דוחה את הקץ: למרות שגוגל (Google) הצהירה כבר ב-2016, כי בשנת 2018 תפסיק התמיכה באפליקציות שבחנות Chrome Web Store שלה, כפי שידוע – זה לא קרה. בתחילת השנה שוב הודיעה החברה, כי תפסיק את התמיכה בשלבים במהלך השנה, אך כעת היא פרסמה לוח זמנים חדש, שמאריך את התמיכה באפליקציות בכל הפלטפורמות, לדבריה בעקבות "תגובות של לקוחות ושותפים". חנות אפליקציות הכרום אינה מאפשרת הוספה של אפליקציות כרום כבר מחודש מרס השנה, אבל החברה כעת התאימה את לוח הזמנים בכך שהיא מאפשרת לאדמינים של ארגונים להמשיך ולהעלות אפליקציות פרטיות עד למועד הסיום הסופי של התמיכה, שהשתנה ליוני 2022. אפליקציות לכרום לפלטפורמות שאינן Chrome OS (בעיקר macOS, Windows, ו-Linux) – שבעבר נקבע כי יופסקו השנה – הוארכה תקופן חייהן עד יוני 2021. ארגונים יכולים לבחור להאריך את המועד הזה עד 2022. התמיכה לאפליקציות כרום לפלטפורמת Chrome OS הוארכה גם היא עד יוני 2022. כאמור – החל מיוני 2022 לא יהיה אפשר עוד להוסיף אפליקציות לחנות, והתמיכה תיפסק בכל הפלטפורמות.

סיעת ישראל ביתנו ערכה אתמול (ב') דיון בנושא השפעת משבר הקורונה על ענף ההיי-טק, בהשתתפות מספר מנהלים בענף, לרבות מנהלי סטארט-אפים, וחברי הסיעה, בראשותו של ח"כ אביגדור ליברמן. המשתתפים העלו בפני חברי הסיעה, שנמצאת באופוזיציה, את הבעיות הבוערות של ענף ההיי-טק בכלל והסטארט-אפים בפרט נוכח המשבר, והתלוננו על כך שהממשלה לא נחלצת לסיוע. ניר מקובסקי, שמלווה עסקים קטנים וסטארט-אפים, אמר כי "הדבר העצוב הוא שישראל, שנחשבת מדינת הסטארט-אפ, היא לא מדינת החברות הצומחות. עסקים בתחילת דרכם חשים ייאוש נוכח המשבר, הם מרגישים שאין להם עתיד ומנגד, המשקיעים אומרים שהם יחכו, כי יש תחושה של אי ודאות. התוצאה היא שהחברות שאמורות להיות הקטר של המשק לא מתקדמות ורבות מהן מורעבות תזרימית". [caption id="attachment_320926" align="alignnone" width="600"] ניר מקובסקי. צילום: מיכאל לוריה[/caption] הוא הוסיף שהמצב קשה גם בחברות הביניים, שאמורות להצמיח את החברות הקטנות ולא מצליחות להתקדם, בהיעדר תזרים מזומנים מספיק. מקובסקי קרא לממשלה ליצור "תוכנית ארוכת טווח עם חזון אמיתי איך להפוך את מדינת ישראל לקטר עסקי מושתת טכנולוגיה וסטארט-אפים, ולגזור ממנה את הצעדים המידיים שדרוש לבצע אותם". בדיון דיברו נציגים של חברות שונות, בעיקר חברות הזנק. יוסי אברהם, מנכ"ל וואי פליי, אמר כי "כחברת סטארט-אפ נפלנו בין הכיסאות בכל מיני מענקים שחילקה המדינה. המדינה יודעת לתת מענקים לעסקים שהיו להם הכנסות ב-2018, אבל אנחנו רק הוקמנו ב-2019. אנחנו מבינים שהקורונה נכפתה