בשנת 2017 עצרה טוויטר (Twitter) את התהליך של הגשת בקשות לאימות (verification) חשבונות משתמשים – זה שבסופו העניקה הרשת המצייצת וי כחול לבעלי החשבונות המאושרים, תרתי משמע. כעת מבשרת החברה בבלוג שלה כי היא מעוניינת לפתוח מחדש פניות בבקשה לאימות חשבונות, אבל נשמעת מעט מהוססת ומבקשת מהקוראים והמשתמשים לחוות דעתם על נהלים חדשים שהתוותה לקבלת הסימון הנחשק. We're planning to relaunch verification in 2021, but first we want to hear from you. Help us shape our approach to verification on Twitter by letting us know what you think. Take a look at our draft policy and submit your #VerificationFeedback here: https://t.co/0vmrpVtXGJ — Twitter Support (@TwitterSupport) November 24, 2020 "לפני שלוש שנים עצרנו את תכנית האימות הציבורי שלנו, לאחר ששמענו משוב כי היא נחוות כשרירותית ומבלבלת בעיני אנשים רבים. שנה לאחר מכן הורדנו את העבודה הזו בסדר העדיפות, כדי להתמקד בהגנה על שלמות השיח הציבורי סביב רגעים קריטיים, כמו הבחירות בארה"ב בשנת 2020", הסבירה החברה בפוסט שפרסמה בבלוג ביום ג'. "מאז, לא היה ברור לנו מי יכול להיות מאומת ומתי, מדוע חשבון לא מאומת או מה המשמעות של אימות", המשיכה ובהירה טוויטר. יצוין כי סימן ה-וי הכחול – שהחל את דרכו עוד ב-2009 ושפירושו שטוויטר אימתה את זהות המשתמש – נתפש כסמל סטטוס בפלטפורמה, כיוון שלרוב הוענק למפורסמים, משפיענים וכמובן אישי ונשות ציבור. אך התהליך לקבלת הסימון זכה לביקורת, ולווה בתחושה שאינו נקי מספיק, וזו הייתה אחת הסיבות להקפאתו, כך משתמע גם מ כולם רוצים חשבון מאומת ומאושר. טוויטר. צילום אילוסטרציה: BigStock מה בעצם באמת מסמל ה-וי הכחול? הליך האימות הלא אחיד ושקוף של העבר הוביל לכך שטוויטר אימתה, למשל, פרופיל של מנהיג תנועת עליונות לבנה – למרות שבאותה תקופה התחייבה לנקוט בצעדים נוספים נגד הפצת שנאה בפלטפורמה. הבעיה העיקרית הייתה חוסר וודאות בנוגע לשאלה האם הסימן הכחול מסמל זיהוי (Identification) או אישור/תמיכה (endorsement). לפיכך, העניין בוטל כמעט לחלוטין. אמנם חשבונות מסוימים עדיין אומתו מאז, אבל בקשות לאימות הפתוחות לכל לא היו זמינות כלל בשלוש השנים האחרונות. כעת, על פי טוויטר, ההנחיות לאופן חלוקת האימות הכחול יהיו פומביות, שקופות ובהירות בהרבה. במקביל תהיה אכיפה מוגברת של מפירי הסימון, למרות שלא הובהר לאיזה סוג של הפרה מכוונת החברה. עוד הודיעה הרשת המצייצת כי היא מתכננת להסיר אוטומטית מעתה יותר מסימוני ה-וי הכחולים שכבר ניתנו, במקרה של משתמשים שאינם פעילים, או של מי שמפרים שוב ושוב את כלליה. מה שכבר ברור כעת הוא שפרופילים שלטענת טוויטר אמורים להיות כשירים לקבלת אימות ראשונים הם מה שנחשב כ'חשבונות בולטים' (Notable Accounts), כאשר הסימון הכחול מסמל שהחשבון הוא ייצוג אותנטי של אותו אדם או ישות, המשרת מטרה ציבורית מיידית. סוגי החשבונות שטוויטר הכניסה תחת כותרת זו הם: ממשלה, חברות, מותגים וארגונים ללא כוונת רווח, חדשות, בידור, ספורט, אקטיביסטים, מארגנים ומשפיעים אחרים. הבעיה מתחילה בשלב הבא, בנוגע לשאר ציבור המשתמשים המעוניין בסימן כחול משלו, למשל מי שמאוד פעיל בטוויטר ויש לו הרבה עוקבים. כאן העניין באמת כרוך בשאלה סביב האימות בטוויטר – האם הסימן פשוט מסמל זהות, ובמקרה כזה כל מי שיכול לספק את העדות לזהותו אמור להיות כשיר לזכות ב-וי הכחול; או שמא הוא מסמל סלבריטאים, או מהווה קריטריון מעורפל לדבר מה אחר ולא ברור. את כל זאת טוויטר מנסה לקבוע כעת, והיא פרסמה אפילו סקר ציבורי בנושא הציפיות סביב הליך האימות, שגם אתם יכולים לקחת בו חלק ולחוות בו את עמדתכם.  

