אם הרצתם בדיקה חוזרת בארגון באותם התנאים ופעם אחת היא עברה ופעם אחרת נכשלה, אפשר להכתיר אותה כ-Flaky Test. טסטים לא יציבים הם חסרי תועלת, מכיוון שהם לא נותנים מידע אמין לגבי הקוד המסוים שנבדק. יתרה מכך, הם מהווים מעין "זיהום ויראלי" לכל מערכת הבדיקות, מכיוון שהשימוש בהם עלול לגרור אנשים נוספים לייצר טסטים כאלה, וכאשר Flaky Tests מתרבים והופכים ליותר בולטים, הם יכולים להביא לזלזול במערך בבדיקות, וברור שמכאן ועד לכישלון של פרויקט האוטומציה – הדרך קצרה. אפילו ענקי התעשייה מדווחים שבבדיקות רבות שהם מריצים מתגלים מרכיבים מסוימים שהם Flaky, דבר המחייב מומחי אוטומציה להשקיע זמן ולחקור אותם כדי להוציא טסטים ללא פגם. התהליכים הללו גוזלים משאבים יקרים שהולכים לאיבוד, ובארגונים רבים זו כבר הפכה להיות בעיה כואבת במיוחד. אז מה עושים? איתור ה-Flaky Tests – על מנת לטפל בבעיה קודם כל חשוב לאתר אותה. אחד המאפיינים של הטסטים הלא-יציבים, כהגדרה, הוא החמקמקות שלהם וחוסר היכולת לזהות אותם. על מנת לבודד אותם ולטפל בהם, צריך לגלות אילו טסטים הם באמת Flaky, ולא לסמוך על האינטואיציה כדי להגדיר מה יציב ומה לא. כדי לעשות זאת יש לאסוף תוצאות של טסטים ומטה-דאטה וליצור מערכת למטרת ניתוח הנתונים על מנת לראות את אי הדיוקים באופן אמיתי ומדויק. טסט חוזר (Rerun) – זהו הפתרון האינטואיטיבי הראשוני שפונים אליו. בכל הפלטפורמות הקיימות ניתן להשתמש בממשקים ובתכונות, המאפשרים להגדיר מתי רוצים לחזור על טסט ומתי לא, וכמה פעמים לחזור עליו במידה שהוא נכשל לפני שמחליטים שהוא נכשל באופן סופי. בסיום ההרצה נוצרת רשימה של כל הטסטים שנכשלו, כך שניתן להריץ אותם מחדש. חלקם אף מספקים מידע שיכול לאפשר לזהות מתי החלו אי הדיוקים. לפעולת טסט חוזר יש גם חסרונות – היא אורכת זמן רב והיא גורמת למהנדסי האוטומציה להרשות לעצמם לעבוד בצורה פחות מדויקת, מתוך הנחה שמנגנון הניסיון החוזר יטפל לבד בחוסר היציבות. תהליך שעוזר מאוד להתגבר על המגבלות הללו הוא הרצה של כל טסט מספר רב של פעמים לפני שמחליטים שהוא ראוי להיכנס לסוויטת המוצר. בידוד טסטים (Test Quarantine) – פתרון נוסף שמאפשר להתגבר על Flaky Tests הוא שימוש בטכניקת הבידוד, שפותרת את החסרונות של פתרון הטסט החוזר ומציעה לבודד טסטים לא יציבים במקום להריץ אותם או להשאירם בתוך המערכת. כפי שמשתמע מהשם, את הטסט הלא יציב יש להוציא מהסוויטה ולשים ב"הסגר". ניתן לייצר קבוצה ייעודית לכך ולשייך אליה את כל הטסטים שאינם יציבים וכאשר רוצים לבצע הרצה אפשר לא לכלול את קבוצה זו בתוכה, על מנת שהיא לא תשפיעה על תוצאות הטסטים. תחקור – בדרך כלל מציאת שורש הבעיה שמביאה לחוסר יציבות בבדיקות טמונה בתהליך מורכב, שדורש לבצע תחקור על מנת לבחון את סיבות הליבה לכך שהטסטים מייצרים אי דיוקים ולאחר