"ארגונים נדרשים לממש יעד של שירות לקוחות ברמה הגבוהה ביותר. זה יקרה, בין השאר, על ידי טיפול במידע, עם קבלת תובנות מבוססות נתונים, שיביאו לשיפור השירות של הלקוחות הפונים למוקד שירות הלקוחות. כעת אנו עומדים ביעד שיא של מענה ממוצע ללקוח בתוך 17 שניות", כך אמר עמית ינסמן, ראש מדור מערכות שירות במחלקת מערכות מידע, בשומרה חברה לביטוח. ינסמן דיבר באירוע השנתי של יבמ ישראל, Data and AI Forum Israel. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ב') באולם East בתל אביב, בהשתתפות לקוחות הסניף הישראלי של הענק הכחול ושותפי החברה העסקיים. הנחה אותו העיתונאי דרור גלוברמן, מגיש התוכנית נקסט בקשת 12. "המערכת מספקת עבורנו שלל תוצרים ודיווחים" לדברי ינסמן, שומרה היא חברה בת של מנורה אחזקות, "ואנו מתמקדים במצויינות בשירות. האתגר שניצב בפנינו הוא להישאר חברת ביטוח מסורתית ולא כזו הפועלת באופן ישיר, אלא באמצעות סוכנים. מסיבה זו אנו חייבים מערכות BI שיסייעו לנו בהשגת המטרה". ינסמן תיאר את הטמעת מערכת BI של קוגנוס (Cognos) מבית יבמ במערך הטלפוניה של מוקד שירות הלקוחות של החברה. "היה לנו מאוד חשוב להקים מערכת גמישה, אשר תיתן מענה למנהלים, עם יכולות תחקור, ועשינו זאת עם הטמעת פלטפורמה, שכוללת, בין השאר, ניתוח עבור הקול סנטר". לדבריו, "המערכת מספקת עבורנו שלל תוצרים ודיווחים, בחתכים שונים, המוקד נדגם לפי שעות הפעילות, שעות הלחץ, הפסקות, משמרות, מצב הנציגים. כלל המדדים הללו מסייעים לנו לקבל עוד ועוד תובנות המניבות שיפורים בחתכים שונים". ליליאן פנחס, סמנכ"לית טכנולוגיות של ליבי טכנולוגיות תוכנה מבית טלדור מקבוצת וואן. צילום: ניב קנטור "שיפור קבלת ההחלטות, וביצוען על בסיס החלטות מבוססות נתונים"  ליליאן פנחס, סמנכ"לית טכנולוגיות של ליבי טכנולוגיות תוכנה מבית טלדור מקבוצת וואן, אמרה כי "במסגרת ההיערכות לפרויקט עברנו כמה שלבים: עשינו את הכנת הנתונים על מנת שנוכל לטפל בהם באופן יעיל, וכך נוכל להנפיק תחזיות. מיפינו את צרכי הלקוח והבנו אותם. בנינו דו"חות ולוחות מחוונים כדי לייצר תמונת מצב מלאה, כולל עבר ועתיד. היעד הוא שיפור קבלת ההחלטות, וביצוען על בסיס החלטות מבוססות נתונים". פנחס סיכמה באומרה כי "יבמ מספקת פתרון אחד מלא לתחום, תחת קורת גג אחת, לטובת ניתוח, חיקור וטיפול בנתונים, עם הפקת תובנות מושכלות. ארגונים נדרשים להבין כי הטמעת כלים לטיפול בנתונים היא תהליך – ולא אירוע נקודתי ומהיר". יואב ליבנה, ראש תחום דטה ו-AI ב-מקס. צילום: ניב קנטור "התשתית הטכנולוגית שבנינו תאפשר לנו לפעול בעוד תחומים"  יואב ליבנה, ראש תחום דטה ו-AI ב-מקס (MAX), אמר כי "נפרדנו מבנק לאומי וכעת מקס היא חברה פרטית הנמצאת בבעלות קרן הון סיכון אמריקנית. שינינו את תפישת הפיתוח שלנו, ועברנו מעבודה בתצורת 'מפל מים' לעבודה מלאה בתצורת אג'ייל. כך, אנו עונים לדרישות המשתמשים לקבל את תוצרי הפיתוח מהר יותר". "את הפרויקט שהובלתי", אמר ליבנה, "עשינו בשיתוף נאיה טכנולוגיות. נדרשנו לערוך אותו כדי שהחברה תוכל להיכנס לעולמות תוכן חדשים בפעילות שלנו, עם טיפול בזמן אמת בנתונים ובדיווחים, עם מענה לשלל רגולציות ועם מעטפת אבטחת מידע מוכללת". לשם כך, הסביר, "נדרשנו להקים תשתית ארגונית, העונה לדרישות עסקיות משתנות, עם יכולות גמישות וגידול-קיטון. היו לנו תשתיות מבוססות קלאודרה (Cloudera) ונדרשנו להתאמה שלהן לצרכים החדשים. לקחנו את אגם הנתונים הארגוני, המבוסס קפקא, והטמענו פתרון לזמן אמת על גבי Apache NiFi. כך, ייצרנו 'בריכת אירועים', לתוכה אנו מכניסים עוד ועוד אירועים ונתונים". "בדרך זו", סיכם ליבנה, "ניתן לפתח במהירות תובנות עסקיות על בסיס אותם אירועים. בניית מערכות ה-IT לא נועדו לכשעצמן, אלא מטרתן לענות לצרכים עסקיים. אנו חברת שירותים פיננסיים, והתשתית הטכנולוגית שבנינו תאפשר לנו לפעול בעוד תחומים. הקמנו Data Hub ונמשיך בעוד מהלכים בעולמות הבינה המלאכותית ולימוד מכונה, על בסיס פיתוחים על קלאודרה".