"בשנים קודמות, המאמץ המרכזי של ארגונים שרצו לפעול בעולם האי-קומרס היה לבחור את הטכנולוגיה והכלים הנכונים בעולם הדיגיטל. כיום, על אף שזה חשוב – הדיגיטל הפך למעין מוצר צריכה, קומודיטי, וגם התהליך נהיה פשוט יותר. ארגונים הבינו למה הדיגיטל הוא כבר לא 'נחמד שיהיה' אלא הוא הכרחי", כך אמר עמית קמה, הבעלים והמנכ"ל של קמדיה. קמדיה מתמחה באיפיון ופיתוח מערכות מידע, המותאמות לצרכים עסקיים ייחודיים של הלקוח הארגוני. אנשיה עוסקים בעיצוב ופיתוח מערכות התוכנה המבוססים על תהליך חדשני, כמו גם פיתוח מוכוון משתמשים, המושתת על מאפייניו הייחודים של הגוף העסקי. זאת, תוך מיקוד התהליך בהבנת צרכי הלקוח, לצד הקפדה על חוויית השימוש והתאמה עיצובית כוללת. "אנחנו", הסביר קמה, "עוסקים ביישום מתודולוגיה שפיתחנו לעולם הטרנספורמציה הדיגיטלית לארגונים. ארגונים מבינים שעליהם שעליו לפעול בעולם האי-קומרס ומייעצים להם כיצד עליהם לעשות זאת נכון. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם אפלאוז (Applause), שעובדת עם המותגים הדיגיטליים המובילים בעולם, כך שיוכלו לספק חוויית משתמש דיגיטלית. בזכות קהילה של מאות אלפי אנשים ברחבי העולם, שכוללת גם אלפי אנשים בישראל, אפלאוז מבצעת בדיקות שימושיות למוצרים דיגיטליים, תוך שימוש בקהילת הבודקים, שמדמה את קהל היעד, ומשתמשת במכשירים אמיתיים ובאמצעי תשלום אמיתיים. "המוקד עבר מעלייה לאוויר למכירה" קמה ציין כי "עולם הדיגיטל הוא כיום יותר ברור. לכל ארגון יש יכולת לרכוש ולבנות לעצמו 'מדף דיגיטלי', ובו הצגה של המוצר, מפרט טכני, תכולה, עלויות ועוד נתונים. המיקוד בשנים האחרונות עבר לקצוות: אחרי שהפלטפורמה הדיגיטלית באוויר, עם תמונות והגדרות נכונות, עיקר המאמץ עבר למכירה (הגדלת ההמרות – י"ה) וללוגיסטיקה. בעבר היה נהוג לחשוב כי המאמץ העיקרי הוא להקים את האתר, ואז ארגונים הבינו שהתפעול שלו, לצד התפעול הפיזי, הופכים למורכבים יותר. אנשים נוטים לחשוב, ובטעות, שהאתר או האפליקציה הדיגיטלית הם עוד חנות, אבל האמת היא שנדרש להפעיל את נקודת הממשק הדיגיטלית בצורה שונה מאשר עוד חנות ברחוב. ארגונים 'נדחפו' לדיגיטל וגילו זאת בדרך הקשה. מסתבר כי מסחר מקוון הוא ערוץ שיווק ומכירה משלים – ולא מחליף את העולם הפיזי". עמית קמה, מנכ"ל קמדיה. צילום: ניב קנטור לדבריו, "ארגונים נדרשים לספק ללקוחות שלהם חוויה טובה סביב כל תהליך הרכישה, כולל קבלה של המוצר במועד שנקבע והחזרת המוצר. ארגונים רבים לא נערכים לכמות גדולה של החזרת מוצרים – זה דורש מערכי שינוע, לוגיסטיקה ושירות מותאמים וזה כרוך בעלויות. בסגר הראשון של הקורונה, למשל, היו ארגונים שהיקף ההזמנות של המוצרים שלהם קפץ פי 10 בתוך ימים. איש לא יכול היה להיערך לכך, ובהתאמה, קפץ היקף התלונות – על העדר מענה איכותי להחלפה, אי עמידה בלו"ז, מחסור במוצרים או חוסר מענה באחד מהערוצים הדיגיטלים שהונגשו ללקוחות. כל הדברים הללו הפכו למשמעותיים, ולא מדובר באתגר טכנולוגי". הלקוח במוקד – במקום הטכנולוגיה "המיקוד עבר מהטכנולוגיה למתן מענה ללקוח ובניית חוויה כוללת", אמר קמה. "הלקוחות שונים זה מזה באופן הקנייה שלהם. יחד עם זאת, כל לקוח מצפה לחוויית קנייה נעימה, פשוטה ולא מסורבלת. לא משנה אם הלקוחות גולשים באייפון, באנדרואיד או על מחשב אישי – חוויית הקנייה שהם מקבלים צריכה להיות חלקה בכל סוגי המכשירים, תוך שימוש במגוון אמצעי התשלום שזמינים לצרכן". הוא התייחס לשאלה מדוע לקוחות רבים עוזבים את עגלת הקניות הווירטואלית ולא מבצעים רכישה, והתייחס לסיבה ספציפית: "הנתונים מראים שרבע מהעזיבות של עגלת הקניות הן בשל ניווט מסובך או חוסר בתמיכה באמצעי תשלום מתאימים. לכן, על