סיום המכרז על תדרי דור 5 בישראל מכניס את ישראל כעת למעגל העימות הסיני-אמריקני, שבמרכזו המאמץ האמריקני להניא את בנות בריתה משימוש בציוד של וואווי (Huawei) לפריסת רשתות דור 5. לפני כמה ימים פורסם באתרים בחו"ל, כי גורמים אמריקניים רשמיים אישרו כי ישראל עומדת לחתום עם ארה"ב על עסקה, שבה ישראל תתחייב לא להשתמש בטכנולוגיה סינית ברשתות דור 5 שייפרסו במדינה. אותם גורמים ציינו, כי מזכר הבנות של ההסכם ייחתם "תוך כמה שבועות", וכי "ארצות הברית אופטימית בנוגע לכך, שישראל תחליט להתיר רק ספקים אמינים לרשתות דור 5 שלה". ישראל, לפי

שר התקשורת, יועז הנדל, קיבל את המלצת הדרג המקצועי לקביעת הקריטריונים שלפיהם תוגדר רשת מתקדמת בעלת קיבולת גבוהה מאוד במתווה הסיבים. בחודש יוני פרסם משרד התקשורת שימוע בנושא רשת מתקדמת, שבמסגרתו ביקש לקבוע קריטריונים והגדרות לאפיון רשת מתקדמת רחבת פס, כדי לאפשר שימוש במגוון טכנולוגיות לאספקת שירות ברשת מסוג זה, ועל מנת לאפשר התאמה ושימוש בטכנולוגיות עתידיות שיחזיקו ביכולת לספק שירותים מסוג זה, נוסף על תשתיות הסיבים האופטיים הנכללות בהגדרה. המלצות הדרג המקצועי מגדירות את הקריטריונים של רשת מתקדמת בעלת קיבולת גבוהה, בהתאם לטיוטת החלטת הממשלה בנושא מתווה הסיבים, שממתינה בימים אלה לאישור הממשלה בהתאם להחלטה שהתקבלה, רשת מתקדמת תהיה רשת שתעמוד באחד מהקריטריונים הבאים: קריטריון 1 – רשת סיבים FTTH, המבוססת במלואה על סיבים עד לשקע אופטי בבית הלקוח. קריטריון 2 – רשת קווית, המסוגלת לספק, בתנאי שיא רגילים, שירותים למשתמש הקצה באיכות השירות (QoS) הבאה: קצב הורדה גבוה מ-1 ג'יגה-ביט לשנייה, קצב העלאה גבוה מ-200 מגה-ביט לשנייה, השהיה מקצה לקצה נמוכה מ-10 אלפיות השנייה, ושינוי בהשהיה (Jitter) נמוך מ-2 אלפיות השנייה. לדברי מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: "פריסת רשתות הסיבים, וכך גם התשתיות האחרות שיעמדו בקריטריונים שאושרו זה עתה, יאפשרו לצרכן הישראלי ליהנות מסטנדרט תקשורת באיכות גבוהה ויקדמו את ישראל אל עבר הסטנדרטים המקובלים היום בעולם. זהו צעד נוסף במסגרת מתווה הסיבים, אשר צפוי להביא לישראל מנוע אדיר לצמיחה, לכלכלה ולשינוי באורחות החיים של כלל האזרחים". משרד התקשורת פועל על מנת לקדם מתווה פריסת רשתות תקשורת נייחות אולטרה מהירות בפריסה ארצית, תוך שמירה על קיומו של שוק תחרותי, והכל לטובת רווחת הציבור, שיאפשרו אספקת שירותים במגוון תחומים, כמו עבודה, למידה ורפואה מרחוק, וכן תחבורה אוטונומית ועוד.

