הממשלה אישרה היום (א') בישיבתה השבועית את התוכנית להאצת השירותים הדיגיטליים לאזרח, שמטרתה לצמצם את הביורוקרטיה ולפתח שירותים דיגיטליים חדשניים כמעט בכל תחום שבו משרדי הממשלה והגופים הציבוריים נוגעים. התוכנית גובשה על ידי שר הדיגיטל הלאומי, דוד אמסלם, בשיתוף עם משרד האוצר, והממשלה החליטה להקצות לביצועה 279 מיליון שקלים. הרקע לתוכנית הוא משבר הקורונה, שהוביל לשינוי באורחות החיים של האזרחיות והאזרחים, ורבים מהם עברו לצריכת שירותים מרחוק, בדיגיטל. בתקופה האחרונה, בעקבות השלכות המשבר, הסתמנה עלייה ניכרת בדרישה לשירותים דיגיטליים ממשלתיים, כגון רישום בלשכת התעסוקה וקבלת המענקים לעצמאים. בגל הראשון של הקורונה המחשוב הממשלתי עבד בסך הכול טוב, למעט תקלות שטופלו - תוצאה של עבודת רשות התקשוב ואנשי המחשוב במשרדי הממשלה השונים. כעת ברור שהדיגיטל בכלל, וקבלת השירותים הממשלתיים אונליין, יהיו בין העוגנים לפעילות המשק אם חלילה ניקלע שוב למצב של סגר מוחלט. אמירה חשובה של הממשלה גורמים בתחום התקשוב הממשלתי מציינים כי יש בהחלטה זו אמירה חשובה, שכן היא שמה במקום די גבוה בסדר העדיפויות של הממשלה את כל הנושא של ממשל זמין, התקשוב ושירותי האונליין שלה. השר אמסלם אמר בישיבת הממשלה כי "משבר הקורונה מציב בפנינו מציאות חדשה ומורכבת. זה הזמן שלנו לפעול לשם קיצור התהליכים הביורוקרטיים הסבוכים עבור האזרחים והעסקים". לדבריו, "מדובר בתוכנית לאומית שתפחית את הנטל הביורוקרטי באמצעות שירותים דיגיטליים מתקדמים, ותסייע לשילוב בתעסוקה על ידי קידום הלמידה הדיגיטלית - והכל במקום אחד. לכל אזרח ובעל עסק יהיה אזור אישי ממשלתי משודרג ומותאם על פי צרכיו, בלי תורים, ביורוקרטיה וכאבי ראש". הוא נתן כדוגמאות שתי אוכלוסיות: "אנשים עם מוגבלות יוכלו לממש את זכויותיהם בקלות ובמקום אחד מול הביטוח הלאומי, משרד הבריאות, משרד התחבורה ועוד. באותו האופן יינתנו השירותים שאדם במצב סיעודי זקוק להם - בין אם בבית, בקהילה או במוסד סיעודי". בדברי ההסבר לתוכנית נכתב שהשירותים הדיגיטליים יותאמו למצבי החיים, כלומר - הם יתנו מענה לשירותים שונים שנדרשים על ידי האזרחים בזמנים שונים, בין היתר: עדכון כתובת בעת מעבר דירה, שירותים שונים ברשות האוכלוסין ובחברת החשמל, וברוח הימים האלה, שירותי אונליין מלאים למי שחלילה פוטר מהעבודה וצריך לקבל דמי אבטלה. לצורך החלק הזה בתוכנית הקצתה הממשלה 100 מיליון שקלים. השירותים החדשים יתווספו לאזור האישי הממשלתי שכבר קיים - mygov, שבו יכול האזרח לצפות במידע האישי שלו באופן מאובטח, לקבל עדכונים ולצרוך שירותים באופן שמותאם לו. עוד מצוין בהודעה כי לתוכנית השירותים הדיגיטליים שותפים 20 גופים ציבוריים, ביניהם הביטוח הלאומי, רשות האוכלוסין וההגירה, רשות המיסים, משרד הבריאות, משרד המשפטים, שירות התעסוקה, משרד התחבורה והרשויות המקומיות. איפה