הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
04/10/20 11:35
28.57% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סרט שעלה באחרונה בנטפליקס מבקש להראות כיצד חברות הטק והאינטרנט הגדולות יודעות עלינו כמעט הכול ומשתמשות במידע הזה לרעה. בעוד שהחברות האחרות לא הגיבו לגביו, פייסבוק פרסמה הודעה שלפיה, כמה "מפתיע", היא לא מרוצה מהסרט.
מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית (או הדילמה החברתית – תרגום שמו הלועזי, The Social Dilemma) הוא סרט דוקומנטרי בעיקרו, בן יותר משעה וחצי, שמביא את דבריהם של עובדים לשעבר בחברות וארגונים כגון פייסבוק, גוגל, מוזילה והמרכז לטכנולוגיה אנושית – שמבקר את התנהלותם. הסרט מראה כיצד החברות הללו מנצלות את המידע עלינו לטובת רווח כספי ומנתבות את הגלישה שלנו בהן לטובת מקסום שלו. הוא נוגע בהיבטים כגון ההשפעה של חברות האינטרנט על אופני ההצבעה (למשל בפרשת קיימברידג' אנליטיקה, שבה נמכר מידע על גולשים כדי לטרגט אותם ולהציג בפניהם פרסומות שמעודדות להצביע לדונלד טראמפ בבחירות 2016), הפצת תיאוריות קונספירציה, התמכרות ובריאות הנפש של המשתמשים בשירותים שלהן, כמו גם בדילמות נוספות בתחום. יש להעיר שהסרט לא עושה בפלטפורמת השידור שלו, נטפליקס עצמה, שאף היא אוגרת מידע רב על המנויים שלה.
הטענות שהועלו בסרט אינן חדשות, אבל הן התגברו בשנים האחרונות, במיוחד לאור פרשת קיימברידג' אנליטיקה ושלל הפייק ניוז שמפורסמים ברשתות החברתיות. גופים רבים קראו לפייסבוק, למשל, לבצע פעולות על מנת להפחית את התופעות הללו – ובחברה עושים זאת. בין הקוראים נמצאת הזמרת סלינה גומז, ששלחה מסר פרטי למארק צוקרברג ולמספר שתיים בפייסבוק, שריל סנדברג, שבו היא מבקשת מהם להילחם במידע המוטעה שמופץ ברשת החברתית. היא פרסמה צילום מסך של המסר בחשבון שלה באינטסגרם, ששייכת לפייסבוק, ותייגה את שני הנמענים הבכירים.
מסמך שבע הנקודות של פייסבוק
כאמור, החברות המוזכרות בסרט לא הגיבו אליו – למעט פייסבוק, שהוציאה מסמך בן שבע נקודות, שבו היא מפרטת היכן הסרט חוטא לאמת, לטענתה. אחת הטענות המרכזיות של הרשת החברתית היא שהמוצרים שהיא מפתחת נועדו על מנת לתת ערך מוסף למשתמשים ולא להביא להתמכרות שלהם. פייסבוק משיבה גם לטענה המועלית בסרט שלפיה היא לא באמת ניתנת למשתמשים בחינם (מאחר שהיא מוכרת את המידע של הגולשים), וטוענת שהעובדה שהיא מרוויחה מפרסומות משאירה את השימוש בה ללא תשלום.
טענה נוספת היא שפייסבוק משתמשת באלגוריתם שלה כדי שהשירותים שהיא מציעה יהיו יותר שימושיים ויציעו למשתמשים תוכן שהוא יותר רלוונטי עבורם. על פי החברה, היא עושה זאת "כמו כל אפליקציית היכרויות, אמזון, אובר ומספר שלא ניתן למנות של אפליקציות שאנשים משתמשים בהן מדי יום". כאן הרשת החברתית "עוקצת" את נטפליקס ומזכירה שהיא משתמשת בעצמה באלגוריתם כדי לטרגט את הצופים, ובין היתר להמליץ להם על The Social Dilemma. "היא עושה זאת עם כל פיסת תוכן שהיא מציעה על הפלטפורמה שלה", ציינו בפייסבוק.
הסעיף הרביעי במסמך הוא הנתונים. בחברה טוענים כי היא ביצעה שיפורים כדי לשמור טוב יותר על פרטיות המשתמשים. בין היתר הם מציינים את ההסכם שהשיגו עם רשות סחר האמריקנית (ה-FTC) וכי נתנו למשתמשים אפשרות לשלוט במידע שלהם ולהחליט באילו פיסות שלו הם נותנים לפייסבוק רשות להשתמש.