אסון התרסקות המטוס הקל ליד חופי יוון שהתרחשה אמש (ב'), גבה את חייהם של שני ישראלים, שהבוקר (ג) הותרה לפרסום זהותם. שני ההרוגים הם חיים גרון, לשעבר סמנכ"ל הנדסה ורישוי במשרד התקשורת, ורעייתו אסתי. גרון היה אמור לשמש כעד תביעה במשפט נתניהו במסגרת תיק 4000, שכן במסגרת תפקידו במשרד התקשורת הוא טיפל בנושא הרגולציה של בזק.

האם, רבותי, ההיסטוריה חוזרת? האם מי שהיה מנהל השיווק של חברת הרהיטים רים בשנים 1980-1982, עומד להתמנות לתפקיד בכיר באורקל (Oracle)? העיתונאי מיכאל האוזר טוב מהארץ פרסם הבוקר (ג'), כי לארי אליסון, מייסד ו-CTO אורקל, הציע באחרונה ליו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, לכהן כדירקטור בענקית ה-IT. על פי הדיווח, ההצעה היא בשכר שנתי של מאות אלפי דולרים. נתניהו הכחיש כי קיבל הצעה כזו, ומאורקל נמסר "אין תגובה". ב-2012, אליסון, אז מנכ"ל אורקל, חתם על עסקה לרכישת 98% משטחו של האי לנאי, אחד מאיי הוואי. סכום העסקה לא פורסם, אך ידוע, כי המחיר המבוקש היה כ-500 מיליון עד 600 מיליון דולר. לנאי הוא האי השישי בגודלו מבין איי הוואי ושטחו מסתכם בכ-365 קילומטרים רבועים. שני האחוזים הנותרים משטחו של האי שייכים למדינת הוואי. אליסון התחרה על רכישת האי מול מייסד מיקרוסופט (Microsoft), ביל גייטס. גייטס ורעייתו, מלינדה, שכרו את האי כולו לרגל נישואיהם ב-1994, ולאליסון יש בו כבר בית. אליסון הוא עד תביעה בתיק 2000 – אשר מטפל בקשרים שהתנהלו בין נתניהו לבין נוני מוזס, מו"ל ידיעות אחרונות. במהלך העשור הקודם נתניהו היה במגעים עם כמה עשירי עולם יהודים, ולא רק, לשכנע אותם לרכוש את ידיעות אחרונות. אחד מהם, על פי המדווח, היה אליסון, יהודי-אמריקני ומיליארדר. חלופה לרכישת ידיעות אחרונות הייתה לרכוש אתר אינטרנט מקומי, או להקים עוד ערוץ טלוויזיה מסחרי. יצוין כי אף לא אחת מהיוזמות התממשה. בחודש שעבר התארח נתניהו באי לנאי, לצד שרה אשתו ויאיר בנו. על פי המדווח, אליסון אירח את בני הזוג נתניהו במהלך חופשתם לפחות פעם אחת. אחרים סיפרו להארץ, כי נתניהו ואליסון שוחחו ביניהם פעמים רבות. שכרם של דירקטורים בחברות דוגמת אורקל עומד על מאות אלפי דולרים בשנה. גורמים העריכו, כי נתניהו לא יקבל את ההצעה, כי היא כרוכה בהתפטרותו מהכנסת. בשנה שעברה חשף עיתונאי הארץ גידי וייץ, כי אליסון פנה כמה פעמים לעד תביעה אחר במשפט נתניהו, ארנון מילצ'ן, וביקש ממנו לשחרר את עורך הדין שייצג אותו, בעז בן צור, כדי שנתניהו יוכל לשכור את שירותיו. מילצ'ן, שלפי החשד נתן לנתניהו טובות הנאה בשווי מאות אלפי שקלים, דחה קודם לכן את בקשת עורך הדין להשתחרר מהייצוג, ונעתר לכך אחרי השיחות עם אליסון.

