סדרי העדיפויות שהיא קבעה לעצמה. בחיפה, למשל, פותחה מערכת BI מבוססת בינה מלאכותית, שמציגה דשבורדים שונים, ובאמצעותם נתוני מערכות תפעוליות בחתכים נבחרים. זאת, במטרה לממש יעד ניהולי אחר, שכבר מיושם בכמה רשויות: להרגיל את המנהלים לקבל החלטות על פי נתונים ולא רק על פי תחושות בטן. זוהי מדיניות שיישמו גם המנמ"רים המצטיינים של עיריות באר שבע ואשקלון. בערים אלה, תחום העיר החכמה משתלב בהיערכות לשעת חירום, לאור הרקטות שמשוגרות לערים אלה מרצועת עזה. כך, באשקלון פיתח אגף מערכות המידע בראשותו של בועז תנעמי אפליקציה, כמו גם מערכת מידע שעוקבת בזמן אמת אחרי פתיחת מקלטים בשעת חירום. מגמה נוספת שמתחוללת ברשויות, כמו ביתר המגזרים בשוק, היא אוטומציה של תהליכים, כגון בטפסים. כיום, תהליכים רבים, בהם רישום לבתי הספר ותשלום ארנונה, מבוצעים באמצעים דיגיטליים. לכאורה, אלה פרויקטים קטנים, אבל הם משמעותיים מאוד, משפרים את השירות לאזרח ומצמצמים את הביורוקרטיה. השינוי מתחיל מהראש כל הפרויקטים החדשניים הללו לא היו מתאפשרים בלי ראשי הרשויות. אלה מבינים שבדרך ליישום המדיניות שלהם לגבי העיר, הם חייבים את המנמ"ר לצדם, באופן קבוע. המנמ"ר הוא זה שיכול לראות את התמונה הכללית של אגפי העירייה, קולט את כל הצרכים והדרישות של המחלקות השונות ויחד עם ראש העיר יוצר תעדוף. בחלק מהרשויות כבר מבינים את חשיבותו של המנמ"ר, והוכחה לכך היא העובדה שכמה ראשי רשויות מקומיות ובכירים נוספים בהן הגיעו לטקס אתמול על מנת לברך את המנמ"רים שלהם, או שלחו ברכות מצולמות. ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', שלח ברכה מצולמת למנמ"ר העירייה, יהוד מרסיאנו, וממלא מקום ראש עיריית רמת גן, ליעד אילני, הגדיל לעשות והגיע לאירוע על מנת להיות לצד קובי נוח, שממלא את תפקיד מנהל מערכות המידע בעירייה זו. מסיבות שונות, המציאות הזאת לא מובנת בכלל במגזר המוניציפלי, והעובדה שהיא קורית ברשויות המצטיינות היא בגדר יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל, למרבה הצער. אלא שיש סיבה לאופטימיות: פרופ' גדי אריאב, יו"ר ועדת האיתור לבחירת המנמ"ר המצטיין, ציין בדבריו באירוע שהמגמה החיובית הזאת תמשיך בשנים הבאות. מעמד המנמ"ר בשלטון המקומי מתחיל להשתנות והוא מתקבע כאחד מבעלי התפקידים המרכזיים בהנהלת הרשות. מרכז השלטון המקומי, בראשותו של חיים ביבס, נאבק כל השנה על הגברת עצמאות הרשויות. ביבס, שמשמש גם כראש עיריית מודיעין מכבים רעות, סבור שהעצמאות של השלטון המקומי מבוססת על הטרנספורמציה הדיגיטלית ועל השקעה בתשתיות שיאפשרו את מיצוי המהלכים שבוצעו עד כה. ביום ד' הקרוב תהיה לביבס ולאנשיו הזדמנות להציג את התפיסה הזו לשורה של פוליטיקאים שינהרו לוועידה של מרכז השלטון המקומי בגני התערוכה בתל אביב, כדי לפגוש שם את ראשי הערים ובכירי הרשויות. יש לקוות שראשי הרשויות ימשיכו לתרגם את הכוח שניתן להם לטובת ערים חכמות, טכנולוגיות ובעיקר כאלה שנותנות את השירות הטוב ביותר לנו, התושבים.

