פארק ההייטק גב-ים נגב, הפועל בשנים האחרונות לבניית אקוסיסטם ייחודי של חברות טכנולוגיה וסטארט-אפים בעיר באר שבע, בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון ועיריית באר שבע, השיק את Jobox – פלטפורמה מתקדמת לסיוע באיתור תעסוקה בענף ההיי-טק באזור הדרום בתחומי פיתוח תוכנה וחומרה, מדעי נתונים, QA ועוד תחומים רבים. מדובר בפלטפורמה ייחודית לפארק. כבר עם השקתה, מונגשות בפלטפורמה עשרות משרות פתוחות בחברות הטכנולוגיה המובילות בישראל הנמצאות בפארק ההיי-טק גב-ים נגב בבאר-שבע, בהן יבמ, וויקס, דל, אלביט, רפאל, אנבידיה, טאבולה ועוד. הפלטפורמה מרכזת במקום אחד את כל המידע על חברות ההיי-טק הפועלות בפארק, וממשק טכנולוגי מרכז מדי יום את המשרות החדשות שנפתחות במרכזי המחקר והפיתוח בפארק. יודגש, כי כל הרישום והגשת קורות חיים מצד מועמדים היא חינמית לחלוטין, ללא כל עלות מצידם בכל תהליך הגיוס וכך תישאר. JoBox מאפשרת למתעניינים מכל רחבי הארץ לצרף את קורות החיים שלהם למאגר ה-CV המרכזי של הפארק, שאליו מחוברות כל מחלקות משאבי האנוש של החברות. החברות מצידן זוכת לקורות החיים זמינים. כשתפקידים חדשים נפתחים, החברות יפנו למועמדים רלוונטיים עוד לפני פרסום המשרה במקומות אחרים. בפארק עובדים כיום כ-2,500 מהנדסים, מפתחים, סטודנטים ואנשי טכנולוגיה מכל רחבי הארץ, רובם מאזור הדרום (82%). בתקופה זו, כאשר בחברות רבות מנהיגים עבודה מרחוק וברור כי אין עוד צורך לעמוד בפקקים על מנת להגיע למשרד, מגלים עובדים רבים את היתרון בעבודה באזור הדרום. רועי צוובנר, מנכ"ל גב-ים נגב ציין, כי "עוד לפני הקורונה הבנו כאן בפארק, כי עלינו לספק לחברות הפועלות כאן יתרונות מובנים ולסייע להן באתגרים נוספים, מעבר למשרדים ברמה גבוהה. התפקיד שלנו הוא להניח את התשתיות כדי לאפשר לחברות במשימותיהן, במיוחד ובדגש על הנגשת הון אנושי איכותי, בעזרת חדשנות ויוזמה". עוד הדגיש צוובנר, כי "אתה לא יכול לצפות שרק החברות שיושבות בפארק כל הזמן ישקדו על חדשנות ואנחנו נשב בחיבוק ידיים. לפני הקורונה קיימנו יחד עם החברות אירועים ממוקדים לחשיפת הפעילויות שלהן בפני מועמדים בעלי ניסיון. כעת, לאור הצורך האינסופי לחדש ולהתחדש, אנחנו משיקים פלטפורמת JoBox משודרגת ומתקדמת. החלטנו לייצר פלטפורמה שיש לה מטרה כפולה – גם להנגיש לתושבי הנגב את הזדמנויות התעסוקה בהיי-טק כאן ליד הבית ולא רק באזור המרכז, כאשר המטרה השנייה היא כמובן לסייע לחברות שיושבות בפארק להמשיך לגייס ולצמוח. זוהי עוד אבן דרך במודל הייחודי שאנו מפתחים כאן בהצלחה בפארק, יחד עם שותפינו ועם נציגי חברות הפארק".