ארגונים שפועלים בעולם המסחר אונליין לוודא שיש נתיב פשוט ומהיר מעגלת הקניות באתר לקופה בכל מכשיר שבו הלקוח משתמש. ניתן לעשות זאת על ידי בדיקת מסע הלקוח – של אוכלוסיות יעד שונות על מכשירים שונים. אלה בין הפעולות שאפלאוז תומכת בהן, באמצעות מודל בדיקות ההמונים שלה. אפלאוז משלבת בתהליך הבדיקה הדיגיטלי את הממד הפיזי, לרבות בדיקת האיכות בתהליכי קבלת המוצר תוך סגירת כל המעגל של האי-קומרס, דרך החיבור של הלקוח לעולם הפיזי" "לקראת חגי הקניות המקוונים, שחלים בימים אלה, לא כל החברות ערוכות לתת מעטפת לעולם האי-קומרס. ארגונים נדרשים לצאת מגדרם ולהשקיע בחוויית הלקוח – כי זה מה שהוא יזכור בסופו של דבר, ולא רק את המוצר שנרכש", אמר קמה. כמה טיפים שימושיים לבסוף, לקמה יש כמה טיפים לארגונים שרוצים להשתלב טוב בעולם המסחר המקוון, או שכבר קיימים בו ורוצים לשפר את השירות שהם נותנים ללקוח: יותר פרטים אישיים נדרשים – פחות קונים הלקוחות לא אוהבים למלא יותר מדי פרטים אישיים או שמפנים אותנו לאתרי צד שלישי. על פי אינטרנט ריטיילר, 46% מכלל נטישות עגלות הקנייה הן בשלב התשלום. מידע רב שהלקוח נדרש להזין לא רק גוזל ממנו זמן רב אלא גם גורם לו לחשוש מהשימוש שייעשה במידע זה. חשוב לזכור כי דף התשלומים הוא השלב האחרון של מסע הלקוח ואין זה הזמן להסיח את דעתו: לא להציע לו חומר שיווקי ולא להפנות אותו לאתר אחר, אלא פשוט לוודא שכל מה שהוא צריך לעשות זה לשלם. טיפים שיעזרו לכם לגרום ללקוחות למלא את עגלת הקניות שלהם. צילום אילוסטרציה: BigStock לקנות כאורחים בלי חשבון וסיסמה לקוחות חדשים לא אוהבים שמבקשים מהם ליצור חשבון עם סיסמה ופרופיל כדי להשלים את תהליך הקנייה. מומלץ לאפשר ללקוחות להשלים את תהליך הקנייה כאורחים. אל תדאגו, את הפרטים המשמעותיים שלהם תזכו לקבל כשהם ימלאו את פרטי המשלוח והתשלום. בלי הפתעות נסתרות אין דבר גרוע יותר מאשר להפתיע את הלקוח בשלב הסופי בעלות נסתרת ומפתיעה של משלוח שלא הוצגה קודם. שקיפות היא מרכיב חשוב בתהליך. חשוב לוודא שעלויות המשלוח שקופות לחלוטין בפני הלקוח, והן נכללות בסל הקניות.

עוד מקרה חמור של פשיעת סייבר פיננסית: חוקרי מחלק הסייבר ביחידה המרכזית (ימ"ר) מחוז מרכז של המשטרה עצרו אתמול (ג') שני אחים, בני 32 ו-30, תושבי רעננה וכפר יונה, וחשוד נוסף, בן 44 מבת ים, בחשד שעמדו מאחורי מתקפת גניבת זהויות של לקוחות בנקים מרכזיים בישראל וגניבת מאות אלפי שקלים. בית משפט השלום בראשון לציון האריך היום את מעצרם בשישה ימים. המעצר הוא פרי מאמץ משותף של המשטרה ומערך הסייבר הלאומי. החקירה החלה בעקבות תלונות שהגיעו בחודשים האחרונים מלקוחות בנקים, שדיווחו על פעולות חריגות שנעשו בחשבונות הבנק שלהם. על פי החשד, החשודים העלו לשרת מחשבים בחו"ל דף הנחזה לדף הכניסה של אתר הבנק, ולאחר מכן שלחו לאזרחים מסרונים עם הודעה שלפיה החשבון שלהם נחסם. במסגרת קמפיין המתקפה, הם הפיצו אלפי הודעות SMS לאזרחים עם המסר "חשבונך נחסם, לבירור החסימה יש להתחבר מחדש", וקישור לאתרי פישינג למילוי פרטי ההזדהות הראשונים לאתר הבנק. לאחר שהלקוח הזין את פרטי ההתחברות שלו לחשבון, גנבו ההאקרים את הפרטים והשתמש בהם באתר הלגיטימי. לטענת המשטרה, ההאקרים ביצעו באתרים פעולות כספיות, לרבות משיכת מזומנים מכספומט בלא כרטיס והעברות כספים במסגרת רכישת סחורות יקרות ערך. ההאקרים גנבו גם קודים חד פעמיים נוסף לגניבת פרטי ההתחברות הראשוניים, ההאקרים הקימו מנגנונים שמטרתם לגנוב גם את קוד האימות – הקוד החד פעמי שלרוב נשלח ללקוחות ב-SMS כשהם מבצעים פעולות מסוימות בחשבון הבנק. המנגנון כלל שליחת הודעה ללקוח ובה קישור לעמוד פישינג מתחזה, שבו הוא