מכן להחזיר אותם לתוך הסוויטה המרכזית. כיצד נעשית החקירה? אוספים את כל המידע הרלוונטי שאפשר: צילומי מסך, Database Dumps, System Dumps, HTTP Dumps ו- Log Files (בהתאם למערכת ולתחום בו פועלים כמובן), ובוחנים את הכל לעומק. חשוב לאסוף כל מידע שיכול להיות רלוונטי, גם אם לא לטסט הספציפי שנבדק. סטטוס Fail to Verify – חברת Dropbox הגיעה לפתרון בטכניקה שנקראת Fail to Verify Test Status – סטטוס חדש של טסטים שהוא פתרון משלים לתהליך הבידוד. לפי הטכניקה הזו לא מסתכלים על הטסט כעל מכלול שלא משנה היכן התגלתה בו אי-היציבות, אלא מבחינים בין טסט שנכשל בחלק הארי שלו (מה שרצינו לבדוק), לבין טסט שנכשל בשלב נלווה. כך, במקום להתעכב על התהליך כולו ולהכניס לבידוד טסט שמתנהג באופן לא-יציב בחלק שאינו רלוונטי לבדיקה, מזקקים את הטסט רק לחלק שמעניין אותנו לבחון ובודקים האם הוא עבר או נכשל בחלק זה בלבד. הפעולה המרכזית בטכניקה הזו היא מיון הטסטים, באמצעותה ניתן לצמצם את מספר הטסטים שנכנסים לבידוד. כדי להתמודד בצורה טובה עם Flaky Tests יש להבין שזו תופעה נפוצה שחייבים להכיר בה ולהתייחס אליה. דאגו למקם אותה גבוה בסדר העדיפויות הארגוניות, תנו לה את המשאבים הדרושים והקצו זמן לעיצוב הטסטים, וכן ליצירה ותחזוקה של מערכות שעוזרות לזיהוי אי דיוקים, ביצוע חקירה והוצאה מבידוד. התופעה הזו לא תיפתר מעצמה, הקדישו זמן לטיפול בה. הכותב הינו מנהל טכנולוגיות ראשי (CTO) ב-Top-Q, זרוע האוטומציה של מטריקס.

מסנג'ר של פייסבוק (facebook) זוכה לשיפוץ כללי עם לוגו מחודש, עדכונים חזותיים וכמה תכונות חדשות, בהן תמיכה ברקעים שונים לצ'טים, תגובות מותאמות ובקרוב גם מדבקות סלפי ומצב נעלם. זאת במסגרת השיפוצים שפייסבוק עורכת בפלטפורמת ההודעות שלה, שכבר הכריזה עליהם בסוף ספטמבר האחרון ושהציגו את יכולת התקשור בין משתמשי אינסטגרם למשתמשי פייסבוק. בעוד משתמשי אינסטגרם נאלצו להיכנס לאפליקציה כדי להוסיף את התכונות החדשות לתקשורת בין הפלטפורמות השונות, משתמשי מסנג'ר אינם צריכים לעשות זאת. בהודעתה מסרה פייסבוק, כי תקשורת חוצת-אפליקציות תופץ בקרוב אוטומטית למשתמשים בצפון אמריקה ובהמשך לאזורים נוספים, מבלי שייאלצו לעשות שינוי כלשהו כדי ליהנות מהתכונה החדשה. לוק חדש למסנג'ר. צילום: פייסבוק בהיבט החזותי, החברה שינתה את צבעי הלוגו, שמתקשרים עם הצבעים של אינסטגרם – כחול, סגול וורוד, במקום הכחול של פייסבוק, ובהתאם – גם צבעי הרקע בצ'ט. בנוסף, נוספו אפשרויות נוספות של רקעים לצ'ט ותגובות מותאמות אישית, המאפשרות להגיב עם מגוון אימוג'ים במקום הערכה הסטנדרטית הקיימת היום. תכונות נוספות שהחברה מבטיחה להוסיף בקרוב הן מדבקות סלפי – תכונה שמאפשרת לעטר את התמונה האישית, ומצב נעלם – שמוחק צ'טים (תכונה שהוספה לאינסטגרם בעדכון האחרון).  