כנס הלקוחות הגלובלי של זום –Zoomtopia 2021, הניב ביומו הראשון (אתמול, ב') תוכניות וחידושים בפלטפורמה, המותאמים לעידן התקשורת החדש ולסביבות העבודה הדינמיות. בין החידושים הבולטים שהציג עודד גל, מנהל המוצר הראשי של החברה: תרגום חי בזמן אמת ותמלול עם תמיכה בכמה שפות, מוקד שירות לקוחות מבוסס וידיאו, שיאפשר לעסקים לחזק את הקשר עם לקוחותיהם, פתרון לוח מחיק שמאפשר תגבור היכולות לעבודה משותפת מרחוק, גלריה חכמה לשיחות בחדרי זום וחיזוק אמצעי ההגנה על הפרטיות והאבטחה שכבר מובנים בפלטפורמה. להלן החידושים שהציגה החברה: Zoom Contact Center (VCC) – מוקד שירות לקוחות בווידאו, המאפשר לעסקים התקשרות עם לקוחות באמצעות וידיאו. ההשקה הרשמית תהיה בתחילת 2022. לוח מחיק (Zoom Whiteboard) – הלוח הווירטואלי יפעל כ"קנבס דיגיטלי", שיאפשר שיתוף פעולה חלק, בזמן אמת ואסינכרוני. ניתן יהיה להפעיל את התכונה מכל מכשיר ומכל מקום בו נמצאים, והיא תיצור חוויות מפגש ויזואליות יותר ויעילות יותר. תרגום בשידור חי ותמלול שיחות – תרגום אוטומטי בזמן אמת, כמו גם הרחבת התמלול הקיים, עם תמיכה בכמה שפות בהמשך השנה. גלריה חכמה של Zoom Rooms – יורחב השימוש ב- Zoom Rooms Smart Gallery לפגישות בחללים בכל הגדלים, על ידי יצירת שידורי וידיאו אישיים של משתתפים בחדר, כך שהם ייראו בצורה ברורה ושווה על ידי עובדים מרוחקים. Hot Desking – פתרון ׳שולחן העבודה החם׳ המתוכנן של זום, שיהיה זמין מאוחר יותר השנה, יאפשר לעובדים להזמין מראש שולחנות וחללים במשרדיהם באמצעות מפה אינטראקטיבית של מקום העבודה. אבטחת פלטפורמה – זום מפתחת את טכנולוגייתBring Your Own Key (BYOK) . בנוסף, זום מתכננת להרחיב את ההצפנה מקצה לקצה (E2EE) גם ל-Zoom Phone – מצב שיכול לאפשר למשתמשים לשדרג ל-E2EE גם בעת ביצוע שיחות טלפון. כדי לתגבר את האבטחה ולשמור יותר על פרטיות המשתמשים ולהפוך את תהליך הזיהוי הראשוני של משתתפי הפגישה כחלק בלתי נפרד ושקוף למשתמשים, משתפת זום פעולה עם חברת Okta, לטובת זיהוי אפקטיבי יותר, שחולק עם המשתתפים פרופיל זיהוי מאושר ואמין. Zoom Apps: אפליקציות זום בנויות לייעל את תהליכי העבודה בפגישות. מאוחר יותר השנה, זום תהפוך את האינטגרציה של אפליקציות זום לזמינה עבור כל משתמשי הפלטפורמה, כולל עבור סמינרים מקוונים, ושימוש במכשירים ניידים. Zoom Chat Huddle View – יספק לצוותי עבודה תחושת חיבור ויזואלית תוך עבודה וירטואלית. חברי הערוץ יוכלו  לבחור רקע וירטואלי ייחודי לפי בחירתם, לשוחח בצ'ט, לראות בקלות מי נמצא בערוץ ולזהות במהירות אם הם עסוקים או זמינים, ולהפגיש צוותים בדרך חדשה לגמרי. Zoom Phone Video Voicemails – מתוכנן לספק אלטרנטיבה חביבה יותר לדואר הקולי הרגיל, עם היכולת להשאיר הודעות וידאו לעמיתים ישירות לתיבת הדואר הקולי שלהם. Zoom Widget – יישומון זום מתוכנן לספק לוח זמנים במבט אחד, שיכול לאפשר למשתמשים לראות מי כבר נמצא בפגישה, ולהודיע ​​למארח באמצעות Zoom Chat אם הם מאחרים. עבור אנשים בפגישות "גב אל גב", Zoom Widget יעזור להם לנהל זמן, ציפיות ולשמור על חבריהם לצוות. ״בעשור האחרון הפכנו לפלטפורמת ברירת המחדל ככל שמדובר בתקשורת וידאו, אך מעולם לא הייתה תקופה דינאמית יותר בהיסטוריה של החברה מאשר 18 החודשים האחרונים", אמר אריק ס. יואן, מייסד ומנכ"ל זום. "שחררנו מאות תכונות, שיפורים ויכולות חדשות בשנה האחרונה בלבד, ויש לנו תכונות חדשות מרגשות בצנרת הפיתוח שלנו, בין אם מדובר ביכולת לערוך סיעור מוחות ויזואלי על לוח מחיק וירטואלי ולשתף פעולה עם עמיתים בדומה לחוויה אישית, או ההזדמנויות האינסופיות של שירותי תמלול ותרגום חיים, המופעלים על ידי בינה מלאכותית. טכנולוגיות 'עתידניות' נמצאות על סף המעבר למציאות, והן יסייעו לכולנו לעצב מחדש את הדרך שבה אנו עובדים״, הוסיף יואן.

