51% מהארגונים מתקשים לשמור על אבטחת רשת מקיפה בתקופה הנוכחית; 61% מהם מתקשים לספק את האבטחה הדרושה מרחוק כדי לתמוך ביכולות עבודה מהבית, כך עולה ממחקר חדש של פאלו אלטו. דו"ח State of Hybrid Workforce Security 2021 ניתח את תשובותיהם של יותר מ-3,000 אנשי מקצוע בתחומי IT, אבטחת מידע, ניהול רשתות ופיתוח אפליקציות. עולה ממנו, כי כמחצית (48%) מהארגונים הודו כי הם מתפשרים בנושאי אבטחת מידע, או מגדילים סיכוני, כאשר הם מפחיתים את האכיפה של מדיניות האבטחה הארגונית ומקילים על העובדים בארגונים באופן שלא היו עושים בעבר. 35% מהם הודו גם, כי העובדים בארגון שלהם משביתים, או עוקפים את אמצעי האבטחה הארגוניים – כדי לאפשר עבודה נוחה מרחוק. 53% מהארגונים העדיפו מתן גישה מרחוק לעובדים על פני אמצעי האבטחה והמדיניות הארגונית וכעת הם חשופים לסיכונים גבוהים יותר מבעבר בשל הפרות של מדיניות האבטחה, או שימוש ביישומים לא מאושרים. עם זאת, מציינים החוקרים, "העבודה מרחוק עדיין רחוקה מסיום". בין 20% ל-75% מכוח העבודה ממשיך לעבוד מרחוק בשני שלישים מהארגונים. גם אם ארגונים החלו להחזיר את העובדים למשרדים, הרי שמרביתם (94%) שוקלים את מודל העבודה ההיברידית גם לתריסר החודשים הקרובים. 44% מעריכים, כי כמחצית מכוח העבודה שלהם יעבוד מרחוק בשנה הקרובה. בעקבות זאת, 71% מהארגונים אמרו כי הם מתכננים להעביר את עיקר, או את כל פעילות אבטחת המידע שלהם לענן בשנתיים הקרובות. כמחצית (54%) מהם מעריכים שישקיעו יותר מחמישה מיליון דולרים כדי לוודא שהעבודה מרחוק תהיה מאובטחת. בתחילת המגיפה, הדאגה המיידית של רוב הארגונים הייתה כיצד לשמור על המשכיות עסקית ולהשאיר אנשים עובדים, גם אם הם לא יכולים לחזור פיזית למקום העבודה. מהמחקר החדש עולה, כי המעבר המיידי הזה לעבודה מרחוק הפך את הגישה לרשת ואת אבטחת הרשת לשני כוחות מתחרים – אך שווים בכוחם – בסדר העדיפויות של אנשי המקצוע בארגון. בסופו של דבר, הגישה לרשת ניצחה את האבטחה.

הרשות להגנת הפרטיות קבעה כי דרך ארץ הייווייז, מפעילת כביש 6, הפרה את הוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו בשל אירוע אבטחה חמור, שהוביל לחשיפה של מידע אישי אודות לקוחותיה – כך מסרה הרשות בהודעה שפרסמה היום (ב'). ברשות אומרים ששורה של אמצעים ותהליכים שונים היו מסייעים לגלות את חולשת אבטחת המידע מבעוד מועד, וכך היה ניתן לצמצם ואולי אף למנוע את הסיכוי להתרחשות האירוע. ראשיתה של הפרשה בדיווח שמסרה דרך ארץ על אירוע אבטחה חמור שאירע בחברה, שבעקבותיו החלה הרשות בהליך אכיפה. במסגרת אירוע האבטחה התגלו חולשות אבטחת מידע באתר התשלומים של החברה, שלדברי הרגולטור אפשרו חשיפה של מידע רב מתוך החשבוניות של לקוחותיה. מהמידע שהעבירה החברה לרשות עולה כי בעמוד באתר שבו נמצאת האפשרות לשלם חשבוניות ניתן היה לקבל גישה לחשבוניות התשלום של הלקוחות ולחשבוניות עבר, הכוללות מידע אישי, לרבות שם פרטי ומשפחה, סכומי תשלום, מיקום הרכב, תאריכי ושעות נסיעות. בשל העובדה שדרך ארץ לא תיעדה כנדרש את הגישה למערכותיה, לא ניתן לדעת במדויק במשך כמה זמן גורמים לא מורשים יכולים