כתב: יניב אמינוף, מנהל מכירות החטיבה העסקית, הדפסה וסריקה באפסון (Epson) ישראל. מישהו זוכר את הפילם של פעם? זה שהיינו מכניסים למצלמה, מצלמים על עיוור ורצים אחר כך לחנות הצילום כדי לפתח (ועל הדרך לזרוק חצי מהתמונות שלא יצאו)? מדובר בטכנולוגיה נוספת שהקידמה דחקה לשולי הדרך. דוגמאות מהסוג הזה לא חסרות. מאבק לא פחות מעניין מתרחש בשנים האחרונות בזירה שדי רחוקה מהעין: חדרי ההדפסה, או "פינות ההדפסה", שם שוכנות אחר כבוד המדפסות המשרדיות או הארגוניות. לשם נשלחים חומרים להדפסה ולשם מגיעים כדי לאסוף את כמויות הנייר שהצטברו להן. המלחמה ב-"שדה קרב" זה היא בין שתי טכנולוגיות: זו הוותיקה יותר – הדפסת הלייזר המסורתית, עם הטונרים שצריך לנער לפני שימוש, וזו הצעירה יותר – טכנולוגיית הזרקת הדיו העסקית. אם בעבר שלטו מדפסות הלייזר ללא עוררין בשוק העסקי, הרי שכיום נראה שהכף מתחילה לנטות לכיוון הזרקת הדיו. בזמן שמדפסות הלייזר קפאו על שמריהן, מדפסות הדיו רצו קדימה, כשחידוש רודף חידוש בתחום זה. מה גם שמדפסות בטכנולוגיית דיו הן פשוטות יותר מבחינה מכנית ממדפסות לייזר. יש להן פחות חלקים נעים והן דורשות עד ל-98% פחות תחזוקת משתמש. החלק היחיד שנע במדפסת הזרקת דיו הוא ראש ההדפסה, לעומת מדפסת הלייזר, שבה נמצאים בתנועה לפחות שישה סטים של רולרים, שלא לדבר על כך שהנייר צריך לנוע דרך מתקן "פיוזר" ורצועת הנעה. ככל שיש יותר חלקים זזים, כך עולה הסיכון לתקיעה). אבל, כך נראה, טכנולוגיה אחרת היא זו שמשכנעת מנהלי רכש ברחבי העולם לעבור לכיוון הזרקת הדיו, ואליה מצטרפת מילת קסם אחת: קיימות (Sustainability). בעסקים ובארגונים, כחלק מתפיסת העולם והתרבות הארגונית, התווספה לה השמירה על הטבע ומשאביו, ובנקודה זו מדפסת הלייזר הפסידה את הבכורה. הסיבה: טכנולוגיה חדשה שפיתחה אפסון – Heat-Free. איך זה עובד? פשוט: בעוד מדפסת הלייזר המסורתית חייבת חימום טרם הדפסה, הפיתוח של אפסון ותהליך שזכה לשם Piezo ejection מאפשרים את הזרקת הדיו ללא כל חימום, אלא באמצעות לחץ שמופעל ולמעשה "יורה" את טיפות הדיו הזעירות דרך ראש ההדפסה. יניב אמינוף, מנהל מכירות החטיבה העסקית, הדפסה וסריקה באפסון ישראל. צילום: יח"צ פיתוחים משמעותיים נוספים, שגם בהם השקיעה אפסון מיליוני דולרים, הם טכנולוגיות ראש ההדפסה PrecisionCore ו-Micro Piezo. הפיתוחים הללו בוצעו על בסיס הידע שנובע מהתמחותה של החברה במיקרו-מכנו-אלקטרוניקה. החיבור מאפשר לראש ההדפסה לשחרר טיפות דיו סופר זעירות, זהות בגודל ובצורה (בניגוד לחימום בלייזר, שיוצר בועות אוויר). בכל שנייה יורה "נחיר" הדפסה 40 אלף טיפות – נתון שתורם למהירות ההדפסה ולדיוקה. הטכנולוגיה גם מאפשרת לראש ההדפסה לייצר טיפות בגדלים משתנים, לפי סוג ההדפסה, וכך ניתן לקבל מעברים חלקים וטבעיים יותר מצבע לצבע. ולא פחות חשוב: ראשי ההדפסה אינם מתכלים. מהם היתרונות בטכנולוגיה נטולת החום? יש לטכנולוגיית ה-Heat-Free יתרונות גדולים: ראשית, היא שומרת על מהירות ההדפסה. ביציאת המדפסת ממצב "מנוחה" או עם הדלקתה, היא מוכנה מיד להדפסה הראשונה. אין צורך להמתין לסיומו של הליך החימום שקורה במדפסות הלייזר. המשמעות: מי שמדפיס חוסך לעצמו ולעסק הרבה מאוד זמן המתנה מצטבר. יתרון נוסף הוא בכך שטכנולוגיית ה-Heat-Free מביאה לכך שהמדפסת צורכת פחות אנרגיה (חשמל) מטכנולוגיית מדפסות הלייזר, שכן, כאמור, אין צורך בחימום. התוצאה: פחות צריכת חשמל. אם לסבר את האוזן, מדפסת Epson WF-C20590 שבליבה טכנולוגיית Heat-Free משתמשת בעד פחות 85% אנרגיה מאשר מדפסת לייזר A3 צבעונית.