כמעט כל שבוע מתפרסמת הודעה בקשר להשבתת פעילות של ארגון בעל שם עולמי בגין התקפת כופרה (Ransomware). רק לאחרונה שמענו על תקיפת הסייבר של המועדון האנגלי, וכן על התגברות התקיפות בצל משבר הקורונה. בעוד שארגונים רבים עוברים לעבוד בסביבות מרובות עננים ומעבירים יותר ויותר מהעבודה השוטפת והאפליקציות שלהם לענן, תופעה שהואצה בגלל משבר הקורונה, הם נחשפים לסכנות השתלטות של גורמים זדוניים שהם עדיין לא מוכנים להתמודד איתן. באותו הזמן, התוקפים מפתחים אמצעי גישה והתקפה שהולכים ו"משתבחים" עם הזמן ומצליחים להצפין מאגרי דטה, ולפעמים גם מערכות שלמות, כדי לדרוש סכומי עתק למען שחרורם חזרה לבעליהם. סקר עולמי של ענקית ניהול וההגנה על המידע, חברת וריטאס (Veritas), שפורסם בשבוע שעבר, חקר את ההשפעה של המעבר לענן של על עמידות תשתיות IT היכולת של ארגונים להתגונן מפני התקפות ransomware ותוצאותיהן. הסקר בדק מנהלי תשתיות ובכירים מתחום ניהול ה-IT מ-21 מדינות מכל העולם (אירופה, אמריקה, אפריקה, אסיה ואפילו המזרח התיכון) ובין ממצאיו הבולטים התגלה כי: 64% מהנשאלים חושבים שאמצעי ההגנה של הארגון שלהם לא הותאמו לגידול במורכבות המערכות שלהם. 66% מהארגונים מעריכים שזמן ההתאוששות שלהם להתקפת ransomware יהיה לפחות 5 ימים ואף יותר, במידה שהם לא מוכנים או יכולים לשלם את הכופר הנדרש. בזמן ש-75% מהארגונים מנהלים לפחות 50% מהמידע שלהם בענן, ומספר השירותים הנצרכים בסביבת הענן בכל ארגון נע בין 10 ל-16, רק 36% מהארגונים מחזיקים באמצעי הגנה על המידע שמתאימים למורכבות תשתית ה-IT שלהם. בלי להיות מוכנים מראש קשה להתאושש. מתקפות כופרה. אילוסטרציה: BigStock התאוששות מכופרה בזכות התכוונות וגיבוי המידע ככל שהשימוש באינטרנט וברשתות הציבוריות גדל, הסיכוי למנוע התקפת כופרה באופן מוחלט הולך וקטן. אי לכך, יש צורך לדאוג לאמצעים הדרושים להתאוששות מיידית ומלאה ככל האפשר, שתוריד את הנזק הצפוי מההתקפה לרמה מינימלית אשר לא תפגע בפעילות הארגון או בלקוחותיו. אחד הפתרונות הטובים והמוכחים להגברת העמידות כנגד הנזק הצפוי מהתקפת ransomware הוא שמירה מתמדת של לפחות שלושה עותקים מכל מידע רגיש וחיוני, כשלפחות עותק אחד נשמר באתר פיזי מחוץ לארגון ו/או מרכז המידע שלו. למרבה הפלא, נמצא על פי הסקר שרק כ-36% מהארגונים באמת דואגים לכך. יתרה מזאת, 39% מהארגונים אינם מעדכנים את מערכות ה-DR (התאוששות מאסון) שלהם למשך תקופות ארוכות הנמשכות כ-3 חודשים ומעלה. "הפער בין מורכבות התשתיות של ארגונים בכל הגדלים לבין העמידות שלהם כנגד הנזקים של התקפת כופרה מוצלחת הולך וגדל", אומר עופר אזולאי מנהל פעילות וריטאס בישראל. "וריטאס מציעה לארגונים את האפשרות להיות מוכנים מראש למתקפה הבאה, שהיא לפי כל הפרסומים האחרונים, רק עניין של זמן. לפי ממצאי הסקר, סמנכ"לי תשתיות ומנהלי מערכות מידע מבינים שניתן לסגור את הפער באמצעות גישה פרואקטיבית, וכך לקבל ביטחון מלא עבור כל סביבת העבודה, האפליקציות והמידע של הארגון 24/7. פלטפורמת ה-Enterprise Data Services של וריטאס מאפשרת להקטין את הסיכון והנזק הכרוך בהשבתת מערכות, על ידי הבטחת חזרה לעבודה מהירה ומלאה בזמן הקצר ביותר, אפילו תחת מתקפה. עבודה בסטנדרט אחיד על פלטפורמה אחת לטיפול של סביבות היברידיות ומולטי-ענן כאחת, תשיג לכם גם שקט ולא פחות חשוב גם חיסכון מהותי בהוצאות האבטחה", סיכם אזולאי. למידע נוסף לחצו: Veritas Enterprise Data Services