היו לגשת למערכות החברה – נכתב בהודעה. בהתאם לכך, קבעה הרשות להגנת הפרטיות שהחברה לא החזיקה באמצעי הגנה מתאימים במועד האירוע. כמו כן, ממצאי הליך הפיקוח שביצעה הרשות מעלים שהחברה מיפתה באופן חלקי את הסיכונים האפשריים בתחום אבטחת המידע, אך לא פעלה לאורך פרק זמן של מעל שנה לתיקון הליקויים שנמצאו במבדקי החדירות. "על ארגונים לנקוט במדיניות אבטחת מידע דינמית" במכתב ההפרה שהעבירה הרשות להגנת הפרטיות לחברה מדגישה זו שחברות וארגונים במשק נדרשים לנקוט במדיניות אבטחת מידע דינמית ושעם התפתחותם של איומים וסיכונים, על הארגון חלה חובה לבחון בקפדנות את הסיכונים המתעדכנים ולפעול בהתאם לעדכון אמצעי האבטחה המקובלים בנסיבות העניין, בהתאם לאופי המאגר וטיבו. כתוצאה מכך, חלה על חברות וארגונים החובה לעדכן את מערכותיהם ולערוך סקרי סיכונים ומבדקי חדירות, כדי לבחון את הסיכונים המשתנים ולהיערך להם. בנוסף, חלה עליהם חובה להשתמש במנגנון תיעוד אוטומטי ולערוך הדרכות לעובדים, בהתאם להוראות תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע). הרשות להגנת הפרטיות מדגישה שמשימת אבטחת המידע בחברות וארגונים היא לא אירוע חד פעמי אלא תהליך מורכב ומתמשך, שדורש בדיקות בכל תקופה מסוימת, עדכונים שוטפים והערכת סיכונים מתמדת, בהתאם לרמת אבטחת המידע הנדרשת. מאגר אבטחת המידע של דרך ארץ הייווייז מוגדר ברמת אבטחה גבוהה, ועל מאגרים ברמה זו חלות כלל תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) – מדגישים ברשות. בהתאם לממצאי הפיקוח קבעה הרשות שהחברה הפרה את הוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו ודרשה ממנה לבצע כמה פעולות מתקנות. מדרך ארץ נמסר בתגובה כי "הנושא טופל בהתאם לדרישות המחמירות ביותר".

אפשר להגיד שנוצר תקדים מעניין, כשפלטפורמת תוכן לא רק חוסמת, אלא גם תובעת בבית המשפט משתמשים המפירים את כלליה: טוויץ' (Twitch) תובעת שני משתמשים, שלטענתה "הפגיזו" סטרימרים מקבוצות מיעוטים, כמו שחורים ולהט"בים, בתכנים גזעניים, סקסיטיים ואנטי להט"ביים, תוך שהם יוצרים חשבונות חלופיים חדשים כדי למנוע את חסימתם. התביעות הוגשו בסוף השבוע, ולפי הנטען בהן, החלו הסטרימרטים CruzzControl ו-CreatineOverdose כבר באוגוסט להשתמש בבוטים כדי להפעיל מה שמכונה Hate Raids כנגד סטרימרים שהזדהו כבני מיעוטים או כחברי קהילת הלהט"בים, תוך שהם מציפים את הצ'אטים שלהם במבול של קללות גזעניות, במידע אישי מזהה, בתיאורי אלימות נגד קהילות שוליים ובלינקים לסרטונים אלימים. כ-3,000 בוטים של הנתבעים היו מקושרים לכמה מהצפות השנאה שלהם, "כולל אלה שיועדו לסטרימרים שחורים ולהט"בים, שהכילו תכנים גזעניים, הומופוביים, סקסיסטיים ואחרים", נכתב בתביעה. אחד הנתבעים אף השתמש בתוכנת בוט כדי להציג כיצד ניתן להשתמש בו כדי להציף ערוצים בטוויץ' בקללות, בתיאורי אלימות נגד מיעוטים ובטענות כי מפעילי ה-Hate Raids הם מהארגון הגזעני קו-קלאקס-קלאן (KKK)". החשבונות של הנתבעים אמנם נחסמו לצמיתות, טוענת התביעה, אך הם יצרו חשבונות חדשים ושינו שוב ושוב את פרטיהם כדי להימנע מחשפיתם וחסימתם. התביעה