נהוג לומר שתוכנת קוד פתוח היא כמו מתכון. אם זה המצב, ניקח כדוגמה את העוגיות האהובות שסבתא שלכם מכינה. המתכון שלה לעוגיות שוקולד צ'יפס נחשב לטוב ביותר במשפחה, או שדווקא עוגיות הפקאן או עוגיות הסוכר שלה, שהולכות מצוין עם כוס תה. כך או כך, תרגישו בני מזל אם היא תסכים לשתף אתכם במתכון. אבל סבתא, מצידה, מבקשת שכאשר תכינו את העוגיות שלה בעצמכם, לא תשכחו להגיד לאורחים שזהו המתכון שלה. למרות זאת מותר לכם תמיד לעשות שינויים במתכון לפי ראות עיניכם, וזוהי בדיוק המהות של תוכנת קוד פתוח - גם בה ישנם שלושת המרכיבים של המצאה מקורית, שיתוף פעולה, ומתן קרדיט ליוצר. כשאופים או מבשלים, אנחנו משתמשים בצירוף כלשהו של הידע שלנו, מתכונים שקיבלנו מאנשים אחרים ועוד פיסות מידע או מרכיבים שרכשנו ממקורות אחרים. זוהי המהות של פיתוח יישומים מודרני: הקוד שאנחנו כותבים, הקוד שאנחנו שואלים ממישהו, והתוכנה שרוכשים ברישיון. לא כל מתכוני הקוד הפתוח שווים אז בואו נתחיל את ספר הבישול שלנו בבחירת המתכון. כולנו טעמנו מאפים מדהימים וכאלה שהיו פחות מדהימים. הופתענו לגלות שקרואסון שקנינו במאפיה השכונתית לא היה טעים כמו זה של בית הקפה הצרפתי שנפתח בפינה, או שלקרם פרש שקנינו בסופר לא היה אותו טעם כמו זה שהכנו בעצמנו בבית. בכל אחד מהמקרים ציפינו לתוצאה מסוימת, אבל קיבלנו חוויה שונה לגמרי. כאשר בוחרים מתכון, חשוב להבין איזה סוג של מאכל אתם מצפים להכין, כדי שלא תתאכזבו אם הטעם יהיה שונה לחלוטין ממה שציפיתם. רכיבי קוד פתוח מציבים את אותו אתגר: בזמן ששני מרכיבים נושאים את אותו שם, הם עשויים להיות שונים מאוד זה מזה, בהתאם לספק שמכר לכם אותם. לדוגמה, הוואריאציה של ספק אחד למרכיב נתון של קוד פתוח (מה שבקהילת הטכנולוגיה קרוי distribution, או distro) דומה בעיקרון לזו של ספק אחר, אך יתכן שהוא הכניס בה שינויים קטנים כדי לענות על צרכים משלו (אם נשווה למשל את Red Hat Enterprise Linux ל-Ubuntu, בהקשר שלהן ללינוקס). השינויים הקטנים האלה ישפיעו על הפונקציונליות או התאימות, ויש להביא אותם בחשבון כאשר בוחרים רכיבי קוד פתוח לאפליקציה שאתם מפתחים. במילים אחרות: היזהרו ממאפים שנושאים את אותו שם, אבל נאפים במאפיות שונות. ובעולם המפתחים: דעו מאין אתם רוכשים רכיבי קוד פתוח. מתכוני קוד פתוח ממשיכים להתפתח עם הזמן שום מתכון אינו מושלם בפעם הראשונה. לעתים קרובות נדרשים הרבה ניסיונות וטעימות, שכוללים גם הרבה כישלונות, עד שאנו מגיעים למתכון או לגרסה שאנו גאים בה. אני, למשל, אוהב להכין לחם בננות ויש לי ניסיון של קרוב לעשר שנים באפיית הלחם. אך במשך השנים ניסיתי לאפות את הלחם עם בננות בשלות, או בשלות מדי, עם שוקולד צ'יפס ובלעדיהם, עם אוכמניות ואגוזים ובלעדיהם. קיבלתי החלטות מודעות להוסיף חמאה, והחלטות לא מודעות, או טעויות, כמו למשל כאשר השתמשתי ביותר מדי מלח או סוכר. כל אחת מ"הגרסאות" שיצאו מהתנור שלי היתה עדיין "לחם בננות", אך כל אחת מהן הייתה שונה לחלוטין מבחינת טעם ומרקם. "מתכוני" קוד פתוח מתפתחים באופן דומה. שינויים ברכיבי קוד פתוח יכולים להתבטא כגרסאות חדשות. פעמים רבות הם התוצאה של מאמצי פיתוח שנעשו במקביל לפרויקט העיקרי (שנקראים branches או forks). הענפים המסתעפים האלה (branches) יכולים לכלול פעילות פיתוח של מאפיינים חדשים, תיקוני באגים ובדיקות, ועם