אפל הפיצה טלאי אבטחה לפגיעות יום-אפס, המשפיעה על כל מכשירי ה-iPhone, ה-iPad, ה-Mac ו-Apple Watch, לאחר שסיטיזן לאב גילתה את הפגיעות, שחושפת את מכשירי אפל לתוכנת הריגול פגסוס של NSO. סיטיזן לאב גם ממליצה למשתמשים לעדכן בדחיפות את מכשיריהם. לדברי הענקית מקופרטינו, גירסת iOS 14.8 למכשירי iPhone ו-iPad, כמו גם העדכונים האחרונים ל-Apple Watch ול-macOS יתקנו לפחות פגיעות אחת, שלדבריה "ייתכן כי כבר נוצלה בצורה פעילה". סיטיזן לאב, מעבדת מחקר ופיתוח בנושאי אבטחה, זכויות אדם וטכנולוגיות תקשורת, הפועלת מאוניברסיטת טורונטו,  ציינה, כי חשפה פריטים חדשים של פגיעות ForcedEntry, שנחשפה בחודש שעבר כחלק מחקירת פגיעות יום-אפס שנעשה בה שימוש בסתר כדי לפרוץ ולרגל אחר מכשירי iPhone ששייכים לאקטיביסט בחרייני. בחודש שעבר הודיעה סיטיזן לאב כי נוזקת יום-אפס – המכונה כך משום שהיא נותנת לחברות אפס ימים כדי להפיץ תיקון – ניצלה פרצה באפליקציית iMessage של אפל כדי לשתול במכשירו של הפעיל הבחרייני את תוכנת הריגול פגסוס, שפותחה על ידי NSO הישראלית. התוכנה, כידוע, מאפשרת ללקוחות הממשלתיים שלה גישה כמעט מוחלטת למכשירו של יעד הריגול, כולל לנתונים אישיים, לתמונות, להודעות ולמיקומים. הפרצה שהתגלתה היא משמעותית במיוחד, משום שהיא נכללה בגירסאות האחרונות של מערכת ההפעלה iOS 14.4 ו-14.6 שאפל הפיצה בחודש מאי האחרון. יתרה מכך, הנוזקה הצליחה לפרוץ מבעד לשכבת ההגנה שאפל הוסיפה ל-iOS 14, המכונה BlastDoor, שהייתה אמורה למנוע תקיפות חשאיות מעין אלה על ידי סינון קוד זדוני. בממצאיה האחרונים גילתה מעבדת האבטחה, לדבריה, עדות לנוזקת ForcedEntry במכשירו של אקטיביסט סעודי, שבאותה עת פעלה בו הגירסה המעודכנת ביותר של iOS. כעת מציינת סיטיזן לאב, כי אותה נוזקת ForcedEntry פעילה בכל מכשירי אפל, ורק העדכון החדש מבטל אותה. סיטיזן לאב דיווחה לאפל על הפגיעות ב-7 בספטמבר, ואף ציינה כי היא מייחסת את הנוזקה לקבוצת NSO ברמה גבוהה של ביטחון, על רקע העדות שמצאה. בהצהרה קצרה, אישר מנהל ההנדסה והארכיטקטורה של האבטחה באפל, איוואן קרסטיק, את התיקון. לדבריו, " לאחר זיהוי הפגיעות שניצלה את הפרצה ב-iMassage אפל מיהרה לפתח ולהפיץ תיקון בגירסת iOS 14.8 כדי להגן על המשתמשים שלנו. אנו מעריכים ביותר את סיטיזן לאב על שהשלימה את העבודה הקשה של השגת העדות של ניצול הפרצה כך שיכולנו לפתח את התיקון במהירות. התקפות מעין אלה הן מתוחכמות במיוחד, פיתוחן כרוך בעלויות של מיליוני דולרים, ולעתים קרובות יש להן חיי מדף קצרים, והן משמשות לעקוב אחר אנשים אינדיווידואלים. בעוד שהמשמעות היא שהן לא מאיימות על רוב המשתמשים שלנו, אנו ממשיכים לעבוד ללא לאות כדי להגן על כל לקוחותינו, ואנו מוסיפים בקביעות הגנות חדשות למכשירים ולנתונים". מקבוצת NSO לא נמסרה תגובה.

