"הענן הממשלתי הוא חידוש מרענן. זו הפעם הראשונה שבה המגזר הציבורי משלב טכנולוגיות חדשות ומזריק חדשנות – בלא הרף. לא רק הענן, אלא גם המכרז להטמעתו נעשה בדרך חדשנית. הענן הזה הוא הישג גדול, כי כעת הגופים הממשלתיים יכולים לפעול כגופים עסקיים. ככזה, הענן הממשלתי הוא משנה משחק", כך אמר שחר ברכה, מ"מ ראש רשות התקשוב הממשלתי. ברכה דיבר אתמול (ג') בפתח כנס "יערות הכרמל" של בינת. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך במלון אוריינט בירושלים בהשתתפות מאות מלקוחות החברה ושותפיה העסקיים. את הכנס הנחה העיתונאי דרור גלוברמן, מגיש התוכנית נקסט בערוץ 12. "אנו רואים בפרויקט נימבוס", אמר בכרכה, "פרויקט דגל רב שנתי וראשון מסוגו בממשלה. הפרויקט נועד לתת מענה מקיף ומעמיק לאספקת שירותי ענן לממשלה, למערכת הביטחון ולגופים נוספים במשק. הוא ידרוש השקעות נרחבות בתשתיות ויסייע לקידום האקו-סיסטם של מדינת ישראל בתחומי טכנולוגיות הענן". "ברמה הגבוהה", ציין ברכה, "מטרת המכרז הייתה הבאה של עננים לתוך ישראל. כעת, ישראל היא מדינה שיוקמו בה ארבעה דטה סנטרים לטובת ענן ציבורי: אמזון ווב סרביסז (AWS) וגוגל (Google Cloud), שזכו במכרז, וכן העננים של מיקרוסופט (Microsoft) וזה של אורקל (Oracle). אנו משכפלים את ההצלחה של ישראל בעולם הסייבר, כאשר לפני כעשור היא החליטה להיכנס לתחום". מטרת מכרז נימבוס, הסביר ברכה, "הייתה לקדם טכנולוגית ותפעולית את משרדי הממשלה. באמצעות שורת המכרזים הללו נממש כמה מטרות: אספקת שירותי ענן על גבי פלטפורמות ציבוריות; יצירת עבודה משותפת בכלל ובתהליכי למידה בפרט; בניית מדיניות מרכזית והקמת מרכז מצוינות לענן; אספקת שירותי מודרניזציה והגירה; אספקת שירותי ניטור ומיטוב". השפעה נוספת מהמכרז, ציין ברכה, "היא שעשרות חברות חדשות, קטנות ובינוניות, אשר לא עבדו בעבר עם הממשלה, תוכלנה לעשות זאת כעת. הן תהיינה הדרך שלנו לרוץ קדימה". "במהלך הקורונה", ציין ברכה, "היו דיונים רבים, למשל האם יש מספיק מיטות, רופאים ומכונות הנשמה. לשמחתי, איש לא דיבר על שירותי הממשלה: זאת, כי הם המשיכו לעבוד, כאשר חלק מכלל עשרות אלפי העובדים עבד מהבית. כל תשתיות הדיגיטל שלנו הוסבו בן לילה לטובת המשימה הזאת של מתן שירות לאזרחים ולאזרחיות. עמדנו בהיצף של עומסים בשל כניסות של מבקשי עבודה וזכאים למענקים". מדד נוסף לבחינת עבודת ה-IT הממשלתי, אמר ברכה, "הוא השוואה מול מדינות ה-OECD. בחינה מעלה, כי אנו מעל הממוצע במדדים השונים בהיבט התקשוב הציבורי. זו נקודת פתיחה אדירה. כך, בדירוג של 'ממשל כפלטפורמה' אנו מדורגים במקום השישי בעולם. כך, 1.8 מיליון אזרחים כבר נרשמו למערכת ההזדהות הלאומית. אנו מספקים שירותים שונים לאזרחים ולעסקים על בסיס מערכת ההזדהות הלאומית. בהיבט המוניציפלי, הענן הציבורי-ממשלתי יאפשר לרשויות המקומיות לקפוץ למאה ה-21, ובעלויות מינימליות הן יוכלו להתבסס על מערכות SaaS ועל שיתופי פעולה  בין הרשויות. כך, תושבת תל אביב-יפו ותושב הפריפריה יהיו זכאים לקבל אותם שירותים – ויקבלו אותם". "אנו נערכים למחר בבוקר", אמר ברכה, "והפלטפורמה שתוטמע מאפשרת את זה. התחלנו לעבוד. כבר נפגשתי עם אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה והתעשייה. היא מבינה את השפעת ה-IT בכלל והענן הממשלתי בפרט – על המשק כולו". לדבריו, "אני מוטרד הרבה יותר ממאמצי מדינות בסייבר. כוונתי לא ביום 'בעייתי', דוגמת המשט של ספינת מרמרה לעזה ב-2010 – אלא 'סתם' יום רגיל. לאף ארגון, גם לא לארגון ציבורי גדול, אין סיכוי להתמודד עם זה לבד. קצב השינויים והיקף האיומים שמולם אנו מתמודדים הוא בלתי סביר. הענן הוא Game Changer בסייבר – ובכלל". "חובת ההוכחה שהושתה עלינו – התקיימה, וכעת אנו נדרשים להמשיך", סיכם ברכה, "אנו מתקדמים במלוא המהירות. אני ממליץ למנמ"רים ולספקיות ה-IT לקבל החלטה מושכלת ולהיערך בהתאם לדרישות. מי שיהיה ראשון, יספק שירותים וייהנה משנים רבות של עבודה עם הממשלה. גם אם נעלה הכי טוב לענן – זה תהליך מתמשך. נמשיך לחתור למטרה של האצת השירותים הדיגיטליים לאזרחים".

ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בחברות פלאפון ובזק בינלאומי, זאת על רקע סירובה של ההנהלה המשותפת לחברות קבוצת אלפא (פלאפון, בזק בינלאומי ו-yes) לנהל מו"מ משותף לכלל עובדי הקבוצה נוכח השינויים הדרמטיים שמבקשת ההנהלה לבצע. שינויים אלו משליכים על זכויות העובדים ומאיימים על ביטחונם התעסוקתי. בין העילות לסכסוך העבודה צוין, כי "שלוש החברות הבנות של בזק הקימו הנהלה משותפת בראשות מנכ"ל משותף, הפועלת בחוסר תום לב ובהיעדר שקיפות, תוך נקיטת מדיניות של הפרד ומשול ואי-חשיפה של מלוא המידע על תוכניותיה לשינוי מבני, תפעולי וארגוני, לרבות ההשלכות של תוכניות אלו על העובדים". עוד צוין, כי "ההנהלה המשותפת מסרבת לנהל מו"מ ופועלת באופן חד-צדדי, תוך החלשת הכוח הארגוני וכוח המיקוח של העובדים וארגונם היציג. סירוב ההנהלה המשותפת לשלוש החברות הבנות להיכנס למו"מ עם ההסתדרות בעניין זכויות עובדי פלאפון הוא ניסיון ברור לקבוע עובדות בשטח, להעמיד את עובדי פלאפון בפני מעשה מוגמר שלא יאפשר ניהול מו"מ אמיתי גם בהמשך, ולהחליש את הכוח הארגוני של עובדי פלאפון. התוצאה הישירה היא פגיעה קשה בזכות ההתארגנות". כזכור, ב-2019 מונתה הנהלה אחת משותפת לשלוש החברות הבנות בבזק והחלה פעילות עסקית משותפת, וכן מיזוגים תפעוליים וניהוליים שונים בין שלוש החברות. עתה מבקשת ההנהלה למזג את בזק בינלאומי וyes- וכן להעמיק שיתופי פעולה בין שלוש החברות הבנות. בנציגות העובדים חוששים שהתוכנית שהוצגה היא חלקית בלבד, וכי בקבוצת בזק מתכננים לחסל לחלוטין את פעילות החברות ולהעבירה לבזק, תוך שכנוע משרד התקשורת להעניק לה את האישורים הנדרשים. לפני כחודש הוקם ועד עובדי אלפא, המורכב בשלב זה מנציגות של עובדי פלאפון ועובדי בזק בינלאומי. בשבוע שעבר החל מו"מ במטרה להגיע להסכמות לחידוש ההסכם הקיבוצי. נציגות העובדים הציגה דרישה להכרה בנציגות אחת לעובדי שלוש החברות מתוך מטרה גם להגיע להסכם אחד שישמור על זכויות העובדים, אלא שהנהלת קבוצת אלפא מתכוונת לנהל מו"מ רק לגבי עובדי בזק בינלאומי, ולטענת העובדים מסתירה את תוכניותיה לטווח הארוך. יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק בהסתדרות, יקי חלוצי, מסר, כי "קבוצת בזק, באמצעות הנהלת החברות, מאיימת בפועל על התעסוקה של אלפי עובדים ובני משפחותיהם – הכל למען רווח חד-פעמי חזירי ובצע כסף. אין בכוונתנו לאפשר לה לעשות סיבוב עבור קרן הון סיכון אמריקנית. הצענו להנהלה מתווה לתוכנית פרקטית שתממש את המטרות העסקיות שהיא הציגה וכן תבטיח תעסוקה וחברות חזקות גם בעתיד. לצערנו, ההנהלה מתעקשת שלא להיענות לדרישות אלו ומנסה לפרק את החברות מפעילותן ומעובדיהן. אנו נערכים למאבק". יו"ר ועד עובדי אלפא, יחיאל שמן, אמר, כי "הגענו למצב אבסורדי וחסר תקדים, שבו הנהלה אחת המתיימרת לנהל את קבוצת אלפא מקיימת מו״מ עם שלושה ועדים, תוך יצירת הפרד ומשול באופן בוטה בין העובדים. בשטח כבר מתקיימת הלכה למעשה פעילות סינרגטית בין החברות הבנות, ולכן החלטנו שהגיע הזמן לעשות מעשה ולייצר יחידת מיקוח אחת עבור כלל העובדים. הכרזת הסכסוך היא רק צעד ראשון במאבק שלנו לשינוי פני המציאות וכללי המשחק באלפא". מהחברה לא נמסרה תגובה.

