קובי פז, ממלא מקום מנכ"לית בזק, נפטר לאחר מאבק ארוך במחלה קשה. הלווייתו נערכה ביום ו' האחרון בבית העלמין נווה הדר בהוד השרון. פז, בן 57 במותו, הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. פז מונה בפברואר 2018 על ידי דירקטוריון בזק לממלא מקום מנכ"לית החברה, סטלה הנדלר, שנחשדה בתיק 4,000. הוא נכנס לתפקיד באופן מידי ובמקביל המשיך בתפקידו הקודם, כמנהל החטיבה העסקית של החברה. השנתיים האחרונות - התקופה שבה פז ניהל את בזק - הייתה לא סימפטית עבור בזק, בלשון המעטה. במרכזה עמדה הפרשה על שמה, שבמסגרתה נחשדו בכירים בחברה והבעלים שלה, שאול אלוביץ', במתן שוחד ובעבירות נוספות. לפז היה ותק בחברה - הוא עבד בה מזה 13 שנים, שבהן הוא שימש, בין היתר, כסמנכ״ל וראש החטיבה העסקית. הוא היה בעל ניסיון של עשרות שנים בתחום התקשורת בשוק העסקי. טרם הצטרפותו לבזק שימש פז כמנכ"ל דאבל יו מקבוצת כלל תעשיות וכיו"ר אלקטל ישראל. בין השנים 2002 ל-2006 הוא כיהן כמנכ"ל אלקטל ישראל ולפני כן מילא שורה של תפקידים בכירים בנורטל. מבזק נמסר כי "בבזק הביא קובי לידי ביטוי את יכולות המנהיגות שלו להובלת ההון האנושי של החטיבה להישגים מדהימים, בכל קנה מידה - ארצי ובינלאומי - בעידן של תחרות אגרסיבית". "קובי היה מלאך" אבי גבאי, שהיה מנכ"ל בזק (וכיום מנכ"ל סלקום), כתב ביום ו' בעמוד הפייסבוק שלו את "קובי האהוב איננו. אם ההגדרה של מלאך היא אדם שכולם אוהבים - אז בלא ספק, קובי היה מלאך. ב-20 שנות היכרות, עבודה אינטנסיבית וחברות לא הכרתי אדם שהכיר את קובי ולא אהב אותו. תמיד עם חיוך, תמיד אופטימי, תמיד קול ולא עושה עניין מעצמו. ישיבות הנהלה שלמות הסתלבטנו באהבה גדולה על קובי שמערבב אותנו, וקובי ישב מחויך ולא ענה לאיש, לא התווכח ולא תיקן. הוא ידע שזה בא מאהבה וגם קינאה על היכולות המדהימות שלו לספר סיפור משכנע. [caption id="attachment_248984" align="alignleft" width="300"] אבי גבאי, לשעבר מנכ"ל בזק. צילום: ניב קנטור[/caption] הפעם הראשונה שהכרנו הייתה כשהוא היה מנכ"ל אלקטל וספק שלנו. אמרתי לעצמי שאני מעדיף להיות בצד שלו. ובאמת, בהזדמנות הראשונה הוא התגייס והיה חלק מאד משמעותי בצוות נפלא. כשמגייסים מנכ"ל של חברה להיות סמנכ"ל של חברה גדולה יותר, יש חששות. הוא הגיע מחברה בינלאומית לחטיבה מאוד מקומית. איך יסתדר? איך יתחבר לאנשים כל כך שונים מאלה שאיתם עבד? מהר מאוד התחלתי לשמוע שהעובדים אוהבים אותו. הקליק היה מהיר ועוצמתי. הוא אהב ודאג לעובדים וללקוחות שלו, והם אהבו בחזרה והיו נאמנים לו נאמנות מוחלטת. כל כך עצוב ומיותר שיעקב (השם המלא שלו היה כינוי החיבה שלי אליו) איננו. לפני יותר מעשור קובי לימד אותנו על המחלה מהניסיון המשפחתי שלו והפציר בנו ללכת להיבדק מדי פעם. ידע להסביר כמה זה חשוב. אני ואחרים עשינו כמצוותו. כמה מיותר שדווקא הוא שנשמר - נפגע. כמה עצוב שתמיד ידע שזה מחכה לו כמו גורל שאי אפשר להימנע ממנו. כל אותן תכונות נפלאות של קובי התגלו שוב לאחר שחלה. האופטימיות, המעשיות, מציאת הייעוד שלו כמי שימנע מאחרים לחלות ויותר מהכל, המשפחתיות. ראינו משפחה נפלאה ומסורה. אהבה גדולה והערצה לאיש הענק הזה. ליבי עם שאתי, גיא, עומר ואורי הנפלאים. קשה למצוא נחמה לאבדן כזה אבל אפשר להיות גאים בו ואנחנו, החברים יודעים שהיינו ברי מזל להיות חברים של קובי. נוח על משכבך איש גדול ואהוב. לעולם לא אשכח אותך".