הרשת החברתית עונה גם לאחת הטענות המעניינות בסרט, שלפיה חברות האינטרנט יוצרות קיטוב בציבור, כי קיטוב מניב להן רווח רב יותר. בניגוד לכך, הטענה של פייסבוק היא שהחברה ביצעה צעדים על מנת להפחית את הקיטוב. "הרוב המוחלט של התוכן שאנשים רואים בפייסבוק אינו מקטב והוא לא פוליטי, אלא תוכן יומיומי מחברים ומשפחה שלהם", טוענת החברה. המסמך כמעט ומתעלם מכך שמשתמשים רבים כותבים פוסטים שבהם הם מביעים את דעתם על עניינים אקטואליים, בפרט בתקופות סוערות כמו עכשיו, לפני הבחירות בארצות הברית ובעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי עולמי. בפייסבוק אמנם מודים שלפוסטים מעוררי קיטוב יש הרבה לייקים ותגובות, אבל טוענים שמדובר ב-"אחוז זעיר" מהתוכן שמתפרסם על גבי הפלטפורמה. כמו כן, על פי החברה, היא נקטה בצעדים שונים על מנת "להגן על היושרה" בבחירות בארצות הברית.
עוד טוענים בפייסבוק כי הם נלחמים בפייק ניוז ובתוכן מזיק על ידי הפעלת עובדים ושותפים בודקי עובדות.
04/10/20 13:43
21.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מחקר שפרסמה טרנד מיקרו בסוף השבוע מוכיח שמודעות לאיומי סייבר ולצורך בהגנה מפניהם לא בהכרח מובילה לעשות את מה שצריך לשם כך, כולל לא בקרב עובדים. על פי החברה, בתקופת הקורונה, איומי הסייבר אמנם נמצאים בסטייט אוף מיינד של העובדים, אבל גם התחושה ש-"לי זה לא יקרה" – לפחות בקרב חלק מהם.
טרנד מיקרו סקרה באחרונה 13,200 עובדים שעובדים מרחוק בתקופת הקורונה ב-27 מדינות. המחקר חשף ש-72% מהם הרגישו מודעים יותר למדיניות אבטחת הסייבר של הארגון שלהם לאחר שהסגר התחיל, 85% טענו שהם התייחסו לאזהרות ה-IT ברצינות ו-81% מהם הסכימו שגם להם יש אחריות בנוגע לאבטחת הסייבר הארגונית.
נתונים נוספים מעלים ש-39% מהעובדים עשו שימושים הקשורים לעבודה דרך המכשיר האישי שלהם. כמו כן, כמעט שני שליש (64%) מהעובדים סבורים שיישומים שלא קשורים לעבודה לא צריכים להיות על מכשיר ששייך לארגון. אלא שמעל חצי (56%) מהם הודו שהם השתמשו ביישום שלא קשור לעבודה על גבי מכשיר ארגוני ו-66% העלו נתונים ארגוניים ליישומים אלה. 29% הרגישו שהם יכולים להתחמק משימוש ביישום שאינו קשור לעבודה מאחר שלא ייחסו חשיבות לאזהרות ה-IT. מכך עולה, למעשה, שעובדים רבים מודעים למה שצריך לעשות, אבל בוחרים שלא לעשות כך בפועל.
ענקית האבטחה ביצעה את המחקר יחד עם ד"ר לינדה קיי, חוקרת בתחום הפסיכולוגיה של הסייבר באוניברסיטה הבריטית אדג' היל. בכל הקשור לאבטחת הסייבר הארגונית, הם מצאו שיש ארבעה טיפוסים של עובדים: החששן, המודע, חסר הידע והמסתכן. כמו כן, עורכי המחקר פרסמו המלצות כיצד כדאי להנהלה להגביר את המודעות והיישום של אבטחת הסייבר בקרב כל אחד מסוגי עובדים אלה. כך, ציינו, לעובד חששן מומלץ לסייע על ידי פידבק בזמן אמת ממומחי האבטחה של הארגון. המודע הוא עובד שזקוק למעט הדרכה, וניתן לתת אותו כדוגמה לעובדים האחרים. הארגון צריך לספק לעובד חסר הידע סימולציות ותרגילים כדי להפעיל אותו, והוא דורש גם התערבויות שיגרמו לו להבין את ההשלכות של התנהגותו המסוכנת. המסתכנים הם העובדים המאתגרים ביותר, מאחר שהמעשים שלהם אינם תוצאה של חוסר ידע אלא של שחצנות ושל תחושה ש-"לי זה לא יקרה". כאן המקום של הארגון להקפיד על ציות גדול יותר, אומרים בטרנד מיקרו.
