הותר לפרסום: הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (המלמ"ב), בשיתוף עם גופים נוספים בקהיליית הביטחון, סיכלו מתקפת סייבר כנגד תעשיות ביטחוניות מובילות במדינה. ההאקרים במקרה האחרון של ניסיונות התקיפה בישראל, נמסר, השתמשו בטכניקות שונות של "הנדסה חברתית" והתחזות. הם בנו פרופילים מזויפים ברשת לינקדאין (LinkedIn), המשמשת בעיקר לחיפושי עבודה בעולמות ההיי-טק. התוקפים התחזו למנהלים, לבכירים במחלקות משאבי אנוש ולנציגי חברות בינלאומיות, ופנו לעובדי תעשיות ביטחוניות מובילות בישראל, בניסיון לפתח מולם שיח ולפתות אותם עם הצעות עבודה שונות. בתהליך העברת הצעות העבודה ניסו התוקפים להדביק בנוזקות וברוגלות את המחשבים של עובדי התעשיות הישראליות ולחדור לתוך הרשתות של החברות, במטרה לאסוף מידע ביטחוני רגיש. לצורך התקיפה, התוקפים אף השתמשו  באתרים לגיטימיים של חברות ותעשיות אחרות ללא ידיעתן. כאמור, ניסיונות התקיפה זוהו בזמן אמת וסוכלו על ידי היחידה הטכנולוגית של מלמ"ב במשרד הביטחון ועל ידי מערכות ההגנה בסייבר של התעשיות הביטחוניות, מבלי שנגרם נזק. במקביל, פתח המלמ"ב בחקירה טכנולוגית מתקדמת ופעילות מבצעית בשטח, בשיתוף עם  התעשיות הביטחוניות וגופים נוספים בקהיליית הביטחון. "המלמ"ב פועל וימשיך לפעול במטרה לסכל ניסיונות לחדור לרשתות המחשב של התעשיות הביטחוניות ולפגוע בעליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל", נמסר ממשרד הביטחון. [caption id="attachment_307755" align="alignnone" width="600"] ניסו לתקוף תעשיות ביטחוניות בישראל. האקרים מצפון קוריאה. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] האם קבוצת לזרוס ניסתה להכות שנית? מחקירת הפרשה עולה כי את ניסיון התקיפה ביצעו האקרים חברי קבוצת לזרוס. זו קשורה לשוד הסייבר משנת 2016, שבו נגנבו 81 מיליון דולר מהבנק המרכזי בבנגלדש - Bangladesh Bank - ולמתקפה על סוני (Sony) בעשור הקודם. ממשלת ארצות הברית האשימה את צפון קוריאה בפריצה לסוני וזו, כמובן, הכחישה את הדברים. באוקטובר 2017 פורסם כי צפון קוריאה עמדה מאחורי מתקפת הסייבר WannaCry שהסבה נזקה למערכות ה-IT של שירותי הבריאות של בריטניה, כך על פי ממשלת האי. בחודש מאי 2017 אירעה מתקפת הכופרה הגדולה בהיסטוריה: 200 אלף מחשבים מכ-150 מדינות נפגעו מהמתקפה, שבוצעה באמצעות כלי פריצה של ה-NSA, שנגנבו. מערכת הבריאות בבריטניה היא שסבלה את הפגיעה הקשה ביותר. המתקפה בוצעה באמצעות תוכנת פריצה שהודלפה ברשת על ידי קבוצה בשם Shadow Brokers. היא הפיצה בשנה שעברה כלי פריצה שנגנבו מה-NSA, הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית. המתקפה רחבת ההיקף בוצעה באמצעות נעילה של הגישה למחשבים בדרישה לכופר תמורת שחרור הנעילה, בתשלום בביטקוין – למניעת האיתור של ההאקרים. כלי התקיפה של ה-NSA תוכננו ופותחו לצורכי ריגול של סוכנות ההאזנה האמריקנית – המקבילה ליחידה 8200 של ישראל – וההאקרים ביצעו להם התאמות לטובת המתקפות שלהם. הכופרה היא ממשפחת WannaCry. מאות מערכות IT בבתי חולים ברחבי העולם נפגעו מהמתקפה. מתקפת הסייבר פגעה בארגונים בכל בריטניה ובהרבה מדינות בעולם גם כן. היורופול (Europol) מסר כי ההיקף של המתקפה "הוא חסר תקדים".

