ענקית המסחר המקוון איביי חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת גט, במטרה לאפשר את שירות המשלוחים, גט דליברי, למוכריה בישראל.  eBay, כידוע, היא זירת מסחר אונליין מהמובילות בעולם, המאפשרת סחר מקוון מקומי ובינלאומי. לחברה עשרות אלפי מוכרים פעילים בישראל ומיליוני קונים ישראלים.  הפלטפורמה החדשה תאפשר למוכרים הישראלים באיביי לשלם עבור המשלוחים ולשלוח את המוצרים באמצעות שליח של גט דליברי, שיגיע לאסוף אותם מביתם או מבית העסק, ויספק אותם לקונים הישראלים באותו היום בדיוק. לפי החברות: "התהליך יחסוך למוכרים זמן יקר, יקל על קליטת המשלוחים ויאפשר תהליך ניטור של הפריטים בכל שלבי ההזמנה, ובנוסף יאפשר שירות חסר תקדים של הזמנת מוצר אונליין וקבלתו באותו היום, כנהוג במדינות רבות בעולם". החידוש יאפשר לקונים הישראלים משלוחים מהיום להיום עד לפתח הבית, בהתאם לאזורי החלוקה של גט דליברי, ובמקביל הם יוכלו לעקוב אונליין אחרי החבילה ולקבל מידע חשוב הקשור אליה, כמו פרטי השליח להתקשרות, וכן טווח שעות מדויק שבו השליח עתיד להגיע. כחלק מהשקת הפלטפורמה החדשה, תציע איביי למוכריה שובר הטבה בגובה של כ-30 שקלים לשימוש הראשון בשירות. [caption id="attachment_317880" align="alignleft" width="300"] איביי[/caption] עופר אורינגר, מנהל חטיבת לקוחות אסטרטגיים ב-Gett Delivery מסר כי "זוהי עוד דוגמה לאופן שבו טכנולוגיה ומצוינות תפעולית מאפשרת לנו לסייע לחברות הגדולות במשק להתמקד במיומנויות הליבה שלהן ולהתאים את עצמן לדרישות השוק המשתנות. המהלך המשותף שלנו ייעל את הליך השילוח עבור המוכרים של איביי ישראל - תוך כדי שהוא מאפשר להם לקצר את זמני השיגור מצד אחד ולהעניק ללקוחות שליטה מלאה על הליך קבלת המשלוח עצמו". אנה פלקין, מנהלת חטיבת הפיתוח העסקי ב-איביי ישראל, מזרח אירופה, רוסיה ואפריקה: "שיתוף הפעולה בין שתי החברות הינו עוד צעד של איביי בתכנית רחבה לתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים, אותה השקנו עם פרוץ משבר הקורונה. כחלק מהתכנית יצרנו מעטפת תמיכה לבעלי העסקים והיזמים בתחומים השונים, שהקלה משמעותית על האפשרויות לקיים סחר מקוון כאשר האפשרויות הפיזיות הלכו והצטמצמו עד לסגירה מוחלטת. כענקית בתחום הסחר המקוון ברור לנו שמלבד שורת הטבות כספיות משמעותיות, יעוץ והדרכה מקצועי להקמת עסק באונליין ושיפור תהליך המכירה, בסופו של דבר ישנו הנדבך הלוגיסטי (שילוח) שהוא חלק בלתי נפרד מחוויית הלקוח, ולכן באמצעות שיתוף פעולה זה, אנו מאפשרים לבעלי העסקים הישראלים למכור לישראלים ולאפשר אספקת המוצרים באותו היום, דבר המאפשר שיפור משמעותי של חווית הקניה".

גוגל עשויה לעמוד מול תביעה ייצוגית בשל בעיות במכשירי Pixel 3 שלה, שהושקו ב-2018. פירמת עורכי הדין  צ'ימיקלס שוורץ קריימר & דונלדסון (Chimicles Schwartz Kriner & Donaldson-Smith LLP) מפילדלפיה אישרה פומבית, כי החלה לחקור פגמים ותקלות שונות בסידרת מכשירי Pixel 3 של גוגל, אם כי אין זה אומר שאכן תוגש בעקבותיה תביעה. הפירמה פרסמה באתר שלה הודעה על כך שהחלה לבדוק אפשרות של תביעה ייצוגית נגד גוגל בשל תקלות שונות במכשירי Pixel 3. מאז שהושק המכשיר התפרסמו דיווחים רבים על תלונות של צרכנים הנוגעות לתקלות שונות , בהן ניהול זיכרון ה-RAM, התרוקנות הסוללה במהירות וכיבוי פתאומי של המכשיר, תזוזות של המצלמה במכשיר שגורמות לתוצאות צילום גרועות, וקריסה פתאומית של אפליקציית הצילום. פירמת עורכי הדין שמאחורי התביעה הפוטנציאלית מחפשת כעת מידע נוסף בקרב משתמשי המכשיר, כדי לבדוק האם התקלות קשורות לפגמים בחומרה שיצדקו תביעה, וקוראת לבעלי מכשיר Pixel 3 שחווים תקלות חומרה או תוכנה למלא טופס ייעודי באתר שלה ולספק מידע נוסף. בעבר הוגשה תביעה ייצוגית נגד גוגל על מכשירי Nexus 6P, ורוכשיהם פוצו בכ-500 דולר בשל חומרה פגומה וכשלים בתוכנה.

