צוותי העיצוב של אפל (Apple), שבימים כתיקונם עסוקים בעיצוב מוצרי העילית שלה, התגייסו לעצב מסיכת פנים לעובדי החברה, שנועדה להגן מפני הפצת נגיף הקורונה, ושמה Apple Face Mask. לפי הדיווח, שהתפרסם בבלומברג, אפל הודיעה לעובדיה, כי צוותי ההנדסה והעיצוב שלה יצרו מסיכת פנים, המכונה Apple Face Mask, שהיא מסיכה בעלת "מראה ייחודי", הכוללת "כיסוי רחב לאפו וסנטרו של מי שחובש אותה", עם "רצועה מתכווננת", שהיא בעלת שלוש שכבות לסינון חלקיקים, וניתן לכבס אותה ולהשתמש בה שוב עד חמש פעמים. אפל אישרה את

ווייז (Waze) תפטר כ-5% מעובדי שירות הניווט והמיפוי שבבעלות גוגל (Google), שהם כ-30 עובדים מתוך 555 העובדים של ווייז בעולם – כך הודיע באימייל לעובדים נועם ברדין, מנכ"ל החברה. בנוסף, החברה תסגור כמה ממשרדיה באזורי אסיה פסיפיק ובאמריקה הלטינית במטרה למקד את עסקיה בשווקים מסוימים. בישראל יפוטרו כשישה עובדים. צעדים אלה, ציינה החברה נובעים בחלקם ממשבר הקורונה, ש"רוקן" את הכבישים ברחבי העולם ושלח תושבים רבים לבידוד וסגר. עובדים רבים בעולם גם עברו למודל עבודה מהבית, ופחות אנשים משתמשים בשירות הניווט של ווייז לנסיעות היומיום שלהם, ופחות אנשים המשתמשים בשירות משמעו פחות הכנסות לחברה. ווייז, הישראלית לשעבר, שנרכשה על ידי גוגל ב-2013 תמורת 1.1 דולר, חוותה צלילה הן במספר המשתמשים הפעילים מדי חודש והן במספר הקילומטרים שהשירות משמש, שלפיו מודדת החברה אילו מרחקים נוהגים לקוחותיה תוך שימוש בשירות. כבר באפריל השנה, ציינה ווייז בבלוג שלה, שהצניחה במספרים האלה הייתה גדולה מאוד – של 60% במספר הקילומטרים בחודש מרס לעומת פברואר, כשהחלו הסגרים. באיטליה, למשל, הצניחה הייתה של 90%, ובארצות הברית 60%. לאור התמשכות תקופת המשבר, המספרים הללו אף הורעו עוד יותר. לדברי החברה, בנקודה מסוימת במהלך הסגרים, מספר הקילומטרים השבועי העולמי צנח ב-70%. מאז חודש יוני החלה החברה לראות התאוששות, כשאנשים במדינות שההגבלות בהן הוסרו חזרו למקומות העבודה. לדברי החברה, כעת חזרו רמות הנהיגה למצב שלפני המגיפה. המנכ"ל ציין בהודעה לעובדים, כי ווייז תחשב מחדש את עדיפויותיה. "החלטנו למקד את משאבינו בשיפור מוצרים למען המשתמשים שלנו, להאיץ את ההשקעות בתשתיות טכניות ולהתמקד במאמצי מכירות ושיווק במספר קטן יותר של מדינות עם ערך גבוה", הוא כתב. מרבית המפוטרים הם ממחלקות המכירות, השיווק ושיתופי הפעולה, אך לדברי החברה, באופן כללי לא יפחת מספר העובדים שלה, שכן היא מתכננת לגייס עוד עובדים לצוותי הטכנולוגיה וההנדסה שלה בחודשים הקרובים. המשרדים של החברה שייסגרו הם במדינות מלזיה, סינגפור, קולומביה, צ'ילה וארגנטינה, והחברה תשקיע מיקוד גדול יותר במדינות שבהן העסקים צומחים, בהן ארצות הברית, בריטניה, צרפת, ברזיל ומקסיקו. עוד ציינה החברה, כי היא מודעת לכך שהפיטורים במהלך המשבר הם קשים ואכזריים, והיא מחויבת לספק לעובדים שמפוטרים בונוסים, ביטוחי בריאות ודמי פרישה עד תחילת 2021.