אף טוענת כי בשל ההתקפות עליהם, חלק מן הסטרימרים המותקפים נאלצו להפסיק לפרסם תכנים בפלטפורמה ובכך נגרם לטוויץ' הפסד הכנסות. התביעה לא מפרטת מי האנשים העומדים מאחורי החשבונות התוקפים, אך מציינת כי אחד מהם הוא מהולנד, והשני מאוסטריה. על רקע התגברות התופעה בשבועות האחרונים, החרימו סטרימרים את הפלטפורמה ליום אחד בתחילת החודש, במטרה להגביר את הלץ על החברה כדי שתפתח מנגנוני הגנה טובים יותר נגד הצפות השנאה האלה, שפוגעות בסטרימרים רבים. בהצהרתה על התביעות כותבת טוויץ', כי נקטה אמצעים משמעותיים כדי להילחם בתופעת ה-Hate Raids, כולל החקירה של שני החשבונות הנתבעים, שינויים טכנולוגיים והדרכה של סטרימרים שנפגעו מהתופעה כיצד למתן את הצ'אטים שלהם. אבל מאחר ששני המשתמשים האלה הפרו שוב ושוב את תנאי השירות שלה, הוגשו התביעות נגדם עם דרישה לצו מניעה ולפיצוי על הנזקים שנגרמים לה.

נחשף קמפיין ריגול ממוקד נגד מטרות כורדיות. הקמפיין, אותו חשפו חוקרי ESET, פעיל מאז מרץ 2020 לפחות, והוא הופץ באמצעות פרופילים ייעודים למטרה הזו בפייסבוק. על פי חוקרי חברת אבטחת המידע, במסגרת קמפיין הריגול הממוקד, שהופעל כנגד מטרות כורדיות, הופצו שתי דלתות אחוריות לאנדרואיד – RAT888 ו-SpyNote. לפי החוקרים, שני הפרופילים המזויפים סיפקו חדשות בשפה הכורדית, העוסקות באנדרואיד ובחדשות לתומכי הכורדים. החוקרים זיהו שישה פרופילים של פייסבוק אשר מפיצים אפליקציות ריגול לאנדרואיד, וזאת, כחלק מהקמפיין הזה שערכה קבוצת ההאקרים. הפרופילים שיתפו את אפליקציות הריגול באמצעות קבוצות של תומכי מסעוד ברזאני, פוליטיקאי כורדי ובנו של מוסטפא ברזאני. הוא היה נשיא כורדיסטן העיראקית מ-2005 עד ל-2017. לקבוצות הפייסבוק הממוקדות יש יותר מ-11 אלף עוקבים. כחלק מהקמפיין, זוהו 28 פוסטים ייחודיים בפייסבוק, כאשר כל אחד מהם הכיל תיאורי אפליקציות וקישורים מזויפים. מהם הצליחו חוקרי ESET להוריד 17 חבילות APK ייחודיות. חלק מקישורי ה-APK הצביעו ישירות על האפליקציה הזדונית, ואילו האחרים הצביעו על שירות ההעלאות של צד שלישי top4top.io – שעוקב אחר מספר הורדות קבצים. אפליקציות הריגול הורדו 1,418 פעמים. זוהו פרופילים בפייסבוק, אשר מפיצים אפליקציות ריגול לאנדרואיד. צילום אילוסטרציה: BigStock רוב החוקרים ציינו כי רוב המיעוט האתני הכורדי מצוי בטורקיה, איראן, עיראק וסוריה. הלוחמים הכורדים פעלו במאבק נגד ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש) עוד משנת 2014, והתייצבו עם כוחות ארה"ב, תוך שהם נאבקים גם בממשלה הטורקית. החוקרים לא ציינו את הלאום של ההאקרים, או את מיקומם. בפברואר השנה פרסמו חוקרי צ'ק פוינט כי האקרים איראנים עשו שימוש ברוגלות ניידות כדי ליירט מטרות כורדיות. החוקרים שייכו את פעילות הפריצה לקבוצה בשם BladeHawk. חוקרי QiAnXin, חברת הגנת סייבר סינית, פרסמו פרטים אודות הקבוצה בדצמבר 2020. אז הם חשפו שורה של מתקפות רציפות שכוונו נגד כמה קבוצות – טורקיות, כורדיות וחברי ארגוני טרור. חברת הגנת הסייבר הסינית ציינה בלאקוניות כי "מקורה של קבוצת BladeHawk הוא במדינה מסוימת במזרח התיכון".