פלייטיקה ממשיכה להתרחב: חברת המשחקים הישראלית הודיעה כי היא מגייסת בימים אלה מעל 100 עובדים בארץ בתחומי הטכנולוגיה, האנליזה, ניהול המוצר, המוניטיזציה והשיווק. המהלך מלווה בקמפיין חוצות ודיגיטל בהשתתפות עובדי החברה, תחת המסרים Life needs Play (החיים צריכים משחקים) ו-Infinite ways to Play (יש דרכים אינסופיות לשחק). בנוסף לגיוס מועמדים מנוסים, החברה מציעה מסלולי הכשרה למקצועות הליבה למועמדים ללא ניסיון בתעשייה, במסגרת מה שהיא מכנה "האקדמיה של פלייטיקה". המטרה היא לגייס לחברה עובדים מרקעים מגוונים. האקדמיה מציעה מסלולי הכשרה מרוכזים למקצועות הליבה של פלייטיקה, כאמור – למועמדים ללא ניסיון קודם בעולמות הגיימינג, אך בעלי פוטנציאל גבוה להצלחה. מי שמאותר.ת לאקדמיה מקבל.ת תשלום מהיום הראשון ומיועד.ת לתפקיד בחברה בתום מסלול ההכשרה. בפלייטיקה, שהונפקה בנאסד"ק לפני כחצי שנה לפי שווי של מעל 11 מיליארד דולר, ומעסיקה בישראל יותר מ-850 עובדים, מציינים ש-10% מהמשרות הפתוחות בה מוצעות למועמדים ללא ניסיון רלוונטי מקדים. התאמתם לתפקידים אלה נעשית באמצעות מבחנים לאיתור קריאטיביות ופוטנציאל אישי. יעל יהודאי, סמנכ"לית משאבי האנוש של פלייטיקה, ציינה כי "תעשיית הגיימינג היא תעשייה טכנולוגית צעירה וצומחת. פלייטיקה מציעה למועמדים הזדמנות להיכנס לחברה גלובלית ומובילה בתחומה, עם טכנולוגיה מתקדמת, הזדמנויות השפעה ואתגר מקצועי, המפתחת טאלנטים בתחום".

אקרוניס, שפועלת בעולם הגנת הסייבר, הודיעה היום (ד') כי פתחה מרכז מחקר ופיתוח חדש בהרצליה בהשקעה של 80 מיליון דולר, שהם כ-260 מיליון שקלים. ההשקעה תתפרש על פני חמש שנים. מנהל המרכז יהיה גילי מולר, בעל יותר מ-15 שנות ניסיון בתחום הסייבר. המרכז החדש יתמקד במחקר ופיתוח מוצרים בעולמות הסייבר, ולצד זאת יתמוך בלקוחות קיימים בישראל, יגייס שותפים חדשים ויכלול את מרכז הנתונים המקומי (Cyber Protection Operations Centers – CPOC), שהוקם לפני כחודשיים. פתיחת המרכז בישראל באה לאחר שאקרוניס גייסה באחרונה 250 מיליון דולר לפי שווי של 2.5 מיליארד – וחלק מכספי הגיוס הופנו לצורך כך. כמו כן, אקרוניס משתמשת בכספים אלה כדי לגייס עוד עובדים, להרחיב את מאמצי השיווק שלה ולתמוך בשותפיה העסקיים הקיימים באזור. כחלק מפתיחת המרכז בישראל, אקרוניס מחפשת יותר מ-100 עובדים, כולל חוקרים ומומחים בתחום הסייבר, לצד מתכנתים ומהנדסים מהשורה הראשונה. את הרשימה המלאה של המשרות הפתוחות כרגע חברה ניתן למצוא כאן. כמו כן, החברה הודיעה לעובדיה שתאפשר לאלה מהם שזכאים לעלות לארץ לפי חוק השבות – לעשות זאת ולעבור לעבוד במרכז בישראל. אקרוניס הודיעה כי תתמוך בהם בהעתקת המגורים. בחברה מבטיחים כי הם ישתפו פעולה עם הקהילה העסקית ועם אוניברסיטאות בישראל בכל הקשור למחקר, פיתוח, הדרכה ומנטורינג של עובדיה. יש לציין שאקרוניס כבר רכשה חברה בישראל – סייברלינקס סקיוריטי, בעסקה שבוצעה אשתקד. אקרוניס מציעה פתרונות ושירותי אבטחת סייבר מקצה לקצה. היא מעסיקה מעל 1,600 עובדים ב-40 משרדים וב-14 מרכזי מחקר ופיתוח ברחבי העולם. יש לה כ-50 אלף שותפים עסקיים, כ-5.5 מיליון לקוחות קצה וכחצי מיליון לקוחות עסקיים שמשתמשים במוצרים שלה. בשונה מחברות סייבר אחרות, שכל אחת פיתחה יכולת נקודתית שבה היא מתמחה, אקרוניס פיתחה מערכת שלדבריה מציעה את כלל שירותי הסייבר ואבטחת הנתונים, שירותי גיבוי מקומי, שחזור ועוד. "המטרה – שהמרכז יעמוד בחזית המו"פ של הגנת הסייבר" "הכניסה של אקרוניס לישראל היא ביטוי לאמון הרב שיש לנו בתעשיית ההיי-טק הישראלית״, אמר סרגיי בלאוסוב, מייסד ומנכ״ל אקרוניס. ״המטרה היא שהמרכז הישראלי החדש יעמוד בחזית המחקר והפיתוח של הגנת הסייבר ויסיע להרחבת רשת מרכזי המחקר הבינלאומית שלנו. אזור זה יהיה מרכזי בהצלחה העתידית שלנו, ומרכז המו"פ בישראל יהיה אחד מאתרי המפתח שלנו, לצד המרכזים בשווייץ, סינגפור, בולגריה וצפון אמריקה". לדברי מולר, "הצוות בישראל יעמוד בלב פיתוח הפתרונות המודרניים של החברה, שנותנים מענה לאתגרי הבטיחות, הנגישות, הפרטיות והאותנטיות של ארגונים". אודות אקרוניס: אקרוניס מאחדת את כל פתרונות הגנת הנתונים ואבטחת הסייבר במטרה לספק שירות מקצה לקצה לארגונים בתחום הסייבר. הפתרון הכולל של אקרוניס מתייחס לאתגרי הבטיחות, הנגישות, הפרטיות והאבטחה (SAPAS) של העולם הדיגיטלי המודרני. עם מספר רב של אפשרויות פריסת הפתרון, אקרוניס מספקת הגנת סייבר מובילה לנתונים, יישומים ומערכות עם פתרונות חדשניים של אנטי-וירוס, גיבוי וניהול נקודות קצה המתקדמות ביותר בשוק. עם טכנולוגיה חדשנית לגילוי והסרה של תוכנות זדוניות מבוססת למידת מכונה, וטכנולוגיית אימות נתונים מבוססת בלוקצ'יין, אקרוניס יודעת להגן על כל הסביבה, מהענן דרך הייבריד ועד מידע בשטח הארגון עצמו, בעלות נמוכה וידועה מראש. אקרוניס נוסדה בסינגפור ב-2003, ונכנסה לשוויץ ב-2008. כיום לאקרוניס 1,600 עובדים ב-33 אתרים שונים ב-18 מדינות. עם הפתרונות של אקרוניס עובדים יותר מ-5.5 מיליון משתמשי קצה וכ-500 אלף חברות, כולל 100% מרשימת Fortune 1000 וקבוצות ספורט מקצועיות מהשורה הראשונה. המוצרים של אקרוניס זמינים באמצעות 50 אלף שותפים ונותני שירות ב-150 מדינות שונות וזמינים ביותר מ-40 שפות.