סנאפ (Snap) השיקה את Spotlight – תכונה בסנאפצ'ט שמתחרה בטיק-טוק (TikTok) וב-Reels של אינסטגרם (Instagram) ו"מחלקת" מיליון דולר מדי יום ליוצרי הסרטונים שיזכו למספר הגדול ביותר של צפיות. סרטוני Spotlight קצרים בני 60 שניות יוצגו בפיד אחד מרכזי, ובשלב הראשון לא יכללו מודעות, אך לפי דובר החברה, סנאפ תוסיף לתכונה מודעות בחודשים הקרובים. בשונה מהמתחרות, Spotlight לא תכלול תגובות ציבוריות, והודעות Spotlight יהיו נתונות לתנאי השימוש של סנאפ ולכללי המדיניות שלה, של אי פרסום תוכן פוליטי, חדשות שקריות, תוכן מטעה ותוכן הכולל בריונות, אלימות וכדומה. בנוסף, במטרה לעודד משתמשים ליצור סרטונים בכלים שלה, לא יהיה ניתן להוריד סרטונים מטיק-טוק ולהעביר אותם לסנאפצ'ט. המשתמשים שמפרסמים הודעות Spotlight צריכים להיות בני 16 ומעלה כדי שיוכלו לקבל תשלום. תכונת Spotlight זמינה בשלב זה בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, בריטניה, אירלנד, נורווגיה, שוודיה, דנמרק גרמניה וצרפת, ובחודשים הקרובים תושק באזורים נוספים.

תרכוש את סלאק? סיילספורס. צילום: BigStock סיילספורס (Salesforce) מנהלת משא ומתן על רכישת סלאק (Slack Technologies), כך דיווח הוול סטריט ג'ורנל. על פי הדיווחים, ענקית הענן סיילספורס קיימה שיחות לרכישת הפלטפורמה הארגונית להעברת מסרים מידיים, מבוססת ענן, כדי להעניק לה יכולת להגביר את התחרות מול מיקרוסופט (Microsoft) בזירת השיתופיות. שתי החברות לא הגיבו לפרסום. העיתון ציין כי העסקה תעמוד על מחיר נקוב גבוה יותר משווי השוק של סלאק, העומד על כ-17 מיליארד דולרים. סיילספורס הייתה אחת השותפות הראשונות ששילבה את אפליקציית סלאק בהיצע שלה, ושתי החברות הרחיבו והידקו את השותפות שלהן בשנים האחרונות. באוקטובר 2019 השתיים הכריזו על אפליקציית Salesforce for Slack – המאפשרת לאנשי מכירות ושירותים לגשת ולשתף מידע ביתר קלות מיישומי סיילספורס בסלאק. כשפלטפורמת השיתופיות של מיקרוסופט מתחזקת הדיווח על העסקה הנרקמת הגיע כאשר טימז (Teams) – פלטפורמת השיתופיות של מיקרוסופט, שהושקה ארבע שנים לאחר ההשקה של סלאק ב-2013 – הופכת לבולטת יותר ויותר במקומות העבודה. בחודש שעבר אמר סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, כי היישום הגיע ל-115 מיליון משתמשים, גידול של 53% לעומת אפריל. מיקרוסופט הובילה את שוק התוכנה כשירות, SaaS, בשנת 2019 בהפרש של חמש נקודות על פני סיילספורס, על פי ניתוח של חברת המחקר סינרג'י. סיילספורס הובילה את התחום בהיבט של נתח שוק, עד שמיקרוסופט עברה