סיומם אפשר לשלב אותם בפרויקט העיקרי. הענפים יכולים גם להיות תוצאה של שיתוף פעולה בין כמה מפתחים, או של פעולה שאפתנית של אדם אחד. כך או כך, בכל גרסה חדשה של מרכיב מסוים אנו מתרחקים קצת יותר מהמקור של אותו רכיב (מ"הגזע" –trunk או master branch). כאשר ספקים שונים מפתחים מרכיב מסוים ב-distros שונים, גדלה הסטיה מהגרסה המקורית שהועתקה. לזה קוראים "חוב טכני" (technical debt). לסטיה מהגרסה המקורית יש השלכות על תחזוקת הרכיב והתמיכה בו. בקיצור: ככל שעובר הזמן, הפרשנויות של מאפיות שונות לאותו מתכון מובילות לתוצרים ייחודיים של כל אחת מהן. ובעולם הפיתוח: רכיבים מ-distros שונים נעשים יותר מובחנים זה מזה עם הזמן. בחירת מתכון הקוד הפתוח כמו בבישול ואפייה, כאשר משלבים רכיבי קוד פתוח ביישומים, חשוב להבין את מקורם ואת ההתפתחות של מה שמשלבים בתוכנה. בדקו בקפידה את גרסאות מרכיבי הקוד הפתוח ואת פעילותה של קהילת המפתחים כדי שתוכלו לחזות באופן המדויק ביותר את החוב הטכני שאתם יורשים. שני מרכיבים נפרדים נושאים את אותו שם, אך מקורם בשני distros שונים. לכל distro יש הסתעפויות ופיצולים משלו, המבטאים שינויים גדולים וקטנים. עם הזמן, הם מובילים לסטיה משמעותית בין שני סוגים של מה שנחשב בתחילה כאותו רכיב. אם לא תבינו לעומק את הדקויות של כל גרסה, הסטיה מהמקור תוביל גם לעלויות תחזוקה ופיתוח נוספות בעתיד, או תחשוף אתכם לבעיות אבטחה ותאימות. הכותב הוא מנהל שיווק מוצר בחברת צ'קמרקס

טכנולוגיית זיהוי הפנים הולכת ומשתכללת בשנים האחרונות, ומשמשת למגוון מטרות - החל מזיהוי פושעים ועד לכניסה מאובטחת לסמארטפון, באמצעות שירותים כמו Face ID של אפל. עכשיו היא מגיעה גם לתחום הביטוח: אפליקציה חדשה בשם המתבקש Face שהשיקה מנורה מבטחים מאפשרת ללקוחות שלה להיכנס לאזור האישי שלהם באתר החברה באמצעות זיהוי פנים, בשימוש בטלפון החכם. השירות פותח על ידי סקאנובייט (Scanovate) - סטארט-אפ ישראלי שמספק לארגונים שירותי זיהוי, הלימה לרגולציות וכל מה שקשור למסע החיים של הלקוח. החברה נוסדה ב-2014 על ידי ארבעה: אמיר פישמן, המנכ"ל, עירד גלבוע, מנהל הטכנולוגיות, און אופיר, סמנכ"ל בכיר, ודורון אברהמסון, מנכ"ל Latam. מטרת השירות היא לספק ללקוחות של מנורה גישה למידע האישי באמצעות תהליך זיהוי פנים פשוט ומאובטח, ובכך לחסוך להם זמן והתעסקות עם שם משתמש, סיסמה ועוד אמצעי זיהוי מסורתיים ומייגעים. עם זאת, מנורה משאירה בידי הלקוחות את זכות הבחירה, ואלה מהם שירצו להמשיך להזדהות באמצעים אלה - יוכלו לעשות זאת. בניגוד לארגונים אחרים, שבהם טכנולוגיית זיהוי הפנים משמשת לתהליכי הצטרפות או הקמת חשבון, במנורה מבטחים היא מאפשרת ללקוח להיכנס לאזור האישי שלו באתר החברה באופן שוטף, בכל זמן שהוא רק רוצה. [caption id="attachment_310394" align="alignleft" width="300"] משה מורגנשטרן, משנה למנכ"ל ומנמ"ר מנורה מבטחים. צילום: יח"צ[/caption] משה מורגנשטרן, משנה למנכ"ל ומנמ"ר מנורה מבטחים ביטוח, אמר כי "השקנו תהליך שמוצע בטלפון הסלולרי, אשר יספק ללקוחותינו גישה למידע האישי בתהליך זיהוי פנים בטוח, מהיר ויעיל, יחסוך להם זמן יקר ויספק להם חוויית משתמש טובה. התהליך החדש מצטרף לשירותים ותהליכים נוספים שמותאמים אישית לצרכי הלקוחות, וממצב את מנורה מבטחים כחברה חדשנית ודיגיטלית".