ד"ר אברהם חולי, לשעבר סמנכ"ל איכות במוטורולה ישראל ויו"ר האיגוד הישראלי לאיכות, מריץ בימים אלן קמפיין גיוס המונים להקמת "בית המצוינות הלאומי", שיוקם בראשון לציון בשיתוף עם העירייה. המבנה – בשטח של 1,650 מ"ר, יהיה בתכנון אדריכלי ייחודי, ספירלי, וישמש מרכז לביקורים, כנסים ותצוגות, המדגישות את המצוינות בחברה הישראלית. יעד הגיוס הוא 20 מיליון שקלים, כנגד תרומה בהיקף זהה של עיריית ראשון לציון. לצורך הגשמת החלום והחזון של ד"ר חולי הוקמה עמותה הנושאת את השם בית המצוינות הלאומי, שד"ר חולי עומד בראשה. בית המצוינות הלאומי נועד "לשים דגש על המצוינות כערך כללי בכל תחומי החיים", אומר ד"ר חולי. "הדגש הוא על המצוינות כערך הרלוונטי לכל אדם, ודגש חזק על החיבור בין ערך המצוינות לבין מדינת ישראל". אומר חולי. הבית ישמש מקום מרכזי לפעילות של חברות וארגונים מענף ההיי-טק ומכל מגזרי החברה והמשק, שבו יוכלו לקיים מפגשים ומיזמים לשיפור המצוינות והאיכות בישראל. כמו כן, ישמש הבית כמרכז לביקורים וסיורים של תלמידי בתי ספר, חיילים, סטודנטים וגופים אחרים. זאת, כדי להעלות את המודעות של נושאי המצוינות והאיכות בישראל. בדברי הסבר לתורמים פוטנציאליים, מציין חולי כי "המבנה יהיה פונקציונלי, וכל חברה תורמת תוכל לנצל את אחד ממספר המרכיבים החווייתיים שיהיו בו, בהתאם לצרכיה ולגובה התרומה שלה". דוגמת ייחוס לחזון בית המצוינות הלאומי מרכיבי בית המצוינות יהיו: אזור ייחודי העוסק במצוינות כערך, סדנאות המתמקדות בעקרונות המצוינות ככלי לשיפור אישי במגוון תחומים, מרכז כנסים ארצי ובינלאומי (כולל אודיטוריום), מרכז מחקר אקדמי, חדר כישלונות, חדר מראות, חדר מטרות ועוד. המבנה יכלול גם שטחים לתצוגות, שיציגו את הישגי המשק והכלכלה בתחום המצוינות, בין היתר, של תעשיית ההיי-טק היצרנית והסטארט-אפ ניישן. בין היתר, מתוכננים בבית גם מסכי וידיאו שיכללו סיפורים על אנשים ועל גופים הפועלים לעידוד המצוינות והאיכות ולהעצמה במגוון תחומים. במקביל, יקיים בית המצוינות פעילות מתמשכת ברשת. ליאל אבן-זהר, סגנית ראש עיריית ר,אשון לציון ומחזיקת תיק החינוך והתרבות בעיר בירכה את הרעיון ואמרה: "יהיה זה כבוד לראשון לציון ככל שפרויקט לאומי כזה יוקם בה". ד"ר חולי מאמין, ש-"ככל שהמצוינות הלאומית של מדינה גבוהה יותר כך איכות החיים של תושביה טובים יותר". אמירה זו מבוססת על תפיסת העולם שלו בנושאי מצוינות ובנושאי איכות, "והיא משפיעה על כל החברה הישראלית. ולכן, יש מקום לייצוג נכבד של חברות בענף במיזם חשוב זה", אומר ד"ר חולי.