עולם התשלומים עובר בימים אלה מהפכה דיגיטלית של ממש. בשנים האחרונות ניתן לשלם לא רק באמצעות כרטיסי האשראי הקלאסיים, אלא גם דרך הסמארטפונים והאפליקציות, ללא מגע (Contact less) ובאמצעים נוספים. לא תהיה זו הגזמה לומר שמדובר במהפכה של ממש, שמהווה חלק ממהפכת הבנקאות הדיגיטלית. אחת החברות הבולטות בעולם זה היא חברת כרטיסי האשראי והתשלומים הוותיקה כאל. חטיבת הטכנולוגיה והתפעול של החברה קטפה בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, לא פחות מ-14 פרסים בשורה של קטגוריות שונות. כמו כן, הוענקו לה שני גביעים, כאותות הקורה על הזכיות הרבות ועל פרויקט EDA, שזכה בציון הגבוה ביותר. מדובר בפרויקט תשתית ארגונית רובסטית, שנועד לאפשר להתמודד עם עיבוד כמויות מסיביות של אירועים, וכן מאפשר עבודה באופן א-סינכרוני. בראיון לרגל הזכייה סיפרה אירנה פורטניק, סמנכ"לית וראשת חטיבת הטכנולוגיה והתפעול בכאל, על הפרויקטים שהחברה ביצעה ומבצעת, כחלק מההיערכות לעידן הדיגיטלי. פורטניק עובדת בכאל כ-20 שנים, שבמהלכן היא התקדמה בסולם התפקידים בחברה, ולפני ארבע שנים מונתה לעמוד ברש החטיבה הטכנולוגית, בנוסף על תפקידה כמנהלת התפעול והתשתיות, שבו כבר כיהנה. [caption id="attachment_311569" align="alignnone" width="600"] אירנה פורטניק עם הגביע בטקס מצטייני המחשוב. צילום: ניב קנטור[/caption] כיצד הגיבו העובדים לזכיות הרבות שלכם בטקס מצטייני המחשוב? "בהתרגשות גדולה. זו גאוות יחידה. אנחנו עובדים בעולם תחרותי ותובעני במיוחד. תחרות מצטייני המחשוב חשובה להם מאוד, ומעניקה להם תמריץ כל השנה. הענקת הפרסים היא הוכחה שלחטיבת הטכנולוגיה יש השפעה מהותית על מיצובה הבולט של כאל". עם אילו אתגרים חברת כרטיסי אשראי כמו כאל צריכה להתמודד בימים אלה? "בשנתיים האחרונות חל שינוי בעולם התשלומים. דברים רבים הבשילו, וזו אחת הסיבות שהגשנו למצטייני המחשוב פרויקטים רבים - וזכינו. אנחנו בעיצומו של מסע לעולם החדש, שחייב קודם כל את החטיבה שבראשותי לבנות את עצמה מחדש, ולהתאים את המבנה ותפיסת ההפעלה שלה לשינויים הדרמטיים שמתחוללים בשוק שלנו. עיקר פריצת הדרך היא במעבר לאונליין. הבנו שהלקוחות שלנו נמצאים בטלפונים הניידים ובמערכות המקוונות. זה אתגר שכל חברות הטכנולוגיה מתמודדות אתו. כדי לממש את הפתרונות צריך להשקיע בתשתיות ולהערכתי, עשינו פריצת דרך משמעותית בתחום זה, פתחנו פער משמעותי מול חברות מתחרות". האם את יכולה לתת דוגמאות? "בעקבות העובדה שלא קיימת יותר בלעדיות של חברה אחת על הנפקת כרטיסי אשראי, כל חברת אשראי יכולה להנפיק כרטיסים ללקוחות מבנקים אחרים. לשם כך הכנו תשתית תומכת לתפעול והנפקה עבור הבנקים לאומי והפועלים". מה האסטרטגיה שלכם בתחום האונליין? "הקמנו תשתית למתן שירות אנושי מלא ללקוחות בווטסאפ. זה אחד הפרויקטים שאנחנו גאים בהם. לקוח יכול לתקשר בזמן אמת עם מוקדן אנושי דרך האפליקציה ולנהל כך את כל הפעולות שהוא זקוק לבצע. לא מדובר בבוט וזה לא דומה למערכות אחרות שפועלות, שמצריכות זיהוי וסיסמה ומוגבלות בפעילות שלהן. המערכת פועלת במוקד השירות המרכזי שלנו, מפעילים אותה צוותים של עובדים שעברו הכשרה, והיא צוברת הצלחה. כתוצאה מכך, זמן ההמתה לשירות התקצר משמעותית וכך גם איכות הטיפול. למיטב ידיעתי, אנחנו הראשונים בשוק בתחום זה. חשוב להבין שאנחנו ארגון ללא סניפים, ותפקידנו הוא לתת כל הזמן את השירות הכי מהיר ויעיל, ולהעניק ללקוח תובנות עסקיות, דרך האפליקציה שלנו". כחברת אשראי אתם חשופים לא מעט לעולמות של ניהול סיכונים ומניעת הונאות. כיצד ה-IT מסייע לכם בכך? "במשך השנים השקענו מאמצים רבים בפלטפורמות לניהול האשראי. פיתחנו מודלים מתקדמים, הן ללקוחת והן עובר המערכות הפנימיות שלנו. אחד הפרויקטים שהשתתפו בתחרות מצטייני המחשוב היה מערכת חיתום אשראי, שמטרתה היא הקטנת נזקי אשראי, זיהוי מהיר של לקוחות בעייתיים ומינוף מידע ממקורות חיצוניים". מה אתם מתכננים לשנים הקרובות? "אנחנו נמצאים כעת בעיצומם שני מגה פרויקטים: האחד הוא הקמת חדר מחשב חדש. חתמנו על הסכם אירוח להעברת חדר המחשב שיש לנו בגבעתיים למרכז מחשבים חדש שאנחנו מקימים בימים אלו באחד הישובים במרכז הארץ. מדובר באחד הפרויקטים היותר מורכבים ומאתגרים. המעבר צפוי להיות במחצית שנה זו, ואנחנו כבר בשלבי אריזה מתקדמים. המגה פרויקט השני הוא הקמת מערכת ליבה חדשה, שמטרתה הסבת המערכות שלנו והקמת תשתיות חדשות". אילו מגמות נוספות צפויות בעולם התשלומים? "אין ספק שעולם התשלומים עובר מהפכה של ממש. נחווה את זה במהלך 2020 והשנים שאחריה. זה יבוא לידי ביטוי בשחקנים חדשים שנכנסים לשוק ומפתחים מוצרים שעד כה היו רק אצל חברות אשראי. גם התשתית הבנקאית הפתוחה מחוללת לא מעט שינויים בשוק. אנחנו בתחילה של מהפכת הכרטיס החכם, וזה מוביל אותנו, כחברת אשראי, לפתח ולהרחיב את עולם הארנק החכם, שבו לכרטיס הפלסטיק תהיה משמעות אחרת לחלוטין, וכל התשלומים יהיו מבוססים על הסמארטפונים ואפליקציות ייעודיות. זה קורה כבר כיום, אבל בקרוב נראה עוד פיתוחים בתחום".