"גישה אישית עדיפה מהדרכות זהות לכלל העובדים"
על פי החברה, "על ידי הבנה שאין שני עובדים זהים, מנהלים בארגונים יכולים לכוון את הגישה שלהם כך שתתאים לכל עובד ולהבטיח גישה אישית. זוהי גישה עדיפה מאשר הדרכות זהות, שבה רוב הארגונים משתמשים כיום".
לדבריהם, "עבודה מרחוק יכולה לעבוד, בסופו של דבר, רק עם רמה גבוהה של אמון בין המנהלים לצוות שלהם. לאחר שהמגיפה תעבור או תיסוג, הצוות יוכל לחזור למשרד, אבל העובד יהיה צריך להרוויח מחדש את אמון המנהלים והארגון בו, אם הוא יפר אמון שכזה במהלך העבודה מהבית. חישבו טוב טוב איזה עובד אתם, והעדיפו להיות מודעים ולא מסתכנים".
04/10/20 15:09
21.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מנהלים של שלוש מחברות הטכנולוגיה הגדולות עומדים "להיצלב" באחד הימים בחודש הקרוב שוב על ידי חברי קונגרס אמריקניים – במקרה הזה סנאטורים. הנבחרים רוצים לשאול אותם שאלות ולהעביר עליהם ביקורת, בדיון שייסוב סביב הסעיף בחוק האמריקני שפוטר את חברות המדיה החברתית מאחריות על התוכן שמפורסם בהן (סעיף 230). יש להניח שבדיון יעלו סוגיות נוספות שהחברות האלה נוהגות בהן בצורה שנויה במחלוקת, כולל פייק ניוז, הגנת הפרטיות והשימושים שהן עושות במידע שלנו.
סונדאר פיצ'אי, מארק צוקרברג וג'ק דורסי – המנכ"לים של אלפבית-גוגל, פייסבוק וטוויטר, בהתאמה – יזומנו לדיון על ידי ועדת המסחר של הסנאט, לאחר שחבריה הצביעו פה אחד בעד הזמנתם. הוועדה פנתה אליהם על מנת ש-"יתנדבו" להגיע לדיון, אולם הם סירבו. נראה שהוועדה תקבע את הדיון לחודש הקרוב, על מנת לקיים אותו לפני הבחירות בארצות הברית, שייערכו בתחילת החודש הבא.
שתי המפלגות תמכו – כל אחת מהן מטעמים שונים
הרצון לזמן את המנכ"לים חוצה את גבולות המפלגות, אולם ההערכות הן שכל אחת מהן תשים בדיון פוקוס שונה: הרפובליקנים יקבלו על צנזורה של תכנים שמרניים, בעוד שהדמוקרטים יעסקו בסוגיות הפרטיות והמידע הלא נכון שמופץ ברשתות החברתיות.
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, התייחס לסעיף 230 בשבוע שעבר, לפני שאושפז לאחר שהתגלה שהוא חולה בקורונה. טראמפ אמר כי "בשנים האחרונות, קבוצה קטנה של פלטפורמות טכנולוגיות הידקו את האחיזה שלהן בתחומי המסחר והתקשורת באמריקה. בכל שנה, אינספור אמריקנים מוכנסים לרשימה השחורה ומושתקים באמצעות אכיפה שרירותית (שמבצעות החברות הללו – י"ה) של הכללים המשתנים שלהן".
יצוין כי בשלב זה לא מדובר על שינוי של הסעיף או ביטולו, שכן לא ניתן לעשות זאת לפני הבחירות. כמו כן, יש לציין שבשנים האחרונות, מנכ"לי חברות הטכנולוגיה הגדולות – כולל טים קוק מאפל וג'ף בזוס מאמזון, שלא יזומנו הפעם – העידו מספר פעמים בשימועים בקונגרס ובסנאט, בנושאים שונים, כגון פרטיות המשתמשים והגבלים עסקיים.
04/10/20 10:51
14.29% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משרד האוצר ורשות החדשנות משיקים השבוע תוכנית חירום שנועדה לצמצם את מספר המובטלים במשק ולסייע לצמצום המחסור בכוח האדם בהיי-טק. במסגרת התוכנית יינתנו מענקי השמה למעסיקים ולגופי הכשרה בגין הכשרות שיבצעו לעובדים במקצועות מו"פ ותומכי תעשיה. כך, כל גוף שיכשיר עובד להיי-טק יקבל עבורו מענק של בין 32 ל-45 אלף שקלים, במספר פעימות, ובלבד שהשכר ההתחלתי של העובד שהושם יהיה לא פחות מ-16 אלף שקלים בחודש.
