רבותיי, ההיסטוריה חוזרת: בספטמבר 2019 פורסם כי הולנד סייעה לישראל ולארצות הברית, שהיכו בתוכנית הגרעין האיראנית בפעולת סייבר ששיאה נחשף ב-2011. האמריקנים והישראלים עשו זאת באמצעות פיתוח התולעת סטוקסנט, שפגעה במערכות בקרה תעשייתיות מסוג SCADA מתוצרת סימנס, ששולטות בצנטריפוגות במתקן ההעשרה של איראן בנתנז. "חפרפרת הולנדית" תרמה תרומה מכרעת למבצע הסייבר, בכך שהחדירה למתקן לצורך הדבקתו בנוזקה. מומחי אבטחת מידע בעולם הגדירו את סטוקסנט כאחת הנוזקות המתוחכמות ביותר שאי פעם נכתבו. היא תקפה את הבקרים של הצנטריפוגות ושינתה בהם את ההוראות. כך, התחממו ונהרסו ככל הנראה 1,000 או יותר צנטריפוגות. התולעת התגלתה ביוני 2010 על ידי חברת הסייבר VirusBlokAda מבלרוס. בספטמבר באותה השנה היא זכתה לפרסום עולמי, כשדווח שנוצרה והופצה על ידי גוף ממשלתי, כצעד של לוחמה קיברנטית, שנועד לחבל במתקני הגרעין של איראן. עם זאת, לא פורסם אז באיזה גוף ממשלתי ובממשלה של איזו מדינה מדובר. חודשיים לאחר החשיפה הודה נשיא איראן דאז, מחמוד אחמדינג'אד, שהתולעת פגעה בתוכנית הגרעין של ארצו. בחלוף עשור, דווח הלילה (ג') בוושינגטון פוסט כי ישראל וארצות הברית תקפו בסייבר נמל איראני, שהביא לשיתוק שינוע הסחורות בו למשך ימים. גורמים הבקיאים בהתנהלות הסייבר האיראנית אמרו לאנשים ומחשבים כי "ניסיון הפגיעה בבקרי מים בישראל מעלה גיחוך. אין כל קושי להגיע למערכות הלא מאובטחות הללו. השאלה האמיתית היא למה האיראנים ניסו לשבש מערכות קריטיות בישראל דווקא כעת, בזמן שיש להם את היכולת לעשות זאת זה זמן רב. מה השתנה שהם שינו את אופי הפעילות שלהם, של גניבות מודיעיניות, משמע - ריגול בסייבר?" "התשובה", הסבירו אותם גורמים, "בהנחה שאת המתקפה על ישראל לא עשה חייל איראני מתלהם על דעת עצמו, היא שהאיראנים אמרו לעצמם: 'אמנם אנחנו מורתעים בסייבר מישראל, אבל עדיין רוצים לתקוף אותה'. על רקע זה יש לבחון את המתקפה הישראלית-אמריקנית בנמל במצרי הורמוז. מתקפת איראן על מתקן המים הדאיגה את ישראל וחייבה פעולת תגמול מצידה". [caption id="attachment_316045" align="alignnone" width="600"] שר החוץ האמריקני, מייק פומפאו, עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום ארכיון: משרד החוץ האמריקני[/caption] גורם נוסף אמר לאנשים ומחשבים כי "האיראניים פעילים במזרח התיכון בכלל ובמפרץ הפרסי בפרט, בסייבר וגם בעולם הפיזי. אולם, עד ניסיון הפגיעה במתקני המים הם נזהרו שלא לתקוף את ישראל. יש להניח כי זהו חלק מהסמי-מלחמה שמתקיימת בין ישראל ואיראן על אדמת סוריה, ועל רקע זה יש לראות את הגעת שר החוץ האמריקני, מייק פומפאו, לישראל בשבוע שעבר". ככלל, אמר אותו גורם, "מי שחשוף לרשת ולא דואג להגנת מערכי המחשוב שלו הוא בבחינת הולך רגל שנכנס תחת גלגלי מכונית שדוהרת בפראות במורד