הכנסת צפויה לאשר הערב (ה') את ההסכם שישראל חתמה עליו בחודש שעבר בבית הלבן עם איחוד האמירויות הערביות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושאר הגורמים הבכירים בישראל מדברים מאז היוודע דבר ההסכם על היתרונות הרבים שהוא יביא אתו, כולל לכלכלה שלנו, ובראש ובראשונה לחדשנות ולהיי-טק. אולם, לא רק תושבי ישראל מצפים לאישור ההסכם בכנסת, אלא גם השותפים בדובאי ובאבו דאבי. מאז שפורסם דבר ההסכם היו לא מעט מגעים עם אנשי עסקים וחברות טכנולוגיות באמירויות, ומספר משלחות כלכליות ישראליות נסעו לשם. אבל האמירתים ביקשו להמתין עד לאישור ההסכם בארץ. האישור היום בכנסת צפוי להעלות מעל פני השטח את שיתופי הפעולה שקיימים כבר שנים מתחת לקרקע בין שתי המדינות, ולהתניע שיתופי פעולה ועסקאות נוספות. חברות מאחת המדינות צפויות להקים שלוחות בשנייה – הם אצלנו ואנחנו אצלם. מה גם שעוד מעט השמיים ייפתחו לטיסות ישירות בין תל אביב לדובאי – במגבלות הקורונה, כמובן. לא פתרון ספציפי, אלא ראייה כוללת השאלה המרכזית היא איך מממשים את הפוטנציאל שקיים שם, כיצד עושים זאת בזהירות ובחוכמה. המסר המרכזי של מומחים רבים הוא: להיגמל מהאופי הישראלי, שיודע הכול, או לפחות חושב כך, לעשות שיעורי בית ולהיעזר במומחים ובגורמים שכבר מכירים את הנושא ופועלים שם. ההיי-טק הישראלי בדרך לאמירויות – ולהיפך. מקור: BigStock במה בדיוק כדאי לתעשייה הישראלית לשתף אתם פעולה? התשובה לשאלה זו היא בתחומי השירותים הפיננסיים, הלוגיסטיקה, האירוח, החקלאות, האנרגיה והמסחר. ההיי-טק הישראלי מגיע לדובאי עם שני כובעים בולטים: האחד הוא חברות סטארט-אפ, קרנות הון-סיכון ומשקיעים שמזהים שם פוטנציאל להשקעות. הכובע השני, והמשמעותי יותר, הוא העובדה שהאמירתים לא מחפשים טכנולוגיה לשם טכנולוגיה, אלא טרנספורמציה דיגיטלית ואוטומציה. לצורך העניין, לא מעניין אותם הפתרון הכי חכם בתחום הבינה המלאכותית או הענן – כי סביר להניח שכבר יש להם אחד כזה ואם לא, הם לא חיכו לנו. האמירתים מבינים שכדי שהם יוכלו להרחיב את העסקים ולשפר את השירותים שלהם, עליהם להטמיע תהליכי אוטומציה בכל התחומים, ולשפר את אלה שכבר מוטמעים. הם שואפים להאיץ את הדיגיטציה של עסקים, שירותים ופרויקטים בצורה המהירה ביותר, וישראל היא מבחינתם מודל לחיקוי בנושא זה. המסקנה היא שהם רוצים לשמוע, ואנחנו צריכים לדעת מה ואיך להשמיע. צעדים שיש לעשות לפני שמדברים עם האמירתים שמואל שי, יו"ר פורום העסקים ישראל-דובאי, יזם ואיש עסקים שמקיים קשרים רבים עם האמירתים כבר זמן רב, כתב באתר שלו שיש לעשות שורה של צעדים לפני שניגשים לדבר איתם: ניתוח התחרות הקיימת, הבנת הסיכונים והכי חשוב – מיקוד. לשם כך, לדבריו, רצוי שמקורות ההון שלך יהיו מספיק יציבים, כי מדובר שם על תהליכים ארוכי טווח. הם לא רצים לשום מקום. כמו כן, שי ממליץ להשתמש בשירותיהם של יועצים וכותב שאחת העצות שתקבל מהם היא להכין תוכנית עסקית לטווח ארוך. אי עשייה כזו, לדבריו, היא מתכונת כמעט בטוחה לכישלון. עצתו האחרונה של שי, שמשותפת לגורמים רבים שהתבטאו בנושא, היא לנהוג בכבוד, לקנות אמון, לשמור על יחסים טובים ולא להתנשא. הם רגישים, זהירים וגם בעלי ניסיון רב. בשיחה קצרה הם מזהים מהר מאוד אם האיש שמולם יכול להיות שותף לעסקים או לא, לפעמים אפילו עוד לפני ששמעו מה יש לו להציע. מאיחוד האמירויות למדינות ערביות נוספות דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אומר שנרמול היחסים יכול להביא להשקעות מצד האמירתים בחדשנות ישראלית. בנוסף, הוא חוזה פריחה לתעשיות הביטחוניות, שעד היום פעלו שם בחשאי, בדגש על תעשיית החלל, ששר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי, דוחף אותה. אמיתי טוען שלהסכם בין ישראל לאמירויות יניב רווח לא רק ישירות, אלא שהפוטנציאל הכלכלי הגדול באמת שלו הוא עתידי, כי הוא נותן לגיטימציה ליצירת סחר ושיתופי פעולה בין ישראל למדינות ערביות רבות נוספות, כשהגדולה והחשובה שבהן היא ערב הסעודית. שיתופי פעולה יבואו לידי ביטוי גם בכנסים ובתערוכות משותפות בין ישראל לנציגי האמירויות. כנס התקשוב הממשלתי eGov 2020 של אנשים ומחשבים, שייערך בחודש הבא, יארח בחלקו השני מושב מיוחד בנושא שיתופי פעולה עתידיים בין שתי המדינות, בהשתתפות מנכ"לים מישראל ונציגים של חברות מהאמירויות. בנוסף, בחודש מרץ הקרוב צפוי פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 של אנשים ומחשבים לערוך כנס ראשון בדובאי, בהשתתפות נציגים של ארגונים ועסקים שפועלים שם.