הסכם השלום עם איחוד האמירויות, שמוכר כהסכמי אברהם, חולל ללא ספק תמורות רבות ביחסי החוץ של ישראל במזרח התיכון. מעבר להיבטים פוליטיים וביטחוניים, ההסכם יצר ציפיות ברמה גבוהה ביותר בקרב המגזר העסקי משני הצדדים, ובין היתר במגזר ההיי-טק והחדשנות. היו סיבות לציפיות האלו, מאחר שהעובדה שחברות ישראליות פעלו בדובאי ובמדינות שכנות הייתה אחד הסודות הגלויים ביותר. חתימת ההסכם הוציאה את שני הצדדים מהחשאיות ההגיונית שהייתה סביב הפעילות שם, ונתנה לה תוקף רשמי על בסיס עסקי. ענף ההיי-טק הפך להיות, באופן טבעי, מוקד להתעניינות משני צדי המתרס. חילופי השגרירים שחררו לא מעט חסמים חברות ישראליות מצאו שם הזדמנויות עסקיות רבות, וגם האמירתים מצידם. ואכן הדברים החלו להתממש. מייד לאחר חתימת ההסכם אמרו ראשי המגזר העסקי ונציגי הממשלה שכדי לעבוד עם האמירתים צריך לעשות שיעורי בית, ללמוד היטב את הצרכים שלהם, ולהציע להם את הפתרונות הנכונים. אחרי ההייפ הגדול, באופן טבעי, נשארו בזירה השחקנים הגדולים, והחברות שהשכילו להציע את הפתרונות שדרושים לשכנינו החדשים. לאט לאט הפנימו פה כי המאפיין את האמירתים הוא שהם מדינה שיש בה לא מעט חדשנות, שבתחומים מסוימים אפילו עולה עלינו. יש להם כסף, אבל הם לא ממהרים להשקיע אותו אצל כל מי שבא עם פתרון שהם כבר שמעו עליו במקומות אחרים.  נקודה נוספת שלמדנו במהלך השנה היא שמבנה העסקים שם משולב בצורה הדוקה עם המלוכה והמימשל. ולכן בשנה האחרונה נערכו מפגשים, בזום וגם פיסיים בין ראשי הממשל באיחוד האמירויות לבין מקביליהם הישראלים. בחודש יולי הגיש השגריר של האיחוד, מוחמד אל חאג'ה, את כתב אמנתו לנשיא ישראל יצחק (בוז'י) הרצוג. במקביל, ישראל מינתה את אמיר חייק לשגרירנו באבו דאבי, ובכך הפכו ההסכמים לרשמיים. חילופי השגרירים שחררו לא מעט חסמים שהיו אצלם, בין היתר, בגלל חוסר היציבות הפוליטית שאפיין את ישראל בשלוש השנים האחרונות. מבחינת היצוא הישראלי אפשר לומר שהציפיות התממשו. על פי הערכת אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא, היקף היצוא מישראל לדובאי יגיע לכמיליארד דולר. הבירוקרטיה משבשת אחד התחומים שצבר תאוצה ממשית בעקבות ההסכמים הוא תחום הסייבר, שהפך להיות כלי במאבקים בין מדינות וביניהם איראן, שמאיימת לא רק על ישראל. דורון אמיר, יזם ויועץ בתחום הסייבר שפועל גם באיחוד האמירויות, אומר כי הציפיות בתחום הסייבר מתממשות, אבל הקצב הוא אטי יחסית לפוטנציאל. אחת הסיבות היא הקורונה שלא דעכה, והעיבה על היכולת לנוע בין המדינות. לדברי אמיר יש חסם נוסף שהוא ברמה רגולטורית. הסדרת הפעילות הפיננסית בין הבנקים בישראל לבין הבנקים באיחוד האמירויות. כיום כל עסקה שיש בה עסקי מימון מתנהלת בצורה מסורבלת. לדבריו, אין