ועדת חוץ וביטחון של הכנסת בראשות ח"כ צביקה האוזר, לא אישרה היום את בקשת הממשלה להסמיך את פעילות מערכת האיכון של השב"כ עד ל-22.9, וקיצרה אותו בשישה ימים, כלומר עד ה-16.9. בכך ביקשה הוועדה להביע את מורת רוחה מהתנהלות הממשלה, בכל מה שקשור להצעות שהועלו לקיצור ימי הבידוד בעקבות איכוני השב"כ, והיעילות שלהם. כזכור, חוק השב"כ, שנועד לסייע במאמץ לצמצום התפשטות נגיף הקורונה, אושר בוועדה ובמליאת הכנסת בחודש יולי. הוא לווה בביקורת ציבורית על פגיעה בפרטיות ועל כך שיש חלופה אזרחית של משרד הבריאות. לפיכך נוסח ההצעה שאושר, בכל פעם רשאית הממשלה להכריז על הסמכת שב"כ לתקופה שלא עד 21 יום, והכרזה זו מובאת לדיון בוועדת החוץ והביטחון, שבסמכותה לאשר או לא לאשר את בקשת הממשלה. איכוני השב"כ לאיתור מגע עם חולי קורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock הפעם הדיון בוועדה עסק בכך שלא הובאו נתונים ודיווחים מה נעשה כדי לקצר את ימי הבידוד של אלו שאובחנו בקורונה. "832 אלף איש הוכנסו לבידוד", אמר ח"כ האוזר. "יציאה מהבידוד ביום ה-12 לאחר בדיקה, פירושה מעל מיליון ושש מאות אלף ימי עבודה מבחינת המשק, וימים בהם לא נשלל חופש התנועה של אדם מבחינת זכויות הפרט והחברה. זה חיסכון משוער של כ-150 מיליון שקל בחודש וכ-2 מיליארד שקל בשנה, למשק הישראלי", הוסיף האוזר. "אל מול זה, בהינתן כי נכנסים לבידוד כ-100 אלף אזרחים בשבוע, יידרשו 12 אלף בדיקות ביום למי שנמצא בבידוד בכדי לקצר את זמן הבידוד – אני בטוח שאם במשרד האוצר ייתנו דעתם לעלויות אלה מול אלה, גם הם ישתכנעו בהצדקה הכלכלית לכך", הבהיר האוזר. האוזר הביע את זעמו על כך שכאשר נציג משרד הבריאות נשאל האם יש להם נתונים עדכניים איך נוהגים במדינות כמו אוסטריה ושוויץ, השיב כי עדיין לא קיבלו תשובות. "אני בטוח שאילו רוה"מ היה יודע שמחכים לתשובות מפקידים בשבדיה או אוסטריה, הוא בעצמו היה מתקשר למקבילים לו שם", אמר האוזר. הוועדה קיצרה את תוקף הסמכת הפעילות, כדי שבזמן הזה יביאו בפניה את הנתונים לגבי קיצור ימי הבידוד.

ארגוני אנטרפרייז לא ממהרים לאמץ טכנולוגיות חדשות. בטח לא כשזה מגיע למושגים כמו למידת מכונה (ML), או למידה עמוקה (DL), תתי-תחום של בינה מלאכותית (AI) בהם המחשב מצליח לבצע משימה על ידי קוד ולאחר מכן משפר את עצמו תוך כדי פעולתו. ולא סתם. ישנם סיכונים במימוש פרויקטים בתחום ה-AI. כשנכנסים ליישום כזה אנו יודעים מה אנחנו רוצים להשיג, אבל התוצאה לא מובטחת. למשל, אנחנו רוצים למצוא דפוסים חדשים או אנומליות, אבל אולי הן לא קיימות, או שיכול להיות שהנתונים עליהם רוצים להתבסס בעייתיים או לא איכותיים. אולי אפילו אסור לנו להשתמש בהם מבחינה רגולטורית. היבט נוסף מורכב לפרויקטים כאלה הוא תחושת חוסר השליטה וחוסר הוודאות בשימוש ביישומים ה"חושבים בעצמם" ונראים לנו כמו "קופסה שחורה". החשש שהתוצאות לא מהימנות, לא נכונות או יובילו