הרחוב". האיראנים תוקפים את ישראל ומדינות המפרץ - ופחות את ארצות הברית סנז ישר, אנליסטית בכירה בפייראיי, חוקרת את פעילות הסייבר של איראן מזה מספר שנים. היא אמרה לאנשים ומחשבים כי "האיראנים פועלים בסייבר בשני ממדים - ריגול וחבלה. הריגול הקיברנטי האיראני לא חדש לנו, אנחנו רואים אותו מתבצע כבר הרבה שנים. גם החבלה איננה דבר חדש. האיראנים שואפים להיות הרסניים במזרח התיכון. כך, למשל, הנוזקה Shamoon פגעה ב-2012 במחשבי סעודי ארמקו, חברת הנפט הסעודית, מהגדולות בעולם. בספטמבר באותה השנה היא פגעה בתאגיד האנרגיה הקטארי ראס גז". עם זאת, ישר ציינה שהאיראנים נזהרים מלתקוף בסייבר את ארצות הברית, למעט מתקפה שהם ביצעו על המערכות של רשת HBO. "המתקפה לא מעוררת תמיהה" לדברי ישר, "בעשור הקודם חשפנו מתקפת APT (מתקפה עקבית ומתמשכת) של האיראנים על מערכות SCADA - מערכות מחשב המשמשות לפיקוח, שליטה ואיסוף נתונים בתעשייה, שמנטרות ושולטות על תהליכים בתחומי התעשייה, התשתיות וניהול המתקנים. זו הייתה הפעם הראשונה שהם תקפו את מערכות הבטיחות של מערכות ה-SCADA". [caption id="attachment_239875" align="alignnone" width="600"] תוקפי הסייבר האיראניים ממוקדים בתעשיית האנרגיה. צילום אילוסטרציה: daoleduc/BigStock[/caption] היא הוסיפה כי "רוב אירועי החבלה של איראן בסייבר עד כה היו מופנים בעיקר לתעשיית האנרגיה, ובעיקר הנפט והגז - אל מול סעודיה, מדינות המפרץ והמזרח התיכון ככלל. היא מתמחה בתחום ויש לה קבוצות, כלים ותשתיות לטובת חבלה בסייבר. עד כה, לא דווח משהו נגד ישראל. לכן, הפרסומים על פגיעה, וליתר דיוק על ניסיון פגיעה, במתקני מים בישראל הם עליית מדרגה: איראן מנסה לחבל בסייבר של תשתית קריטית ואף שלא היה במתקפה תחכום טכנולוגי, זה לא מעורר תמיהה. איראן מנצלת את העובדה שמדובר בעת משבר הקורונה, בו אנשים רבים עובדים מהבית וארגונים פועלים בתפקוד חלקי - אז נוצר וקטור תקיפה נוסף, שמעלה את רמת הסיכון בסייבר". "אם הדיווח בוושינגטון פוסט נכון", אמרה ישר, "יש פה מסר מאוד ברור. עצירת הפעילות של המסחר בנמל שבמצרי הורמוז למשך ימים זו פגיעה כלכלית קשה באיראן. אני מעריכה שזו אכן הייתה תגובה לפעילות האיראנית נגד מתקני המים בישראל. המסר של ישראל היה ממוקד, נקודתי ומידי, בלי נזק היקפי-אגבי". "מה יקרה מחר היא שאלה מטרידה, כי כללי המשחק השתנו, והם עלולים לייצר תיאבון ומוטיבציה אצל גורמים פרו-איראניים ואנטי ישראליים, דוגמת החמאס, החיזבאללה והפלסטינים", ציינה. "האירוע הוא רק פתח לעוד פאזה במשחק הסייבר, מעבר לריגול ולחבלה. איראן הייתה צריכה להיות מורתעת כבר בעבר, אלא שזה לא קרה, ונראה גידול בהיקף אירועי הסייבר בכלל ומתקפות הכופרה בפרט. החודש האחרון, שכלל את הפגיעה במתקן המים בישראל ופגיעת הנגד הישראלית בנמל האיראני, הוציא את השד מהבקבוק".