התבקש להזין את הקוד שקיבל בה. לעתים ההאקרים אף התקשרו ללקוח, בשיחת טלפון מתחזה מהבנק, ושכנעו אותו למסור את הקוד. בהודעת המשטרה ומערך הסייבר נמסר כי "מדובר בחקירה המקיפה עשרות תלונות ובנזק של מאות אלפי שקלים". עם הבשלת החקירה הסמויה השלושה נעצרו, וברשותם נתפס רכוש רב. הפצת ההודעות המשיכה גם לאחר תפיסת ההאקרים במערך הסייבר מציינים שהאתרים המתחזים, שהיוו חלק מהמתקפה, הוסרו במהרה, אך הפצת ההודעות המשיכה – עם קישורים חדשים. אנשי המערך העריכו כי מאות אזרחים מילאו בהם את פרטי הכניסה לחשבון הבנק המקוון שלהם, ובדרך זו נגנבו במצטבר מאות אלפי שקלים. לדברי דנה תורן, מנהלת המרכז לדיווחי סייבר במערך הסייבר הלאומי, "ניתן להבחין בהתפתחות מתמדת של שיטות התקיפה ומעקף יצירתי של מנגנוני ההגנה. אלה מצריכים מאנשי הגנת הסייבר לבחון באופן שוטף את הצורך בחיזוק מנגנוני הזיהוי, בהתאם להערכת הסיכונים. מהאזרחים נדרש להגביר את המודעות האישית במסירת פרטים אישיים ומזהים לגורמים שאינם מוכרים". היא ציינה כי "סוגי הודעות שצריכות לעורר חשד הם, למשל, בקשה לקבל או להזין בקישור את הסיסמה או את קוד האימות, את פרטי חשבון הבנק, מספר כרטיס האשראי או מספר תעודת הזהות; הצעה לשירות שלא התקבלה מתוך האפליקציה הרשמית של הבנק; נוסח מלחיץ על חסימת חשבון; ומבצע מפתה או מתנה". מה עושים כדי להתגונן? המערך ניפק כמה המלצות התגוננות מול מתקפות פישינג: הטלת ספק – היו חשדניים ומודעים לאלמנטים מחשידים, נוסח מלחיץ שמזרז לפעולה, שגיאות כתיב, הודעה שלא ציפיתם לקבל ועוד. זכרו שבנקים לעולם לא ישלחו אליכם הודעה המכילה קישור שמפנה לדף הזדהות, שבו תדרשו להקליד פרטים אישיים, כגון סיסמאות ואמצעי תשלום. כניסה לא דרך קישור – קיבלת הודעה שהחשבון נחסם? יש להיכנס באופן יזום לחשבון ולא באמצעות הקישור שמופיע בהודעה. לחצת על הקישור? כדאי לבדוק את שורת הכתובת, האם היא תואמת את החברה או שמדובר במתחזה. לא מוסרים קוד אימות – אם לא תזינו את קוד האימות באתר המתחזה, ייתכן שהתוקף יצלצל ויתחזה לחברה. גם אם קיבלת שיחת טלפון שנשמעת אמינה מחברה לגיטימית – אין למסור פרטי הזדהות וקוד אימות. אם אתם חושדים שמסרתם פרטים לגורם לא מורשה – צרו קשר עם הבנק והחליפו סיסמאות מיידית.

אחת היוזמות המרגשות הקשורות לעולם ההיי-טק היא נבחרת הטאף מאדר על שם שלמה טירן ז"ל – קבוצה של מנכ"לים, מנמ"רים ובעלי תפקידים בכירים אחרים בעולם הטכנולוגיה, שמתחרה בכל שנה בתחרות הספורט האתגרי טאף מאדר, ומתרימה כסף למען עמותת גדולים מהחיים. העמותה מסייעת לילדים חולי סרטן ולבני משפחותיהם, בין היתר באמצעות "גני חלומות" שהיא מקימה. הנבחרת, המתגבשת בימים אלה, היא השישית במספר שתשתתף בתחרות, שמתקיימת בדרך כלל בבריטניה. השנה לא ברור עדיין היכן בדיוק היא תיערך, והכול תלוי כמובן בקורונה, אולם על הפרק עומדות סקוטלנד, לונדון ויעד מחוץ לממלכה – חברתנו החדשה מאיחוד האמירויות אבו דאבי. כך או כך, את הנבחרת הישראלית מפיקה אנשים ומחשבים,  בניצוחה של נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק. קפטן הנבחרת הוא אלון כהן, מנכ"ל פרינטר סנטר,  והגזבר שלה הוא יגאל פדאל, סמנכ"ל טכנולוגיות המידע של נשר תעשיות מלט,  שיפעל להשגת התרומות (שהמארגנים מקווים שישברו שיא ויגיעו ליותר משני מיליון שקלים) יחד עם טל נתנוביץ' , סמנכ"ל בקרה, תפעול ומערכות מידע בשיכון ובינוי – סולל בונה. בסדרת כתבות זו אנחנו מביאים לכם בכל פעם פרטים מעניינים על אחד ממשתתפי הנבחרת. גבריאלה שלמה ספרי על עיסוקייך והישגייך. "יש לי ניסיון של כ-20 שנה בהיי-טק, בתפקידי מכירות, פיתוח עסקי וניהול בחברות תוכנה בינלאומיות. בין היתר, אני