רשות החדשנות בשיתוף משרד התקשורת השיקו את מסלול "5G", המקדם כניסה והטמעה של טכנולוגיות ויישומים מתקדמים על בסיס תשתיות דור ה-5. המסלול קורא לחברות טכנולוגיה ישראליות לבצע פיילוט של היישומים, הטכנולוגיות או המוצרים שפיתחו בסביבות עבודה מבצעיות ובאתרי ניסוי של משרד התקשורת. המסלול מעניק תמיכה לחברות טכנולוגיה ישראליות אשר עוסקות בתחום התקשורת, ויציגו מוצרים, טכנולוגיות או יישומים אשר בשלים להרצה (לאחר בחינת היתכנות ופיתוח מרבית המוצר) וללא תכולות מו"פ משמעותיות. במסגרת התוכנית יבוצעו פיילוטים בסביבות עבודה מבצעיות של החברות המפעילות שזכו במכרז התדרים , במרכזי מו"פ של חברות מובילות ובאתרי ניסוי של  משרד התקשורת. פיילוטים אלו  יבוצעו על ידי בקשת תמיכה באמצעות מסלול מס' 2 של רשות החדשנות. פרויקטים שבקשתם תאושר יקבלו תמיכה כספית בשיעור של 50%-20% מהוצאות המו"פ המאושרות. תמיכה כספית בשיעור חריג של 60% מהוצאות המו"פ המאושרות תינתן לתוכנית בעלת פוטנציאל להשפעה יוצאת דופן על הגברת הפריסה והשימוש בתשתיות וביכולות תקשורת מתקדמות בישראל. תוספת של 10% מענק תינתן במידה שפעילות המו"פ שאושרה מתבצעת באזורי עדיפות לאומית וגם אתר ההרצה שאושר ממוקם באזור עדיפות לאומית. המסלול פתוח להגשה עד ה-19.10.2020. בוובינר שקיימו אתמול רשות החדשנות ומשרד התקשורת ציין אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, כי "הקול הקורא" הראשון של משרד התקשורת מהווה התנסות ראשונית בהטמעה של דור 5 בישראל, וחשוב מאוד שיתוף הפעולה כדי לקדם את הנושא". התשובות לבקשות, ציין אהרון, "יתקבלו בתהליך מהיר עד סוף השנה". עוד ציין אהרון, כי התקציב של התוכנית עומד על 9 מיליון שקלים, "בתקווה שהם יממנו סיוע ל-15 פיילוטים". לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת, אמרה כי בשבועות הקרובים ישלים משרד התקשורת את הענקת הרישיונות לחברות שזכו במכרז התדרים, "ואנו מצויים גם בתחילתה של פריסה מסיבית של סיבים אופטיים במדינה. זוהי מהפיכה תשתיתית שמתרחשת  פעם ב-20 שנה, אולי יותר, ונלוות לה משמעויות רבות. משרד התקשורת מעוניין להמריץ את תעשיית התקשורת ואת ההתפתחות הטכנולוגית בישראל בתחום התקשורת, ובפרט ביישומים הטכנולוגיים ובמוצרים בסביבת הדור החמישי. יש לנו שאיפה שישראל תהיה במובילות משמעותית בזירה של יישומי דור 5, וזו אחת הסיבות שחברנו לשותפות עם רשות החדשנות. משרד בתקשורת מחויב להפעיל את כל הכלים שעומדים לרשותו כדי להסיר חסמים רגולטוריים". טל אלימלך, מנהל תחום בכיר רגולציה וחדשנות במשרד התקשרות, דיבר על אתגרים בשוק התקשורת ומנועי צמיחה ביישומי דור 5. לדבריו, בישראל חל גידול של כמעט פי 14.5 בצריכת הדטה, ובשנה הנוכחית תגדל הצמיחה עוד יותר, בייחוד על רקע משבר הקורונה. "אנו רואים שהשוק בישראל זקוק לתשתיות מתקדמות מאוד". "אנו רואים ביישומי הדור החמישי את מנוע הצמיחה של קידום תשתיות הסלולר במדינה", הוסיף אלימלך, בשאיפה לייצר מערכת גומלין בין חברות תשתיות התקשורת ובין עולם רחב של יישומים בכל תחומי החיים". מטרת המסלול, אמר אלימלך, היא להגדיל את הפריסה ביכולות תקשורת מתקדמות בישראל ובכך לשפר את תשתית התקשורת הישראלית, לפתח יישומים שונים על בסיס תשתיות תקשורת מתקדמות, ולהגביר את הפריון בענפי הכלכלה השונים במשק באמצעות סיוע לחברות צומחות להגיע לאבן דרך משמעותית בפיתוח שלהן".  