הבשורה? התוכנית מתייחסת לשורה של פרויקטים בתחום מימשל זמין שכבר קיימים או נמצאים בתהליכים להטמעתם. אולם, בהודעת הממשלה מציינים את הדיגיטציה של שירותי הממשלה לעסקים כבשורה האמיתית שהתוכנית מביאה. "הביורוקרטיה תצומצם וניתן יהיה להקים עסק בקליק", נכתב. זאת, לצד החידושים לטובת האזרח הפרטי. בהמשך תפותח אפליקציית מובייל מבוססת מיקום, שתרכז את כל השירותים והמידע לאזרח ב-mygov בסמארטפון שלו. כמו כן, הוא יוכל לקבל ממנה הודעות פוש עם עדכונים חשובים. הממשלה הקציבה בהחלטה לוחות זמנים לפרויקטים השונים. כך, למשל, פיתוח האפליקציה צריך להסתיים עד יוני 2021, עם דגש על מתן פתרון לשירותים שדורשים הזדהות על ידי האזרח. התוכנית כוללת גם פיתוח שירותים אחודים, ואת זה משרד הדיגיטל הלאומי צריך לסיים לפתח בתוך כשנתיים. כדי ליישם את כל התוכנית על מרכיביה השונים, יוקמו צוותי משימה שבהם ישבו נציגי המשרד, משרד האוצר, ישראל דיגיטלית, משרד ראש הממשלה, הביטוח הלאומי ועוד. בנוסף, הממשלה החליטה להקים צוות בינמשרדי של מנהלים, שבמקביל להאצת השירותים אונליין ימצאו פתרונות לאוכלוסיות שאין להן גישה לאמצעים דיגיטליים. בין היתר, הממשלה הטילה על משרד הדיגיטל לפתח שירות זימון תורים אחיד, מכל הערוצים, לאותם שירותים שצריך להזמין אליהם תור פרונטלי.

על רקע משבר הקורונה, שהביא לכך שהיא מבצעת ארגון מחדש ומפטרת מאות עובדים, אמדוקס (Amdocs) רוכשת את אופנט (Openet) האירית תמורת 180 מיליון דולר במזומן; כך הודיעה החברה בסוף השבוע. הרכישה צפויה להיסגר ברבעון הרביעי של שנתה הכספית 2020 של אמדוקס. ב-2019 מחזורה הכספי של הרוכשת עמד על 1.4 מיליארד דולר. הנרכשת פיתחה מערכות גביה בזמן אמת, עם ניהול מידע, ניהול רשת מבוסס מדיניות - המותאמות לדור 5 ופועלות בענן. סיבת הרכישה לפי אמדוקס, היא לסייע ללקוחות לפעול ברשתות דור 5, בענן, במחשוב קצה ובעולם האינטרנט של הדברים – ולעשות זאת תוך שיפור חוויית הלקוח. היא הוקמה ב-1999, היא מונה כ-400 עובדים והיא נמצאת בבעלות פרטית. בשנתיים האחרונות היא חוותה הכנסות של 70 מיליון דולר בכל שנה. לצד המטה באירלנד, יש לנרכשת סניפים בארה"ב, ברזיל ומאלזיה ולקוחות ברחבי העולם. על לקוחותיה נמנות שבע מעשר ספקיות השירות הגדולות בעולם. המערכות שלה מטפלות בניהול של 800 מיליון משתמשים ניידים, ומנהלות מאות מיליארדים של אירועים ביום. שוקי שפר, נשיא ומנכ"ל אמדוקס, מסר כי "הרכישה תספק לנו יכולות טבעיות בענן, עם ניהול נתונים וניהול גביה טוב יותר. הרכישה תרחיב את ההיצע שלנו ותסייע לנו ולתעשיית התקשורת והמדיה במעבר לענן". ניאל נורטון, מנכ"ל אופנט, אמר כי "אנו עובדים בשיתוף פעולה עם אמדוקס זמן רב. נביא ערך מהיר לארגונים, בהינתן הצמיחה המהירה שלנו בשילוב המשאבים וקנה המידה של אמדוקס. בשנים האחרונות בנינו מוצרים מבוססי דור 5 הפועלים בארכיטקטורת ענן".

