קבוצת סופטבנק (Softbank) קרובה לסגירת עסקה למכירת ARM, יצרנית השבבים הבריטית' לאנבידיה (Nvidia), תמורת יותר מ-40 מיליארד דולרים. העסקה צפויה להיות מעורבת, במזומן ובמניות. העסקה תהווה ציון דרך משמעותי עבור הקונגלומרט היפני, שרכש את ARM לפני ארבע שנים תמורת 32 מיליארד דולרים. סגירת העסקה צפויה לקרות בתחילת השבוע. ARM פיתחה ארכיטקטורת סט פקודות עבור מעבדים מסוג RISC. החברה מתכננת את המעבדים ומוכרת רישיונות שימוש בהם ליצרניות שבבים אחרות. הם משמשים כיום בדרך כלל כליבות של מערכות על שבב – שיכולות לכלול גם ליבות ARM נוספות כבקרים משניים. מרבית יצרניות הטלפונים החכמים הן צרכניות של מעבדים מבוססי-ARM, בהן סמסונג (Samsung) ואפל (Apple), לצד לקוחות נוספים, בהם טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments), אנבידיה וקוואלקום (Qualcomm). החברה המשולבת, ציינו המשקיפים, תהווה ארגון רב עוצמה בעולם השבבים. אנבידיה היא שחקנית בתעשייה שצומחת במהירות, שהשבבים שלה משמשים להפעלת חישובים אינטנסיביים לגרפיקה – וממלאים תפקיד מפתח במשחקי וידיאו, במחשוב ענן ובפעילויות אחרות שמגיפת הקורונה עוררה להם ביקוש. מניותיה עלו השנה ביותר מ-100%, מה שהפך אותה למניה בעלת הביצועים הטובים בקרב החברות במדד S&P 500. ביולי השנה דווח כי סופטבנק היפנית מחפשת משקיע שיקנה את ענקית השבבים הבריטית ARM, או חלק ממנה. לחלופין, היו מעוניינים בחברה היפנית לבצע הנפקת מניות שלה. הוול-סטריט ג'ורנל דיווח, כי סופטבנק שכרה לצורך כך את גולדמן זאקס. בהתחלה התכוונה סופטבנק לבצע הנפקה ראשונית של מניות לציבור (IPO), אולם לאחר מכן הוסיפה מכירה לסל האפשרויות, ואז התלבטה בין שני המהלכים שעל הפרק. במידה ש-ARM אכן תירכש, תהיה זו אחת העסקאות הבודדות בשנים האחרונות בעולם המוליכים למחצה. אחת הסיבות למיעוט העסקאות בעולם זה היא מלחמת הסחר שבין ארצות הברית לסין והחשש של הרשויות האמריקניות מדליפת טכנולוגיות למתחרה הענקית. סופטבנק היא "תמנון" רב זרועות: לנו היא ידועה יותר כמי שהייתה הבעלים של ווי-וורק (WeWork), בעקבות הפרשה שבמסגרתה מייסד החברה, אדם נוימן, עזב אותה, אולם יש לה אחיזה בחברות ידועות נוספות: באחרונה היא מכרה את המניות שלה בטי-מובייל (T-Mobile), אחת מספקיות התקשורת הגדולות בארצות הברית, ויש לה מניות רבות גם בענקית המסחר המקוון הסינית עליבאבא (Alibaba). אנבידיה. מניותיה עלו השנה ביותר מ-100%, מה שהפך אותה למניה בעלת הביצועים הטובים בקרב החברות במדד S&P 500. במרץ 2019, אנבידיה רכשה את אחת החברות הוותיקות והבולטות בהיי-טק הישראלי, מלאנוקס – תמורת 6.9 מיליארד דולרים. במסגרת העסקה רכשה אנבידיה את כל מניות החברה הישראלית תמורת 125 דולר למניה, והצליחה לגבור על ענקית אחרת, אינטל (Intel). מדובר היה ברכישה הגדולה ביותר של אנבידיה עד אז, והיא עתידה להגדיל את פעילותה בייצור שבבים למרכזי נתונים ולצמצם את ההישענות על תעשיית משחקי הווידיאו, שבעבורה היא הייתה ספקית טכנולוגיה ראשית. בנוסף, רכישת מלאנוקס הייתה ניצחון עבור קרן הגידור הפעילה Starboard Value LP, שהיא בעלת מניות בחברה. מלאנוקס טכנולוגיות, שנוסדה כבר בשנת 1999, עוסקת באספקת פתרונות קישוריות חכמים מקצה לקצה עבור שרתי מרכזי נתונים ומערכות