חברת LG  חשפה אתמול באירוע מקוון ממשרדיה בסיאול את הסמארטפון הראשון כפול המסכים בסידרת ה-Wing שמציג חוויית שימוש שונה לחלוטין מכל סמארטפון אחר הקיים היום בשוק, עם תכונות ייחודיות התומכות בעיצוב המיוחד מחזיקי ה-Wing יכולים להחליף בצורה פשוטה וקלה בין מצב Basic למצב Swivel, במסגרתו המסך הקדמי מסתובב על צירו 90 מעלות בכיוון השעון למצב מאוזן, וכך נחשף מסך נוסף בגודל של 3.9 אינץ' המספק אפשרויות שימוש חדשות ומגוונות. בעת השימוש במצב Swivel, ניתן להציג אפליקציות על שני המסכים יחדיו או שתי אפליקציות שונות בעת ובעונה אחת על כל מסך בנפרד. התצוגה הייחודית של ה-LG Wing פותחת מגוון רחב של אפשרויות חדשות ואופציות לאינטראקציות ייחודיות מול אפליקציות ויישומים רבים, המאפשרות לבצע בקלות כמה פעולות בו זמנית. המשתמשים יכולים לצפות בווידיאו במסך הראשי ובתוך כך לחפש מידע במסך השני, או למשל לקבל שיחה בעת ניווט, כשמסך הניווט נשאר פעיל והחיווי על השיחה מופיע במסך השני וכך לא מפריע כניווט. פיצ'ר ה-Multi app מאפשר ליצור קיצורי דרך לצמדי אפליקציות שלרוב מופעלות יחדיו וכך ניתן להפעיל אותן בקלות. המסך הראשי של המכשיר הינו P-OLED Fullvision בגודל  6.8 אינץ', עם יחס רוחב וגובה של 20.5:9. המסך השני לא רק מרחיב את אפשרויות הצפייה במכשיר, אלא גם משמש לאחיזה נוחה בזמן שהמסך הראשי במצב מאוזן. בנוסף לכך, בזמן שמפעילים את ה-Grip lock, המסך השני יכול להציג מידע כגון תאריך ושעה על מנת למנוע נגיעות מיותרות במסך הראשי. בעת השימוש באפליקציות המתאימות במיוחד עבור מצב ה-Swivel, המסך השני משמש כ"מרכז מידע". למשל, המשתמשים יוכלו לשנות את הגדרות הסאונד והווידאו באמצעות אייקון שיצוץ בחלקו העליון של המסך ללא צורך בעצירת הסרט, או לעבור לחלון אחר. מערך הצילום של ה-Wing כולל מצלמת סלפי קדמית נשלפת בת 32 מגה-פיקסל, ומצלמה אחורית בת שלוש עדשות: הראשית של 64 מגה-פיקסל ושתי עדשות אולטרה רחבות, האחת  בת 13 מגה-פיקסל והשנייה בת 12 מגה-פיקסל, המיועדת במיוחד לצילום בזמן שהמסך ניצב על צירו ב-90 מעלות. המכשיר מאפשר לצלם עם שתי מצלמות בו זמנית – בעזרת מצלמת הסלפי הנשלפת ואחת המצלמות האחריות. את התוצאה ניתן לשמור לסרטון וידאו אחד או כשני סרטונים נפרדים. בעת צילום וידיאו, המסך השני של המכשיר הופך לנקודת אחיזה נוחה המספקת יציבות הדרושה על מנת לצלם תמונות חדות, נקיות וברורות יותר, במצב ש-LG מכנה גימבל. המכשיר גם כולל כמה תכונות מתקדמות שתומכות במצב הגימבל, כמו ג'ויסטיק לשליטה בזווית המצלמה, אפשרות נעילה למניעת רעידות וטשטוש, מצב "עקוב אחרי" לצילום חלק יותר בתנועה, מעקב אחר תנועה אופקית עם טלטול  מינימלי ומצב תצוגה First person, המאפשר לתפוס תנועה דינמית. למרות שני המסכים, משקלו של ה-Wing קל יחסית – 260 גר', בדומה לסמארטפונים בעלי צג גדול הקיימים בשוק. LG ציינה גם, כי בעיצוב וייצור המכשיר נלקחו בחשבון מגוון החלקים הזזים במכשיר על מנת לחזק את עמידותו ואמינותו. בזמן צילום סלפי, מד התאוצה (Accelerometer) שבמכשיר מזהה במידה והמכשיר נופל, מגיב בהתאם באופן מיידי ומחזיר פנימה את עדשת מצלמת הסלפי הנשלפת על מנת למנוע נזק למצלמה וכי מנגנון הציר נבדק והוכח כעובד באופן מצוין גם לאחר 20,000 סיבובים של המסך. בנוסף, בזכות הפוליאוקסימטילן התרמופלסטי המרוח בצידו האחורי של המסך הראשי, סיבובו למצב מאוזן נעשית בצורה נוחה וחלקה יותר וללא אף שריטה למסך השני. ה-Wing מצויד במעבד Snapdragon 765G 5G של קואלקום (Qualcomm) התומך בדור 5. מוריס לי, נשיא LG ציין, כי "ה-Wing משמש כהתחלה מסקרנת ל-Explorer Project, ופותח עידן של גילויים חדשים בעולמות הסלולר. בניגוד לכל המכשירים שיש היום, ה-LG Wing מאתגר את הסטטוס קוו בשוק, מספק לצרכנים חווית מובייל חדשה שתגרום וגורם להם לחשוב מחדש כל מה שהם ידעו על הטלפון הסלולרי". מחירו של ה–Wing לא נחשף, והוא יושק בדרום קוריאה בתחילת החודש הבא, ובהמשך בשוקי מטרה נוספים באירופה ובצפון אמריקה, ויגיע לישראל בחודש נובמבר.  