על כולנו, אך המדינה יכולה לסייע לחברות בסטטוס שלנו, ולהיי-טק בכלל". אברהם קבל גם על מדיניות השמיים הסגורים: "הלכה למעשה, המדינה לא מאפשרת להיפגש עם נציגי חברות אחרות בחו"ל שכן פועלות. בלי להיפגש עם אנשים אלה לא נצליח לפרוץ בחו"ל". "עבודה מהבית בלתי אפשרית בתעשייה הביטחונית" ילון בהט, מנכ"ל נט ליין, שעוסקת ביצוא ביטחוני, אמר בהקשר זה כי "אנחנו לא יכולים להיפגש עם לקוחות פנים מול פנים ולדבר על הנושאים הביטחוניים הרגישים שאנחנו עוסקים בהם. בשונה מבנקים ומחברות אחרות, שעובדיהן יכולים לעבוד מהבית, אנחנו, בתעשייה הביטחונית, לא יכולים לעשות זאת, וזה מאוד מקשה על העבודה". [caption id="attachment_320927" align="alignnone" width="600"] ילון בהט, מנכ"ל נט ליין. צילום: מיכאל לוריה[/caption] לדברי עומר לביב, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקבוצת מר, "20% מההכנסות שלנו מגיעות מחו"ל. מאז הקורונה יצאתי בטיסות פרטיות, שעלו לחברה הון, וכשחזרתי, הייתי פעמיים מחויב להיות בבידוד - שזה מקשה על העבודה". "מהצד השני", ציין, "ישבתי באפריקה עם מנהיגי מדינות, הגענו לסגירה של 80% מהחוזה. כדי לסגור את 20 האחוזים הנותרים הם צריכים להגיע לארץ. ברגע שהם הבינו שהם צריכים להיות שבועיים בבידוד אף על פי שהם מגיעים במטוס פרטי - הם לא רצו להגיע". [caption id="attachment_320928" align="alignnone" width="600"] ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו. צילום: מיכאל לוריה[/caption] ח"כ ליברמן אמר בתום הישיבה כי סיעתו תתמוך בעובדי ההיי-טק ותירתם לפתרון הבעיות שהועלו. עם זאת, הוא לא ציין באילו דרכים היא תעשה זאת.

פרנסס אלן, מחלוצות המחשוב, מתה אתמול (ב') בבית אבות במדינת ניו-יורק שבארצות הברית בגיל 91, לאחר שחלתה באלצהיימר. אלן היא האישה הראשונה שזכתה בפרס טורינג - על שמו של חלוץ המחשוב המודרני אלן טורינג - והאישה הראשונה שקיבלה את תואר הכבוד הגבוה ביותר שיבמ מעניקה, IBM fellow. הגילוי הבולט ביותר שרשום על שמה של אלן הוא בתחום הקומפיילרים - תוכנות שמאפשרות להמיר שפות תכנות לשפה בינארית, שמבוססת על 0 ו-1. הגילוי שלה אפשר להבין איך חומרה ותוכנה "מדברות" זו עם זו - מה שמהווה בסיס לתוכנות המחשוב ולאפליקציות שאנחנו משתמשים בהן כיום. אלן החלה את עבודתה ביבמ ב-1957, לאחר שקיבלה תואר שני במתמטיקה מאוניברסיטת מישיגן. היא רצתה לעבוד בחברה רק עד שתגיע לסכום שיאפשר לה לשלם על לימודיה האקדמיים, אבל נשארה בענק הכחול עד שפרשה לגמלאות ב-2002. אלן הייתה בין המפתחים של שפת התכנות Fortan ולימדה אותה ברחבי יבמ. לאחר מכן, היא הייתה