הילה ניר מונתה לתפקיד מנהלת מוצר ראשית (CPO) בחברת המודיעין העסקי העולמית זומאינפו (Zoominfo). ניר שימשה כמנהלת השיווק הראשית והובילה בהצלחה את צוות השיווק של החברה בתשע השנים האחרונות. במהלכן הניעה את הצמיחה המהירה של החברה, כולל ניהול אסטרטגיית השיווק של החברה לפני ההנפקה הראשונית שלה בשנה שעברה. בתפקידה החדש תפקח ניר על אסטרטגיית המוצרים של החברה, בדגש על פיתוח חזון מוצרים ארוך טווח ויצירת פתרונות חדשים לאוטומציה של כל הליך היציאה לשוק. אחריותה תכלול, בין היתר, ניהול מוצרים, שיווק מוצרים ועיצוב מוצרים. מינוי זה מאפשר לזומאינפו להתמקד בקידום מוצרים ברמה עולמית ובמקסום התמורה ללקוחות, ומאפשר להם לצאת לשוק בצורה יעילה ואפקטיבית יותר.

אחד הדברים שתמיד מרתקים אותי באוזניות נטולות חוטים, קטנות יותר או פחות, הוא כמות הטכנולוגיה שניתן להכניס לתוך-תוכן באופן יחסי. ויותר מכך, איך בכל דור ודור מגיע עוד חידוש שמציע יותר ממה שהיה באוזניות מהדור הקודם, כדי לנסות לגרום להן להיות טובות יותר – אם זה באיכות המוזיקה, אם זה באיכות השתקת הרעשים, אם זה בזמן העבודה, ואם זה בטכנולוגיית הטעינה של המארז המלווה אותן, שכמובן מאפשר עוד הרבה מאוד זמן עבודה. Liberty Air 2 Pro של המותג Souncore של אנקר (Anker), שהושקו באופן רשמי בארץ בשבוע שעבר, הן דוגמה לכך. למשל, הן מציעות ביטול רעשים אקטיבי אבל דינמי, כזה שהמשתמש יכול פחות או יותר לקבוע עד כמה הוא יהיה אקטיבי. חלק גדול מתהליך ביטול הרעשים נרשם לזכות שישה מיקרופונים המשובצים באוזניות, גם כדי לעזור באיכות הדיבור בעת שמבצעים שיחות קוליות. הן גם מציעות, לפי החברה, טווח היענות לתדרים שגדול ב-30% מזה של המתחרות, באמצעות דרייברים שמגבירים את צלילי הבאס ב-45%, עם ציפוי שכבות ננו מוקשחות. Air 2 Pro לא זונחות גם את הטכנולוגיה שהסדרה הפכה למוכרת, HearID: מערכת באפליקציית השליטה, המנתחת באופן חכם את פרופיל ההאזנה כדי ליצור הגדרות סאונד מותאמות אישית, ואם זה לא מספיק אפשר לכוונן אקולייזר או לבחור אחד מ-22 פרופילים שונים של צלילים. האוזניות, יחד עם מארז הטעינה, אמורות להספיק לעד 26 שעות האזנה למוזיקה, כשהמארז עצמו מספק עוצמה המספיקה לשלוש הטענות, והוא גם תומך בטעינה מהירה בת 15 דקות שמספיקה לצורך שלוש שעות עבודה. כן תומך המארז בטעינה אלחוטית בתקן Qi. מעבר לכך, האוזניות הללו הן בדיוק כמו שחפיץ אמור להיות: עיצוב מוצלח ויפה, אפילו למארז שהתהדר בצבעים צעירים ומעט שונים מהמקובל, והן גם מגיעות עם לא פחות מתשעה זוגות של מתאמי אוזניים מסיליקון, כדי למצוא בדיוק את הגודל שמתאים לאוזן – מה שכמובן תורם גם לאיכות המוזיקה ששומעים וגם להשתקת הרעשים. המחיר הרשמי עומד על 699 שקלים.

עופר פוליבודה, שמנהל את הפעילות המסחרית של EX.CO (פלייבאז לשעבר) בישראל מזה יותר משנה, החל באחרונה לעשות זאת בשווקים נוספים: בגרמניה, צרפת, איטליה ואיחוד האמירויות. במסגרת תפקידו הוא מנהל את תחומי המכירות, הפיתוח העסקי, השותפויות וניהול הלקוחות במדינות אלה. פוליבודה מוביל צוות פיתוח עסקי, ניהול לקוח וקריאייטיב, ופועל להטמעת כלי התוכן של החברה בקרב לקוחות קיימים ולקוחות עתידיים, תוך פריצה לשווקים חדשים ורלוונטיים. יש לו ניסיון של כעשור במכירות וניהול צוותי מכירות בארץ ובחו״ל, כולל במובילאיי ובגט.

ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט המיתולוגי, השתתף באחרונה בראיון בו חשף כי הוא משתמש נאמן בטלפוני אנדרואיד ולא ב-iPhone. הדיון התקיים באפליקציית צ'אט האודיו קלאבהאוס (Clubhouse), שהפכה באחרונה לפופולרית במיוחד. בשיחה עם העיתונאי אנדרו רוס סורקין עסק גייטס בעוד נושאים, כולל בספרו החדש "כיצד להימנע מאסון אקלימי" (How to Avoid a Climate Disaster), בהיבטים רבים של הטכנולוגיה בת ימינו, וכמובן – בקורונה. רוס סורקין – עיתונאי וסופר אמריקני, בעל טור פיננסי בניו יורק טיימס, שגם יצר סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע וכן מנחה טוק-שואוז – שוחח עם גייטס במשך כשעה והקלטת המפגש של השניים הועלתה ליוטיוב. "מה, לגייטס יש Phone?" השיחה התגלגלה להשוואת מכשירים חכמים, ולהרגלי השימוש בהם של גייטס, באופן מעניין למדי. אפליקציית קלאבהאוס עדיין לא יצאה מגרסת הבטא שלה והיא זמינה רק ב-iOS עד כה. סורקין התייחס בדיוק לכך בפתיחת הצ'אט, וסיפר לגייטס שכשבישר על המפגש העתידי שלהם בקלאבהאוס לעוקביו בטוויטר נתקל בתגובות רבות בנוסח: "מה, לגייטס יש Phone?". במענה לדברים אלו אמר גייטס שהוא משתמש בטלפון אנדרואיד על בסיס יומי, אך הודה שלפעמים הוא "מתעסק" עם מכשירי iPhone חדשים, רק כדי שמור על הכרת התכונות שלהם ולהתעדכן בקצב הפיתוחים שלהם. "הטלפון שאני נושא איתי הוא אנדרואיד", ציין גייטס, וסורקין שהיה ספקן אף בדק זאת, וכן רצה לדעת אם מדובר בתוצר של העדפה "דתית" כלשהי שיש לגייטס לאנדרואיד של גוגל ולא למערכת המתחרה מבית אפל. גייטס ענה שלאו דווקא, ולראיה סיפר כי "להרבה מהחברים שלי יש מכשירי iPhone". בנוסף הוא הסביר ש-"ובכן, חלק מיצרני האנדרואיד מתקינים מראש תוכנת מיקרוסופט באופן שמקל עליי, והם גמישים יותר לגבי האופן שבו התוכנה מתחברת למערכת ההפעלה, כך שבסופו של דבר לזה התרגלתי…" חיסוני הקורונה ישפיעו, אבל לאט כמה משיאי הראיון הנוספים כללו עדכון של גייטס שכבר קיבל את המנה השנייה של החיסון לקורונה. "זו הפעם היחידה שהייתי אסיר תודה על היותי אדם זקן – בן 65", הרחיב היזם המפורסם. נזכיר שבשנה האחרונה ספג גייטס שלל האשמות אודות הקשר שלו לחיסונים, ואף נכלל בתיאורית קונספירציה שטוענת כי כוונתו האמיתית היא "לדלל" את אוכלוסיית העולם בדרך זו. חיסוני קורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock סורקין לא התייחס ל"חשדות" המרחפות סביב בן שיחו אך שאל את גייטס מתי הוא מתכוון להתחיל להסתובב ולנסוע שוב בדרך שהיה רגיל אליה בטרם פרוץ המגיפה, עכשיו אחרי שהוא כבר מחוסן נגד הנגיף. "ובכן, אני רוצה לתת דוגמה טובה. אם אתה מחוסן, אתה עדיין יכול להדביק", ציין גייטס והדגיש: "אני לא אפסיק ללבוש מסכות