מלם תים רכשה את סילבר.נט מערכות מחשבים, שפועלת בתחום ה-TMA (ר"ת Treasury Management Applications) - מערכות לניהול בנקאות וגזברות ארגונית. היקף הרכישה הינו 15 מיליון שקלים - כך מסרה הרוכשת היום (ד'). בהודעה של מלם תים נכתב כי מטרת הרכישה היא "להרחיב את פעילותה במגזר הפיננסי ולהשיא לו ערך באמצעות מערך רחב של פתרונות מחשוב שנותנים מענה לכל צורך עסקי". סילבר.נט הוקמה ב-1988 על ידי דני גולדשטיין, המשמש כיו"ר הדירקטוריון שלה. היא מספקת פתרונות אינטגרטיביים, שירות לניהול הבנקאות והגזברות בארגון ושירותים משלימים, כגון: ייעוץ, אפיון, ליווי, יישום, הטמעה, הדרכה ותחזוקה לארגונים במשק. בין לקוחותיה נמנים רשות ניירות ערך, התעשייה האווירית, דלק, מכתשים אגן, פרטנר, הוט, הטכניון, כתר פלסטיק, ויסוצקי וחברת החשמל. יורם לבקוביץ', סמנכ"ל חטיבת הטכנולוגיות של מלם תים, אמר כי "רכישת סילבר.נט תעצים ותחזק את הקשר שלנו עם המגזר הפיננסי, כך שנרחיב וניתן מענה בכל הפלטפורמות בתחום". לדברי מאיר חפץ, מנכ"ל סילבר.נט, "אנחנו רואים במלם תים שותף טבעי, שיסייע לנו להמשיך את התפתחותנו ולהוביל בצוותא את תחום הבנקאות הפתוחה בישראל".

הקורונה שינתה ומשנה את התרבות הארגונית בלא מעט חברות. איש אמנם לא יכול היה לצפות את המגיפה ואת השפעתה הרבה על המשק, ובכלל זה על העולם הארגוני, אבל היא שבה והעלתה את המסקנה שתמיד כדאי להיות מוכנים עם תוכניות למצבי חירום. נוכח הפתאומיות והצורך בשינוי רחב בתוך ימים ספורים, המנמ"רים אמנם הפעילו את כישורי היצירתיות שלהם, וכך אפשרו למצות תהליכים ולנצל משאבים כדי לאפשר לארגון לשרוד, אבל אין ספק שקיומן של תוכניות כאלה מאפשרות לארגונים לבצע זאת על הצד הטוב ביותר. בכל העולם, ובכלל זה בישראל, זה עבד יפה. כעת, כשהתחלנו להתרגל לשגרת החירום והתחזיות הן לגל קשה יותר של תחלואה בחורף שכבר נמצא לא רחוק, ההנהלות שואלות את המנמ"רים האם ואיך הארגונים מוכנים לחזרת המצב, ואולי חלילה בצורה חריפה יותר מאשר מה שהיה עד עכשיו. גרטנר, שערכה מחקר בנושא, גילתה ש-43% מהמנמ"רים כבר החלו בתכנון אסטרטגיה להתמודדות עם המשך הקורונה, שממנה תיגזר התוכנית להיערכות לגל נוסף, בתקווה שלא יגיע. 38% ציינו שהם נמצאים בשלבי התכנון וגיבוש האסטרטגיה, וחלק גדול השיבו שיש להם תוכניות שהינן תוצאה של המסקנות שלהם מהגל הראשון, והם טרם הכינו תוכנית לגל הבא. האם הקורונה היוותה זרז לביצוע טרנספורמציה דיגיטלית? בניגוד למה שאולי ניתן היה לחשוב, המחקר גילה שלמרות הפרויקטים הרבים שביצעו הארגונים בתקופת הקורונה למעבר לעבודה מרחוק ושינוי סדרי העדיפויות, אי אפשר לומר שהמצב גרם בהם לתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית. כלומר, הקורונה לא יצרה מהפכה של ממש בארגונים. עם זאת, אולי עוד מוקדם מדי לקבוע מסמרות בנוגע להשפעת הקורונה על ביצוע הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגונים, ותהליכים כאלה עוד יקרו. הסיבה המרכזית לכך, ולעובדה שמנמ"רים רבים טרם הכינו תוכניות להמשך, נובעת מהבעיה העיקרית של משבר הקורונה: חוסר הוודאות. מנמ"רים לא יודעים עד כמה רחוק הם יכולים ללכת בתוכניות השרידות והחירום, כי אי אפשר לדעת מה יקרה בעוד חודש, ו-ודאי שלא בחורף. אבל המחקר של גרטנר לא פוטר את המנמ"רים מאחריות לשינוי המצב. זה הזמן שבו הם צריכים לתפוס את ההובלה ליד שולחן ההנהלה ולתת מענה ישיר לאתגרי השלב הזה של הקורונה, שרבים מהם כאן כבר מתחילת המשבר: חזרה למשרדים או המשך עבודה מהבית, תכנון מענה לאתגרי אבטחה רבים שצצו בעקבות המעבר הנרחב לעבודה מהבית, התמודדות עם התקני גישה מרחוק שאינם מאובטחים ובעיקר עבודה על מודעות עובדים. הישיבה של המנמ"רים בשולחן ההנהלה תאפשר להם לדעת את גבולות הגזרה. המנכ"ל יקבע אילו תקציבים יש להם, על מה עליהם לשים דגש חזק ומידי, ואילו תחומים יטופלו בימים אחרים, שקטים יותר. יש כאן חשיבות רבה למערכת היחסים שבין המנמ"ר למנכ"ל, ובתקופת הקורונה לא מעט מנמ"רים דיווחו שהם הפכו להיות המנטורים של המנכ"לים בכל מה שנוגע למחשוב ולטכנולוגיה. אלא שהמנמ"רים צריכים להבין שהאשראי שהם מקבלים בימים אלה מההנהלות שלהם בגלל הקורונה אינו בלתי מוגבל ומתישהו יפוג תוקפו. המבחן הבא שלהם יהיה בגל הבא, שעלול להפתיע ולעורר את השאלה: מנמ"ר יקר, האם הכנת את ארגונך לחורף? מה בישראל? המציאות בשוק הישראלי לא שונה בהרבה מהתשובות של המנמ"רים למחקר של גרטנר - שכולם היו אמריקנים. בסדרת וובינרים שערכנו באנשים ומחשבים מאז תחילת הקורונה שמענו סיפורים מרתקים על מנמ"רים, שגילו אורך רוח והצליחו להעביר ארגונים משמעותיים במשק לעבודה מרחוק, וכן להתאים את עצמם לסביבה הארגונית החדשה. את חלק מהם הקורונה לא ממש הפתיעה, כי הם נערכו מראש למצבי חירום. במדינה כמו שלנו, מתבקש להתכונן לתרחישי קיצון, על רקע ביטחוני, מזג האוויר או בריאותי. בכל הארגונים הגדולים היו תוכניות מגירה למצבים כאלה. ההבדל ביניהם עם פרוץ הקורונה היה בין אלה שבהם התוכניות הללו נבחנו ותורגלו לבין אלה שבהם הן היו נעולות במגירות ואיש לא עסק בהן. השוני הזה נבע רק מפעילות המנמ"רים, אלא היה תלוי מאוד בתשומת הלב שהמנכ"לים ומועצות המנהלים הקדישו לכך. יותר נכון לומר שמדובר בהבדל בין מנהלים שדחו על הסף בקשות של המנמ"רים למשאבים כדי להיערך טוב יותר למשברים, לבין כאלה שנתנו להם ולמנהלי האבטחה יד חופשית, תוך הדגשה שהם מצפים לראות את החזרי ההשקעות. השורה התחתונה: על ארגונים לקחת בחשבון שצפוי גל נוסף, אולי קשה יותר מקודמיו, בגלל שינויי מזג האוויר. נראה שבישראל, כמו בכל העולם, הגל הזה יהיה הרבה יותר דרמטי, עם סיכונים רבים מאוד לכלכלה. היערכות נכונה של הארגונים בכלל ושל המנמ"רים בפרט תאפשר שרידות טובה יותר. הלוואי שהתחזית הפסימית הזאת לא תתממש.