אותה ב-2016. שנה קודם לכן, ב-2015, מיקרוסופט הציעה 55 מיליארד דולרים לרכישת סיילספורס – ונדחתה. מחזקת. Microsoft Teams. צילום: BigStock סלאק הושקה באוגוסט 2013 ככלי פנימי עבור Tiny Speck של סטיוארט באטרפילד, המנכ"ל, במהלך פיתוח המשחק המקוון Glitch. סלאק מציעה מאפיינים כמו צ'אטים מאורגנים לפי נושא, קבוצות פרטיות והודעות ישירות. ניתן לחפש בסלאק תוכן, כולל קבצים, שיחות ואנשים. משתמשים יכולים להוסיף כפתורי אמוג'י להודעות שלהם, על מנת שמשתמשים אחרים יוכלו להגיב. התכנית החינמית של סלאק מאפשרת לראות ולחפש ב-10,000 ההודעות האחרונות. אף שהאפליקציה פותחה לתקשורת ארגונית, היא אומצה כפלטפורמה קהילתית, תוך החלפת לוחות מודעות או קבוצות מדיה חברתית בפייסבוק (Facebook) או בלינקדאין (Linkedin). במרץ 2018 הכריזה סלאק על שיתוף פעולה עם וורקדיי (Workday), חברת ניהול ההון הפיננסי והאנושי. 8,000 לקוחות נרשמו לשירות תוך 24 שעות מרגע השקתו באוגוסט 2013. בסוף 2015, סלאק עברה יותר ממיליון משתמשים פעילים באופן יום-יומי. במאי 2018, היו לה יותר מ-8 מיליון משתמשים יומיים, 3 מיליון מהם מנויים בתשלום. באפריל 2019, כאשר הונפקה, סלאק דיווחה על יותר מ-10 מיליון משתמשים פעילים מדי יום, ביותר מ-600,000 ארגונים ביותר מ-150 מדינות. הנתון קפץ במחצית השנה ליותר מ-12 מיליון, ב-750 אלף ארגונים. החברה ספגה ביקורת מצד משתמשים על אחסון נתוני המשתמשים אך ורק בשרתי ענן שבשליטתה. עוד נטען כלפיה שהיא ממכרת, פוגעת בפרודוקטיביות של המשתמשים, ומציגה מידע אישי, כגון דוא"ל, למשתמשים אחרים כברירת מחדל. ביולי השנה סלאק הגישה תלונה נגד מיקרוסופט לנציבות האירופית, בטענה שהענקית מרדמונד פוגעת בתחרות, באופן שמפר את דיני האיחוד. ספקית שירות התקשורת ואפליקציית הצ'אט לעסקים טענה בתלונה שלה שמיקרוסופט מנצלת את הדומיננטיות שלה בשוק באופן פסול, בכך שהיא מצמידה את טימז, שירות הצ'אטים לעסקים שלה, לתוכנת אופיס הפופולרית שלה. עוד קודם לכן, במאי השנה, אמר באטרפילד, המנכ"ל של סלאק, בראיון כי "מיקרוסופט אולי עסוקה באופן לא בריא בניסיון לחסל אותנו, וטימז הוא הכלי שלהם לעשות זאת". אפילו בדיווח של החברה לרשות ניירות הערך האמריקנית, ה-SEC, ציינה סלאק שמיקרוסופט היא המתחרה העיקרית שלה. אם סלאק וסיילספורס יתאחדו אין ספק שיגדילו את כוחן להיאבק בחזרה באויבת הלא פשוטה מרדמונד.

"המעבר לעבודה בענן הפך את עבודת מנהלי אבטחת המידע בארגונים לשונה היום. לאור המעבר לענן, האיומים שונים והטכנולוגיה להתמודד איתם שונה. השינוי הזה דורש גמישות מחשבתית והתפקיד של CISO קשה יותר ממה שהיה בעידן שלפני הענן", כך אמר דימה סטופל, סגן נשיא להנדסה בחברת פאלו אלטו (Palo Alto Networks). סטופל הגיע לענקית הסייבר לאחר שפאלו אלטו רכשה את חברת הסייבר הישראלית טוויסטלוק (Twistlock) בכ-450 מיליון דולרים. טוויסטלוק, שסטופל הוא אחד משני המייסדים שלה, פיתחה טכנולוגיה לאבטחת קונטיינרים וירטואלים, המשמשים לפיתוחי תוכנה. "המגיפה