או להיזהר סביב אנשים שלא חוסנו… רק בסוף האביב או הקיץ נגיע למספרים שבהם תוכלו לצפות לראות שינוי בהתנהגות בצורה משמעותית". על שאלתו אילו חברות לדעת גייטס עושות את הדברים המרתקים והעתידניים ביותר בטכנולוגיה כיום, נענה סורקין כי אלו הן גוגל ומיקרוסופט. "כן, אמזון עושה עבודה נהדרת, אפל עושה עבודה נהדרת, ופייסבוק", הסביר גייטס, "אבל במונחים של ממש דחיפת גבולות מדעי המחשב והארכיטקטורה וה-AI, הייתי אומר של-גוגל ומיקרוסופט יש מחויבות חזקה למו"פ – הן לדברים שהם חולקות בגלוי והן לדברים שהן מתמקדות בהם עבור המוצרים שלהן". בעוד שגייטס הוא הבעלים של פורשה טייקאן טורבו חשמלית, דווקא היו לו מילים טובות על טסלה של אילון מאסק – מי שלמעשה נחשב לאויב שלו ושהקניט אותו בעבר אונליין על כך שלא רכש את המכונית חשמלית של החברה שלו. "טסלה היא מכונית נהדרת. קניתי טסלה לקרובי משפחה. המכונית הראשונה שלי הייתה פורשה, היא משמיעה צליל מסוים. טסלה היא חברה שעשתה הכי הרבה עבור מכוניות חשמליות, היא עשתה עבודה מבריקה". כשנשאל בנוגע למטבע הקריפטו הפופולרי והמשגשג ביטקוין הצביע גייטס על כך שקיימות טענות כי כריית ביטקוין מזיקה לסביבה, אך אמר שהוא לא משוכנע לגמרי מהם באמת הסיכונים הללו. "אני לא רואה את הנושאים כקשורים מאוד, למרות שאתה יכול לתייג אותי כספקן ביטקוין. כלומר, לא בחרתי להשקיע (בו – ג"פ) כסף. אני קונה חיסונים למלריה. אני קונה חיסונים נגד חצבת. אני משקיע בחברות שמייצרות מוצרים. זה לא, 'היי, מישהו הולך לקנות את זה ביותר כסף ממה שאשלם על זה'. אם אנשים אחרים מוצאים את הונם כך, אני מריע עליהם". קלאבהאוס איז אין דה האוס גייטס הוא האחרון בשורה של קברניטי טכנולוגיה מפורסמים שהשתתפו באחרונה בשיחות בקלאבהאוס. הבולט ביותר היה אולי מאסק, שהשתמש באכסניה כדי "לפטפט" עם המייסד המשותף של אפליקציית רובין הוד, ולדימיר טנב. השניים שוחחו על פרשת מניות גיימסטופ (GameStop) בצ'אט שעורר סקרנות רבה. מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק, דן בשיחה שקיים בקלאבהאוס ב-Facebook Reality Labs ובעבודה מרחוק. תתאים לשיחה בין פוטין למאסק? קלאבהאוס. צילום: Bigstocck האפליקציה, הפועלת במתכונת של מוזמנים בלבד, מאפשרת למשתמשים לקיים דיונים באודיו ולא בצ'אט בחדרים ייעודיים, וההופעות האלו של מפורסמים רבים בשיחות המתקיימות בה סייעו, באופן טבעי, בהפיכת קלאבהאוס לפלטפורמה מבוקשת במיוחד כיום, בה מתארחים שועי הטכנולוגיה. מעניין לציין כי באחרונה הזמין מאסק את לא אחר מאשר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, להיפגש איתו לשיחה בקלאבהאוס. דובר הקרמלין ענה שהם יבררו את אופי הפלטפורמה ויתר השלכות בנושא ויענו למאסק בעתיד הקרוב.