איסוף מידע מהלקוחות שלך מהווה חלק מכל מסע לקוח – במהלך רכישה, בהזמנת שירות, בסגירת חוזה ועוד. למעשה, כמעט בכל תהליך עסקי משולב טופס כלשהו שהמשתמש הארגוני או הלקוח נדרשים למלא. למרות שארגונים רבים משתמשים כיום בפתרון דיגיטלי כזה או אחר לטפסי הלקוח שלהם, במקרים רבים, התהליך של מילוי טפסים דיגיטליים על-ידי הלקוחות הינו איטי, מייגע ומספק חווית לקוח לקויה. פעמים רבות הלקוחות נדרשים גם להקליד מידע שהמערכת כבר אמורה הייתה לדעת, דבר שגורם תסכול ללקוח, ובצדק. כמו כן יש לזכור שגם עבור המשתמשים בארגון טפסים מהווים "גזלן" זמן מרכזי. בהתחשב בעובדה שטפסים עם פרטים חסרים או שגויים דורשים משאבים רבים כדי לתקן אותם ולמלא את המידע שהוזן בהם, הרי שמערך טפסי לקוח בלתי יעיל גורם לבעיות רבות, גוזל זמן יקר, ובסופו של דבר גם פוגע ברווחיות. שים את עצמך "בנעלי הלקוח": מה אתה היית מעדיף – טופס שהוא טירחה, או חוויה? כאשר אתה, כארגון, שולח ללקוח טופס למילוי, בין אם מדובר בטופס מודפס או מקוון, אתה למעשה מבקש ממנו לבצע עבודה, ובסופו של דבר יוצר עבורו סוג של טירחה. ואם בעבר לקוחות היו מוכנים לקבל את הטירחה הזו ככורח המציאות של תהליך עסקי, הרי שיותר ויותר לקוחות מצפים היום שהארגון ממנו הם צורכים שירותים ומוצרים יעשה כל שביכולתו כדי להפוך את הטירחה הזו לחוויה. לכן, כארגון, עליך להפוך את איסוף המידע מהלקוח לתהליך שהוא הכי קל, מהיר ונוח שרק אפשר. זו הסיבה שכיום, עיצוב חווית לקוח בכל אינטראקציה ואינטראקציה עם הארגון הפך לתחום שהחברות המובילות בעולם משקיעות בו משאבים רבים. האם הם מטריחים את הלקוחות שלכם? טפסים דיגיטליים. אילוסטרציה: BigStock הדור הבא של טפסים דיגיטליים: להפוך טירחה לחוויה עבור הלקוח הדור הבא של טפסים דיגיטליים חכמים, באמצעות מערכת PB Digital של קונסיסט (Consist), מאפשר כיום לארגונים להפוך כל טופס לחוויה, גם עבור הלקוח וגם עבור המשתמש הפנים-ארגוני. טופס חכם שכזה ניתן למילוי בקלות וביעילות –במחשב, בטאבלט ובסמארטפון, גם בדיאלוג רגיל בווטסאפ (WhatsApp) עם צ'אט בוט חכם, המותאם לטפסים, אשר שואל את הלקוח שאלות וממקם את התשובות באופן אוטומטי על גבי הטופס. טפסי לקוח חכמים אף יודעים לשלב בטופס את כל הפרטים הקיימים במערכות הארגון, ובכך חוסכים מהלקוח את הטירחה הכרוכה בהקלדת חוזרת שלהם. טופס חכם מתאים את עצמו לכל לקוח, ויודע להציג לו/ה אך ורק את המידע או את השאלות הרלוונטיות. יכולת זו חוסכת מהלקוח את הצורך להזין שוב ושוב פרטים שכבר ידועים לארגון, ובכך משפרת לאין ערוך את חווית הלקוח, וגם תורמת לייעול תהליכים ארגוניים. בחן את טפסי הלקוח שלך – האם הם יוצרים עבורו טירחה, או חוויה? האם הלקוח יכול לקבל את הטופס בכל ערוץ תקשורת המועדף עליו? האם הטפסים מציגים ללקוח את מה שהוא מחפש? האם הם מתאימים את השאלות והשדות בהתאם להעדפות הלקוח? האם הם מתאימים באופן מושלם לכל סוגי המכשירים – סמארטפון, מחשב וטאבלט? האם הלקוח מקבל טופס שבו השדות כבר מלאים במידע אשר ידוע לארגון (ת.ז וכדומה)? האם הטופס מציג ללקוח רק שאלות רלוונטיות? (למשל – אם הלקוח ציין שאין לו ילדים, הטופס לא יציג לו שדות הקשורות למספר הילדים וגילם) האם הטופס מאפשר ללקוח להתחיל למלא את הפרטים במכשיר אחד ולסיים במועד אחר ובמכשיר אחר? האם הלקוח יכול לבקש סיוע חזותי במהלך המילוי? האם הטופס נגיש לכל האוכלוסיות? במידה שענית 'כן' על כל השאלות, סביר להניח שהלקוח שלך מקבל ממך חוויה, ולא טירחה. במידה שענית 'לא' אפילו על שאלה אחת – יש מקום לשיפור בכל הקשור לחווית הלקוחות שלך, מילוי טפסים וכל התהליך הארגוני של עיצוב, הפקה וניהול טפסים. בחברת קונסיסט ישמחו לאפיין יחד איתכם/ן את מסע הלקוחות וליצור עבורם חוויות שיחזקו את הנאמנות שלהם לארגון, למוצריו ולשירותיו.