חברת התוכנה הבינלאומית הלפ-סיסטמס (HelpSystems) – יצרנית מוצרי תוכנה בתחומי הסייבר, אבטחת המידע, הגנה על מידע רגיש ובעולמות האוטומציה (RPA) – הכריזה על בחירתה של חברת מסג'נט (MessageNet) הישראלית כשותפה מצטיינת שלה לשנת 2020. "פרסי השותפים של הלפ-סיסטמס מוענקים למספר מוגבל של שותפים, שהפגינו מחויבות חזקה לשותפות עם החברה, שביצעו יוזמות שיווק מרכזיות, והראו ביצועים רציפים משנה לשנה במכירות של מוצרי החברה, ואנו גאים להעניק פרס זה לחברת מסג'נט נציגתנו בישראל", אמר ג'יימי גאלגר, דירקטור מכירות EMEA ב-הלפ-סיסטמס. מזה מספר שנים פועלת חברת מסג'נט לקידום וחשיפה של מגוון מוצרי הלפ-סיסטמס בישראל. אחת ההצלחות הגדולות, היא מוצר ה-GoAnywhere MFT, אשר נבחר על ידי גופים רבים בישראל כמחליף לתשתית הכספות של סייברארק (CyberArk). מסג'נט והלפ-סיסטמס מסג'נט פועלת בין היתר באמצעות שיתופי פעולה עסקיים עם חברות סייבר ואינטגרציה ובתי תוכנה מובילים, אשר המוטיב הראשי שלהם הוא לייצר ערך מוסף גבוה ללקוחות באמצעות מתן פתרונות חדשנים ויכולות מימוש וביצוע מוכחים. אסטרטגית הצמיחה של הלפ-סיסטמס היא בין היתר באמצעות רכישה של יצרניות תוכנה מובילות בעולם, על מנת לייצר סל פתרונות שלם ללקוחות החברה בכל הנוגע לאבטחת מידע והגנה על מידע ארגוני רגיש. מסע הרכש שביצעה חברת הלפ-סיסטמס בחודשים האחרונים כלל רכישות משמעותיות של חברות טכנולוגיה מובילות בתחומן, ביניהן: Beyond security הישראלית; TiTUS & Boldon James, בתחומי סיווג המידע; חברת VERA, בתחום ה-Digital Rights Management; וחברת Digital Defense בתחום ה-Vulnerability Management. "מעודדים מאד לגבי ההתרחבות שלנו בשוק הישראלי" "אנחנו באמת גאים בשיתוף הפעולה עם חברת מסג'נט, ונרגשים על בחירתם כשותף מצטיין", אמר גאלגר, שהוסיף: "אנו רואים קצב גידול מהיר של מכירות מוצרי החברה בישראל, ואנו מעודדים מאד לגבי ההתרחבות שלנו בשוק הישראלי בשנה הנוכחית ובשנים הבאות, באמצעות חברת מסג'נט". ירון חממי, סמנכ"ל פיתוח עסקי במסג'נט. צילום: יח"צ ירון חממי, סמנכ"ל פיתוח עסקי במסג'נט, אמר למערכת אנשים ומחשבים: "מנעד הפתרונות שמציעה הלפ-סיסטמס הוא מרשים. חברה ורסטילית המאפשרת ליישם הגנה על המידע מרגע היווצרותו, מניעת זליגת מידע רגיש, שיתוף, העברה וקבלת קבצים בצורה מאובטחת, וכן שליטה, מעקב וניטור של המידע גם מחוץ לרשת הארגונית וברחבי האינטרנט. אנו מיישמים הלכה למעשה את החזון שבו ארגונים יכולים לממש כבר היום הגנה מלאה על המידע בצורה קלה ומהירה, תחת קורת גג של יצרן אחד בלבד". חממי הוסיף וציין כי "לגבי השוק המקומי, אנו פועלים להרחבת הפעילות בישראל, בעיקר בתחומי סיווג המידע, מערכות זליגת מידע חדשניות מונעות על ידי מנועי ML ו-AI, וכן כלי הרשאות דיגיטליות, ואני מעריך כי בחודשים הקרובים נכריז על מספר שותפים חדשים בתחומים הללו". חברת מסג'נט היא חברת בת בקבוצת עידור, הכוללת כיום שלוש חברות: מסג'נט, אינפוגוארד, ועידור מחשבים, הפועלות בתחומים שונים בעולם פיתוח התוכנה, מיקור חוץ ואבטחת מידע וסייבר.

חברת ההיי-טק הירושלמית לייטריקס (Lightricks), המפתחת אפליקציות לעיבוד תמונה וסרטונים במובייל,  מגייסת עובדים למשרות רבות, הן בתחום הפיתוח והן בתחומים שאינם טכנולוגיים. בסך הכול בחברה כרגע פתוחים 45 תקנים לאיוש משרות. בין המשרות השונות שמגייסת החברה, ניתן למצוא בגזרת הטק – משרת מוביל.ה בכיר.ה לפלטפורמת הבקאנד, שת.יעבוד ישירות עם המייסד-שותף וסמנכ"ל הטכנולוגיה של החברה, ירון אינגר; מובילים.ות טכניים מנוסים.ות לקבוצת הבקאנד; מהנדס.ת תשתיות למידת מכונה (מקים.ה) לקבוצת המחקר של כלל החברה; מפתח.ת אנדרואיד בכיר.ה לצוות תשתיות המובייל. בגזרת הקריאטיב – דירקטור.ית לכל קבוצת הדיגיטל מרקטינג; מנהל.ת מוצר התוכן לחטיבה העסקית; מוביל.ת עיצוב התוכן בחטיבה העסקית; מעצבי.ות מוצר. ובגזרת המרקטינג – ראש.ת קבוצת הדטה סיינס (מדעני הנתונים); מנהל.ת מיתוג מעסיק; ומנהל.