ועדת השרים לחקיקה אמורה לדון באחת מישיבותיה הקרובות בהצעה להרחיב את סמכויות מערך הסייבר הלאומי ולהפוך אותו ל-"אח הגדול" של כל עסק, חברה וארגון אזרחי במדינה – כך על פי דיווחים שפורסמו אתמול (א'). לפי ההצעה, המערך יהפוך לגוף רגולציה שיפקח על ויעקוב אחר מערכות ההגנה על אבטחת המידע של כל אחד מהם, ויכתיב אילו מערכות יש להתקין ומתי. מי שמתנגד ליוזמה הזו הוא האלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב ומי שמונה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעמוד בראש הוועדה שבעקבות המלצותיה הוקם מטה הסייבר, שלימים אוחד עם רשות הסייבר למערך הסייבר הלאומי. פרופ' בן ישראל סבור שיש להיצמד לכוונות המקוריות של מערך הסייבר ולמה שהוא עושה מאז היווסדו: הגנה היקפית. או, כפי שהוא הגדיר זאת, "לנקות את הווירוסים מהרשת, לפני שהם מגיעים למחשבים שלנו". במילים אחרות, הוא מתכוון לכך שהמערך צריך לשמור על "גבולות המדינה" בכל הנוגע לסייבר, לא לעסוק בתכנים ובוודאי שלא לשבת כ-"אח הגדול" במועצות מנהלים של ארגונים וחברות פרטיות. אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב. צילום: יח"צ היוזמה הזו והסוגייה ככלל אינן חדשות. קצת לפני שהוקם מטה הסייבר פעלה יחידת רא"ם שבשב"כ, שתפקידה היה להגן על מערכות המחשוב של ארגונים שיש להם תשתיות קריטיות, למשל ארגונים פיננסיים. באחד הימים, באחד השיאים של המתקפות על ארגונים (אז עוד לא הייתה רווחת המילה סייבר), הועלה רעיון לשלוח נציג לכל מועצת מנהלים של ארגון מסוג זה, לרבות הבנקים, שיוודא שהם אכן עומדים בכללי אבטחת המידע. ההצעה נפלה מהר מאוד בעקבות התנגדות של ראשי הבנקים והחברות. פתח לדיון רחב יותר הגנה על מערכות מחשוב ומידע היא דבר קריטי ושיבוש שלהן עלול לפגוע קשות בתפקוד של המדינה, במיוחד בשעת חירום. אבל כאשר שמים על כף המאזניים את ביטחון הרשת, התשתיות ויציבות העסקים מול עקרונות הדמוקרטיה, חופש הפרט וההגנה על הפרטיות, כף המאזניים צריכה לנטות לצד האחרון. הכוונה לדון בהצעה בוועדת השרים לחקיקה למעשה פותחת צוהר לדיון רחב יותר: מהו בעצם תפקידו של מערך הסייבר? האם הוא גוף מייעץ? רגולטור? גוף מפקח עם סמכויות שיפוטיות? מהו תפקידו של המערך בסיטואציה שבה מחשב של ארגון אזרחי, או אפילו מחשב אישי של אזרח תמים בבית, נפרץ ובאמצעותו התוקפים עלולים לבצע פעולות סייבר מסוכנות? האם במקרה זה יהיה מערך הסייבר רשאי להחרים את מחשבו של האזרח החף מפשע? האם יהיה עליו לפנות לבית המשפט או למשטרה? אלה הן כמ שאלות מתוך הסיפור המורכב הזה. מערך הסייבר הלאומי ההצעה מעוררת תגובות נחרצות נגדה על רקע העיתוי שבו אנחנו נמצאים. משבר הקורונה הביא עימו פריצה רחבה ומסוכנת של גבולות הדמוקרטיה, חופש הפרט והשמירה על הפרטיות. אפשר להזכיר בהקשר זה את איכוני השב"כ, שבג"ץ פסל היום (ב') את השימוש הגורף של המדינה בהם והורה לה לחדול מכך עד ל-14 במרץ, למעט במקרים חריגים, ואם היא רוצה בכל זאת להמשיך בהם, כדי לאתר חולי קורונה ומחובבי בידוד – עליה להתחיל בחקיקת חוק רלוונטי כבר השבוע. עוד ניתן להזכיר בהקשר זה את החוק שמאפשר העברת מידע לרשויות המקומיות על אנשים שלא התחסנו, כולל כאלה שלא רוצים להתחסן, והדרכון הירוק, שמפתחיו אמנם טוענים שהוא מוגן, אבל יש חשד שלא כך הדבר, לפחות לא ב-100%. מה גם שאם ההצעה תתקבל, בעל עסק שהתמזל מזלו ושרד את הקורונה, וכעת צריך להתמודד עם ההנחיות של התו הסגול שמשתנות בכל חמש דקות, יצטרך למלא אחר "תיק" נוסף בדמות הנחיות איך לאבטח את המידע בעסק שלו. מנגד: אבטחת הסייבר במגזר הפרטי טעונה שיפור צריך לומר שהצעת החוק מבוססת על מציאות לא ממש מלהיבה בכל מה שקשור לאבטחת המידע במגזר העסקי. פרשת שירביט והקורונה האיצו הרבה מאוד תהליכי קבלת החלטות בארגונים שעד לפני הקורונה התייחסו לאיומי סייבר ופריצות כ-"לי זה לא יקרה", ושינו את דעתם משראו שזה קורה ליותר מדי ארגונים. אלא שהמצב עדיין לוקה בחסר וטעון שיפור. כאן יכולה להיות, וכבר יש, למערך הסייבר תרומה: עליו להשקיע את מאמציו בהסברה, הדרכה וסיוע במצבי משבר. הוא כבר עושה את זה במידה מסוימת, אבל יש לעשות עוד הרבה. זאת, לצד תפקידו להג בצורה כמה שיותר הדוקה על מרחבי הסייבר הלאומיים והארגונים הקריטיים במדינה. המחויבות להידוק ההגנה על נכסי המידע כבר נמצאת על שולחן של רבות ממועצות המנהלים, גם מפני שמבינים שם שזה קריטי וגם כי יש חוקים שמטילים על חבריהן אחריות אישית במקרה של כשל אבטחה ניהולי. על המגמה הזאת להימשך, לרבות בשיתוף מערך הסייבר הלאומי. בשורה התחתונה, יש לקוות שהצעת החוק שמונחת על שולחן ועדת השרים לחקיקה לא תאושר ואף לא תגיע לדיון, ומערך הסייבר יחזק את מאמציו בפעילות שלשמה הוא קם.