פרק נוסף בהתכתשות בין אפל (Apple) לאפיק גיימז (Epic Games): אפל תובעת את אפיק על נזקים שנגרמו לה על ידי חברת המשחקים, שהחליטה לערער על הכללים של אפל בחנות האפליקציות שלה ולאפשר לשחקני פורטנייט לשלם לה ישירות על רכישות בתוך המשחק, תוך עקיפת מערכת התשלומים של אפל. בתגובה לתביעה של אפיק גיימס נגד אפל על כך שהסירה את המשחק הפופולרי מחנות App Store, תובעת אפל נגדית את אפיק, וטוענת, כי צעדיה של אפיק פגעו בהכנסותיה ומייצגים "התנהלות פסולה, זדונית ו/או במטרה להונות", בלשון התביעה של אפל. הפרת החוזה, טוענת אפל בתביעתה, היא עילה שבשלה מגיעים לה פיצויים עונשיים, פיצויי נזיקין, עלויות משפטיות וריביות. "אפיק ירתה את הירייה הראשונה בעימות הזה, והתנהלותה העיקשת, החצופה והלא חוקית לא יכולה להישאר ללא מענה", מציינת אפל בתביעה. "בית המשפט הזה צריך לאלץ את אפיק למלא את התחייבויותיה החוזיות, לזכות אל אפל בפיצויים עונשיים ונזיקיים ולחייב את אפיק להימנע בעתיד משימוש בפרקטיקות עסקיות לא הוגנות". עוד מציינת אפל בתביעה, כי "בעוד אפיק והמנכ"ל שלה מתייחסים לתנאים שאפל מעניקה למפתחים בחנות ה-App Store שלה מאז 2008, אין בכך כדי לספק כיסוי לאפיק להפר חוזים מחייבים, להונות שותפה עסקית ארוכת שנים, לגזול עמלות שמגיעות על פי חוק לאפל – ואחר כך לבקש מבית המשפט להטיל מהלומה משפטית על אחת מהפלטפורמות העסקיות החדשניות ביותר במאה ה-21 רק מפני שהיא אינה מגדילה את הכנסותיה של אפיק". אפל חסמה את הכניסה למשחקי אפיק באמצעות Apple ID בתוך כך, אפל גם חסמה את הכניסה לחשבונות המשתמשים של שחקני אפיק באמצעות ה-Apple ID שלהם, ולפי הודעת החברה החסימה תהיה פעילה מיידית, החל מה-11 בספטמבר. בשל החסימה, הודיעה אפיק, משתמשי Apple ID יצטרכו לעדכן את כתובות המייל והסיסמאות שלהם כדי להבטיח שיוכלו להיכנס לחשבונם.

חברות ההיי-טק ידועות בכך שהמועסקים בהן נדרשים לשעות עבודה ארוכות, מה שהחריף אפילו בעקבות הקורונה, המחייבת אנשים לעבוד מהבית – מצב המטשטש את ההבדלים בין העבודה והחיים הפרטיים. חברה בשם פלקסיטי (Flexity) פיתחה פלטפורמה שמסייעת למנהלי כוח האדם בחברות השונות להרכיב פעילויות פנאי במקום העבודה ומחוצה לו. בשיחה עם אנשים ומחשבים, עומרי אלעד, המייסד ומנכ"ל החברה מסביר ש-"מקומות העבודה משתנים לאחרונה, בעיקר כשמדובר על חברות היי-טק. בחברות אלו העובדים מקדישים שעות עבודה רבות, לעיתים אף 12-14 שעות עבודה ביום, מה שמייצר אצל העובד מתח רב בעבודה. במציאות זו, למקום העבודה כדאי ואף מומלץ מאוד לספק להם פעילויות wellbeing, אשר יעזרו לעובדים בהפגת המתחים". "מחקרים רבים שנעשו מעידים שיש חשיבות רבה לקיים איזון בין בית לעבודה (שעות העבודה שהעובד מקדיש אל מול חייו מחוץ למקום העבודה)", הרחיב אלעד. "איזון נכון מגדיל את התפוקה ואת הרצון של העבודים לעבוד במקום העבודה. מחקר שערכה חברת פרינסיפל (Principal) בארה"ב, מצא ש-45% מהעובדים דיווחו כי ההחלטה שלהם להישאר לאורך זמן רב יותר בחברות בהן הם עובדים היא בזכות התכניות לשמירה על אורח חיים בריא ומאוזן שמציעה החברה. יש צורך לייצר אצל העובד הבדל ברור בין מקום העבודה ושעות העבודה