הגוף שיבצע את ההשמה יקבל בונוסים נוספים ככל שהמעסיק שאליו נשלח העובד יעסיק את העובד לתקופה ארוכה יותר. היעד של התוכנית הוא לבצע השמה של 3,000 עובדים לענף ההיי-טק בתוך שנה. סך מסגרת התקציב לתוכנית הוא 135 מיליון שקלים, מתוכם אושרו 65 מיליון לשימוש מיידי.
על פי מתווה שגיבש צוות משותף למשרד האוצר ולרשות החדשנות, העדיפות תינתן להכשרה במקצועות DevOps ,SDR, בקרת איכות (QA), מו"פ, סייבר ושירותי IT .
בשונה מתוכניות קודמות, זו הנוכחית מאפשרת גמישות בתהליכי ההכשרה, כגון הכשרה דיגיטלית, או משולבת, עקב מגבלות הקורונה, הכשרה משותפת עם מעסיקים, סטאז' אצל המעסיק, הכשרה משותפת של מספר מעסיקים והכשרת בוגרי ההשמות כפרילאנסרים.
רשות החדשנות ומשרד האוצר יפרסמו בימים הקרובים קול קורא ראשון להשתתפות בתוכנית, שיהיה פתוח להגשת הצעות למשך ארבעה שבועות ויתמקד בתוכניות הכשרה הקצרות משנה, עם פוטנציאל השמה תוך חצי שנה מסיום ההכשרה. כמו כן, יושם דגש על הכשרה והשמה של מבקשי תעסוקה שאינם מועסקים בענף ההיי-טק.
"הזדמנות פז להחזרת אלפי משרות אוף-שור"
אהרון אהרון, המנכ"ל הפורש של רשות החדשנות, אמר כי "התוכנית תאפשר הכשרה והשמה מהירה של כ-3,000 מועסקים כבר בשנה הקרובה, והיא מהווה הזדמנות פז להחזרת אלפי משרות אוף-שור. כמו כן, רוב המענק – 75% – מוענק בגין השמה לאחר תקופת ההכשרה".
לדברי שר האוצר, ישראל כץ, "תוכנית זו תסייע במתן מענה מיידי לאלפי מבקשי תעסוקה במגוון מקצועות טכנולוגיים. זהו חלק ראשון במאבק באבטלה ויהיו חלקים נוספים של הכשרות מקצועיות, כדי שאזרחים רבים יחזרו לעבודה".
שר הכלכלה, עמיר פרץ, אמר דברים דומים וציין כי המשרות שאותן יכולה התוכנית לייצר יהיו "בפריון גבוה".
04/10/20 14:32
14.29% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ראם מורד, לשעבר בכיר בחברות אבטחת המידע פייראיי וסימנטק, מונה באחרונה למנהל גלובלי בתחום הפיתוח העסקי והמכירות של שירותי ה-MDR (שירותי זיהוי ותגובה מנוהלים) במרכז הגנת הסייבר של BDO. במסגרת תפקידו הוא עוסק בניהול מכירות ופיתוח עסקי לשירותי ה-MDR, ניהול שותפים, וניהול ערוצי ותהליכי מכירה בשווקים המקומיים והגלובליים.
מאחורי מורד יותר מ-20 שנים בתפקידי ניהול פיתוח עסקי, שותפים ושירותים בתחומי מערכות המידע ואבטחת המידע, והוא בעל ניסיון רב בעבודה עם חברות בינלאומיות ואינטגרציה בקידום שיתופי פעולה, פיתוח עסקי ומכירות בתחום. לפני הצטרפותו ל-BDO הוא שימש כמנהל שותפים עסקיים בפייראיי, מנהל שירותי מומחים בסימנטק ומנכ"ל אדאקום אבטחת סייבר.
לדברי אופיר זילביגר, שותף ומנהל מרכז הגנת הסייבר של BDO, "הצטרפות מורד לצוות הבכיר שלנו תורמת מהותית ליכולתנו לגדול ברחבי העולם ולהתפתח לשווקים חדשים. הוא מביא עימו ניסיון בניהול שותפים ולקוחות גדולים בעולם השירותים המנוהלים ובעבודה עם היצרנים הגדולים בתחום הסייבר".