לטעויות עסקיות, ואפילו לתביעות, פשוט מונע את יישום הפרויקט מלכתחילה. האמת היא שגם תמיד קל לנו יותר לקבל טעויות אנוש ולהפנות לשם את האצבע בהקשרים של אחריות ואשמה. אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי לא להשאיר כסף על הרצפה, ולאפשר לארגונים אלו ליהנות מהאפשרויות הגלומות בשימוש במודלים חכמים? הרבה! אחת הדרכים להפחית ולגדר את הסיכונים, בכל הנוגע לפרויקטים של למידת מכונה או למידה עמוקה, היא לקבל את העובדה שאכן יש מורכבות וסיכון, להבין את האלמנטים והרכיבים המאתגרים וכחלק ממתודולוגיית העבודה להגדיר נקודות החלטה ונקודות יציאה. אלה יאפשרו מצד אחד למזער את ההשקעה ומצד שני למצוא חלופות (FallBack). היבט נוסף המאפשר להפחית סיכונים נוגע בהיבטי הפיתוח האג'ילי. פיתוח אג'ילי הוא באז שתופס חזק בשנים האחרונות וכולם רוצים להיות שם, אבל הוא לא תמיד בא בהלימה עם תהליכי העבודה בארגונים גדולים. ארגון אנטרפרייז משול לא אחת לספינה גדולה, בעוד פיתוח של מודלים בתחום למידת המכונה חייב להיות דינמי, במעגלי התפתחות מהירים ותדירים. לכן, כדאי להגדיר פרויקטים מסוג זה באופן שונה ולטפל בהם באופן נפרד, עם מתודולוגיה המתאימה להם – והכל יד ביד בצוותים משותפים עם המשתמשים בפועל. ליישם אותם באופן מושכל. פרויקטי AI. אילוסטרציה: BigStock המודל שלומד מתוך הנתונים מאמץ וממשיך הטיות דרך אחרת להתחיל להשתמש בתפישות של בינה מלאכותית, היא לחשוף את הנהלות הארגונים והמשתמשים העסקיים לתחום בצורה חדשנית: סדנאות מדליקות שמאפשרות להם הצצה והבנה של מודלים בתחום, דוגמאות לאופן מימוש פרויקטים בנושא, הצגת מקרי מבחן דומים מהארץ ומהעולם, ואפילו ירידה לדוגמאות של אלגוריתמים. בדרך זו אנו גם מפיגים את החששות וגם מקדמים את היכולת לחשוב על רעיונות עסקיים חדשניים למימוש. מענה לסיכונים העסקיים הנוגעים לנכונות תוצאות המודל, ניתן דרך בניית מנגנונים אוטומטיים לתיקוף שוטף של המודל. בנוסף, נבנים מנגנונים על מנת להתמודד עם היבטים רגישים יותר, כמו ההוגנות והאתיות של המודל. מה הבעיה? שבחיים האמיתיים ההתנהגות האנושית שלנו היא לא תמיד הוגנת, והיא עלולה להיות מוטה בהקשרים של אוכלוסיות שונות (למשל מגדר ומגזר), דבר המוביל לכך שבנתונים עצמם יש הטיות. וכך, המודל שלומד מתוך הנתונים מאמץ וממשיך את אותן ההטיות. ההתמודדות מגיעה דרך איתור ההטיות האפשריות ויצירת מערך בקרות לבחינה אוטומטית ומתמשכת עליהן. שימוש נכון במודלים של למידת מכונה ולמידה עמוקה מביא לפריצות דרך עסקיות ומאפשר לארגון להשיג מהר יותר וטוב יותר את מטרותיו. אל תתנו לאתגרים שמלווים יישום כזה להפריע לכם ולמנוע מכם את כל הפלוסים שיש בהם. פשוט טפלו בהם בצורה מושכלת. הכותבת היא מנהלת חטיבת פרויקטים במטריקס BI, זרוע ה-BI והביג דטה של מטריקס