שלו, לבין מה שהייתי מכנה 'שעות הפנאי'". כיצד הפלטפורמה פועלת מבחינה טכנולוגית? "הפלטפורמה של Flexity היא פלטפורמת SAAS, פלטפורמת WEB המותאמת למובייל, אשר יכולה להתממשק עם כל פלטפורמה שהחברות, ובייחוד מחלקות הרווחה ומשאבי האנוש של החברות, עובדות איתן. מצד החברות היא מהווה one-stop-shop עבור מנהלות הרווחה ומשאבי אנוש בארגונים, ואותן חברות יכולות למצוא ולהזמין פעילויות שמתאימות לצרכים של החברה. רוב הפתרונות שמוצעים כיום מספקים פתרון למסה העיקרית של החברה, כאשר פלקסיטי שמה לעצמה למטרה להגיע לכל אחד מעובדי החברה. מצד ספקי התוכן, הפלטפורמה מאפשרת במה המקשרת בינם לבין החברות השונות, בייחוד כאשר מספר המובטלים הולך וגדל, פלקסיטי יוצרת הכנסה עבור אותם ספקי תוכן מוכשרים, וחשיפה גדולה עבורם. מצד העובד בחברה, הפלטפורמה שלנו מאפשרת לו להירשם לפעילויות שהחברה הזמינה, בין אם מדובר בפעילויות אונליין או אוף-ליין פרונטליות. בנוסף, הוא יכול להשאיר חוות דעת על הפעילות בה השתתף, לשתף עם קולגות נוספות, ובהמשך המערכת שלנו – שמבוססת על AI בשילוב שאלונים מעולמות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והיסטוריית השימוש – תתאים את התכנים השונים לכל עובד בהתאם לתכנים הנכונים לו לטובת שמירה על איזון בית-עבודה. המערכת שלנו כוללת בתוכה גם פעילויות מוקלטות (VOD), כך שהעובדים ובני משפחותיהם יכולים להיכנס בשעות ובזמנים שנוחים להם, ולצפות בתכנים שמתאימים להם". האם אתם מחפשים פעילויות אונליין ומתאימים אותם לצרכים של כל חברה, או האם האלגוריתם של הפלטפורמה יודע לקבוע מה כל חברה צריכה? "כיום אנחנו מתאימים פעילויות אונליין לכל חברה על פי הצרכים שלה (סוג פעילות, תקציב, מספר עובדים, DNA ארגוני, וכדומה). כבר בשנה הבאה, האלגוריתם שלנו ידע לבצע התאמות, הן ברמת החברה והן ברמת העובד בחברה. בנוסף, גם מקבלי ההחלטות בחברה יוכלו לקבל החלטות לגבי הזמנת הפעילויות בחברה על בסיס דטה ולא על-פי תחושות". פרט לנו קצת על הפעילות העסקית שלכם עד כה. האם אתם כבר חברה מרוויחה, ומה התכניות שלכם לגבי העתיד? "הצמיחה של פלקסיטי השנה, ללא אנשי מכירות, עומדת על למעלה מ-86%, ובמהלך התקופה הזו סיפקנו פעילויות לעובדים מכל העולם. אנחנו עובדים עם עשרות חברות קטנות וגדולות, מחברות של 20 עובדים ועד לחברות של למעלה מ-1,000 עובדים. תוך שנתיים גייסנו את מיטב החברות הגדולות במשק הישראלי והבינלאומי, כמו: PwC, WeWork, monday.com, radware, redhat, Wix, 888, Lemonade, bizzabo ועוד. אנחנו מבינים כי במקביל לצמיחה בשוק הישראלי, הפלטפורמה שלנו מתאימה למדינות ספציפיות בשוק האירופאי וכן לשוק האמריקני, אליו אנחנו מכוונים גם. השלב הבא בהתפתחות של Flexity הוא לייצר פרסונליזציה לכל אחד מעובדי החברה, על ידי טכנולוגיה מתקדמת ומומחים מעולם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, ולצאת עם הפלטפורמה המתקדמת מעבר לגבולות ישראל. המטרה לבסוף היא שהמערכת שלנו תוכל לספק work-life-balance לכל אדם באשר הוא, על ידי הבנה שהצרכים משתנים מאדם לאדם, ורק מערכת שיודעת להתאים את התכנים והפעילויות לאדם (ולא הפוך), תוכל לסייע למטרה זו".