נגיף הקורונה לא עוצר: אקזיט הענק, שדווח עליו בפברואר השנה, ובמסגרתו פורסקאוט (Forescout) הישראלית תירכש תמורת 1.9 מיליארד דולר במזומן – הושהה. הרוכשת, אדוונט אינטרנשיונל (Advant International), קרן הון סיכון פרטית מבוסטון המנהלת נכסים בסך של יותר מ-50 מיליארד דולר – הודיעה על כך לנרכשת בסוף השבוע. העסקה הייתה צפויה להסתיים אתמול (ב'). שווי הרכישה, לו הייתה מתממשת, עמד על 30% יותר משוויה של החברה נכון למחצית אוקטובר 2019, אז החלו הדיונים על העסקה. למרות ההשהיה, שני הצדדים מנהלים דיונים מתמשכים בנוגע לעיתוי הסגירה ותנאי העסקה, כך לפי פורסקאוט - שציינה כי אין כל ביטחון ששתי החברות תגענה להסכמה על התנאים. "זוהי תקופה המתאפיינת באי ודאות לכל עסק וקהילה על פני כדור הארץ, המנווטים בין האתגרים שיצרה מגיפת הקורונה", אמר מייקל דה סזארה, מנכ"ל ונשיא פורסקאוט, "אנו ממשיכים להאמין כי אדוונט היא השותף הנכון עבורנו ונהיה מחויבים להשלמת העסקה בקרוב". מניית הנרכשת צנחה ביותר מ-20% בטרם פתיחת המסחר אתמול (ב'), מה שהביא לה ערך של 1.45 מיליארד דולרים, סכום הנמוך ב-450 מיליון ממה שהרוכשת הייתה אמורה לשלם. עוד הודיעו אנשי אדוונט לפורסקאוט, כי פורטינט תבעה אותה בבית משפט מחוזי, על הפרת זכויות של שלושה פטנטים שלה, לכאורה. פורסקאוט הוקמה בשנת 2000 על ידי שישה מייסדים: היו"ר, חזי ישורון; דורון שקמוני; סמנכ"ל הטכנולוגיות, עודד קומאי; דרור קומאי, שמשמש כארכיטקט ראשי; נוגה אלון; ועודד עמיר. היא מאוגדת כחברה אמריקנית, והמטה שלה נמצא בסן חוזה שבקליפורניה, שם יושב גם המנכ"ל, דה סזארה – לשעבר נשיא מק'אפי. בתחילת דרכה התמקדה פורסקאוט בפיתוח מוצר הטעיה בסייבר, שהקדים את זמנו. ב-2005 החברה הסבה את הפלטפורמה שלה ל-NAC, (ר"ת Network Access Control - בקרת גישה לרשת הארגונית). ב-2010, לאחר הופעת ה-iPad, כשהמוצר נכנס לרשתות ארגוניות וצמחה מגמת ה-BYOD (הבא.י את מכשירך לעבודה) ועימה הקצאת הרשאות לפי זיהוי המשתמש – החל ביקוש למוצר הנראות של פורסקאוט. החברה הונפקה בנאסד"ק באוקטובר 2017 על פי שווי של 800 מיליון דולר, ובחלוף פחות משנתיים היא הייתה שווה יותר מכפול מכך – יותר מ-1.6 מיליארד. פורסקאוט היא אחת משלוש חברות האבטחה הציבוריות הישראליות היחידות, והכנסותיה, עד הקורונה, צמחו בשיעור שנתי דו ספרתי. הטכנולוגיה של החברה מנטרת רכיבי רשת של מאות ספקים באמצעות חיבור לרשת התקשורת ובלי צורך בהתקנה של תוכנות קצה או רכישת חומרה. בנוסף, באמצעות ממשקים לרכיבים ברשת, היא מבצעת עשרות פעולות לתיקון פערי אבטחה שהתגלו. לקוחותיה הם ארגונים גדולים יחסית, בהם גופים פדרליים בארצות הברית וארגוני תעשייה. לחלקם יש יותר ממיליון מחשבים, ובסך הכל היא מסייעת להגן על עשרות רבות של מיליוני מחשבים.