שם ותפקיד: אודל רוזנברג, מנהלת מגזר בקבוצת SQLink ותק בתפקיד: מעל שבע שנים. תפקידים קודמים: ניהול מכירות. השכלה/שירות צבאי: תואר ראשון בכלכלה וניהול בהצטיינות, תואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון בהצטיינות – אוניברסיטת בן גוריון. משפחה: רווקה, אם יחידנית לשני נסיכים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? תמיד נמשכתי לטכנולוגיה. לעולם הזה יש דינאמיות וקצב התפתחות מסעיר. אפשרויות הצמיחה והגדילה של סטארט-אפים וארגונים מרתקים, ואותי מרגש להיות שותפה ליצירת העתיד הטכנולוגי. בורכתי בלקוחות שבמרוצת השנים הפכו לחברים, ואני זוכה לתת להם שירות וללוות אותם בצמיחה המקצועית מארגון לארגון. אני מאמינה ש-SQLink ואני מהווים עבורם שותף אמיתי לאתגרים שמולם הם ניצבים, הן בשל יכולות התגובה המהירות, הגמישות, המקצועיות וסל השירותים שאנחנו מעניקים להם, שנבנה מתוך למידת הצרכים של לקוחותינו. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? עם עובדות אי אפשר להתווכח, והרוב בשוק משתייך באופן מובהק למין הגברי, אבל לא מדובר בהיעדר יכולות של המין הנשי… אני מרגישה אחראית כאישה בתעשייה לעידוד גיוס נשים לתפקידים טכנולוגיים ותפקידי ניהול. המגזר שלי מגייס נשים ואוכלוסיות מוחלשות באחוזים גבוהים מתוך תחושת שליחות. תמיד אעדיף לגייס אישה, לא רק כדי להילחם בסטטיסטיקה, אלא כי אני חושבת שישנן תכונות שנשים ניחנות בהן והן נכס לכל ארגון. בכלל זה מולטי-טאסקינג, יכולת תגובה מהירה, יצירתיות ועוד. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?  לא! בשבע השנים שבהן אני עובדת ב-SQLink, אחוז הנשים המנהלות רק עולה… בפורום ההנהלה שלנו קיים רוב נשי מובהק. כולי תקווה, שהמגמה המוצנעת אך קיימת היום בשוק של העדפת נשים ע"י ארגונים לתפקידים טכנולוגיים תימשך ובמרוצת השנים נראה את התעצמות המין הנשי בתחום. אנו חיים בתקופה שמנפצת מיתוסים. כפי שאנו עדים כרגע לניפוץ המיתוס של עבודה מהמשרדים בלבד ולאימוץ האפשרות לעבודה מרחוק, כולי תקווה כי המיתוס/מציאות של שוק ההיי-טק הגברי ינופץ גם הוא, וניפגש בעוד כמה שנים לכתבת המשך על תופעת הרוב הנשי בתעשייה…

ב-14 בספטמבר תקיים LG אירוע, שבו תחשוף מכשיר חדש, שאפשר לשייכו לקטגוריית המכשירים כפולי המסך. החברה אישרה כי שמו יהיה Wing, הנובע אולי מעיצובו המיוחד – מסך אחד שמסתובב עד למצב ניצב למסך השני, לצורת T. החברה פרסמה סרטון ביו-טיוב עם ציון תאריך השקתו ורמזים על עיצובו של המכשיר החדש. לפי פרסומים שונים עד כה, המכשיר יתמוך בדור 5, יכלול מצלמה תלת-עדשית עם חיישן ראשי של 64 מגה-פיקסל, ויישא את מעבד Snapdragon מסידרה 7. המכשיר החדש יהיה גם הראשון של LG שיושק במסגרת פרויקט Explorer – קטגוריה סלולרית חדשה, שלפי החברה מיועדת "לגלות דרכים חדשות לפעול עם מכשירי סלולר…  ולאתגר נורמות שימוש מבוססות". עוד מציינת החברה, כי ה-Wing "יספק חוויית שימוש ועיצוב חדשים ושונים, שלא מתאפשרים עם סמארטפונים קונוונציונליים".