שם: יפעת רכטמן ששון. תפקיד: מנהלת לקוחות ומכירות בחברת אופיסופט (Opisoft) מקבוצת SQlink. מה הביא אותך לעולם הטכנולוגיה? הטכנולוגיה תמיד הייתה אחד הצירים המרכזיים בעולמנו, והיא מהווה חלק מרכזי ואינטגרלי בחיינו. זהו עולם מרתק, דינמי ומאתגר הדורש למידה בלתי פוסקת תוך חשיפה לתחומים ורעיונות פורצי דרך. בנוסף, הזכות לקחת חלק בפרויקטים מורכבים ולהיות שותפה לדרך של לקוחותיי בעולמות ההיי-טק והארגונים השונים, ללוות אותם בתהליך הצמיחה, על ידי מתן פתרונות מקצה לקצה המסייעים להם בתחומים השונים, ממלאת אותי בגאווה, ומרגשת אותי בכל יום מחדש. אני מתחברת להזדמנות להיות חלק מחברה שעוסקת במתן פתרונות וחיבור לעולמות ה-Big Data, במיוחד היום בתקופת משבר הקורונה – תקופה מורכבת שמחייבת ארגונים ואנשים לשנות את דרך ההתנהלות ולתת הזדמנות לטכנולוגיות חדשות ושיטות עבודה שונות. כל ארגון מכיר היום את היתרונות העצומים אשר גלומים באנליזה של המידע הזה, מפיתוח מודלים עסקיים, שיפור שירות, ניתוח דפוסי התנהגות של משתמשים עסקיים ומנהלים, שכעת מסוגלים לעשות הנחות מושכלות ולחזות התנהגות או התרחשות של אירועים. יש פה עולם מלא ועוצמתי המאפשר למשתמשים בו בחוכמה, להיות חלוצים ולהוביל בתחרות הקיימת במציאות המשתנה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? לצערי הנתונים עדיין מצביעים על כך שרק כרבע מעובדי ההיי-טק הן נשים, למרות שהיום נעשים הרבה צעדים חשובים על מנת לקדם נשים בתעשייה ולנפץ את תקרת הזכוכית שהייתה קיימת בעבר. הדבר נעשה מתוך הכרה בתרומתן הרבה לתחום, ובערך המוסף האדיר שהן מביאות לתעשייה בחשיבה היצירתית, בחדשנות, ביכולות הגבוהות ובכישורים. אני שמחה לומר שאני מרגישה את המגמה גם בקרב לקוחותינו, שמעודדים גיוס נשים לתפקידים טכנולוגיים ותפקידי ניהול שונים. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לשמחתי, מעולם לא נתקלתי באפליה על רקע היותי אישה. ההיפך הוא הנכון. בחברה שבה אני נמצאת ישנה העצמה נשית ועבודה לצד שורה של מנהלים ומנהלות שהצליחו לבנות סביבת עבודה חיובית ותומכת לנשים ולגברים כאחד, מתוך אמונה שעבודה קשה, אמביציה והתמדה הם אלו שמובילים להצלחה, ולא השתייכות למגדר כלשהו.