כשלקוחות מגיעים לחברת תוכנה או למפתח חיצוני, הם תמיד ממהרים. כל כך ממהרים, שרבים מהם לא באמת רוצים אפיון מפורט של המערכת. הם פשוט רוצים להתחיל כבר ולסיים כבר. אך ללא אפיון מדויק ומקיף הם עלולים לסיים אחרת לחלוטין בהשוואה למה שתכננו, אם בכלל יסיימו את פרויקט הפיתוח. תיאור מקיף לציפיות הלקוח אפיון מפורט הוא מסמך, שנועד להגדיר מערכת ממוחשבת. זהו מסמך שכולל תיאור מקיף לציפיות של הלקוח מהמערכת הממוחשבת שאותה הוא מבקש להשיג. ישנן דרכים רבות לאופן תיאור המערכת. כולן צריכות להתייחס לשני היבטים עיקריים: תרגום דרישות הלקוח לתהליכי עבודה מפורטים ותרגום תהליכי העבודה לאפיון טכני (הכולל הגדרת ישויות, חוקים עסקיים, ממשקים ועוד). מנתחי מערכות, שמגשרים בין העולם העסקי לעולם הטכנולוגי, הם שכותבים את האפיון המפורט הזה. תוצר העבודה שלהם הוא תיק אפיון, שעל בסיסו מפתחים את המערכת הממוחשבת. לקוחות רבים מעדיפים לדלג על מהלך האפיון המפורט. יש כמה וכמה סיבות לא לוותר אל האפיון המפורט. קחו, למשל, את הלקוח הפיננסי, שביקש להקים מערכת ממוחשבת לניהול ועדת חריגים לטיפול במחיקת חובות אבודים. הלקוח בחר לא להשקיע בתיק אפיון מפורט. לאחר סיום הפיתוח והצגת המערכת למשתמשים, התברר לו, שבמערכת חסר תת תהליך עסקי חשוב של העברת בקשה לאישור שני. וכך, מכיוון שתהליך הפיתוח בוצע ללא ראייה של התמונה המלאה והבנת כלל דרישות הלקוח, הלקוח נדרש לתקן את המערכת, מה שהוביל לדחייה בלוחות הזמנים ובחריגה בעלויות הפרויקט. במקרה אחר, לקוח ממשלתי ביקש להקים כמה מערכות דומות, שמטרתן לנהל מידע עסקי חשוב לגבי לקוחות. הלקוח בחר ליישם תשתיות אחידות למערכות השונות. חשיבה זו כשלעצמה היא נכונה וחסכונית, אבל הלקוח בחר שלא להשקיע בתיעוד אפיון מפורט לתשתיות הללו. היעדר התיעוד הקשה מאוד על מנתחי המערכות במודולים השונים, שכן לא היה להם מסמך אפיון מפורט שתיאר את התשתיות הדרושות להם. מחיר החיסכון במקרה הזה היה זמן פיתוח ארוך ובדיקות חוזרות של המערכת. התוצאה: חריגה בזמני הפיתוח וכמות גדולה להפליא של תקלות (כמעט פי שלושה מעבר למצופה בשימוש בתשתית שכבר נבדקה). לקוח אחר, שקיצר את הדרך בתחום הקמעונאות, ביקש להקים מערכת לניהול פניות לקוחותיו. הלקוח שכר את שירותיו של בית תוכנה לאפיין ולפתח את המערכת. עם השקת המערכת, הלקוחות הביעו שביעות רצון גבוהה מאוד, ואף עלו