גוגל מחדשת עם בדיקת ואימות עובדות (Fact Check) בתמונות, החל מאתמול (ב'). ענקית הטכנולוגיה מצטרפת למעשה למאמץ של פייסבוק להוסיף תוויות בדיקת עובדות לתמונות וסרטונים, כדי להילחם בתופעת הפייק ניוז ובמידע שגוי המופץ ברחבי הרשתות החברתיות והאינטרנט. מדובר על מידע שמופץ בכוונה על מנת להטעות, ולהפוך לוויראלי, למשל כמו הבשורות על דולפינים שצצו בתעלות ונציה בתקופת הקורונה והסגר, שלוותה בתמונות לכאורה של התופעה (כמו בציוץ המצורף מטוויטר) - אבל התגלו רק אחרי שכבר הגיעו למאות מיליוני בני אדם ככאלו שצולמו בכלל בנמל קליארי שבסרדניה. Venice hasn't seen clear canal water in a very long time. Dolphins showing up too. Nature just hit the reset button on us pic.twitter.com/RzqOq8ftCj — Luca (@hypr5) March 17, 2020 לצורך המחשה, וכהדגמה כיצד מערכת בדיקת ואימות העובדות עובדת, הציגה גוגל מקבץ תמונות שנפוצו באופן נרחב ושבהן נראו כרישים שוחים ברחובות יוסטון, אחרי הוריקן שפקד את האזור ב-2017. אלא שאלו היו תמונות מזויפות וכעת גוגל תטרח ליידע אותנו בכך. [caption id="attachment_317851" align="alignnone" width="600"] כרישים לא שחו ביוסטון. הדגמת בדיקת העובדות בתמונות. צילום: גוגל[/caption] בפוסט שעלה לבלוג של גוגל מסבירים מטעם חטיבת החיפוש של הענקית כי "תוויות בדיקת עובדות מופיעות בתוצאות המגיעות ממקורות עצמאיים וסמכותיים באינטרנט, העומדים בקריטריונים שלנו. מקורות אלה מסתמכים על ClaimReview - שיטה פתוחה המשמשת מפרסמים כדי להצביע על תוכן שעבר בדיקת עובדות למנועי חיפוש. אנו כבר מדגישים בדיקות עובדות בחיפוש ובחדשות גוגל, כדי לוודא שהתוכן הזה יהיה קל לזיהוי". עוד נכתב בפוסט כי יוטיוב, הנמצאת בבעלות גוגל, "ממנפת גם את ClaimReview לחלונות מידע של בדיקת עובדות בברזיל, הודו וארה"ב". לפי גוגל, ניתן לגשת לספריית בדיקת העובדות המלאה באמצעות כלי חיפוש ייעודי וממשק API פתוח. החברה מדגישה עם זאת כי "בדיוק כמו שקורה בחיפוש, הוספת תווית זו בתוצאות חיפוש התמונות בגוגל אינה משפיעה על הדירוג; המערכות שלנו מיועדות לשטח את המידע הרלוונטי והמהימן ביותר הקיים, כולל ממקורות המספקים בדיקות עובדות". "כשאתם מקישים על אחת מהתוצאות האלו, כדי להציג את התמונה בפורמט גדול יותר, תראו סיכום של בדיקת העובדות שמופיע בדף האינטרנט הבסיסי. תוויות אלה עשויות להופיע הן בעבור מאמרים שעוסקים בתמונות ספציפיות והן מאמרים הכוללים כל תמונה שהיא. גוגל הוסיפה לסיכום כי "המערכות שלנו נועדו להעלות את המידע הרלוונטי והמהימן ביותר הקיים, כולל ממקורות המספקים בדיקות עובדות".