כבר מעל שנתיים סמנכ"לית מכירות ושותפים עסקיים וחברת הנהלה באלעד מערכות. בתקופה זו הקמתי והובלתי את חטיבת המכירות, להגדלת הכנסות ורווחיות החברה, תוך גיוס לקוחות חדשים והרחבת הפעילות עם לקוחות אסטרטגיים, בשיתוף פעולה עם השותפים העסקיים. בתפקידי הקודם ניהלתי את קבוצת הענן של מיקרוסופט ישראל, תוך הובלת צמיחה עסקית משמעותית בצריכת הענן ומיצוב Azure כפלטפורמת ענן מובילה בחברות מכל הגדלים: סטארט-אפים, חברות קטנות ובינוניות וארגוני אנטרפרייז. אני יזמית עסקית בעלת גישה ייחודית להובלת צמיחה עסקית תוך השגת יעדי החברה, הגדרת חזון עסקי ויישום אסטרטגיה. אני מקדמת חשיבה מחוץ לקופסה ותרחישים משני משחק". מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו? "במקביל לעבודה בהיי-טק, אני בעלת חברה משפחתית – עמים וטעמים-אל כרמל, שמזה 20 שנים מפיקה ימי כיף וגיבוש, המבוססים על אירוח דרוזי חווייתי, הכנסת אורחים מסורתית ומטעמים אותנטיים בכפר עוספיה שעל רכס הכרמל. אבי שלמה, המנכ"ל ואיש החזון של הפרויקט (וגם בעלי), שם לו למטרה לקדש את 'ברית החיים' ולפגוש את הדרוזים לא רק בשדה הקרב, אלא גם בביתם, ולהכיר את המסורת, המנהגים ואורחות חייהם של העדה, מתוך אמונה שדרך חוויה ייחודית ניתן להכיר, להוקיר ולכבד את האחר. החברה מעסיקה דרוזים בני הכפר, בהם נשים דרוזיות דתיות, שזו הזדמנות פרנסה עבורן תוך שמירה והקפדה על אורח חייהן הדתי, סטודנטים דרוזים שמעוניינים בעבודה חלקית שמתאימה לתוכנית הלימודים שלהם ופנסיונרים שמחפשים מקור פרנסה ועניין. בתקופת הקורונה, לאחר שהפעילות ירדה מ-5,000-6,000 מבקרים בחודש לאפס, אבי הציע בדף הפייסבוק שלו את מקום האירוח שלו בעוספיה בחינם לכל מי שרוצה לקיים חתונה קטנה, בכפוף למגבלות. למה את רוצה להיות בנבחרת? "כי היא משלבת דברים שאני אוהבת: ספורט, עבודת צוות, השגת יעדים, חוויית חוויות חדשות ומרגשות. זוהי דרך לתרום ולעשות טוב". מה הזיקה שלך לספורט, אם בכלל? "אני מתאמנת בריצה 3-4 פעמים בשבוע, חובבת טרקים בטבע, רוקדת זומבה ובאחרונה חזרתי לתחביב ישן – רכיבה על סוסים". מהם תחביבייך? "חוץ מהרכיבה, אני אוהבת טיולים בארץ ובחו"ל, ארוחות שישי עם משפחתי האהובה, מפגשים עם חברות וחברים, ובסופי שבוע תמצאו אותי מטיילת בטבע". ספרי קצת על משפחתך ועל מה שהם יגידו על השתתפותך בנבחרת. "אני נשואה עם שלושה ילדים מהממים, ששניים מהם משרתים בצה"ל והשלישית היא תלמידה וחובבת עיצוב. כששאלתי אותם מה דעתם על השתתפותי בנבחרת, הם אמרו: כל הכבוד, מתאים לך, שאני אותנטית ואמיתית ושההשתפות הזאת היא הכי אני". מהי השכלתך ומה למדת בחיים? "אני בעלת תואר שני במנהל עסקים ותואר ראשון בהנדסת תעשיה וניהול למדתי בחיים שאופטימיות היא שם המשחק. אני מאמינה באותנטיות, בשיתוף פעולה, בחיוך רחב וביכולת של כל אחד להשפיע ולתרום לעולם טוב יותר. בנוסף, אני מאמינה שאדם צריך לחיות חיים בעלי משמעות, ללמוד ולהתפתח, ולהוקיר את המסע, את העשייה ואת הנתינה". מה רוב האנשים לא יודעים עלייך? "בתקופת הקורונה אני מקדמת שני פרוקיטים שקרובים לליבי: האחד – סיוע לעסקים קטנים באמצעות פלטפורמה עסקית שפיתחתי ויישמתי בעמים וטעמים לניהול עסקי רווחי ואפקטיבי. השני הוא גיוס משקיעים וקרנות הון-סיכון בקטגוריית אימפקט חברתי להרחבת החזון של עמים וטעמים, לצירוף עדות ועמים נוספים לפרויקט, תחת הכותרת בשביל ישראל אחת. הפרויקט הזה, כשמו כן הוא – יצירת שביל מהצפון לדרום המבוסס על הקונספט של אל כרמל, עם ימי גיבוש על בסיס אירוח אותנטי, להיכרות והוקרת האחר ולמען ערבות הדדית, שתסייע לנו לטפח אהבת חינם". גם אתם רוצים להיות חלק מהנבחרת? אתם מוזמנים להגיש מועמדות כאן.

"יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, המצוין היום (ד'), מקרב אותנו צעד אחד נוסף במודעות לנושא, אך בלב כבד אציין, כי הדרך למיגור התופעה עדיין ארוכה מדי", כך אמרה לאנשים ומחשבים רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל. "לצערי", אמרה אטד, "נשים רבות, רבות מדי, עדיין מתמודדות עם אלימות המופנית נגדן מדי יום, שעה שעה. לאלימות פנים רבות, והיא לובשת צורה במגוון דרכים, אשר כולן כאחת הופכות את חייהן של אותן נשים למסע טרור, אשר במקרים רבים מסתיים ברצח". לדבריה, "העלייה המדאיגה במספר מקרי האלימות בכלל, ונגד נשים בפרט, כמו גם הטשטוש בין מרחב בית-עבודה והשהייה המוגברת בבית בימי הקורונה, כל אלה מחייבים אותנו לפתח דרכים יצירתיות לקידום הערכים החשובים לנו. אני גאה לעמוד בראש ארגון שמוביל ותומך באג'נדה ברורה לקידום מיזמים חברתיים וטכנולוגיים, ולעשייה משמעותית בצורה רחבה כל כך". במהלך השנה האחרונה, ציינה אטד, "יזמנו ולקחנו חלק מרכזי בכמה פרויקטים בנושא. המרכזי בהם היה האקאתון, שנערך לזכרה של מיכל סלה ז"ל, שהיה הראשון בתעשיית ההיי-טק הישראלית. ההאקתון שילב טכנולוגיה ואחריות חברתית, אשר רלוונטית לחברה הישראלית כולה. הוא סיפק פלטפורמה לפיתוח פתרונות טכנולוגיים למניעת אלימות נגד נשים, כמו גם לעזרה לנשים במצוקה". "כחלק מהאני מאמין שלי וכחלק מהאחריות שלנו כלפי הקהילה וכלפי אלפי העובדים שלנו", סיכמה אטד, "אנו במיקרוסופט ישראל נמשיך לקחת חלק בפעילויות מסוג זה. נמשיך לקדם את המודעות לנושא החשוב וננסה לאפשר – באמצעות ההון האנושי והטכנולוגי שלנו – פתרונות מצילי חיים. לכל אישה יש את הזכות הבסיסית להרגיש בטוחה בביתה שלה". צילום: גיא הכט

אורית הרוש, מנהלת בכירה בחטיבת התפעול, KLA. צילום: יח"צ אפליקציות לספירת צעדים הפכו לחלק בלתי נפרד מאורח החיים במקומות עבודה רבים, במיוחד מאז נכנסה לחיינו הקורונה. ב-KLA ישראל לקחו את האתגר צעד אחד קדימה וחברו אותו לחודש המודעות לסרטן השד. 216 עובדים הרימו את הכפפה – ואת הרגליים – וצברו יחד, במשך שבועיים, 15,971,338 צעדים. KLA המירה את הצעדים לתרומה בגובה 20,000 שקלים לעמותת אחת מתשע, המסייעת לנשים החולות בסרטן השד. "בחרנו באפליקציית ראמבל (Rumble), אשר ממירה צעדים לכסף, והזמנו את עובדי החברה להשתתף בתחרות אישית וקבוצתית, שהתקיימה במשך שבועיים. למעלה מ-200 עובדים נכנסו לעניין, והתחילו לקום שעה קודם בבוקר, לשכב לישון שעה מאוחר יותר, ולצעוד – כמה שיותר לצעוד, על מנת לצבור צעדים", סיפרה מור עזריה, דירקטורית בכירה ומנהלת חטיבת אוטומציה ויו"ר פורום WISE להעצמת נשים ב-KLA. "כך השתלבנו בצורה יצירתית ומעוררת הזדהות בחודש המודעות לסרטן השד, ועודדנו את העובדים שלנו לבצע פעילות גופנית, אותה אנחנו מתכוונים לשמר גם בעתיד", הוסיפה. סווטה גרצ'ין, אלגוריתמיקאית בחברת KLA. צילום: יח"צ בתחרות הקבוצתית זכה צוות הרכש העקיף, אשר מנה רק 6 צועדים, שהשיגו יחד 776,148 צעדים. במקום הראשון בתחרות האישית זכה איתן חג'אג', מהנדס פיתוח אפליקציה עם 369,033 צעדים; במקום השני זכתה אורית הרוש, מנהלת בכירה בארגון התפעול עם 306,890 צעדים; ובמקום השלישי זכה נתנאל גנון, מהנדס אינטגרציה בחטיבת התפעול עם 298,271 צעדים.   אפליקציית ראמבל פותחה על ידי חברת יוביטל בריאות. החברה הוקמה על מנת להנציח את זכרם של יובל (יובי) דגן וטל יפרח ז"ל, שנהרגו במבצע צוק איתן בקיץ 2014. היזמים מקווים כי בעזרת ראמבל ישפרו את הבריאות של תושבי ישראל, ויעודדו אותם לעשות מעשים טובים בו-זמנית. עם KLA נראה שהצליח להם.