ספק שאם ממשלת ישראל תתגבר על כל חסמי הרגולציה, העסקים עם האמירתים יזרמו בקצב מהיר יותר גם שמואל שי, יו"ר פורום העסקים ישראל דובאי, סבור שהיקף הקשרים עם דובאי, וכל המדינות שמסביב לאמירויות, היה יכול להיות גדול יותר אילו ממשלות ישראל, זו החדשה ובעיקר קודמתה, היו מצליחות להתגבר על חסמי בירוקרטיה, פוליטיקה וחוסר משילות. לדבריו, מייד לאחר ההסכם הקימו האמירתים את קרן אברהם, עם 10 מיליארד דולרים שנועדו להשקעות בישראל. לטענתו, סכסוכים בתוך הממשלה, בחירות ושיתוק בכל מה שקשור לתקציבים הביאו לכך שדולר אחד עדיין לא הושקע בפרויקטים שהאמירתים הגדירו מראש ומוכנים להשקיע בהם. שי אומר כי אנחנו מתקרבים לנקודה רגישה שבה הם יאבדו את הסבלנות. הם מורגלים לכך שאם הקשר עם בין ראשי מדינות ושרים, ההחלטות צריכות לחלחל למטה במהירות. כמה חבל שאצלנו עדיין לא הפנימו את זה. איחוד האמירויות מינף את ההסכם לטובת חיזוק המיתוג של דובאי כמרכז העסקים של העולם. בין היתר הם מארחים השנה את התערוכה הבינלאומית אקספו, שתיפח בחודש אוקטובר ותסתיים במרץ 2022 . צפויים להשתתף בה 25 מיליון איש, אנשי עסקים ובעיקר תיירים. ישראל תיוצג על ידי 2,500 אנשי עסקים, בהובלת מכון היצוא. הביתן הישראלי יהיה בנוי כאוהל ענק, עם שבעה שערים דרכם יעברו המבקרים מצד אחד לשני, וייחשפו לגיוון האתני ותרבותי שלנו. חילופי ידע ומדע תחום נוסף שזוכה לשיתופי פעולה הוא המדע. זה החל עוד בממשלה הקודמת בתקופת כהונתו של השר יזהר שי כשר המדע, ונמשך גם בממשלה החדשה. היום (ג'), באירוע שנערך בהובלת השרה אורית פרקש הכהן, התקיים כנס מדעי ראשון משותף לישראל ולאיחוד האמירויות, בהשתתפות 30 חוקרים וחוקרות מישראל והאמירויות, והשתתפו בו מאות אנשים מהאקדמיה והתעשיה. הוקמו קבוצות עבודה משתופות בנושאים של בינה מלאכותית, בריאות, אגריטק, אנרגיה – אלו הם בעיקר התחומים שהאמירתים מתעניינים בהם, ובעקבותיהם צפוי שיהיו גם הסכמים מסחריים ועסקיים בין שתי המדינות. גם פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 ערך את הכנס השנתי הבינלאומי שלו בדובאי. בכנס התארחו מנהלי חברות טכנולוגיות מישראל ומדובאי, והוא הוקדש בעיקר לחילופי ידע בין המנמ"רים לעמיתיהם האמירתים, שיצאו מגדרם כדי לארגן להם קבלת פנים מדהימה. בשורה התחתונה: הסכמי אברהם היו יריית זינוק מעולה לקידום היחסים הן הפוליטיים והן הכלכליים בין ישראל לשכנותיה. ההיי-טק מוביל גם בנושא זה, אבל כדי שהמומנטום הזה יימשך גם בשנים הבאות ישראל צריכה להתאים את הרגולציה ואת הבירוקרטיה שלה לשכנינו החדשים. בניגוד למדינות אחרות באזור, אין לאמירתים הרבה זמן, והם ממוקדים להשיג את היעדים שלהם. לפיכך רצוי מאוד שאנחנו נישאר על הגלגל שלהם.