לאחר התקלה במכשירי אפל (Apple) שנגרמה בשל באג בערכת כלי הפיתוח של פייסבוק, מיליוני משתמשי iPhone ברחבי העולם מדווחים בימים באחרונים על התרוקנות מהירה של הסוללה במכשירי iPhone ו-iPad, הנובעת כפי הנראה מאפליקציית Music של אפל. האפליקציה, שמותקנת מראש במכשיר, משתלטת על הסוללה ומרוקנת אותה תוך כמה שעות בודדות – גם אם מסירים אותה מהמכשיר. אפל מודעת לבעיה, אבל הפתרון היחיד שמוצע על ידי התמיכה שלה הוא לבצע אתחול מלא להגדרות היצרן המקוריות. בניגוד לנוהג של אפל לפתור תקלות רציניות בזמן קצר, משתמשים רבים עדיין מדווחים עליה במשך כמה ימים. מה שמסבך את חקירת המקור לתקלה הוא, שהיא אינה משפיעה על כל המשתמשים, אך מנגד - מושפעים ממנה הן משתמשים רשומים של Music והן משתמשים שאינם רשומים לשירות. בנוסף, התקלה משפיעה על כל הדגמים הנתמכים של ה-iPhone (וגם על כמה דגמים של iPad), שמותקנות בהם גירסאות שונות של iOS – כולל גירסת 13.6 וגם גירסת הבטא של iOS 14, ולפי הדיווחים, התקלה מתפשטת במהירות בקרב המשתמשים. ניתן לבדוק האם מכשירכם מושפע מן התקלה באמצעות כניסה ל-הגדרות←סוללה­←הצג שימוש בסוללה. בפירוט הפעילות יראו המשתמשים המושפעים פעילות חריגה ברקע של אפליקציית Music. בשל מגוון המכשירים והגירסאות של מערכות ההפעלה המושפעים מן התקלה, ההערכה היא כי הסיבה לה נעוצה בצד השרת, אם כי אפל עדיין לא סיפקה כל הסבר. מחר אמורה אפל לשחרר את גירסת iOs 13.6.1 וייתכן שהיא כבר תכלול תיקון. אפל מזהירה: סגירת MacBook עם כיסוי למצלמת רשת יגרום נזק למסך בתוך כך, אפל פרסמה המלצה למשתמשי MacBook להסיר כיסוי למצלמת הרשת של המכשיר לפני שסוגרים את המחשב. לפי החברה, סגירת המחשב  - כולל דגמי Air ו-Pro בלי להסיר את כיסוי המצלמה עלול לגרום נזק למסך המחשב בשל מגע שנוצר בינו ובין המקלדת. בנוסף, הכיסוי עלול לגרום נזק לחיישן האור הממוקם בקרבת המצלמה, ולהשפיע על הטכנולוגיות של תצוגת הצבעים והבהירות של המסך. משתמשים רבים החלו להשתמש בכיסוי למצלמת המחשב כדי למנוע אפשרות של התחברות למצלמה מבחוץ, ורבים מהם עבים למדי. במקום בכיסוי, אפל ממליצה לבעלי ה-MacBook לוודא כי מצלמת הרשת אינה פועלת בעזרת הנורה הממוקמת לידה – אור ירוק בנורה מעיד שהיא פועלת. לדבריה, המחשב תוכנן כך שמצלמת הרשת לא יכולה להידלק בלי שהנורה תידלק באור ירוק. בנוסף, החברה ממליצה לבדוק את האפליקציות שדורשות גישה למצלמה בהגדרות המערכת. אם בכל זאת המשתמשים חייבים להשתמש בכיסוי, אפל אומרת כי רצוי שלא יהיה עבה יותר מ-0.1 מ"מ (בעובי של דף נייר), ושלא יהיה כזה שנדבק.