אפל (Apple) פתחה אמש את כנס המפתחים שלה במתכונת וירטואלית, גם זאת לאחר דחייה ארוכה בשל מגיפת הקורונה, בהרצאה של טים קוק, המנכ"ל, שפתח את דבריו בנושא "חיי השחורים נחשבים" ונגיף הקורונה, לפני שהכריז על החידושים של החברה. "אני רוצה לדבר על שני נושאים. הראשון הוא הגזענות והאירועים האחרונים בארה"ב בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד. אנחנו דורשים שינוי. אנחנו מחויבים להיות כוח לשינוי", הוא אמר, והוסיף, כי "לפני שבועיים הכרזנו על יוזמה לעידוד השוויון הגזעי ב-100 מיליון דולר. בנוסף, הכרזנו על תוכנית לקידום מפתחים שחורים". קוק ציין גם, כי "אנו רואים כיצד וירוס הקורונה משפיע על העולם, ואיך המוצרים שלנו מסייעים לאנשים ברחבי העולם". אחת החדשות החשובות, אם כי גם צפויה, הייתה ההודעה של אפל, כי תפסיק להשתמש במחשביה במעבדי אינטל (Intel) ותחליף אותם במעבדים משלה, בארכיטקטורת ARM, שמכונים על ידה Apple Silicon. המנכ"ל קוק הציג את המעבדים החדשים למחשבי ה-Mac, ואמר כי "זהו יום היסטורי עבור ה-Mac". המעבדים החדשים אמורים לספק ביצועים טובים יותר תוך צריכת כוח נמוכה יותר ומעבד גרפי משופר, ולכולם תהיה ארכיטקטורה זהה, כדי להקל על המפתחים בפיתוח אפליקציות שמתאימות לכל המכשירים. המעבדים החדשים ישולבו החל מסוף השנה לרוחב כל קו המחשבים של החברה במהלך השנתיים הקרובות. ג'וני סרוג'י, סגן נשיא באפל לחומרה, ציין כי כל האפליקציות של אפל כבר מותאמות לעבודה עם המעבדים החדשים , כמו גם אפליקציות מצד ג', כמו וורד ואקסל של מיקרוסופט (Microsoft). הפנים החדשות של iOS 14 מערכת ההפעלה iOS 14 זוכה לפנים חדשות, עם ווידג'טים חדשים, ומאפשרת למשתמשים לבנות ספריות לאפליקציות, כשהאפליקציות גם ימוינו אוטומטית לספריות לפי סוגן, שיפור בשיחות קבוצתיות וכלים נוספים לעיצוב מימוג'ים אישיים. [caption id="attachment_317826" align="alignnone" width="600"] iOS 14 - בעיצוב חדש. צילום מסך: נחמה אלמוג[/caption] אפליקציית המפות כוללת גם היא תכונות חדשות, כמו ניווט לרוכבי אופניים בערים נוספות, הוספת מדריכים למסעדות ובתי עסק, קישור של Pay למפות כדי לאפשר תשלום תוך כדי שימוש במפות. עוד זוכה לשינויים העוזרת החכמה סירי, שמקבלת עיצוב חדש, עם אפשרויות נוספות להקלטת הודעות ותרגום לשפות שונות. המשתמש יכול לפנות לסירי בשפה מסוימת, והודעתו תתורגם בטקסט או בקול לשפה אחרת. עוד הציגה אפל את אפליקציית CarPlay, שמאפשרת לפתוח את הרכב באמצעות הצמדת ה-iPhone לדלת המכונית, אך כרגע היא תפעל רק בדגמי BMW מסידרה 5. מערכת ההפעלה ל-iPad קיבלה גם היא את השיפורים שהוצגו ב-iPhone, ואפל גם הציגה שיפורים באוזניות AirPods  שלה, כמו אודיו מרחבי תוך שימוש בג'ירוסקופ ואקסלרומטר לזיהוי תנועות הראש. Big Sur, שעון חכם יותר, אוזניות חכמות ושיפורים ב-TVOS Big Sur היא מערכת ההפעלה החדשה שהציגה אפל למחשבי ה-Mac, שלדבריה כוללת את העדכון המשמעותי ביותר למערכת ההפעלה למחשבי Mac מאז השקת OS X. המערכת כוללת שינויים בממשק המערכת ובעיצוב האפליקציות והתאמה למעבדים החדשים, ותציג גם שיפור במנוע החיפוש ספארי, שלטענת החברה יהיה מהיר ב-50% לעומת הכרום של גוגל. השעון החכם של אפל, ה-Apple Watch יאפשר כעת שיתוף מסך הבית שלו. והוספה לו אפליקציית Sleep למעקב ושיפור איכות השינה. גם אוזניות ה-AirPods הופכות חכמות יותר, ומאפשרות סנכון חכם בין מכשירים ומעבר חלק מהתקן להתקן, וחוויית סאונד משופרת באמצעות מעקב וזיהוי תנועת הראש. מערכת ההפעלה TVOS משפרת את התמיכה בריבוי משתמשים ותאפשר גם להמשיך משחק ממקום שהופסק, לצד צפייה בו זמנית באפליקציות בריאות וכושר תוך כדי צפייה בטלוויזיה.