רכישת רד האט (Red Hat) על ידי ענקית המחשוב יבמ (IBM) תמורת 34 מיליארד דולר, שבוצעה ב-2019, הייתה אחת הרכישות הגדולות ביותר בתעשיית ה-IT, והעידה על החזון הטכנולוגי של מקבלי ההחלטות. למיזוג הטכנולוגי, העסקי והתרבותי בין שתי החברות יש יתרונות רבים ללקוחות. במרכז הבמה ניצבת, ללא ספק, פלטפורמת Red Hat OpenShift – הפלטפורמה המובילה בשוק שמאפשרת האצת חדשנות עסקית וצמיחה לארגונים. באמצעות הפלטפורמה ניתן לספק שירותים עסקיים ויישומים במהירות, גמישות, יעילות וברמת האבטחה הנדרשות כדי להצליח במציאות החדשה, בעולם של ענן היברידי וריבוי עננים. קבוצת הסינרגיה של יבמ ו-רד האט מקיימת החודש, במסגרת הפעילויות המשותפות, סדרת Webcasts מיוחדת, שתציג ותדגים הנגשת יכולות קוד פתוח עבור יישומי SAP – בימים ב' עד ו', מ-14 בספטמבר עד ה-18 בספטמבר 2020 (בכל יום מ-10:00 עד 11:00 לפני הצהריים). מומחי יבמ, רד האט ו-SAP חברו יחדיו כדי לעזור לארגונים במסע להפיכתם לארגונים בעלי פילוסופיית קוד פתוח, אשר מוכנים לעבור לענן היברידי אמיתי. את פעילות הסינרגיה ב-רד האט בישראל, מובילים נטלי קנטור ויעקב פריגר. קנטור אומרת כי "יבמ היא חברה מובילה בעלת נוכחות שוק מאוד חזקה. מטרתנו היא להציג ללקוחות את יתרונות השילוב בין יבמ והפתרונות המובילים שלה, לבין החדשנות בה מובילה רד האט מזה שנים רבות. שיתוף הפעולה הטוב בין החברות בישראל, מאפשר לנו לפנות ולהגיע יחד אל הלקוחות, ולהציג להם את חוזקת המיזוג". "יחד עם הארכיטקטים של יבמ אנחנו מציגים ללקוחות את פורטפוליו הענן המשולב של יבמ ו-רד האט, שבחלקו הגדול מבוסס על OpenShift בסביבות ענן פרטי וענן ציבורי. כמו כן מוצע מענה מתקדם ויעיל לעולמות האוטומציה, DevSecOps ומודרניזציה אפליקטיבית ותשתיתית. שילוב פתרונות חומרה ותוכנה מתקדמים של יבמ, שהותאמו לסביבת הענן ההיברידי יחד עם טכנולוגיות רד האט, מספק מענה הוליסטי לאתגרים של לקוחותינו", מוסיף יעקב פריגר. "זהו עולם טכני וטכנולוגי, ועם זאת מדובר על הליבה של הארגון, אשר דורשת מעורבות של מנהלי מערכות מידע ודורשת החלטות קריטיות להתכוננות לעתיד מצד הארגון. את השינוי הטכנולוגי מקדים שינוי מחשבתי, התנהגותי ותהליכי. אנו מציגים ללקוחותינו את החוזקות של יבמ ו-רד האט, עם תמיכה טכנולוגית ומתודולוגיה בהטמעת מודרניזציה ואג'יליות. אני מזמינה אתכם להכיר את שיתוף הפעולה של שתי החברות יחד עם יבמ בסדרת האירועים הוירטואליים", משלימה נטלי קנטור. ההשתתפות ב-Webcasts אינה כרוכה בתשלום, אך מצריכה רישום מראש. ניתן לקבל מידע על התכנים המלאים ולהירשם בקישור הזה.

חטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס השיקה באחרונה מוקד תמיכה מורחב המיועד לחברות וארגונים שעושים שימוש בתשתיות מבוססות קוד פתוח. מטרת המוקד הינה לספק תמיכה מקומית על ידי מומחי ה-Open Source של מטריקס במקום אחד שמאגד את כל שירותי הקוד הפתוח, שכוללים הטמעה, ליווי ותמיכה. מדובר בשירות ייחודי, שנותן לעסקים מעטפת אישית ומלאה, בעלת מספר רכיבים של תמיכה ושירות למוצרי הקוד הפתוח, שיסייעו למקסם את השימוש בו. החטיבה מפעילה את מוקד התמיכה באמצעות זרוע הפעילות Matrix Open Source. החל מגופים פיננסיים, דרך גופים ביטחוניים ועד לתעשיית ההיי-טק, חברות רבות מבססות את עסקיהן על קוד פתוח, מה שהפך את השימוש בקוד זה לליבת העסקים שלהן. מתוקף כך, מוקד התמיכה המורחב פונה לחברות מכל המגזרים המבססות את עסקיהן על קוד פתוח עם התמחות בטכנולוגיות לינוקס, Ansible, JBoss ו-Satellite, כשהוא מציע שירות מותאם עבור כל חברה וצרכיה המשתנים. המוקד החדש מציע ליווי ותמיכה היברידית – פרונטלית ומקוונת – מיוחדת של מומחי הקוד הפתוח של מטריקס עבור תקופה שהוגדרה מראש או לפי פרויקט. המוקד