עובד של גוגל נבדק ונמצא כנשא נגיף הקורונה, כך דיווח הביזנס אינסיידר ביום ו'. לגוגל האמריקנית הענקית יש יותר ממאה אלף עובדים בכל רחבי העולם, ולפי הדיווחים מדובר בעובד ששהה במשרד של החברה בציריך, שוויץ, לפני שהתגלה כנשא. לא ברור אם הוא חווה סימפטומים של המחלה. החברה מסרה בהודעה לתקשורת כי "אנו יכולים לאשר שעובד אחד ממשרדי ציריך אובחן כלוקה בווירוס. הוא היה במשרד בציריך במשך זמן מוגבל, לפני שהיו לו תסמינים. נקטנו - ונמשיך לנקוט - בכל אמצעי הזהירות הנחוצים, על פי עצתם של גורמי בריאות הציבור, שכן אנו מתעדפים את בריאותם ובטיחות הכלל". עם זאת, מהחברה נמסר כי אין בכוונתה לסגור את המשרד או להכניס לבידוד את כל הצוות שלה. "המשרד בציריך, כמו כל המשרדים האחרים, נשאר פתוח", אמר דוברה של גוגל. מספר מקרי וירוס הקורונה בשוויץ עלה באחרונה, ונכון לסוף השבוע למעלה ממאה בני אדם נמצאים בבידוד במדינה, כך לפי דברי השר, אלן ברסט, מיום ו'. שלטונות שוויץ מינו גוף מוסמך מיוחד, המאפשר למדינה לקבל החלטות על צעדים שבדרך כלל באחריותם של קנטוני המדינה. בין השאר אסרה שוויץ על קיום אירועים בהם משתתפים יותר מאלף איש, משמע - משחקי כדורגל, קרנבלים, הופעות ותערוכות, כמו גם תערוכת הרכב הבינלאומית בז'נבה, בוטלו כולם. בהצהרה שהודיעה על המהלך, הודתה הממשלה כי למהלכים תהיה "השפעה משמעותית על חיי הציבור בשוויץ", אך הוסיפה כי "עליה למנוע או לעכב את התפשטות המחלה, ובכך להפחית את המומנטום שלה". זהירות כללית וביטול אירוע בינלאומי גדול אבל אם לחזור לענקית החיפוש האמריקנית - לפי הדיווח של האינסיידר, גוגל מונעת מעובדים לנסוע למקומות כמו אירן ולשני אזורים איטלקיים בהם נגיף הקורונה התפרץ. כבר בסוף ינואר סגרה גוגל את משרדיה בסין, וממש לאחרונה החברה הודיעה על הגבלת הנסיעות של עובדיה גם לדרום קוריאה ויפן, וכמובן לסין. למרות שבינתיים ארה"ב אינה נכללת במקומות שבהם הקורונה משתפשט, רקורד דיווח לפי דברי עובדים, כי גוגל הציבה באחרונה שלטים בכמה משרדים שלה אזור המפרץ, המזכירים לעובדים לשטוף ידיים ולכסות את פיהם, ובהם הוסיפה החברה גם קישור לאתר פנימי המספק מידע על נגיף הקורונה. באתר זה פורסמו טיפים למניעת זיהומים, כמו לדוגמה ההמלצה לבקש מעובדים המארחים אירועים לוודא שיש מספיק חומר לניקוי ידיים ו"מתקני שטיפת ידיים מתאימים", עוד בטרם ההגעה למפגש.  בנוסף גוגל גם הודיעה ביום ו' גם כי הפסגה הבינלאומית שלה, Google News Initiative Global Summit, מתבטלת בגלל "המצב של וירוס הקורנה". "אנו מצטערים כי עלינו לבטל את הפסגה העולמית שלנו, Google News Initiative, אך בריאותם ורווחתם של האורחים שלנו הם בעדיפות הראשונה שלנו", אמר ריצ'רד גינגראס, סמנכ"ל תחום החדשות בחברה.