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, פרסם אתמול (ב') הכרזה על הקפאה של הוצאת ויזות H-1B חדשות לשנה תמימה, כמו גם על הקפאת הנפקת אשרות גרין קארד לעבודה במדינה. הסיבה, לפחות לכאורה - הקורונה. לפי הנשיא, הצעד חיוני על מנת לסייע למיליוני אמריקנים שאיבדו את מקום עבודתם בגלל המשבר הכלכלי הנוכחי שיצרה המגיפה. ויזה מסוג H-1B ניתנת בעיקר לאנשי ה-IT שמגיעים לארה"ב מכל רחבי העולם ומועסקים בחלק הגדול במיקור חוץ בחברות ההיי-טק הענקיות של המדינה. טראמפ גם השעה בינתיים מתן ויזות עבודה זרות אחרות להמשך השנה. הצו למעשה מרחיב את ההגבלות שנקבעו באפריל, ושהקפיאו מתן ויזות עבודה ל-60 יום. אמזון, גוגל, פייסבוק וטוויטר מיהרו להביע את מורת רוחם מהמהלך, בזמן שארגוני זכויות אדם, כמו גם מבקריו של טראמפ מהצד הדמוקרטי של המפה הפוליטית, טוענים שהנשיא "תופס טרמפ" על המגיפה כדי לסגור את דלתות המדינה בפני עובדים זרים. פיצ'אי: "ההגירה תרמה רבות להצלחתה הכלכלית של אמריקה" כדי לקבל מושג על הקושי שההקפאה מציבה לחברות עמק הסיליקון הענקיות - בשנה שעברה קיבלו גוגל ואמזון אישור לכ-9,000 ויזות H-1B, כל אחת. למעשה, ישנן 85,000 אשרות ויזה מסוג H-1B לעובדים "מיומנים במיוחד" הפתוחות בארה"ב מדי שנה. חלק נכבד מהן מוקדשות לעובדים המיועדים להיי-טק. לפיכך, כאמור, ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות לא שתקו והשמיעו ביקורת קשה עקב הכרזת טראמפ על הצעדים החריפים, שיצאו במסגרת צו מנהלי. "ההגירה תרמה רבות להצלחתה הכלכלית של אמריקה, והפכה אותה למובילה עולמית בתחום הטכנולוגיה, וגם את גוגל לחברה שהיא כיום. אני מאוכזב מההכרזה היום - נמשיך לעמוד לצד מהגרים ולפעול להרחבת ההזדמנות לכולם", צייץ מנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי. Immigration has contributed immensely to America’s economic success, making it a global leader in tech, and also Google the company it is today. Disappointed by today’s proclamation - we’ll continue to stand with immigrants and work to expand opportunity for all. — Sundar Pichai (@sundarpichai) June 22, 2020 דובר פייסבוק אמר בהצהרה ל-NBC News כי: "הכרזתו האחרונה של הנשיא טראמפ משתמשת במגיפת הקורונה כהצדקה להגבלת העלייה. במציאות, הצעד להרחיק בעלי כישרון מיומנים במיוחד מארה"ב, יקשה עוד יותר על התאוששות ארצנו". דובר אמזון אמר לביזנס אינסיידר: "מניעת כניסת אנשי מקצוע עם מיומנות גבוהה במיוחד למדינה - ומתרומה להתאוששות הכלכלית של אמריקה - מציבה בסכנה את התחרותיות הגלובלית של אמריקה. הערך של תכניות ויזה לבעלי מיומנות גבוהה במיוחד הוא ברור". אבל לא רק אמזון, גוגל ופייסבוק היו בין המתקוממות - חברות טכנולוגיה ומנהלי היי-טק רבים צייצו בטוויטר, או בערוצים אחרים, בתוך שהם מציינים את תרומתם של המהגרים לכלכלה האמריקנית. כמו אמזון, מרבית המבקרים של צעדו של הנשיא טענו כי הצו של טראמפ יהפוך את החברות האמריקניות לפחות תחרותיות, משום שיפריע ליכולתן להעסיק עובדים טובים. מה שלא ממש נכתב על ידי נציגי ענקיות הטכנולוגיה הוא העובדה שהסיבה אולי מספר אחת לפנייה למיקור חוץ בעבור עובדים, היא היכולת להעסקתם בעלויות נמוכות יחסית. [caption id="attachment_317840" align="alignnone" width="600"] גיוון והכלה בהיי-טק האמריקני - באמצעות עובדים זרים. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] היו מי שהתייחסו גם לעובדה שארה"ב מורכבת למעשה ממהגרים, וכמובן לנושא החם של הזמן האחרון, מלבד הקורונה - לצורך בגיוון והכלה. ג'סיקה הררה-פלניגן, סגנית נשיא טוויטר למדיניות ציבורית ופילנתרופיה של אמריקה, שלחה הצהרה לאינסיידר, ובה נכתב כי: "הכרזה זו מערערת את הנכס הכלכלי הגדול ביותר של אמריקה: המגוון שלה. אנשים מכל העולם מגיעים לכאן כדי להצטרף לכוח העבודה שלנו, לשלם מיסים ולתרום לתחרותיות הגלובלית שלנו על הבמה העולמית". הצו - שנכנס לתוקף החל ממחר ושיהיה תקף עד לתום השנה - לא חל על עובדים זרים עם אשרות שכבר נמצאים במדינה, או על אלה שמחוץ למדינה, שכבר הונפקו להם אשרות, טרם הגזירות החדשות, כך לפי הוול סטריט ג'ורנל.