אחסון. השבבים שלה מפעילים רשתות המתחברות לשרתים במהירות גבוהה. החברה ממוקמת בישראל ובארצות הברית, ומעסיקה כ-2,700 עובדים. ההכנסות מאספקת ציוד למרכזי נתונים מהוות כמעט שליש מכלל המכירות של אנבידיה. החברה, שבסיסה בסנטה קלרה שבקליפורניה, צמחה בקצב מהיר בשנים האחרונות, תחת המנכ"ל ג'נסן הואנג, אך מכירותיה ברבעונים האחרונים חוו ירידה. מלאנוקס ואנבידיה חולקות היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה, והן סייעו באחרונה לבניית שני מחשבי-העל המהירים Sierra ו-Summit, שמופעלים על ידי משרד האנרגיה של ארצות הברית. ג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה. צילום: אנבידעה עוד עסקאות ענק אם העסקה תיסגר, זו תהיה אחת העסקאות הגדולות בעולם ה-IT, הגדולה ביותר השנה, ועסקת המוליכים למחצה השנייה בגודלה אי פעם. המכירה, ציינו אנליסטים, עשויה להיות מלווה בבדיקה של רגולטורים בתחום ההגבלים העסקיים. התנגדויות לעסקה עלולות להגיע מכיוון לקוחות ARM, דוגמת אינטל, סמסונג ואפל. באוקטובר 2016 קוואלקום רכשה את NXP בעסקת שיא בענף השבבים – בסכום של 47 מיליארד דולרים. ביוני 2016, רכשה מיקרוסופט (Microsoft) את הרשת החברתית העסקית לינקדאין (LinkedIn) תמורת 26.2 מיליארד דולר, בעסקת מזומנים. במרץ 2017, אינטל רכשה את מובילאיי (MobilEye) הישראלית תמורת 15.3 מיליארד דולרים. ביולי 2018, ברודקום (Broadcom) רכשה את CA Technologies, המתמחה בפיתוח תוכנות ארגוניות, כולל למערכות מיינפריים, בעסקת מזומן של 18.9 מיליארד דולר. באוקטובר 2018 יבמ (IBM) רכשה את ענקית הקוד הפתוח רד האט (Red Hat) תמורת 34 מיליארד דולר במזומן. רד האט היא חברת הקוד הפתוח הגדולה בעולם והיא נמנית על המפיצות של מערכת ההפעלה הפתוחה לינוקס. זו העסקה הגדולה ביותר שיבמ ערכה אי פעם, והשנייה בגודלה בשוק ה-IT העולמי אחרי רכישת דל (Dell) את EMC תמורת 67  מיליארד דולר באוקטובר 2015.

זום (ZOOM) – האפליקציה שהפכה לכל כך פופולרית עקב הקורונה – התחדשה באחרונה בשכבת אבטחה נוספת לפלטפורמת שיחות הווידאו שהיא מספקת בניידים או בשולחן העבודה.  מדובר במה שמכונה אימות הדו-שלבי (2FA), שבמקום להסתפק בהזנת סיסמה בלבד לצורך הזדהות והתחברות, מוסיף עוד אמצעי אבטחה, בין אם באמצעות קוד המיוצר בכל פעם מחדש ונשלח למכשיר המתחבר לשיחת הווידיאו כמסרון, או באמצעות אפליקציה ייעודית. משמעות התוספת היא שגם אם מסיבה כלשהי סיסמת השיחה דלפה החוצה, היא תהיה בלתי שמישה בלי השלב השני של תהליך האימות. המהלך האחרון הוא עוד אחד שבו נוקטת זום בכדי לשפר את אבטחת המשתמשים כיום בעידן הקורונה, כשיותר אנשים עובדים מהבית ועושים בה שימוש עסקי ולא רק למטרות פנאי. Looking for another way to improve security for your Zoom account? Enable our enhanced Two-Factor Authentication.????https://t.co/vUsN4bLhnR — Zoom (@zoom_us) September 10, 2020 זום אישרה שה-2FA יהיה זמין לכל משתמשי פלטפורמת ועידת הווידיאו, שתאפשר למשתמשים מעתה לבחור ביישומי אימות כגון מאמת גוגל, מאמת מיקרוסופט ו-FreeOTP, התומכים בפרוטוקול סיסמה חד פעמי מבוסס זמן (TOTP), וזאת בנוסף לאפשרות לקבל קוד אימות באמצעות SMS או שיחת טלפון. כדי לאפשר 2FA באימות מבוסס סיסמה, על המשתמשים להיכנס תחילה