תקלת ענק מתרחשת בשעות אלה, החל מקרוב ל-19:00 לערך (שעון ישראל), בשורה של אתרים ואפליקציות מובילים, ובעיקר באלה השייכים ל-"מדינה הגדולה בעולם" – פייסבוק: אינסטגרם, ווטסאפ, מסנג'ר, אוקולוס והאתר של הרשת החברתית האם. מאז התקבלו דיווחים – אם כי הרבה פחות – על תקלות באתרים מובילים נוספים, בהם גוגל, אמזון ו-AWS. בחלק מהאתרים התקלה משפיעה על הגלישה בישראל ובחלק – לא. הידיעות הראשונות – בישראל ובחו"ל – דיווחו על שיבושים בגלישה בפייסבוק, על שלל האתרים והאפליקציות שלה, שהשפיעו על המשתמשים הרבים בה, גם בארץ. כך, החתום מטה ואחרים נכשלו בשליחת הודעות בווטסאפ, רענון הפיד באינסטגרם, כתיבת וקריאת תגובות בפייסבוק וכדומה. אתר DownDetector, שמדווח על אתרים ואפליקציות שקרסו וכאלה שיש בהם שיבושים, קיבל בשעתיים האחרונות מאות אלפי דיווחים על התקלה בפייסבוק, וקצת פחות מכך באפליקציות האחרות של הרשת החברתית. עוד לפי האתר, התקבלו דיווחים – כאמור, במספר פחות בהרבה – על תקלות בגישה לאתרים וליישומונים של טוויטר, גוגל על חלק משירותיה, לרבות ג'ימייל ויוטיוב, אמזון, AWS, טלגרם, סנאפצ'ט, משחק פוקימון, וכן של ענקיות הסלולר האמריקניות טי-מובייל, וריזון ו-AT&T. יצוין כי התקלות מתרחשות באתרים שונים במקומות שונים, ולפי בדיקת אנשים ומחשבים, חלק מהאתרים שצוין שיש בהם תקלות עובדים בישראל כרגיל – לרבות טלגרם, גוגל וזום, שגם על תקלות בכניסה אליה דווח באתר DownDetector. חלק מהאתרים המושפעים מהתקלה – על פי אתר DownDetector. צילום מסך בציוץ שפרסמה פייסבוק בחשבון הטוויטר שלה נכתב כי "אנחנו מודעים לכך שכמה אנשים חווים בעיה בגישה לאפליקציות ולמוצרים שלנו. אנחנו פועלים על מנת לתקן זאת במהירות האפשרית, ואנחנו מתנצלים על חוסר הנוחות". ברשת, כצפוי, נרשמו תגובות רבות לתקלה העולמית. היו גולשים שהסבירו, לפחות לדבריהם, את הסיבות לתקלות, אחרים הציעו לאתרים השונים, ובמיוחד לפייסבוק, מה לעשות כדי שהן לא יישנו, ואחד הגולשים נסחף וכתב ש-"אנחנו עומדים למות". בעקבות התקלה נרשמות ירידות חדות בשערי המניות של רבות מענקיות הטכנולוגיה בוול-סטריט, ובראשן פייסבוק, ששערה צונח בשעות אלה בכ-6%. יש לציין שככל הנראה בשל התקלה, נרשמות ירידות גם בשערי המניות של חברות שלא קשורות אליה, כגון אפל וסמסונג.