גד מרגי מונה לסמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO) של חברת באגסק (BugSec) - אחת החברות הוותיקות בישראל למתן ייעוץ ושירותים מנוהלים בתחום אבטחת מידע וסייבר. מרגי שימש בחמש השנים האחרונות כיועץ טכנולוגי בכיר במערך הסייבר הלאומי, שם הוביל וקידם תכניות ממשלתיות ופרויקטים טכנולוגיים ומערכתיים ברמה הלאומית. בין היתר, פרויקט ה-CERT הלאומי, פרויקט הענן הממשלתי ותכנית "ערים חכמות ומוגנות סייבר". למרגי ניסיון עשיר בתחומי הטכנולוגיות והסייבר והוא כיהן במספר תפקידים בכירים כטכנולוג ראשי, מנמ"ר ומנהל אבטחת מידע בתעשיית ההיי-טק, בגופי ממשל ובמערכת הביטחון. במסגרת תפקידו החדש ב-באגסק יהיה מרגי אחראי לניהול פעילות החטיבות הטכנולוגיות ולקידום האסטרטגיה העסקית טכנולוגית של החברה.

מתחילת השנה זיהו חוקרי "יחידה 42" של פאלו אלטו (Palo Alto Networks) יותר מ-40,000 אתרים חדשים, שנרשמו תוך שימוש בשם הקשור בנגיף הקורונה, אשר מסווגים כאתרים בעלי סיכון גבוה, בגלל הונאות ונוזקות אליהן נחשפים גולשים שלא חושדים בדבר. "ההשפעה הגלובלית של מגיפת הקורונה", נכתב בדו"ח חדש שענקית אבטחה המידע פרסמה, "יחד עם חוסר אמון בממשלות ובתקשורת כמקורות מידע אמינים, יצרה בסופו של דבר את הסערה המושלמת עבור פושעי רשת. אנשים מחפשים כל הזמן מקורות מידע חדשים, ופושעי הרשת ניצלו את ההזדמנות לרווחתם האישית". "התוקפים", קבעו החוקרים, "מתמקדים באנשים שמחפשים אחר תוכן ומידע בנושא מגיפת הקורונה, או כאלה שבעקבות המגיפה מבצעים רכישות מקוונות בחיפוש אחר מוצרים חיוניים. כך, הם נכנסים לחנויות אינטרנט מזויפות, המציעות בעיקר פריטים מבוקשים, כמו מסכות פנים, או חומרי ניקוי ידיים במחיר מוזל - אך לא סיפקו את הסחורה. כן, ישנן הצעות לרכישת ספרים אלקטרוניים בנושא הקורונה שאינם קיימים בפועל. "אתרים אלה אינם מספקים כל מוצר לאחר השלמת הרכישה, וגונבים את הכסף יחד עם המידע האישי והפיננסי שהגולשים מעלים", נכתב, "קיימות אצלנו עדויות שישנם המוני אתרים 'רדומים' שרק מחכים לאקטיבציה ואז יחלו לפעול". [caption id="attachment_310745" align="alignnone" width="600"] צופים עלייה בפשעי סייבר ככל שהכלכלות יתקרבו יותר למיתון. פאלו אלטו[/caption] עושים שימוש בשירותי ספקיות הענן הגדולות "חלק מאתרי ההונאה משתמשים בשירותים של ספקיות הענן הגדולות", ציינו החוקרים, "כשהאתרים