אל לוח המחוונים של זום, לגשת לתפריט הניווט, ללחוץ על 'מתקדם'> 'אבטחה', ואז לבחור ב'כניסה באמצעות אימות דו-שלבי'. באותו מקום יכולים המשתמשים גם לבחור להפעיל 2FA עבור כל המשתמשים בחשבון, עבור משתמשים עם תפקידים ספציפיים, או עבור משתמשים השייכים לקבוצות מסוימות. זום מנסה לשפר כל העת את האבטחה שלה עבור כל המשתמשים, מכיוון שחוקרים ממשיכים לאתר כל הזמן פרצות שדרכן תוקפים יכולים לחדור לשיחות המתקיימות בפלטפורמה, מבלי שהוזמנו להיכנס אליהן. הרצון לחדור לשיחות, הן למטרות הטרלה והן מסיבות רציניות יותר שעלולות אף לפגוע באופן רציני בארגונים, הביא באחרונה לתופעות כמו האקרים שהציעו למכירה שתי פגיעויות קריטיות בתוכנה תמורת חצי מיליון דולר. יצוין כי מוקדם יותר הקיץ, ביוני, הודיעה החברה כי היא מתכננת להציע הצפנה מקצה-לקצה (E2EE) עבור משתמשים בתשלום, וגם בחינם. בעבר היא אמרה ששירות ההצפנה יהיה זמין רק למשתמשים בתשלום בפלטפורמה, אבל לנוכח מקרים רבים שהוכיחו כי השירות לא מספיק בטוח, זום שינתה את עמדתה. ההצפנה מקצה-לקצה זמינה בגרסת הבטא של התוכנה מיולי ואילך, והמשתמשים חופשיים לבחור בה או לאו.  

דיילי ציפי אוהבת לפרגן, במיוחד לאנשים שתרומתם להיי-טק הישראלי רבה. במקרה של ד"ר יוסי ורדי, "רבה" זה אנדר סטייטמנט. לכן, דיילי ציפי שמחה כששמעה שהאוניברסיטה העברית ועמותת יד חיים הרצוג מתכוונות להעניק לד"ר ורדי פרס על שם הנשיא המנוח, ובמעמד הנשיא הנוכחי, ראובן ריבלין. הפרס הוענק לד"ר ורדי על תרומה ייחודית למדינת ישראל – בהיי-טק, כמו גם על פועלו למען אחדות העם ודו קיום. הטקס נערך במעמד יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג – בנו של הנשיא המנוח, ונשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן. את הפרס מעניקות האוניברסיטה והעמותה מדי שנתיים, ביום השנה לפטירתו של הנשיא הרצוג ז"ל. השנה התקיים הטקס בבית הנשיא במתכונת מצומצמת, בשל התפרצות נגיף הקורונה. ד"ר ורדי השקיע ועזר להקמתן והצלחתן של יותר מ-85 (!) חברות בתחומי התוכנה, האנרגיה, האינטרנט, הטלפונים הניידים, האלקטרו-אופטיקה ועוד. בין החברות שהיה מעורב בהקמתן ניתן למצוא את טכנולוגיות מתקדמות (טכ"ם), דלק אלון, גרנית הכרמל, טכנולוגיות בינלאומיות לייזרים (ITL) ואורמת. בנוסף, הוא היה מעורב בחברות רבות שנמכרו לענקיות הטכנולוגיה, כולל answers.com, שנמכרה ל-ACVF; טיבלה, שנרכשה על ידי סיסקו; Gteko, שנמכרה למיקרוסופט; The Gifts Project, שקנתה אי-ביי; ופוקסי טיונס, שנמכרה ליאהו. בנוסף, ורדי ייעץ לראש AOL ולמנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס. בתחילת דרכו מילא ורדי שורת תפקידים בכירים בשירות הממשלתי, ובכלל זה מונה ב-1993 על ידי ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין ז"ל, לשמש כיועץ לשיתוף פעולה כלכלי עם ירדן, מצרים וסוריה. הוא אף הקים את הקרן הדו-לאומית למחקר ופיתוח עם ארצות הברית, שימש כיו"ר הישראלי של הדיאלוג העסקי עם השוק המשותף האירופי, חבר בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס ומכהן כיו"ר משותף של כנסים בנושאי טכנולוגיה, יזמות ויצירתיות בארץ ובחו"ל. במהלך חייו הציבוריים הוא כיהן בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, האוניברסיטה