על אף שזכתה בניצחון מרשים בתביעתה נגד אפל, עם פסק דין שמאלץ את ענקית התפוח לפתוח את מערכת התשלומים שלה ולהתיר למפתחים לגבות תשלומים על רכישות בתוך אפליקציות שלא באמצעות מערכת התשלומים שלה, אפיק גיימז לא מרוצה. יצרנית פורטנייט הגישה ערעור נגד הפסיקה, הקובעת גם, כי עליה לשלם 3.65 מיליון דולר לאפל בשל הפרת הכללים שאוסרים על עקיפת מערכת התשלומים שלה ברכישות בתוך אפליקציות, בתוספת 30% על ההכנסות שהיו לאפיק על רכישות בתוך האפליקציה ששולמו לה באמצעות מערכת התשלומים העוקפת שלה, שהופעלה החל מנובמבר 2020. יתרה מכך, השופטת מצאה כי טענותיה של אפיק על התנהלות מונופוליסטית של אפל לא עמדו במבחן חוק ההגבלים הפדרלי, אם כי היא כן לוקה בהתנהלות אנטי תחרותית לפי חוקי התחרות של קליפורניה. בעוד אפל תיאלץ לפתוח את מערכת התשלומים שלה, היא גם יכולה להמשיך במודל העסקי שלה, וגם לא חויבה לאפשר לחנויות אפליקציות אחרות למכור אפליקציות למכשיריה. בנוסף, היא לא חויבה להחזיר את משחק פורטנייט ל-App Store שלה. טים סוויני, מנכ"ל אפיק גיימז, גם התבטא בנושא בציוץ בטוויטר, שבו כתב, כי על אף שהוא חש צער על שחקני iOS שלא יכולים לשחק בפורטנייט, הוא עומד במחויבותו להמשיך את המאבק נגד אפל ולא יתפשר על דבר כדי להחזיר את פורטנייט בחזרה ל-iOS.

קבוצת יעל (Yael) חתמה בימים אלה על הסכם שיווק והפצה, שמסגרתו זכתה בנציגות בלעדית של חברת PITSS בישראל, על מנת לסייע לארגונים לנהל תהליכי מודרניזציה וחידוש של מערכות אורקל ישנות. קבוצת יעל תציע מעתה לארגונים עסקיים וציבוריים בשוק המקומי יכולות של הסבות אוטומטיות מ-Oracle Forms ל-Oracle APEX ומ-Oracle Reports ל-Jasper Reports.  "הטכנולוגיה של Oracle Forms מחייבת חידוש ומודרניזציה", מסר ערן שוורצמן, מנהל תחום Oracle  Solutions בקבוצת יעל. "מדובר בכלי ללא המשכיות ברורה שצובר מגבלות ואילוצים, בעיקר בנושאים של מובייל, אינטגרציה מודרנית ואינטרנט. קבוצת יעל תבצע את פרויקטי המודרניזציה הללו בישראל, ותאפשר לארגונים מעבר לטכנולוגיות עכשוויות וחדשניות יותר. PITSS תספק את התמיכה והידע, כשהחברות ישתפו ביניהן פעולה בכל הפרויקטים בתחום. הפתרון של PITSS מאפשר לשמר את הידע הקיים במערכות אורקל הישנות ולעבור לטכנולוגיה עדכנית של Oracle APEX, המציעה חוויית משתמש דיגיטלית המתאימה לשימוש במובייל, בענן ועוד". PITSS תהליכי ההסבה הללו יתנהלו באופן מלא בידי קבוצת יעל ו-PITSS, ויכללו: כלי הסבות אוטומטיים, מתודולוגיה, כלי ניתוח וכלים לניהול הפרויקט וביצועו, לכל אורך חייו. PITSS, הפועלת משנת 1999, ביססה את מעמדה בעולם כמומחית במודרניזציה יעילה של יישומי Legacy של אורקל. החברה מתמחה בשימוש בכלי תוכנה חכמים, לניהול המורכבות ההולכת וגוברת בפרויקטים של מודרניזציה. המתודולוגיה של PITSS מוטמעת בכ-1,500 פרויקטים ב-40 מדינות. 