מחקר חדש מבית אקסטרים נטוורקס (Extreme Networks) מעלה, כי ארגונים המשלבים מכשירי IoT בעסקיהם עשויים להיות פגיעים יותר להתקפות מבוססות IoT. הסקר, אשר כלל 540 אנשי IT ממגוון ענפי תעשייה בצפון אמריקה, אירופה ואסיה, מצא, כי כ-84% מהארגונים שנדגמו משתמשים באופן שוטף במכשירים משולב IoT, המחוברים לרשתות הארגוניות שלהם. מבין הארגונים שאישרו כי הם משתמשים בציוד משולב IoT אישרו 70%, כי הם מודעים לכך, שקיימת הסתברות לפריצות או לפחות לניסיונות לפריצה באמצעות מכשירים אלו, אך למרות כך יותר ממחציתם דיווחו, כי אינם משתמשים באמצעי אבטחה ייעודיים כדי למנוע זאת, מעבר לשינוי סיסמאות ברירת המחדל אשר התקבלו עם אותם מכשירים. מכשירי IoT הם עדיין יעד מרכזי להתקפות סייבר. מיקרוסופט תבצע את אבטחת ה-IoT באמצעות Azure Sphere. עוד עולה מהדו"ח, כי 9 מתוך 10 אנשי IT בארגונים שנדגמו אינם בטוחים כי הרשת שלהם מאובטחת לחלוטין מפני התקפות או הפרות רשת. הענפים אשר דיווחו על החשש הגדול ביותר בהיבטי אבטחת הרשת הארגונית הם: ענף השירותים הפיננסיים – 89% מהם דיווחו, כי הם לא בטוחים שהרשתות שלהם מוגנות ברמת ביטחון נאותה, ענף הבריאות – 88% וענפי השירותים המקצועיים – 86%. אימוץ IoT מוגבר אחת הסיבות העיקריות לכך שההתקפות מבוססות IoT גברו לאחרונה נובעת מאימוץ עולמי מוגבר של מכשירים מבוססי IoT לשימושים ארגוניים. מהסקר עולה, כי כ-83% מהארגונים ב-EMEA וכ-85% בצפון אמריקה פורסים ומטמיעים בעת הזאת מכשירי IoT. עם התגברות המודעות לאיום הנשקף ממתקפות IoT, ארגונים בוחנים שיטות חדשות לשליטה ברשתות, כך עולה מהדו"ח. עוד עולה מהסקר, שכ-7 מתוך 10 (68%) מהנשאלים מעדיפים שהגישה לרשת תנוהל מהענן – נתון שמחזק את הערכתה של אקסטרים נטוורקס, אשר צופה כי יותר ממחצית ממערכות הרשת הארגוניות יעברו לרשתות מבוססת SaaS עד סוף 2023. אימוץ ארגוני של IoT/OT, בשילוב עם עלייתם המהירה של מחשוב ענן וקצה, מרחיב באופן מסיבי את פוטנציאל ההתקפה, אך האיום הגדול ביותר בתחום אבטחת הסייבר כיום הוא האינרציה. נתוני הסקר מוכיחים באופן ברור וחוצה מגזרים, כי אנשי ה-IT בארגון אינם בטוחים באבטחת הרשת שלהם. למרות זאת, ארגונים רבים עדיין סומכים על אותם כלי אבטחה מדור קודם, טרום מכשירי ה-IoT, שעליהם הם מסתמכים מזה שנים רבות. אנו באקסטרים נטוורקס מאמינים, כי קיים צורך בפתרונות אבטחת רשת רב שכבתיים, דוגמת הפתרון הייחודי שלנו לסביבת IoT, המספק את אבטחת הרשת בצורה מרכזית ומציע פתרון אמיתי ועדכני לארגון המודרני וההיברידי. אבי בן שבת, מנכ"ל IPT Mobile, נציגת אקסטרים נטוורקס בישראל, מסר, כי "אקסטרים נוקטת גישה משולבת ורב שכבתית לאבטחת הרשת ונראות ההתקנים, באופן המשלב את הרמה הנכונה של אוטומציה ובקרות מבוססות מדיניות – זאת כדי לנהל בצורה האופטימלית את הסביבה שהולכת ונעשית מורכבת יותר ויותר". מידע נוסף ניתן למצוא בקישור זה. בתאריך ה-8.9.2020 תקיים החברה הדרכה אונליין בנושא זה עבור לקוחות ושותפים. ניתן להירשם בקישור זה.   הכותב הוא מנהל הפעילות בישראל ורומניה בחברת אקסטרים נטוורקס.  