כתב: הילל יוסף. "קיימת שותפות אסטרטגית בין AIG הגלובלית לבין דל (Dell). אנחנו רואים בצוות המקצועי של דל בישראל שותף מלא בתהליכי חשיבה משותפים, בחינת פתרונות טכנולוגיים, באפיון המפורט וכמובן ביישום וההטמעה", כך אמר רונן דביר, ראש שירותי IT וסגן המנמ"ר של AIG ישראל. דביר דיבר לקראת אירוע ההשקה של מחשבי דל לעסקים. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך באופן וירטואלי ביום ב', ה-29 ביוני. הוא אמר כי "AIG ישראל היא השלוחה הישראלית של התאגיד האמריקני AIG - חברת ביטוח בעלת עוצמה בינלאומית, מקצועיות וחדשנות. לקוחות AIG בישראל נהנים מפתרונות ביטוח מתקדמים ומשירות מקצועי ברמה הגבוהה ביותר. AIG זכתה לציון הגבוה ביותר ממשרד האוצר מבין כל חברות הביטוח בישראל, והיא במקום הראשון בתחום השירות הדיגיטלי ללקוח - רכישה, חידוש וביטול פוליסות, פתיחת תביעה, מעקב תביעה, מידע אישי, מייל, צ'ט ועוד. AIG מציעה ללקוחותיה מגוון רחב של שירותי אונליין באזור אישי באתר ובאפליקציה, וכמובן במוקדים הטלפוניים". "אני מנהל טכנולוגיות ותשתיות IT מנוסה", ציין דביר, "ומביא עמי יותר מ-25 שנות ניסיון בניהול IT במגוון רחב של עולמות תוכן ובארגונים גדולים מתעשיות הטלקום, הבנקאות והביטוח. לתפיסתי, טכנולוגיה וחדשנות הם המפתח להצלחה עסקית משמעותית בכל ארגון, וחייבים להוות נדבך חשוב בתוכניות העבודה והתקציב שלו". הוא הוסיף כי "מימוש טכנולוגיות מתקדמות לטובת שיפור עסקי הליבה של הארגון יוצר ערך מוסף ויתרון תחרותי בשוק, וממוסס חסמי ותפיסות עבר. אני מאמין כי בשותפות מלאה ושילוב כוחות בין גופי הטכנולוגיה בארגון לבין מנהלי היחידות העסקיות ניתן להביא להצלחה עסקית והשגת יעדים". "שירותים מתקדמים וחדשניים בעזרת פתרונות מחזית הטכנולוגיה" "כחברת ביטוח דיגיטלית", ציין דביר, "AIG תמיד שואפת להטמיע שירותים מתקדמים וחדשניים בעזרת פתרונות מחזית הטכנולוגיה. כבר כיום, אחוז ניכר מממשקי המכירות, השירות והתביעות בין AIG ללקוחותיה מבוצע באמצעים דיגיטליים ואוטומטיים. אלה מאפשרים לנו לספק רמת שירות מצוינת ללקוחות, ולתת מענה מהיר במיוחד. אנחנו חושבים ומתכננים כל הזמן את השירות הדיגיטלי והאוטומטי הבא שנציע ללקוחות. כמו כן, אנחנו מטמיעים ומיישמים תהליכי בק אופיס אוטומטיים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, כגון RPA, אשר משפרים ומייעלים את התהליכים העסקיים הפנימיים בארגון, חוסכים משאבים ומסייעים ליחידות העסקיות להיות יותר גמישות וזריזות בשוק התחרותי". דביר הסביר כי "למימוש התפיסה הדיגיטלית דרושה קודם שכבת תשתיות מודרנית, מתקדמת, שרידה ומאובטחת, שתספק מענה מהיר וקיבולת מתאימה לזמני שיא. מערך התשתיות והתקשורת, על מגוון ערוציו השונים, חייב להיות מאובטח בכל השכבות - על מנת להגן על המידע של לקוחותינו". "מימוש הפעילות והשותפות בין דל טכנולוגיות לבין צוותי ה-IT שלנו נעשה באופן שוטף - עם Transformational Workshops, שהתוצרים שלהם הם Digital Assessments , אשר מהם נגזרות תוכניות פיתוח בהיבטים הטכנולוגיים והעסקיים", אמר. לסיכום ציין דביר כי "במסגרת השותפות האסטרטגית עם דל, הרעיון הוא ליצור סינרגיה מושלמת עם שלושה מוקדי ידע: החטיבות העסקיות ב-AIG, מומחי הטכנולוגיה של AIG, ודל טכנולוגיות. הצוות של דל כולל מומחי תוכן במגוון רחב של פתרונות, הכוללים יכולות ייעוץ רחבות. האפשרות לעבוד עם שותף עסקי בדמות יצרן טכנולוגי גלובלי ומוביל, אשר נותן לנו מענה החל מהתכנון ועד ליישום ולהטמעה מעניק לנו ביטחון רב". להרשמה לאירוע לחצו כאן.