תקציב התקשוב של בתי הספר לשנת הלימודים שתיפתח ב-1 בספטמבר הקרוב עומד על 1.2 מיליארד שקלים, והוא יופנה בין היתר לרכש מחשבים וטלפונים חכמים, כדי לאפשר את הלמידה המקוונת. פרטים אלה מסר הבוקר (ד') שר החינוך, יואב גלנט, בדיון שנערך בוועדת הכספים של הכנסת בנושא היערכות מערכת החינוך לקראת שנת הלימודים הקרובה. "המדינה נמצאת בפיגור של דור לעומת מה שהיא הייתה אמורה להיות בכל הנוגע ללמידה מרחוק", אמר השר גלנט. הוא ציין כי התקציב ינוצל לרכש של 144 אלף מחשבים לכלל האוכלוסייה ו-64 אלף סמארטפונים כשרים למגזר החרדי, וכן לפיתוח של חדרי הקלטה שיאפשרו להקליט את התכנים המיועדים לציבור זה. כמו כן, הוא ציין כי ייבנו תשתיות מחשוב ל-16 אלף בתי ספר ברחבי הארץ וישורגו התשתיות הקיימות ב-1,900 בתי ספר. לדברי גלנט, התהליך יימשך לאורך כל שנת הלימודים והרכש יבוצע בשתי פעימות, כאשר מחצית מהמכשירים יירכשו עד ינואר הקרוב והמחצית השנייה - עד סוף השנה. הסיבות לכך הן "מאחר שלא ניתן לבצע את הרכש בבת אחת, אי אפשר לרכוש את כל המכשירים בארץ ויש לייבא ציוד מחו"ל, ההתקנה לא מבוצעת ביום אחד ושנת הלימודים תשפ"א היא שנת מעבר. עד שנת הלימודים תשפ"ב, אני מניח שיהיו כבר כל תשתיות התקשורת", אמר גלנט. מי יקבל יותר? "העיקרון המוביל הוא שמי שיש לו פחות יקבל יותר", קבע שר החינוך. הוא אמר כי "האחריות על התוכן של מערכי הלימוד תהיה על מנהלי בתי הספר". לדבריו, בלימוד הדיגיטלי יש יתרונות, ואחד מהם הוא האפשרות להביא לתלמידים את טובי המורים בארץ. "מחשבים זה לא פתרון לכל הילדים בכל הארץ, אבל זה דבר חשוב", ציין. בדיון פירט גלנט את ההוצאות הצפויות למשרד החינוך מיישום מתווה משרד הבריאות לתקופת הקורונה. הוא הוסיף כי ההחלטה לקיים לימודים מלאים בכיתות א'-ב' חסכה חמישה מיליארד שקלים מתקציב משרד החינוך, והכסף שיתפנה יופנה להשקעות בהיגיינה, בהכשרת עוזרי הוראה ובתשתיות שיאפשרו את הלימודים.

אבשלום איש-לב נבחר לנהל את מכירות וואן איידנטיטי (One Identity) בישראל. חברת וואן איידנטיטי מבית קווסט (Quest) מספקת פתרונות אבטחת מידע ממוקדי זהות, והיא בין החברות המובילות בעולם בתחומי הממשל, ניהול זהויות, בקרת גישה והגנה על משתמשים רגישים. עד כה פעלה בישראל וואן איידנטיטי באמצעות שותפים מקומיים מול חברות אנטרפרייז וארגונים ביטחוניים ופיננסיים, כאשר זו הפעם הראשונה שהחברה ממנה נציג מקומי. לאיש-לב ניסיון של שנים רבות בתחום אבטחת המידע ובתחום ניהול הזהויות בפרט. בטרם כניסתו לתפקיד הוביל איש-לב את תחום ניהול הזהויות בחברת וואן1 (One1) ולפני כן בתפקיד מנכ"ל ובעלים של חברת קורוויר (Corvir), המתמחה בפרויקטי IDM ואבטחת מידע. לדברי איש-לב: "כמי שחי את תחום הזהויות ברמה היום יומית כבר יותר מ- 15 שנים, בעבודה עם כל הספקים בתחום, כשנחשפתי לקו המוצרים של וואן איידנטיטי, הבנתי שיש כאן הזדמנות ייחודית להציג לשוק הישראלי פתרונות טובים ושלמים יותר המותאמים לצרכים ולדרישות שלו. אני חושב שמינוי נציג מקומי בישראל מעיד על המחויבות הרבה שיש לחברה לישראל והאמונה בו, ואני שמח להיות חלק ממחויבות זו לחיזוק השותפים הקיימים שלנו ולביסוס הנוכחות בשוק הישראלי".