משבר הקורונה תפס את הציבור החרדי בתחילתה של פריחה בתחום יזמות ההיי-טק. סטארט-אפים בבעלות יזמים חרדים בתחומי החקלאות, הסייבר, הרפואה ותחומים נוספים הצליחו לפרוץ את תקרת הזכוכית, לגייס סכומים גבוהים ולהגיע להתעניינות בשווקים בחו"ל. לצד האפקט המיידי של משבר הקורונה על הכלכלה העולמית, ניכרת עלייה בהתעניינות בתחומי הרפואה בציבור החרדי, זאת לצד פתיחות להיכרות עם תחומים טכנולוגיים חדשים והבנה כי המשבר הכלכלי יכול לייצר הזדמנויות ליזמים יצירתיים נמרצים. כשהיי-טק ורפואה נפגשים בבני ברק חממת Bizlabs בשיתוף פעולה עם בית החולים וולפסון משיקים את חממת הסטארט-אפים החרדיים בתחומי הבריאות, שתפעל במרכז אחים בבני ברק. מטרת התכנית היא לשפר את אחוזי ההצלחה של הסטארט-אפים משתתפיה, ולסייע בפיתוח מוצרים מצילי חיים. בימים אלה מתקיים הליך האיתור והמיון לסטארט-אפים שישתתפו בתכנית. התכנית החדשה תופעל במסגרת תכנית BizLabs, הפועלת בשנים האחרונות בביזמקס – מרכז החדשנות החרדי, ושפתחה לאחרונה את המחזור השלישי שלה. תכנית BizLabs העניקה עם היום ליווי ל-14 מיזמי היי-טק חרדיים בשלבים מתקדמים, שכוללים צוות במשרה מלאה, מוצר פעיל וגיוס הון בסכום של 250 אלף דולר לפחות. את התכנית החדשה יוביל ד"ר אלעד שטרן, חוקר בתחום מדעי המוח בעל ניסיון בסטארט-אפים בתחומים מדעיים ורפואים. התכנית מופעלת בשיתוף חברות מובילות בתעשיית ההייטק בהן גוגל (Google), אמזון (Amazon), ג'נרל מוטורס (GM), האוניברסיטה העברית, יגאל ארנון, KPMG, JVP, פייבר (Fiverr), והאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI). שגריר בריטניה בישראל בשיחה על סטארט-אפים חרדים עם איציק קרומבי מנכ"ל ביזמקס. צילום: אפי גרינוולד "מיזמים ופתרונות שיכולים לתרום רבות לעולם הרפואה" התכנית מיועדת לשבע חברות סטארט-אפ בבעלות יזמים חרדים, בתחום המכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית. במהלך התכנית, שתמשך חצי שנה, יקבלו החברות ליווי ופיתוח עסקי ומקצועי מלא, חיבור למנטורים מטעם המרכז הרפואי וולפסון, גישה למעבדות מחקר, נגישות לביצוע פיילוטים במרכז הרפואי, ייעוץ רפואי ורגולטורי, סדנאות מקצועיות ופורום משקיעים. מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון, ד"ר ענת אנגל: "עידן הקורונה הביא הזדמנויות ליצירת שותפויות חדשות, במטרה לקדם במהירות תחומים רבים בעולם הבריאות. כארגון המעסיק צוותים מגוונים, כולל חרדים, אנו מוכיחים כל העת כי ניתן