איזיג'ט הודיעה היום (ג') כי מתקפת סייבר "מתוחכמת ברמה גבוהה" שפגעה בה הביאה לתוקפים גישה לפרטים האישיים של תשעה מיליון מלקוחותיה. בהודעתה לבורסה, חברת הלואו קוסט הבריטית מסרה כי מתוך תשעה מיליון הלקוחות, פרטי כרטיסי האשראי של 2,208 מהם נגנבו, וכי לא נחשפו פרטי דרכונים. על פי איזיג'ט, התוקפים השיגו גישה לרשימת כתובות מייל ופרטי נסיעות, והדבר ישפיע על הלקוחות שלה. החברה עדכנה את הלקוחות שפרטי כרטיסי האשראי שלהם נגנבו, ואת שאר לקוחות החברה שייתכן שהפריצה תשפיע עליהם היא תעדכן בשבוע הקרוב, עד ה-26 במאי. איזיג'ט לא מסרה פרטים על הפריצה, אך ציינה כי היא סגרה את הגישה הלא מורשית לנתונים. החברה דיווחה על אירוע הסייבר ל-ICO, המרכז הבריטי הלאומי להגנת הסייבר, כמו גם לרגולטור בממלכה. המרכז המליץ לה ליצור קשר עם כלל לקוחותיה, על מנת להתריע בפניהם ממתקפות פישינג עתידיות ומהונאות אלקטרוניות אחרות. בסבירות גבוהה: איזיג'ט תיקנס בסכום עתק בעיתונות הבריטית דווח אחר הצהריים כי מדובר באחת מהפריצות הגדולות במדינה, שתשפיע על ארגונים רבים במשק של הממלכה. עוד צוין כי הקנס שסביר שאיזיג'ט תיאלץ לשלם בשל האירוע יפגע בה באופן חמור, בהינתן העובדה שהיא חדלה כמעט לחלוטין מלהפעיל קווי טיסות בשל משבר הקורונה (כולל לישראל וממנה) - מה שהביא לכך שהיא מצויה במשבר פיננסי, כמו כל ענף התעופה בעולם. זה אינו הקנס הראשון על חברת תעופה בריטית: בריטיש איירווייז שילמה קנס של 183 מיליון ליש"ט ביולי 2019, לאחר שהאקרים גנבו פרטים אישיים של חצי מיליון מלקוחותיה. עוד קנס של הרגולטור הבריטי על חברת תיירות בשל מתקפת סייבר הושת באותו החודש על רשת המלונות מריוט. זו נקנסה ב-99.2 מיליון ליש"ט, בשל פרצה שהביאה לחשיפה של 339 מיליון מלקוחות רשת בתי המלון בעולם. איזיג'ט צפויה להיקנס בשל תקנות ה-GDPR, הרגולציה של האיחוד האירופי לתחום הגנת הפרטיות, שנכנסו לתוקף בשנה שעברה. למרות הברקזיט, החברות הבריטיות עדיין כפופות לתקנות אלה. ג'ונתן לונדגרן, מנכ"ל איזיג'ט, התנצל בפני הלקוחות ואמר כי החברה הודיעה לחברות הפועלות עימה, כגון סוכנויות נסיעות, שעליהן להיות הרבה יותר ערניות בשל האירוע.

ישראל היא שתקפה באופן רחב היקף בסייבר נמל באיראן החודש - כך לפי דיווח מאמש (א') של הוושינגטון פוסט. על פי הפרסום, ב-9 במאי חווה נמל שאהיד ראג'עי, שנמצא בדרום איראן, מתקפה שגרמה להשבתתו למשך שלושה ימים. בכירים בארצות הברית אמרו לעיתון כי גם גורמים אמריקניים היו שותפים למתקפה. גורמי מודיעין אמריקניים ציינו כי המתקפה על הנמל האיראני, שהביאה שגרמה לפקקי תנועה ימיים ויבשתיים בו ובסביבותיו, בוצעה על ידי ישראל. ההשערה המרכזית היא שהמתקפה באה כתגובה, שלא לומר כנקמה, על הניסיון של איראן לפגוע בחודש שעבר בסייבר במערכת מים מרכזית בארץ. על פי הדיווחים בתקשורת האמריקנית, ביום המתקפה קרסו מערכות