אפליקציית טיק-טוק (TikTok) שבבעלות החברה הסינית בייט-דאנס (ByteDance) עקפה את נהלי הגנת הפרטיות במערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל (Google), כדי לאסוף מזהים ייחודיים ממיליוני מכשירים ניידים של משתמשיה. הנתונים שהחברה ליקטה אפשרו לאפליקציה לעקוב אחר משתמשים ברשת, מבלי ליידע אותם או לספק להם את היכולת לבטל זאת, כך עולה מדיווח חדש של הוול סטריט ג'ורנל (Wall Street Journal). כזכור, השם טיק-טוק נשמע באחרונה רבות, ולא רק מאוהדי ומשתמשי הרשת החברתית מבוססת הסרטונים הקצרצרים הפופולרית ביותר בקרב צעירים, אלא גם כעיסוק משמעותי של ממשלת ארה"ב ונשיאה, דונלד טראמפ. [caption id="attachment_233542" align="alignnone" width="600"] חתם על צו נשיאותי אחרי נכנס למאבק כוח מול הבעלים מבייג'ינג של טיק-טוק. דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב. צילום: BigStock[/caption] ממשל טראמפ טוען מזה תקופה שהאפליקציה, שהבעלים שלה היא ביט-דאנס אשר מוצאה במקור בבייג'ינג, היא אמצעי לריגול אחרי משתמשים מערביים בכלל ואמריקנים בפרט, ושהיישום אוסף את נתוני המשתמשים ומעביר אותם לידי מי שנחשבת כיום כאויבת בעיני האמריקנים - סין. בחודשים האחרונים שב ומתריע הממשל האמריקני כי האפליקציה מסכנת את שלום הציבור ואת ביטחון המולדת, כשהשיא של הפרשה הגיע ביום ה' האחרון - אחרי שטראמפ נכנס למאבק כוח מול הבעלים מבייג'ינג, ובהמשך לאיומים רבים, הוא הוציא, כפי שהבטיח, צו מנהלי האוסר על הפעלת והצעת השירות טיק-טוק למשתמשים בארצות הברית. הצו יכנס לתוקפו בתוך 45 יום. "מעולם לא מסרנו נתוני משתמשים בארה"ב לממשלת סין" לפי הפרסום האחרון של הג'ורנל, נראה כי הטקטיקה - שאותה הפסיקה בייט-דאנס לבצע בנובמבר האחרון, ושלדברי מומחי אבטחת הטלפונים הסלולריים הוחבאה על ידי שכבה נוספת ויוצאת דופן של הצפנה - הפרה את מדיניות גוגל המגבילה את האופן שבו אפליקציות עוקבות אחר אנשים, מבלי שנחשפה למשתמשי טיק-טוק. ממצאים אלו מחזקים, כמובן, את טענת טראמפ וממשלו נגד טיק-טוק, וכן את הלחץ של הבית הלבן על הפסקת הפעלת היישום בארה"ב, בגלל חששות שמא המידע שנאסף על ידי האפליקציה יכול לשמש כדי לעזור לממשלת סין לעקוב אחרי אזרחים וכן ללמוד אודותיהם פרטים שישמשו מאוחר יותר לסחיטה או לצורך ריגול. מסתמן שהמזהים שנאספו על ידי טיק-טוק, הנקראים כתובות MAC והמשמשים לרוב למטרות טִרגוט פרסום, הם הוכחה בעבור הבית הלבן אמינות לדאגותיו. בייט-דאנס הכחישה עד כה את ההאשמות של הבית הלבן. החברה פרסמה ביום ו' הצהרה לתקשורת ובה מסרה כי היא "המומה מהצו המנהלי האחרון שהוצא ללא כל הליך הולם" ואפילו הודיעה כי תתבע את ממשל טראמפ על הצו הנשיאותי והחרם במדינה, שאינם הוגנים או מבוססים על מידע בדוק. דבר שלא קרה בינתיים ושאולי כעת גם לא יתרחש. נציג מטעם טיק-טוק אמר בתגובה לפרסומים האחרונים כי "אנו מחויבים לשמור על פרטיותה ובטיחותה של קהילת טיק-טוק. אנו מעדכנים כל העת את האפליקציה