בין שלוש המפתחות של פרויקט סטרץ'-הארוואסט, שבמסגרתו הן פיתחו מערכת שמאפשרת עיבוד מידע בהיקפים גדולים מאוד. פרויקט זה נעשה בשיתוף ממשלת ארצות הברית וסופק ל-NSA בתחילת שנות ה-60, והוא אפשר לאחר מכן פיתוח של טכנולוגיות, תוכנות וארכיטקטורות חומרה חדשות. היא אף סייעה בפיתוח שפת אלפא, שיבמ מכנה "שפת קוד ברמה גבוהה מאוד, שאפשרה ליצור אלפביתים חדשים, מעבר לאלה שקיימים במערכת". בין 1980 לאמצע שנות ה-90 ניהלה אלן צוות מחקר ביבמ שעבד על פיתוח תפיסה חדשה של מחשוב מקביל (Parallel Computing), שהשתמשו בה לאחר מכן בצורה נרחבת במחשוב האישי. כמו כן, היא הייתה חלק מהפרויקט לפיתוח מחשב העל Blue Gene של הענק הכחול. אלן זכתה בפרס טורינג ב-2006. יבמ פרסמה לאחר מותה הודעה שמוקירה את פועלה ומפרטת אותה, כמו גם את הארגונים שבהם היא הייתה חברה, בנוסף לעבודתה רבת השנים בענק הכחול: אקדמיית ההנדסה הלאומית של ארצות הברית, איגוד אנשי האקדמיה האמריקני, האקדמיה האמריקנית לאומנויות ולמדעים, האיגוד למיכון המחשוב, המכון למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, ומוזיאון ההיסטוריה של המחשוב. כמו כן, אלן נכנסה להיכל התהילה של הנשים בעולם המחשוב וקיבלה אות מטעם איגוד הנשים במחשוב. בזמנה הפנוי, היא הרבתה לטייל בטיולים ארוכים, למיטיבי לכת.

חברת ניהול הנסיעות האמריקנית Carlson Wagonlit) CWT) שילמה דמי כופר בשווי 4.5 מיליון דולרים להאקרים' שהשתלטו על היקף אדיר של מידע רגיש. על פי רויטרס (Reuters), כ-30,000 מחשבי CWT ננעלו באמצעות הכופרה Ragnar Loacker, וההאקרים טוענים כי גנבו שני טרה-בייט של קבצים מהחברה – כולל דו"חות כספיים, מסמכי אבטחה ומידע אישי של עובדים. הפרט המעניין בדיווחים היה פרסום של משא ומתן שנערך בין ההאקרים לחברה לגבי גובה הכופר אשר הופחת. "הפגיעה של CWT היא מעניינת וטראגית כאחד", מסביר צ'סטר ווישנייבסקי, חוקר ראשי בסופוס (Sophos), "רויטרס חשפו את לוג הצ'אט שקיימו אנשי CWT עם העבריינים להפחתת תשלום הכופר - מ-10 מיליון דולרים ל-4.5 מיליון, ואת הדרך שבה התייחסו שני הצדדים לאירוע כאל עסקה רגילה לכל דבר ועניין". לדבריו, "מעניין לקבל הצצה למשא ומתן הזה, אבל הוא עלול לגבות מחיר גבוה מ-CWT, שעשויה למצוא את עצמה בסבך משפטי. זאת, כי היא עברה על הנחיות שקבע משרד האוצר האמריקני, האוסרות על עסקאות שכאלה. תיעוד השיחה מאשר, למעשה, את דבר הפריצה, והוא כשלעצמו עלול להוביל לחקירה מצד רשויות אכיפת החוק". "עברייני הסייבר מתייחסים אל פעילות הכופר כפעילות עסקית רגילה, דבר שמסביר את ההתמסחרות והנועזות שלהם. אנו חייבים לנקוט פעולה כדי