ה-IT בנמל, לרבות המערכת האחראית לתנועת כלי השיט בו. בדיווח אחר צוין כי ההאקרים הביאו לניתוק המערכות מהחשמל. ההשבתה גרמה לעומס גדול בנמל ובנתיבים הימיים המובילים אליו, בשל פקק שנוצר של כלי השיט, המשאיות והסחורות בנמל שבמיצר הורמוז. "מתקפה מדויקת ביותר" בכיר בתחום אמר כי מדובר במתקפה "מדויקת ביותר" והוסיף שהיקף הנזק שנגרם גדול יותר ממה שתיארו גורמים רשמיים באיראן. תצלומי אוויר הצביעו כי פקקים באורך קילומטרים התהוו בדרכים שמובילות לנמל. ימים לאחר המתקפה, עשרות ספינות מטען נצפו ממתינות בסמוך לכניסה אליו. זמן לא רב לאחר מכן, גורמי מודיעין איראניים חקרו וגילו שלא מדובר במקרה אלא במתקפת סייבר שתוכננה מראש. המתקפה הנוכחית בוצעה לאחר שלפי פרסום ב-ynet, בחודש שעבר הותקפו המחשבים בשורת מתקני מים וביוב מצפון הארץ ועד לדרומה. מהפרטים שהותר לפרסם לא ברור אם הייתה השתלטות על מערכות תפעול או ששובשה פעילות משאבות. לפי האתר, תאגידי המים והביוב קיבלו הוראה לפעול מיידית להחלפת סיסמאות לתפעול המתקנים, "בדגש על מערכות תפעוליות ובפרט במערכות הוספת כלור לבארות". באתרים שבהם לא ניתן להחליף את הסיסמאות, נכתב, המפעילים נקראו לשקול לנתק את המערכות מהאינטרנט. המקרים התרחשו בימים שישי ושבת, ה-24 וה-25 באפריל, וזוהו על ידי מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה. לא התקבלה תגובה מממשלת ישראל לדיווח מהלילה.

"המהלכים בשנה וחצי האחרונות בתחום התקשורת, ובייחוד בחודשי משבר הקורונה – גרמו לי להבין טוב יותר מבעבר, שיש בתחום הזה הרבה מעבר למספרים, אנטנות, כבלים, סיבים ואינטרסים – יש בו ערכים, הגשמה ציונית ועיסוק בחיי היום יום של אזרחים ובשירות שהם מקבלים, ואיך הוא צריך להפוך למגדלור", כך אמר שר התקשורת החדש, ח"כ יועז הנדל, בטקס חילופי השרים שנערך הבוקר במשרד התקשורת בנוכחות מנהלי המשרד ובני משפחתו של השר החדש. "אנו מצויים בצומת קבלת החלטות, שישפיעו על האזרחים ועל העתיד המשותף שלנו", הוסיף השר החדש, "ויש לנו משימה עליונה – להיות מדינה שמובילה בתחום התשתיות המתקדמות. לפעמים זה אפילו חשוב יותר מתשתיות אחרות – למשל בפיתוח הפריפריה. איכותנו תימדד בזכות התשתיות שנצליח להקים. זו משימה עליונה – לדאוג לתשתיות בפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות". עוד אמר הנדל, כי לדעתו יש "מדי כמה זמן 'לנער את השמיכה' – ולבדוק את הרגולציה והאם היא מתאימה גם להיום". "אנו קשובים לסקטור העסקי", אמר הנדל, "אבל גם זוכרים את המצפן הערכי – טובת המדינה וטובת האזרחים. אין אינטרסים נסתרים במחשכים, אלא רק לממש את החזון הציוני: האזרחים חשובים יותר". הנדל ציין לשבח את התנהלות משרד התקשורת במשבר הקורונה, ואמר, כי "אנו צריכים להיות ערוכים למשבר הבא". שר התקשורת היוצא, דוד אמסלם, בירך את השר הנכנס, וציין, כי "אנו על ספו של עידן שבו הטכנולוגיה