מדירוג 500 החברות הגדולות בארה"ב של המגזין הפיננסי פורצ'ן, עולה כי כמעט תשע מכל עשר חברות שהופיעו בדירוג לפני שנת 2000 נעלמו ממנו בשנת 2021. הסיבות לכך שונות ומגוונות, אך קיים מאפיין בולט המשותף להיעלמותן של חברות לא מעטות, והוא קשור לעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית, אשר ארגונים נדרשים להתאים עצמם אליו. החדשנות המאפיינת עידן זה אמנם מאפשרת מצד אחד לארגונים להציע שירותים חדשים ולמקסם את חוויית הלקוח שלהם, אך מצד שני היא מאיצה מאוד את התחרות. בשוק תחרותי ותזזיתי, ארגונים נדרשים להתאים עצמם במהירות לדרישות המשתנות והמתפתחות של הלקוחות – שגם הם מתמודדים עם אותם תנאים – ובעיקר הם נדרשים לאמץ טכנולוגיות מחשוב חדשות, אשר מגיעות לשוק בקצב גובר והולך. ארגון שנכשל בקריאת מפת השוק שלו בזמן הנכון, מוצא עצמו מהר מאוד מחוץ לתמונה, והרשימה של פורצ'ן מדגימה זאת היטב. הבשורה הטובה היא שכיום אפשר, ואפילו קל מתמיד, להתאים את הארגון לשינויים שדורש העידן הדיגיטלי, וזאת בעיקר הודות לחדשנות שהביאו עימם תחומי הענן והבינה המלאכותית. יחד עם זאת, למרות הרצון להתקדם לאפליקציות ושירותים דיגיטליים שיהפכו אותם לארגון אג'ילי ברמה העסקית והטכנולוגית, לא מעט ארגונים עדיין משתמשים במערכות ליבה שפותחו כבר לפני יותר מעשור. זו לא אסטרטגיה מוטעית בהכרח, אולם במסע להשגת טרנספורמציה דיגיטלית מלאה, עולה ומתחזק הצורך לבצע אינטגרציה בין מערכות מסוגים שונים: בין מערכות וותיקות לחדשות, בין מערכות ליבה לפתרונות קצה נקודתיים, ובין פתרונות קנייניים לכאלה שפותחו בחברה עצמה. טרנספורמציה דיגיטלית. אילוסטרציה: Soshkin, BigStock איך מתגברים על החששות בדרך להיות ארגון דיגיטלי מלא? אם בעבר לקוחות ארגוניים היו נדרשים להחליף מערכת מידע שלמה כדי לרכוש לעצמם יכולות טכנולוגיות מתקדמות, כיום ניתן תוך זמן קצר לאמץ פתרונות מובייל וענן, ולנהל אותם במערכת הקיימת. עדיין, החשש כי תהליך האינטגרציה יסתבך או ייכשל, מעכב לא מעט מקבלי החלטות מלדהור בקצב הנדרש להשגת המטרה המיוחלת – להיות ארגון דיגיטלי מלא. כאן נכנסות לתמונה חברות ה-IT, או "האינטגרטוריות" כפי שנהוג לכנותן, אשר מהוות שחקן מפתח בהשגת השינוי הדיגיטלי המיוחל. אלו הן החברות המגשרות בין ישן לחדש, בין מצוי לרצוי ובין העבר לעתיד, ולכן מקומן ב"פירמידת מאסלו" של תעשיית ההיי-טק הוא גבוה יותר בפועל, לעומת התפישה שיש לגביהן בשוק. אחת התפישות השכיחות ביחס לשוק ההיי-טק הישראלי היא שפיתוח תוכנה ויצירת חדשנות הן יכולות בלעדיות של סטארט-אפים ושל מרכזי מו"פ של ספקיות תוכנה רב-לאומיות. אלא