משבר הקורונה, כידוע, מעשיר את חברות האי-קומרס ואת בעליהן, וגם בשבוע האחרון בלטה מגמה זו. המניות של חברת המסחר המקוון הגדולה בעולם, אמזון, זינקו ב-10% בשבוע שעבר בלבד, והוסיפו להונו של ג'ף בזוס, המנכ"ל והמייסד, 16.2 מיליארד דולר. עושרו נאמד כעת ב-188.2 מיליארד דולר, והוא שומר על מקומו כאדם העשיר ביותר בעולם, כשהפער בינו ובין ביל גייטס, מספר שתיים ברשימת עשירי תבל מתרחב. עושרו של גייטס נאמד ב-110.7 מיליארד דולר. השבוע האחרון גם הפך את גרושתו של ג'ף, מק'נזי בזוס, לאישה העשירה ביותר באמריקה. הונה מוערך ב-62.3 מיליארד דולר, והוא כמעט מכפיל את עצמו על רקע המגיפה שמשבשת את הקמעונות המסורתית -  מ-36 מיליארד דולר בעת גירושיה ביולי 2019, כשיצאה מהם עם נתח של 25% ממניותיו של בזוס. הזינוק בשער המניות של אמזון דחף את מק'נזי לראש רשימת הנשים העשירות, והיא עקפה את אליס וולטון, היורשת של וולמארט, שהייתה במקום הראשון, ואפילו פתחה מולה פער של 6.1 מיליארד דולר. גם אחיה של וולטון, ג'ים ורוב, התעשרו בשבוע האחרון ב-3.1 מיליארד דולר כל אחד, על רקע הפרסומים שוולמארט מתכננת  להשיק במהלך החודש את שירות וולמארט+, שיהיה אלטרנטיבה זולה יותר לאמזון פריים, ויציע משלוח באותו יום של מוצרי מכולת. בעקבות הידיעות האלה, מניות וולמארט קפצו ב-7%. האישה היחידה בעולם שעשירה יותר ממק'נזי בזוס היא היורשת של לוריאל, פרנסואז בטנקורט מיירס, שהונה עומד על 64 מיליארד דולר. מק'נזי בזוס עשויה לעקוף גם אותה בקרוב, לאור הערכות של אנליסטים, שמניות אמזון צפויות עוד לעלות לאחר פרסום הדו"חות הרבעוניים של ענקית המסחר, הצפוי ב-23 בחודש. מה עושים עם כל הכסף הזה? ובכן, מק'נזי בזוס כבר הצטרפה לתנועת The Giving Pledge, שגם וורן באפט וביל ומלינדה גייטס הצטרפו אליה, בהתחייבות לתרום את רוב הונם למטרות של פילנתרופיה ונדבה במהלך חייהם או בצוואותיהם. בחודש שעבר הצטרפה מק'נזי למלינדה גייטס ביוזמה של תחרות חברות שמקדמות שוויון מגדרי, והבטיחה לתרום 30 מיליון דולר לארגונים שיש להם הרעיונות הטובים ביותר להעצים נשים ולהשפיע בארצות הברית.