מספק בין היתר מענה בנוגע לתפעול שוטף של פתרונות הקוד הפתוח, מניעת תקלות, אופטימיזציה של משאבים, בדיקת עומסים, איתור בעיות אבטחה, שדרוג גרסאות, הדרכות, סדנאות והכשרות, ועד לפיתוח אסטרטגיה ארגונית מבוססת קוד פתוח יעילה המותאמת לצרכי החברה – והכל תחת קורת גג אחת. כל זאת תוך הקפדה על מתן חוויה פרסונלית לאורך הדרך, באמצעות הצבת איש טכנולוגי ייעודי בארגון, ביצוע סקירות טכנולוגיות תקופתיות, פגישות ומעקב קבוע אחר ביצועים. "מחלקות ה-IT הפכו מגוף תפעולי למנוע צמיחה" "הצורך בהקמת מוקד ייעודי שמספק שירות ותמיכה לקוד פתוח נולד יחד עם ההבנה שמחלקות טכנולוגיות המידע בארגונים הפכו מגוף תפעולי למנוע צמיחה ארגוני. על ידי בנייה נכונה של מערך מבוסס קוד פתוח, ארגונים יוכלו למקד את העיסוק שלהם בשיפור העסק, עמידה ביעדים והגדלת הכנסות, במקום לטפל עצמאית בתשתיות ה-Open Source – דבר שעלול לגזול זמן רב ועלויות גבוהות", הסביר חואן רובר, מנהל קבוצת הקוד הפתוח בחטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס. "במיוחד בעת הנוכחית של אתגרי הקורונה, בה ארגונים נדרשים להציג תוצאות והישגים גבוהים עם אמצעים מועטים, מוקד התמיכה שלנו יכול ורוצה לסייע לארגונים למקסם את יכולות הקוד הפתוח שלהם בצורה שתעזור להם להתמקד באתגרים העסקיים שלהם, ובהם בלבד". רובר הוסיף כי "במטריקס, חשוב לנו שארגונים ירגישו שיש להם בית ומקור ידע לפנות אליו בכל עולמות הקוד הפתוח. אנחנו עוסקים בקוד הפתוח למעלה מ-17 שנים, מייצגים את פתרונות התוכנה המובילים בתחום בעולם, ביניהם אלה של טריליו, אקווה, סונאטייפ, רד-האט ו-MongoDB, ומציעים תמיכה היברידית. מבחינתנו, ההיברידיות משמעה להתחבר עם הלקוח, ללמוד אותו ולהבין יחד איתו איך למקסם את ביצועי הקוד בצורה המתאימה ביותר עבור העסק שלו. אנחנו לא רוצים שהלקוח ייצור איתנו קשר רק כאשר יש תקלה או בשעת משבר, אלא אנחנו נדאג למנוע את התקלה עוד לפני שהתרחשה, על ידי תחזוקה שוטפת, טיפולים מונעים ומעטפת של הדרכות והכשרות לעובדים". מעוניינים לקבל תמיכה בנושאי הקוד הפתוח? צרו קשר כאן.

ליאורה שכטר היא אחת המנמ"רים.ות הבכירים.ות במדינה. כמנמ"רית עיריית תל אביב-יפו ב-10 השנים האחרונות, ובחלק מהן גם כיו"רית פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות, היא נמצאה באחד הצמתים החשובים ביותר בעולם ה-IT בישראל. במסגרת תפקידה, שכטר קידמה תהליכי מחשוב חדשניים רבים בעיר העברית הראשונה, הובילה את פרויקט הדיגיתל – הכרטיס שבאמצעותו יכולים תושבי תל אביב לדווח על מפגעים, לקבל מידע והכי חשוב – הנחות, והביאה את העיר והטכנולוגיה המיושמת בה לזכות בהכרה עולמית. שכטר הודיעה באחרונה על פרישה מהתפקיד. לאור פעילותה בעיריית תל אביב-יפו, לא פלא שהנהלת שירותי בריאות כללית החליטה בחודש שעבר לבחור בה כסמנכ"לית מערכות המידע והדיגיטל שלה. מדובר בתפקיד מאתגר – בכלל ולאור משבר הקורונה והמקום הבולט של הכללית, כארגון הבריאות הגדול במדינה, בהתמודדות עם הנגיף. רגע לפני החלפת התפקידים היא מסכמת בראיון לאנשים ומחשבים את 10 השנים שבהן עמדה בראש אגף המחשוב של העירייה ומסבירה מדוע תל אביב תהיה העיר הכי חכמה בעולם. את הקריירה שלה החלה שכטר בצה"ל, משם היא השתחררה בדרגת סגן אלוף. לאחר מכן היא הצטרפה לעירייה ולקחה תפקיד מכריע בשינוי הטכנולוגי שזו עברה בעשור האחרון, שבו היא חוותה מהפכה, בוודאי במושגים של גוף ציבורי עירוני. איזו עירייה מצאת לפני 10 שנים, מבחינה מחשובית? "הקשר עם התושבים לא היה ממונף אז כמו היום. תשתיות המחשוב היו ישנות, מיינפריים, עם ניצנים ראשונים של CRM". איך יצרתם את השינוי? "אימצנו את התפיסה הדיגיטלית, שהחלה בעולם המסחרי, עם הקמת המועדונים המסחריים, למשל. הבנו מהר שזה הכיוון