19 אזרחים הגישו באחרונה תביעה לבית משפט השלום בהרצליה נגד הליכוד ואפליקציית אלקטור, בעקבות פרצות אבטחה שאפשרו למשתמשי האפליקציה פעילי המפלגה לראות פרטים של 6.4 מיליון הנכללים בפנקס הבוחרים. הפרטים ניתנו לליכוד על ידי המדינה, כפי שהם ניתנים לכל מפלגה, לפי החוק. התובעים ובראשם עו"ד ברק כהן דורשים מהמפלגה מיליון שקלים - כ-50 אלף לכל תובע. הליכוד שכרה את שירותיה של אלקטור על מנת לאפשר לפעילים לאתר באמצעותה מצביעי ליכוד פוטנציאליים ולשכנע אותם להגיע לקלפי ולשלשל את פתק המפלגה. ראש הממשלה ויו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, אף המריץ את הפעילים להשתמש באפליקציה, כדי שהמפלגה תצבור כמה שיותר קולות בבחירות שייערכו מחר (ב'). אלא שכלכליסט דיווח שפרצת אבטחה ביישומון חשפה את פרטיהם של כלל הרשומים בפנקס הבוחרים, לרבות פרטים רגישים, ללא הבדל בין מצביעי ליכוד קיימים ופוטנציאליים לכאלה שאינם. התביעה הוגשה לאחר שבשבוע שעבר דחה בג"ץ עתירה לאסור על הליכוד להשתמש באפליקציה ולהורות לו למחוק את כל המידע המצוי בה. הנימוק של בית המשפט היה שהמקרה צריך להתברר בתביעה אזרחית, ולא במסגרת עתירה לבג"ץ. התובעים רצו להגיש תובענה ייצוגית, אלא שאי אפשר לעשות זאת במקרים כאלה. לכן, ובעקבות החלטת בג"ץ, הם הגישו תביעה אזרחית. התובעים טוענים, באמצעות בא כוחם, עו"ד יהונתן קלינגר, כי "הנתבעים, ביחד ולחוד, הפקירו את פרטיותם של אזרחי ישראל עת קיבלו את ספר הבוחרים ממדינת ישראל. בשורה של אירועים וכשלי אבטחת מידע הם העמידו את המאגר לכל דורש, ללא כל בקרה. לכשהתרחשו אירועי האבטחה, הרי שהנתבעים כשלו מלתקנם וגרמו לפגיעה נוספת ומתמשכת. את הנזק שייגרם לתובעים מאירועים אלה נגלה רק בעוד שנים מספר. אולם, הלקח מאירועים דומים מראה כי בעקבות מעשים כגון אלה מתרחשות גניבות זהות, התחזויות, התחקויות ואף פגיעה בביטחון המדינה". בתביעה נטען כי הפרצה חשפה בין היתר את פרטיהם של קצינים בחיל האוויר, ידוענים, דוגמניות - ושל נתניהו עצמו. על פי התובעים, הליכוד ואלקטור כשלו באבטחת המידע מספר הבוחרים שהועלה לאפליקציה ובמניעת גישה למשתמשים בלתי מורשים, ובכך לא עמדו בחוק הגנת הפרטיות. בכתב התביעה צוין כי "פרצות האבטחה לא התגלו על ידי האקרים מתוחכמים ועל ידי שיטות מתוחכמות, אלא שקולות למצב בו הנתבעים הותירו את המפתחות למאגרי המידע תחת השטיח בכניסה לביתן עם שלט ענק 'מפתחות רזרביים מתחת לשטיח'". [caption id="attachment_204841" align="alignleft" width="300"] עו"ד יהונתן קלינגר. צילום: גלעד אילוז[/caption] יתרה מזאת, בתביעה נטען כי התיקון שבוצע לאחר כל אירוע אבטחת מידע שנחשף לא היה מלא - ולראייה, מדובר בשלושה אירועי אבטחה בשלושה מועדים שונים. דבר זה גרם, לדבריהם, לפגיעה נוספת בפרטיותם. "אירוע נוראי, צריך להעניש את הליכוד בגינו" עו"ד קלינגר אמר לאנשים ומחשבים כי "היה פה אירוע נוראי, שצריך להעניש את הליכוד והאפליקציה בגינו ולפצות אותנו. אירועי אבטחת המידע האלה הם פגיעה קלאסית בפרטיות. כל אחד היה יכול להתקין את האפליקציה ולראות האם השכן שלו מצביע לליכוד או לא". עוד הוא טען כי "הנתבעים לא בדקו באופן אמיתי מי יכול לגשת למידע ומי לא, הם לא ביצעו בדיקות אבטחת מידע סבירות, לרבות בדיקת מיקור-חוץ של הספק. כל בדיקה כזו הייתה מראה את חורי האבטחה שנחשפו. עובדה שאנשים ניגשו לאפליקציה גם ממדינות אחרות ולא הייתה דרך לבדוק מי נכנס כמשתמש מורשה. זאת רשלנות של הנתבעים". טרם הוגשו כתבי הגנה. באלקטור אומרים שהם טרם קיבלו את כתב התביעה ויגיבו לו לאחר שזה יקרה. לא התקבלה תגובת הליכוד.