דרישות רבות לשיפורים ותוספות. אבל דווקא בשלב זה נתקלו מנתחי המערכת מצד הלקוח בקושי רב. תפקידם היה להמשיך להוביל את הפיתוח, אבל הם גילו שאין להם מסמך אפיון מפורט. כרגיל, תהליך האפיון התארך בצורה משמעותית, הפעם בגלל הצורך לתשאל את אנשי הפיתוח שכבר הספיקו לשכוח "איך זה עובד". התוצאה: זמן מבוזבז, עלויות מיותרות, עיכוב בשיפור המערכת והרבה הרבה תסכול. לב הפרויקט מנתח המערכות הוא לב הפרויקט. תיק האפיון הוא כלי העבודה שלו. לא הייתם שולחים לעבודה דייג ללא חכה, או רופא ללא סטטוסקופ. תיק האפיון הוא כל זה ועוד: תרומתו של תיק אפיון איכותי להצלחת הפרויקט ותחזוקתו היא הכרחית, והיא תמיד תמיד כלכלית בטווח הבינוני והארוך.   הכותב הוא מנתח מערכות בכיר באגף CRM ופתרונות עסקיים במטריקס.

בחודשים האחרונים אנחנו עדים למספר רב של מתקפות כופרה זדוניות על ארגונים חיוניים, עסקיים ומוסדות אחרים במדינת ישראל. בעקבות זאת החליטה מינרווה לאבס להציע את הפתרון הייחודי שלה למניעת מתקפות כופרה לשלושה חודשים ללא עלות עבור ארגונים המוגדרים כתשתיות קריטיות במדינת ישראל. למינרווה לאבס יש ידע, מומחיות וניסיון בינלאומי במניעה של התקפות מסוג זה טרם ההדבקה/הצפנה. לחברה טכנולוגיה ייחודית למניעת התקפות כופר, המוגנת בפטנטים רבים ומגינה כיום על יותר ממיליון תחנות קצה בארץ ובמדינות נוספות, בחברות ובמוסדות שנותנים שירותים חיוניים. אם ארגונכם מוגדר כתשתית קריטית, כל שעליכם לעשות על מנת לקבל הטבה זו, הוא ליצור קשר עם מינרווה לאבס באמצעות פנייה למייל זה. דוגמה שממחישה את העליונות הטכנולוגית של מינרווה טרוולקס (Trevelex) חוותה מתקפה, שעליה דווח בתקשורת, בה הושבתה החברה ושילמה כופר של כשישה מיליון דולר. זאת, בנוסף לנזקים התדמיתי והתשתיתי, שדרשו הקצאת כספים נוספים לטיפול. בנוסף לכל אלה, לקח לחברה זמן רב לחזור לשגרה – מה שתורגם להפסד כספי כבד. כפי שניתן לראות באיור מטה, הנוזקה זוהתה ככופרה זדונית והועלתה בראשונה למאגר מנועי האנטי וירוס ודגימות הקבצים VirusTotal ב-24 בדצמבר 2019 בשעה 07:01 בבוקר. מינרווה מנעה את אותה הנוזקה (כופרה) בדיוק אצל אחד מלקוחותיה יותר מחמש שעות לפני כן, בשעה 01:20 באותו היום. "זו לא הפעם הראשונה שבה אנחנו מונעים התקפה שעדיין לא ידועה בעולם", אמר אדי בובריצקי, מנכ״ל מירנווה לאבס. "המניעה המוקדמת מתאפשרת הודות