"משבר הקורונה שינה את המטרות הארגוניות. התייעלות וחיסכון בעלויות פינו מקום לחדשנות עם זמן הגעה קצר יותר לשוק. הסגנון הניהולי השתנה. על מנת להשיג תוצרים עסקיים מהירים היה צורך בהידוק שיתוף הפעולה, שקיפות ותקשורת פתוחה. הקורונה 'לא התחשבה' במבנה ההיררכי האיטי והביורוקרטי בארגונים. כשערך עסקי ברור עומד לנגד העיניים של כל עובדי הארגון, ושיחה קצרה בזום מאפשרת קבלת החלטות בזמן אמת ופותרת בעיות של סחבת וסבבי אישורים - גילינו קצב עבודה ו-דליוורי חדשים. הופתענו מהעלייה בפרודוקטיביות של עובדים בעבודה מהבית", אמרה גלית פיין, אנליסטית בכירה ב-STKI. פיין דיברה בשולחן עגול וירטואלי על אתגרי העבודה מרחוק לאור משבר הקורונה, שאותו ערכה החברה היום (ב'), בשיתוף נס (Ness). היא אמרה כי "מתוך המשבר נולדה תרבות ארגונית חדשה, עם תהליכי עבודה חדשים ושיפור בחוויית העובד. עם זאת, בחלק מהארגונים זה לא קרה, כי על אף שהם יעילים, הם מאוד נוקשים ולא הצליחו להדביק את קצב השינוי". בדבריה סקרה פיין בקצרה את התפתחות הארגונים והתרבות הארגונית בעשורים האחרונים. היא ציינה כי "רוב הארגונים בנויים במודל התייעלות. הארגונים במאה הקודמת אימצו מבנה היררכי, מחלקות ב-'עמודים', הרבה מנהלים עם מישהו ששומר מלמעלה על כך שהארגון בשליטה. לפני עשור נכנסנו לעידן חדש, של ארגון מוטה לקוח (CX), אבל זה לא שינה את המהות של המבנה הארגוני, שכלל את מחלקות הדיגיטל ה-'חדשות' אל מול מחלקות הלגאסי ה-'ישנות'. היה צורך במתווכים שיתרגמו את השפה של מחלקה אחת לאחרת. משבר הקורונה הביא לדברים שלא אירעו בעבר". היא סיפרה על שאלה ששאל נשיא ארצות הברית, ג'ון קנדי, את המנקה בביקור שערך בנאס"א בתחילת שנות ה-60' - מה הוא עושה, ועל תשובתו - "אני עוזר להנחית את האדם על הירח". בדומה לכך, ציינה, "מה שאנחנו עושים הוא כבר מזמן לא פרויקט או מוצר ספציפי, אלא מתן ערך עסקי. הדרך שבה אנחנו מספקים את המוצר או השירות חשובה לפחות כמו מה שאנחנו מספקים בתהליך הדליוורי". "צריך לגעת בתהליכי הניהול הארגוניים", סיכמה פיין. "אנחנו יוצאים מעידן ה-ERP והתהליכים הגנריים. כעת יש לבחון איך תתבצע העבודה, לעבור מתהליכים מבוססי חוקיות נוקשה ומיקרו-ניהול לתהליכים אחרים. הסגנון הניהולי משתנה, יש לסמוך על העובדים שיקבלו החלטות טובות מבלי צורך לבקש אישור על כל שורת קוד. ככה יתקבל זמן הגעה לשוק קצר יותר. כחלק מזה, יש לאמץ את השקיפות, שהיא מכניזם ניהולי יעיל יותר, ואת אמון המנהלים, שמעניק לעובדים תחושת ערך, שייכות ורצון לתרום". העקרונות שיש ליישם כדי לצלוח את המעבר לעבודה מרחוק ליאת צפיר, אנליסטית בכירה ב-STKI, ציינה את ההבנה ההולכת ומופנמת בארגונים שניתן לבצע את העבודה מכל מקום, לאו דווקא מהמשרד. "מיקום העבודה הוא לא רק תחת ההגדרה של מרחב פיזי, אלא המקום שבו העובד מביא את התוצר בצורה המיטבית והפרודוקטיבית ביותר. חל מעבר מניהול עובדים לפי שעות לניהול תפוקות העובד והצוות. לעובדים, היתרונות הם גמישות בשעות העבודה וזכייה בזמן איכות עם המשפחה, ולארגון - הפחתת עלויות נדל"ן, צמצום הוצאות על נסיעות, וצמצום בימי מחלה וחופשה. מרבית העובדים רוצים להמשיך לעבוד מהבית לפחות יום בשבוע, גם אחרי משבר הקורונה". לדברי צפיר, "בעבודה בדרך זו יש הזדמנות לשילוב עובדים מקהלים שהודרו קודם לכן. ניתן לצאת לקהלים חדשים, של