שבמציאות, חברות שירותי ה-IT, או חברות האינטגרציה, מעסיקות בישראל אלפי עובדים בפיתוח תוכנה ויצירת חדשנות, בהרבה מקרים תוך תפירת פתרונות מותאמים במיוחד לצורכי הלקוח – כאלו שהפתרונות הקיימים של היצרניות הגדולות לא מספקים. מניסיוננו, ברבים מפרויקטי האינטגרציה עולה צורך גם בעבודת פיתוח תוכנה – בין אם להתאמת הפתרון הקנייני לצרכים הייחודיים של הלקוח, או להוספת פתרונות משלימים, לפיתוח ממשקים ייעודיים ומותאמים לשוק המקומי, ועוד. יתרה מכך, חברות ה-IT הגדולות מפתחות מוצרים ופתרונות תוכנה מקוריים מתוצרתן, אשר רבים מהם זוכים לאימוץ נרחב בקרב הלקוחות המובילים במשק. בשוק התעסוקה של היום, אלפי נשות ואנשי פיתוח תוכנה עובדים בחברות מגזר ה-IT ומסייעים ללקוחות ארגוניים לאמץ חדשנות, תוך שימור ההשקעות הקודמות שלהם. מדובר בתהליך לא חדש אמנם, אולם הוא מבשיל והולך לכיוון של שינוי תפישתי, אשר במסגרתו "חברות האינטגרציה" הפכו בפועל ל"חברות טרנספורמציה". הן אלה שמובילות כיום ארגונים מובילים במשק – לרבות גופים פיננסיים, בנקאיים, ממשלתיים, בריאותיים וביטחוניים – במסע השינוי הדיגיטלי. לחברות ה-IT יש יתרון גדול – הן נמצאות בקרביים של הלקוחות ברמה היומיומית, ומכירות בפרטנות מעמיקה את התשתיות, הצרכים והמגבלות שלהם. לכן, אין סיפוק גדול יותר מהאפשרות לאפיין את הצורך, לתכנן את הפתרון, וגם להטמיע אותו. אלו זמנים חדשים ומרתקים. כיום עבודת האינטגרטור, או הטרנספורמטור, לא רק עוסקת בחוד החנית של יישומי הטכנולוגיה החדשניים ביותר, אלא שהטמעתם המוצלחת תלויה בכוח אדם בעל מומחיות וניסיון שלא ראינו בעבר במגזר זה. אם בעבר ארכיטקטי מערכות ותוכנה ומנהלי DevOps היו גיוסים שבוצעו לרוב על ידי סטארט-אפים ומרכזי פיתוח גדולים, הרי שכיום רבים מהם מגויסים לענף שירותי ה-IT ומתמודדים עם פרויקטים חדשניים, מורכבים ומאתגרים מאין כמוהם. זו אבולוציה מבורכת שיש לצפות שעוד תתפתח ותעמיק, ותחזק את מיקומן האסטרטגי של חברות ה-IT בהנעת השינוי הדיגיטלי בתעשייה ובכלכלה הישראלית. הכותב הוא מנהל הטכנולוגיות הראשי של קבוצת וואן

VMware, שנוסדה ב-1998, היא חלוצת הווירטואליזציה. החברה אפשרה, בפעם הראשונה, לארגונים למזג כמה שרתים וירטואליים לשרת פיזי אחד, לחסוך ולייעל ללא הכר את מערך המחשוב. במהלך השנים הפכה VMware לשחקנית הדומיננטית בתחום ולבעלת נתח השוק הגדול ביותר בעולם. בישראל הוטמעו פתרונות הווירטואליזציה שלה בארגונים גדולים מכל מגזרי המשק, כולל ממשלה, צבא, היי-טק, פיננסים, בריאות, מסחר, ייצור, תשתיות ומגזרים נוספים. פלטפורמת הווירטואליזציה vSphere של VMware, שכוללת