אחד הגופים המרכזיים שאחראיים על ביצוע הטרנספורמציה הדיגיטלית בצה"ל הוא מחלקת מעו"ף ביחידת לוטם, שמהווה חלק מאגף התקשוב. המחלקה, שאמונה על הטמעה ותחזוקה של מערכות מרכזיות באגף התקשוב ובצבא בכלל, לוקחת חלק חשוב בהתחדשות של המחשוב הצה"לי ובהעברתו לדיגיטל. "המיקוד של המחלקה בראשותי הוא דליוורי", אמר אל"מ ליאור פיינה, ראש מעו"ף. לדבריו, "אנחנו מספקים יכולות לקצה, והדגש הוא לעשות זאת בקצבים מהירים, עם איכות וזמינות, תוך מיקוד בארכיטקטורת על נכונה ובפיתוח מערכות. אחד השינויים שעברנו הוא התבססות רבה יותר על אקו-סיסטם גלובלי ומוצרי מדף. איפה שלא צריך להמציא את הגלגל, לא נעשה זאת". אל"מ פיינה היה דובר המפתח ב-ITforIDF2 – כנס טכנולוגיות קשר ותקשוב למגזר הביטחוני, שנערך היום (ב'), באופן וירטואלי. את האירוע, שהופק על ידי אנשים ומחשבים, הנחה סא"ל (מיל') אודי קאוף, שותף ב-ProVisionCI4. פיינה, שהיה ארכיטקט ראשי ומנהל הטכנולוגיות של לוטם, ציין כי "מחלקת מעו"ף אחראית על הובלת חמש תוכניות מרכזיות: פלטפורמות דיגיטליות בעולמות הרשת, לוויינות מקצה לקצה, ניידות מהקצה עד הליבות, מערכות וידיאו ועיבוד תמונה והעברתן לקצה, ותוכניות לעורף". "הצבא דוחף לטרנספורמציה דיגיטלית" "צה"ל הפנים לעומק את חשיבות הדיגיטל ודוחף לטרנספורמציה הדיגיטלית", אמר. "הוא שם דגש על עיצוב ארכיטקטוני נכון, עם תקינה טכנולוגית ורגולציה. יש חשיבות לפלטפורמות הדיגיטליות, בלחימה המודרנית קיים היצף משמעותי של חיישנים, בחירום ובביטחון השוטף. מערכות מתקדמות מנהלות לחימה בסיוע הפלטפורמות הללו, שהן משמעותיות בשדה הקרב – עם ענן, מובייל ודטה, שמספקים להן תובנות. הרשת והרשתיות גם הן שחקנים משמעותיים במימוש תהליכים מבצעיים מבוססי דיגיטל". הוא מנה כמה אתגרים שבפניהם עומדת המחלקה ועומד התקשוב הצה"לי בכלל: "חלה התפתחות בצריכת הרשת, והאתגר בו הוא אספקה בקצבים רלוונטיים. בצה"ל, כמו בעולם ככלל, חל גידול בדרישה ליותר פס רחב, לצד ריבוי צרכנים. כמו כן, יש מרוץ סייבר שעלינו להתמודד עימו. אתגר נוסף הוא הקישוריות וריבוי התקנים ורכיבים שברשת". אל"מ פיינה ציין גם את עולם הרישות ואמר כי "לאחר שערכנו בעבר את פרויקט אבנט, אנחנו פועלים כיום עם SDH (ר"ת Synchronus Digital Hirarchy – תקן נפוץ למערכות תקשורת דיגיטליות שבהן התווך הוא סיב אופטי), כיום אנחנו ארגון OTM (ר"ת Operations and technology management – ניהול תפעול וטכנולוגיה) לחלוטין, ופרויקט אורון מאפשר שדרה רחבת סרט, על תשתיות טרנספורט ועם סיבים, תמסורת ואבטחת מידע. שכבת הרשת מתפתחת דרמטית. השינוי הראשון הוא במעבר לתוכנה: כיום, הרשת מבוססת תוכנה לכל דבר, גם בהקשר של דינמיות והגנה, LAN ו-WAN, וגם בדטה סנטר. יצוין שאנחנו פותרים את בעיית הקצבים עם תוכנה". "מתחברים לכך תהליכי אוטומציה", ציין אל"מ פיינה. "היא חיונית, מאחר שהרשתות הופכות יותר מורכבות ותפעול אלפי שורות קוד לכל נתב הוא דבר לא ישים. באנלוגיה למכונית האוטונומית, אנחנו רוצים שהרשת תהיה ישות, נגדיר לה מה אנחנו רוצים והיא זו שתבצע הקצאות אוטומטיות. כך תהיה רשת מבוססת תוכנה עד