להכין ארגונים טוב יותר להגנה על עצמם מפני מתקפות שכאלה - אחרת נראה קורבנות תמימים נוספים נופלים להתנהגות הבזויה שלהם", סיכם ווישנייבסקי. במאי השנה הזהירה סופוס כי זיהתה שיטת פעולה של כופרה, שלוקחת את החמקנות לרמה חדשה: הפעלה של מכונה וירטואלית חדשה בכל מכשיר מודבק, כדי להסתיר את פעילותה ולהתחמק מתוכנות אבטחה. בהתקפה, שאותה זיהו חוקרי ענקית האבטחה, הכופרה Ragnar Loacker הופעלה בתוך מכונה וירטואלית מסוג Oracle VirtualBox Windows XP. המטען של הנוזקה היה תוכנת התקנה בגודל 122 מגה-בייט, שהכילה אימג' וירטואלי בגודל 282 מגה בייט – וכל זאת כדי להסתיר קובץ כופרה בגודל של של 49 קילו-בייט בלבד. "בחודשים האחרונים חזינו את הכופרות מתפתחות בכמה דרכים, אלא שהגורמים מאחורי Ragnar Loacker לקחו את הדברים לרמה חדשה - עם חשיבה מחוץ לקופסה", כתב אז מארק לומן, מנהל הנדסת מזעור איומים בסופוס. "הם מפעילים הייפרווייזור מוכר ואמין במאות נקודות קצה במקביל באמצעות אימג' של דיסק וירטואלי מוגדר ומותקן מראש, והוא זה שמבטיח את הרצת הכופרה. בדומה לרוח רפאים המסוגלת לתקשר עם העולם הפיזי, המכונה הווירטואלית שלהם תפורה בדיוק לנקודת הקצה, כך שהיא יכולה להצפין את הדיסקים המקומיים ולמפות את כונני הרשת במכונה הפיזית, והיא עושה זאת מתוך המישור הווירטואלי ומחוץ לטווח הגילוי של רוב מוצרי ההגנה לנקודות קצה. המטען העודף הנדרש להפעלת הכופרה שלהם, השוקלת 50 קילו-בייט בלבד, נראה כמו מהלך רעשני ונועז, אבל ייתכן שהוא ישתלם בחלק מהרשתות, שאינן מוגנות כראוי מפני כופרות".

היום, בעידן המודרני והטכנולוגי שבו אנחנו נמצאים, ישנם שירותים שכל עסק זקוק להם – אולי אפילו לא יכול בלעדיהם: פיתוח אפליקציה לעסק, הקמת אתר לעסק, ולא פעם גם יצירת סרטון תדמית או סרטון אנימציה עבור העסק. השירותים הללו נדרשים מצד רוב בתי העסק הפועלים כיום, בישראל כמו גם ברחבי העולם, משום שכך הם יוכלו להבטיח לעצמם נוכחות רשתית ועסקית ראויה, ויציעו ללקוחות שלהם נגישות מקוונת מקסימלית. רק בדרך זו יכול בית עסק להתמודד עם התחרות הגדולה שם בחוץ. הבעיה היא - וזה נכון כמעט לכל עסק בישראל – שקשה מאוד להבין מה הן העלויות של כל אותן שירותים. למרות עודף המידע הקיים ברשת האינטרנט, דווקא את המידע הזה קשה להשיג: כמה עולה אפליקציה או פיתוח אפליקציה? כמה עולה אתר אינטרנט חדש? מה הם המשאבים הכספיים הנדרשים עבור יצירת סרטון תדמית? עבור בעלי העסקים המידע הזה חיוני מאין כמותו. כמי שמתנהלים דרך קבע בעזרת תזרים מזומנים - כלי פיננסי חשוב שמאפשר לעסק להיערך קדימה להוצאות ולהכנסות צפויות – סימני שאלה גדולים כל כך