העתידית משפיעה על כל תחומי החיים כמעט, בהם רפואה, תחבורה ועוד. "חשיבותו של משרד התקשורת", אמר אמסלם, הופכת גדולה יותר, שכן זהו משרד שאחראי על כך שחברות התשתיות יהיו ערוכות לעידן שבו תחום התקשורת ישפיע כמעט על כל תחומי החיים במדינה. "אם המדינה לא תהיה ערוכה תשתיתית – זה לא יהיה כאן", הוא אמר. אמסלם ציין שלושה נושאים בוערים, שלדבריו יש לתת עליהם את הדעת כעת, והם: קידום הכניסה של דור 5 על ידי המפעילות, יציבות שוק התקשורת, שלדבריו "מצוי במצב לא יציב, ואם קורה משהו בשוק הזה, זה הופך להיות בעיה של המדינה", והטיפול במשבר של חברת דואר ישראל. "משבר הקורונה", ציין השר היוצא, "יצר תובנות רבות, שעיקרן הרחבת התשתיות במקומות הקריטיים, כדי לאפשר צרכים כמו למידה מרחוק, רפואה, ועו"ד. עוד ציין אמסלם את הבעייתיות של עבודת המשרד מול השוק. לדבריו, "משרד התקשורת הוא משרד רגולטיבי, אבל החברות הפועלות בשוק הן חברות פרטיות, הפועלות על בסיס רווח, ולכן יש צורך לבצע איזונים כדי שהרגולציה תניע את הגלגלים של חברות התקשורת". נתי כהן, שהודיע אתמול כי יעזוב את תפקיד מנכ"ל המשרד, בירך גם הוא את השר הנכנס ומנה בדבריו את הישגי המשרד בשנה האחרונה, בהם היציאה למכרז דור 5, סיכום מתווה הסיבים האופטיים, עדכון תעריפי השוק הסיטונאי, נושא הפריסה האוניברסלית של הכיסוי הסלולרי, עדכון ערבויות ברישיונות החברות, שהקל על החברות הקטנות ועוד.

היציאה מהמשבר מביאה חברות היי-טק וסטארט-אפים רבות להפשיר תהליכי גיוס עובדים שאותם הן החלו לפני שהקורונה "פרצה" לחיינו, או מחפשות להרחיב את השורות שלהן בעובדים נוספים. נכון שגם בימים אלה יש חברות שמפטרות, אולם אחרות מתאוששות אט אט ופותחות הזדמנויות למועמדים, כולל לאלה מהם שפוטרו או הוצאו לחל"ת ולא נראה שיחזרו ממנו. לכן, מערכת אנשים ומחשבים אספה מהחברות השונות מידע אילו משרות פתוחות אצלן וכמה עובדים הן מחפשות. שימו לב: המשרות מפורסמות בלשון זכר או נקבה, אבל פונות לכל המינים והמגדרים. זהו החלק הרביעי של הפרויקט. לשלושת החלקים הראשונים ניתן להיכנס כאן, כאן. וכאן. בהמשך השבוע נפרסם עוד רשימות. חברות נוספות שמחפשות עובדים ומעוניינות לקחת חלק בפרויקט מוזמנות לפנות למערכת כאן. אירוספייק אירוספייק, חברת תוכנה אמריקנית שמפתחת בסיס נתונים בתצורת NoSQL לטיפול בביג דטה, מרחיבה את מרכז המו"פ שהקימה בישראל בשנה האחרונה. החברה מגייסת לשורותיה עובדים נוספים למגוון תפקידי פיתוח, בהם מהנדסי תוכנה בכירים עם מינימום חמש שנות ניסיון - למשרה אחת בפיתוח בקאנד, לשנייה - בעולמות הביג דטה וה-NoSQL, ולמשרה שלישית - בעל ניסיון מוכח בעולם האנליטיקה וידע ב-Spark. עיקר הפעילות של מרכז המו"פ הישראלי מתמקד בצד הקליינט, ובחיבוריות של בסיס הנתונים למערכות אחרות בתשתית ה-IT הארגונית, דוגמת מערכות תשאול ואנליטיקה ובסיסי נתונים נוספים. לפרטים נוספים