הקצוות". בצה"ל לומדים את הדור החמישי הוא התייחס גם לעולם הניידות וציין כי "העולם מאמץ את הטכנולוגיה הזו ומשקיע השקעות רבות בתחום. החלטנו גם אנחנו ללכת לכיוון זה. בעבר, הקצבים בצה"ל לא היו מספיק גבוהים ולא תמיד אימצנו את האקו-סיסטם בצורה הנכונה. האתגר הוא לקחת את הטכנולוגיה הזו, לקצר את זמני המעבר בין דורות, ולקבל יכולות להגיע ליחידות הקצה בקצבים עוד יותר מהירים ולעבור בין דורות בדומה למה שקורה בעולם האזרחי". הוא הוסיף כי "אנחנו עוסקים במחקר ובלימוד של הדור החמישי ומאמינים שהוא יביא בשורה לביצועים – לא רק בכל הנוגע לרוחב הפס, אלא גם בהיבטי השיהוי והנגשת השירותים בזמן אמת. כמו כן, אתו, השמיים הם גבול בהקשר של היישומים. דור 5 יהווה עבור צה"ל קפיצת מדרגה משמעותית, עם אנטנות חכמות, מרחב ספקטרום גדול ומרחבים חכמים ש-'מציצים' לאזורי הלחימה". אל"מ פיינה דיבר גם על עולמות הרדיו – אחד מהתחומים הוותיקים של האלקטרוניקה והתקשוב. "הרדיו התפתח מהלאגסי, ממכשירי הקשר (המ"קים) הישנים. זה היה רדיו נשלט אנלוגית. עברנו לדיגיטלי, עם צימוד חזק של החומרה והתוכנה. כיום אנחנו מצויים במעבר לרדיו מבוסס תוכנה, עם התפתחות לעבר קבלת יכולת להחליף צורות גל ולפתח צורות גל חדשות באופן מהיר. זה יאפשר לשנות חלוקת משאבים באופן שיעשה את ספקטרום התדרים וכל מה שקשור בזה יעיל ומהיר יותר. אנחנו רואים ניצני שימוש בכך. החזון הוא רדיו קוגניטיבי, שלומד את שדה הקרב בצורה הטובה ביותר". לסיום אמר מפקד מחלקת מעו"ף כי "יצאנו לדרך עם טלפוניה אנלוגית, התפתחנו לעולם ה-VoIP וכעת אנחנו הולכים למערכות של תקשורת אחודה, עם שיתופיות. ניקח את השירות הטלפוני הקלאסי ונהפוך אותו לשירות מבוסס תוכנה, תוך שיתוף עם מערכות נוספות ושילוב של וידיאו, צ'ט וטלפוניה. כך נוכל לשלב יישומי UC עם וידיאו ורדיו, ונמנף יכולות תוכנה בעולם התקשורת האחודה בצורה הטובה ביותר".

נמשך המאבק בין אמזון לנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, סביב JEDI – פרויקט הענן הענק של הפנטגון. החברה יצאה נגד ההחלטה של משרד ההגנה בוושינגטון לאשרר מחדש את זכייתה בפרויקט של מיקרוסופט, ש-AWS, חברת הענן של אמזון, התמודדה נגדה. לדבריה, "מדובר בלא יותר מאשר ניסיון לתת תוקף להחלטה לקויה, מוטה ומושחתת פוליטית". פרויקט JEDI הוא חלק ממאמצי הפנטגון לחדש את התשתית הטכנית שלו. אמזון ומיקרוסופט הגיעו לשלב הסופי במכרז בן עשרת מיליארדי הדולרים, כשחברות נוספות שהתמודדו בשלבים שונים שלו היו יבמ, גוגל ואורקל. משרד ההגנה האמריקני הודיע ביום ו' האחרון כי הוא "השלים את הבחינה מחדש של תהליכי המכרז, בדק שוב את ההצעות של המתמודדים והוא נחוש בדעתו כי הצעת מיקרוסופט מייצגת בצורה הטובה ביותר את המענה לצרכי הממשל". עוד נמסר בהודעה ש-"כל ההצעות במכרז טופלו בהגינות והוערכו בעקביות על פי קריטריוני ההערכה המוצהרים של המדינה". אלא שאמזון חלקה על טענה זו בחריפות, תוך שהיא מציינת ליקויים, טעויות וכן "הטיה שאי אפשר לטעות בה" בתהליך ההערכה של המתמודדות במכרז. החברה טענה שאת ההטיה הוביל לא אחר מאשר טראמפ עצמו, שיש לו יריבות עמוקה עם אמזון