הפתוחה ומכון ויצמן, בנוסף לתפקידו כיו"ר הקרן לירושלים. כיום הוא מכהן בחבר הנאמנים של הטכניון. בשורה העליונה, מימין: סגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים באוניברסיטה העברית, יוסי גל; נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן; ומנכ"ל בית הנשיא, אריה טובי. מימין בשורה התחתונה: ד"ר יוסי ורדי ואשתו, תלמה; נשיא המדינה, ראובן ריבלין; יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז׳י) הרצוג; ותא"ל (מיל') מיכאל (מייק) הרצוג. צילום: מארק ניימן, לע"מ "תרומתו לחדשנות הישראלית לא תסולא בפז" הנשיא ריבלין אמר במהלך הטקס כי "הרוח הישראלית איננה כרוכה רק ביזמות מסחרית, אלא גם באחריות על הכלל, במעורבות החברתית. כך גם יוסי ורדי, שתרומתו לחדשנות הישראלית בימי השירות הציבורי שלו לא תסולא בפז. אין ראוי ממנו לזכייה בפרס הרצוג". פרופ' כהן ציין כי "ד"ר יוסי ורדי פועל שנים רבות ללא לאות לקידום הטכנולוגיה והאינטרנט בישראל, ולקידום ישראל מעל כל במה העולמית אפשרית בתחומים אלה, ועל כך הוא ראוי לכל שבח. הוא פרץ דרכים חדשות ששינו את פני ההיי-טק הישראלי, ובכל תפקידיו שילב ראייה חברתית וחינוכית". לדברי הרצוג, "מדינת ישראל נבנתה ותיבנה בזכות אנשים כמו ד״ר יוסי ורדי – מאבות ההיי-טק הישראלי, שהפכו אותנו למעצמת היי-טק עולמית, יזם ומשקיע, שתרם לבנייתה הכלכלית של המדינה, ואיש חזון ומעשה, שחינך דורות לחדשנות ולתעוזה. מסכת חייו של אבי, חיים הרצוג, נשיאה השישי של מדינת ישראל, הקיפה תחומי פעילות רבים, כולל פרק משמעותי עם הקמת תעשיות מתוחכמות, שהיוו את הבסיס לחזונו של ורדי".

מנתונים של IDC* עולה כי אם חברות וארגונים במשק הישראלי היו מחליפים את מדפסות הלייזר העסקיות במדפסות שפועלות בטכנולוגיית דיו, היו נחסכים 35,575,134 קילוואט. או, בתרגום לשקלים: הם היו יכולים לחסוך 19,520,076 מיליון שקלים**. "מדובר בסכומי עתק, שבהחלט אפשר היה למצוא להם שימוש נכון ויעיל יותר", אמר יניב אמינוף, מנהל מכירות החטיבה העסקית באפסון (Epson) ישראל. ״כך, לדוגמה, ניתן היה לרכוש 7,808 לפטופים עבור ילדים בפריפריה שאין להם מחשב ביתי, במחיר ממוצע של 2,500 שקלים למחשב (1), אפשר היה להעסיק עוד 220 מורים ומורות במשך שנת הלימודים הנוכחית, בהתחשב בכך שהשכר הממוצע של מורה בישראל הוא 7,400 שקלים בחודש (2), או, ברוח התקופה, לקנות 78 מכשירי אקמו מצילי חיים לבתי החולים בישראל – מחיר של מכשיר אחד עומד על 248 אלף שקלים (3)". ההסבר לחסכון הרב טמון בטכנולוגיות שמאחורי שני סוגי הפתרונות. בניגוד למדפסת הלייזר, שם יש צורך בחימום של יחידת ה-"תנור", מדפסות הדיו של אפסון משתמשות בתהליכי ההדפסה בטכנולוגיה נטולת חימום. מעבר לחיסכון הגדול בחשמל שנדרש להליך החימום, הליך ההדפסה כולו מתקצר משמעותית, שכן עם הדלקת המדפסת או יציאה ממצב "שינה" היא נכנסת ישר לפעולה, – לאחר לחיצה על "הדפס", כמובן. לעומת זאת, במדפסת הלייזר צריך לחכות לגמר תהליך החימום. בנוסף, במדפסת הלייזר יש הרבה יותר חלקים נעים – דבר שגורם לתקלות בשכיחות גדולה יותר ודורש החלפת חלקים. מעבר למדפסת של אפסון = תועלת לכדור הארץ לדברי אמינוף, אפסון מבצעת בשנים האחרונות מהלך של מעבר מטכנולוגיית לייזר לטכנולוגיית דיו עסקית. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא התועלת לכדור הארץ. "הסגר החלקי שהוטל בלא מעט מדינות בא לידי ביטוי גם בהתאוששות של הסביבה והטבע", אמר. "ההתחייבות לסביבה, שאפסון קבעה לעצמה כיעד עיקרי, באה לידי ביטוי בתהליכי הייצור, בשרשרת אספקה וכמובן בטכנולוגיה, שתומכת בסביבה ירוקה. טכנולוגיית הדיו העסקית של אפסון משתמשת בפחות מתכלים מטכנולוגיית ההדפסה בלייזר, ויחד עם ניהול מלאי פשוט וצמצום השבתת העבודה של משתמש הקצה, החברה מצמצמת את הפסולת, שמזיקה לכדור הארץ ומשכך – לכולנו". יניב אמינוף, מנהל מכירות החטיבה העסקית באפסון ישראל. צילום: יח"צ אמינוף הוסיף כי "עם תחילתה של ההתאוששות העסקית והכלכלית, חשוב שנוכל להמשיך ולשמר את המצב הזה ולהגן על הטבע. צריך לקחת בחשבון שלעתים, שינויים, גם קטנים, בטכנולוגיה, יכולים לסייע במשימה. צמצום צריכת החשמל והפחתה בפליטת הגזים לאוויר לא רק מגנים על הסביבה אלא גם חוסכים בכסף רב. בימים קשים מבחינה כלכלית, חיסכון שכזה היה יכול להביא תועלת בלא מעט מקומות". למידע נוסף על המדפסות העסקיות של אפסון לחצו כאן. * מבוסס על נתוני שוק החומרה של IDC. ** מדפסות הזרקת הדיו העסקיות של אפסון משתמשות בכ-77% פחות אנרגיה בממוצע מאשר מכשירי לייזר מתחרים. המתודולוגיה אומתה על ידי TÜV Rheinland, בהתבסס על "צריכת אנרגיה טיפוסית", שהוגדרה על פי נוהל הבדיקה של אנרג'י סטאר והוצגה בקוט"ש לשנה. • 1 על בסיס מחירו של מחשב ממוצע ברשת אופיס דיפו. • 2 על בסיס העיתון כלכליסט – ממוצע שכר למורה בעל שנת ניסיון. • 3 על בסיס העיתון ישראל היום – מחיר ממוצע של מכשיר אקמו.

ועדת המכרזים של עיריית חיפה בחרה בסוף השבוע בשוש לבבי לתפקיד סמנכ"לית הטכנולוגיות ומערכות המידע שלה. היא תחליף את דוד קצב, שמונה לתפקיד לאחר פרישתה לפני כשנה של המנמ"רית הוותיקה, מיכל דביר. לבבי תהיה בין המנמ"רים הבודדים בשלטון המקומי שהגדרת תפקידם היא סמנכ"ל. מרבית עמיתיה מכהנים תחת הגדרות תפקיד של מנהלי אגפים. למכרז ניגשו 18 מועמדים ולבסוף, כאמור, נבחרה לבבי, בעלת תואר ראשון במינהל עסקים ותור בהנדסת תעשייה וניהול מהטכניון. לדבריה, "בעידן שבו הטכנולוגיות המחשוביות הן המנוע לצמיחה וקידום של כל ארגון, יחד, בכוחות משותפים, נעשה זאת גם בעיריית חיפה, לטובת העובדים ותושבי העיר". יותר משני עשורים בתפקידי ניהול לבבי מגיעה לעיריית חיפה עם 25 שנות ניסיון בתחום המחשוב בכלל ומערכות המידע בפרט, מתוכן יותר משני עשורים בתפקידי ניהול. ב-17 השנים האחרונות היא כיהנה בתפקידי ניהול בכירים בשירותי בריאות כללית ובמרכז הרפואי כרמל בחיפה. ב-2017 היא עזבה את בית החולים ומונתה למנהלת מחלקת מטה ותכנון בחטיבת מערכות המידע והדיגיטל בכללית. בתפקידה במרכז הרפואי כרמל ניהלה להבי את הקמת הבסיס המחשובי של בית החולים ובין היתר הובילה את פרויקט התיק רפואי הממוחשב. זאת, בנוסף לבניה והקמה של מערכות מחשוב ייעודיות. ב-2012 היא הובילה פרויקט להטמעת תשתיות תקשורת ומערכות בקרה בדטה סנטר של בית החולים – פרויקט שבוצע עם בינת יישום מערכות. טרם נמסר על מינוי מחליף ללהבי בשירותי בריאות כללית, וסביר להניח שזאת תהיה אחת המשימות הראשונית על שולחנה של ליאורה שכטר, שאמורה להיכנס השבוע לתפקידה כמנמ"רית קופת החולים הוותיקה, במקום משה שדה.