זום הכריזה שורה של הכרזות באירוע זומטופיה, שנפתח אמש (ד') – בזום, כמובן. החדשות החמות מה-"כוכבת" של תקופת הקורונה הן פלטפורמה חדשה ליצירה ולאירוח של אירועי אונליין, זירה שכוללת אפליקציות לייעול העבודה מרחוק והצפנה מקצה לקצה. בזום, שרק הולכת ועולה מאז שפרץ המשבר, מבקשים לנצל אותו עד תום ולצד זה להעשיר את חוויית העבודה מרחוק והמפגשים הווירטואליים של המשתתפים. את ההתעניינות ניתן היה לראות במספר המשתתפים הגבוה שהתחברו כדי לשמוע את ההכרזות – עשרות אלפים. המכריזים היו אריק יואן, מייסד ומנכ״ל זום, ועודד גל הישראלי, מנהל המוצר הראשי.  שלושה חידושים בולטים הוצגו במהלך האירוע: האחד הוא OnZoom – פלטפורמה שמאפשרת למשתמשים ליצור ולארח אירועים, בין אם בחינם או בתשלום, ובין אם אלה אירועים למטרות גיוס כספים. בזום אומרים כי המארחים יכולים, בשימוש בפלטפורמה החדשה, להרחיב את עסקיהם ולהגדיל את טווח ההגעה לקהלים חדשים. משתמשי זום יגלו ב-OnZoom את האירועים שמתאימים להם לרכישת כרטיסים, לאתר ולעקוב אחרי האירועים והמותגים המועדפים עליהם ולדרג את אלה שאהבו, או לא. Zapps. מקור: זום Zapps היא זירה שכוללת אפליקציות שמטרתן להקל על אנשים שעובדים מרחוק לנהל את עבודתם לפני, במהלך ואחרי פגישת הזום שלהם. זום שילבה כאן אפליקציות שפותחו על ידי חברות צד שלישי במערכת הזומית ומאפשרת שימוש בהן בזמן אמת. יואן הודיע באירוע שיותר מ-35 שותפים הצטרפו למיזם, כבר מהשלב הראשון. זום הכריזה גם על תכונה אופציונלית של הצפנה מקצה לקצה –E2EE – שתהיה זמינה לקראת סוף אוקטובר, הן למשתמשים חינמיים והן למשלמים. ניתן יהיה להפעיל אותה ברמת החשבון, הקבוצה או המשתמש הבודד, ובהתאם לאופן שבו מנהל החשבון המגדיר את התכונה, ניתן להפעיל ולכבות אותה – על בסיס כל פגישה ופגישה. התקשורת בין משתתפי פגישות הזום מוצפנת ב-E2EE באמצעות מפתחות הצפנה המאוחסנים רק במכשירים של אותם משתתפים, והיא לא מאפשרת גישה למפתחות הפרטיים של הפגישה, גם לא לה – זום – עצמה. שיפורים ב-SDK ובפלטפורמת התקשורת האחודה כמו כן, זום הודיעה על מספר שיפורים. חלק מאותם שיפורים הם ב-SDK של הפלטפורמה, כדי לאפשר למפתחים ולחברות להעשיר יישומים מבוססי וידיאו בהתאמה אישית. מפתחים יכולים לנצל את ממשק המשתמש ואת בקרת ההפעלה הניתנים להתאמה אישית – נתון שעל פי החברה מקל עליהם לשלב וידיאו באיכות גבוהה, אודיו וצ'ט מיידי ליישומים שלהם. שיעור יוגה OnZoom. צילום: יח"צ החברה גם הוסיפה פונקציות לפלטפורמת התקשורת המאוחדת שלה. לדוגמה: שילוב סצנות – מאפשר למארח לקבוע נושא רקע מותאם אישית לפגישות שלו, או ליצור רקעים בהם מוטבעים קטעי וידיאו של המשתתפים בשיחה, שכולם יכולים לשתף. זום לבית – תמיכה ב-DTEN ME, ב-Portal של פייסבוק וב-Zoom Rooms כבר זמינה, ועד סוף השנה תהיה תמיכה גם ב-Echo Show של אמזון, ב-DTEN onTV ובמכשירים חכמים שתומכים ב- Google Assistant, כולל Nest Hub Max ו-Yealink A20. בזום מבטיחים שהצעות חומרה נוספות – של HP, לנובו ו-Neat – יגיעו ב-2021. שיתוף פעולה ללא מגע – אפשרויות שילוב פקודות קוליות משופרות להפעלת שיחת זום וחיבור פשוט של מכשירים אישיים, לשליטה בחוויות המפגש של חדרי הזום. לוח מחיק משופר, עם שיתוף פעולה מתמשך בין מכשירים ניידים, שולחניים וחדרים. גלריה חכמה – שילוב בינה מלאכותית בגלריית זום, כך שהמשתתפים בחדר מוצגים כפרטים בתצוגת גלריה, כדי לאפשר תקשורת פנים אל פנים יעילה יותר ביניהם. E911 – אפשרות לצוותי אבטחה, או מוקדניות, ליידע עובדים המשתמשים בשיחת זום על מקרי חירום ולהדריכם כיצד להתנהג. חדרי המתנה – מארחים יכולים לבחור להכניס אורח לאחר שראו אותם בווידיאו בחדר ההמתנה. "בימים המאתגרים שעוברים על כולנו למדנו דבר חשוב אחד: עבודה מרחוק אכן עובדת", אמר יואן. "ההכרזות שלנו במסגרת מפגש הזומטופיה מדגימות היטב שזום יותר ממוכנה להתמודדות הזו. הפלטפורמה שלנו תומכת בצרכים של המשתמשים שלנו כיום ותמשיך לעשות זאת גם בעתיד".