ועם המייסד והמנכ"ל שלה, ג'ף בזוס. בכובעו האחר, בזוס הוא הבעלים של הוושינגטון פוסט – שמהווה חלק מ-"תקשורת הפייק ניוז", לפי הנשיא האמריקני. כמו כן, טראמפ טען שאמזון לא משלמת מספיק מיסים. ההחלטה על הזכייה של מיקרוסופט פורסמה באוקטובר האחרון ואמזון הגישה את הערעור בנובמבר. הענקית מסיאטל טענה כבר אז כי בחירת מתחרתה מרדמונד נעשתה באופן לא הוגן, כשבבסיס הטענה אמונתו של בזוס שהחיכוכים האישיים בינו לבין טראמפ הם הסיבה לבחירה בה ולא בחברה שהוא מנהל. שלושה חודשים לאחר מכן, בפברואר, קבע שופט פדרלי שלנוכח הערעור, על הפנטגון לעצור את יישום הפרויקט. עוד בפברואר השנה, פורסם שאמזון רוצה שטראמפ יתייצב לחקירה בנוגע להליך הבחירה במיקרוסופט, כדי לחשוף מידע נוסף על מה שקרה לפני ואחרי שהוא הורה על עריכת ביקורת למכרז. בחומרים שהגישה החברה לבית המשפט באחרונה היא ציטטה תגובה, לכאורה, שהתפרסמה בספר בשנה שעברה, ובה צוין כי טראמפ אמר באופן פרטי לשר ההגנה דאז, ג'ים מאטיס, "לדחוק את אמזון" מהחוזה. בהודעה שהוציאה אמזון בעקבות אשרור הזכייה היא מסרה כי חששותיה משחיתות פוליטית סביב המכרז רק גברו באחרונה. "אנחנו חלוקים בתכלית עם הערכתו הלקויה של משרד ההגנה, ומאמינים כי קריטי עבור מדינתנו שהממשלה ומנהיגיה הנבחרים ינהלו את הרכש באופן אובייקטיבי ונטול השפעה פוליטית", נכתב בהודעה. "השאלה שאנחנו ממשיכים לשאול את עצמנו היא האם יש לאפשר לנשיא ארצות הברית להשתמש בתקציב משרד ההגנה כדי להשיג את מטרותיו האישיות והפוליטיות". יצוין שההחלטה וההודעה של אמזון מפורסמות חודשיים לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית. כך או כך, הפרויקט לא יחל בקרוב, בשל העניינים המשפטיים ולאחר שהוחלט בוושינגטון להשהות אותו, ככל הנראה לכמה חודשים – המועד המדויק לא פורסם.

חברת קומסיין היא הזוכה במכרז של הביטוח הלאומי להטמעת מערכת חתימה מרכזית. המערכת, שהטמעתה החלה באחרונה, תקל ותפשט את כל תהליכי הטיפול של הוועדות הרפואיות מול האזרחים בשלב הראשון, ובהמשך – לכלל המבוטחים. ההיקף הכספי של הפרויקט מוערך במאות אלפי שקלים. כך נודע לאנשים ומחשבים. הפתרון ישרת יותר מ-1,500 עובדי מוסד ורופאים ויאפשר לחתום על פרוטוקולים רפואיים בהיקף של עשרות אלפי מסמכים בחודש. כמו כן, ישמש לחיתום דיגיטלי של כלל התביעות ומסמכי המבוטחים הנשלחים לביטוח הלאומי בהיקף של כ-20 מיליון מסמכים בשנהA. במסגרת המכרז נבחנו היכולות לספק פתרון אחוד תחת קורת גג אחת, תמיכה במגוון הפורמטים הרחב של מסמכי הביטוח הלאומי, נבחנו ניסיון קודם וניסון בביצוע פרויקטים דומים בארגונים בעל דרישות דומות ומערכת אשר תעמוד בדרישות המוסד מבחינת יכולת לביצוע שינויים בזמן תגובה קצר ועמידה בדרישות ביצועים מחמירות. המוסד לביטוח לאומי הפתרון של קומסיין כולל פתרון של תוכנה ורכיב חתימה דיגיטלית, כולל קבלת אחריות מלאה על כל שלבי הפתרון. זאת לצד תוכנית לפריסת מפת דרכים להטמעת הפתרון בטלפונים סלולריים ובטאבלטים, עובדה שתצעיד את כל תהליכי ההתנהלות מול הוועדות הרפואיות כמה צעדים קדימה גם בהשוואה למדינות אחרות. אחד הרכיבים שעליהם הושם דגש במכרז הוא נושא הזדהות חזקה, במגוון אמצעים, וללא צורך להקליד סיסמאות בכל פעם. קומסיין זאב שטח, בעלים ומנכ"ל קומסיין, אמר: "אנחנו מקווים כי המשך שיתוף הפעולה הפורה והמחויבות שלנו להמשיך ולספק פתרונות מתקדמים לטובת הביטוח הלאומי יניבו הפחתת בירוקרטיה וחיסכון כספי למוסד ולאזרחי ישראל בכלל". יריב נעים, מנהל אגף בקרה ובדיקות תוכנה, אישר את