בשבוע שעבר פורסם דבר מינויו של ראש אגף התקשוב החדש, תא"ל ערן ניב, ראש חטיבת שילו"ח (ר"ת של 'שיטות לחימה וחדשנות') באגף תכנון. מינויו של הקצין המצטיין הצליח לעורר את זעמם של בכירי אגף התקשוב לשעבר – ביקורת שאיננה מופנית נגד תא"ל ניב באופן אישי אלא כלפי העקרון שבבחירתו. יועלה לדרגת אלוף וימונה לתפקיד ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר החדש של צה"ל. תת-אלוף ערן ניב. צילום: דו"צ ניב יהיה ראש האגף השביעי מאז הקמתו של האגף במרץ 2003. הוא יחליף בתפקיד את אלוף ליאור כרמלי, שמונה לתפקיד בסוף 2017 ומשמש בו החל מ-2018. כרמלי החליף את אלוף נדב פדן, שמונה לתפקיד מפקד פיקוד המרכז. כרמלי צפוי להשתחרר מהצבא. בדצמבר 2015, תא"ל פדן מונה לראש אגף התקשוב החדש. תא"ל פדן החליף בתפקידו את האלוף עוזי מוסקוביץ', ששימש בתפקיד ראש אגף התקשוב כארבע שנים. מינויו של תא"ל מוסקוביץ' לראש אגף התקשוב אושר באוגוסט 2011. מוסקוביץ' החליף בתפקיד את האלוף עמי שפרן, שהיה ראש אגף התקשוב השלישי במספר. ראש האגף הראשון היה האלוף יצחק (חקי) הראל, שכיהן בתפקיד פחות משנה, ולאחריו האלוף אודי שני, ששימש בתפקיד ארבע שנים. המשותף לכל הקצינים הוא היותם קרביים, שבילו את שלושת העשורים בקריירה הצבאית שלהם בשטח, ומידת ההיכרות שלהם עם העולם המורכב של ה-ICT, הייתה מועטה, אם בכלל. כך, תא"ל ניב היה ראש ענף מערכות מידע באגף לפני עשור וחצי, ואילו שפרן עשה חלק משירותו הצבאי במערך הטכנולוגי של חיל המודיעין, ושימש כראש המחקר והפיתוח בצה"ל. "האם הייתם ממנים את נועה קירל לתפקיד קצינת רפואה ראשית?", שאלו אותם בכירים לשעבר מהאגף. "האם, ועם כל הכבוד, ויש כבוד, הייתם ממנים את סטטיק ובן אל תבורי לפרקליטים צבאיים ראשיים?". לדברי הבכירים לשעבר, "הדבר לוקה בכמה מישורים: מגיע קצין, שאין לו כל קשר לתחום ה-ICT, הוא לא מבין בו, ולכל היותר, בתפקידיו הקודמים בשדה הוא שימש לקוח של המערכות". "היבט נוסף", ציינו, "הוא בכך שלמרות שראש האגף הוא חבר המטה הכללי, ודרגתו היא אלוף, הוא לא נתפש ולא ייתפש בקרב עמיתיו האלופים במטה הכללי כאוטוריטה, בר סמכא, בנושאי מחשוב ותקשוב". מכך נגזרת עוד בעיה, הסבירו: חוסר ההבנה של ראש האגף בתחום הפעילות עליו הוא אמון בהכרח יפגע בהתוויית התכנית האסטרטגית של האגף לעתיד לבוא. ראש האגף אינו יכול לבנות מפת דרכים עתידית בתחום בו הוא אינו בקיא לעומק. לא מספק ידע על העולם המורכב של ה-ICT. שדה הקרב. תמונת אילוסטרציה: BigStock למנות לתפקיד ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר איש מקצוע מוערך אותם קצינים הציעו הצעה השאולה מעולם הקורונה: למנות לתפקיד ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר איש מקצוע מוערך, שיגוייס לתפקיד על בסיס ניסיונו המקצועי, והרקורד המוכח שלו בעולם האזרחי. זאת, כפי שפרופסור רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב, מונה לתפקיד הפרויקטור ללחימה במגיפת הקורונה. "לגיל שוויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, או לניר צוק, מייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של פאלו אלטו, יש שם עולמי. הם מבינים דבר או שניים ב-IT בכלל ובסייבר בפרט, והם ניהלו מערכות גדולות בארגונים בני אלפי עובדים. יתרונם הוא שהפרוטה אינה חסרה בכיסם, ואנחנו בטוחים שהם ישמחו להתגייס למשימה לאומית בשדה בו הם בקיאים", הוסיפו. לדברי אותם בכירים לשעבר מהאגף, "מינויים מקצועיים שכאלה כבר היו בעבר: נחמן שי, עודד בן עמי ואבי בניהו מונו לתפקיד דובר צה"ל – כי הם הגיעו מעולם העיתונות, ולמרות שלא בילו בצבא שנים רבות, איש לא התייחס אליהם כאל נטע זר". "כאשר הם יגוייסו לתפקיד", הסבירו, "התייחסו לדבריהם, להמלצותיהם, לתכניות שלהם – ברצינות רבה יותר מאשר קצין, שעם כל הכבוד – זה שהוא היה לוחם קרבי מהולל ומוכשר, לא מכין אותו בכל צורה שהיא לתפקיד הכולל היכרות נרחבת ושימוש במונחים כמו נוזקה, ERP, CRM, דור 5, Sensor2Shooter, או רב-מערכתיות מבוססת IT". המועמדים לתפקיד ראש האגף, סיכמו הבכירים, יכולים להגיע משלל מקומות: מהצבא – דוגמת תא"ל (מיל') איילה חכים, מפקדת יחידת לוטם וכיום מנהלת חטיבת הטכנולוגיה (מנמ"רית) בבנק מזרחי טפחות; אל"מ (מיל') שי בסון, יוצא אגף התקשוב ולשעבר סמנכ"ל בכיר בבנק לאומי וראש חטיבת לאומי טכנולוגיות (מנמ"ר); או אל"מ (מיל') טליה גזית, לשעבר מפקדת ממר"ם. עוד הם יכולים לבוא מהמגזר הציבורי, דוגמת יאיר פראנק, לשעבר ראש רשות התקשוב הממשלתית. וגם, ישנם מועמדים רבים מהמגזר הפרטי: מוטי גוטמן, המנכ"ל הוותיק והמוערך של מטריקס; נתי אברהמי, עד לא מכבר מנכ"ל טלדור ולפני כן שנים רבות מנכ"ל קבוצת יעל; ורס"ן (מיל') באגף התקשוב; אסף רפפורט, מייסד Wiz, ששימש מנכ"ל המו"פ של מיקרוסופט ישראל, לאחר שהחברה שייסד, אדאלום, נרכשה על ידי הענקית מרדמונד; או יזם הסייבר מיקי בודאי, מנכ"ל ואחד ממייסדי טרנסמיט סקיוריטי (Transmit Security), שהיה ממקימי אימפרבה, שנרכשה ב-2.1 מיליארד דולר, וטראסטיר, שנמכרה תמורת יותר מ-700 מיליון דולר ליבמ. גיל שוויד וניר צוק: אתם מרימים את הכפפה? לתשומת לב הקורא א. כוכבי.