שלנו בכדי להתעדכן באתגרי אבטחה מתפתחים, והגרסה הנוכחית של טיק-טוק אינה אוספת כתובות MAC. מעולם לא מסרנו נתוני משתמשים בארה"ב לממשלת סין ולא נעשה זאת אם נתבקש. אנו תמיד מעודדים את המשתמשים להוריד את הגרסה העדכנית ביותר של טיק-טוק". בהמשך לחשיפה בג'ורנל, אתר CNET מדווח כי הסנאטור האמריקני, הרפובליקן ג'וש האולי, קורא כעת לגוגל להחרים את טיק-טוק כליל מחנותה ומשימוש בטלפונים מבוססי מערכת אנדרואיד. So @tiktok_us violated @Google policies and essentially hacked Android phones in order to track users without their permission. @Google, ban TikTok from your platform and app store. Don’t wait https://t.co/i5cRAR66Br — Josh Hawley (@HawleyMO) August 11, 2020 דובר מטעם גוגל אמר לתקשורת כי ענקית הטכנולוגיה ממאונטיין וויו בוחנת לעומק את הממצא שעליו דיווח הג'ורנל. האם הפעלת האפליקציה בארה"ב תימכר לידיים אמריקניות? יצוין כי במקביל לחרם המתגעש עליה בארה"ב, וגם כנגזרת מהאיום המתמשך שצו נשיאותי בוא יבוא, שתי חברות ענק אמריקניות מתעניינות מזה זמן ברכישת פעולות היישום טיק-טוק בארה"ב - מיקרוסופט (Microsoft) אישרה כי היא מנהלת משא ומתן לרכישה של פעילות היישום בארה"ב; ואילו מקורות טוענים כי טוויטר (Twitter) הביעה גם היא התעניינות בפעילותה האמריקנית של טיק-טוק. המקורות  - ששוחחו עם התקשורת עוד בטרם החשיפה האחרונה שמאששת את החשדות לאיסוף הדטה - ציינו גם כי טוויטר ובייט-דאנס ניהלו כבר משא ומתן מקדים בנדון, כך דיווח הוול סטריט ג'ורנל.  חתימת הצו הכניסה את הליך מכירת פעילותה של בייט-דאנס בארה"ב למסגרת זמן קצובה של חודש וחצי, כאמור. גם אם טוויטר אכן הייתה, ואולי עודנה, מעוניינת בסניף האמריקני של אפליקציית סרטוני הווידיאו הקצרצרים והלולאתיים, בכל זאת המועמדת הראשית לרכישה הייתה ונשארה מיקרוסופט, שנמצאת במגעים מתקדמים עם החברה מבייג'ינג. לפי הפרסומים, לטוויטר יהיה קשה הרבה יותר לממן את הרכישה מאשר לענקית ה-IT מרדמונד. היקף העסקה המדויק אמנם אינו ידוע, אך לדברי מומחים, היא תסתכם בעשרות מיליארדי דולרים, וכאמור זאת על רכישת הפעילות בארה"ב בלבד. לפי הג'ורנל, מאחר ששווי השוק של טוויטר, החברה שמאחורי הרשת החברתית המצייצת, קרוב ל-29 מיליארד דולר, וזה של מיקרוסופט הוא יותר מ-1.6 טריליון דולר, סביר יותר יהיה לראות את מיקרוסופט שמה את ידיה על טיק-טוק בסופו של יום.

פרנסואז ברוגר, סמנכ"לית התפעול לשעבר של פינטרסט (Pinterest), הגישה תביעה נגד מעסיקתה עד לאחרונה, שבה נטען כי בחברה יש הטיה מגדרית מובהקת, כמו גם שנאת נשים ואווירה העוינת אותן. לטענתה של ברוגר, שהחלה לעבודה בחברה ב-2018, היא פוטרה כשפנתה למחלקת כוח האדם בתלונה נגד דברים שנאמרו לה על ידי מנהל הכספים הראשי של החברה, טוד מורגנפלד. לדבריה לא זו בלבד שהתעלמו מתלונותיה על ההטיה המגדרית, אלא שהחברה בחרה להגן על סמנכ"ל הכספים על ידי כך שהחליטה לפטר אותה באופן הבלתי הוגן וללא