כשבוע לפני ראש השנה הגיע לסיומו פרויקט "אור גדול", שיזמו חברות מלם תים וסיסקו ישראל למען עמותת עלם, המסייעת לבני נוער וצעירים בסיכון. במסגרת הפרויקט נרתמו שתי החברות להגשמת חלומות של בני נוער בסיכון, ביצעו מתיחת פנים ל-15 מרכזי עלם מהצפון ועד הדרום, ואף רתמו את לקוחותיהן לסייע ביוזמה המרגשת. מימין: אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, ונאווה ברק, נשיאת עלם. צילום: אלברט ללמיאב שיאו של פרויקט "אור גדול" נחגג באירוע וירטואלי, ששודר ממרכז עלם בחולון אשר עבר שדרוג ושיפוץ. האירוע כלל דברי פתיחה של גב' נאווה ברק, נשיאת עלם, ואורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, סרטון שהמחיש את המהפכה העיצובית שעברו מרכזי עלם, הופעה סוחפת של אמיר דדון, וביצוע בלתי נשכח של נעמה עוזרי, בוגרת עלם שהפליאה בשירה, ושל ירון חנינה, בוגר עלם אף הוא, שהנחה את האירוע ברגישות ובנחישות. אף עין לא נותרה יבשה. לדברי ברק, נשיאת עמותת עלם, שיתוף הפעולה הנפלא עם סיסקו ומלם תים יסייע לעמותה להמשיך ולספק מענה לבני הנוער, הצעירים והצעירות בסיכון. ההתגייסות הזאת היא הוכחה ליכולת של הקהילה, ובעיקר המגזר העסקי, להושיט יד ולעשות שינוי במציאות, שהיא קשה ביותר כרגע. "משבר הקורונה הוביל להחרפת והקצנת מצוקותיהם של הנערים והנערות בסיכון – הבית הפך למקום חונק יותר מתמיד, והם סבלו מאלימות פיזית ומינית, דיכאונות וחרדות, עוני, בריחה לרחובות, לסמים ואלכוהול", אמרה ברק, שהמשיכה וסיפרה כי "בעמותת עלם לא ויתרו על אף אחד. בדומה למגזר השלישי כולו, סבלנו מירידה דרמטית בתרומות ובתמיכות המגזר העסקי והמדינה. ההתגייסות של סיסקו ומלם תים, דווקא בתקופה זו, לשפץ את המרכזים שלנו, לספק את הצרכים המיידיים החסרים בהם, ולהעניק תחושה של בית חם ועוטף, היא חשובה ומשמעותית ביותר. אנחנו מודים לשותפינו בסיסקו ומלם תים על ההתנדבות והנתינה מכל הלב למען הנוער בסיכון". שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, סיפר כי אחריות חברתית וצמצום פערים הם מערכי היסוד של החברה: "סיסקו תרמה מתחילת המשבר למעלה ממאתיים מיליון דולר לארגונים ועמותות ברחבי העולם. אנחנו מפעילים בישראל כבר למעלה משנתיים רשת של מרכזים טכנולוגים, אשר מאפשרת לפריפריה להתחבר למרכז. במקביל, אנחנו פועלים גם כדי לסייע לאזרחי ישראל לצלוח את המשבר הזה, בין אם זה באמצעות מינוף הטכנולוגיה שלנו לסיוע לארגוני חירום בעבודה מרחוק, במתן הכשרות בחינם למובטלים, ועוד. אנו רואים בלקוחותינו לא רק שותפים עסקיים אלא גם שותפים ערכיים, ואני גאה בהתגייסות הגורפת שלהם למען המטרה הנעלה שהצבנו בפניהם". ביקור אודי וינטראוב, מנכ"ל מלם תים, בניידת עלם. צילום: יח"צ אודי וינטראוב, מנכ"ל מלם תים, ביקר במהלך הפרויקט בניידת עלם שבמרכז הארץ, פגש את המתנדבים המסורים, ובעיקר ישב והאזין לבני הנוער ששיתפו במצוקותיהם: "במסגרת מגוון הפעילויות שאנו יוזמים ומבצעים לטובת תמיכה בקהילה, שמחנו על ההזדמנות לשתף פעולה עם עמותת עלם, ליזום, להתגייס ולסייע בפרויקט "אור גדול". אנו במלם תים מייחסים חשיבות רבה לחיבור לקהילה, לצמצום פערים בחברה ולסיוע לאוכלוסיות מוחלשות. כגוף עסקי העומד בחזית הקדמה הטכנולוגית, אנו מחויבים בסיוע והטמעת הטכנולוגיה גם עבור בני נוער בפריפריה החברתית, וכך לפתוח דלתות ואפשרויות לעתיד טוב יותר עבורם ועבורנו כחברה וקהילה. דווקא בתקופה זו, כאשר עסקים רבים מצויים בפני אתגרים מגוונים, אנו במלם תים עסוקים בפיתוח פתרונות המותאמים לסביבת עבודה במודל היברידי, ובהלימה לכך, שמחים להתגייס לטובת שדרוג מרכזי עלם עבור בני נוער בסיכון".    רם כהן מחברת SES, שקיבל מסיסקו ומלם תים ערכה להרכבה עצמית ולתרומה למרכזי עמותת עלם, אמר: "הרעיון עצמו מקסים, וחימם את הלב במיוחד בתקופה המאתגרת שבה כולנו נמצאים. האפשרות לעשות דבר ערכי, שונה ובשביל מישהו אחר ממש התאים לי. רתמתי את הילדים ומה שנקרא, הכנסתי אותם לעובי הקורה, והם לגמרי היו into it ועל הדרך הרווחנו פעילות משפחתית כיפית". תמיר גבאי מכלל ביטוח, שהתנדב אף הוא למען עמותת עלם, סיפר: "אני תמיד שמח לתרום לטובת מטרות טובות, ובמקרה הזה זה הרגיש עזרה קטנה ובעיקר כיף גדול. עשיתי את הפעילות יחד עם הבן שלי: הוא צבע ואני הרכבתי וזו הייתה פעילות מהנה ומגבשת, והאמת שאני מודה לסיסקו ולמלם תים על כך". אין ספק שככה פותחים שנה עם תקווה להרבה אור!

חנה וקנין מונתה לסמנכ"לית טכנולוגיות ומערכות מידע של חברת באבקום סנטרס מבית מטריקס, המספקת שירותי הקמה וניהול מוקדי שירות, טכנולוגיות מתקדמות לעולם השירות והמכירות ופתרונות עבודה מהבית במסגרת התפקיד, תנהל וקנין את חטיבת מערכות המידע והטכנולוגיות ותהיה אחראית על  אסטרטגיית המחשוב של החברה, חדשנות ושילוב טכנולוגיות חדשות ומתקדמות במגוון הפתרונות שמציעה באבקום. כל זאת בצורה שתתמוך בפעילות העסקית בעידן שבו מערכות מידע משמשות מנוף מרכזי לעמידת הארגון ביעדים עסקיים, תוך יישום ושיפור מתמיד של האמצעים הטכנולוגיים, במטרה להגדיל את אפקטיביות המחלקה והארגון כולו. בעברה המקצועי צברה וקנין ניסיון רב בתפקידי ניהול שונים בחברות בינלאומיות ובניהול מערכות מידע ומערכות מחשוב ביחידות טכנולוגיות שונות. בתפקידיה האחרונים ניהלה את חטיבת השירותים המקצועיים של NCR בישראל ושימשה כמנהלת הדליברי (Chief Delivery Officer) בחברת וריפון (Verifon). וקנין בוגרת הנדסת מחשבים בטכניון.