העם רעב והוא מככב במסמכים. עבדאללה השני, מלך ירדן. צילום: וויקיפדיה מסמכי פנדורה: הדלפת מסמכים, מהגדולות בהיסטוריה, חושפת את הסודות הפיננסיים של מאות מעשירי העולם ושל פוליטיקאים בהווה ולשעבר, באופן כשר – אבל מסריח. הפרקטיקות שלהם כללו מקלטי מס, העלמות מס ולעתים "סתם" דרכים להסתרת ההון שלהם. בנוסף, מסמכי פנדורה חשפו שחיתויות, מעשי שוחד, הלבנת כספים, בעלים סמויים של חברות קש, חשבונות בנק אנונימיים, מטוסים פרטיים, יאכטות, בתי אחוזה ויצירות של גדולי האמנים, ביניהם של פיקאסו ובנקסי. 11,903,676 מיליון מסמכים וקבצים, בהיקף של 2.94 טרה בייט, הודלפו מ-14 חברות, המספקות שירותים פיננסיים לטובת מקלטי מס. המסמכים הם מהשנים 1996 ועד 2020, וישנם מסמכים גם מהמאה הקודמת. כמחצית מהמסמכים הודלפו משלוש חברות – הפועלות מאיי הבתולה, פנמה ומסינגפור. המסמכים טופלו על ידי ICIJ – ארגון התחקירנים הבינלאומי (the International Consortium of Investigative Journalists) ויותר מ-650 עיתונאים מ-117 מדינות פרסמו אותם אמש (א') בעשרות כלי תקשורת, לרבות הוושינגטון פוסט האמריקני, הגרדיאן וה-BBC (פנורמה) הבריטיים, ולה מונד הצרפתי. נציגי ישראל בפרויקט הענק היו העיתונאים אורי בלאו ודניאל דולב, מארגון השומרים. במסמכים: יותר מ-100 מיליארדרים; 565 ישראלים במסמכים מאוזכרים יותר מ-100 מיליארדרים, יותר מ-300 פקידי ציבור בכירים, עשרות פוליטיקאים, ביניהם עבדאללה השני, מלך ירדן וטוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, כמו גם 565 ישראלים. חברות השירותים הפיננסיים פועלות מאיי הבתולה, פנמה, בליז, קפריסין, איחוד האמירויות הערביות, סינגפור ושוויץ. על פי המסמכים שהודלפו, ח"כ ניר ברקת, בעת ששימש ראש עיריית ירושלים, החזיק במניות של אי-טורו – וזו רשומה במקלט מס באיי הבתולה. מטעם ברקת מסר בתגובה כי הוא "אינו מעורב בעסקים מהרגע שנכנס למערכת הציבורית. המניות שלו נמצאות בנאמנות עיוורת, והוא אינו מעורב בעניינים הנוגעים למניות הללו… (כל פעילותו בתחום נעשית) בהתאם לחוק ולמעלה מכך". ניר ברקת, כשהיה ראש עיריית ירושלים. צילום: עיריית ירושלים לפי המסמכים, השר לשעבר חיים רמון ביצע עסקה תמוהה עם המיליארדר האוסטרי מרטין שלאף. רמון קיבל בעלות על חברה ממונטנגרו, שלה חובות לא מעטים, בסך כ-50 מיליון יורו. רמון מסר בתגובה כי "ניסיתי לחלץ את הפרויקט (מיזם תיירותי) מהמבוי הסתום שבו היה שרוי. כל פעולותיי, בלא יוצא מן הכלל, היו מיועדות לקידומו של הפרויקט. ההאשמות נגדי אבסורדיות… הטענות חסרות בסיס, דמיוניות וחסרות קשר למציאות". לפי המסמכים שהודלפו, קרוביו של המיליארדר בני שטיינמץ ביקשו להעביר מיליארד יורו מליכטנשטיין לאיי קוק. הדבר קרה בשנת 2018, באותה עת בה הוא הסתבך משפטית. במקביל לחקירות, למשפטים ובחלק מהמקרים – הרשעות, התעניין נציג מטעם משפחת שטיינמץ, שפעל בשם ילדיו של שטיינמץ, באפשרות להוציא מליכטנשטיין שתי קרנות ובהן כמיליארד יורו, ולהעביר אותן לאיי קוק. בעת שאזרחי ירדן נאבקים לשרוד כלכלית, המסמכים חשפו כי עבדאללה, מלך ירדן, מחזיק ב-36 חברות קש במקלטי מס וקנה 14 בתי פאר יוקרתיים בבריטניה ובארה"ב. הבתים כוללים שלוש אחוזות על חוף הים במאליבו, שנרכשו באמצעות חברות קש תמורת כמאה מיליוני דולרים. עוד מככבים במסמכים: טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, אנדרה באביש, ראש ממשלת צ'כיה, ולדימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, בני משפחתו של אילהם אלייב, נשיא אזרבייג'ן, אוהורו קניאטה, נשיא קניה, גיירמו לאסו, נשיא אקוודור, פוליטיקאים מרוסיה, הזמרת שאקירה והדוגמנית קלאודיה שיפר.