שאלת הרחבת הסמכויות של מערך הסייבר הלאומי עומדת על הפרק מאז הקמתו לפני כשש שנים. כיום, מערך הסייבר הוא גוף מייעץ למשרדי הממשלה ולגופים הציבוריים, ואין לו סמכויות אכיפה. רבים בתחום הביעו ביקורת על כך וטענו שמדובר בגוף ללא שיניים. מנגד, אחד המצדדים בהשארת הסמכויות הקיימות בלבד הוא אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, שעמד בראש המיזם להקמת מטה הסייבר, שיחד עם רשות הסייבר התמזג לאחר מכן למערך הסייבר הלאומי. "עמדתי בעניין היא עקבית", אמר פרופ' בן ישראל, המשמש ראש מרכז הסייבר על שם בלווטניק באוניברסיטת תל אביב. "כבר לפני שנים עמדתי בראש ועדה שהמליצה על בניית האסטרטגיה להגנת הסייבר ברמת המדינה, והמלצתי שהמערך יעסוק בהגנה ולא בתכנים. הוא צריך לשמש 'רופא' של הרשת – לשמור על ניקיונה מווירוסים, בלי לרדת לרמת התוכן. המשימה היא לא לתפוס את הרעים – אלא את הווירוסים, זה לא אותו הדבר". את האכיפה, לדבריו, יש להשאיר בידי גופי האכיפה הקיימים – המשטרה, השב"כ ובית המשפט. "אם במהלך המשימה לנקות את הרשת התגלה מקור הרעים, יש לפנות למשטרה ולשב"כ, שישיגו אישור וצו בית משפט לפעול נגדם", ציין בן ישראל, המשמש גם כראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטה. בן ישראל אמר את הדברים בראיון לאנשים ומחשבים, במסגרת מפגשי "מערכת מארחת", שבהם משתתפים בכירים בענף ההיי-טק. את המפגש הובילו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ולצד החתום מטה, השתתף בו גם יניב הלפרין, עורך הפורטל והניוזלטר היומי DailyMaily. לדברי האורח, "השתנה הרבה מאז שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מינה אותי ב-2010 לעמוד בראש המיזם הקיברנטי, שבמסגרתו הוקם מטה הסייבר. ייעוד המטה – שהוא כיום גם ייעודו של מערך הסייבר – היה לא להגן, אלא להיות גוף מנהלת ממשלתי לבניית היכולות שיאפשרו למדינה להגן על עצמה". המערכת מארחת. מימין למעלה, בכיוון השעון: יוסי הטוני, פרופ' יצחק בן ישראל, יניב הלפרין, יהודה קונפורטס ופלי הנמר. צילום מסך: פלי הנמר "לא היינו הראשונים בעולם להשתמש בטכנולוגיות הסייבר – היינו הראשונים בעולם 'לצאת מהארון' ולהפוך את הסייבר לנושא לגיטימי, שנלמד באוניברסיטאות, מפותח בתעשייה ומיושם בכל תחומי החיים. הבנו שמחשבים זה כבר לא מה שהיה פעם – לשימושם של יודעי סוד בלבד. לכל אחד יש בטלפון מחשב חזק להפליא, ובסך הכול יש כפליים יותר מחשבים מבני אדם. ככל שהטכנולוגיה מתפשטת, כך היא מגדילה את ההזדמנויות לשיפור החיים והכלכלה, אבל גם מעניקה עוד נקודות תורפה ומשטחי תקיפה פוטנציאליים לרעים". מה המצב של ישראל בסייבר יחסית לשאר העולם? "מצבנו בסייבר לא רע בכלל. ישראל מהווה בין 5% ל-10% מכלל יצוא מוצרי הסייבר האזרחיים בשוק העולמי. במגזר העסקי, חלה עלייה בחלקן של ההשקעות שהופנו ישראל בהשקעות הגלובליות בסייבר מ-18% ב-2018 ל-31% במחצית הראשונה של 2020. מצבנו לא רע גם בתחום הבינה המלאכותית: באחד המדדים אנחנו שניים בעולם, כאשר רבע מהסטארט-אפים בתחום הם ישראליים. במדד נוסף, המשקלל כמה מדדים, אנחנו במקום החמישי, אחרי ארצות הברית, סין, בריטניה וקנדה". למרות הנתונים הטובים, מה צריך לעשות כדי להתקדם