מירה לאור תפקיד: "מפתחת Full Stack בסייפבריצ' (SafeBreach) הוא סטארט-אפ שמאפשר לארגונים לבדוק את מערכת האבטחה שלהם באמצעות סימולציה. במסגרת התפקיד שלי אני מפתחת את האפליקציה, את ממשק המשתמש ואת הדו"חות שאנחנו מייצרים עבור הלקוחות שלנו - מנהלי אבטחת מידע בארגונים גלובליים". איך הגעת לתחום ההנדסה? "תמיד אהבתי מתמטיקה וביולוגיה. בזמנו שמעתי על תחום הביו-אינפורמטיקה, שמשלב בין שני התחומים הללו, והחלטתי להירשם לאוניברסיטת בן גוריון. תוך כדי הלימודים ראיתי שאני הרבה יותר מתחברת אל התכנות וכך הגעתי לתחום". [caption id="attachment_317893" align="alignnone" width="600"] מירה לאור, מפתחת Full Stack בסייפבריצ'. צילום: יח"צ[/caption] האם לדעתך יש מספיק נשים בתחום? "לא. אין מספיק נשים בתחום, אף על פי שבסייפבריצ׳ יש אחוז גבוה יחסית של נשים, ובמיוחד אחוז גבוה של נשים מנהלות בפיתוח, בהובלה של יעל, סמנכ"לית הפיתוח שלנו. אם בתחילת דרכי המקצועית היו לי מעט מאוד קולגות נשים, אני שמחה שאצלנו יש יותר איזון". מה צריך לעשות כדי לעודד יותר נשים להיכנס לתחום הזה? "לשבור את המשוואות שאומרות בנים = מתמטיקה ומדעים, ובנות = מדעי הרוח והחברה. יש כיום תוכניות שחושפות בנות בתיכון לתכנות ויזמות, כולל תוכניות מנטורינג שבהן נשים מהתעשייה מחוברות לתלמידות תיכון עם נטיות מדעיות. פעילויות מהסוג הזה, וגם המאמץ שמשקיע צה"ל כדי לאתר ולהכשיר בנות למקצועות התכנות, אפילו ללא רקע בתחום, יובילו, בסופו של דבר, לשינוי". מרינה גרצ'וחין תפקיד: "מהנדסת תוכנה בכירה במחלקת הפיתוח של פרימטר איקס (PerimeterX) - סטארט-אפ שמתמחה במוצרי הגנה לאתרי מסחר. בתפקידי אני אחראית על עיצוב ופיתוח של פיצ'רים מורכבים. הצטרפתי לחברה לפני חמישה חודשים. מילאתי תפקידי פיתוח בכירים גם ב-WeWork, שם הייתי מהנדסת תוכנה בכירה, ולפני כן בקליקטייל, בתפקיד ראשת צוות". איך הגעת לתחום ההנדסה ולמה? "אפשר להגיד שהתגלגלתי לתחום התוכנה, אבל האמת היא שאני פשוט אוהבת את זה, זה ההובי שלי. תמיד הייתה לי משיכה למקצועות הריאליים, במיוחד למתמטיקה. בתיכון למדתי מתמטיקה, פיזיקה וכימיה, מוגבר. מאז שאני קטנה אני אוהבת מתמטיקה, ובבית דחפו אותי לעשות כל מה שאני יכולה ואחרי זה לבחור מה אני רוצה ללמוד, בלי להיות מוגבלת על ידי הציונים. לימדו אותי שהכל יהיה אפשרי עבורי. ההורים שלי היו מורים, אחותי בתחום הפדגוגיה, ואני היחידה עם הנטייה הריאלית במשפחה, ככה שלא היו יותר מדי אופציות. את ההחלטה הסופית קיבלתי בצבא, כששירתתי במחלקת המחשוב של חיל המודיעין. אני במקור ממגדל העמק, ועמדו לפניי שתי אופציות: או ללמוד בטכניון ולגור בבית או לעזוב את הבית וללמוד באוניברסיטת בן גוריון. הבחירה לא הייתה קשה, רציתי לצאת לחיים עצמאיים, ולכן בחרתי באוניברסיטת בן גוריון". [caption id="attachment_317894" align="alignnone" width="600"] מרינה גרצ'וחין, מהנדסת תוכנה בכירה במחלקת הפיתוח של פרימטר איקס. צילום: יח"צ[/caption] האם לדעתך יש מספיק נשים בתחום? "בבית הספר, בכיתות המקצועות הריאליים המוגברים, היו מעט מאוד בנות. לא הייתה לי בעיה עם מיעוט הבנות - להיפך, הרגשתי מיוחדת. הרגשתי טבעית בסביבה הזאת, ואולי בזכות זה ששידרתי שהכל בסדר, הכל זרם בלי בעיות מיוחדות. גם באוניברסיטה היו משמעותית פחות בנות, ושם היחס בין בנים ובנות היה אפילו יותר קיצוני. היינו בערך 30 תלמידים, כשמתוכם רק ארבע בנות. ממה שאני זוכרת, לא התנהל על זה שיח עם המורים או עם הנהלת האוניברסיטה, זה פשוט היה ככה. היחסים בין הבנים והבנות היו של עזרה הדדית. בכלל, היינו מאוד מגובשים, כי היינו קבוצה קטנה יחסית. זה נשמע שהכל בא לי בקלות ופשוט, אבל הכל תוצר של עבודה קשה. בשנה הראשונה ללימודים חשבתי לפרוש, אבל מאחר שאני עקשנית וחייבת לסיים דברים עד הסוף - לא ויתרתי. היו לי חברים טובים שעזרו ותמכו, ואני גם חושבת שלפעמים אנשים תופסים משהו כקשה יותר ממה שהוא באמת, ולכן מחליטים לוותר. אבל אני התמדתי ולבסוף סיימתי את הלימודים". מה צריך לעשות כדי לעודד יותר נשים להיכנס לתחום הזה? "לי יש נטייה טבעית לתחום הריאלי ובבית שלי תמיד דיברו על זה שבנות יכולות לעשות הכל, בדיוק כמו בנים. ככה אני גם מחנכת את הילדים שלי: לא להשוות