והתחלנו לפתח פלטפורמות חדשות". מה היו הפיתוחים הראשונים? "הדבר הראשון היה הרחבת פיתוח ה-CRM – צעד שבדיעבד התברר כמשמעותי ביותר. בעקבות זאת הוקם מוקד 106 המשודרג, שעד אז היה מוקד טלפוני בלבד, והתאפשר פיתוח הדיגיתל". אחד הפרויקטים הטכנולוגיים הבולטים בעיריית תל אביב-יפו. דיגיתל מתי נולד הדיגיתל? "הרעיון נולד ב-2013. היה לו גלגול קודם של עירייה דיגיטלית, אבל אני הכנסתי את הפן של פרו-אקטיביות בקשר עם התושבים. זה היה פרויקט שערכו הובן מיד בעירייה, ובתוך שנה הקמנו את התשתית הטכנולוגית. מאז הדיגיתל רק גדל ומתפתח כל הזמן. יש לנו כיום 240 אלף מנויים – מספר שיא". היה קשה לשכנע את התושבים לשתף פעולה? "זה לא עניין של קשה. זה הצליח כי נתנו להם להבין שהדיגיתל טוב בשבילם, כי נתנו להם דברים בעלי ערך, כמו הזמנות להצגות בתיאטרון הקאמרי. זהו המפתח להצלחה. ברגע שתושב רואה שהוא מקבל משהו אמיתי – הוא הולך איתך. שם המשחק הוא אמון הציבור". איך התגברתם על התנגדויות בעירייה? "הפכנו את הלקוחות הפנימיים לשותפים. שכנענו אותם ביתרונות המהלך, והם הלכו איתנו. הדבר השני היה יצירת תחרות, כי כאשר מנהל רואה אחרים מצליחים, גם הוא רוצה להצליח, וכך זה מתרחב .המפתח הוא ליצור חזון טוב יותר, ללכת למנהל חטיבה שיש לו בעיה ולומר לו: בוא נבנה את הדור הבא. זה האקסטרה מייל שלו, על זה הוא נמדד. התנגדות נוספת באה לידי ביטוי בכעס די מוצדק שהיה על אגף המחשוב של העירייה, כי פרויקטים עוכבו ולא עמדו בלוח הזמנים. כשנכנסתי לתפקיד הכנסתי את הכלל שאין דבר כזה שלא עומדים בלוח זמנים. נלחמים על כל פרויקט, לפעמים עובדים מסביב לשעון, אבל מבצעים את המשימה בזמן ועל הצד הטוב ביותר". מהו הפרויקט המשמעותי ביותר שביצעת בעירייה, כזה שתמיד תזכרי אותו? "זה קצת כמו לתת לאימא לבחור בין הילדים שלה, אבל דיגיתל הוא בהחלט אחד הפרויקטים הללו – לא רק בגלל הטכנולוגיה, אלא מפני שהוא חייב את שינוי תפיסת הניהול של העירייה. פרויקטים חשובים אחרים הם הכלים שנתנו למנהלים, שמאפשרים להם לנהל את העיר טוב יותר, בכל תחום ובכל רגע נתון". מה לגבי העיר החכמה? "יש מעט ערים מובילות בתחום ואף אחת מהן לא דומה לתל אביב-יפו. זאת הסיבה שבגללה בכל שנה, הביתן שלנו בתערוכת הערים החכמות בברצלונה זכה להתעניינות רבה. השלב הבא בפרויקט, דיגיתל לעסקים, שעליו עובדים כעת, יחבר את התושבים עם העסקים על ידי מתן ערך מוסף אמיתי, והוא יהפוך את תל אביב לעיר הכי חכמה ודיגיטלית בעולם". איציק בן דוד, המנמ"ר הנכנס של עיריית תל אביב-יפו. צילום: עדי בן דוד איך מנהלים גוף עם כוח אדם רב כאגף המחשוב של העירייה וכיצד מגייסים אליו אנשים? "ההון האנושי שהייתה לי הזכות לעבוד אתו הוא אחת הסיבות להצלחה. מדובר באנשים מקצועיים, וזה לא טריוויאלי מול השוק. אני לא יכולה לשפר את השכר של העובד, אבל הצלחתי, יחד עם מנהלים אחרים בעירייה, לקבל אישור חריג ממשרד הפנים לתת מענקי קליטה והצטיינות. זה לקח הרבה זמן, אבל זה מוכיח את עצמו". כיו"רית פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות התוודעת לכך שמעמדם לא כל כך טוב. מה יש לך לומר על זה? "יש ערים שהמצב בהן שונה וטוב יותר מאשר היה לפני 10 שנים, אבל אין ספק שיש עוד מה לעשות. מעמד המנמ"ר נובע קודם כל מתפיסת ראשי הערים לגבי חשיבות הטכנולוגיה – שאני מקווה שכעת, לרבות בגלל הקורונה, הוא ישתפר – וגם מהאופן שבו המנמ"ר בונה לעצמו את התפקיד ומה הוא עושה. בנוסף, חייבים להגביר את שיתוף הפעולה בין ערים חזקות לערים חלשות יותר, בין היתר על ידי הפורמט של מנמ"רים אזוריים". טיפ אחד למחליף שלך, איציק בן דוד? "איציק מתאים לתפקיד, כאחד שצמח מלמטה וכבעל יכולות ניהוליות ומקצועיות. הטיפ שלי אליו הוא לשמור על העובדים ולהילחם עליהם".