ת רכישת לקוחות (performance marketing/ user acquisition). את כל המשרות ניתן לראות באתר החברה. אסף גרניט ואורי נבון, בעלי מחניודה, חותמים על הסכם עם מייסד-שותף ומנכ"ל לייטריקס, ד"ר זאב פרבמן. צילום: ריקי רחמן חד-קרן בתחום עריכה מתקדמת של תמונות וסרטוני וידיאו לייטריקס מונה כיום כ-450 עובדים במטה בירושלים, ובמרכזי הפיתוח בחיפה ובלונדון. היא נוסדה על ידי חמישה: עמית זינגר, איתי צידון, ניר פוצ'טר, ירון אינגר, המשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות, וזאב פרבמן, המנכ"ל בשנת 2013. ב-2019 לייטריקס הפכה לחד קרן – חברה ששווה יותר ממיליארד דולר. בשבוע שעבר חתמה החברה על הסכם עם קבוצת מחניודה של אסף גרניט ואורי נבון, ומאות עובדי חברת ההיי-טק הירושלמית ייהנו מתפריט מיוחד של שלוש ארוחות ביום, מתחם street food, שתי קפיטריות חלביות, ומגוון של נשנושים, ב-14 מטבחונים הפזורים ברחבי החברה. החברה, ממשיכה בקו הגדילה שלה, כאשר הסכם ההסעדה עם קבוצת מחניודה מגיע אחרי גיוס בשנה האחרונה של כ-150 עובדים לשורות החברה, וחתימה על הסכם שכירות ענק עם חברת גב ים בפארק ההיי-טק "גב ים פארק העברית", המוקם בימים אלו באוניברסיטה העברית בירושלים, בשטח כולל של כ-16 אלף מ"ר, לתקופה של 10 שנים. כאמור, החברה מפתחת מוצרים לעריכה מתקדמת של תמונות וסרטוני וידיאו, הנמצאים בשימוש מיליוני משתמשים ברחבי העולם. סל המוצרים שלה כולל אפליקציות לעריכת תמונות פורטרט, ביניהן אפליקציית Facetune הפופולרית, אפליקציות לקהל היוצר אמנות במובייל, וחטיבה עסקית המסייעת לבעלי עסקים קטנים ובינוניים ליצור ולשווק תוכן. חלק מהמוצרים שפיתחה החברה זכו בפרסים רבים, כולל Apple's App of the Year שלוש פעמים, Best of Google Play ופרס Apple Design Award היוקרתי.

יניב גולטשיאן, מנהל פיתוח מוצר ב-EX.CO מה זו גאווה בשבילך? "מבחינתי, גאווה היא התחושה שאני שלם בנטייה שלי ובאורח החיים שלי, בהצלחה להשיג כל מטרה ולהגשים כל חלום שיש לי, ללא קשר לנטייה, מגדר, גיל או פקטור אחר. אני בעיקר מרגיש גאווה שיש לי משפחה תומכת, ושלאורך כל הדרך הרגשתי חופשי להתבטא ולהיות שווה בין שווים, על אף האפליה שעדיין קיימת במדינתנו". כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "אני עובד בתעשיית ההיי-טק מעל עשור כמהנדס תוכנה. כשהתחלתי לעבוד ב-EX.CO, הייתה זו הפעם הראשונה שבה הרגשתי שאני עובד במקום שבו השיח ליברלי יותר. בזמן מחאת הלהט"ב לפני שלוש שנים, התמיכה שקיבלתי מהחברה ומהמנהלים שלי בפרט הייתה מדהימה ועוטפת. כחלק מפעילויות החברה אירחנו באתר שלנו בתל אביב מגוון הרצאות ופעילויות, שכללו, בין היתר, קורס על פונדקאות והורות של Men having babies, והשנה אנחנו מארחים הרצאה של טרנסג'נדרית גאה עם סיפור אישי ומקצועי מעורר השראה בעולם ההיי-טק. ההון האנושי שלנו מגוון מאוד ועצם היותי חלק מקהילת הלהטב"ק הוא נון-אישיו. זו תחושת קבלה ללא שיפוטיות – ולא רק לקהילה, אלא לכל קבוצה שהיא לא חלק מהמיינסטרים, תחושה שבאה לידי ביטוי גם בצוות שאותו אני מוביל בגאווה, שמורכב מאישה חרדית, גבר דתי עולה חדש מקנדה, גבר הומו (ונשוי טרי), סטרייטים מסורתיים, אתאיסטים ונוצרים שעובדים ממזרח אירופה. אנחנו מגובשים מאוד, מקבלים האחד את השני ועובדים בהרמוניה. זה צריך להיות מודל לחיקוי לחברה הישראלית בפרט ולאוכלוסיית העולם בכלל". יניב גולטשיאן, מנהל פיתוח מוצר ב-EX.CO. צילום: יח"צ האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר? "אני חושב שהמצב בתעשיית ההיי-טק הרבה יותר טוב מהמצב בתעשייה הכללית. תעשיית ההיי-טק מפצה את העובדים בה על עוולות של הממשלה שלנו. רוב החברות שמות דגש על פסיפס אנושי רחב בקרב אוכלוסיית העובדים שלהן וכפועל יוצא, אנשים מאוכלוסיות המיעוט ירגישו בנוח להשתלב בהן. יחד עם זאת, האפליה קיימת תמיד. זה מתחיל בשיח: אנשים אוהבים לקטלג ולהניח הנחות שונות על עצם היותך הומו. זה מצב תמידי, שמייצר מצבים לא נעימים ושאלות שאף פעם לא היו עולות, אם הצד השני היה מניח שאתה חי אורח חיים נורמטיבי או מחשיב אותך כמיינסטרים. האפליה באה לידי ביטוי בצורה חריפה יותר כשעובדים בחברות עם סביבת עבודה מסורתית ומבוגרת. עובדים ממזרח אירופה, שמהווים נדבך חשוב של יכולת הצמיחה של ההיי-טק הישראלי, לא חווים ונהנים מאותה רמת שוויון ופתיחות שנהוגה כאן, וזה משפיע על מרכזי הפיתוח בארץ ישירות. חשוב לי להדגיש שזה בידיים שלנו. אני מאמין בעבודה קשה ואוהב ליצור יש מאין. זה תקף