בשנים האחרונות עולם הדבורים וההאבקה נמצא בסכנה גדולה: בכל שנה הדבורים מאבדות חלקים משמעותיים מהאוכלוסייה שלהן. שלושה מתוך ארבעה גידולים של ירקות, פירות, זרעים ואגוזים – תלויים בהאבקה של דבורים. האובדן של מושבות דבורים מחריף את המחסור במאביקים – שעומד על שיעור דרמטי של 35% – לעומת 2-3% לפני שלושה עשורים. הכחדת הדבורים בשיעור כה גבוה נובעת בעיקרה ממזיקים חדשים, מחלות ושינוי אקלים. לדבורים יש גם חשיבות רבה עבור המערכת האקולוגית, כמאביקות של צמחי בר, ומדענים רואים בהן מדד לבריאות הסביבה. הסטארט-אפ הישראלי ביוויז (Beewise) הוקם במטרה למנוע את קריסת הכוורות, שהיא הסיבה העיקרית להיעלמותן של הדבורים. ביוויז פועל בתחום האגריטק. הוא הוקם בשנת 2018 ומעסיק 20 עובדים, היושבים בקיבוץ בית העמק. הוא הוקם על ידי סער ספרא, אליה רדזינר, הלל שרייר, יוסי סורין ובועז פטרזיל. מאז הקמתה החברה גייסה 16 מיליון דולרים. סער ספרא, מנכ"ל ביוויז. צילום: יח"צ "הרבה דברים משפיעים על הדבורים והכוורות, החל מחומרי הדברה ועד שינויים במזג האוויר", אמר לאנשים ומחשבים ספרא, המנכ"ל. לטענתו, "הדבורה לא יודעת להתמודד עם האתגרים האלה לבדה. מי שעוזר לדבורים, הם הדבוראים המסחריים, אשר עוסקים בגידול ובטיפול שלהם. הם מאכילים את הדבורים, נותנים מים, מטפלים במזיקים וגם בחום, או בקור המשפיע על הכוורות. האתגר של הדבוראים נובע מכך שהם מטפלים במספרים עצומים של כוורות. טיפול זה לא מספיק, כי בהרבה מקרים מדובר במחלות או מזיקים הדורשים טיפול כמעט מיידי. בממוצע, דבוראי מגיע לכוורת אחת לחודש. עד שהדבוראי מגיע לכוורת, בשל המספר העצום של כוורות שהוא מטפל בהן, עלול לעבור זמן רב מדי". "נדרשנו לפתרון שימנע את הכחדת הדבורים בקצב גבוה", סיפר, "פיתחנו מכונה הכוללת טכנולוגיות של רובוטיקה, בינה מלאכותית, ומצלמות. באמצעות הרובוט שלנו, אנחנו מנטרים את כל הצרכים של הדבורים ומביאים להם טיפול בזמן אמת. הטיפול שהרובוט שלנו מספק הוא אותו טיפול שדבוראי יכול לתת. כל רובוט שלנו בנוי לטפל בכמה עשרות כוורות. הוא בנוי בצורה הדומה לקונטיינר, בה ממקמים את כל הכוורות, והרובוט שלנו מנטר אותן, מזהה את הבעיות ומטפל בהן". לדברי ספרא, "המערכת שלנו כוללת טכנולוגיות ללמידה והבנה של התהליכים המתבצעים בכוורות. המערכת עובדת באמצעות טכנולוגיית לימוד מכונה, ML, עבור הלימוד העצמי וגם ניתוח חיזוי. טכנולוגיה זאת מאפשרת להבין איזה טיפול דרוש עבור הדבורים. הטכנולוגיות הללו מאפשרות לרובוט שלנו להשתפר כל הזמן". הכוורת הרובוטית של ביווייז. צילום: יח"צ המערכת שולחת לרובוט פקודות מהענן  "המערכת שלנו וכל טכנולוגיית הבינה המלאכותית יושבים על גבי הענן של אמזון ווב סרוויסז (AWS). מסיבה זו, המערכת יכולה לשלוח כל הזמן פקודות לרובוט שיוציא אותן לפועל. בין השירותים שאנחנו משתמשים עבור הבינה המלאכותית, ניתן למנות את SageMaker המאפשר בנייה, אימון והטמעה של מודלים של לימוד מכונה, וגם RDS (ר"ת Amazon Relational Database Service), המספק התקנה ותפעול של מאגרי נתונים. בחרנו ב-AWS כספקית תשתית הענן והמחשוב שלנו, כי ראינו שיש לנו צורך בהרבה שירותים שהם מספקים. מדובר בשירותים שחסכו לנו המון זמן בכתיבת קודים, ארכיטקטורה והטיפול במערכות הייצור. השימוש בשירותי AWS חוסך לנו את העלויות הדרמטיות בהקמה של שרתים מקומיים. עוד אנחנו משתמשים ב-EC2 ולמבדה". "התמותה בכוורות שבהן טיפולנו ירדה מ-40% ל-8%", סיכם ספרא, "אנחנו מספקים פתרון מלא לצרכי הדבוראי, שיוכל לשלוט מרחוק על הכוורות שלו באמצעות האייפד. הרובוט שלנו יוכל להיכנס לכוורת במקום הבדיקה הידנית. המערכת מזהה מחלות, רודה את הדבש, מאתרת בעיות בטרם הן קורות, ומאפשרת ירידה משמעותית של עשרות אחוזים בקריסת הכוורות".