יצרה דחיפה משמעותית של אימוץ טכנולוגיות ענן" "השינוי הדרסטי ביותר שנגרם בשל מגיפה הקורונה", אמר סטופל, "הוא המעבר לעבודה מרחוק. לפחות תריסר תאגידים בינלאומיים הודיעו כי יאפשרו לעובדים לעבוד מהבית באופן בלתי מוגבל, או לפחות עד 2021. מצד שני, הרבה יותר קל ליצור גישה מאובטחת וממוקדת למשאבים ארגוניים, אם אלה נמצאים בענן – ולא בשרתים באתר החברה. זו הסיבה שהמגיפה יצרה דחיפה משמעותית של אימוץ טכנולוגיות ענן. המעבר לענן הביא לשינוי במאמצי אבטחת הסייבר לאבטחת הענן. ניתן לראות זאת גם בישראל, כשמספר חברות הסטארט-אפ העוסקות באבטחת ענן גדל משמעותית השנה". "אני מאמין שתפקיד מנהל האבטחה קשה יותר מבעבר. לדוגמה, מגמת המעבר לשימוש בקונטיינרים. כשהקמנו את טוויסטלוק ב-2015, איש לא ידע על קונטיינרים. הרעיון צבר תאוצה בהדרגה, כשהוא מוּנע בעיקר על ידי מפתחים. בשלב מסוים התברר כי שימוש בקונטיינרים יכול להגדיל משמעותית את מהירות פיתוח המוצר, ולמנהלי האבטחה לא הייתה ברירה אלא ללמוד את הטכנולוגיה, להבין את השלכות האבטחה שלה ולרכוש פתרונות אבטחה רלוונטיים", ציין. פאלו אלטו נטוורקס לדברי סטופל, "אחד האתגרים העיקריים של מנהלי האבטחה הוא להתמודד עם זרם מתמיד של פתרונות אבטחה חדשים. כל מנהל אבטחה יעדיף לקבל פחות פתרונות שמספקים את הכיסוי הדרוש. אבטחת ענן היא תחום חדש יחסית, היא מקוטעת ומלאה בפתרונות נישה. Prisma Cloud שלנו היא פלטפורמה שמספקת חבילת אבטחה הכוללת את כל מה שדרוש למנהל האבטחה בארגון לצורך אבטחה בסביבת הענן. שתי נקודות החוזק העיקריות של הפלטפורמה הן המודולריות שלה והמענה השלם שהיא מציעה. הפלטפורמה מכילה מודולים שונים ומנהל האבטחה יכול לבחור אילו מודולים נדרשים לו". "באחרונה", המשיך והרחיב, "השקנו גרסה 2.0 של הפלטפורמה. היא מאפשרת חיבור של מודולים שונים, כדי להתאים את הפלטפורמה לסביבה של המשתמש והארגון. לדוגמה, בצוות שלי בישראל פותח מודול אבטחת היישומים וה-API. הוא מספק יכולות פיירוול עבור יישומי אינטרנט הפועלים בענן, ובמיוחד בקונטיינרים. יש לו תצורה מובנית, בלא צורך בהגדרות, וכך ניתן לחסום את עשרת סוגי האיומים שהוגדרו כהכי חשובים על ידי קהילת OWASP – כגון סוגים שונים של הזרקות קודים וסקריפטים בין אתרים, XSS. מודול האבטחה לניהול גישה וזהות, IAM – גם פותח בישראל. זה עוזר ללקוחות להבין למי יש גישה למשאבי ענן שונים". "היום אני סמנכ"ל בענקית אבטחת סייבר", סיכם סטופל, "כשאני מסתכל על העבודה היומיומית שלי, אני חושב שלא הרבה השתנה. אנו עדיין עוסקים בטכנולוגיות חדישות, כגון קונטיינרים בלינוקס וטכנולוגית Serverless. אנו עדיין מגייסים כישרונות מובילים, כדי להמשיך ולהוביל את שוק האבטחה בענן. מה ששונה הוא שיש לנו גישה ללקוחות רבים נוספים, דבר המאפשר לנו להגיב מהר יותר לשינויים בדרישות השוק בהשוואה למתחרים שלנו. ערכי הליבה של הצוות שלי בטוויסטלוק היו פשטוּת ופיתוח מתמשך, כלומר אין לנו קוד שאנחנו חוששים לשנות. יש לנו את העקרונות האלה גם היום".