המערכת שפיתחה חברת סליטלד פותרת בעיה מרכזית בתחום רפואת העיניים - פער הנגישות בין הרופאים לנבדקים. נגישות לרפואה היא אחת הסוגיות המשמעותיות בעולם הרפואי, כולל בתחום רפואת העיניים. באזורים רבים בעולם, ואף בעולם המערבי, הנגישות לרופאי עיניים נמוכה במיוחד, ורבים מהם מתרכזים בערים הגדולות. כך למשל, בארצות הברית לבדה יש כ-75 מיליון איש הסובלים מנגישות מוגבלת לשירותים רפואיים, מה שמוביל בין היתר לאבחון מאוחר של מחלות, והיעדר טיפול הולם. בהקשר לרפואת עיניים, מספר בדיקות העיניים הנדרשות לאוכלוסייה העולמית גדל במהירות, בעוד מספר רופאי העיניים אינו מספק, ופיזור הרופאים בעייתי. היעדר נגישות זו מובילה לתת-אבחון של סכנות פוטנציאליות לעין, כמו עיוורון שניתן למניעה באבחון מוקדם, וגם מקשה על מעקב רפואי הנדרש לאחר ניתוח עיניים, או במהלך טיפול תרופתי. היעדר הנגישות לבדיקת רופא מוביל בתורו לעלויות של עשרות מיליארדי דולרים למשק. אבחון בעיות רפואיות בעיניים מתבצע כיום בשוטף באמצעות מכשיר ה-Slit lamp, מכשיר הבדיקה העיקרי של רופאי עיניים, המשמש לבדיקת כל חלקי העין באמצעות תאורה של סדק אור והתבוננות במיקרוסקופ. המכשיר "חגג" זה מכבר 100 שנים וכל אבחון באמצעותו מצריך פגישה פיזית. כאן נכנס לתמונה המיזם, שפיתח מערכת המאפשרת לראשונה לרופאי עיניים לבצע בדיקה מלאה לכל חלקי העין - מרחוק, בזמן אמת ובשליטה מלאה של הרופא, כאילו החולה במרפאה. המערכת היא למעשה פיצול של ה-Slit lamp המסורתי לשתי יחידות נפרדות: יחידת הרופא ויחידת הנבדק. יחידת הרופא תמוקם במשרד הרופא ותאפשר לו שליטה ביחידת הנבדק. יחידת הנבדק תמצא בנקודת שירות, ואיש צוות במקום יבצע את הכנת הפציינט לבדיקה המרוחקת. במהלך הבדיקה יוכל הרופא לתפעל ולכוון דינמית את יחידת הנבדק, ולצפות בעינו תוך כדי שיחת וידיאו דו-כיוונית ביניהם. השיחה מסייעת לשלוט על מהלך הבדיקה ולספק אבחנה קלינית, כאילו המטופל הגיע למרפאה. בחברה יודעים לספר כי בעבר נעשו ניסיונות ומחקרים לממש את הרעיון של Slit lamp הנשלט מרחוק, אולם אלו כשלו ולא הולידו מכשיר מסחרי, כיוון שכאשר מנסים לבצע בדיקה כזו מרחוק צצות מגבלות טכנולוגיות מהותיות, עליהן הצליחה לראשונה סליטלד להתגבר. הטכנולוגיה של SlitLED מבוססת פטנט רשום, המאפשר הקרנה של סדקי אור מרובים וצילומם בעת ובעונה אחת בעזרת הקפאת התמונה. באמצעות עיבוד תמונה, הסדקים יופרדו לכדי תמונות עם סדק בודד, אשר יוצגו לרופא בהתאם לרצונו. תודות לכך, תתאפשר סריקה דינמית בכל חלקי העין, בדומה לעבודת רופא העיניים כיום, ולפחות באותה רמת האמינות. ייחודיות הטכנולוגיה באה לידי ביטוי ביכולתה לאפשר לרופא לבצע את הבדיקה ללא השהייה (Latency), למרות המרחק הרב בין הרופא לפציינט. החברה פיתחה מערכת להדגמת היכולת הטכנולוגית הנדרשת לבדיקה המרוחקת, שזכתה לאהדה מצד רופאי עיניים מובילים בארץ ובארה"ב. הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בסכרת - עוד סיבות לשכלול בתחום [caption id="attachment_311519" align="alignleft" width="300"] מיכאל נרודיצקי, מנכ"ל החברה. צילום: יח"צ[/caption] "בזכות הטכנולוגיה, ניתן לבצע את בדיקת העיניים בשיטה המקובלת בפגישה פרונטלית כיום, תוך התגברות על משך השהייה במערכת בדיקה מרוחקת", אומר מיכאל נרודיצקי, מנכ"ל החברה. נרודיצקי, בוגר מדעי המחשב מהטכניון, שימש בתפקידו הקודם כראש צוות תוכנת זמן-אמת וחומרה בחברת סטארט-אפ. לפני כן צבר ניסיון רב באלביט, בתעשייה האווירית וביחידה טכנולוגית בחיל האוויר, בתפקידי פיתוח, אינטגרציה מערכתית ו-QA. "בשנים האחרונות כל תחום הרפואה עובר שינוי מגמה להנגשת הרפואה האבחונית לסביבת הפציינט, ואנו ננחיל מהפיכה זו גם ברפואת העיניים. יתרה מכך", ציין, "רפואת העיניים מרחוק, היא אחד מהתחומים הצומחים בעולם הטכנולוגיות הרפואיות, לאור הזדקנות האוכלוסייה בעולם המערבי והעלייה במספר הסובלים ממחלות כגון סכרת ומחלות כלי דם, הגורמים לנזק בלתי הפיך לעין ומחייבים בדיקות תכופות. התחום נמצא כיום במרכז הפעילות של קרנות השקעה וחברות בין-לאומיות", פירט. "מבחינת כוח האדם, הבדיקה היא פשוטה וכל טכנאי או אסיסטנט שעבר הכשרה בסיסית יוכל לשמש כיד ימינו של הרופא ולסייע בביצוע הבדיקה באמינות ובבטחה", הדגיש נרודיצקי. "יתרון נוסף של המערכת הוא ביכולת שלה לזהות מחלות בצורה מדויקת ואמינה יותר מבחינה קלינית, בהשוואה לנעשה כיום. זאת ועוד, היא מאפשרת לבצע תיעוד דיגיטלי ובצורה