"טכנולוגיות שאינן נגישות לאנשים עם מוגבלות מעמיקות את הפערים החברתיים, במיוחד בימי הקורונה. מחובתנו לדאוג שהם לא יישארו מאחור", כך אמרה אתמול (ב') ח"כ עינב קאבלה, יו"רית ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בדיון שערכה הוועדה על הנגשת שירותים וטכנולוגיות למגזר זה. בדיון הסתבר שלמרות חוק הנגישות ועל אף שנעשו לא מעט פעולות לטובת ההנגשה, עדיין יש לא מעט שירותים טכנולוגיים שחסומים בפני אנשים עם מוגבלות. על פי נתונים שהוגשו לוועדה על ידי רועי גולדשמיט ממרכז המחקר של הכנסת, ונכונים ל-2019, חיים כיום בישראל יותר מ-700 אלף איש מעל גיל 20 שיש להם מוגבלות תפקודית כלשהי. כמו כן, רק 30% מהאנשים בעלי מוגבלות חמורה – מועסקים. במסמך נכתב כי "אתרים או שירותים לא מונגשים יוצרים חסמים חדשים בפני אנשים עם מוגבלות. כשם שטכנולוגיה נגישה יכולה להוות הזדמנות ולאפשר לגשר על פערים פיזיים, גיאוגרפיים וכלכליים, טכנולוגיה בלתי נגישה יכולה ליצור חסמים חדשים או חומות וירטואליות, שמגבילות חלק מהאוכלוסייה". איך משפרים את המצב? יובל וגנר, מייסד עמותת נגישות ישראל ומיוזמי הדיון, נתן המלצות לשיפור המצב ולהגברת ההנגשה. לדבריו, הממשלה צריכה להכריז על מיזם לאומי לתכלול כל ההנגשה, ולקבוע איזה משרד יאתר את האתגרים ויטפל בהם. כמו כן, הוא קרא למינהל הרכש הממשלתי לחייב חברות שרוצות שהממשלה והרשויות המקומיות ירכשו מהן בהטמעת נגישות טכנולוגית. יובל וגנר, מייסד עמותת נגישות ישראל. צילום: ניב קנטור וגנר התייחס גם ליתרונות שיש להנגשה בצד העסקי. הוא אמר כי "הנגשת אתרים ושירותים לאנשים עם מוגבלות יכולה להגדיל ב-30% את כמות הנכנסים לאתרים אלה, וזה צריך להיות אינטרס של ארגונים רבים. כמו כן, הוכח שהטמעת ההנגשה מראש בשירותים מקוונים חוסכת הרבה מאוד כסף ומשאבים מאשר הנגשתם בדיעבד, שחלקה הגדול הוא על פי חוק". "אסור לתת יד להרחבת הפערים הדיגיטליים" יוגב שמני, מנהל אגף ברשות התקשוב הממשלתי האחראי על מימשל זמין, אמר כי הממשלה מכשירה בעלי תפקידים רלוונטיים להנגשת טכנולוגיות ומבצעת סדנאות שבהן משתתפים אנשים עם מוגבלות. בין היתר, ציין, "אנחנו משתמשים בטכנולוגיה להקראת מסך, כדי שגם אנשים עם מוגבלות יוכלו לראות כל מכרז שאנחנו מוציאים". דוברת נוספת שייצגה את הצד הממשלתי בדיון הייתה מורן דיין ממטה ישראל דיגיטלית. היא ציינה את החלטת הממשלה, שהגדירה את הפעילות והתקציב של משרד הדיגיטל הלאומי, ואמרה כי היא כוללת הטמעת כלי הנגשה שונים. לדבריה, התוכניות הרלוונטיות נמצאות בשלבים האחרונים שלהן. עו"ד ערן טמיר מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ציין כי "תקנות הנגשה רבות בתחום האינטרנט עדיין לא באות לידי ביטוי. כך, למשל, השידורים ברשת. העולם הזה 'נשאר' בתחילת המאה וחייבים לעדכן אותו". ח"כ קאבלה אמרה בהקשר זה כי הוועדה תקיים דיון המשך, כדי לוודא שהחוקים והתקנות בנושאי נגישות לבעלי מוגבלויות לא יישארו על הנייר בלבד, אלא ימומשו. "לא נכון שהנושא יישאר בבחינת רצון לא ממומש, זה מחויב המציאות עבור אנשים עם מוגבלות, אחרת אנחנו מרחיבים ביודעין את הפערים החברתיים והדיגיטליים במדינה, ואסור לנו לתת לכך יד. הקורונה רק המחישה את הצורך בכך".