לטכנולוגיה שלנו, שמיישמת גישה שונה ומתמקדת במניעת ההתקפה לפני הדבקה. עלינו לזכור כי המודל העסקי של מתקפות הכופרה הוא מאוד פשוט ומסתכם ב-'ככל שנצפין יותר תחנות קצה, כך גדל הסיכוי לקבל את הכופר'. על מנת להצפין כמות גדולה של תחנות קצה, על הנוזקה שנושאת את הכופרה להיות שקטה ומתוחכמת מספיק כדי לחמוק ממנגנוני ההגנה הקיימים בארגונים. המציאות מוכיחה שזה מצליח להם, והסיבה המרכזית לכך היא שרוב מגנוני ההגנה הקיימים כיום בארגונים מתבססים על תורת הלחימה של זיהוי ותגובה. במקרה של כופרות, לזהות הצפנה זה שלב אחד מאחור מדי, כי לא משנה את העובדה שההצפנה כבר בוצעה. לכן, נדרשת גישה אחרת ושונה לפתרון הבעיה – הגישה שמינרווה מציעה. מינרווה מתרכזת במניעת ושבירת ההתקפה, או הכופרה במקרה הזה, טרם ההדבקה – בשלב ראש הגשר. בכך נמנע נזק תפעולי ותדמיתי".  בסרטון שלמעלה, מינרווה מונעת כופרה בשם Conti, שעוקפת מוצרי הגנה קיימים כגון EPP, EDR ו-NGAV, אך נמנעת על ידי מינרווה טרם ההצפנה/הדבקה. המקרה של חברה רב לאומית אירופית למינרווה ניסיון בינלאומי רב גם במקרה שבו הארגון כבר נפגע או נמצא באמצע האירוע. מינרווה יכולה להחזיר אותו לפעילות בתוך שעות ספורות. כך קרה לחברה רב לאומית אירופית עם 30 אלף מחשבים ושרתים בפריסה עולמית, שנפגעה בצורה קשה מהתקפת כופר ובמשך כשבוע לא הצליחה לחזור לשגרה עקב הצפנות חוזרות ונשנות. לאחר שפנתה למינרווה, היא חזרה לפעילות מלאה בתוך שמונה שעות בלבד! (פרטים נוספים וקישור לעלון בנושא הגנה מפני נוזקות כופר מופיעים בסוף הכתבה). מינרווה לאבס אחד היתרונות הגדולים שהפלטפורמה של מינרווה מאפשרת היא קלות ומהירות ההטמעה. למינרווה אין דרישות סף למערכת ההפעלה של הארגון ואין צורך בהפעלת המחשב או השרת מחדש, מה שמקל על הטמעה בסביבות ייצור. כמו כן, היא תומכת בגרסאות מערכת הפעלה ישנות, החל מ-Windows XP ו- Windows Server 2003. המערכת מתממשקת לכל תשתית SIEM, ותומכת ב-Syslog וב-REST API. בנוסף על כך, היא יודעת להתממשק למרכז האבטחה של מיקרוסופט (Microsoft Security Center) ול- Microsoft Windows Defender. במידה שהארגון לקוח של מק'אפי, למינרווה יש אתה שיתוף פעולה אסטרטגי ולכן, ישנה אפשרות להוסיף, להטמיע ולנהל את מינרווה מהתשתית של McAfee ePO כמודול רשמי וחתום של מק'אפי במערכת. רוצים לדעת עוד על מניעת כופרות? לחצו כאן.