04/10/20 14:36
0% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הסטארט-אפ E.B.S (ר"ת Energy Barkung Solutions) השלים באחרונה פיתוח של מערכת שיודעת להפיק אנרגיה חלופית מתנועתן ומבלימתם של כלי רכב, ובמיוחד רכבות.
בסיס הרעיון הוא היכולת לנצל את האנרגיה הקינטית שנפלטת מבלימתה של רכבת מהירה, לאגור אותה ולהעבירה לרכבת אחרת, מאיצה – מבלי לגרום לה לעצור. בכך הופכת הרכבת לגנרטור נע, שמעבר לתרומתו ליעילות תנועת הרכבות הוא מפחית את זיהום האוויר. כל הפעילות הזו מבוססת על מערכות תוכנה, שליטה ובקרה חכמות, שיודעות להעביר את האנרגיה הנפלטת מרכבת אחת לאחרת.
המערכת המוגנת בפטנט היא פרי פיתוח וניסויים של מנכ"ל E.B.S, נתנאל וינצברג. יצוין כי וינצברג הוא גם היזם והבעלים של החברה, שאותה הוא הקים בשנה שעברה בהשקעה מכספו הפרטי. E.B.S מעסיקה 10 עובדים ומפעילה חמישה קבלני משנה.
קיצור מרחק הבלימה ב-50%
"ההבנה שניתן לייצר אנרגיה תוך הפחתת הזיהום הנוצר כתוצאה מהחזרה לשימוש של מרביתה על ידי מערכת ייחודית מובילה ליעילות, מאחר שניתן לבלום את הרכבת ללא חיכוך פיזי", הסביר וינצברג.
יעילות אנרגטית – גם באמצעות אנרגיה שמופקת מרכבות. צילום אילוסטרציה: BigStock
"המערכת יודעת לעצור רכבת שנוסעת במהירות של 100 קמ"ש, תוך קיצור מרחק הבלימה ב-50%, כשבמקביל צריך לנתב את החשמל שהומר לצרכן או למאגר אנרגטי", מסבירים בחברה את מהות הרעיון. יצוין כי הפקת החשמל מתנועת הרכבות היא עצמאית, ללא תלות בתחנות כוח הזקוקות לשטח נדל"ן יקר בתוספת עלויות יקרות.
פיתוח המערכת החל במחקר וניסויים שביצע ויצנברג, שהראו תוצאות טובות. אלה הובילו למחקר נוסף, בשיתוף המהנדס הרמן שטיינר, מומחה לבקרה ומתח גבוה ממכללת סמי שמעון. כרגע היא נמצאת בבדיקה בגופים שונים, בהם במרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר אילן, שבראשו עומד פרופ' איל יניב. כמו כן, החברה מנהלת משאים ומתנים ליישומה בתאגידים שונים בישראל ובאירופה, ובערים גדולות בארץ.
מה הפוטנציאל של הפיתוח?
כדי להבין את הפוטנציאל שבפיתוח זה, צריך לחשוב על מקומות שבהם יש מערכת תחבורה המונית וצפופה, כמו רשת קווי רכבת תחתית או רכבת קלה. העברת האנרגיה נעשית באמצעות "פינג פונג" בין רכבות בולמות לרכבות מאיצות, בתיאום של מרכז מחשוב מרכזי – דבר שיכול להוות פקטור בולט בכלכלה שיתופית בתחום האנרגיה.
לדברי הפיזיקאי ד"ר דוד סגל, מומחה בינלאומי לסימולציות, רכבת נוסעים ממוצעת מייצרת אנרגיה שוות ערך ל-270 מגה-וואט. "בעת כל בלימה נוכל להחזיר לרשת את מירב האנרגיה שמופקת בזמן הבלימה, ובנוסף להקים מערכת סגורה, שמייצרת חשמל באופן עצמאי", אמר.
יריב שדה, מנהל מערך החיבורים האסטרטגיים של E.B.S. צילום: קרין מגן
מנהל מערך החיבורים האסטרטגיים של E.B.S הוא יריב שדה, מייסד ומנהל קהילת ערים חכמות בישראל וחבר בפורום האנרגיה בעיר חכמה במוסד נאמן בטכניון. הוא ציין כי "הטכנולוגיה המדוברת תביא להתפתחות ולשינוי בתחום הערים החכמות. היא אף תיתן כלים נוספים לאנשי IT, שיוכלו לקחת אותה ליישום בתחומים שונים בעולם האנרגיה המתחדשת, כגון אגירת אנרגיה בבניינים חכמים, בעזרת פתרון דומה למערכת מעליות".