גם להזדמנויות תעסוקה ולסביבת עבודה מאפשרת". שרון גיל, מנהלת המדיה בפריון נטוורק מה זו גאווה בשבילך? "גאווה בשבילי היא היכולת להרגיש ולהתנהג רגיל לחלוטין בכל מקום שאני נמצאת בו – עם המשפחה, בסופר, בגן של הילדים ובמקום העבודה. אין לי כל צורך להרגיש יחס מיוחד לחיוב כדי שארגיש ש-'מקבלים' אותי. מה שבאמת מסב לי אושר הוא היכולת להיות אני, ללא פילטרים וסיפורים, ולדעת שזה יישמע רגיל לחלוטין". כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת? "אני לא חושבת שמעבר לציון שבוע הגאווה זה בא לידי ביטוי בצורה מיוחדת, וזה מה שכל כך משמח. אם נסתכל 8-10 שנים אחורה, במקומות העבודה הקודמים שלי, לא ידעו על החיים הפרטיים שלי כלום. הייתי עסוקה כל הזמן בלהסתיר. זו עבודה קשה, מתישה ומיותרת. במקום העבודה הנוכחי הרגשתי נוח מהרגע הראשון לספר על עצמי ועל המשפחה שלי – וזה מבחינתי תנאי הכרחי בבחירת מקום עבודה. ככה אני גם דואגת להתייחס לעובדים שלי". שרון גיל, מנהלת המדיה בפריון נטוורק. צילום: יח"צ האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר? "אישית לא חוויתי זאת, אבל אני בטוחה שיש כאלה שחוו ועדיין חווים, והלוואי שבעוד כמה שנים לא נצטרך בכלל לדבר על הנושא, כי הוא יהיה כל כך ברור מאליו". אורן דוד, מנהל פרויקטים ראשי בקייטו נטוורקס מה זו גאווה בשבילך? "אני מרגיש שהמילה גאווה לא מתארת באופן מדויק את מה שאני מרגיש בנושא הנטייה המינית שלי. זה לא מושא לגאווה מבחינתי. הרבה חושבים שאם אתה לא גאה במשהו – אתה מתבייש בו, אבל זאת התבוננות שטחית מדי. אני לא גאה בזה כפי שאני לא גאה בצבע העיניים שלי. אני כן גאה ובעיקר מרוצה מהאפשרות שיש לי להיות מי שאני, ללא מסכות וללא הסתרות". כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "המונח גאווה לא ממש מתאים, אבל אני מרגיש שיש הרבה פתיחות וקבלה אצלנו, שמתבטאת ברב תרבותיות ובמגוון של עובדות ועובדים, ללא אפליה על רקע מין, מוצא, לאום, מגזר, נטייה מינית או זהות מגדרית". אורן דוד, מנהל פרויקטים ראשי בקייטו נטוורקס. צילום עצמי האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר? "לא נתקלתי אישית באפליה כזאת. צריך לזכור שמעבר לאפליה, מקום העבודה צריך להבטיח שכלל העובדות והעובדים ירגישו בנוח, ולכן צריך להחדיר לתרבות הארגונית חשיבה על גיוון, התחשבות ברגשות האחר, שימת לב לרגישויות וכן הלאה. גם ללא אפליה, יש אנשים שעלולים להיפגע או להרגיש דחויים בשל התבטאויות כאלה או אחרות. לפני כמה שנים, ארגון LGBTech (ארגון למען הכלה של להט"בים בעולם התעסוקה, שהתחיל מההיי-טק ומאז התרחב – י"ה) החתים חברות מובילות בתעשייה על אמנה לשוויון תעסוקתי. זהו צעד חשוב נוסף בתהליך החדרת המודעות גם בערוצים הרשמיים". שחר דן, ראש צוות פיתוח – Full Stack Team Leader – בריסקיפייד מה זו גאווה בשבילך? "אחד הערכים החשובים בעיניי הוא שאנשים יהיו קודם כל הם עצמם, אותנטיים (Their authentic self) – להביא את מי שהם באמת ולהיות גאים בזה. לי חשוב להנכיח את היותי גיי כי זה חלק מהזהות שלי ואני רוצה שאנשים ידעו את זה – אני מספר על החתונה שלי עם בן זוגי, על היציאה שלי מהארון וגם על הרצון שלי להרחיב את התא המשפחתי". כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "בריסקיפייד יש עובדים מכל הקשת הלהט"בית. החברה חרטה על דגלה את נוכחות הקהילה הגאה באופן הכי טבעי שיש. לחברה חשוב לקדם שיח סביב הנושא בכל שנה בחודש הגאווה, על ידי הבאת הרצאות והגדלת המודעות. השנה עלה קמפיין למדיות החברתיות של ריסקיפייד, שבו להט"בים מהחברה ועובדים שתומכים בקהילה (כמו סמנכ"ל הטכנולוגיות והמייסד-השותף) מסבירים מהי גאווה אצלנו ולמה חשוב כל כך לקדם אותה. החברה מחלקת מדבקות לפטופ עם מסרים גאים ומשתפת רקעי זום לכבוד חודש הגאווה. וכמובן, אי אפשר בלי קצת חגיגות – בכל שנה מורם Happy hour טעים וצבעוני במיוחד, שמוקדש כולו לחודש הגאווה. בנוסף, השנה, בפעם הראשונה ומעבר לכל הנוכחות הגאה במדיה החברתית, הלוגו של ריסקיפייד במערכת של החברה, שמשמשת את אלפי הלקוחות שלה סביב העולם, נצבע בצבעי הגאווה. אישית, כראש צוות, חשוב לי לקדם שיח פתוח ומכיל כלפי כולם, ללא הבדל מין, גזע, דת, גיל, נטייה מינית