שם ותפקיד: מרינה שניר, מנהלת פרויקטים BI בחברת אופיסופט, מקבוצת SQLink. ותק מקצועי: 20 שנה בתחום. ותק בתפקיד: חמש שנים באופיסופט. השכלה/שירות צבאי: הנדסאי תוכנה, שירות צבאי – צאלים. משפחה: נשואה ואמא לשלושה ילדים מקסימים, רועי (15) מיה (9) ושני (3). מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? תמיד היה לי ברור שאלמד תכנות: בבית הספר הייתי טובה במתמטיקה ומחשבים, בצבא רציתי להגיע לתפקיד טכנולוגי, אבל בסוף הייתי שרטטת Macintosh ומאוד נהנתי, מה שלימד אותי שתמיד כדאי להיות פתוחים למצוא עניין בתפקיד שמקבלים, וכמובן לשאוף קדימה. אחרי הצבא למדתי הנדסאי תוכנה. בשנה האחרונה של הלימודים התקבלתי לעבודה בתור סטודנטית כמפתחת, לאחר הלימודים המשכתי למשרה מלאה באותו תפקיד. ההורים תמיד דחפו אותי קדימה, רכישת ההשכלה הייתה מאוד חשובה להם. הם מאוד גאים בי ובמקום שאני נמצאת בו. היום, באופיסופט, זרוע ה-BI והאנליטיקס של קבוצת SQLink, אני מנהלת שני צוותים בעולמות הדטה וה-BI, הן בנציבות שירות המדינה והן ברשות דואר ישראל. כל צוות מתעסק בתחומים שונים זה מזה, כולם מאד מעניינים ומגוונים וזה מה שמושך ומאתגר אותי. אני מאוד אוהבת את התפקיד שלי. מאוד חשוב לי להיות חלק מיצירה של משהו חדש, להשפיע, להיות שותפה לקידום וטכנולוגיות חדשניות ולבצע את הפרויקטים לפי צרכי הלקוח ושביעות רצונו. עבודה עם הנתונים תמיד סקרנה אותי – המידע זמין בכל רגע, הנתונים מאפשרים לקבוע מה עובד טוב יותר, לזהות מגמות, לבצע השוואות, לבחון נקודות בעייתיות, לזהות פערים, לתכנן ולקדם יכולות בתחומים רבים. תמיד חיפשתי מקומות עבודה שניתן להתקדם בהם בתחום הטכנולוגי, המקצועי והניהולי. מאוד חשוב לי עניין וחדשנות, גם חשובה לי עבודה מול אנשים ושיתוף פעולה בין הצוותים, ואת זה מצאתי באופיסופט. אני פוגשת במהלך השנים אנשים מוכשרים. חלקם ליוו אותי קדימה והיו מנטורים שלי במהלך כל הדרך. אני מאמינה שאנחנו תמיד לומדים עוד ועוד דברים חדשים וחשובים במהלך החיים, ממש יום יום. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני חושבת שהתעשייה שלנו מאוד מתקדמת, יודעת להכיל ולקבל. אני פוגשת המון נשים בתפקידים מאוד בכירים, חלקן באופיסופט וחלקן בקבוצת SQLink כולה. הן מוכיחות את עצמן בצורה הכי טובה שיש, וצועדות קדימה לתפקידים עוד יותר בכירים. יש חשיבות לתמיכה מהמשפחה, וזה בדיוק מה שמלווה אותי במהלך הקריירה שלי – יש לי בעל מפרגן, תומך ומתחשב. אז נכון, אימהות באמת נחוצות להתפתחותו של ילד, והן יודעות לטפל בו באופן מדהים, אך גם אבות יכולים לעשות זאת בצורה מדהימה וניתן לסמוך עליהם. ונכון, אני מנהלת את החיים בקצב מאוד אינטנסיבי, אבל אני משתדלת למצוא זמן למשפחה, להיפגש עם חברות, לצאת לטיולים. אנחנו מאוד אוהבים טיולים, במיוחד עכשיו כשאנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת לכולם ומאוד חסרות לנו חופשות ונסיעות לחו"ל, למקומות חדשים ומעניינים. עד לפני הקורונה היינו יוצאים לחופשה זוגית לפחות פעמיים בשנה, ופעם נוספת עם כל המשפחה. עכשיו הכל בהקפאה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? אפליה נגד נשים יכולה להתבטא בהרבה תחומים, כמו קידום מקצועי, שכר, תנאי תעסוקה ועוד. אני אישית לא נתקלתי. גם בחברות הקודמות בהן עבדתי היו לא מעט מנהלות בכירות. אני מתקשה להיזכר האם שמעתי סיפורי אפליה מאחרות… וזה מדבר בעד עצמו.