ממוקמים בענן, קל יותר להתחמק מאיתור שלהם, הודות לתהליכי הסינון והניטור הקפדניים ובשל העלויות הגבוהות יותר בשימוש בהם. עד המגיפה, היה נדיר שהאקרים מתארחים בעננים ציבוריים. בחודשים האחרונים חשפנו - וחסמנו - מגוון רחב של תקיפות סייבר ברחבי העולם, שמכוונים לסוכנויות בריאות ממשלתיות, גופי ממשל אחרים, ואוניברסיטאות גדולות, שפועלות בתגובה ובמחקר בכל הקשור לנגיף הקורונה. תקיפות כאלו התרחשו בארה"ב, קנדה, גרמניה, טורקיה, קוריאה ויפן". לדברי ריאן אולסון, סגן נשיא למודיעין איומי סייבר בפאלו אלטו, "אם הייתם אומרים לי בתחילת 2020 שבתוך חודשים ספורים - ובראשונה בתולדות הגנת הסייבר - כל ענף, מכשיר, ומדינה יהיו חשופים למתקפות סייבר תחת נושא מרכזי אחד, לא הייתי מאמין לכם. אם הייתם אומרים לי שהנושא הזה הוא מגיפה עולמית והתוקפים יתמקדו אפילו ברופאים וחוקרים, שעובדים בלא לאות כדי לעצור את התפשטות המגיפה, הייתי ספקן עוד יותר. ולמרות זאת - זוהי המציאות שלנו היום; זוהי 'הבהלה לזהב' של פושעי הסייבר, שמנצלים את המגיפה לתועלתם האישית". אולסון הוסיף כי "לא מפתיע שפושעי רשת מנצלים את ההזדמנות לטובת רווח, וברור כיום כי אלה שמצליחים - ימשיכו בדרך זו וינקטו בכל אמצעי כדי לעשות זאת לאורך זמן. כל שינוי מצידם, בהתנהגות או בנוהל, מעיד על השתכללות והשקעת משאבים רבים מצידם". "ככל שהמגיפה תמשיך להתפשט, נמשיך לראות את השתכללותם של פושעי הסייבר. כך, לקראת סוף יוני והציפייה ל'גל השני', זיהינו המון מיילים זדוניים עם הכותרות 'מסיכת פנים/מדחום מצח', או 'ציוד: מסכה רפואית, משקפי מגן ומדחום' - נושאים שקשורים יותר למיגון, להתכוננות ליציאה לעולם למול ההישארות בבית", נכתב. "אנו צופים", אמרו חוקרי פאלו אלטו, "כי הפושעים יתמקדו במדינות בהן המגיפה ממשיכה להימצא, בעיקר ארה"ב, ולא במדינות שניצחו את המגיפה, כמו ניו-זילנד. אנחנו צופים עלייה בפשעי סייבר ככל שהכלכלות יתקרבו יותר למיתון. כשנתוני האבטלה בעולם יגדלו דרמטית, אנשים יפנו לפשיעה ברשת. אנו צופים גידול בתוקפים שמכוונים לנתבים ביתיים ומכשירי IoT אחרים, כדי לפגוע ברשתות ביתיות, כי חלק גדול מהתעסוקה מתרחשת במרחב הבית". לדבריהם, "כבר היום המכשירים האלה מושכים תקיפות, כיוון ש-98% מכלל התעבורה של מכשירי IoT לא מוצפנת, לכן נחשפים נתונים אישיים וסודיים ברשת, ומאפשרים לתוקפים לאסוף מידע אישי או סודי".