תא"ל (מיל') נתי כהן, שהיה עד לא מכבר מנכ"ל משרד התקשורת, מונה ליו"ר פעיל של CyberIL – חברה שמטמיעה ומשווקת בישראל את פתרונות ההגנה של ענקית הסייבר האמריקנית פורסקאוט. CyberIL הוקמה על ידי אורן בחרי, שהוא אף הבעלים של חברת ה-IT הוותיקה דורקום, וכן של חברות טכנולוגיות נוספות בעולמות התקשורת והמחשוב. מוצרי פורסקאוט כבר מוטמעים בארגונים בשוק הישראלי, דרך הפעילות של דורקום. בין לקוחותיה בארץ נמצאים ארגונים כמו בנק לאומי, רכבת ישראל וחברות מזון. בחרי החליט להפריד את CyberIL מדורקום ולהפוך אותה לחברה עצמאית בעקבות הביקוש ההולך וגובר לפתרונות סייבר, במיוחד בתקופת הקורונה, והציע לכהן להיות יו"ר פעיל שלה. בחברה החדשה מועסקים כרגע 14 איש, שהוצבו מתוך קבוצת דורקום, אולם לדברי כהן, היא נמצאת בתהליך גיוס של עובדים נוספים. במסגרת תפקידו יעסוק היו"ר הפעיל החדש בפיתוח העסקי ובהרחבת הפעילות של החברה בישראל ובחו"ל, בין היתר באיחוד האמירויות הערביות, שהסכם הנורמליזציה שישראל חתמה עימה מובא היום (ה') לאישור הכנסת. פתרונות הגנה ומודיעין הפתרונות של פורסקאוט מציעים הגנה על רשתות תקשורת ותשתיות קריטיות, ויש בפורטפוליו שלה גם מערכות בתחום מודיעין הסייבר. כהן אמר כי הפתרונות נותנים מענה בין היתר למערכות NAC והגנה על רשתות פנימיות בארגונים גדולים ומבוזרים, וכן להגנה על תשתיות OT/IOT ותשתיות קריטיות, שאינן פועלות על פרוטוקולי תקשורת סטנדרטיים. כהן שימש כמנכ"ל משרד התקשורת קצת יותר משנתיים ופרש לאחר כינונה של הממשלה הנוכחית. במסגרת תפקידו הוא פעל לפריסת הסיבים האופטיים ולהמשך הכנתה של ישראל לכניסת הדור החמישי – דברים שבהם עוסקים גם שר התקשורת הנוכחי, יועז הנדל, והמנכ"לית החדשה של המשרד, לירן אבישר בן חורין. לפני שהגיע למשרד התקשורת שירת כהן שנים רבת בצה"ל, כאשר בתפקידיו האחרונים במדים הוא היה קצין התקשוב הראשי וראש מטה אגף התקשוב וההגנה בסייבר. במסגרת תפקידיו הוקמה חטיבת ההגנה בסייבר בצה"ל, בראייה מטכ"לית אינטגרטיבית לכלל הזרועות, האגפים והפיקודים המרחביים. התפקיד הנוכחי הוא השני של כהן מאז שהוא סיים את תפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת. באחרונה דווח שהוא הצטרף כדירקטור למגדלי תקשורת, שמשקיעה במיזמים ובפרויקטי תשתיות.