ראשת ממשלת ניו זילנד, ג'סינדה ארדרן, הפכה זה מכבר לסמל ומופת בכל הנוגע לניהול המאבק בקורונה. בת 40 בלבד, משכיבה את בתה לישון ואז עולה לשידור חי בפייסבוק לדווח ל-5 מיליון תושבי ניו זילנד על ההתפתחויות החדשות בכל הנוגע למאבק בקורונה, בהתאם לתכנית עבודה סדורה ושקופה, שנכנסה לתוקף ברגע שזוהתה המגיפה בניו זילנד. כך, בעזרת מנהיגות אמינה, נחושה ועקבית מצד אחד, אך גמישה ואדפטיבית, אמפתית ומשתפת מצד שני, הצליחה ארדרן להוביל את ניו זילנד ליציאה מהמשבר. זה כמובן לא משליך על העתיד, והתפרצות נוספת עוד עלולה לקרות גם שם, אולם העם הניו זילנדי יודע בוודאות שיש לו על מי לסמוך. למרבה התדהמה והצער, ב-2020 נשים מהוות פחות מ-7% ממנהיגות העולם, ולכן לארדרן מצטרפות רק עוד קומץ ראשות ממשלה מצטיינות, אשר הוכיחו כי טיפול במשבר בסדר גודל קולוסלי – מן הראוי שיונהל בידי נשים. וכשאני מסתכלת על הזירה שלי – זירת ההיי-טק – רק 8% ממייסדי הסטארט-אפים הן נשים, כך לפי נתוני IVC מתחילת השנה. כך גם בעולם ההון סיכון – רק 12% נשים הן שותפות בקרנות, נכון למרץ 2019, ולפי נתוני רשות החדשנות, נשים מאיישות רק 16% מתפקידי ההנהלה הבכירים בחברות היי-טק. אבל, בדומה לטיפול המוצלח של המנהיגות בקורונה כך גם בעולם ההיי-טק – לפי מחקר של BCG – בשעה שיזמיות מקבלות השקעות קטנות יותר מיזמים בשלבים המוקדמים של הסטארט-אפ, עסקים שנוסדו על-ידי נשים, בסופו של דבר, מניבים רווחים גבוהים יותר מאלו של הגברים, והם נאמדים ביותר מפי 2 מגובה ההשקעה. הדמיון בין ניהול סטארט-אפ לניהול משבר כמו הקורונה רב. בשני המקרים מדובר במסע חדש המלווה באי-וודאות גדולה – בהיי-טק הטכנולוגיה מתפתחת ומשתנה בקצב מסחרר, השוק משתנה מול לקוחות פוטנציאלים, וגם בקורונה קצב השינויים מהיר ומחייב מצד אחד תכנית מגובשת ומובנית, ומצד שני אדפטציה גבוהה לשינויים ויכולת תגובה מהירה. עוד דמיון ניתן למצוא בהיבט הרב-מימדי של התפקיד – ראשת ממשלה, כמו גם מנכ"לית בהיי-טק, שתיהן נדרשות להתמודד עם ריבוי משימות – יכולת קלאסית המזוהה עם נשים. אז מה סוד ההצלחה של מנהיגות בהיי-טק כמו בפוליטיקה? אם ניקח לדוגמה את ראשות הממשלה שהוזכרו למעלה, הרי שאלו זיהו את הסכנה הטמונה במשבר ופעלו בנחישות ובמהירות, מבלי לשכוח להפגין אמפתיה וחמלה. עוד תכונות שעזרו להן לנהל את משבר הקורונה ועוזרות למנהלות בהיי-טק הן שקיפות לצד הקשבה, אדפטציה וגמישות לאירוע מתפתח, ויכולת לשתף פעולה האחת עם השני או השנייה. אלו תכונות המזוהות באופן מובהק עם סגנון ניהול נשי, ונדרשות במיוחד בתקופות של אי-וודאות, כאשר יש צורך בעיבוד מהיר והפנמה של מצב חדש, הסתגלות ואקלום יחד עם גמישות ויכולת השתנות. עוצמות אלה חיוניות גם כדי לייצר חדשנות ומאפשרות לסטארט-אפים, לחילופין, להתמודד עם שינויים ואי-וודאות בשלבים הראשוניים של חייהם, כמו גם להתמודד בהצלחה עם תקופות משבר כמו הקורונה. מעניין לראות כי תכונות אלה נמצאות בניגוד גמור לסגנון הניהול הגברי הקלאסי, המושתת על ריכוזיות, החלטיות, ביטחון עצמי עודף, פיקוד והנחתת הוראות מלמעלה. מותר לציין כי חלק מהגברים בהחלט ניחנים גם בתכונות המזוהות עם סגנון ניהול נשי, ומי שלא – מוטב לו שיתרגל וירכוש תכונות אלה. אולם, למרות סגנון הניהול הנשי הרלוונטי כל כך, מעט נשים מגיעות לעמדות השפעה בפוליטיקה ובהיי-טק, ולמרות שהמודעות היום לנושא הגיוון וההכלה גבוהה מאוד, ומספר התכניות שבאות לתמוך ביזמיות גם כן לא מבוטל – נראה שהמרחק לשוויון רב ומתיש. מתאים במיוחד למשברים, ולהיי-טק. ניהול נשי. צילום אילוסטרציה: BigStock יחד עם זה, כמי שצמחה בהיי-טק ובעולם ההון סיכון, אני יכולה לומר כי השינוי צריך לבוא מלמטה – באמצעות חינוך לנשים, ולא פחות, לגברים. משום שגברים שיפנימו את החשיבות והנחיצות בסגנון ההנהגה והניהול הנשי, יתמכו ויעודדו – נשים וגברים כאחד – לתת לנו את המקום הראוי. למשל כפי שקרה בשנים האחרונות בעולם הבנקאות הישראלי. לצד השינוי מלמטה, אני מאמינה שצריך להתרחש שינוי גם מלמעלה. כחברה אנחנו חייבים להוביל למצב בו יותר ויותר נשים יכנסו לכנסת וישתלבו בממשלה. זו חייבת להפוך למשימה לאומית. ברגע שלנשים יהיה ייצוג הולם ומשמעותי סביב שולחן מקבלי ההחלטות – נתחיל לחזות בשינויים, נחשף לדרכי טיפול וניהול מגוונות, ואולי נצליח להתגבר לא רק על הקורונה אלא על קונפליקטים אחרים שמאיימים לכלות אותנו כחברה. מיותר לציין כי ברגע שיהיו מספיק נשים בפוליטיקה, הן יעוררו את הדיון מחדש, וכמובן יתמכו ויעודדו בחירה של נשים לתפקידי הנהגה והנהלה גם בהיי-טק. הכותבת היא מנהלת שותפה ב-i3 Equity Partners