ניתן להיכנס לעמוד המשרות של החברה. לייטריקס החברה, שמונה כ-350 עובדים במטה בירושלים, ובמרכזי הפיתוח בחיפה ובלונדון, ממשיכה לגייס גם בתקופת משבר הקורונה. היא מחפשת עובדים ל-10 משרות פיתוח: מפתחי אנדרואיד, מפתחות ווב, מפתחי DevOps ו-Build engineers. הראיונות, כמתבקש מתקופה, נערכים בזום. החלק של כתיבת הקוד נעשה על ידי שיתוף מסך ופתיחת מעבד התמלילים, סביבת פיתוח או כתבן שמותאם לכתיבת קוד. נוקיה נוקיה ישראל, הממוקמת בכפר סבא, מחפשת עבור חטיבת התוכנה שלה, Nokia Software, עשרות עובדים למשרות של פיתוח וארכיטקטורה. ספציפית, היא מחפשת מפתחי ג'אווה בכירים, אנשי SRE, מהנדסות QA, ארכיטקטיות תוכנה ואנשי DevOps עם ניסיון בקוברנטיס. לרשימת המשרות הפתוחות והגשת מועמדות ניתן להיכנס לכאן. נט-אפ נט-אפ מגייסת מפתחים למרכז הפיתוח שלה בתל אביב, מנהלי צוותים וכן מנהלים טכניים בעלי סיווג ביטחוני. לפרטים נוספים ניתן להיכנס לעמוד המשרות של החברה. סלברייט החברה, שמפתחת טכנולוגיות מודיעין דיגיטלי עבור גופי אכיפת חוק, ממשיכה לגייס גם בימים אלה. בין היתר, דרושים לה מפתחי iOS עם חמש שנות ניסיון (גם ניסיון בצבא נחשב), ידע בפייתון ושפות C, והיכרות עמוקה עם מערכות iOS ו-MacOS; מפתחות BI עם שלוש שנות ניסיון כאנליסטים ותואר ראשון במערכות מידע; וחוקר חולשות בכיר עם ניסיון בקריפטוגרפיה וחומרה. בנוסף, ישנן משרות בתחום המכירות בישראל, ארצות הברית ויפן. פרטים מלאים על המשרות ניתן למצוא באתר גיוס העובדים של החברה, בפייסבוק או בלינקדאין. צ'ק פוינט ענקית הסייבר הישראלית מוסיפה לגייס עובדים גם בתקופה זו של משבר הקורונה, ולא פיטרה או הוציאה לחל"ת ולו עובד אחד. יותר מכך, מתחילת המשבר היא צירפה לשורותיה יותר מ-70 עובדים והיא ממשיכה כעת במהלכי הגיוס - של "עובדים השואפים למצוינות, שתחום הסייבר ואבטחת המידע מרתק אותם", כדבריה. באתר הקריירה של החברה ניתן למצוא יותר מ-80 משרות פתוחות בישראל, והן רלוונטיות לבעלי ידע וניסיון בתחומי פיתוח התוכנה והגנת סייבר. בין היתר, בחברה פתוחות משרות בתחומי הרשתות, הענן והדטה, וכן מגוון משרות בעולמות תוכן אחרים - שיווק, מכירות, תמיכה טכנית ועוד, להן לא נדרש ידע טכנולוגי קודם כתנאי סף. VMware ענקית הווירטואליזציה מגייסת יותר מ-10 עובדים לתפקידים שונים במרכז הפיתוח שלה בהרצליה. היא מחפשת לתחום הבלוקצ'יין: מהנדס תוכנה בכיר, ארכיטקטית Hands On, מנהל צוות טכני לבדיקות אוטומציה ומנהלת מוצר בעלת ניסיון. בעולם ה-CSP, היא מחפשת לצרף לשורותיה Product Owner Group Manager ומפתח ג'אווה בכיר. בתחום ה-PSO, המשרות הפתוחות הן של יועצת ל-EUC Mobility ובוגרת אקדמיה טרייה לייעוץ משותף. לתחום המחקר VMWare מחפשת דוקטורנט ומהנדס תוכנת רשת בכיר. לפרטים נוספים לחצו כאן. כאמור, כלל המשרות מנוסחות בלשון זכר או נקבה, אבל פונות לכל המינים והמגדרים.