חברת אינפינידט (אינפינידט) הישראלית הפכה בשנים האחרונות למיינסטרים בשוק אחסון הנתונים, עם הטמעות בחברות ענק מוורטיקלים שונים, דוגמת פיננסים, טלקום, ממשלה וכדומה. הטמעות אלו הגיעו להיקף של יותר משישה אקסה-בייט ברחבי העולם. בשיחה עם אורן ישרים, מנהל אזורי בחברה, נחשפים ממדי הפריסה של אינפינידט בשווקים מגוונים על פני הגלובוס, כיצד חדירתה לשוק השפיעה על תפישת האחסון בארגונים, ומה מניע את החדשנות שהיא מובילה בעת שהיא ממשיכה לגדול. מה דעתך על השוק הישראלי בנוגע לאימוץ טכנולוגיות חדשות בתחום האחסון, וכיצד אינפינידט השתלבה בו? "השוק הישראלי מאד אוהב טכנולוגיות חדשות. בתחילת דרכה של אינפינידט, מספר רב של ארגוני אנטרפרייז שמחו לנסות את טכנולוגית האחסון שלנו, כטכנולוגיה חדשה של חברה מבטיחה עם מרכז פיתוח ישראלי, וזאת גם בזכות מוניטין המייסדים. כיום, אחרי שש שנים בשוק, אינפינידט הפכה לחלק מהמיינסטרים בישראל, עם עשרות לקוחות גדולים ונאמנים. הטכנולוגיה שלנו מבוססת, ועדיין ממשיכה לספק את החדשנות הייחודית לה". איזה השפעה היתה לחדירה של אינפינידט לשוק הישראלי? "מלבד נתח השוק שתפסנו בתחום האחסון לארגוני אנטרפרייז, הכניסה שלנו לשוק גרמה לשינוי תפישת האחסון. אינפינידט עשתה מהפכה בכך שהיא הפכה פתרון אחסון למוצר פשוט, ואפשרה יכולת גידול מיידי בנפחים לפי דרישה, עם מודל תמחור גמיש מחד וטכנולוגיה פורצת דרך מאידך. היום אנחנו רואים שגם שחקנים אחרים בתעשיית אחסון הנתונים מנסים לפשט את העבודה במערכות שלהם ולהציע מודלי תמחור שונים, אבל כדי להצליח בכך, צריך טכנולוגיה חכמה בבסיס המוצר. אי אפשר לעשות זאת ללא תכנון מראש ביסודות המוצר, וזאת למעשה החוכמה בתוכנה של אינפינידט". באיזה שווקים בחו"ל אינפינידט מתבלטת? "בארה"ב קנה המידה של נפחי האחסון אדיר, והחדירה לשוק הייתה מעוררת השראה. היום אנחנו יכולים למנות בין הלקוחות שלנו אחוז ניכר מחברות הפורצ'ן 500 האמריקני, בהן תאגידי טלקומוניקציה גדולים, תאגידים פיננסיים מובילים ואחרים, שמחזיקים עשרות מערכי אחסון שלנו. בשוק הרוסי, אחרי עבודה של כשנתיים, בנינו שוק משמעותי, עם לקוחות גדולים דוגמת Dataline – אחד מספקי הענן הגדולים ברוסיה, בנקים, חברות ביטוח ועוד. "שוק מעניין ומאתגר נוסף הוא השוק האפריקני, עם דגש על דרום אפריקה, בה אימצו אותנו חברות גדולות דוגמת חברת הביטוח Clientel, ספק הסלולר Vox Telecom וחברת האגרי-טק Senwes. מדינות משגשגות נוספות מבחינתנו הן יפן, בה הבנק הגדול ביותר MUFG (ר"ת Mitsubishi UFJ Financial Group, Inc), אימץ את הפתרונות שלנו; ואנגליה, בה זכינו להפוך לסטנדרט של בריטיש טלקום (BT), על סניפיה בכל העולם בפריסה מסיבית". מה מאפיין את המדינות האלו? "מדובר במדינות שפעילים בהן מטות מרכזיים של חברות בינלאומיות, וחלקן פורסות תשתיות בכל העולם. גם ישראל, למרות גודלה, היא מדינה כזאת, ולכן היא מאד אסטרטגית עבורנו, עם לקוחות דוגמת אמדוקס (Amdocs) ואקס ליבריס (Ex libris), דרכם הטמענו פתרונות בכל העולם. בישראל אנו עובדים גם עם לקוחות גדולים מקומיים כדוגמת בנק לאומי, מנורה חברה לביטוח, מיטב דש ועוד עשרות אחרים".  מה אתה צופה לשנת 2021 בכל הקשור לאימוץ טכנולוגיות חדשות? "השוק הישראלי ב-2021 יושפע מהמציאות חדשה בצל הקורונה. מצד אחד אנחנו נראה חברות שרוצות לקבל ROI טוב יותר ממערכי האחסון שלהן – הן רוצות להתייעל ולשפר את הפוזיציה שלהן; ומצד שני נראה חברות שלא מוכנות להוציא כספים על טכנולוגיות לא מבוססות. היתרון של אינפינידט הוא בכך שהיא נכנסה למשבר עם מסד לקוחות גדול ועם טכנולוגיה מוכחת, שמתאימה ככפפה למצב הנוכחי, שכן היא מאפשרת לנו להציע מודל ייחודי שמצמצם את עלות הבעלות הכוללת (TCO). הטכנולוגיה שלנו מאפשרת להגדיל את הגמישות העסקית ולדחות את ההוצאה על התשתיות עד לרגע שזקוקים להן. אנחנו צופים שקצב ההתפתחות שלנו ימשיך לגדול". הלקוחות שהזכרת קודם שומרים נפחים גדולים. מה בטכנולוגיה של אינפינידט מייחד אותה בסביבות גדולות? "מערכי האחסון שלנו הותאמו ופותחו מראש על מנת לעמוד בנפחים גדולים, בעומסי עבודה גבוהים ובסביבות עתירות ביצועים. לדוגמה, בבנק לאומי השימוש במודל הגידול הגמיש אפשר לבנק לגדול ללא דיחוי, דבר שתרם לגמישות העסקית וקיצור זמני תגובה. יתרה מכך, הבאנו לשוק את היכולת לבצע קונסולידציה של נפחים ותהליכים, דבר שמאפשר לקדם התייעלות. בשנים האחרונות הוספנו יכולות חדשות כמו NAS, רפליקציית אקטיב אקטיב ביסוד המוצר, ועוד. הוספנו כלי ניטור וכלי אינטגרציה לפתרונות משלימים, וכלי אוטומציה שתורמים לייעול העבודה של המשתמשים. העובדה ש-אינפינידט ממשיכה להגדיל את המכירות ללקוחות הקיימים, ולזכות בלקוחות חדשים רבים, מעידה על רמת שביעות רצון גבוהה, והפידבק הזה מניע אותנו להמשיך לפתח ולחדש".