ויזואלית של הבדיקות על גבי שרתי החברה, וכך ניתן לבצע מעקב אחר תוצאות הבדיקות ולהשוות ביניהן". "ולבסוף", אמר נרודיצקי, "המוצר שלנו מבוסס על שילוב יכולות של בינה מלאכותית ולמידת מכונה. בזכות העובדה שהמידע נשמר בענן יחד עם אבחנת הרופא בנוגע לממצאים, המערכת פותחת אפשרות לשילוב יכולות למידה מתקדמות ושיפורים נוספים בבדיקות העיניים". [caption id="attachment_311516" align="alignnone" width="600"] מארקו גרזוזי, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של סליטלד ושירי גרין אלגביש, מנכ"לית אופן ואלי. צילום" יח"צ[/caption] "מענה חדשני לבעיה גדולה ומשמעותית" בחודש שעבר השיגה סליטלד יעד נוסף כאשר זכתה במקום הראשון בקטגוריית early stage בתחרות סטארט-אפים לחברות צפוניות, אותה הובילה רשת היזמות אופן ואלי. שלב הגמר של התחרות התקיים במסגרת כנס Nortech, ובו קיבל מרקו גרזוזי, סמנכ"ל הפיתוח, את הפרס בשווי 20,000 ₪. בנימוקי הזכייה ציינה שירי אלגביש, מנכ"לית אופן ואלי, כי "הרעיון שהציגה סליטלד נותן מענה חדשני לבעיה גדולה ומשמעותית שקיימת בכל העולם. המגמה העיקרית של תעשיית הבריאות כיום, היא לקרב את הרפואה לבית הלקוח, להוריד עומסים ממערכת הבריאות ולהגדיל את הסיכוי של חולים לקבל חוות דעת של רופא מבלי להמתין חודשים ארוכים לתור", סיכמה. החברה, בוגרת שתי תוכניות אקסלרציה, נמצאת בעיצומו של סבב גיוס דרך פלטפורמת ההשקעות של אקזיטוואלי. בהקשר זה מציין נרודיצקי, כי "כספי הגיוס יספקו לנו את המנוע לכבוש את היעדים שהצבנו. בשנה הקרובה אנחנו עתידים להמשיך בפיתוח מואץ של הפרוטוטייפ הקליני, שיאפשר בדיקה מרחוק של מטופל. החברה מתכננת תחילה להיכנס לשוק האמריקני, ובהמשך לצמוח ולהצטרף לשווקים נוספים ברחבי העולם". SlitLed מזמינה את הציבור להצטרף אליה כבעלי מניות. פרטים ניתן למצוא כאן. לחצו כאן לכניסה אל קמפיין הגיוס.

התוצאות העסקיות שפרסמה דל בסוף השבוע היו חיוורות למדי והביאו למורת רוח בקרב המשקיעים בחברה - מה שהוביל לצניחה בשער המנייה שלה במסחר שמעבר לדלפק, לאחר סגירת שערי וול-סטריט, ביותר מ-7% (נכון לפרסום שורות אלה). הוסיפה לחוסר שביעות הרצון של המשקיעים התחזית שפרסמה החברה, שלפיה ייתכן שההכנסות שלה בשנה הכספית 2021 יהיו נמוכות יותר מאשר בשנה הכספית 2020. דל חוזה שהן יהיו בטווח של בין 91.8 ל-94.8 מיליארד דולר, בעוד שההכנסות שלה בשנה הכספית שהסתיימה עמדו על 92.15 מיליארד. לעומת השנה הכספית 2019, מדובר בעלייה של 1.7%. ייתכן שההכנסות יהיו נמוכות אף יותר, משום שהתחזית לא לוקחת בחשבון את ההשפעות של משבר הקורונה. הנתונים השנתיים מעלים בנוסף כי ההוצאות של דל ירדו בתקופה זו ב-1.4% ל-89.5 מיליארד דולר. היחס שבין העלייה בהכנסות לירידה בהוצאות השפיע לטובה על הרווחיות התפעולית והנקייה, שבשתיהן היא עברה מהפסד לרווח: בסעיף התפעולי החברה רשמה רווח שנתי של 2.62 מיליארד לעומת הפסד של 191 מיליון והרווח הנקי שלה הגיע ל-5.33 מיליארד בהשוואה להפסד של 2.18 מיליארד בשנה הכספית 2019. ההוצאות של דל ברבעון ירדו ב-0.8% ל-23.3 מיליארד דולר וההכנסות עלו בשיעור דומה ל-24 מיליארד. מתוך סכום זה, מכירות המוצרים הכניסו לה 18.15 מיליארד דולר, לאחר שירדו ב-2.8%, ומכירות השירותים אחראיות לשאר הסכום (קצת יותר מ-5.5 מיליארד), לאחר שרשמו עלייה של 13.8%. הירידה בהכנסות ממוצרים הושפעה מהקיטון בביקוש למחשבים אישיים. גם ברבעון עברה החברה מהספד נקי – של 408 במיליון במקרה הזה – לרווח נקי של 416 מיליון. הרווח לבעלי המניות הסתכם ב-408 מיליון דולר לעומת הפסד של 299 מיליון ברבעון האחרון של השנה הכספית שלפני כן. נתונים נוספים מעלים כי ההוצאות הגולמיות ירדו ב-2.3% ל-15.4 מיליארד דולר, הרווח הגולמי עלה ב-8.1% ל-7.7 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 31.97%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו עלייה של 2.8% לכמעט שבעה מיליארד דולר והרווח קפץ ב-116.6% ל-717 מיליון. החברה עברה להחזר מס של 325 מיליון דולר אל מול חבות מס של 12 מיליון. ג'ף קלארק, סמנכ"ל התפעול וסגן יו"ר דל, הסביר ש-"במהלך השנה הכספית האחרונה התמקדנו באינטגרציה והפשטת התהליכים של החברה. בשנתיים האחרונות רשמנו הכנסות בסך כולל של 180 מיליארד דולר, ובאותן שנים השקענו סכומים נכבדים במחקר, פיתוח וחדשנות. עובדות אלה, יחד עם היכולות הביצועיות של החברה, מעמידות אותנו בעמדה טובה לקראת העשור הקרוב".