התחרות המעמיקה בשוק התקשורת ממשיכה להוביל את מגמת הירידה בעלויות לצרכן על שירותי תקשורת, ולצד כך ממשיכה לשחוק את ההכנסות של חברות התקשורת, אשר התכווצו בשנת 2019 בכ-5%, המהווים כ-910 מיליון שקלים (ללא מע"מ). ההכנסות בשנת 2019 הסתכמו בסך של כ-17.4 מיליארד שקלים, לעומת כ-18.5 מיליארד ב-2018 ו-19.2 מיליארד שקלים ב-2017. ממצאים אלה ואחרים עולים מדו"ח סיכום הכנסות שוק התקשורת לשנת 2019, שפרסם היום (ב') אגף הכלכלה במשרד התקשורת המבוסס על נתוני חברות התקשורת ועיבודי אגף כלכלה. עיקרי הדו"ח מעידים, כי העמקת התחרות מביאה לעלייה בצריכת השירותים ולגידול משמעותי באיכותם, מגמה שלפי משרד התקשורת צפויה להתעצם בשנים הקרובות, וזאת במקביל להתפתחויות הצפויות כתוצאה מפריסת תשתיות הדור החמישי ברחבי המדינה. לפי הממצאים, הירידה המשמעותית ביותר בהכנסות, של יותר מחצי מיליארד שקלים, הייתה בשוק הסלולר, כתוצאה מהתחרות הגוברת, שמביאה לירידה עקבית ומתמשכת במחירי השירותים לצרכן. עוד בתחום הסלולר, בשנת 2019 נצפו שיעורי נטישה של כ-36% שגדלו משמעותית בשנים האחרונות, מטווח של 15%-19% בשנים 2010-2006, לטווח של 35%-40% בשנים 2019-2015, באופן שמעיד על רמת התחרות הגבוהה בו. גם בהשוואה ליתר מדינות העולם, ישראל מאופיינת בשיעורי נטישה גבוהים במיוחד. בתחום תשתיות האינטרנט והשירותים הנלווים, נראה שפריסת הסיבים מתחילה להתבטא גם במספרים, ושיעור הנגישות לשירות המבוסס על סיבים אופטיים יותר מהכפיל את עצמו ב-2019, מ-12% ממשקי הבית בסוף 2018 ל-25% בסוף 2019. כתוצאה מהמעבר לסיבים, גדלה ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי של החברות מתשתית האינטרנט, שכעת משווקת במהירויות גבוהות משמעותית מבעבר, וזוהי הקטגוריה היחידה שבה נרשמה עלייה בהכנסות במהלך שנת 2019 בשוק התקשורת. עוד מציין המשרד, כי חלה עלייה של כ-40% במהירות ההורדה המשווקת הממוצעת לעומת שנת 2018, והיא יותר מהכפילה את עצמה במהלך 2019, בעיקר בעקבות התחברות מנויים לתשתית הסיבים, זאת לצד ירידה של 20% במחיר הממוצע למגה משווק. בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית פחתו ההכנסות ב-4.3% ב-2019, כתוצאה מהתחזקות התחרות בעקבות הרחבת הפעילות של שחקנים חדשים, שנכנסו בעיקר באמצעות שידורים מבוססי אינטרנט בפס רחב. בתחומים נוספים, הדו"ח מראה, כי ההכנסות במגזר הגישה לאינטרנט (ISP) קטנו ב-16% ב-2019, במגזר התקשורת הבינלאומית קטנו ההכנסות בשנה זו ב-24% – כהמשך למגמה בשנים האחרונות כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית והמעבר לשימוש באפליקציות חינמיות למטרה זו, וגם ההכנסות ממגזר הטלפוניה הנייחת קטנו ב-11% ב-2019, בהמשך למגמה משנים קודמות.