בין מה שבנים יכולים לעשות ומה שבנות יכולות לעשות, אלא אם יש משהו שאת אוהבת, פשוט ללכת על זה. המגדר הוא לא אישיו. החינוך בבית משחק תפקיד חשוב מאוד. כמו כן, אני מאמינה שהיינו רואים יותר מהנדסות אם בגילאי ההתבגרות (15-16) היו שמים יותר דגש על לימודי מתמטיקה, כימיה ופיזיקה לבנות, לעומת ספרות וביולוגיה. הבנות תמיד מוסללות לשם ואני חושבת שמעט מדי הורים מעודדים את הבנות לתחומים האלה. זה קשה אבל משמעותית שונה. בנוסף, למשחקים של הילדים כשהם קטנים יש תפקיד חשוב בעיצוב התודעה בכלל ותודעת השוויון או אי השוויון בפרט. נחשפתי ליותר משחקים של בנים בילדותי, כי הסתובבתי עם בנים והכרתי משחקים מגוונים. החשיפה בגיל מוקדם היא זו שתביא את התוצאה הרצויה. צריך לכוון ולהשקיע הרבה עבודה. אין ספק שבשנים האחרונות המצב השתפר משמעותית. אמנם, בצוות שלי אני האישה היחידה, אבל בפרימטר איקס יש נשים נוספות בפיתוח, גם בתפקידים בכירים. אולם, ככלל, היחס בין נשים וגברים בהחלט לא שוויוני. יש שיפור באופן יחסי לעבר, אבל עדיין המצב לא מדהים". קרן גוז תפקיד: "מפתחת פלטפורמת בינה עסקית לניתוח מידע ארגוני מורכב בסייסנס (Sisense). אני משמשת כמנהלת מוצר ובמסגרת התפקיד, אני אחראית על חוויית הדטה אנליסט במוצר. זה כולל: מנוע ה-BI במוצר, קומפוננטים של מידול הדטה ומיקסום ביצועים. אני מבצעת ניתוחי שוק, מגדירה בעיות ומאפיינת פתרונות. בהתאם לאסטרטגיית החברה, אני קובעת סדרי עדיפויות ומלווה את צוותי הפיתוח במהלך שלבי הפיתוח ועלייה לאוויר". איך הגעת לתחום ההנדסה? "כילדה, התנסיתי בחוגים בכל מיני תחומים ונחשפתי לכיווני מחשבה שונים, אבל האנליטיקה תמיד הייתה משהו שהייתי חזקה בו. בתחילת הדרך האקדמית פניתי ללימודי תקשורת, ואחרי שנה עברתי להנדסת תעשיה וניהול בשנקר, כי הבנתי שלא בחרתי מהשיקולים הנכונים. עברתי לעשות תואר בהנדסה שלא תוחם אותי למסלול מסוים, אלא דורש יכולות בינאישיות ויצירתיות, וזה מצא חן בעיני. כחלק מהתמחות במערכות מידע בשנה הרביעית והאחרונה של התואר לקחתי שני קורסים בתחום ה-BI, שמאוד סיקרנו אותי, וככה החלטתי לפנות לתחום הזה, שאני עוסקת בו כבר למעלה מעשור". [caption id="attachment_317895" align="alignnone" width="600"] קרן גוז, מפתחת פלטפורמת בינה עסקית לניתוח מידע ארגוני מורכב בסייסנס. צילום: תום ברטוב[/caption] האם לדעתך יש מספיק נשים בתחום? "בהנדסת תעשיה וניהול יש הרבה נשים יחסית לתחומי הנדסה אחרים. אני חושבת שכיום, החשיפה של הצעירים למדעים ותחומי הנדסה היא שווה, ובמובן הזה, העוול תוקן. החטא של ימינו הוא בתפיסה שאמא לא יכולה להיות גם מהנדסת קרייריסטית, ופה הבעיה. ולא רק בהנדסה: יש גם רופאות שבוחרות התמחות מסוימת כדי שתוכלנה לשלב עם חיי המשפחה, למשל. נשים מקבלות החלטות מתוך הרצון לשלב את האימהות, ועושות את הפשרה הנדרשת". מה צריך לעשות כדי לעודד יותר נשים להיכנס לתחום הזה? "החטא של ימינו הוא בתפיסה שאמא לא יכולה להיות גם מהנדסת קרייריסטית, ופה הבעיה. יש מסר שחשוב להעביר: אני אמא טוטאלית ונהנית מההורות שלי ובמקביל. אני גם מאוד נהנית מהעבודה ומההישגים שלי, אפשר להנות משני העולמות. אנחנו רואים יותר ויותר מקומות עבודה שמודדים ביצועים של עובד על בסיס יעדים ותפוקה, ולא על בסיס שעות עבודה. כך, אני ואימהות אחרות לא צריכות לוותר על תפקיד שמעניין אותנו רק בגלל החשש או הקושי לשלב עם הורות. התרבות הארגונית המכילה הזאת צריכה להגיע מלמעלה, מראש הפירמידה, ולחלחל לאורך כל המבנה של הארגון, והוא צריך להיות כזה שמכיל לא רק אימהות, אלא גם אבות. הרי גם גברים רוצים להיות מעורבים בחיי הילדים. ארגונים מתחילים להפנים שההורות היום היא שונה מהמודל שהיה נהוג לפני שנים רבות, וזה טבעי. המסר בעולם ההיי-טק טומן בחובו מוסר כפול: אמא שעובדת שעות מרובות חשופה לביקורת מצד החברה ואילו גבר שעובד 12 שעות ביום לעולם לא יקבל את אותה הביקורת. ההבדלים בין גברים לנשים קיימים, ובהחלטה על איוש משרה כזאת או אחרת, בדומה לבחירת קריירה, היכולות המקצועית והנטייה האישית הן שצריכות להשפיע, ולא הפחד משילוב אימהות - וזה השינוי החשוב באמת. ככל שיותר נשים תשתלבנה בעולם ההנדסה, כך נצליח לשנות את המסר של עולם ההיי-טק". חלק ב' יפורסם מחר (ד').