כתב: אילן גולדמן, ארכיטקט פתרונות VMware בדורקום דורקום מחשבים הינה שותף בכיר של VMware, ברמת Principal, ומובילה יחד אתה את תהליכי הדיגיטציה בקרב לקוחות בישראל. יש לחברה את הניסיון והידע המקצועי לתת מענה מקצה לקצה בכל הקשור למעבר לעולם הדיגיטלי. אם בעבר החברה הייתה מכוונת לעולם הדטה סנטר מוגדר התוכנה (SDDC), שבו כל הרבדים בחוות השרתים עוברים מהעולם הפיזי לעולם הווירטואלי, ובכך מבוצעת אבסטרקציה לכל אבני הבניה של חוות השרתים מבוססת התוכנה, כיום היא פועלת לדיגיטציה של כל התשתיות של הלקוחות, ושואפת להפוך את כלל התהליכים העסקיים אצלם לדיגיטליים. התנהלותו של העולם העסקי בתקופת הקורונה מלמדת אותנו שעסקים שידעו לאמץ שינויים ולהפוך ליותר דיגיטליים היו חסינים יותר במשבר הנוכחי ויהיו כך גם במשברי העתיד. באופן זה, הם יוכלו להצליח ולפרוח בזמנים קשים. הריחוק החברתי גרם ליותר ארגונים בעולם ובפרט בישראל לעבור לעבודה מהבית. דורקום מסוגלת לספק מענה לאותם ארגונים, שיותר מתמיד צריכים לבצע טרנספורמציה ולהתאים את תשתיות המחשוב שלהם, על מנת לתמוך בעבודה מרחוק. מה הפתרונות? מבין מגוון המוצרים והשירותים ש-VMware מספקת, אנחנו, בדורקום, מוצאים שסוויטת המוצרים המלאה, שכוללת בתוכה את VMware vSphere ו-VMware Horizon View (או VDI), יכולה לתת ללקוחות כבר כיום מענה ראשוני לאתגר הממשי של העבודה מהבית. מנהלי ה-IT בארגון שואפים תמיד לתת למשתמשים שלו את השילוב הקדוש של חוויית משתמש, אפס תקלות ושימושיות. אנחנו, בדורקום, שמים לנו למטרה, כבר מתהליך האפיון הראשוני של הפתרון, את השגת אותו שילוש קדוש בגמר הפרויקט. עם שילובם של תהליכים דיגיטליים בארגון עולה החשש התמידי כי איומי סייבר יפגעו בארגון ויצליחו לשבש את הפעילות העסקית. VMware ידעה לזהות את האתגר הזה ונותנת מענה לאיומי הסייבר שיכולים לפגוע בתשתיות הארגון, וזאת על ידי שימוש במוצר VMware NSX-T/V. אנחנו, בדורקום, ביצענו כמות לא מבוטלת של פרויקטים להטמעת הפתרון הזה, שבין היתר מיישם מיקרו-סגמנטציה, ובכך נותן מענה משלים ל-Perimeter Firewall הסטנדרטי שכבר נמצא בארגונים רבים. החוזקות בשילוב פתרון ה-NSX-T/V הן בכך שהוא מוצר משלים לפיירוול הקונבנציונלי. מנהלי IT דואגים מה יקרה אם וכאשר משתמש זדוני יצליח לעבור את אותו Perimeter Firewall ארגוני. בעזרת פתרון ה-NSX-T/V, הם יוכלו ליישם הגנה טובה יותר הן מפני איומים מבחוץ והן מפני איומים פנימיים, מתוך הבית. דורקום פועלת גם בעולמות הענן, לרבות העננים הציבוריים והפרטיים, ההולכים ומתפתחים. ישנם ארגונים שבוחרים, מתוך ראייה אסטרטגית, למקם את כל התשתיות שלהם בענן הציבורי, ויש כאלה שהקימו בחצר הארגון שלהם ענן פרטי. סוג שלישי של ארגונים הוא כאלה שנמצאים בתהליך טרנספורמציה מהענן הפרטי אל זה הציבורי. דורקום יכולה לסייע לארגון בתהליך המעבר לענן הציבורי או לסייע לאנשיו ליישם את הענן הפרטי בסביבת הפרודקשן ואת זה הציבורי בסביבת ההתאוששות מאסון. אנחנו, בדורקום, מאפשרים ללקוחות לבחור האם להשתמש בענן AWS או ב-Azure ועוזרים להם להקים אתר פרודקשן או התאוששות מאסון מבוסס פתרון VMware On AWS או VMware On Azure. אנחנו מזמינים אתכם לשולחן עגול ולמפגש אחד על אחד, ולהתרשם כיצד דורקום יכולה לעזור לכם במתן מענה לאותם אתגרי יום יום שאתם, כמנהלי IT, פוגשים. צור עימנו קשר לקביעת פגישה לא מחייבת, על מנת להתרשם מהיכולות שלנו בדורקום וממגוון פתרונות VMware, שזמינים כבר כיום ויכולים לסייע לכם. להרשמה לאירוע ה-vForum לחצו כאן.