אינטל הודיעה בסוף השבוע כי היא דוחה בשנה את השקת מעבדי ה-7 ננו-מטר שלה - ל-2022. זאת, לאחר דחיות של שנים בהבאת הדור הנוכחי של המעבדים שלה לשווקים. ההצרה הראשונה שלה הייתה שמעבדים שייוצרו ב-7 ננו-מטר יצאו לשוק ב-2019. כעת היא מדברת על שלוש שנים מאוחר יותר. השוק הגיב להודעת החברה בחריפות ושער המניה שלה במסחר ביום ו' בוול-סטריט צלל ביותר מ-16%. במסחר מעבר לדלפק הוא נותר כמעט ללא שינוי, עם עלייה קלה, של רבע אחוז. מנגד, שער המניה של המתחרה הגדולה, AMD, זינק ביום ו' ב-16.5%. באינטל אומרים כי הסיבה לדחייה הנוכחית הוא באג בייצור שהחברה מצאה. על כן, היא שוקלת לאורר "תוכניות מגירה", כמו העברה של ייצור כמה מהמוצרים שלה לצד שלישי. אחד המומחים צוטט ב-BBC כאומר שאינטל נוטלת במהלך הזה סיכון גדול, של פתיחת פער רחב לרעתה אל מול המתחרים. הדור הנוכחי של מעבדי אינטל מיוצר ב-10 ננו-מטר - תהליך שגם אותו החברה החלה באיחור. אינטל מעוניינת לעבור ל-7 ננו-מטר, שם היא יכולה לשים יותר טרנזיסטורים על שבב סיליקון יחיד, כדי להמהיר את הסמארטפונים והטאבלטים שיעבדו על המעבדים שיתבססו על שיטת ייצור זו. יש לציין שאינטל איחרה לזהות את הפופולריות הגוברת של מעבדים לעולם הסמארטפונים. באינטל מציינים שמשמעותה של הדחייה מ-2021 ל-2022 אינה דחייה של שנה, כי אם של חצי שנה. החברה לא פרסמה תאריך מדויק בהכרזה הקודמת על התאריך, וכך גם לא עכשיו. מכאן שנראה שהחברה דוחה את השקת המעבדים הללו מהמחצית השנייה של 2021 לזו הראשונה של 2022. תוצאות כספיות חיוביות ההודעה על דחיית ייצור מעבדי ה-7 ננו-מטר פורסמה לצד הדו"חות הכספיים של אינטל לרבעון השני ולמחצית הראשונה של השנה, שהיו מצוינים ועקפו את תחזיות האנליסטים. החברה הציגה ברבעון זינוק של 19.5% בהכנסות ל-19.7 מיליארד דולר ושל 22.2% ברווח הנקי ל-5.1 מיליארד. הרווח הנקי למניה זינק ב-29.4% ל-1.19 דולר, לעומת צפי אנליסטי של 1.06 דולר בלבד, והרווח התפעולי קפץ ב-44.9%. במחצית הראשונה, הכנסות החברה האמירו ב-21.7% ל-39.6 מיליארד דולר, הרווח הנקי צמח ב-32.7% וזה התפעולי צמח ב-23.4%. העלייה ברווחיות בשתי התקופות נובעת במידה רבה מריסון בהוצאות. בוב סואן, מנכ"ל אינטל, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "היה לנו רבעון מצוין, הרבה מעל לציפיות שלנו. הביצועים הושפעו לטובה מביקוש חזק למוצרים התומכים בפעילויות ענן ומסייעים לטכנולוגיות עבודה מהבית, והקמת מערכות תקשורת מהדור החמישי". הוא ציין כי "אנחנו חיים בעולם דיגיטלי שהולך ומתרחב ובמציאות זו, יש לנו הזדמנות מיוחדת להמשיך להצמיח את החברה מוטת החדשנות שלנו".

שורת מינויים בסטארט-אפ ניישן סנטרל: הארגון, שפועל לקידום סצנת הסטארט-אפים הישראלית, הכריז היום (א') על מינויים של אורי גבאי, עד כה סמנכ"ל אסטרטגיה בחברה, וצ'יקו מנשה, עד כה סמנכ׳׳ל שיווק ותקשורת, למנכ"לים משותפים. כמו כן, אייל גולדמן מונה לסמנכ"ל תקשורת ומותג, ואריטה מצוף - לדירקטורית בכירה ומנהלת מערך השיווק. השניים יצטרפו למנכ"ל הנוכחי של סטארט-אפ ניישן סנטרל, פרופ' יוג'ין קנדל, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה - שעומד בראש הארגון. בטרם הגיע לארגון, שימש גבאי כסמנכ"ל אסטרטגיה ברשות החדשנות ובתפקידים בכירים נוספים במגזר הציבורי. מנשה, עיתונאי בעברו, שימש בתפקידיו האחרונים כמשנה למנכ"ל החדשות בתאגיד השידור כאן, ולפני כן כמנהל רשת ב׳ של קול ישראל. גולדמן היה הדובר ומנהל קשרי החוץ של יבמ בישראל, ומאחוריו ניסיון של 16 שנים בתפקידים שונים בעולם התקשורת. מצוף מביאה אתה ניסיון של שני עשורים כסמנכ"לית שיווק בחברות היי-טק ישראליות ובינלאומיות, שהאחרונה שבהן הייתה סטרטסיס. בחודשים האחרונים הובילה סטארט-אפ ניישן סנטרל, שהינה חברה לתועלת הציבור, פעילויות לחיזוק תעשיית ההיי-טק והחדשנות המקומית, שהחלו מיד עם התפרצות מגפת הקורונה: עידוד השקעות המוסדיים בהיי-טק הישראלי, הקמת אתר Corona Tech Israel - זירת תוכן עם כ-300 פתרונות שונים למשבר הקורונה תוצרת כחול לבן, וחתימה על שורה של הסכמים ושיתופי פעולה לשידוך פתרונות ישראליים למדינות שונות, בהן שבדיה, טייוואן, גרמניה ומדינות אמריקה הלטינית. מחלקת המחקר של הארגון השיקה דו"חות רבים, כגון דו"ח שמראה על פריחתה של תעשיית הפינטק הישראלית, שממוקמת חמישית בעולם וגייסה בשנה החולפת 1.8 מיליארד דולר.