בעלי מוגבלויות או עובדים שגרים בפריפריה". [caption id="attachment_319163" align="alignnone" width="600"] ליאת צפיר, אנליסטית בכירה ב-STKI. צילום: יח"צ[/caption] "לפני הקורונה, ב-2018, כ-4% מהארגונים בישראל אפשרו עבודה מהבית. אני בטוחה שהנתון כבר גדל ועוד יגדל. העבודה מרחוק כאן כדי להישאר", אמרה צפיר. היא ציינה כי "על מנת לצלוח את המעבר לעבודה מרחוק יש לעמוד בכמה עקרונות בסיסיים: בראש ובראשונה, לסמוך על העובדים שעובדים מרחוק שהם מבצעים את העבודה; לשקף להם מה נדרש ומצופה מהם; לעצור כל העת ולבחון האם עבדנו נכון, ולשאוף לשיפור תמידי; להקדיש זמן ל-'שיחות קפה' לא פורמליות עם העובדים; להקדיש זמן קבוע ביומן לעבודה משותפת של כל אנשי הצוות; להתעדכן באופן תדיר יותר; ולערוך פגישות קצרות ואפקטיביות יותר", מה שפגישות זום, למשל, "מזמינות" לעומת כאלה שמתנהלות במרחב הפיזי. לדבריה, "כיוון שראינו בתקופה זו שעובדים נותנים 200% מעצמם, לאורך זמן זה גורם לתשישות ולחוסר שביעות רצון. לכן, שלומות (Wellness) ובריאות גופנית ונפשית הן נושא קריטי, שארגונים נדרשים להקפיד עליו, במיוחד בעת זו". עם זאת, צפיר הדגישה כי "צורת העבודה החדשה לא מתאימה לכל ארגון. לכן, נדרש איזון בין העבודה המסורתית והחדשה". לסיכום, היא אמרה ש-"מה שעושה את ההבדל הוא הנכונות 'לחתוך' את הנהלים והביורוקרטיה, לסמוך על העובדים ולראות ב-IT שותף של הביזנס - לטובת הפקת ערכים עסקיים מוספים. המפתח לצלוח את השינויים שכפה עלינו הנגיף הוא הנכונות הזאת, שהיא שינוי תרבותי. מדובר בתהליכים כואבים יותר לארגון, שדורשים ממנו הרבה יותר מאמץ".

ג'נרל מהנדסים, מקבוצת רפק תקשורת ותשתיות, תקים את מערכת שליטה והבקרה המרכזית במכון ויצמן. היקף הפרויקט נאמד במיליוני שקלים, והמערכת צפויה לעלות לאוויר בשנת 2022. מכון ויצמן הוא מכון מחקר מדעי, מהמובילים בעולם, העוסק בפיתוחים מדעיים פורצי דרך. הוא משתרע על פני שטח של 1,000 דונמים, הכוללים עשרות בניינים ומעבדות מחקר. מעבדות אלו כוללות מספר רב של מערכות אלקטרו-מכניות, מיזוג-אוויר, חשמל, אנרגיה ועוד. הפלטפורמה שתוטמע היא Cimplicity מבית ג'נרל אלקטריק דיגיטל (GE Digital). מערכת השו"ב היא מסוג HMI, ממשק אדם-מכונה, למערכות SCADA. המערכת מותקנת ביותר מאלף אתרים בארץ (וביותר מחצי מיליון אתרים בעולם) - במגוון רחב של תעשיות ומערכות תשתית גדולות. מערכות SCADA הן מערכות תעשייתיות לניהול פעולות ותהליכים בזמן אמת, בקרות פיקוח ואיסוף מידע, ניהול מנופים, מגופים, ממסרים, משאבות ועוד. המערכות מצויות בכלל המגזרים, למשל כימיקלים, אנרגיה, גז ומים. תשתיות מחשוב קריטיות חיוניות הן מבוססות SCADA, והשבתת מערכות אלה עלולה לגרום נזק ברמה הלאומית, כמו גם לפגוע בחיי אדם. בעבר, המערכות הללו היו סגורות, וכיום הן בעלות כלי תקשורת מתקדמים, מה שמקל על החיבור אליהן ומגדיל את פוטנציאל הנזק בשל כך. הרצל פרי, מנהל חטיבת אוטומציה ותוכנה בג'נרל מהנדסים, אמר, כי "מדובר בפרויקט ייחודי ומורכב. הוא צפוי לכלול, בין היתר, מערכות להגנת סייבר, ציוד תקשורת למגוון רחב של ציודי שטח, ניהול חכם של תקלות והתראות, תמיכה במספר גדול של אותות, דיגיטליים ואנלוגיים, היסטוריה לשמירה ולניתוח נתונים וכן תמיכה בטכנולוגיות מתקדמות, כגון אנליטיקה, אחזקה חזויה וניהול צריכת אנרגיה ומשאבים".

גוגל ומיקרוסופט עובדות יחד לפיתוח והכנסת יישומי אינטרנט נוספים אל ה-Play Store. לפי דיווח של Thurrot, שיתוף הפעולה עוסק באפליקציות אינטרנט מתקדמות, המכונות PWA (ר"ת progressive web apps), התאמתן למכשירי אנדרואיד, והצעתן דרך חנות האפליקציות של גוגל. אפליקציות שנבנו באמצעות הכלי PWABuilder של מיקרוסופט ישתמשו בכלי השירות והספריה של Bubblewrap של גוגל, כדי לנצל את התכונות החדשות, כולל סטנדרט חדש לקיצורי דרך באינטרנט, התרעות פוש "עמוקות יותר" והתאמות חזותיות משופרות - משמע שאפליקציות האינטרנט יתאימו יותר לשימוש במערכת ההפעלה אנדרואיד, ולפיכך יעבדו טוב בהרבה במכשירים הניידים. גוגל ומיקרוסופט נחשבות כענקיות טכנולוגיה המתחרות זו בזו בכל הנוגע לשוק הדפדפנים, אך אם ניקח לדוגמה את העניין ששתיהן חולקות כיום בעצם את אותה פלטפורמה המכונה כרומיום (Chromium), שמהווה את בסיס קוד המקור של התוכנות שלהן, הרי שהשתיים, יחד, תורמות לשיפור הפרויקט המסוים. בסוגיית ה-PWA אין שוני, ושתי הענקיות חיברו כעת כוחות - ומדובר בכוחות אדירים, מן הסתם - בכדי להביא אפליקציות מתקדמות יותר מהאינטרנט אל מכשירי אנדרואיד דרך החנות של גוגל, ה-Play Store. כדי לבאר על איזה יישומים מדובר למעשה, הרי שכולנו מכירים היטב שניים מהם - פייסבוק ופינטרסט (Pinterest). בשירותים לדוגמה האלו ניתן, על ידי גישה דרך כרטיסייה פשוטה של כרום (Chrome), ובאמצעות הסמארטפון, להשתמש במקורות מסוימים שנחשבים כבלעדיים לאפליקציות המקוריות שבאינטרנט. אולם השת"פ שהוכרז כעת ישלב תכונות חדשות שיסייעו ליצור PWA בצורה זריזה, מאובטחת ואיכותית יותר, בלי הסרבול הקודם.  [caption id="attachment_319115" align="alignnone" width="600"] יותאם יותר לשימוש בניידים מבוססי אנדרואיד. יישום האינטרנט של פייסבוק. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] התכונה הראשונה היא "תמיכה בקיצורי דרך", שמשלבת את קיצורי הדרך אל מערכת ההפעלה, ומאפשרת למשתמש גישה מהירה לפונקציונליות העיקרית של האפליקציה בשורת המשימות, בתפריט ההתחלה של חלונות, או במסך הבית של אנדרואיד. השנייה נקראת "תכונות והתאמה אישית של אנדרואיד" והיא מאפשרת למפתחים להתאים אישית את ה-PWA על ידי שינוי מידע כמו שם היישום, מפתח מנוי ואפילו את צבעי סרגל הסטטוס, את הניווט ואת מסך בית. על אף התחרות הכללית - מהמאמץ המשותף עתידה כל אחת משתי החברות להרוויח. מיקרוסופט מנצחת בכך שהיא נותנת למפתחים סיבה רבה יותר להשתמש בכלים שלה, בעוד שגוגל מושכת יותר מפתחים למערכת האקולוגית שלה, על ידי יצירת אפליקציות אינטרנט תואמות אנדרואיד שפועלות ישירות על מערכת ההפעלה, ולא רק דרך הדפדפן.