כשליש (31%) מהישראלים שקנו או מתכוונים לבצע רכישות אונליין בימי המבצעים של החודש הנוכחי – נובמבר – העידו שחוו הונאות ברשת. מתוכם, 17% ציינו שזיהו שימוש חשוד בכרטיס האשראי, 15% נפגעו מניסיון לגניבת פרטי כרטיס האשראי וכ-11% – מניסיון התחזות. עם זאת, למרות החשש להונאות, 66% מהישראלים תופסים בתקופה הנוכחית את הרכישה דרך האינטרנט כבטוחה יותר מרכישה בחנויות פיזיות. נתונים אלה עולים מסקר שהזמין הסניף הישראלי של קספרסקי ובוצע על ידי מכון רושינק בין התאריכים ה-9 ל-10 בנובמבר. הסקר כלל כ-600 משיבים, המהווים מדגם אינטרנטי אקראי ארצי של האוכלוסייה הבוגרת הישראלית שמחוברת לאינטרנט. החוקרים מציינים את העובדה שלצד שלל ימי המכירות והמבצעים, כגון הבלאק פריידיי והסייבר מאנדיי, התפשטות הקורונה האיצה את מעבר הצרכנים לקניות אונליין – ובמקביל גם את סיכוני הסייבר האורבים להם בעולם האי-קומרס. לדבריהם, "הישראלים אימצו את הקלות והנוחות של קניות ברשת, אך בה בעת הם מוטרדים מהסכנות הפוטנציאליות של רכישה באינטרנט". נתוני המחקר של קספרסקי מראים כי ל-35% מהישראלים המתכננים קניות ברשת החודש חסרים כלים או ידע כדי לזהות ולהתמודד טוב יותר עם ניסיונות הונאה באינטרנט, כ-24% מהרוכשים מעדיפים לעשות זאת באתרים ישראליים ואילו 23% – באתרים סיניים. רק 14% בוחרים באתרים אמריקניים ו-8% – באתרים אירופיים. 31% ציינו שהם לא יודעים או שלא איכפת להם איפה הם מבצעים את הרכישות ברשת. לדברי נועם פרוימוביץ', מנכ"ל קספרסקי ישראל, "כישראלים, אנחנו ידועים כמאמצים מוקדמים של טכנולוגיות וטרנדים, וכך יישרנו קו במהרה עם המעבר החד לרכישות אונליין בתקופת מגפת הקורונה. אלא שעם המעבר הזה חל גידול בסכנת ההונאות ברכישות מקוונות. הסקר שערכנו מראה שחלק משמעותי מהציבור בישראל מוטרד מהסכנות שאורבות ברשת – ובצדק. עלינו להישאר מודעים לכל רכישה ופעולה שאנחנו עושים ברשת, לא להתפתות למבצעים מוגזמים – הם בדרך כלל זולים מדי כדי להיות אמיתיים, ולא להזין את פרטינו האישיים באתרים שלא מוכרים לנו".