להשתלב בכל תחום ובכל מקצוע בהצלחה וביצירתיות. החיבור בין ביזמקס ובית החולים וולפסון יוביל את הפיתוחים הרפואיים והטכנולוגים שעתידים לפרוח מתוך החברה החרדית". ד"ר אלעד שטרן מנהל תכנית BizLabs MedTech: "משבר הקורונה חידד את הצורך בפתרונות המשלבים ידע ממדעי החיים עם קידמה טכנולוגית ורעיונות פורצי דרך. הניסיון שלי לימד אותי שהדברים היצירתיים ביותר צומחים במקומות הכי פחות צפויים. החיבור של בית החולים וולפסון וחטיבת החדשנות שלו, עם המצויינות הטכנולוגית והמקצועיות של חממת ביזלאבס והסטארט-אפיסטים מהחברה החרדית שצומחים בה, זהו פוטנציאל אדיר למיזמים ופתרונות שיכולים לתרום רבות לעולם הרפואה ולהפוך לסיפורי הצלחה טכנולוגית ועסקית". גדעון קופרמן, מנכ"ל בראשית וחבר הנהלת אחים: "אנו מלווים יזמים ואנשי עסקים מהציבור החרדי כבר שנים ארוכות. הניסיון שלנו מלמד כי היכולת לשלב בין שמירה מוקפדת של קיום תורה ומצוות ויזמות טכנולוגית, היא הבסיס להצלחה חוצת גבולות גלובליים של הסטארט-אפים החרדיים. אנו בטוחים שסוד ההצלחה לשת"פים בין גופים כמו ביזלאבס ובית החולים וולפסון, צריך להיות מבוסס על ערכים מקצועיים וחתירה משותפת למצויינות, ללא הבדלים מגזריים".

ג'וניפר נטוורקס (Juniper Network), מובילה ברשתות מאובטחות המוּנעות על ידי בינה מלאכותית, הודיעה על ארבע נקודות גישה (Access Points) אלחוטיות חדשות, שמרחיבות את יתרונות רשת ה-Wi-Fi 6 מוּנעת הבינה המלאכותית לתחומים ושימושים נוספים. דגמים חדשים אלה של חומרה, המונעים על ידי Mist AI ומופעלים בעזרת שירותי הענן מעוטרי הפרסים של ג'וניפר, מאפשרים את כל יתרונות הרשת הארגונית מונעת ה-AI של החברה לעסקים קטנים בעלי תקציב מוגבל, אתרים בעלי תנאי מזג אוויר קיצוני (לדוגמה: מחוץ למבנה), דרישות מיוחדות (לדוגמה: מעונות סטודנטים) וארגונים המעוניינים לתת מענה לגידול במספר העובדים מרחוק. מהיום, ארגונים מכל הגדלים, לרבות חנויות, בתי ספר, בתים ובתי חולים, יכולים ליהנות מהתובנות, האוטומציה, הביצועים והפעולות המסופקות באופן ייחודי על ידי הפתרונות האלחוטיים של ג'וניפר ו-Mist. כחלק מההרחבה, החברה מציגה את דגמי ה-802.11ax (Wi-Fi 6) AP הבאים: AP63 – נקודת גישה חיצונית עם ביצועי Wi-Fi 6 גבוהים במיוחד, כולל אנטנות vBLE מובנות לאספקת שירותי Wi-Fi, ומיקום בשטחים פתוחים ותנאים קיצוניים. AP33 – נקודת גישה ל-Wi-Fi 6 עם ביצועים גבוהים ואנטנות vBLE מובנות לתמיכה בשירותי Wi-Fi ומיקום לצרכי צפיפות