החברה הסינית בייט-דאנס (ByteDance) נמצאת בדיונים מול ממשלת ארה"ב, בניסיון להגיע לעסקה שתאפשר לאפליקציה המצליחה שלה – טיק-טוק (TikTok) – להמשיך לפעול במדינה, ולחברה האם לשמור על נתח קטן בפעילותה שם. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. צילום: BigStock הדד-ליין שקיבלה החברה מהנשיא, דולנד טראמפ, שהוציא לה צו חירום נשיאותי אשר הורה לה לסגור את עסקיה בארצו, הוא ה-20 בספטמבר. טראמפ הנפיק את הצו בתחילה ב-7 באוגוסט, אך ב-14 באוגוסט הוא שינה את הצו ונתן לבייט-דאנס ארכה של 90 יום עד שטיק-טוק תוחרם בארה"ב, וזאת משום החששות שהחברה הסינית מקיימת קשרים עם הממשל הקומוניסטי בארץ המוצא שלה, ובכך מסייעת לסין לרגל אחרי אמריקנים. טראמפ ציטט "עדויות אמינות" לחששות מכך שהאפליקציה – המבוססת על סרטוני וידיאו קצרצרים, ואשר אהודה בעיקר בקרב צעירים – משתפת את בייג'ינג בנתוני משתמשיה, וטען שמדובר בסכנה אמיתית לביטחון המולדת והאזרחים. ב-24 באוגוסט הגישה בייט-דאנס כתגובה למהלך של טראמפ תביעה בארה"ב, בטענה כי הצו המנהלי שהוציא נגדה הנשיא האמריקני מבוסס על הנחות מוטעות. החברה טענה שפעילות האפליקציה אינה מהווה כל איום לביטחון הלאומי, ושהיא לא מעבירה את המידע למפלגה הקומוניסטית הסינית. נאבקות. סין וארצות הברית. אילוסטרציה: BigStock סין עושה שרירים? אלא שמה שנראה כמו מאבק עיקש, שסופו עתיד להיות התקפלות ועזיבת ארה"ב, מקבל עכשיו תפנית. הוול סטריט ג'ורנל דיווח אתמול (ד') כי בייט-דאנס למעשה עובדת כבר מזה כמה חודשים עם הממשל בארה"ב, אך שכעת קיים סיכוי גבוה לכך שהיא אמנם תצליח להימנע מהחובה למכירה מלאה של פעילותה בה. "נדמה שהדיונים סביב אפשרות כזו, שהתנהלו במשך חודשים, הגיעו לדחיפות גבוהה יותר מאחר שממשלת סין נקטה בצעדים המקשים על מכירה", כך אמרו גורמים יודעי דבר, ששוחחו עם הג'ורנל. הכוונה בהקשר ל"צעדים המקשים" החדשים בנוגע למכירה המתוכננת היא מגבלות ייצוא שסין תטיל כנראה על טכנולוגיות בינה מלאכותית. מגבלות שכאלו, אם יוטלו, יכולות לדרוש את אישורה של הממשלה הסינית לביצוע העסקה – דבר שהבית הלבן אינו מעוניין בו, מסיבות מובנות. לפי הדיווחים, בייט-דאנס – ששקלה הצעות רכישה על עסקיה בארה"ב אשר הגיעו מענקיות כמו מיקרוסופט (Microsoft), וולמארט (Walmart) ואורקל (Oracle), כמו גם חברות אחרות – כבר נראתה כאילו היא עומדת בפני עסקה קרובה. אבל אז השתנה המצב, ככל הנראה כיוון שסין הבהירה לה כי תכניותיה אלו אולי לא יהיו על דעתה. הממשלה הסינית הודיעה בשבוע שעבר לבייט-דאנס, כך לפי ההנחות הרווחות, על תקנות חדשות המעניקות לה סמכות וטו ביצוא מוצרי טכנולוגיה כולל אלגוריתמים קנייניים, כמו אלה שמפעילים את היישום TikTok. כעת, לא רק שהאפשרות של מכירת טיק-טוק בארה"ב אולי יורדת מסדר היום, אלא שלדברי מומחים, להסלמה ההולכת וגדלה במלחמת הסחר סין-ארה"ב – ובעיקר ביחס לעסקים טכנולוגיים הן בארה"ב והן בסין – המתבטאת בניסיונות להפעלת שליטה על עסקת טיק-טוק, יכולה להיות השפעה מהדהדת ונרחבת בהרבה על עתיד המסחר הטכנולוגי בין שתי המדינות.

פאנל מומחים. יגאל פדאל, סמנכ"ל מערכות המידע של נשר תעשיות מלט. רז הייפרמן, יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית.  מאיר גבעון, מנכ"ל גיב סולושנס. רואי אביוב, מנהל מכירות ישראל והבלקנים בסייברארק, ואחי בן-דוד, מנהל פריסייל לישראל ולמזרח אירופה בחברה. ינאי מילשטיין, מנהל מוצרי דטה בקבוצת אמן. אופיר קפלושניק, מהנדס פתרונות בכיר ב-F5 ישראל. דודי כרמי, מנהל קבוצת הייעוץ הטכנולוגי בארנסט אנד יאנג. ליאור קינג, ארכיטקט פתרונות בכיר בקאוצ'בייס. שאר הפודקאסטים מהכנס יפורסמו ביום א' הקרוב.