בית המשפט לעניינים מינהליים נתן לפני ימים אחדים פסק דין בעתירתה של אורקל בעקבות פסילתה במכרז הענן הממשלתי נימבוס. החברה הגישה את העתירה לאחר שנפסלה במכרז – נגד החשב הכללי במשרד האוצר ושתי הזוכות בו, גוגל ואמזון (וליתר דיוק – חברת הענן שלה, AWS). אולם, בצעד חריג, בית המשפט הורה שלא לפרסם את פרטי פסק הדין באתר נט המשפט, על מנת שלא לחשוף אותו לציבור. גורם המקורב לנושא העריך באוזני אנשים ומחשבים שיש שתי סיבות להחלטה להטיל את צו איסור הפרסום: הראשונה היא שבמסמכי המכרז יש מידע רגיש והשנייה – ששני הדיונים בעתירה נערכו בדלתיים סגורות, לבקשת הנתבעות. כרגע מוטל, כאמור, צו איסור פרסום על פסק הדין, אולם בית המשפט ביקש מהצדדים השונים בעתירה להודיע לו האם יש מבחינתם מניעה לפרסמו. באורקל, מגישת העתירה, סירבו להתייחס. גורמים בענף מעריכים שלא תהיה התנגדות, ושבתוך כמה ימים יסיר בית המשפט את הצו ופסק הדין יפורסם. בחודש יולי האחרון עתרה אורקל לבית המשפט לעניינים מינהליים על רקע פסילתה במכרז נימבוס. נציגי אורקל, עורכי הדין תומר רייף ותום אפשטיין, דרשו לבטל את המכרז מסיבות טכניות, מאחר שההצעה שאורקל הגישה לא הועברה לבדיקה כלכלית וגם כי ההצעה של אמזון הוגשה באיחור. בדיון הראשון בעתירה, שנערך לפני כמה שבועות, דחו נציגי החשב הכללי את טענות אורקל.

טרנד מיקרו ישראל הודיעה היום (ב') על מינויה של לימור שלום למנהלת מכירות אזורית. במסגרת התפקיד, שלום תהיה אחראית על הקשר השוטף מול לקוחות החברה בישראל ועל פיתוח פעילותה העסקית. היא מגיעה לתפקיד עם ניסיון של מעל 17 שנים בתחום, כאשר בתפקידיה הקודמים היא הייתה אחראית בתחום המכירות בחברות טרה סקיי, היטאצ'י וסימנטק.

אביתר פרץ, מנהל מחלקת חדשנות ודיגיטל במינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר – יחידה ייחודית וחדשנית מסוגה בממשלה, בה יוזמים ויוצרים תהליכים וגישות חדשות לתהליכי הרכש בממשלה, שיאפשרו קידום הכנסת חדשנות ודיגיטציה לממשלה, מבצעים טרנספורמציה דיגיטלית של תהליכי הרכש בממשלה, ויוצרים למעשה מערכות דיגיטליות לניהול תהליכי הרכש בממשלה. פרויקט ענק ומורכב. נימבוס. אילוסטרציה: BigStock בשנים האחרונות אביתר ואנשי המחלקה מובילים מהלכים חוצי ממשלה, בשיתוף פעולה והנעת גורמי המקצוע בממשלה כולה ומחוצה לה, ובראשם פרויקט הענן הציבורי לממשלה – נימבוס. פרויקט שיצירתו והובלתו דרשו המון תכנון, יצירת שיתופי פעולה ורתימת שותפים, יחסים בין אישיים טובים, ראייה אסטרטגית, היכרות טכנולוגית עמוקה, והרבה איפוק ???? בביקור במאורה שמענו על האתגרים הייחודיים שחוו בפרויקט ודיברנו כמובן על הצלחת הפרויקט והשפעתו על המשק הישראלי. התפעלנו מהעבודה המקצועית שנעשתה