פיטורי עובדים מתרחשים או קרבים ובאים בחברות היטאצ'י ונטרה וסיסקו, כך לפי דיווח ב-CRN. הקיצוץ בכוח האדם קשור אמנם לשינויים בשוק הטכנולוגי, אך בהחלט כרוך גם בפגיעה הקשה של בהלת הקורונה בו ובכלכלת העולם.  בנק ההשקעות גולדמן זקס אמר ביום ה' כי הוא צופה קיפאון בצמיחת הרווחים של חברות אמריקניות בשנת 2020, כתוצאה מווירוס הקורונה, וחברות טכנולוגיה רבות כבר מרגישות את ההשפעות הקשות של ההתפרצות, בתוך כך שמקרים של הפצה והידבקות בווירוס ממשיכים לצוץ בכל רחבי העולם. במקביל למשבר ולחרדה, כמו גם לפגיעה המוכחת שלהם בתחום התעופה והתיירות ועוד, יש כבר מספר חברות טכנולוגיה מהמובילות בעולם שרואות את המניות שלהן נופלות, כולל אפל, דל ומיקרוסופט. נדמה עם זאת שזוהי רק ההתחלה. כ-1,500 בהיטאצ'י ונטרה יפוטרו?  [caption id="attachment_311535" align="alignleft" width="300"] היטאצ'י ונטרה[/caption] היטאצ'י וונטרה ו-12,000 עובדיה עברו טלטלה בשבוע החולף כשמפתחת פתרונות האנליטיקה, ה-IoT וטכנולוגיית אחסון הנתונים החלה בסדרת פיטורים. דובר החברה אישר השבוע ל-CRN כי פיטורים אכן כבר התרחשו, אך לא מסר פרטים על מספר העובדים או מגזרי החברה שהושפעו, ואולי אף יושפעו מהדברים. הפיטורים יכולים להגיע ליותר מ-10 אחוזים מכלל העובדים, או לעד 1,500 מועסקים, כך טוען אתר החדשות Blocks & Files. דובר החברה הכחיש שמספר המפוטרים הוא גבוה כל כך, וטען כי המספר נמוך באופן משמעותי ממה שדווח. במקרה של היטאצ'י ונטרה, הפיטורים אינם רק באשמת וירוס הקורונה והמשבר הכלכלי שהוא מתחיל להנפיק - החברה מתמודדת בו-זמנית עם שוק אחסון נתונים משגשג ורב מתחרות - מה שמשפיע לרעה על העסק המקורי של החברה - ושוק טרנספורמציה דיגיטלית הצומח במהירות - שמניע את הביקוש למוצרי ניהול הנתונים, האנליטיקה ומוצרי IoT של החברה. השינויים הללו מכתיבים ככל הנראה צורך במצבת עובדים שונה לגמרי וברה-ארגון. סיסקו - ירידה בהכנסות עקב מלחמת הסחר וכעת הקורונה [caption id="attachment_272254" align="alignleft" width="300"] סיסקו. צילום: BigStock[/caption] מניה נוספת שחוותה ירידה היא זו של חברת סיסקו, שצנחה בבוקר יום ו' האחרון ביותר משלושה אחוזים. ענקית הטכנולוגיה מסן חוזה, קליפורניה, אמרה כי היא צופה שהכנסותיה יירדו בין 1.5 אחוז ל-3.5 אחוזים במהלך הרבעון הפיסקאלי הנוכחי. מוקדם יותר בפברואר דיווחה סיסקו על הרווחים ברבעון השני של 2020, שהסתיים ב-25 בינואר, וציינה ירידה של ארבעה אחוזים בהכנסות, ל-12.01 מיליארד דולר - לעומת 12.45 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מנכ"ל סיסקו, צ'אק רובינס, אמר באוגוסט כי סיסקו מתחילה לראות אינדיקציות מוקדמות להשפעה נרחבת של תוצאותיה. במהלך הרבעון הראשון של החברה, שהסתיים בנובמבר, אמר רובינס כי ההשפעה הייתה גדולה מכפי שציפתה החברה. ברבעון השני של 2020 ירדו הכנסות סיסקו בסין בכ-30 אחוז. אלא שכעת סבב פיטורים חדש עומד על הפרק בסיסקו, כך נודע לראשונה ביום ה' בדיווח של הוול סטריט ג'ורנל. הירידות הקודמות - הקשורות בעיקר לפי האנליסטים לפגיעת מלחמת הסחר ארה"ב-סין בחברה - כמו גם פגיעתו הפוטנציאלית הנוספת של נגיף הקורונה, הן ככל הנראה שעומדות מאחורי פיטורים עתידיים הקרבים ובאים גם לפתח הענקית הזו. סיסקו פיטרה באוגוסט למעלה מ-480 עובדים ממשרדיה שבסן חוזה ובמילפיטאס, קליפורניה. עוד קודם לכן, ב-2018, קיצצה החברה 460 משרות, שרבות מהן מקורן בעסקי חוויית הלקוחות שלה. בנובמבר הודיעה החברה על ארגון-מחדש, לצורך התמודדות מוצלחת יותר עם האופן שבו הלקוחות רוכשים את מוצרי הרשת והענן שלה. המבנה החדש כלל שינויים במנהיגות, ושילוב של כמה מהיחידות העסקיות של החברה, כולל מגזרי הרשת הארגונית ומרכזי הנתונים. סיסקו - המעסיקה כ-75,000 עובדים ברחבי העולם כיום - אישרה את דבר הפיטורים המתוכננים ביום ו' ל-CRN, אף שלא חשפה כמה עובדים צפויים להיות מפוטרים בבך הכל בסבב זה, או אילו מגזרים עסקיים שלה יושפעו מהקיצוצים.