אחת היוזמות המרגשות הקשורות לעולם ההיי-טק היא נבחרת הטאף מאדר על שם שלמה טירן ז"ל – קבוצה של מנכ"לים, מנמ"רים ובעלי תפקידים בכירים אחרים בעולם הטכנולוגיה, שמתחרה בכל שנה בתחרות הספורט האתגרי טאף מאדר, ומתרימה כסף למען עמותת גדולים מהחיים. העמותה מסייעת לילדים חולי סרטן ולבני משפחותיהם, בין היתר באמצעות "גני חלומות" שהיא מקימה. הנבחרת, המתגבשת בימים אלה, היא השישית במספר שתשתתף בתחרות, שמתקיימת בדרך כלל בבריטניה. השנה לא ברור עדיין היכן בדיוק היא תיערך, והכול תלוי כמובן בקורונה, אולם על הפרק עומדות סקוטלנד, לונדון ויעד מחוץ לממלכה – חברתנו החדשה מאיחוד האמירויות אבו דאבי. כך או כך, את הנבחרת הישראלית מפיקה אנשים ומחשבים,  בניצוחה של נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק. קפטן הנבחרת הוא אלון כהן, מנכ"ל פרינטר סנטר,  והגזבר שלה הוא יגאל פדאל, סמנכ"ל טכנולוגיות המידע של נשר תעשיות מלט,  שיפעל להשגת התרומות (שהמארגנים מקווים שישברו שיא ויגיעו ליותר משני מיליון שקלים) יחד עם טל נתנוביץ' , סמנכ"ל בקרה, תפעול ומערכות מידע בשיכון ובינוי – סולל בונה. בסדרת כתבות זו אנחנו מביאים לכם בכל פעם פרטים מעניינים על אחד ממשתתפי הנבחרת. ליאור נעים ספר על עיסוקיך והישגיך. "אני סמנכ"ל מכירות בטריפל טי – חברה שמתמחה בייעוץ טכנולוגי בתכנון ערים חכמות ומרכזים עתירי טכנולוגיה בארץ ובמדינות נוספות בעולם. זה תפקיד מאתגר ומעניין כאחד". מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו? "נתינה ועזרה לסביבה הן והיו תמיד דרך חיים עבורי, אך מאז שאני חלק מנבחרת הטאף מאדר, אני מבין שלמאמצים שלנו לגייס תרומות יש השפעה מיידית על מי שזקוק להן יותר מכל, וזוהי הרגשה נפלאה". למה אתה רוצה להיות בנבחרת? "שיגרת היום של כולנו מאוד לחוצה, הרבה דברים שאנחנו רוצים לעשות מתפספסים בגלל לחץ וחוסר זמן. הרצון לתרום ולעשות משהו טוב למען מישהו אחר תמיד היה קיים בי, רק שלא תמיד ידעתי מתי ואיך לעשות זאת. קבוצת הטאף מאדר למען ילדי גדולים מהחיים מאפשרת לי להפגיש בין כמה עולמות שחשובים לי מאוד: היא מחברת אותי לאנשים מדהימים עם לב ענק, ומאפשרת לי לשלב אימוני כושר שמדרבנים ומאתגרים אותי יותר ויותר בכל אימון, אבל בראש ובראשונה, הקבוצה מאפשרת לי לתרום ולפעול למען אלה הזקוקים לעזרה". מה הזיקה שלך לספורט, אם בכלל? "לעולם לא הייתי ספורטאי. למעשה, עד לפני קצת יותר מעשור אפילו די סלדתי מספורט. אלא שזה חלף. התחלתי ברכיבת שטח בקבוצות וגיליתי כמה מהנה וממריצה יכולה להיות פעילות גופנית. כיום אני מקפיד לרוץ פעמיים בשבוע ופעם בשבוע לעשות אימון קרוספיט. לאחר שלוש שנים בנבחרת הטאף מאדר, הספורט הפך להיות חלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלי. בין היתר בזכות זה השלתי כ-30 ק"ג ממשקל גופי ואני מרגיש נהדר". מהם תחביביך? "טיולים בארץ ובחו"ל, בילוי עם המשפחה וחברים – ועדיף שיהיה מנגל ליד". ספר קצת על משפחתך. מה הם יגידו על השתתפותך בנבחרת? "המשפחה שלי מאוד תומכת. חשוב לי מאוד להוות דוגמה לילדיי גם בספורט וגם בעשייה למען האחר. לאחר שאשתי הצטרפה אליי לטאף מאדר זה הפך להיות חלק משגרת היום שלנו. אנחנו מרבים להתאמן יחד, נהנים ממפגשים עם הקבוצה הנפלאה של הטאף מאדר וממשיכים לעשות יחד עבור החברה". מהי השכלתך ומה למדת בחיים? "אני הנדסאי תעשיה וניהול, בעל תואר ראשון במנהל עסקים, והכי חשוב – למדתי שכשאתה נותן, אתה מקבל יותר". מה רוב האנשים לא יודעים עליך? "אני שקוף, יודעים עליי הכול". גם אתם רוצים להיות חלק מהנבחרת? אתם מוזמנים להגיש מועמדות כאן.