בשיתוף Wake UP תקשורת. נספרסו ישראל סיימה באחרונה פרויקט בן חמישה חודשים לשיפור תשתיות הטלפוניה שלה ולמעבר לרשת הטלפוניה והסיבים של פרטנר. היקפו הכספי לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף מעריכים אותו ב-1.5 מיליון שקלים. במסגרת תהליך שיפור התשתיות הטלפוניות נעזרה השלוחה הישראלית של חברת הקפה העולמית בשירותיה של Wake UP תקשורת, שמבצעת סקירה אובייקטיבית של שירותים ומוצרים טכנולוגיים למטרות של בחינת התקשרויות בתחום המחשוב הארגוני. זאת, תוך התחשבות בצרכי התייעלות תפעולית והפחתת עלויות IT ארגוניות. Wake UP ניהלה עבור נספרסו את תהליך הבחינה מקצה לקצה: מיפוי הוצאות מערך התקשוב וגיבוש של תוכנית התייעלות שתצביע על מקורות לחיסכון פוטנציאלי, תכנון תשתיות הטלפוניה כך שידעו לשמש תשתית שרידה למערך של מאות נציגים, בחינה של מספר אלטרנטיבות טכנולוגיות, ליווי בתהליך קבלת ההחלטות ויישום הפתרון כתשתיות הייצור של הארגון. בתום שלב הבחינה, ובכפוף לאישור ושיתוף פעולה מלא מצד אנשי מערכות המידע בנספרסו, נבחר פתרון התקשורת על גבי רשת הסיבים והטלפוניה של פרטנר. במסגרת הפרויקט הוחלפו כלל תשתיות התקשורת שעליהן מושתתים המוקדים השונים של נספרסו, והוקם פתרון על גבי תשתית שרידה מקומית ורוחבית בשני אתרים גיאוגרפיים של נספרסו ובמקביל גם בשני מתגי הטלפוניה של פרטנר, שנמצאים במקומות שונים בישראל. הפתרון כלל אלפי טווחי מספור שונים, מספרים מקוצרים ונתבי שיחות רשתיים בענן, הטמעה של תשתיות תקשורת, ציוד קצה ואספקת שירותי תקשורת שוטפים לאתרי נספרסו. בחברה אומרים כי הוא יאפשר המשכיות עסקית ומתן שירות גם תחת מגבלות תנועה, על רקע משבר הקורונה. "יישום התוכנית – ללא הפרעה לשירות" מיקי היימן, מנמ"ר נספרסו ישראל, אמר כי "השירות הטלפוני שניתן ללקוחות שלנו עומד בסטנדרטיים השירותיים הגבוהים של נספרסו העולמית ולכן, כל שינוי טכנולוגי בשירות זה נעשה תוך כדי תכנון מדויק, ומבלי שהלקוח ירגיש בכך. מעבר לכך, הפרויקט הצריך עמידה בתקני PCI, אבטחת מידע BCP ושיתוף פעולה בין מספר רב של גורמים". הוא הוסיף ש-"על מנת להצליח בפרויקט, נדרש ספק שייקח על עצמו לא רק התחייבות להוזלה משמעותית בעלויות, אלא גם אחד שיצליח לעמוד בסטנדרטיים הגבוהים של נספרסו. ב-Wake UP מצאנו צוות שהבין את המחויבות הזו ולקח על עצמו את התכנון, ההובלה, היישום והצגת התוצרים הרצויים בסוף התהליך. לאחר שבחנו מספר חלופות ובחרנו בפרטנר, הצלחנו ליישם את התוכנית ללא הפרעה לשירות הלקוחות ותוך עמידה מלאה ביעדים שהוגדרו לפרויקט". נתי לרר, מנכ"ל משותף ב-Wake UP, מסר כי "האתגר הגדול בפרויקט היה איך לבצע את השינוי מבלי שהמעבר יורגש על ידי לקוחות החברה. שיתוף הפעולה הפורה בין מערכות המידע של נספרסו ישראל, מהנדסיה של פרטנר ונסטלה העולמית איפשר לנו לייצר תוכנית עבודה יצירתית, שהביאה לכך שהשינוי הוטמע בצורה חלקה ובזמן די קצר". לדברי יעקב (קוקי) טרוזמן, סמנכ"ל חטיבת מכירות ועסקי בפרטנר, "המציאות החדשה מחייבת עסקים להתאים את עצמם למגבלות ולצרכים המשתנים של העובדים ושל הלקוחות. בחודשים האחרונים, פרטנר הטמיעה פתרונות מתקדמים לעבודה מרחוק, חיבור עסקים ומוקדים לתשתיות סיבים ו-LTE מתקדמות, וכן הטמיעה מרכזיות תקשורת וציוד שמאפשר ניהול ארגון, ספקים ולקוחות תחת כל מגבלה בארגונים עם מאות ואלפי עובדים ברחבי הארץ. כך ניתן להבטיח המשכיות עסקית באמצעות חיבור העובדים למערכות החברה מכל מקום, בשילוב תשתיות סיבים וסלולר מתקדמות עם גיבוי משולב ענן".