הצדקה. כתוצאה מכך, בין השאר, היא טוענת שהפסידה כסף ונפגעה, אולם בעיקר - שהבינה כי הנהלת החברה היא סקסיסטית, מיזוגנית ועוינת נשים, בעיקר אם או כשהן מעזות להתקומם נגד יחס לא הוגן כלפיהן. ברוגר הגיעה לפינטרסט אחרי שמילאה תפקידים בכירים בסקוור (Square), גוגל (Google) וצ'רלס שוואב (Charles Schawb) ופוטרה באפריל השנה. בפוסט ארוך במיוחד בן 4,000 מילה, שפרסמה באתר מדיום (Medium) אתמול (ג'), גוללה ברוגר את תחושותיה וכתבה, "תמיד הייתי אדם פרטי, אבל אני נפתחת לגבי החוויה שלי מכיוון שאם מישהו מהפריבילגיה והוותק שלי מפוטר בגלל שהוא מדבר על הנושאים האלה, סביר שהמצב הרבה יותר גרוע לאנשים שנמצאים בשלב מוקדם יותר בקריירה שלהם". "על פי פינטרסט, פוטרתי לא בגלל התוצאות שהשגתי, אלא בגלל שלא הייתי 'משתפתי פעולה'", הרחיבה ברוגר בפוסט שלה. "אני מאמינה שפיטרתי בגלל שדיברתי על האפליה המשתוללת, על סביבת העבודה העוינת, ועל חוסר ההוגנות המחלחל לפינטרסט". עוד האשימה ברוגר בדבריה את הרשת החברתית האמריקנית לשיתוף תמונות כי היא שילמה לה פחות משקיבלו גברים במשרות בכירות מקבילות. אי השוויון במבנה השכר התגלה כאשר החברה החליטה להיכנס לבורסה ולהנפיק את עצמה בשנה שעברה. עם זאת, כאשר ברוגר השמיעה את קולה בנדון, לדבריה, היא רק עוררה ביקורת על כך שאינה מצייתת ואינה משתפת פעולה. [caption id="attachment_320997" align="alignnone" width="600"] שנאת נשים וסקסיזם גם כלפי בכירות. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] למרות היותה בתפקיד השני בחשיבותו בחברה לאחר המנכ"ל, בן סילברמן, גם הוא, לדבריה, לא התייחס אליה בהוגנות, ולטענתה עקב כך לא הייתה מעורבת בקבלת החלטות משמעותיות והושארה גם מחוץ לישיבות חשובות. יצוין כי ברוגר אינה היחידה שמלינה על פינטרסט ועל התרבות הארגונית הלקויה שלה. ביוני האחרון שתי נשים שחורות שהיו חלק מצוות המדיניות הציבורית של החברה העלו טענות דומות נגד פינטרסט. הן התלוננו שפוטרו בגין הפגנה נגד הטיות מגדריות וגזעיות, שהייתה חלק מההתקוממות של תנועת Black Lives Matter. באותה עת, החברה פנתה לעזרה חיצונית בחקירה, והמנכ"ל סילברמן אפילו הודה שיש לשפר את תרבות הארגון בפינטרסט. פינטרסט ציינה בהצהרת הרווחים הראשונה שלה שפרסמה באפריל האחרון, שנה אחרי ה-IPO המוצלח, כי ברוגר עוזבת באופן מיידי ושהיא מינתה במקומה לתפקיד סמנכ"ל התפעול את מורגנפלד - סמנכ"ל כספים שאותו האשימה ברוגר בעוינות כלפיה. בהצהרה לתקשורת הודה סילברמן לברוגר על "התרומות המשמעותיות" שלה ואמר כי "בזמן שבו אנו ממשיכים למקם את החברה לצמיחה ארוכת טווח, אנו מאמינים כי איחוד מחלקות הכספים והתפעול שלנו תחת מנהיג אחד יאיץ את מהירות הביצוע שלנו". מעניין לציין שנושא התביעה כנגד החברה בגין אפליה מגדרית שהגישה ברוגר, ושנחשף בניו יורק טיימס (The New York Times), לא הוזכר בפוסט, אשר התפרסם זמן קצר לאחר הדיווח על הפעולה המשפטית שהחליטה ברוגר לנקוט נגד מעסיקתה לשעבר. 