לגבי שירותים חיוניים כל כך יוצרים בעיה קשה בהתנהלות ובתכנון אשר צופה את פני העתיד. מתברר שכעת יש לכך פתרון. לדעת מראש, לתכנן מראש, להתנהל בצורה הנכונה ביותר חשוב להבין עד כמה מדובר בעניין מהותי: כאשר העסק יודע מה הן העלויות הצפויות של השירותים שהוא מתכנן להזמין – ואין כאן כל צורך בחישוב עלויות מדויקות, אלא רק במעין 'טווח עלויות סביר' – הוא יכול להבין מה יהיה היקף ההוצאות הצפויות לו בהמשך הדרך, בין אם בחודש הקרוב או בשנים הקרובות. למתבונן מהצד זה יכול להישמע כמו דבר פעוט, אך כאשר כל הנתונים הללו מונחים על השולחן יכול העסק לתכנן הכל: החל בהזמנת מלאי חדש, דרך דחיית תשלומים ועד לגיוס עובדים חדשים. זהו הבסיס להכל. [caption id="attachment_320873" align="alignnone" width="600"] אז כמה עולה באמת להפיק היום סרט תדמית או אנימציה? התשובה במחשבון[/caption] כעת הדבר הזה אפשרי בקלות רבה בהשוואה לעבר, באמצעות מחשבון מיוחד – מחשבון עלויות אשר עונה על שלוש שאלות מרכזיות:  כמה עולה אפליקציה? כמה עולה אתר? כמה עולה הפקת סרט תדמית ואנימציה? [caption id="attachment_320874" align="alignnone" width="600"] חישוב מהיר של עלויות פיתוח אפליקציה מקצועית[/caption] מדובר במחשבון אפליקציות שנמצא באתר, ומציע לכם לגלות בתוך זמן קצר מהן העלויות הצפויות של השירות שאתם רוצים להזמין, על סמך כמה שאלות רלוונטיות שעליהן תענו במסגרת התהליך. בתוך כ־60 שניות תזכו לתוצאות מפורטות, המתבססות על ידע וניסיון רב שנים של מפתחי המחשבון, אנשי מקצוע בעלי מומחיות רבה בעולם זה. התשובות שתקבלו מהמחשבון יאפשרו לכם לדעת מתי, כיצד ואם בכלל להזמין את השירות שבו אתם מעוניינים, ויותר מזה: המחשבון מאפשר לכם, במידה שאתם מעוניינים, לקבל הצעות מחיר עבור אפליקציה/אתר אינטרנט/סרט תדמית ואנימציה משלושה ספקים מקצועיים המעניקים את השירות הרלוונטי, ולתת להם להתחרות עליכם, כך שלא פעם הצעות המחיר שתקבלו יהיו אף זולות מהמחיר שסיפק המחשבון. [caption id="attachment_320875" align="alignnone" width="600"] חישוב מהיר של עלות פיתוח אתר אינטרנט מקצועי[/caption] מחשבון האפליקציות של EXACT! הוא המענה בעבור כמה מהשאלות החשובות ביותר עבור העסק המודרני, שאלות שמשום מה נותרו ללא תשובה במשך שנים רבות. בעלי עסק רבים נהגו לפנות לנותני השירות, תוך תקווה כי אלו יעניקו להם מחיר מניח את הדעת – מבלי לדעת אם אכן מדובר בהצעה הגיונית, הוגנת ומקובלת. המחשבון שבאתר יאפשר כעת לכל אחד לדעת מה הם המחירים הנהוגים והשווי ההוגן לכל שירות – בדרך לשדרוג נוכחות הרשת שלהם, ובהקדם. לכניסה למחשבון הקישו כאן.  