פליקן טק חתמה על הסכם בלעדיות למכירת והתקנת פתרונות אבטחת המידע של סורידאטה בישראל. מערכת Specula של סורידאטה עוזרת לארגונים להשיג נראות ושליטה על המידע הרגיש שלהם בכל מקורות האחסון. יתרונה הגדול של המערכת הוא ברתימת טכנולוגיית בינה מלאכותית המדמה יכולות אנושיות בקריאה וזיהוי טקסט והבנת המשמעות שלו. הטכנולוגיה הייחודית של סורידאטה מאפשרת לארגונים לאתר, לזהות ולסווג מידע רגיש ייחודי לארגון שלהם בפשטות, במהירות וללא מעורבות אנושית או תהליכים ידניים. Specula מתחברת למקורות המידע בארגון ובענן בצורה פשוטה, ובתוך מספר ימים מאפשרת שליטה מלאה במידע הרגיש. המערכת מתחברת לאמצעי הגנה אקטיביים דוגמת מערכות DLP ובכך מספקת הגנה משמעותית מפני זליגה של מידע רגיש לגורמים בלתי מורשים. למה דווקא סורידאטה? ההחלטה שהתקבלה בפליקן טק לבחור בפתרון של סורידאטה נבעה מהיכולות המתקדמות של המערכת ומקלות ההפעלה על ידי המשתמש. כמו כן, יכולת הלימוד והזיהוי האוטומטית של המערכת מאפשרת לכל ארגון לבצע ניתוח והבנה של המידע הקיים במערכות שלו ולסווגו בהתאם לרגישותו. חברות שמחזיקות מידע רגיש ונמצאות תחת רגולציה של הגנת הפרטיות, בנק ישראל ואגף שוק ההון ושעושות שימוש במערכות DLP מוצאות את עצמן לא פעם כותבות חוקים על גבי חוקים במטרה למנוע זליגת מידע מהארגון - דבר המסבך את השימוש במערכת, מייצר התראות שווא וגרוע מכך, לא חוסם זליגה של מידע שלא הוגדר מראש. מערכת Specula מבצעת את ניתוח וסיווג המידע כך שלקוח יוכל להזין את מערכות ה-DPL ללא צורך במעורבות ידנית וללא התראות שווא, והיא משפרת את יכולות ההגנה של הארגון. לחברה מספר התקנות בארץ ובעולם, ביניהן בחברות תוכנה, ייעוץ, פיננסים ונדל"ן. לדברי שי ברודצקי, מנכ"ל פליקן טק, "זיהינו צורך ברור אצל לקוחות בפתרון משלים למערכות ה-DLP המסורתיות, שיאפשר ללקוח לדעת היכן ואיזה מידע רגיש קיים בארגון, ללא קשר למיקומו הפיזי - בין אם במערכות המותקנות באתר הלקוח ובין אם בפיצול המידע בענן. לאחר בחינה של הפתרונות הקיימים בשוק ושיחה עם לקוחות החברה בארץ ובעולם בחרנו בפתרון המוביל, ואני מאמין שלקוחות רבים יאמצו אותו בקרוב". חביב אוחיון, שותף מייסד ומנהל התפעול בסורידאטה, מסר כי "המערכת שלנו משנה את האופן שבו ארגונים תופסים את השמירה וההגנה על המידע הרגיש שלהם. באמצעות הטכנולוגיה שפיתחנו, ארגונים לא צריכים יותר לנחש איפה נשמר המידע הרגיש שלהם ובפני מי הוא חשוף - הם פשוט יודעים, בלי להשקיע מאמצי איתור ידניים ושעות רבות של