הקמפיין של ג'ו ביידן, המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב, מינה את כריס דה-רושה כממונה אבטחת המידע הראשי שלו. דה-רושה שימש כיועץ לאבטחת הסייבר בבית הלבן כאשר ביידן היה סגנו של הנשיא ברק אובמה. דה-רושה כיהן גם בתפקידי אבטחת מדע והגנת הסייבר במדינת מישיגן, במשרד להגנת המולדת ובפורד מוטור (Ford Motor). ברקע מינויו, גורמים רשמיים בארה"ב מצפים לשיבושים של מדינות זרות. הקמפיין מינה גם את ג'קי צ'אנג כמנהל טכנולוגיות ראשי. הוא עשה את תפקיד הטכנולוג בוועידה הדמוקרטית בטרם הבחירות הקודמות, ולאחר מכן המשיך לעבוד עם הקמפיין של הילרי קלינטון. תפקיד עיקרי לאבטחת מידע והגנת הסייבר בקמפיין פוליטי המינוי של השניים מדגיש את התפקיד העיקרי שממלאות כעת אבטחת מידע והגנת הסייבר בקמפיין פוליטי, זאת לאחר שהאקרים רוסים פרצו את שרתי הוועידה הלאומית הדמוקרטית בשנת 2016, והדליפו מיילים, במטרה לערער את מועמדותה של קלינטון. ביולי 2018 תריסר קציני מודיעין רוסיים הואשמו בבית משפט פדרלי בפריצה לרשתות המחשבים של המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, במהלך המרוץ לנשיאות. הייתה זו הפעם הראשונה בה נטען בבית המשפט כי הממשל הרוסי התערב בבחירות לנשיאות ופעל נגד המועמדת הדמוקרטית קלינטון, ובמשתמע – כדי לסייע למועמד שבסופו של דבר נבחר, דונלד טראמפ הרפובליקני. [caption id="attachment_319119" align="alignnone" width="600"] האם יתערב שוב כמו בבחירות 2016? פוטין. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] התובעים הפדרליים הצביעו על מזימה נרחבת של פריצה מתוחכמת, לטובת הדלפת ופרסום מסמכים ממטה המפלגה הדמוקרטית. על פי האישומים, קציני ה-GRU, המודיעין הצבאי הרוסי, פרצו בצורה שיטתית לרשתות המחשבים של המפלגה הדמוקרטית. הקצינים פרסמו את המידע שהשיגו, שכלל נתונים רבים, בחשבונות טוויטר (Twitter) מזויפים. בין השאר, המרגלים הרוסים ניסו לחדור למיילים של אנשי קלינטון ב-27 ביולי 2016 – בדיוק באותו היום שבו קרא טראמפ לרוסיה למצוא את המיילים של יריבתו. כתבי האישום היו אחד מתוצרי החקירה של רוברט מולר, התובע המיוחד שחקר את המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארצות הברית. זו הפעם הראשונה שבה הוא האשים רשמית ובאופן ישיר את הממשל הרוסי בהתערבות בבחירות, בהן טראמפ ניצח ניצחון בלתי צפוי. הקרמלין, כצפוי, הכחיש את התערבותו בבחירות. ב-2016 העדפה ברורה של טראמפ כנשיא מטעם פוטין וממשלת רוסיה כחלק מחקירת הפרשה, הוגש לנשיא אובמה דו"ח מודיעיני מיוחד - כמה ימים לפני שסיים את תפקידו ופינה את הבית הלבן לטראמפ ולאנשיו. הדו"ח שילב בין הערכות של ה-CIA, ה-FBI וה-NSA, וקבע שפוטין הורה על ביצוע מתקפות סייבר שנועדו להטות את תוצאות הבחירות בארצות הברית לטובת טראמפ, כדי שיגבר על קלינטון. על פי הדו"ח, "מדובר בקמפיין חסר תקדים (בעוצמתו). רוסיה חפצה לערער את אמון הציבור בתהליך הדמוקרטי בארצות הברית. להשמיץ את קלינטון ולפגוע ביכולת שלה להיבחר לנשיאות – או לפגוע בשלטונה, אם תבחר. פוטין וממשלת רוסיה העדיפו העדפה ברורה שטראמפ יהיה זה שיבחר לנשיאות ארצות הברית". "הקמפיין של ביידן לנשיאות מתייחס ברצינות לנושאי אבטחת מידע והגנת הסייבר", נמסר, "והוא גאה בכך שהוא מעסיק עובדים באיכות גבוהה עם רוחב מגוון של ניסיון, ידע ומומחיות. זאת, כדי להבטיח שהקמפיין שלנו יישאר מאובטח. ג'קי וכריס יהיו אנשי מפתח בחיזוק התשתית שבנינו כדי להגן מפני איומי הסייבר, לחזק את מאמצי הגנת הבוחרים שלנו ולשפר את היעילות והביטחון הכללי של הקמפיין כולו". שני הקמפיינים, של טראמפ וביידן, כבר עסקו בנושא. ביוני השנה קבוצות האקרים מאיראן ומסין ניסו לפרוץ לקמפיינים לנשיאות ארה"ב של הנשיא טראמפ והמועמד הדמוקרטי ביידן – כך לפי גוגל. ההאקרים ניסו להשיג גישה למידע רגיש בשני הקמפיינים. שני הקמפיינים קיבלו את ההודעה על ניסיונות הפריצה שלא צלחו. על פי הבכיר בגוגל, האקרים סינים, שלוחי המדינה, ניסו לתקוף עובדים בצוות הקמפיין של ביידן, ובמקביל, האקרים איראנים ניסו לתקוף באחרונה חשבונות דואר אלקטרוני השייכים לצוות הקמפיין של טראמפ.