עוד? "לפרסם אסטרטגיה לאומית רשמית לתחום. אלא שלדוקטרינה כתובה יש מחיר של חוסר גמישות, ומדינה קטנה מעדיפה גמישות. יש לנו דוקטרינה אבל היא לא כתובה, עמומה ומעורפלת" מי יציל את הבית שלי? בן ישראל אמר כי "יש, לתפיסתי, שלושה סוגי סייבר: האחד, ההתקפי, שבו חודרים למחשב כדי להסב נזק למידע או מערכת. סוג זה חייב להיות נתון רק בידי הממשלה. השני, הגנתי – סוג שנועד לכולם. הגנת הסייבר שצריכה להתחלק בין גורמי המשק כולם ובין המדינה. הסוג השלישי הוא תחום אפור: איסוף מודיעין בסייבר. פה יש בעיה, כי המדינה מעניקה רישיון יצוא לחברות שעוסקות בתחום, דוגמת NSO. אלא שלקוחות ממשלתיים מסוימים בחו"ל עושים במוצרים שימוש שלא לפי תנאי הרישיון". מהו, להשקפתך, ההבדל בין סייבר התקפי והגנתי? "אין דרך להגדיר אותו מראש, קל יותר לענות לגופו של מקרה. אם מציגים את המקרה ואומרים מה מוכרים, אפשר לקבוע האם זה התקפי או הגנתי. סכין מטבח יכולה לשמש גם לחיתוך ירקות וגם לביצוע רצח בידי טרוריסט". ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בשבוע הסייבר הלאומי באוניברסיטת תל אביב. צילום ארכיון: חן גלילי על מה צריכה להתבסס הגנת הסייבר ברמת המדינה? "עליה להתבסס על שלושה עקרונות: טכנולוגיית הגנת סייבר מבוססת בינה מלאכותית, בלי לרדת לרמת התוכן; המשימה היא לא לתפוס את הרעים, אלא לנקות את הרשת; והנקודה השלישית – והכי חשובה – היא השגת אמון הציבור. כדי להגן על הרשת, יש לדעת מי תקף ולשם כך, קיימת תלות בדיווח מהציבור. כיוון שהדיווח של הגופים הם לרגולטורים המפקחים עליהם, כדי שיהיה דיווח מקביל גם למערך הסייבר, ל-CERT הלאומי, יש לבנות שורת אמצעים בוני אמון מול הציבור". "יש לשנות את המצב בצה"ל" בהתייחסו למיקום מערכות ההגנה וההתקפה בסייבר בצבא אמר בן ישראל כי "לכל זרוע התקפית – ביבשה, בים ובאוויר – צריך שתהיינה יכולות קיברנטיות התקפיות. יש לשנות את המצב הנוכחי שבו יכולות ההתקפה מצויות בידי אמ"ן. מדובר בתיקון טעות מבנית מלפני כמעט שלושה עשורים והזמן בשל לעשות אותו". האם אתה מרוצה ממצב הסייבר בישראל? "בסך הכול כן. בשנה האחרונה היו הרבה מתקפות סייבר, אבל אלה ניסיונות תקיפה שכשלו בדרך כלל. אנחנו מהמותקפים ביותר בעולם מבחינת ניסיונות תקיפה, אלא שגם בעלי שיעור הצלחות נמוך של האויב – לרבות איראן, שהיא אחת מאויבות הסייבר הגדולות ביותר שלנו, וזה מקבל משנה תוקף בזמן האחרון. לכן אנחנו מדורגים גבוה במדד הסייבר. לא חווינו אירועי סייבר קולוסליים. המתקפה על מערכת המים במדינה, למשל – כשלה. למזלנו הטוב, אין לנו אירוע סייבר בסדר גודל של מלחמת יום הכיפורים, או ה-11 בספטמבר (המתקפה על מגדלי התאומים בניו-יורק – י"ה). אבל אסור לשכוח שהעובדה שזה לא קרה היא לא ערובה לכך שאירוע כזה לא יקרה. כולנו מתרגשים כשמתגלה שהאקרים השיגו גישה לפרטי מבוטחי שירביט, אבל שוכחים שלכל המפלגות יש את הפרטים שלנו בגלל מאגר אגרון, שנגנב לפני 15 שנים". האם תסכים ליטול על עצמך את תפקיד שר הדיגיטל, או שר הסייבר הלאומי? "כל אחד עושה טעויות. הייתי חבר כנסת מטעם מפלגת קדימה ז"ל ולא אחזור על אותה טעות פעמיים. לא אשוב לפוליטיקה. אנשים כמוני יכולים לעשות ולהשפיע הרבה יותר מחוץ למערכת".

נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, שרק נכנס לבית הלבן לפני פחות מחודשיים, פרסם היום הצהרה מצולמת, בה הביע למעשה תמיכה בעובדי אמזון (Amazon) באלבמה, המצביעים בימים אלו על הקמת איחוד משלהם, וזאת לנוכח קשיים רבים מספור שענקית הקמעונאות אונליין הערימה סביב המהלך. "היום ובמהלך הימים והשבועות הקרובים, עובדים באלבמה ובכל רחבי אמריקה מצביעים האם לארגן איגוד במקום עבודתם", אמר ביידן. "זה בעל חשיבות קריטית ביותר, בחירה חשובה ביותר, בזמנים שבהם אמריקה מתמודדת עם המגיפה הקטלנית, המשבר הכלכלי וחשבון הנפש בעניין גזע – מה שחושף את הפערים העמוקים שעדיין קיימים במדינתנו", הרחיב ביידן אודות תפישת עולמו של השלטון בהובלתו. ביידן הבהיר כי ההצהרה היא חלק מהבטחת הבחירות שלו לתמוך ב"איגודים המתארגנים ובזכות להתמקח באופן קולקטיבי". סרטון הווידיאו שבו מדבר ביידן לאומה ותומך בהתאגדות עובדים בסרטון הווידיאו שהועלה לחשבון הבית הלבן ביוטיוב (YouTube), ושבו מדבר ביידן לאומה במשך קצת יותר משתי דקות, בלטה בהיעדרה הזכרה מפורשת של השם אמזון, ואולם הציון הספציפי של מדינת אלבמה והמהלכים להתאגדות שם וברחבי ארה"ב לא הותיר הרבה מקום לספיקות בנוגע לכוונת הנשיא, ולמי שגרמה לו לצאת בהכרזה הנחרצת – אמזון, שהיא אחד התאגידים הגדולים בארה"ב ובעולם. פעולות רבות של אמזון כדי לחבל בהתאגדות נזכיר כי עובדי אמזון במרכז ההגשמה של החברה באלבמה החליטו שברצונם להתאגד במהלך 2020. הם ביקשו להצביע על השאלה האם רוב המועסקים מעוניין בהתאגדות. ואולם הרעיון הזה לא קסם במיוחד לענקית מסיאטל, שפנתה למועצה הלאומית ליחסי עבודה בארה"ב, ה-NLRB – אשר תמכה בעובדים מראשית כוונתם להתאגד – וביקשה לעצור את ההצבעה. העובדים במתקן ב-בסמר, אלבמה, הגישו לראשונה בנובמבר 2020 את הפנייה ל-NLRB והצהירו על כוונתם לקיום בחירות להתאגדות עם איגוד הקמעונאות, הסיטונאות וחנויות הכלבו, ה-RWDSU. בערך מאותו הרגע פעלה אמזון לחבל בהתאגדות. היא התקוממה משפטית נגד ההליך, בתוך הישענות על סוגיית ההצבעה בדואר (בשל הקורונה) במקום הצבעה פיזית, ובטענה כי זו לא קבילה לצורך המהלך התקין. אלא שה-NLRB דחתה את הניסיון לסכל את התאגדות העובדים, והתירה את ההצבעה, שהחלה ב-8 בפברואר, כשאלפי העובדים במחסן הצביעו באמצעות הדואר. זו הפעם הראשונה שעובדי החברה בארה"ב חותרים לאיגוד מאז 2014. אם המצביעים יבחרו להתאגד, זה יהיה האיגוד המקומי הראשון לעובדי הענקית מסיאטל, שניתן להבין שאינה מעוניינת במיוחד בהצלחת המהלך. למעשה, מארגני האיגוד באמזון הצביעו על מהלכים רבים מספור מצידה כדי לסכל את המהלך, החל מאתר נגד איחוד שיצרה אמזון וכלה בהחלפת רמזורים ליד המרכז, שגם מאחוריה לטענתם עומדת האג'נדה הנסתרת של ה"בוסית" שלהם נגד ההתאגדות. בהמשך קמה אפילו קבוצה של יותר מ-70 משקיעים של אמזון והתערבה בפרשה, כשהיא דורשת מענקית הקמעונאות אונליין להפסיק להפריע