תחזוקה. סורידאטה מביאה את הדור הבא של מערכות לזיהוי וסיווג המידע וכחלק מכך, מאפשרת לייעל את השימוש במוצרי DLP. שיתוף הפעולה עם פליקן טק מהווה מכפיל כוח ומאפשר לנו לסייע לארגונים רבים לשפר את מערך אבטחת המידע שלהם". פליקן טק היא חברת אינטגרציה מהמובילות בתחומה. החברה מספקת שירותי ייעוץ ויישום מתקדמים לחברות ולארגונים בתחומי אבטחת המידע, התשתיות והתקשורת, תוך מתן דגש על איתור ומניעה של התקפות סייבר, אבטחת תקשורת וניתוח אירועי אבטחה. פליקן טק היא שותפה עסקית של חברות מובילות בתחום אבטחת המידע, ביניהן פייראיי, פורסקאוט, קארבון בלאק ויבמ. החברה מציעה מגוון פתרונות אבטחה מתקדמים, בין היתר Q1lab ,Big Fix, כלי EDR, ביצוע מבדקי חדירה, סקרים וייעוץ, ומתמחה במתן פתרונות אלה למגוון מגזרים בישראל, ביניהם: הבנקאות, האשראי, הביטוח, התקשורת, ההיי-טק, התעשייה והממשלה. סורידאטה הינה חברת סטארט-אפ ישראלית המסייעת לארגונים לזהות ולסווג מידע רגיש, עסקי ופרטי, בנכסי המידע בארגון או בענן. החברה עוזרת ללקוחות בארץ ובעולם לשפר את אבטחת המידע, לעמוד בדרישות ההגנה על הפרטיות ולהגן על נכסי המידע הרגישים שלהם. סורידאטה שמה דגש על פשטות, יעילות ודיוק, ובכך חוסכת משאבים וזמן לעומת פתרונות אחרים. החברה הוקמה על ידי בוגרי 8200, אנשי אבטחת מידע בכירים ומומחי NLP.

החלטת הממשלה מהיום (א') על תוכנית חדשה להאצת השירותים הדיגיטליים, שגובתה בתקציב משמעותי ליישומה, היא רוח גבית חשובה ביותר לתקשוב הממשלתי, ובעיקר לשירות שניתן לאזרח. זוהי עוד השפעה של הקורונה, שאילצה את הממשלה לשנות את תפיסת ההפעלה שלה בכל מה שקשור לשירותים דיגיטליים לאזרח, עבודה מרחוק של עובדי המדינה ורציפות השירות. מבלי להסתכן בהגזמה, אפשר לומר שלפחות לגבי הגל ראשון, המדינה עמדה בהצלחה באתגר הזה, וזה כנראה מה שהביא להחלטה להעלות את הנושא לדיון בממשלה. התוכנית גובשה בשלושת החודשים האחרונים על ידי משרד הדיגיטל הלאומי, שאחראי על פעילות התקשוב הממשלתי, השירותים הדיגיטליים, ישראל דיגיטלית ועוד. אין זו הפעם הראשונה שהממשלה דנה בנושא הדיגיטציה של השירותים הממשלתיים, כחלק מהמאבק בביורוקרטיה. מאז 2013 היו לא פחות מ-10 החלטות ממשלה בנושא, שלא תמיד יושמו. יש את כל הסימנים שהפעם זה יקרה. איפה החידוש לעומת ההחלטות הקודמות? החידוש הוא בעיקר בתקציב הנוסף שהממשלה אישרה - 279 מיליון שקלים. זה סכום לא מבוטל גם בתקופה "רגילה", אבל על אחת כמה וכמה בימים אלה של משבר כלכלי חמור בעקבות הקורונה. כשהשיח הוא על