בינונית שדורשים גם מיקום מדויק. אידיאלי למשרדים של ארגונים בגודל בינוני, חנויות, בתי ספר ומרפאות. AP32 – נקודת גישה ל-Wi-Fi 6 עם אנטנת BLE משולבת לתמיכה ב-Wi-Fi ושירותי איתור נכסים לסביבות פשוטות. פתרון זה אידיאלי לעובדים מרחוק, ארגונים קטנים ובתי ספר שאינם דורשים שירותי מיקום מתקדמים. AP12 – נקודת גישה ל-Wi-Fi 6 עם אפשרות הטמעה קלה וגמישה (כולל תליה על הקיר), תוך מתן גישה לחיבור של מספר מכשירים. אידיאלי למשרדים ביתיים, עבודה מרחוק, בתי ספר, מעונות וסביבת חדרי בתי מלון. נקודות הגישה החדשות מצטרפות למוצר הדגל של ג'וניפר, AP43, התומך בתקן Wi-Fi 6. כנקודת הגישה הראשונה ל-Wi-Fi 6 המנוהלת בענן, מונעת בינה מלאכותית, בעלת תובנות ואוטומציה. פורטופיליו נקודות הגישה של ג'וניפר מפשט את תפעול ה-Wi-Fi 6 ומספק יכולות "AI עבור AX" ייחודיות. בין היכולות הללו ניתן למנות איזון עומסים חכם, רמות שירות האוכפות ומפקחות על משימות וגישה מרובה לחטיבת תדרים אורתוגונליים (OFDMA), סט שירותים בסיסי (BSS) עבור משימות של סביבות Wi-Fi בצפיפות גבוהה, מניעת "לקוחות דביקים" בעזרת אלגוריתמים מונעי AI וניהול משאבי רדיו מתקדמים (RRM). נקודות הגישה של ג'וניפר מוטמעות בשילוב שירות הענן של ג'וניפר Mist, המאפשר AIOps פשוטים ובעלי ביצועים גבוהים, שכוללים הגדרות WLAN, ציפיות רמת שירות (SLEs), איתור אנומליות ו-Dynamic Packet Capture – dPCAP. כמו כן, Marvis, מסייע הרשת הווירטואלי (VNA), הינו תוסף אופטימלי של שירות ענן, המספק פתרונות לכל בעיות הרשת וחוויית המשתמש, פעולות מתוכננות מראש ופעולות מונעות בינה מלאכותית. כל המוצרים של ג'וניפר Mist מגיעים עם תמיכה מונעת בינה מלאכותית, שכוללת התראות פרו-אקטיביות, תרשימי זרימה אוטומטיים ותמיכה טכנית פשוטה לפתרון מואץ של בעיות עם פחות כאבי ראש. "נקודות הגישה החדשות ל-Wi-Fi 6 מאפשרות ליותר לקוחות של ג'וניפר ליהנות מיתרונות הרשת הארגונית מוּנעת הבינה המלאכותית. כיום, בעלות נמוכה יותר אפשר להשיג אוטומציה ותובנות רשת לסביבות בתקציב מוגבל כמו עסקים קטנים, מעונות סטודנטים, חנויות, בתי ספר וסביבות מחוץ למבנים. בנוסף, שדרגנו את פתרון ה-Enterprise @ Home שלנו, המונע אף הוא על ידי בינה מלאכותית, במחיר משתלם במיוחד. הוא משתלב עם ה-WAN Assurance, מסייע הרשת הווירטואלי Marvis והצעות אבטחת מידע, להשגת חווית המשתמש הטובה ביותר, החל מהלקוח ועד לענן", אמר סודהיר מאטה, סמנכ"ל מוצרים בג'וניפר.