על-ידי צוות הפרויקט לאורך הדרך כדי להביא את פרויקט נימבוס להצלחה, ובכלל זה סימנו שלושה אתגרים מרכזיים שהם גם הצלחות: הראשון, להביא את ספקי הענן המובילים בעולם להקים תשתית ענן ציבורי בישראל; השני, יצירת מכרז פומבי ראשון מסוגו לשירותים מורכבים, עם השוואה בין ספקים שלא בהכרח זהים, תוך יצירת אופטימום בין צרכי הממשלה ליכולות הספקים; השלישי, איחוד המגזר הציבורי, ממשלה אזרחית ומערכת הביטחון וצה"ל תחת אותו מכרז – איחוד שיש לו השפעה רבה להצלחת הפרויקט. אביתר מנוסה במשאים ומתנים אסטרטגיים של הממשלה עם חברות התוכנה הבינלאומיות, ובראשם המו"מ המפורסם עם מיקרוסופט משנת 2018, בשווי כ-500 מיליון שקל, שזכה להדים בארץ ובעולם לרבות גיבוש אסטרטגיית וטקטיקות הפעולה והשגת חיסכון של מאות מיליוני שקלים לקופה הציבורית. מהשיחה ניכר שאביתר מכיר וחי את אתגרי ההון האנושי-טכנולוגי, מתוך ניסיונו בשש השנים האחרונות בניהול משק שירותי המחשוב בממשלה, והאחריות על עשרות בתי תוכנה ואלפי נותני השירותים מטעמם שמספקים שירותי מחשוב לממשלה. אביתר למעשה נמצא במגזר הציבורי כבר כ-12 שנה, עוד מתקופת שירותו במערך הכלכלי בצה"ל, ולא בכדי זה מתחבר לרצון להיות שותף בעשייה משמעותית ומאתגרת, שמשנה ומשפיעה על העולם. לצד תפקידיו, עד לאחרונה היה חבר ועד מנהל במשך כ-12 שנה בעמותה העוסקת בחינוך ורווחה. קודם לכן פיקד על יחידת מתנדבים על אופניים במשטרה.

עובדת בכירה של פייסבוק לשעבר, פרנסיס האוגן, היא מי שעומדת מאחורי חשיפת שלל מסמכים פנימיים וסודות הקשורים לטענות שהועלו נגד פייסבוק ואינסטגרם באחרונה. כזכור, הוול סטריט ג'ורנל פרסם באחרונה אודות הענקית ממאנלו פארק סדרת חשיפות – Facebook Files series שמה. על אף המוניטין ה"בעייתי" בלאו הכי של החברה, הפרסומים הוסיפו שמן למדורה עם מבחר גילויים חדשים, בעיקר אודות כך שפייסבוק הייתה מודעת לנזקים המנטליים שהסבה למשתמשיה, אך במקום לעצור זאת נראה שהיא בעצם הרוויחה מכך, ובענק, ולפיכך המשיכה בשלה.  האוגן בת ה-37 הייתה מנהלת מוצר בחטיבת ניהול הדיסאינפורמציה של פייסבוק. היא הגיעה לחברה ב-2019, אחרי שצברה ניסיון קודם במשרות בגוגל ובפינטרסט. לדבריה, היא ביקשה מפייסבוק מפורשות הצבה ביחידה העוסקת במידע שגוי או כוזב, משום שאיבדה אדם אהוב בעברה, אחרי שהסתבך בענייני תיאוריות קונספירציה. האוגן – שחשיפותיה כבר מככבות בכותרות הראשיות של כל המדיה העולמית ואף הביאו לזימון שימוע בקונגרס לפייסבוק ואינסטגרם – הופיעה אמש (א') בתכנית "60 דקות" (60 Minutes) של CBS, וי"צאה מהארון", אחרי שעד כה נחשבה כחושפת שחיתויות אלמונית שזהותה נשמרה בסוד. "ראיתי כמה רשתות חברתיות, והיה הרבה יותר גרוע בפייסבוק מכל מה שראיתי קודם", סיפרה