עשרות פתרונות, מאפשרת ניהול אחיד של סביבת האפליקציות המודרניות שמשתמשות במכונות וירטואליות, קונטיינרים וקוברנטיס. כמו כן, היא מאפשרת ניהול של סביבות מורכבות ושילוב בין אפליקציות IT מסורתיות שמשתמשות במכונות וירטואליות לאפליקציות מודרניות שמשתמשות בקונטיינרים וקוברנטיס. מאפיינים נוספים של הפלטפורמה כוללים: פשטות ניהול יום יומי של הסביבה, פשטות ניהול שדרוגים ללא הפרעות לאפליקציות, אפשרויות גידול ללא הפרעה לפעילות, אינטגרציה למערכות אבטחת מידע, ניצול מיטבי של החומרות במינימום תקורת ניהול ועוד. יכולותיה המגוונות של הפלטפורמה תומכות במגוון רחב של תרחישים: עיבודי בינה מלאכותית ולימוד מכונה, תמיכה בסניפים מרוחקים, ביג דטה, מחשוב עתיר ביצועים ועוד. השדרוג המשמעותי ביותר של הפלטפורמה vSphere 7, הגרסה האחרונה של הפלטפורמה, היא השדרוג המשמעותי ביותר שלה מזה שנים רבות. כך, לדוגמה, מפתחים ייהנו בשימוש בה מגישה בשירות עצמי לתשתיות ולפונקציות נוספות להגברת הפריון, ויצטמצם הזמן הרב שהם מבזבזים על ניהול התשתיות. מערכת Tanzu Kubernetes Grid שולבה בפלטפורמה והיא מספקת למפתחים אשכולות של קוברנטיס כשירות. vSphere 7 אף מאיצה את החדשנות, שכן האפליקציות יוכלו להשתמש באופן נרחב יותר במעבדי GPU כדי להאיץ ביצועים בתחומי הבינה המלאכותית ולימוד המכונה. שלומי אביב, מנכ"ל VMware ישראל. צילום: ניב קנטור שלומי אביב, מנכ"ל VMware ישראל, ציין כי "vSphere 7 מציעה לארגונים קפיצת מדרגה ביכולות לנהל סביבות מורכבות, בעת שרבים מהם מעמיקים את טביעת הרגל הדיגיטלית שלהם בשוק. ממשקי המערכת הם פשוטים וידידותיים להפעלת הסביבות המורכבות הללו, אך נדרשים ידע וניסיון להטמיעם. התמיכה המקצועית המסיבית של אבנט תקשורת במשווקים היא המפתח להצלחתם בשוק מקצועי זה, להרחבת עסקיהם ולכניסה של משווקים חדשים, שלא יידרשו להשקעות גדולות". לדברי שמעון אמויאל, מנכ"ל אבנט תקשורת, מפיצת פתרונות VMware בישראל, "אבנט בנתה מחלקת הנדסה (שירותים מקצועיים – Professional Services) ייעודית לפתרונות VMware, שמורכבת ממקצוענים שמסוגלים לתת מענה כולל למכירת הפתרונות ללקוחות: החל משלב הייעוץ הראשוני דרך האפיון וכלה בהטמעה ובהתקנה. השירות מיועד לקהל משווקי אבנט עבור לקוחותיהם והוא פותח את הדלת למשווקים החסרים יכולות הנדסיות בתוך הבית. כן הוא מיועד לספק למשווקים בעלי יכולות מוגבלות בבית גמישות ויכולת לבצע פרויקטים נוספים, ועל ידי כך להרחיב את פעילותם העסקית. מחלקת ההנדסה פותחת בפני המשווקים נתיב מהיר ויעיל למכירת פתרונות vSphere ופתרונות נוספים לארגונים, ולהרחיב את עסקיהם".