חברה גרמנית בשם יוניון אסט מנג'מנט הגישה באחרונה כתב תביעה נגד אורקל בבית המשפט הפדרלי שבקליפורניה, בטענה שענקית ה-IT ניפחה את ההכנסות שלה מהענן, והכריחה ואף שיחדה לקוחות שלה כדי שיעבירו את המחשוב שלהם לענן שלה. כתב התביעה, המונה 164 עמודים, הוא הפעם השלישית שבה מנסה החברה להביא את אורקל למשפט בנושא, אחרי שנכשלה פעמיים - ב-2018 וב-2019. בין השמות המעניינים שניתן למצוא בכתב התביעה נמצאים מייסד אורקל, לארי אליסון, ושני המנכ"לים דאז - מארק הרד, שבינתיים נפטר, וצפרא כץ, שמשמשת כיום בתפקיד לבדה. התביעה טוענת שהמנהלים הבכירים של אורקל "רצו מאוד לנפח בצורה מוטעית את ההכנסות של החברה מהענן, על ידי שימוש בעסקאות מהונדסות באמצעות תוכנית התשלומים של החברה". שם מעניין נוסף שמופיע בתביעה הוא תומאס קוריאן, שהיה מנהל מחלקת הענן של אורקל וכיום משמש כמנהל גוגל קלאוד. אסטרטגיית ABC טענת התובעת היא שאורקל השתמשה באסטרטגיה בשם Audit, Bargain, Close (ביקורת, מציאה, סגירה), שמטרתה הייתה להכריח לקוחות לשכור את שירותי הענן שלה. אורקל, כך נטען, הייתה מתקינה את תוכנת האון-פרמיס שלה בסביבת העבודה הקיימת של הלקוח עם העדפות אוטומטיות, וכתוצאה מכך, וללא ידיעתו, ההוצאות על השימוש חרגו מגבולות הרישיון. "אחרי שהלקוח היה נופל במלכדות הזו, אורקל הייתה עורכת בדיקה של לקוחות האון-פרמיס שלה, כדי למצוא אם היו חריגות מהרישיון. כשהיא מצאה את החריגות, היא הייתה מאיימת בקנסות גבוהים מאוד, שאותם הסכימה לבטל או להפחית בתמורה לכך שהלקוח ירכוש רישיון לזמן קצר בענן, שהלקוח לא רצה וגם לא התכוון להשתמש בו", נכתב בכתב התביעה. התובעים צירפו תכתובת מיילים מ-2017 שבה קוריאן, כשעוד עבד באורקל, כותב שהוא "עומד תחת לחץ בלתי רגיל משני המנכ"לים ומאליסון, מאחר שממשק המשתמש במערכת ניהול הענן הוא גרוע ואי אפשר להגן על איך שהוא נראה". קוריאן מצוטט בכתב התביעה כשהוא קורא לממשק "בושה וחרפה". אופיר נחמני, מייסד IOD טכנולוגיות ענן ואנליסט בכיר בתחום, מאמין שאם הדבר נכון, הרי שהבעיה היא שאלת הערך ללקוח: "חברות לגאסי נמצאות במרוץ להבאת הלקוחות שלהן לפתרון הענן שלהן, כדי להבטיח את עתידן, אך חלקן כבר איחרו את הרכבת", אמר. "הדבר החשוב ביותר עבור חברה שנותנת שירותי ענן, וכל שירות שהוא, למעשה, הוא ליצור ערך. במידה שהעניין המתואר בכתב התביעה נכון, הרי שהבעיה היא שאין למוצר שאותו הציעה אורקל ללקוחותיה ערך עבורם, ופרקטיקות מהסוג הזה, במידה שאכן בוצעו, אולי יעלו את נתוני המכירות בטווח קצר, אבל יזיקו בטווח הארוך". מאורקל נמסר כי אין לתביעה כל שחר והחברה תשמיע את טיעוניה בבית המשפט.