או זהות מגדר, ואני מרגיש שריסקיפייד מאפשרת לי את זה. חשוב לי לגייס עובדים מגוונים ככל האפשר לצוות שלי, כי אני מאמין שגיוון מביא עבודה יצירתית יחד, חדשנות וחשיבה אחרת – ערכים שמאוד חשובים לי בפיתוח של צוות". שחר דן, ראש צוות פיתוח – Full Stack Team Leader – בריסקיפייד. צילום: שרהל'ה גור לביא האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר? "להיי-טק יש תפקיד מכריע בלהיות מודל לחיקוי לגיוון והכלה במקומות עבודה. להט"בפוביה נובעת פעמים רבות מחוסר היכרות וכן מדעות קדומות, והיא מצטמצמת כאשר מכירים מישהו מקהילת הלהט"ב. הדברים הלכאורה קטנים – של נוכחות, תמיכה ויצירת שיח – הם אלה שבכוחם להביא את השינוי שהקהילה הלהט"בית כל כך זקוקה לו: להיות שווים כמו כולם". מאיה דרור, מעצבת תוכן מרקטינג בלייטריקס לשון פנייה: את. מה זו גאווה בשבילך? "זו שאלה ענקית וגם קצת מורכבת. עבורי, גאווה זה לא חודש בשנה, או יום, או מצעד. עבורי גאווה היא עוד מילה לקהילה הלהטבפא"קית* ולשייכות אליה. אני גאה להזדהות בתור א-בינארית, ולהיות במקום שבו אני נמצאת ושאליו הגעתי למרות המכשולים שהיו ויהיו בדרך". כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת? "קודם כל ברמת השייכות והקבלה. בלייטריקס עובדים ועובדות לא מעט להט"בים.ות. מעולם לא הרגשתי שזה עניין – בכל שלב שהוא בתהליך הקבלה שלי לחברה ובעבודה עצמה. יש משהו משמעותי יותר עבורי בלהיות שוות ערך מכל בחינה, ולא רק בחגיגה חד פעמית צבעונית וממותגת. בעיניי יש לזה ערך הרבה יותר משמעותי וארוך טווח". מאיה דרור, מעצבת תוכן מרקטינג בלייטריקס. צילום: שירי רוזנברג האם לדעתך יש אפליה נגד להטבפא"קים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר? "חד משמעית. ואם לא אפליה, אז חוסר הבנה, 'חינוך' וקבלה. כמו שיש כבר כיום הרבה יותר מודעות לאפליה ולפער בין נשים וגברים בעולם העבודה, והעולם במודעות שצריך לצמצם אותו על ידי שיח פעיל, העשרה ולימוד של העובדים על מנת לעשות זאת, אנחנו חייבים להכניס גם שיח על הנושא הזה. אין מספיק ממנו, וזה חד משמעית יאפשר מרחבים בטוחים יותר לא רק עבור א.נשים מהקהילה הלהטבפא"קית". *להטבפא"ק – לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים.ות, ביסקסואלים.ות, פאנסקסואלים.ות, א-מיניים.ות וקווירים.ות. משה הוברמן, מנהל הצלחת לקוחות גלובלית ב-GeoEdge מה זו גאווה בשבילך? "גאווה בשבילי זה לדעת שמי שמסתכל עליי רואה אותי בגלל מי שאני ולא מה שאני. שאין לי צורך להסתיר או להתבייש לספר על החיים האישיים שלי, ושאם אני בוחר לשתף – זה לא ישפיע על האפשרויות וההזדמנויות העומדות בפניי: קבלה למקום עבודה, קידום, מעגלים חברתיים וכו'… המון שנים היו לי חששות שברגע שידעו את ה-'סוד' שלי, זה יהיה הסוף של החיים החברתיים, המקצועיים והמשפחתיים שלי. תהליך ההשלמה העצמית שעברתי היה ארוך מאוד, אבל מאוד חיובי, בסופו של דבר. גאווה מבחינתי היא שלא יהיה צורך בתהליך כזה, אלא שההכרה הסביבתית תהיה ברורה מאליה". כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "כבר מתהליך ההצטרפות שלי ל-GeoEdge קיבלתי את התחושה שחיי המשפחה שלי הם לא אישיו. זו עבודה קיימת, ולאחר שהדבר נאמר – לא היה צורך להתעכב עליה. באופן טבעי, כשהתקרבתי לקולגות נשאלתי על 'בת זוגי'. תיקנתי ל-'בן זוגי', ומשם השיחה המשיכה כרגיל. כך זה צריך להיות". משה הוברמן, מנהל הצלחת לקוחות גלובלית ב-GeoEdge. צילום פרטי האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר? "אני 11 שנים בהיי-טק ולא נתקלתי באפליה. להיפך, אני חושב שהסביבה התומכת שקיבלתי במקומות העבודה לאורך השנים עזרה לי מאוד בתהליך הקבלה העצמית, ובסופו של דבר גם מול המשפחה. הזמנתי את הקולגות והמנהלים לחתונה שלי וכולם הגיעו, חיבקו ונהנו. בן זוגי תמיד היה חלק מאירועים חברתיים של מקומות העבודה. עם זאת, על אף הקבלה החברתית המעולה, אנחנו עדיין רחוקים שנות אור משוויון בנושא החוקתי, ומנכ"לים ובעלי חברות, שהם בעלי השפעה גם בתחום החקיקתי-פוליטי, צריכים לדחוף לטובת קידום שינוי, בעיקר סביב אישור חתונות גאות ותהליך פונדקאות לזוגות מאותו המין בישראל". לחלק א' לחצו כאן. לחלק ב' לחצו כאן. המשך הפרויקט – בימים הבאים.