רדיס לאבס הצטרפה היום (ג') לרשימה המצומצמת של חברות היוניקורן הישראליות, לאחר שהודיעה על השלמת סבב גיוס של 100 מיליון דולר. סטארט-אפ הופך ליוניקורן, או חד קרן, לאחר ששווי השוק שלו חוצה את הרף של מיליארד דולר. לא הרבה חברות ישראליות הגיעו לכך עד היום, ובין אלה שכן ניתן למנות את מאנדיי, לנדא דיגיטל פרינטינג, אינפינידט, אורקם, ריסקיפייד, לייטריקס, קומו ואיירון סורס – על פי קראנץ' בייס, נכון לסוף 2019. כמה חברות הצטרפו למועדון ב-2020: בחודש ינואר האחרון, רגע לפני פרוץ הקורונה, עשו זאת סייסנס וסניק. ואסט דטה, שפועלת מניו-יורק אבל היא ישראלית במקורה, עשתה זאת בחודש אפריל. בסך הכול, יש ברשימת חדות הקרן כמה מאות חברות. זהו כבר סבב F של רדיס לאבס, לאחר שבסבבים הקודמים היא גייסה 146 מיליון דולר – מה שמביא את הסכום שהיא גייסה עד כה ל-246 מיליון. את הסבב הנוכחי הובילו הקרנות האמריקניות ביין קפיטל ונצ'רס ו-TCV, והשתתפו בו המשקיעים הקיימים בחברה – קרן הצמיחה של גולדמן זאקס, הקרן של דל, פרנסיסקו פרטנרס ו-ויולה ונצ'רס. שימוש במבני נתונים מובנים מתוך זיכרון רדיס לאבס הוקמה ב-2011 על ידי היזמים עופר בנגל (מנכ"ל) ויפתח שולמן (מנהל טכנולוגיות), סביב הקוד הפתוח של רדיס. היא פיתחה קוד שבו משתמשים מאות אלפי מפתחים מרחבי העולם. הקוד מאפשר לאפליקציות להגיב בזמן אמת, תחת כל עומס של טרנזקציות, על ידי שימוש במבני נתונים מובנים מתוך זיכרון. החברה פועלת מתל אביב, קליפורניה ולונדון ומעסיקה יותר מ-250 עובדים, חלקם בסניף המקומי שלה. המוצר של החברה, רדיס אנטרפרייז, מנצל טכנולוגיות זיכרון מודרניות כמו NVMe ו-Persistent Memory על מנת להציע פרישת נתונים על עננים ציבוריים ודטה סנטרים פרטיים. בנוסף, היא מציעה שיטות למידול הנתונים, לימודי מכונה, Streams, גרף ו-Document, וכן מנוע חיפוש. יותר ממיליארד קונטיינרים כבר הוקמו באמצעות המוצר. בנוסף, דרך שותפויות עסקיות עם חברות כגון פיבוטל ורד-האט הצליחה החברה הישראלית לחדור לשוק התאגידי הבינלאומי. בנגל אמר לפורבס כי "עבור חברות כמו שלנו, הכול קם ונופל על מהירות הצמיחה שלהן. השוק מעריך צמיחה מהירה ואנחנו מבינים שכדי לצמוח במהירות, אנחנו צריכים להשקיע. אין בכך ספק בכלל". לדבריו, ההכנסות הרבעוניות של החברה גדלו בשנים האחרונות ב-50% במונחים של שנה לשנה, והן עומדות כעת על 100 מיליון דולר.

חברת תמוז מקבוצת אלבטק (Elbatech) בחרה בפתרון ה-MES של חברת טרונובייט (Trunovate) מקבוצת קונטאל טכנולוגיות – PlantSharp. היקף הפרויקט לא נמסך, אך מוערך בכמה מאות אלפי שקלים. במסגרת הפרויקט תוטמע מערכת OEE ב-15 מחלקות במפעל (Overall Equipment Effectiveness). המערכת כוללת את מודול ההרכבה וההוראות של הפלטפורמה. חברת תמוז רואה בפתרון זה כלי לניהול מערך הייצור בצורה ממוחשבת, אשר יאפשר בקרה ותכנון טובים יותר. קרן בקשי, סמנכ"לית התפעול בתמוז, ציינה, כי "אנו מאמינים כי שיתוף פעולה עם חברת טרונובייט יביא לשיפור ולייעול תהליכי הבקרה בייצור ובכלל מערכי המפעל". אדיר אורן מנכ"ל טרונובייט, אמר, כי "אנו שמחים על הבחירה של תמוז בפלטפורמה שלנו עבור ניהול מערך הייצור וההרכבה של תמוז. הפרויקט יכלול הלבשת בקרה על המכונות בקווים השונים ומערכת תכנון וניהול רצפת הייצור על ידי פלטפורמת ה-IIoT שלנו, PlantSahrp. אני רוצה להודות לתמוז על בחירתם בנו ולצרפם לפלטפורמה הטכנולוגית המובילה בתחומה בארץ ובעולם". חברת טרונובייט מובילה את פתרונות ה-IIoT בישראל עם פתרון הדגל שלה PlantSharp כפתרון MES מוביל וחדשני בארץ ובעולם. החברה מספקת פתרונות IoT למגזרים שונים במשק, עם דגש על חדשנות, הובלה עסקית ושילוב רכיבי בקרה, מצלמות Vision ורובוטיקה מבית קונטאל טכנולוגיות. לתאום פגישה השאירו פרטים בקישור זה.