המאבק בקורונה העמיד בחזית את הרופאים והצוותים הרפואיים, שזכו למחמאות ותודות מכל עבר. אבל היו גם רופאים שבנוסף על תפקידם הבריאותי, יישמו תהליכי חדשנות וטלרפואה, תוך כדי הטיפול בחולי הקורונה. ד"ר גליה ברקאי, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים ומנהלת הטלרפואה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, סיפרה על מה שנעשה בתחום זה בבית החולים בוובינר בריאות דיגיטלית של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה. ד"ר ברקאי שיתפה את המשתתפים באירוע הווירטואלי כיצד נערך בית החולים לקליטת חולי הקורונה, עוד לפני שהמגיפה הוכרזה רשמית בישראל. שיבא היה בית החולים שקלט את חולי הקורונה הראשונים שהיו בארץ - הישראלים שהיו על אוניית הקרוז שנתקעה ביפן. "כבר הבנו שיש משהו חדש שעומד לקרות שלא ידענו קודם", אמרה. "האתגר היה כפול: להעניק לחולים את הטיפול הכי טוב ומהצד השני לצמצם כמה שיותר את המגע בין הצוות לחולי הקורונה". היא סיפרה על ההיערכות המהירה, בתוך שלושה ימים, להקמת מחלקה ייעודית לאותם מפוני הספינה, שהוקמה מחוץ למתחם המרכזי של בית החולים, והקמת כל התשתיות הנדרשות שיאפשרו קשר רציף איתם. "הקמנו אוהל גדול מחוץ למחלקה שבה שהו החולים, ויחד עם השותפים שלנו ציידנו אותו בכל המסכים והמוניטורים, כדי שהרופאים יוכלו לתקשר עם החולים. כמו כן, הטמענו כלים לרשות הצוותים, על מנת שיוכלו לנטר את החולים ויאפשרו להם לבצע בדיקות עצמיות באמצעות כלים פשוטים להפעלה". "בין היתר", פירטה, "נעשה שימוש במערכת של ג'וניפר, שמאפשרת לבצע פעולות אינטראקטיביות עם חולים מבודדים דרך מסכי טלוויזיה אינטראקטיביים. כמו כן, הפעלנו את כל המערכות שאפשרו לצוות לבצע את הבדיקות שמועברות למערכות הבקרה. אפילו שמנו למטופלים מתחת למזרן חיישנים שנתנו לנו חיווי 24 שעות על מצבם, שהם נושמים ואין החמרה במצבם". עוד אמרה ד"ר ברקאי כי "הכנסנו לשימוש רובוטים חכמים שיודעים לנטר את החולים ולשדר בזמן אמת נתונים לחדר הבקרה, דבר שחסך כניסה של הצוות אל תוך המחלקות". בשיבא הרחיבו את הטכנולוגיות הללו כאשר נפתח בקומת המרתף שלו בית חולים לקורונה, ונעשה בהן שימוש גם במחלקת טיפול נמרץ ובמחלקות אחרות. האתגר המעניין ביותר: ההרחבה של הטלרפואה לדברי ד"ר ברקאי, האתגר הכי חשוב ומעניין שבית החולים התמודד אתו במהלך הקורונה הוא הרחבה של הטלרפואה לא רק למטופלים שחולים בקורונה או נושאים את הנגיף, אלא לתחומים רבים אחרים, שעד היום לא היה מקובל ליישם בהם את השיטות האלה. אחד מהיישומים הוא תוכנית לאשפוז בית פסיכיאטרי. "נבנתה תוכנית שמאפשרת טיפול מרחוק לחלק מהמטופלים, ללא צורך באשפוז של כמה ימים במחלקה הפסיכיאטרית עצמה", אמרה. "המטופל מגיע לאבחון ואשפוז לילה. במהלך זמן זה קובעים לו תוכנית טיפולית מרחוק, מציידים אותו בטאבלט, ומדריכים אותו איך להשתמש בו ולהפעיל אפליקציה ייעודית, שבאמצעותה הוא יכול ליצור קשר, ולקבל מידע ואת כל מה שנדרש לצורך הטיפול". תחום נוסף שמתבצע בו טיפול מרחוק מוצלח הוא שיקום לב. הטלרפואה יושמה בהצלחה גם במרפאות החוץ של שיבא. "המטרה הייתה להמשיך לתת למטופלים את הטיפול הכי טוב, אבל למנוע את הגעתם למרפאות, מסיבות מובנות. הפתרון: העברנו את כל הטיפול במרפאות חוץ לווידיאו בין המטופלים לרופאים ולמטפלים", אמרה. ככלל, ציינה ד"ר ברקאי, "אתגר המעבר לטלרפואה היה מורכב, כי היה צריך להעביר את הצוותים הרפואיים הכשרה מתאימה במהירות. בשיא התקופה היו לנו 20 אלף ביקורי בית בווידיאו. אנחנו בוחנים כיצד להמשיך ליישם את השיטה הזו, תוך שילוב ביקורים פיזיים ו-וירטואליים".