"איסוף, מיפוי וניתוח קבלת החלטות בעזרת מערכות BI היו כלים מרכזיים, שאפשרו לעיריית אשדוד לטפל טוב יותר בתושבי העיר בתקופת הקורונה", כך אמר יוסי בן סימון, מנמ"ר העירייה. בן סימון השתתף בוובינר Data Analytucs של אנשים ומחשבים, ששודר בתחילת השבוע. הוא הציג בהרצאתו פתרון דשבורד שפותח על ידי אגף המחשוב של העירייה, שבראשו הוא עומד. הדשבורד מאפשר למקבלי ההחלטות בעירייה לקבל מידע עדכני יום יומי על כל תושבי אשדוד ומצב התחלואה בעיר, כולל שורה של פילוחים בזמן אמת ומסייע לבעלי התפקידים הרלוונטיים להגיב באופן נקודתי ובמהירות רבה. אשדוד מונה רבע מיליון תושבים, היא מחולקת ל-19 רובעים, ויש בה 30 אלף בתי עסק ו-60 אלף תלמידים. בעיר ממוקם בית החולים אסותא אשדוד, שהוקם לפני מספר שנים ומשרת גם את תושביה. רמת התחלואה באשדוד לא הייתה גבוהה יחסית לערים אחרות, ובמיוחד ל-"שיאניות" ההידבקויות בקורונה, ובן סימון זוקף זאת בין היתר לזכות מערכת ה-BI, שאפשרה למנהלי העירייה לבצע חקירות אפידמיולוגיות על תושבי העיר בזמן אמת, ובכך לסייע להשטחת העקומה בה. הדרישה לקבל מידע יום יומי, מפולח ופרטני הגיעה מראש העיר ומנכ"ל העירייה. "ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, הוא רופא במקצועו, שבעבר ניהל את מחלקת ה-HIV בבית החולים קפלן. מטבע הדברים, הייתה לו ציפייה רבה יותר לגבי איכות הנתונים", אמר בן סימון.  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון "העירייה זריזה יותר ביכולת ניתוח המידע" בסיס המידע שהתקבל בעיריית אשדוד הגיע אמנם ממשרד הבריאות, אבל בן סימון ציין ש-"באופן טבעי, העירייה זריזה ומהירה יותר ביכולת שלה לנתח נתונים בזמן הקורונה. לכן, פיתחנו את המערכת, ששירתה את צוות החירום שהוקם בראשותם של ראש העיר והמנכ"ל". הוא אמר ששיקוף הנתונים במערכת הדשבורד לבעלי התפקידים נעשה תוך הקפדה על רמת מידור מתבקשת, בגלל השמירה הנדרשת על פרטיות התושבים. כך, כל מנהל נחשף רק למידע הרלוונטי לו. את הדיוק במספרי הנדבקים בכל שכונה השיגו בעירית אשדוד באמצעות מפות GIS. אלה סיפקו להם בנוסף נתונים השוואתיים, כדי לראות האם באותו היום חלה עלייה בתחלואה, מקדמי הכפלה, מספר נפטרים ומה מצבה של אשדוד לעומת ערים אחרות. "כל עמודה ייצגה רובע ובכל אחת מהעמודות ניתן לקבל מידע מפורט על אותו רובע, עד לרמת הפרטנית של התושב הבודד", הוסיף. בן סימון סבור שהניהול של המאבק במחלה על ידי העירייה הישרה ביטחון ותחושה של שירות טוב לתושבי העיר. סקר על תחושת הביטחון של אזרחים שנעשה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בתקופת הקורונה העניק לאשדוד את המקום השני בדירוג הערים, עם ציון 86. "המשמעות היא שכנראה נקטנו במהלכים הנכונים, שהביאו להשטחת העקומה בעיר", סיכם.

שאול שרוני מונה לסמנכ"ל כספים ב-DayTwo - סטארט-אפ התזונה הבריאה של מריוס נכט. שרוני מביא עימו 20 שנות ניסיון בסטארט-אפים, חברות פרטיות וחברה ציבורית. בין היתר, שימש כסמנכ"ל הכספים של איתמר מדיקל. במהלך כהונתו הוביל את ההנפקה של החברה בבורסה בת"א. שרוני הוא בעל תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות ממכללת רופין ותואר שני במינהל עסקים ומימון מאוניברסיטת בר-אילן. חברת DayTwo מספקת המלצות תזונה מותאמות אישית מבוססות על בינה מלאכותית, במטרה לאזן את רמות הסוכר בדם. הטכנולוגיה והמדע שעליהם מבוסס המוצר פותחו במכון וייצמן למדע על ידי פרופ' ערן סגל ופרופ' ערן אלינב, והחברה מנוהלת על ידי ליהיא סגל.