קיצוצים קרבים ובאים במשרדי הממשלה, אין זה מובן מאליו שהממשלה מאשרת תקציבים גבוהים בכלל, ולתחומים אלה בפרט. הסיבה לכך היא שלמקבלי ההחלטות ברור שכל עוד נמשיך לחיות בשגרת הקורונה, תימשך התלות הרבה של המשק בשירותים הממשלתיים, ובפרט אם יוטל שוב סגר מלא. הלקחים מהגל הראשון יצרו טעם של עוד. הם חידדו את הסיבות להשקעות קודמות, שבזכותן הממשלה יכולה הייתה לעבור למוד דיגיטלי מיד עם תחילת משבר הקורונה. אולם, הלקח המרכזי היה זיהוי הצורך בהוספת שירותים אונליין, שיאפשרו לכל אזרח בזמן שהוא צריך אותם וייתרו עבורו את הצורך להגיע למשרד פיזית. אנחנו עדיין לא שם באופן מלא, אבל מי שמכיר את המערכות האלה יודע שנעשתה בשנים האחרונות כברת דרך גדולה מאוד בכל נושא התקשוב הממשלתי והנגשת השירותים ברשת. לא מעט שירותים מונגשים דיגיטלית והאזור האישי של כל אחד מאתנוט – mygov - צובר תאוצה. הבעיה היא שיש הרבה מאוד אזרחים שלא מודעים לכל מגוון השירותים הדיגיטליים, ואלה שמודעים לא תמיד מאמינים שהכול יפעל כמו שצריך. כאן יש נקודה חשובה: הרקורד שצברו השירותים הדיגיטליים של הממשלה עד כה, והביורוקרטיה. ההצלחה החלקית של השירותים לא הוסיפה לאמון הציבור ומרתיעה אזרחים רבים מלנסות ולהשתמש בהם. אבל הקורונה גרמה לכך שהביקוש קפץ מאפס לשיא, ויצרה מציאות שממנה אין כבר דרך חזרה. בממשלה הבינו שכדי שהשירותים שלה יותאמו למציאות הזאת, דרושה תוכנית לאומית. [caption id="attachment_317042" align="alignnone" width="600"] שר הדיגיטל הלאומי, דוד אמסלם. צילום: יוסי זמיר[/caption] מי שחושב שמחר בבוקר מדינת ישראל תהיה המדינה הכי דיגיטלית בעולם - מוטב שיתאפס. כמו כל תוכנית, גם תוכנית זו לא נבחנת במילים ובהחלטות אלא בביצוע. זוהי המשימה המרכזית: להניע את הארגון הענק הזה, על עובדיו, מנהליו וציבור הלקוחות שלו (אנחנו), לעבר מהפכה של ממש. זהו אתגר שהסיכויים שלו להצליח זהים לסיכוייו להיכשל, 50:50. זה תלוי קודם כל באנשים, במשרדים השונים וביכולת של הצוותים לעבוד ביחד ולמצוא את הפתרונות הנכונים. בשורה התחתונה: מימוש התוכנית תלוי לא מעט בשר הדיגיטל הלאומי, דוד אמסלם, ובצוות משרדו. מדינה ששירותיה דיגיטליים יכולה להניע מהר יותר את גלגלי המשק התקועים, וזוהי המשימה הלאומית השנייה בחשיבותה שעומדת בפי הממשלה, אחרי המשימה הבריאותית. מבלי שיתכוון לכך, השר אמסלם קיבל משרד שהצלחת פעילותו תהיה חלק מהסיפור הגדול של המאבק בקורונה והצלת הכלכלה. אלה הן שעתם היפות של אנשי התקשוב, הדיגיטל והמנמ"רים בממשלה.