להצבעה על התאגדות עובדים של מועסקי המחסן באלבמה, כך על פי דיווח של הפייננשל טיימס. אמזון. צילום: BigStock אמזון מצידה אמרה במספר הצהרות כי היא מאמינה שהאיחוד אינו מייצג את רוב דעות עובדיה, והסבירה שמגוון פעולותיה למניעת המהלך נבע מכך, כמו גם מחששותיה לשלום העובדים בעת קורונה. בדברים שאמר בסרטון רמז ביידן לטענות שהעלו מארגני האיגוד נגד מעסיקתם העוצמתית, באומרו כי "לא צריכה להיות הפחדה, לא כפייה, לא איומים, ולא תעמולה נגד האיחוד. אף מפקח לא צריך להתעמת עם העובדים על העדפות האיגוד שלהם". הסרטון, שפורסם לפני מספר שעות, הוא מפגן התמיכה הרשמי הדרמטי ביותר בעובדים ובמארגני האיגוד באלבמה, ומגיע מהאיש החשוב בארה"ב, ביידן – נשיא שמייצג מנהיגות ותפישת עולם שונה בתכלית מזו של קודמו, דונלד טראמפ, שמעולם לא הראה כוונה לתמוך באיגודים או במטרתם לשמור על תנאי ההעסקה וזכויות העובדים. פתקי ההצבעה נשלחו אל יותר מ-5,000 עובדי המחסן הענק בתחילת החודש והם הצביעו ומצביעים עדיין בדואר. בעוד קצת יותר מחודש אמורות הקלפיות בבסמר להיספר, ולגלות את התשובה של העובדים לשאלה האם להתארגן תחת RWDSU אם לאו.

שם ותפקיד: אורלי פלג מזרחי, סמנכ"לית פיתוח עסקי בחברת פטצ'ר (Fetcherr). ותק בתפקיד: שנה. תפקידים קודמים: כ-20 שנה בתחום התקשורת, מתוכן 15 ככתבת בכירה בעיתון גלובס. לאחר מכן שימשתי יותר מעשר שנים מנהלת פיתוח עסקי ודוברת של חברת התעופה ארקיע. השכלה ושירות צבאי: בצבא שירתתי כפקידת לשכה של מח"ט בשריון. בוגרת לימודי פסיכולגיה באוניברסיטת תל אביב. משפחה: נשואה + שלושה ילדים בוגרים מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? במהלך הקריירה שלי תמיד חיפשתי "להמציא את עצמי מחדש", ובכל פעם עשיתי את זה בצורה שהפתיעה גם אותי. כך עברתי ממרחב הנוחות שהיה לי בעיתונות לתחום הפיתוח העסקי בחברת תעופה, וכך לפני שנה, באמצע משבר הקורונה, הגעתי לפטצ'ר. תחום הטכנולוגיה תמיד עניין אותי ו"קרץ" לי. אם להודות על האמת, את ה"דחיפה" לעשות מעשה ולחפש את עצמי בתחום הזה קיבלתי דווקא מהבית, מבעלי, שתמיד תומך ב"שבירת תקרות זכוכית", ומהבת שלי, שאחרי שהוסמכה לעריכת דין החליטה שזה לא תחום שמדבר אליה ומצאה משרה מעניינת ומאתגרת בחברת היי-טק. כיוון שאני לא באה מעולמות המחשבים והתכנות, חיפשתי את ההזדמנות הראויה להשתלב בפן העסקי של חברת היי-טק, וכך, אחרי שקראתי כתבה עיתונאית על החברה, יצרתי קשר עם המייסדים הנפלאים של פטצ'ר. הקליק היה מיידי, והשאר היסטוריה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? לא נתקלתי באפליה כזו, נהפוך הוא. אני חושבת שנשים מאיישות תפקידים בכירים בתעשייה יותר מתמיד ואף נמצאות בחוד החנית בהמון תחומים בתעשייה, גם בהיי-טק. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? ממש לא. במקומות שהגעתי אליהם התייחסו אל היכולות שלי ולא אל המגדר. הרגשתי שמקומי שווה בין האחרים.