אמש בראיון לסקוט פלי. בעבור האוגן, שעזבה את פייסבוק בתחילת השנה לאחר שלא יכלה לעמוד בגילויים כיצד החברה העצמתית פועלת, ההפיכה לחושפת השחיתויות היא בעצם עניין אישי. בלי להרחיב יותר מדי היא סיפרה, כאמור, שאיבדה אהוב או אהובה בשל תיאוריות קונספירציה, ובדיוק בגלל זה, לדבריה, החליטה לנסות להילחם בתופעה כעובדת פייסבוק – אך לשווא, כפי שגילתה די מהר. ניגודי אינטרסים בין מה שטוב לציבור לבין מה שטוב לפייסבוק "מה שראיתי שוב ושוב בפייסבוק היה: ניגודי אינטרסים בין מה שטוב לציבור לבין מה שטוב לפייסבוק. פייסבוק בחרה במה שמייצר יותר כסף", אמרה האוגן למראיין. במשך השנתיים שבהן עבדה בפייסבוק, כך סיפרה, הפכה ליותר ויותר מתוסכלת מכך שלא יכלה לשנות דבר במצב הקיים. כעת, בפנים גלויות ובשם מלא, היא מאשימה את החברה במיקוד האלגוריתם ברגש אחד: כעס. "ייתכן שתראו רק 100 פריטי תוכן בנייד", הסבירה, "אבל לפייסבוק יש אלפי אפשרויות שהיא יכולה להראות לכם. אחת ההשלכות של האופן שבו פייסבוק בוחרת את התוכן הזה כיום היא לעשות לו אופטימיזציה לתוכן שאנשים מגלים מעורבות כלפיו, שיעורר תגובה. אבל המחקר שלה עצמה (של פייסבוק – ג"פ) מראה כי באמצעות תוכן שהוא מלא שנאה, שהוא מפלג, שהוא מקטב, קל יותר לעורר אנשים לכעס מאשר לרגשות אחרים", סיפרה האוגן. היא הוסיפה כי החברה מכירה בכך, אך גם יודעת ש-"אם הם ישנו את האלגוריתם כדי שיהיה בטוח יותר, אנשים יבלו פחות זמן באתר, הם ילחצו על פחות מודעות, והחברה תרוויח פחות כסף". האוגן הסבירה בעצם דבר פשוט להבנה – אם פייסבוק תשנה את השיטה והאלגוריתם, הקבוצה תפסיד מיליארדים, דבר שמארק צוקרברג, המייסד והמנכ"ל, ואנשיו ממש לא מעוניינים שיקרה. מייסד ומנכ"ל פייסבוק. מארק צוקרברג. צילום מסך: נחמה אלמוג האוגן גיבתה את טענותיה במסמכים פנימיים שאספה, העתיקה, צילמה ובין היתר שלחה לג'ורנל, והשאר היסטוריה. בין חשיפותיה נכלל מחקר שמראה כי חברת הבת של פייסבוק, אינסטגרם, פוגעת בבנות צעירות, בתדמיתן הגופנית בעיקר, ולמשל עלולה לגרום להן לדיכאון ולהפרעות אכילה. המסמכים שהאוגן הציגה העידו כי החברה הסתירה במכוון את הידע הזה, אליו הייתה לחלוטין מודעת. "המחקר של פייסבוק עצמה אמר שאינסטגרם אינה מסוכנת רק לבני נוער, אלא שהיא פוגעת בבני נוער, שהיא גרועה משמעותית מצורות מדיה חברתיות אחרות", סיפרה האוגן. ואולם, למרות