הכינו הכין את הפופקורן והקוקה-קולה: אירוע הסתיו הגדול של אפל עומד להתקיים היום בערב (20:00 שעון ישראל), זו השנה השנייה כאירוע מקוון המשודר ממטה החברה בקופרטינו. במוקד האירוע צפויה החברה להציג את דגם ה-iPhone 13, לצד גירסת 7 של השעון, את הדור השלישי של אוזניות ה-AirPods ודגם מוזל חדש של ה-iPad. לפי הדיווחים, אפל תקיים בעוד כמה שבועות אירוע נוסף, שייוחד לדגמי Mac חדשים. מכל מקום, הנה אוסף השמועות וההדלפות שפורסמו עד כה לגבי המוצרים החדשים הצפויים באירוע היום. iPhone 13 – צפויים ארבעה דגמים, שלא יציגו שינויים מהפכניים – בהתחשב בעובדה שבדגם הקודם (12) בוצעו שינויים יחסית משמעותיים, כמו שוליים שטוחים ושילוב MagSafe. השיפור הגדול ביותר צפוי להתבטא במסך, עם תכונת Always On וקצב רענון של 120 הרץ ומגרעת מוקטנת. עוד שיפורים צפויים במערכת הצילום, שייתכן כי יתווסף לה חיישן LIDAR – המשפר את הצילומים בתנאי תאורה חלשים, ואפקטים של AR בכל הדגמים ולא רק בדגמי ה-Pro. דגמי ה-Pro יזכו ליכולות אוטופוקוס וייתכן שתוטמע בהם טכנולוגיית LTPO, שמשנה את קצב הרענון בהתאם לתוכן המוצג על המסך. בנוסף, לפי האנליסט מינג-צ'י קאו, הידוע בדיווחים אמינים, המכשירים החדשים יוכלו לתמוך בשיחות לווייניות ויאפשרו למשתמשים לקיים שיחות ולשלוח הודעות באזורים שאין בהם רשת סלולרית. Apple Watch Series 7 – לפי מקורות שונים, השעון החדש יזכה לשוליים שטוחים, כמו בדגם ה-iPhone 12, מסגרת דקה יותר ומסך גדול יותר. החידוש הגדול: חיישן שמודד את רמת הסוכר בדם, את לחץ הדם ואת רמת האלכוהול בדם. AirPods דור 3 – לאחר שנתיים מהדגם הקודם, צפוי דור חדש של האוזניות, שייתכן כי החידוש בהן יהיה חיישנים מוטמעים (ג'ירוסקופ ומד תאוצה), שיאפשרו צליל מרחבי. iPad Mini דור 6 – לפי השמועות, החברה תציג דגם חדש, שיזכה לרענון עיצובי גדול, שכן העדכון האחרון לעיצוב שלו היה ב-2016, ועדכון הרכיבים הפנימיים האחרון שלו היה ב-2019. הדיווחים מדברים על עיצוב שיהיה דומה למכשיר ה-iPad Air האחרון, עם זיהוי טביעת אצבע שישולב בכפתור ההדלקה הצידי – וללא זיהוי פנים. המסך שלו צפוי לגדול קמעה – מ-7.9 אינץ' ל-8.4 אינץ', עם מסגרת דקה יותר, ויש הצופים גם שקע טעינה USB-C.

בחלקים א', ב', ג' ו-ד' של סדרת המאמרים הזו הצגתי את הקשר ההדוק בין התרבות הארגונית לבין הטרנספורמציה הדיגיטלית. בחלק זה נמשיך במסע שלנו, והפעם נתמקד בנושא הנתונים. אחד המימדים החשובים של ארגון דיגיטלי הוא השימוש והמינוף של הנתונים להפקת תובנות, לתמיכה באנליטיקה וקבלת החלטות, לשיפור חוויית הלקוח ולפיתוח מוצרים ושירותים דיגיטליים מתקדמים. במילים אחרות, זהו ארגון מונע נתונים (Data Driven Organization).  אחד ממאפייני העידן הדיגיטלי הוא נפח נתונים העצום שעומד לרשות הארגון, פנים וחוץ ארגוניים. נתונים אלה מיוצרים על ידי היישומים הרבים בהם הארגון משתמש, וכן הם אוסף גדול של נתונים המגיעים מסנסורים, מכשירי מובייל, אתרי מסחר אלקטרוני, רשתות חברתיות ועוד. ארגונים רבים עוסקים באיסוף וניהול הנתונים, אולם אינם מצליחים למצות את מלוא הפוטנציאל של הפקת התובנות מהררי הנתונים העומדים לרשותם ולנצלם לפיתוח מוצרים, שירותים ומודלים עסקיים חדשניים. הבעיה איננה טכנולוגית או היעדר הכלים המתאימים, אלא התרבות הארגונית והידע של מנהלי ועובדי הארגון כיצד להפיק ערך מהנתונים. אינפוגרפיקה: רז הייפרמן. צילומים: BigStock טובעים בים הנתונים – אבל לא מצליחים להפיק מהם את מלוא הפוטנציאל  נפח הנתונים שהעידן הדיגיטלי מייצר הוא אדיר, וצומח אקספוננציאלית. תופעת ה-Big Data כבר בת עשר שנים ומקובל להצביע על מודל ה-4V לתיאור מאפייניה: א). הגידול המואץ בנפח הנתונים (Volume); ב). העושר וסוגי הנתונים המובנים והלא מובנים שנאגרים (Variety); ג). קצב הולך וגדל בזרימת הנתונים לארגון (Velocity); ד). רמת האמינות של מקורות הנתונים (Veracity). כמות הסנסורים והמכשירים המחוללים ומשדרים וביניהם: מכשירי מובייל, מחשבים נייחים וניידים, מקררים, תנורים ומכונות כביסה חכמות, מזגנים, תאורה, טלוויזיות ועוד; רצפת הייצור עתירת המכונות המכילות רכיב דיגיטלי; מוצרים המותקנים אצל הלקוחות; העיר החכמה עם המגוון העצום של מצלמות, עמודי תאורה חכמים, רמזורים חכמים, מדי מים דיגיטליים ועוד; יישומים ארגוניים כגון מערכות ERP, CRM; ניהול שרשרת האספקה; בילינג; אתר האינטרנט; מערכות ה-e-commerce והלוגיסטיקה; דואר אלקטרוני; מערכות לניהול מוקדי שירות; מערכות לניהול ידע ומערכות פנים-ארגוניות נוספות – כל אלה מייצרים ומנהלים נתונים רבים ומאיימים להטביע את הארגון בים הנתונים. הבעיה איננה מחסור בנתונים אלא ביכולת ובכישורי הארגון למימוש הפוטנציאל.  צעדים לקידום תרבות מונעת נתונים בחלק מהארגונים קיימת תחושה שהאחריות על הפקת הפוטנציאל מהנתונים היא על חבורה קטנה של מדעני ומנתחי נתונים/אנליסטים. זו טעות – מימוש הפוטנציאל נמצא על כתפי רוב העובדים. עליהם ללמוד לעבוד עם נתונים ולדעת להפיק מהם ערך. לשם כך, על הארגון לנקוט בצעדים ופעולות, כדי להנחיל תובנה זו בקרב כלל העובדים. במילים אחרות – על הארגון ליזום ולטפח תרבות מונעת נתונים. להלן מספר צעדים מומלצים: שילוב באסטרטגיה ומחויבות הנהלה – להנהלה הבכירה יש תפקיד קריטי בקידום תרבות מונעת נתונים. עליה לוודא שנושא הנתונים ומימוש הפוטנציאל מקבל ביטוי באסטרטגיה, חזון, ערכים ויעדים. על המנהלים לשמש כדוגמה אישית, ולבסס את ההחלטות על נתונים ולא על תחושות בטן, ניסיון ואינטואיציה. כל ישיבה היא הזדמנות להנחלת תרבות של נתונים.   תקשור, תקשור ותקשור – על ההנהלה להבטיח שעובדי הארגון מבינים את החשיבות שההנהלה רואה במימוש הפוטנציאל של הנתונים ועד כמה היא משקיעה משאבים להשגת יעד זה. עליה לתקשר נושא זה בכל הזדמנות, ולעודד מנהלים להשתמש בנתונים בתהליכי קבלת החלטות ופיתוח מוצרים, שירותים ומודלים עסקיים חדשים. הדרכה והטמעה – על ההנהלה להשקיע בהדרכת העובדים בנושא הנתונים: מהם מקורות הנתונים, מה רמת אמינותם, מהם הכלים האנליטיים לניתוח נתונים ומגמות, כיצד ניתן להשתמש בנתונים בהבאת ערך ללקוחות, ועוד. ניתן לייצר מסלולי הדרכה והסמכות, ומתן הוקרה לעובדים המשיגים תוצאות גבוהות. משילות נתונים – על הארגון להשקיע במשילות נתונים ובנושאים כגון מיפוי מקורות הנתונים; פיתוח קטלוג של הנתונים לאיתור ומשמעות הנתונים; שיפור באיכות, אמינות וטיב הנתונים; הגנה על הנתונים; ועוד. משאבים – ניהול הנתונים מהווה מאמץ טכנולוגי לא פשוט. הנפח והשונות בסוגי הנתונים מהווים אתגר שיש להשקיע בו מאמץ, משאבים ואנשים ייעודיים. ניהול בסיסי הנתונים התפעוליים, ניהול אגמי נתונים ומחסני נתונים המשמשים למטרות אנליטיות, מחייבים השקעות משמעותיות לאורך זמן. על ההנהלה להבטיח את קיומם של המשאבים הנדרשים. לסיכום הנתונים הפכו לנכס חשוב של הארגון ומינופם מוטל על כתפי ההנהלה. לנתונים פוטנציאל לתרום לרווחיות, ליצירת יתרון תחרותי ולהבאת ערך ללקוחות הארגון, אבל זה לא יקרה מעצמו. המושג "הנתונים כנכס" מהווה נדבך חשוב בטרנספורמציה הדיגיטלית. תרבות ארגונית מונעת נתונים מהווה מרכיב חשוב בהצלחת הארגון בעידן הדיגיטלי, עידן בו הנתונים עברו מהחצר האחורית (Back Office) אל הבמה הקדמית (Front Office), וישארו שם. בעידן הדיגיטלי האמירה המפורסמת In god we trust, all others must bring the data נכונה מתמיד. הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital