כארבע שנים ועוד כמה ימים אחרי שהכריזה על המעבד הנוירומורפי הראשון שלה, אינטל הכריזה על Loihi 2, ממשיך דרכו, שלפי החברה מציע יכולת עיבוד מהירה פי 10 וצפיפות משאבים גדולה פי 15 מאשר מעבד הדור הראשון. באינטל מספרים, כי הוא מדמה פעילות של מיליון תאי עצב במוח בכל שבב, ועושה זאת תוך שיפור בצריכת האנרגיה של המעבד. הדור השני של המעבד מבוסס על ארכיטקטורה מעודכנת, המספקת לו את היכולת לתמוך בסוגים חדשים של אלגוריתמים ויישומים, הפועלים בדומה למערכת עצבית וידועים להשתמש, בין השאר, ביכולות ראייה ומחוות קוליות. למעשה, באינטל מעריכים שהמערכת תדע בסופו של דבר להציג יכולות שימוש בחוש ריח, לצורך איתור סמים, לדוגמה, או מצד שני לאפשר חוש מישוש עבור פרוטזות המיועדות לקטועי ידיים. לצד Loihi 2 משיקה אינטל גם סביבת תכנות מתאימה בשם Lava. מדובר במערכת קוד פתוח, מודולרית וניתנת להרחבה, שלפי אינטל תאפשר למפתחים בקהילת המחקר והמחשוב הנוירומורפי להשתמש בשבב עבור פיתוח אפליקציות ופתרונות הזקוקים ליכולות החישה שהוא מספק. הקהילה הזו, שמכונה INRC (ר"ת של קהילת המחקר הנוירומורפי של אינטל), מונה כבר יותר מ-140 חברים – שותפים אקדמיים, ממשלתיים ותעשייתיים שעובדים יחד עם אינטל כדי להניע התקדמות בשימושים מסחריים מציאותיים באמצעות מחשוב נוירומורפי. באינטל מציינים, כי האוניברסיטה הפתוחה עתידה להשתמש בשבב החדש לטובת מחקרים רלוונטיים בתחום יישומי החישה. "Loihi 2 ו-Lava קוצרים את פירות התובנות שנאספו במשך מספר שנים של מחקר שיתופי שנערך באמצעות Loihi. שבב הדור השני שלנו משפר מאוד את המהירות ואת יכולת ההיתכנות והקישוריות של העיבוד הנוירומורפי, ומרחיב את שימושיו ביישומי מחשוב חכמים. את Lava אנו מציעים כקוד פתוח לטובת האצת ההתקדמות בתחום המחשוב הנוירומורפי עבור כדאיות מסחרית", אמר מייק דיוויס, מנהל מעבדת המחשוב הנוירומורפי של אינטל. מעבדי ה-Loihi 2 זמינים כבר עתה, אם כי כעת באופן מקוון בלבד, עבור חברים בקהילת המחקר הנוירומורפי של אינטל, באמצעות שרתי הענן של אינטל. Lava זמינה כבר עכשיו להורדה בחינם מ-GitHub.

בלו אוריג'ין (Blue Origin) – חברת החלל של ג'ף בזוס – נתפשת כסיפור הצלחה. היא הטיסה בקיץ האחרון את החללית 'ניו שפרד' שלה לחלל, כשעל סיפונה ארבעה נוסעים בני אנוש, ביניהם הבוס הגדול והמולטי-מיליארדר שלה; מאוחר יותר החודש היא כבר עתידה לשלח עוד בני אדם לכוכבים, ונראה שהשמיים אינם הגבול שלה. אולם כעת מסתבר שמתחת לפני השטח רוחשים קולות ודברים אחרים לגמרי, שמעידים על תרבות ארגונית רעילה וסקסיסטית, שגורמת בין השאר לטנטים של החברה לנטוש אותה בזה אחר זה. חלק מהמכתב הפתוח של מפוטרי/נוטשי בלו אוריג'ין. צילום מסך מכתב פתוח שמעלה דיווחים מטרידים בטקסט שפורסם השבוע עובדי בלו אוריג'ין מאשימים את מעסיקתם בדיוק בכך, ולשם הדגמת המצב פרסמו שלל האשמות עוקבות ודומות זו לזו. מסתבר שאת החברה של בזוס עזבו השבוע 21 עובדים, שיחד עם כמה עובדים לשעבר שטחו את האשמותיהם על כך שבלו אוריג'ין "העלימה עין מסקסיזם, לא הייתה קשובה מספיק לחששות ביטחוניים, והשתיקה את המבקשים לתקן בעיות אלה". המכתב הפתוח של העובדים עלה ביום ה' האחרון לפלטפורמת Lioness, והוא מציף, כאמור, עדויות תואמות ומטרידות במיוחד. הדמות ה"מככבת" בתלונות העובדים היא מנהל בכיר המקורב למנכ"ל הנוכחי בוב סמית', עליו "דווח מספר פעמים למשאבי אנוש בגין הטרדה מינית", כך על פי מה שצוין במכתב. "למרות זאת, בוב סמית' מינה אותו באופן אישי כחבר בוועדת הגיוס לתפקיד מנהיגות משאבי אנוש בשנת 2019", המשיכו וציינו הכותבים. גורם נוסף שעליו מדברים הכותבים הוא "מנהיג לשעבר" ש"התייחס לעתים קרובות לנשים בצורה מתנשאת ומשפילה, וכינה אותן 'בייבי', 'בובה שלי' או 'יקירתי'". בתור קרוב לבזוס, רק כש"התעסק פיזית עם כפופה לו" הוא פוטר סופית, סיפרו כותבי המכתב. על פי הביזנס אינסיידר, שמות הכותבים, מלבד זה של כותבת המאמר, אינם ידועים, כך לפי הדיווחים CBS News דיברה עם חמישה מהם כדי לוודא את עצם קיומם. מהירות מטעמי תחרות שעלולה להביא לאסון? סוגיה נוספת ומטרידה לא פחות שעלתה על ידי העובדים המתלוננים היא היריבות הרעילה בין בלו אוריג'ין לשאר המתחרים בתחום, ובמיוחד מול SpaceX של אילון מאסק. לדברי עובדי החברה, "נראה כי היריבות עם מיליארדרים אחרים עדיפה על חששות ביטחוניים, שהיו מאטים את לוח הזמנים". היזם המולטי-מיליארדר בזוס הקים את בלו אוריג'ין ב-2000, ויצא, כאמור, לחלל על סיפון הניו שפרד ביולי האחרון יחד עם אחיו, ושני נוסעים מיוחדים. הוא חווה נסיעה קצרצרה אך מוצלחת ושב לכדור הארץ עטור תהילה ומרוצה במיוחד. מיד לאחר מכן החלה החברה למכור כרטיסים לטיסות למה שמכונה "תיירות חלל". ארבעה תיירים נוספים כאלו אמורים לצאת לחלל כבר ב-12 באוקטובר. אלא שבמכתב הפתוח נטען כי ההנהלה מזניחה את הבטיחות של העובדים ושל המכשור שעליו היא אחראית, על מנת "להתקדם עבור ג'ף", ולוחצת על זירוז תהליכים לטובת השיגור הנוסף הקרב ובא. הנמסיס של בזוס. אילון מאסק. צילום: מתוך ויקיפדיה ידוע כי ניו שפרד כבר השלימה 15 טיסות מוצלחות ללא אנשים על סיפונה, ואחת מאוישת, בה נכח בזוס עצמו. לרקטה מערכת פינוי חירום, המסוגלת לירות את הנוסעים החוצה ממנה בקפסולה, ובכך להרחיק אותם מהחללית במקרה של תקריות אפשריות. אולם במכתב נאמר: "לדברי המהנדס שתרם לחיבור זה, בלו אוריג'ין היא בת מזל שלא קרה דבר עד כה". כמו כן, רבים מכותבי המכתב המסוים טוענים שהם לא יטוסו על ספינת חלל של בלו אוריג'ין. נציין כי טיסה בחלל היא תמיד הרפתקנית למדי, לפחות תיאורתית. אמנם על פי הדיווחים, רק כ-1% מהטיסות המאוישות בארצות הברית מסתיימות בתאונות קטלניות, אך אלו מסוכנות פי כמה וכמה מטיסה במטוס מסחרי. בנוסף, נכון להיום בטיחות הנוסעים בטיסות חלל פרטיות אינה מוסדרת על ידי אף סוכנות ממשלתית בארה"ב והמשימה היחידה של מינהל התעופה הפדרלי (FAA) היא לוודא כי שיגור הרקטות כאלו בטוח לאנשים בשטח, משמע על כדור הארץ, ולא מהווה סכנה למטוסים אחרים. עם זאת, ה-FAA הגיבה למכתב הפתוח ולנאמר בו וציינה כי היא "שוקלת" את הדברים בכובד ראש. לאחר החשיפה הזו של טענות הכותבים החלו נשמעים עוד קולות שדיווחו על בעיות חמורות בחברה ועל כך שהיא חווה כעת "אקסודוס של טלנטים" במובן של נטישת כשרונות המונית. תגובות החברה ויודעי דבר דוברת החברה ניסתה לערער על מהימנותה של מחברת המכתב, אלכסנדרה אברמס, לשעבר ראש תחום תקשורת עובדים בבלו אוריג'ין, וטענה כי היא פוטרה "לאחר אזהרות חוזרות ונשנות בנושאים הקשורים לתקנות פדרליות בנושא בקרת יצוא". אברהמס מכחישה זאת מכל וכל. בנוגע לטענות לסקסיזם וניצול מיני ויחס מפלה לנשים: באופן לא מפתיע, החברה טענה גם כי "לבלו אוריג'ין אין סובלנות לאפליה או הטרדות מכל סוג שהוא". בעניין הטענה לנטישה ההמונית: השחיקה – משמע העזיבה של עובדים – בבלו אוריג'ין עלתה השנה על 20%, והגיעה בין היתר משום הלחץ שהפעיל סמית' על כל עובדי החברה לשוב לעבודה מהמשרד, כך אמרו מספר אנשים המכירים את המצב ל- CNBC. בלו אוריג'ין דחתה את הטענות הללו, ודובר שלה אמר לרשת FOX כי השחיקה "מעולם לא עלתה על 12.7%" בשיעור שנתי. הדובר גם נפנף את הטענות כי משהו חריג קורה בחברה. "אנו רואים שיעורי שחיקה דומים לאלה שדווחו על ידי חברות אחרות כחלק ממה שרבים מכנים 'ההתפטרות הגדולה'", אמר הדובר ל-FOX. ג'ף בזוס טרם הגיב להאשמות.

תינוקת נולדה עם פגיעת מוח קשה (ונפטרה לאחר תשעה חודשים) בשל טיפול לקוי בבית חולים, שהתמודד עם התקפת כופרה – כך לפי תביעה, כנראה הראשונה, הטוענת למוות כתוצאה מתקיפת האקרים, שגרמו להשבתת המחשבים בבית החולים בניסיון סחיטה – אחד מפשעי הסייבר הנפוצים ביותר בשנה האחרונה. את התביעה הגישה טיראני קיד, אימה של התינוקת, והיא מתארת בה את הנסיבות שהביאו למקרה. לדברי התובעת, בית החולים המדובר, המרכז הרפואי ספרינגהיל באלבמה, ארה"ב, לא עדכן אותה שמחשבי המרכז מושבתים בשל תקיפת סייבר וכתוצאה מכך העניק לה טיפול לקוי ולא מספק כשהגיעה, בתיאום מראש, ללדת את בתה. בית החולים המדובר דיווח ב-2019 כי היה קורבן לאירוע אבטחה – מושג "מכובס" מקובל לתקיפת סייבר, ומערכות ה-IT שלו הושבתו ליותר משלושה שבועות, שבמהלכם חזר הצוות לפעול עם ניירת. כתוצאה מכך, שובשה פעילות התקשורת והדיווח בין אנשי הצוות על פעילות המוניטורים של קצב לב העוברים בחדרי הלידה. לפי דיווחים באותה עת, למרות זאת, טיפל המרכז בכמות מטופלים רגילה, לבד מכמה מקרים שנדחו בשל התקפת הכופרה. התביעה טוענת, כי מערכות ה-IT המושבתות גרמו לכך שנתונים קריטיים על מצב דופק הלב של התינוקת – מידע שיכול היה להוביל לזירוז הלידה באמצעות ניתוח קיסרי – לא היה זמין לצוות שטיפל בה. "העדות היחידה למצב הקריטי של העוברית היה זמין רק בדף הנייר שליד מיטתה", מציינת התביעה, "ולא הועברה למטפלים, שבאותן דקות לא נכחו בחדרה של קיד". כאשר לבסוף נולדה התינוקת, היא הייתה חסרת תגובה, כאשר חבל הטבור היה כרוך סביב צוארה. היא הוחייתה, אבל נפטרה לאחר תשעה חודשים בשל הנזק המוחי החמור שנגרם לה. קיד, כאמור, לא עודכנה על כך שבית החולים מתמודד עם תקיפת סייבר, שגרמה לכך שהרופאים והאחיות שטיפלו בה החמיצו את הנתונים הקריטיים שהעידו על הסיבוך של חבל הטבור שנכרך סביב צווארה של העוברית וגרם לנזק מוחי קשה. אילו הייתה יודעת זאת, טוענת התובעת, הייתה בוחרת לפנות לבית חולים אחר כדי ללדת את בתה. אם תוכח התביעה בבית המשפט, יהיה זה המקרה המאומת הראשון של מוות כתוצאה מתקיפת כופרה. תקיפות הכופרה, שבהן התוקפים משביתים את מחשבי הקורבן ודורשים תשלום עבור הקוד שפותח את ההצפנה, הפכו ל"מגיפה" בשנה האחרונה, ולפי דיווחים של חברות אבטחה הותקפו כ-850 מרכזים רפואיים ובתי חולים בארצות הברית רק בשנה האחרונה. מומחי אבטחה מביעים לא אחת חשש כי מקרים מעין אלה עלולים להפוך שכיחים יותר ויותר. דרך אגב, מחקר שנערך באחרונה על ידי מכון פונמון ממישיגן, ארה"ב, מצא קשר בין התגברות התקפות הכופרה ועלייה בשיעור מקרי מוות.

החוסר בשבבים בכלל, ובמעבדים בעיקר, ממשיך להשפיע באופן קשה על תעשיית הטלפונים הניידים. לאור המצב, חברת מחקרי השוק קאונטרפוינט הודיעה בסוף השבוע שהיא מקצצת בתחזית המכירות השנתית שלה. לפי ההערכה הנוכחית של החברה, לאור הבעיות באספקה, העלייה לעומת 2020 תסתכם ב-6% ולא בקצת יותר מ-9% – כפי שצפתה מוקדם יותר השנה. במספרים זה אומר מכירות של 1.414 מיליארד טלפונים ניידים במקום 1.447 מיליארד. 2021 הייתה אמורה להיות שנת הקפיצה של שוק הטלפונים לרמה שהייתה לפני הקורונה, לאחר הירידה העצומה ממכירות של 1.479 מיליארד יחידות ב-2019 ל-1.331 מיליארד ב-2020. אלא שההפרש בין הביקושים להיצע לא נסגר, גם בגלל הפסקות ייצור מדי פעם עקב הנגיף, וזאת על אף שמפעלי הייצור של המעבדים עובדים רוב הזמן בתפוסה מלאה. לפי ההערכות של קאונטרפוינט, 90% מיצרניות הטלפונים נפגעו מהמצב. רבות מהן דיווחו על רמת אספקת רכיבים של 80% ברבעון השני של 2021 וברבעון השלישי על החמרה עד כדי 70% – ככל הנראה עקב השפעת זן הדלתא החדש על התחלואה. בין החברות שמושפעות מכך נמצאות שתי יצרניות המעבדים המובילות בשוק הסמארטפונים: קוואלקום ומדיה-טק. הבעיות הללו פוגעות גם בכל השחקניות הגדולות בשוק הטלפונים הניידים – כולל סמסונג, שיאומי ואופו. אפל, לעומתן, כמעט שלא נפגעה במשבר הזה.

עד כמה מקפידות ענקיות הטק על פרטיות? נראה שיש פער לא קטן בין הדיבורים למעשים, לפחות מבחינת אפל וגוגל. אפל מצהירה, לפעמים בתרועות רמות, ש"הפרטיות היא זכות אנושית בסיסית", וגוגל מצידה מספרת לנו ש"אנו בונים פרטיות שעובדת עבור כל אחד". זה בצד הדיבורים. בצד המעשים התמונה שונה, לפחות  לפי מחקר שבוצע על ידי מדענים מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה וחוקר בלתי תלוי נוסף, ותוצאותיו התפרסמו בימים אלה. במחקר, שכותרתו "האם מכשירי iPhone אכן טובים יותר בהיבט פרטיות? מחקר משווה של אפליקציות iOS ו-Android", בדקו החוקרים 24 אלף אפליקציות שהיו זמינות בשתי הפלטפורמות הסלולריות בשנת 2020, והגיעו למסקנה, שמכשירי ה-iPhone אינם טובים יותר בהיבט הפרטיות, ושהאפליקציות – הן ל-iOS והן ל-Android – נכשלות בהגנה על נתונים. החוקרים בחנו 12 אלף אפליקציות בכל אחת מהפלטפורמות, וערכו עליהן בדיקות באמצעות ניתוח סטאטי וניתוח דינאמי, חיפשו ספריות מעקב בחברות שפרסמו אותן, בדקו תנועת רשת לאיתור מידע מזהה אישי ולניתוח הרשאות של המשתמשים. התוצאה, לדבריהם, לא ממש משמחת: "מצאנו שמעקב צד שלישי ושיתוף של מזהי משתמש ייחודיים  נפוץ באפליקציות בשתי הפלטפורמות, גם באפליקציות המיועדות לילדים", הם כתבו. בקטגוריית הילדים, אפליקציות iOS עשו שימוש בפחות מעקב תלוי פרסום מאשר ב-Android, אבל מנגד – אפשרו גישה למיקום הילדים. בכל האפליקציות שנבדקו, המחקר שלנו מדגיש פוטנציאל נפוץ מאוד להפרות חוקי הפרטיות של ארה"ב, אירופה ובריטניה בהן: 1) שימוש במעקב צד שלישי ללא הסכמת המשתמש, 2) העדר הרשאה הורית לפני שיתוף הפרטים האישיים המזהים עם חברות צד שלישי באפליקציות של ילדים, 3) קונפיגורציה שלא מצמצמת נצונים בספריות מעקב, 4) שליחה של נתונים למדינות ללא רמת הגנת נתונים הולמת, ו-5) העדר מתמשך של שקיפות בנושא מעקב, בחלקו בשל החלטות עיצוב של אפל וגוגל. באופן כללי, אנו מוצאים כי אף לא אחת מן הפלטפורמות טובה יותר בצורה מובהקת ממתחרתה בנושא הפרטיות בהיבטים שחקרנו".

השיר של חנוך לוין, בביצועה המדהים של חוה אלברשטיין, קובע שבלונדון, הייאוש נעשה יותר נוח. אם להקביל לעולם האינטרנט, החיפוש בגוגל, בבינג או בכל מנוע אחר יכול להיות לעתים מייאש, ותגלית חדשה של חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון יכולה לעשות אותו יותר נוח. בעוד כמה משפטים אגיע לתגלית, אבל קודם לגבי החיפוש: מי מאתנו לא ניסה לפחות פעם אחת בחייו לחפש ברשת שם של בן אדם או מונח, שהוא מסובך או שלא יודעים בדיוק איך לבטא אותו, ובמקרים מסוימים הוא ניתן לביטוי ולכתיבה בצורות שונות. למשל, השם רמי פוזיס: לא תמיד ברור האם זה Pozis, Foshis, PHozis או כל צירוף אחר. ומה עם שמות נפוצים יותר, כגון השם ויקטור, שיש שכותבים אותו עם C ויש שעם K? או סופיה – שם שאפשר לכתוב גם ב-F וגם ב-PH? שלא לדבר על כך שיש מילים שנשמעות קצת אחרת בשפות שונות. ד"ר מיכאל פייר מהמחלקה למערכות מידע ותוכנה באוניברסיטת בן גוריון. צילום: דני מכליס באוניברסיטת בן גוריון חשבו ופיתחו, ומצאו פתרון לבעיה – לפחות כך הם אומרים. אגב, לא בחרתי את השם רמי פוזיס במקרה – ד"ר פוזיס הוא אחד החוקרים השותפים לפיתוח, יחד עם ד"ר מיכאל פייר והדוקטורנט אביעד אלישר. כולם מגיעים מהחטיבה למערכות מידע ותוכנה שבאוניברסיטה הדרומית. השלושה פיתחו מנוע מבוסס בינה מלאכותית ולמידה עמוקה, שמאפשר להעביר את מילות החיפוש המבוקשות מקול לטקסט. שהרי לדעת האם צריך לומר פוזיס עם חולם או בלעדיו כדי למצוא את התוצאה הנכונה זה פשוט יותר מאשר להבין איך כותבים את השם בצורה הנכונה. כמו הרבה פיתוחים, וסטארט-אפים, הפיתוח של החוקרים נולד מצורך שלהם בעצמם. "הרעיון המקורי התחיל מזה שהיינו צריכים לתרגם שם משפחה מסוים מעברית לאנגלית, במסגרת העיסוק של המעבדה שלנו בתחום עצי המשפחה (גנאולוגיה – י"ה) – ולא מצאנו", אמר ד"ר פייר. "ניסיתי לפתור את זה באמצעות המתמטיקה, על ידי שימוש במחרוזות שקרובות לשם המקורי, בהתבסס על פונקציות מתמטיות. ראיתי שחזרו לי הרבה שמות משפחה בסגנונות שונים, ושיש ביניהם קשר". אביעד אלישר, דוקטורנט בחטיבה למערכות מידע ותוכנה באוניברסיטת בן גוריון. צילום: גילה אלישר מכאן הם פיתחו את הפלטפורמה, שמסייעת בין היתר לאיתור נכדים שקרויים על שם סבא שלהם. "יש לא מעט משפחות שבהן לא מעט נכדים קרויים על שם הסבא או הסבתא, ולעתים בהטיות שונות. לדוגמה, לסבא קראו מיכאל ולנכדים – מיכאל או מיקי, או מקרים שבהם לסבא קראו משה ולנכדים – משה או מושיקו", ציין פייר. אגב, הפלטפורמה תומכת בכל השפות בעולם, אבל מתמקדת ב-11 מהן, ובעיקר, איך לא, באנגלית. באילו אלגוריתמים השתמשתם? אלישר: "השתמשנו בשני אלגוריתמים – הראשון, GRAFT, מנצל מידע גנאולוגי על שושלות יוחסין לאורך ההיסטוריה לצד שיתוף אלגוריתמים מעולם הרשתות והשני, SpokenName2Vec, יוצר קבצי אודיו של שמות. האלגוריתם הראשון מחפש תבניות לאורך ההיסטוריה, על מנת למצוא דמיון פונטי או איות דומה ביניהם. השתמשנו לצורך כך בדטה בייס של 17 מיליון בני אדם – רובם אמריקנים, אך גם בריטים ואוסטרלים. האלגוריתם מחפש תבניות לאורך ההיסטוריה ואנחנו יכולים לזהות באמצעותו תופעות, כמו קריאת הנכדים על שם הסבא או הסבתא, בוורסיות שונות – ולקשר ביניהן. זה מקל גם על מציאת קרובי משפחה. ג'יין, ג'ון, ג'ואנה ואפילו ג'וב – אלגוריתם שיודע לחבר בין כולם. מקור: אוניברסיטת בן גוריון הבסיס של האלגוריתם השני הוא אופן ביטוי השם, עם יצירה של קובץ שמע באמצעות אלגוריתם של למידה עמוקה וקבלת ייצוג ייחודי לכל אחד מהשמות". הכוונה היא להפיכת שמות כתובים לקבצי קול במבטאים שונים – ישראלי, אנגלי (בריטי, אמריקני או אחר), צרפתי וכדומה. "מה שיפה בטכניקות האלה הוא שהווקטורים דומים, כמו סדרה של מספרים", אמר פייר. כך פועל האלגוריתם השני שהחוקרים פיתחו. מקור: אוניברסיטת בן גוריון האם אתם מתכננים להפוך את הפיתוח שלכם למסחרי? פייר: "אנחנו עדיין לא יודעים, זה תלוי בהתעניינות – וכבר יש כמה חברות שמתעניינות בו. בהקשר של הפיתוח הזה, המרחק בין האקדמי למסחרי עדיין גדול. כרגע אנחנו מתמקדים בשיפור הפתרון ובהפיכתו לשימושי יותר".

KLA, שמפתחת ומייצרת מערכות בקרה ומדידה לשוק המוליכים למחצה, עומדת לגייס בחודשים הקרובים 300 עובדים בישראל, בנוסף למספר דומה שהיא גייסה מתחילת השנה – כך הודיעה החברה היום (א'). מספר העובדים שלה בארץ עומד נכון לעכשיו על כ-1,500. נכון לכתיבת שורות אלה מפורסמות באתר של KLA כ-130 משרות שאותן היא מציעה במוקדי הפעילות שלה בישראל – במגדל העמק וביבנה. בין היתר, היא מחפשת מפתח.ת אלגוריתם ראיית מחשוב בכיר.ה, מנהל.ת שיווק, מהנדס.ת השקת מוצרים חדשים (NPL), מהנדס.ת הוטמעת מערכות ומדעני.ות נתונים. מדובר בסבב נוסף על זה שהחברה הכריזה עליו במאי האחרון. KLA נכנסה לישראל לפני 35 שנים, ב-1986, ולפני כשנתיים רכשה את אורבוטק הישראלית. על מנת לעמוד בגידול המשמעותי בכוח האדם, החברה צפויה להגדיל בקרוב את נפח המשרדים שלה ב-1,500 מ"ר ואת שטחי החדרים הנקיים ב-2,500 מ"ר. ב-KLA אומרים כי היקף הייצוא של מכונות החברה שפותחו ויוצרו בישראל עולה על מיליארד דולר בשנה. עליות בולטות בתוצאות הכספיות לצד ההודעה על סבב גיוס העובדים הנרחב פרסמה KLA, שנסחרת בנאסד"ק, את התוצאות שלה לשנה הכספית 2021 ולרבעון האחרון שלה. החברה הדביקה את תחזיות האנליסטים ודיווחה על רווח שנתי של 2.08 מיליארד דולר, המהווה זינוק של 70% בהשוואה ל-2020. ההכנסות השנתיות שלה גדלו ב-20% ועמדו על 6.92 מיליארד. בחישוב רבעוני, הרווח גדל ביותר מ-10% ל-633 מיליון דולר וההכנסות – בכ-7% ל-1.93 מיליארד. בעקבות התוצאות הטובות אישר דירקטוריון החברה גידול של 17% בגובה הדבידנד והקצאה של שני מיליארד דולר לבעלי המניות לרכישה מחדש של מניות. לדברי גיל וסולי, סמנכ"ל הכספים של KLA, "האיתנות הפיננסית של החברה, כמו גם התוצאות המרשימות לרבעון, מאפשרות לנו להמשיך להשקיע בהון האנושי ובמחקר ופיתוח. השקעות אלה יסייעו לנו לשמור על המעמד שלנו בשוק המוליכים למחצה". אורי תדמור, נשיא KLA ישראל. התייחס לאחר פרסום התוצאות למחסור העולמי בשבבים ואמר כי הוא "פוגע בייצור סמארטפונים חדשים, טלוויזיות, רכבים או כל מוצר אלקטרוני אחר, ומשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו. לכן, כחברה, אנחנו עושים את כל מה שניתן כדי לסייע בשחרור הפקק שנוצר בתהליך ייצור השבבים".

התו הירוק החדש נכנס היום (א') לתוקף, אך אתר רמזור, שאליו אמורים מיליוני הזכאים להיכנס על מנת להנפיק אותו – קרס לכמה שעות. בעקבות זאת, החליטו בממשלה להאריך את תוקפו של התו הירוק הנוכחי גם לשלושת הימים הקרובים. על פי ההחלטה המקורית של הממשלה, החל מהיום היו אמורים להיות זכאים לתו ירוק רק מי שחוסנו בשלושה חיסונים, מי שחוסנו בשניים בחצי השנה האחרונה אך טרם קיבלו את החיסון השלישי, מי שהחלימו מקורונה בחצי השנה האחרונה, או מי שהחלימו מוקדם יותר אבל חוסנו לפחות בחיסון אחד במהלך ששת החודשים האחרונים. אלא שגולשים רבים שניסו להיכנס הבוקר לאתר או לאפליקציית רמזור על מנת לעדכן את התו הירוק שברשותם לא יכולים היו לעשות זאת, עקב קריסת אתר ואפליקציית רמזור. ממונה הקורונה, פרופ' סלמן זרקא, כינה את התקלות באתר ובאפליקציה "מורכבויות טכניות". הוא אמר בראיון ל-103FM כי "עשינו הרצה של עומסים על המערכת, אנחנו מקווים שבכל זאת לא יהיו עומסים בעייתיים". יש לציין שבמשרד הבריאות הזהירו בימים האחרונים מעומסים ומקריסת האתר. יצוין כי בדקות האחרונות, נכון לכתיבת שורות אלה, שב האתר לפעול.