הטרנספורמציה הדיגיטלית עולה כסף ומהווה הוצאה לא מבוטלת לארגונים. אלא שמחקר חדש מראה שגם אלה שאמונים על הקופה הארגונית – מנהלי הכספים – תומכים בה, כי הם מבינים את היתרונות שהיא מניבה. המחקר בוצע על ידי דימנשיונל ריסרץ' עבור רימיני סטריט וכלל יותר מ-100 מנהלי כספים ישראליים בכירים, שמתגוררים בארץ ומייצגים חברות בעלות הכנסה שנתית של לפחות 200 מיליון דולר. החוקרים מצאו שמנהלי הכספים שינו את דעתם, לאחר שבעבר הם הביעו התנגדות לביצוע השקעות שיקדמו את הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגונם. על פי החוקרים, הסיבה לשינוי היא שמנהלי הכספים רואים את התשואות הגבוהות שקרוב לוודאי שהארגון יקבל מהמעבר לדיגיטל, וכי אלה גבוהות מאי פעם. המשיבים ציינו שהם מכירים את הסיכונים הטמונים בטרנספורמציה הדיגיטלית, אבל מבכירים על פניהם את התשואה שהם סבורים שהיא מביאה. על פי המחקר, הטרנספורמציה הדיגיטלית נמצאת גבוה בסולם העדיפויות של מנהלי הכספים: כ-78% ציינו אותה בחמישייה הראשונה בסולם ו-49% – בין שלוש המטרות העיקריות שהם רואים לנגד עיניהם. רמת הידע הטכנולוגי הגוברת והולכת של מנהלי הכספים והבנת השפעתה על הביצועים העסקיים באות לידי ביטוי גם בדעותיהם האישיות לגבי הטרנספורמציה הדיגיטלית: 54% מהם מצהירים שהמעבר לדיגיטל הוא המפתח להצלחת החברה שבה הם עובדים. לעתים, התחושות החיוביות של מנהלי הכספים לגבי הטרנספורמציה הדיגיטלית לא תמיד מיתרגמות לכדי תקציבים מוגדלים לצורך כך. אלא שחל שיפור גם בהיבט זה: 76% ממנהלי הכספים מצפים שהוצאותיהם על טכנולוגיה יגדלו השנה. כאשר נשאלו מה בעיקר מניע את הגידול, יותר משליש (36%) מהם ציינו השקעות חדשות בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית. 30% ממנהלי הכספים טוענים שהגידול בהוצאות הטכנולוגיות הוא פועל יוצא של הצמיחה שהחברה שלהם חווה. הקורונה הגדילה את הוצאות הטכנולוגיה באופן דרמטי – בחמישית מהארגונים על אף שהטרנספורמציה הדיגיטלית הייתה כלולה במפת הדרכים של חברות רבות עוד לפני 2020, מגפת הקורונה האיצה משמעותית את אימוץ הטכנולוגיה, כדי לתמוך בדרישות עסקיות קריטיות חדשות – החל מעבודה מרחוק וכלה באינטראקציה בין לקוחות וירטואליים למיקור שרשרת האספקה. 71% ממנהלי הכספים השיבו שמגפת הקורונה הגדילה את השקעתם בטרנספורמציה דיגיטלית, כאשר מתוכם, 18% מהחברות הגדילו אותן באופן דרמטי. הרוב המכריע של הנשאלים (94%) מסכים שהשקעות טכנולוגיות הן המפתח להתאוששות מההשפעות העסקיות השליליות של מגפת הקורונה. עוד נתון מעניין הוא שמנהלי הכספים הישראליים לא מוכנים להשקיע בטרנספורמציה דיגיטלית סתם כך, והם בהחלט מצפים שהשקעות טכנולוגיות תהיינה בעלות ערך עסקי ברור ותשואה מול השקעה גבוהה. 79% ממנהלי הכספים השיבו שהם לא יכולים להרשות לעצמם לבזבז כספים על פרויקטים בתחום ה-IT שלא מקדמים את העסק שלהם ו-66% מהם רוצים לקצץ בהוצאות לא חיוניות בתחום ה-IT. המסקנה מכך היא שלפרויקטים של טרנספורמציה דיגיטלית יש סיכוי גבוה לקבל השקעות, כל עוד הם מוכיחים שיפור בתוצאות העסקיות.