מגבלות הקורונה לא מנעו מקבוצת מלם תים להעניק גם השנה תשומת לב לילדי העובדים שעולים לכיתה א', והיא קיימה את האירוע השנתי, "דקה" לפני שהילדים נכנסים בפעם הראשונה בשערי בית הספר. עם זאת, בהתאם לנסיבות, הפעילות התקיימה בזום ובבתים. [caption id="attachment_320919" align="alignnone" width="600"] עובדת מלם תים וילדיה עם הערכה המדעית שקיבלו. צילום: יח"צ[/caption] אל בתי העובדים הגיעו ביום ו' האחרון שליחים, שהביאו לילדים מתנה ארוזה, שכוללת את כל מה שהם צריכים ליומם הראשון בבית הספר, וכן קופסת מתנה ארוזה ויפה, שכוללת ערכת הפתעה. כשהילדים פתחו את הערכה, הם גילו בה ציוד וכלים לסדנת מדע מדליקה. [caption id="attachment_320911" align="alignnone" width="600"] אודי וינטראוב, מנכ"ל מלם תים, מברך את ילדי העובדים, רגע לפני הכניסה לבית הספר בפעם הראשונה. צילום מסך[/caption] יומיים לאחר מכן, ביום א' האחרון, קיימה מלם תים אירוע חגיגי לילדי העובדים, בזום, שבמסגרתו בירך אודי וינטרוב, מנכ"ל החברה, את הילדים והוריהם, והדגיש את המחויבות שלה לעובדים ולמשפחותיהם גם בתקופה מאתגרת זו, שבה הקשר מתבצע בעיקר מרחוק. לפניו, דורית בר, סמנכ"לית משאבי האנוש של החברה, איחלה לילדים הצלחה רבה ולימודים פוריים. [caption id="attachment_320910" align="alignnone" width="600"] "דוקטור מולקולה" בהופעה בפני ילדי מלם תים שעולים לכיתה א'. צילום מסך[/caption] אולם, גולת הכותרת של האירוע הייתה מופע של "דוקטור מולקולה", עם השתתפות הילדים בעזרת הציוד שקיבלו בחבילת ההפתעה. כך שהם גם נהנו וגם למדו, לקראת תחילת הלימודים במערכת החינוך הפורמלית.

לאחר 35 שנים, טושיבה (Toshba) היפנית יוצאת סופית מתחום ייצור המחשבים הניידים. החברה אישרה רשמית כי מכרה לשארפ (Sharp) את הנתח של 19.9% שנותר בידיה בעסקי מותג דיינבוק (Dynabook) של שארפ, זאת שנתיים לאחר שהאחרונה רכשה נתח של 80.1% בעסקי הניידים של טושיבה ב-36 מיליון דולר. "תאגיד טושיבה מודיע בזאת כי העביר את יתרת 19.9% המניות בדיינבוק  שהחזיק לידי שארפ", בלשון ההודעה. "כתוצאה מהעברה זו, דיינבוק הפכה לכברה בת בבעלות מלאה של שארפ". טושיבה השיקה את המחשב הנייד הראשון שלה ב-1985, ה-T1100, שכלל סוללה פנימית נטענת, מסך LCD, כונן תקליטונים של 3.5 אינץ' ותאימות למחשבי יבמ (IBM). למרות חדשנותה, שקבעה את הסטנדרט לניידים העתידיים, לא הצליחה החברה לבסס את המותג שלה עד שנות ה-90', שאז הפכה ליצרנית מחשבי ה-PC הגדולה בעולם. לאורך העשור האחרון של שנות ה-90' יותר ויותר שחקנים נכנסו לשוק הניידים, וטושיבה החלה לאבד נתחי שוק ולהתמודד מול מתחרות כמו דל (Dell) לנובו (Lenovo) ו-HP. נתחי השוק שלה הלכו והתכווצו עוד ועוד, עד שמכרה נתח נכבד מעסקי הניידים שלה לשארפ, כאמור. למשל, בשנת 2011 מכרה החברה 17.7 מיליון מחשבים, והמספר הזה צנח ל-1.4 מיליון בלבד בשנת 2017. בניסיון לחדש ולהחיות את קו הניידים, יזמה שארפ לאחר הרכישה מיתוג מחדש תחת המותג דיינבוק. רכישת יתרת המניות על ידי שארפ מעידה אולי על כך, שהחברה מאמינה שתוכל להשיא רווחים מאסטרטגיית המיתוג מחדש. יציאתה מעסקי ה-PC מתיישבת גם עם הודעתה של טושיבה לפני כמה שבועות, כי היא מתכננת למכור את הנתח של 40.2% מעסקי זיכרונות הפלאש של Kioxia Holdings שבבעלותה, במטרה להימנע מאי הוודאות וחוסר היציבות של שוק המוליכים למחצה.

על רקע הגידול באיומים ובאירועים, שוק הגנת הסייבר צפוי לעמוד בשנת 2030 על 433.6 מיליארד דולרים. הנתון משקף גידול כולל של פי 3.6 לעומת שנת 2019, וגידול שנתי בשיעור של 12.6%. בשנה החולפת היקף השוק העולמי בתחום עמד על 119.9 מיליארד דולרים, כך על פי חברת המחקר P&S Intelligence. לפי חברת המחקר, "מגיפת הקורונה עובדת כמו קסם על שוק הגנת הסייבר. על רקע המצב בו ארגונים עוברים למודל העבודה מהבית, ויש מיקוד בצמיחה בשירותי בריאות חיוניים ברחבי העולם - עולה גם שכיחות מתקפות הסייבר. במהלך תקופה זו, לא רק שמחלקות ה-IT מתקשות לגלות איומי סייבר במחשבי העובדים השוהים בביתם, אלא שאף חל גידול בהיקף אתרי אינטרנט מזויפים הקשורים לקורונה, ולהם כוונות זדוניות. כלל הנתונים הללו הביאו לעלייה חדה בביקוש לפתרונות הגנת הסייבר – והשוק מפיק מכך תועלת". [caption id="attachment_320884" align="alignnone" width="600"] העלתה את שכיחות מתקפות הסייבר. מגיפת הקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] מגזר הארגונים הקטנים-בינוניים, SME, צפוי לחוות את שיעור הגידול השנתי בהיקף הגבוה ביותר בתחום הגנת הסייבר, שיעמוד על 15.3%. "חברות קטנות ובינוניות עוברות במהירות למחשוב ענן", נכתב, "הן מתמקדות בדרישות לעמוד בתאימות לרגולציות, להגן על נתונים רגישים של לקוחות רגישים ולעבור דיגיטציה במהירות". על פי חברת המחקר, תחום ניטור האבטחה היה הפלח המניב את ההכנסות הגבוהות ביותר בשוק הגנת הסייבר בשנת 2019. את הגידול האמור החוקרים מייחסים לתפישה ההולכת וגוברת לגבי החשיבות של ניתוח איומים פוטנציאליים, ניטור ומעקב אחר אירועים חשודים בזמן אמת, ועמידה ברגולציות. בעתיד הקרוב, נכתב, ההתקדמות המהירה ביותר בשוק הגנת הסייבר תהיה במגזר הבריאות. "המיקוד של ארגוני הבריאות בשיפור רמת הטיפול בחולים, בעמידה בתקנות, שימוש בתוכנה מבוססת ענן, אימוץ הגישה לניטור מטופלים מרחוק ומינוף טכנולוגיות משופרות, כולל האינטרנט של הדברים, לימוד מכונה, ומחשוב ענן - הולך וגובר. בנוסף, עם ההוצאות ההולכות וגדלות בתחום הבריאות, אימוץ פתרונות אבטחת הרשת במגזר הבריאות צפוי לעלות". השחקניות העיקריות בתחום הגנת הסייבר, על פי חברת המחקר, הן: טרנד מיקרו (Trend Micro), סיסקו (Cisco), פייראיי (FireEye), מק'אפי (McAfee), צ'ק פוינט (Check Point), פאלו אלטו (Palo Alto Networks), פורטינט (Fortinet), ברודקום (Broadcom) (בשל רכישתה חלק מסימנטק - י"ה), יבמ (IBM) וג'וניפר (Juniper Networks).