איך מנהלים ומבקרים בהצלחה עשרות פרויקטי אחזקת כבישים ותשתיות ביום, מאות משימות בשבוע ואלפי עבודות בשנה ברחבי הארץ? והכל דיגיטלי ומתעדכן בזמן אמת? תשובות לשאלות אלה אפשר למצוא בתהליך ההטמעה של מערכת בינה לתכנון ניהול ובקרה של כלל פעילויות התפעול והאחזקה של הכבישים והתשתיות בישראל, שהוטמעה בנתיבי ישראל על ידי אגף מערכות המידע של הארגון ונס. עדות להצלחת הפרויקט ניתן למצוא בכך שהוא זכה בפרס מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים, בטקס שנערך אתמול (א') באולם האירועים לאגו בראשון לציון. פרויקט זה הוא חלק מעשרות פרויקטים שזכו בתחרות. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה [caption id="attachment_310589" align="alignnone" width="600"] מימין לשמאל: עדי רוימי-יוספי, אילונה ברוטמן, ארז סיקסיק ושי דרורי. צילום: ניב קנטור[/caption]

שם ותפקיד: שני ג'ימי פורת, מובילת קבוצת אופטימיזציית מוצר, נטורל אינטליג'נס. אני מנהלת שלושה צוותים - שניים מתעסקים באופטימיזציה של האתרים שלנו (זה אומר איתור של הזדמנויות עסקיות, כשלים עסקיים והטמעה של כלים מוצריים לשיפור הביצועים והרווחים של האתר), והשלישי נקרא פרודקט אופריישנס (product operations) שמתפעל את כל האתרים בייצור ואחראי בפועל על כל השינויים והטסטים שעושים באתר. ותק בתפקיד: מדובר בתפקיד חדש בחברה, שנולד בעקבות שינוי במבנה הארגוני שעברנו לפני שלושה חודשים. בעקבות השינוי הארגוני השתנה גם מבנה והאחריות של צוותי המוצר. תפקידים קודמים: יצא שבמהלך הלימודים התפנתה משרה חלקית בתור בודקת תוכנה בנטורל אינטליג'נס, שאז מנתה כ-60 אנשים. לשמחתי הם קיבלו אותי, ומאז אני שם כבר שש שנים. בתחילת דרכי ניהלתי את התפעול וה-QA של האתרים. עם השינוי הארגוני שהחברה עברה מוניתי להוביל את האופטימיזציה של המוצר והתוכן. הצוותים שלי, המונים כ-15 אנשים, מטמיעים את הכלים החדשים שפותחו באתרים נוספים באמצעות A/B testing על בסיס היפותזות הנתמכות בדטה. השכלה/ שירות צבאי: תואר בתקשורת בעיתונות. קצינה בצה"ל, סרן במילואים. במקביל, אני משמשת כיו"רית עמותת חו"ף, עמותת חולים למען חולי פיברוזיס ריאתי בישראל. משפחה : נשואה באושר ומצפה. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? במהלך הלימודים התחלתי בנטורל אינטליג'נס במשרה חלקית, שלא הצריכה ניסיון וידע קודם, אבל כן דרשה לקיחת אחריות, יכולות של לימוד עצמי וכמובן אחריות על תהליך הלמידה והירידה לפרטים. בתחילת הדרך, ראיתי במשרה כמשרה זמנית אך ככל שעבר הזמן התאהבתי במקום העבודה ובעיקר באנשים, שסייעו לי במיקוד ובתהליך הלמידה. במקביל, למדתי בעצמי את התחום ואת התפקיד – למדתי הרבה מקולגות, שמיעת פודקאסטים רלוונטיים ועוד. גדלתי למשרה מלאה ב-QA, מנהלת פרויקטים, ואז מנהלת צוות של תפעול המוצר, שבהמשך הפך להיות ניהול קבוצה של ניהול המוצר ו-QA. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? למזלי, לא יצא לי לחוות אפליה במקום העבודה באופן אישי, אך אני שומעת לא מעט מחברות ומקבוצות שונות שאני חברה בהן על אפליה נגד נשים. האפליה מתחילה כבר בשערי הכניסה לעולם הקריירה, כאשר שאלות הנוגעות לפן האימהי ושילוב עולמה של האישה כאימא וכעובדת מהוות גורם במיון ובשיבוץ שלה - וזה הנושא שהכי מעסיק אותי בהקשר זה. באפריל הקרוב אני יוצאת לחופשת לידה. כשהציעו לי את התפקיד לפני שלושה חודשים מיד עדכנתי שאני בהריון ושבפועל אני אמורה לצאת לחופשת לידה תוך חצי שנה מתחילת התפקיד. מה שהדהים אותי, שלא היה פה שום סימן שאלה או חשש מטעם ההנהלה. "שיהיה לך במזל טוב - אנחנו רוצים שתתחילי את התפקיד עכשיו". זה אומר בעיניי המון על התרבות הארגונית של החברה, במיוחד בעולם שבו אנחנו יודעים שקיימת אפליה מגדרית, על אחת כמה וכמה כשזה מגיע לנושא נשים בהיריון - ופה, לא רק שלא חוויתי אפליה, אלא עודדו אותי בדרך. לא מזמן הצטרפתי לקהילת "נשים בהיי-טק", ושם נשים רבות מרגישות את משקולת האפליה המגדרית בשלבי הקריירה השונים. בגלל שזהי העבודה הראשונה שלי בהיי-טק, אין לי את הניסיון של נשים אחרות, אבל זה כן פוגש אותי ברמה האישית. כשאני חושבת על העתיד ועל ראיונות עבודה, מעסיקות אותי הרבה שאלות - האם ישאלו אותי - "את מתכננת להיכנס להיריון?" האם העובדה שאני אימא תהווה מכשול עבורי? האם יהיו פערי שכר משמעותיים בין השכר שיציעו לי לעומת השכר שיציעו לגבר? לצערי, אני יודעת שאלו עדיין דברים שאני צריכה לקחת בחשבון כשאני חושבת על ניהול קריירה, וזאת למרות שאנחנו בעשור השלישי של המאה ה-21. אני מקווה שאת הילדה שלי השאלות האלו לא יעסיקו כלל.

"בשנים האחרונות אנחנו עדים לקצב שינויים טכנולוגיים מאוד מהיר, שמשפיע על החיים שלנו. כתוצאה מכך, גם התפקיד של השלטון המקומי בתחום החדשנות הפך להיות חשוב יותר, והחדשנות ברשויות המקומיות הפכה להיות קריטית מתמיד", כך אמר רם סידיס, משנה למנכ"ל מרכז השלטון המקומי. סידיס ישתתף ביום ד' הקרוב ב-Muni Expo - הוועידה השנתית של מרכז השלטון המקומי, שתתקיים בתל אביב. הוועידה תעמוד בסימן חדשנות במגזר המוניציפלי, וסידיס ייטול חלק במושב שיעסוק בנושא. שני הנושאים המרכזיים שעל הפרק באירוע הם ערים חכמות וטרנספורמציה דיגיטלית ברשויות המקומיות. צפויים להגיע אליו כ-100 ראשי רשויות מקומיות ממדינות שונות. משבר הקורונה השפיע גם כאן וקבוצה גדולה של ראשי ערים מסין לא תשתתף בכנס, מסיבות מובנות. "אחת ממטרות הכנס היא להוכיח שהשלטון המקומי מסוגל לנצל את הטכנולוגיות החכמות לטובת הציבור וליצור ערים מתקדמות, שייטיבו הן עם התושבים והן עם הסביבה" אמר סידיס. בהתאם לכך, כחלק מהוועידה תתקיים תערוכת "עיר המחר", שבה יוצגו מיזמים שימחישו מהי עיר המחר על פי מרכז השלטון המקומי. "יש להמשיך ולתת עצמאות לשלטון המקומי" הבחירות, שיתקיימו בעוד שבועיים, נותנות את אותותיהן גם בוועידת השלטון המקומי: במושבים השונים צפויים להשתתף פוליטיקאים רבים, בהם שרים, ח"כים וראשי מפלגות. בהקשר זה אמר חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות, "על רקע הקיפאון הנוכחי במשק, בהעדר ממשלה, הוועידה מסמלת יותר מכל את העצמאות הנדרשת שיש להמשיך ולתת לשלטון המקומי בישראל".