ועד ראשי הרשויות הערביות בישראל מציע תוכנית חומש שתביא להגדלת מספר עובדי ההיי-טק הערבים עד 2026 פי 2.5 - ל-20 אלף לעמת 8,000 כיום. התוכנית הוכנה עבור הוועד על ידי ארגון צופן, שפועל למען יישום בני החברה הערבית בהיי-טק הישראלי, ודלויט. בתוכנית נכתב כי המטרה תושג על ידי מילוי ארבעה עקרונות יסוד: פיתוח הון אנושי מוכוון היי-טק בחברה הערבית והגדלת היצע כוח האדם המיומן לתעסוקה בענף; הגברת שילוב החברה הערבית בתעסוקה בהיי-טק, בכל הדרגים; קידום יזמות ופיתוח ההיי-טק והתשתיות ברשויות הערביות; וקידום מנהיגות ותרבות היי-טק בחברה הערבית. בוועד אומרים שיישום התוכנית הוא "משימה לאומית" שתביא ל-"הקפצת הכלכלה בישראל", בין היתר מאחר שהמדינה מפסידה בכל שנה סכום ניכר - הם אומדים אותו ב-32 מיליארד שקלים - בגלל תת הייצוג של בני החברה הערבית בהיי-טק הישראלי. הדו"ח שופך אור על נתונים מדאיגים אודות החסמים לשילובם של בני החברה הערבית בענף: כך, התקציב שמושקע בכל תלמיד בבתי הספר הערביים קטן ב-39% מאשר בבתי הספר במגזר היהודי; קיים מחסור של כ-6,000 כיתות בחברה הערבית; יש ייצוג חסר של התלמידים הערבים במקצועות המדעים, ההנדסה והמתמטיקה (STEM); שיעור הנשירה של סטודנטים ערבים ממקצועות ההיי-טק עומד על 49%; שיעור הערבים בוגרי מקצועות ה-STEM שלא מועסקים בתחום השכלתם עומד על 42%; ומספר חברות הסטארט-אפ שבהן שותפים יזמים ערבים עומד על 120 בלבד. [caption id="attachment_264487" align="alignnone" width="600"] סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בצופן. צילום: איליה מלניקוב[/caption] התוכנית מציעה פתרונות מערכתיים ובוועד מעריכים את עלות יישומה ב-800 מיליון שקלים בחמש שנים. הם מציעים ליישם אותה באמצעות השקעה בהון האנושי במערכת החינוך, בדגש על עידוד התלמידים ללמוד מקצועות מדעיים והנדסיים; השקעה בתשתיות פיזיות בחינוך; תוכנית לקידום החינוך הבלתי פורמלי, בדגש על מקצועות המדעים וההנדסה; עידוד סטודנטים ללמוד את המקצועות האלה; הסרת חסמים לשילוב בוגרי אקדמיה ערבים בתעשיית ההיי-טק; הקמת גני תעשיות הייטק מותאמים, שכוללים מתחמי עבודה, יצירה ויזמות; עידוד וקידום יזמות בערים ערביות; תמריצים למעסיקים; תמריצים לחברות היי-טק בפריפריה; ויצירת מנהיגות ערבית בתחום ההיי-טק. לדבריהם, יישום התוכנית יסייע לפתרון המחסור של כ-18 אלף מהנדסים שממנו סובלת תעשיית ההיי-טק בישראל - מחסור שצפוי להחריף ושמאיים על צמיחת הענף. "השקעה זו תזניק את הכלכלה הישראלית, תפחית את אחוז המובטלים ותעלה את האיכויות בפריפריה הגיאוגרפית בכלל ובערים הערביות בפרט", על פי הדו"ח. בנוסף, מציינים מחבריו, היא תגדיל את ההכנסה הממוצעת למשק בית בחברה הערבית מ-10,912 שקלים בחודש כיום ל-17 אלף שקלים בחודש בתוך חמש שנים. "ההשקעה תגדיל את התוצר בחמישה מיליארד שקלים" סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בצופן, אמר כי "מטרת התוכנית היא להרים הן את החברה הערבית והן את תעשיית ההיי-טק בישראל. ההשקעה הממשלתית שאנחנו מציעים תגדיל את התוצר של מדינת ישראל בחמישה מיליארד שקלים". היו"רים המשותפים של המועצה הציבורית של צופן, פרופ' זיאד חנא, סגן נשיא קיידנס, ודדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל, אמרו ש-"למדינת ישראל ניתנת הזדמנות על מגש של כסף ליצור שינוי חברתי-כלכלי במדינה. החברה הערבית מורכבת מאנשים מוכשרים שרק צריכים לקבל הזדמנויות שוות. גם לחברה הערבית וגם לחברה הישראלית בכללותה יש אינטרס בהשקעה זאת וביישום תכנית החומש. שותפות מלאה היא המפתח לשגשוג כלכלי וצמיחה של תעשיית ההיי-טק בישראל". עו"ד מודר יונס, יו"ר הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות, ציין כי "גיבוש התוכנית נעשה כחלק מהמאמצים שמוביל הוועד להביא לצמצום פערים ולשיפור המצב הכלכלי והחברתי של החברה הערבית. מאמצים רבים הושקעו בגיבוש התוכנית ובכוונתנו לקדם אותה מול נציגי הממשלה השונים, במטרה להבטיח את המשאבים הדרושים למימושה".