חוקרי האבטחה של מיקרוסופט (Microsoft) חשפו בשבועות האחרונים מתקפות סייבר חדשות – מצד רוסיה, סין ואיראן – כנגד אנשים וארגונים הקשורים ומעורבים בבחירות לנשיאות ארה"ב. המתקפות נערכות ונערכו נגד שני צידי המתרס הפוליטי, בקמפיינים של דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, וג'ו ביידן, המועמד הדמוקרטי. "הפעילות שאנו חושפים מעידה כי כוחות זרים פועלים ביתר שאת לקראת בחירות לנשיאות 2020", נמסר מהענקית מרדמונד. "נמשיך להגן על הדמוקרטיה שלנו נגד מתקפות אלו, נעדכן לגביהן לקוחות רלוונטיים, נוציא רכיבי אבטחה בשירותים ובמוצרים שלנו ונפעל במישור המשפטי והטכנולוגי". קבוצת ההאקרים הראשונה שמוצאה מרוסיה מכונה סטרונציום, וידועה יותר בכינוי Fancy Bear, או APT28 ומקורה ב-GRU, המודיעין הצבאי הרוסי. על פי חוקרי מיקרוסופט, הקבוצה תקפה יותר מ-200 ארגונים, כולל קמפיינים פוליטיים, קבוצות תמיכה, מפלגות ויועצים פוליטיים. הקבוצה אף צוינה בדו"ח החוקר המיוחד רוברט מולר, שבחן את התערבות רוסיה בבחירות 2016 ותקיפתה את המפלגה הדמוקרטית. הקבוצה פעלה מספטמבר 2019 ועד היום. "בדומה למה שצפינו ב-2016, סטרונציום יוצאת בקמפיינים לקציר של אישורי גישה של אנשים או פריצה לחשבונותיהם, ככל הנראה כדי לסייע בפעולות איסוף מודיעיני או שיבוש. ההאקרים פעלו כנגד יותר מ-200 ארגונים, הקשורים במישרין או בעקיפין לבחירות הקרובות בארה"ב, וכן לארגונים פוליטיים ומדיניות באירופה", צוין בדו"ח. יעדים אלה כוללים: יועצים בארה"ב המשרתים רפובליקנים ודמוקרטים; קבוצות חשיבה וארגוני תמיכה; ארגונים הקשורים למפלגות בארה"ב; מפלגת העם האירופית ומפלגות פוליטיות בבריטניה; עסקים בענפי הבידור, מלונאות ואירוח, ייצור, שירותים פיננסיים וביטחון פיזי. החוקרים זיהו תקיפות בסייבר לקראת הבחירות. מיקרוסופט. צילום אילוסטרציה: BigStock זירקוניום, ציינו החוקרים, היא קבוצת האקרים הפועלת מסין שתקפה אנשים בעלי פרופיל גבוה המזוהה עם הבחירות, כולל אנשים הקשורים לקמפיין לנשיאות של ביידן ומנהיגים בולטים בקהילה הבינלאומית. "זירקוניום ניסתה להשיג מידע מודיעיני על ארגונים הקשורים לבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב. גילינו אלפי התקפות מזירקוניום בין מרץ 2020 לספטמבר 2020, וכתוצאה מכך כמעט 150 פרצות. היעדים כללו אנשים בשתי קטגוריות – האחת, אנשים הקשורים קשר הדוק לקמפיינים ולמועמדים לנשיאות ארה"ב. השנייה, אנשים בולטים בקהילה הבינלאומית, אקדמאים העוסקים בנושאי חוץ ובעניינים בינלאומיים ביותר מ-15 אוניברסיטאות, וחשבונות הקשורים ל-18 ארגוני מדיניות בינלאומיים". קבוצה נוספת היא פוספורוס (Phosphorus, שפירושו 'זרחן'), המכונה גם החתלתול המקסים, שפועלת מאיראן, ושהמשיכה לתקוף את החשבונות האישיים של אנשים הקשורים לטראמפ ולקמפיין שלו. "הקבוצה עורכת מתקפות ריגול בסייבר זה כמה שנים. קמפייני הריגול מתמקדים במגוון רחב של ארגונים הקשורים לאינטרסים גיאופוליטיים, כלכליים או זכויות אדם במזרח התיכון. מיקרוסופט נקטה בעבר בצעדים משפטיים נגד תשתית הקבוצה. בחודש שעבר, כחלק מהמאמצים המתמשכים שלנו לשבש את פעילות הקבוצה, קיבלנו אישור מבית משפט פדרלי בוושינגטון להשתלט על 25 מתחמי אינטרנט חדשים המשמשים את הקבוצה. עד היום השתלטנו על 155 דומיינים של הקבוצה", ציינו חוקרי ענקית הטכנולוגיה והוסיפו כי "בין מאי ליוני 2020, ההאקרים מאיראן ניסו, בלא הצלחה, להיכנס לחשבונות של פקידי ממשל ואנשי צוות הקמפיין של טראמפ". "מה שראינו", אמרו החוקרים, "עולה בקנה אחד עם דפוסי מתקפות קודמים, שמכוונים לא רק למועמדים ולעובדי הקמפיין – אלא גם למי שהם מתייעצים עימם בנושאים מרכזיים. פעילויות אלו מדגישות את הצורך של אנשים וארגונים המעורבים בתהליך הבחירות לנצל את כלי האבטחה החופשיים וכלים נוספים, במחירים נמוכים, כדי להגן על עצמם ככל שמתקרבים ליום הבחירות. מתקפות אלו מדגישות את המשך החשיבות של העבודה המתנהלת באו"ם להגנה על מרחב הסייבר ועל יוזמות מקומיות ובינלאומיות להגנת מרחב הסייבר". החוקרים סיכמו בציינם כי "ככל שמועד הבחירות מתקרב, מאמצי התקיפה בסייבר מתגברים".