תוכנת שיחות הרשת הארגונית מיקרוסופט טימס הפסיקה היום (ב') לעבוד עבור מיליוני משתמשים בעולם. הסיבה היא שאחד מהשינויים הרבים שעוברת באחרונה הפלטפורמה הוא הפסקת התמיכה באינטרנט אקספלורר 11, הגרסה האחרונה של הדפדפן הישן של מיקרוסופט, שרבים עדיין משתמשים בגרסת הדפדפן של טימס תוך שהם גולשים באמצעותה. גרסת הדפדפן של מיקרוסופט טימס נחשבת לאחת הפופולריות בתחום, בעיקר בקרב ארגונים. משתמשי אקספלורר 11 שירצו להמשיך להשתמש בטימס בגרסת הדפדפן יצטרכו לעבור ל-Edge החדש, שמבוסס על מנוע התצוגה של כרום מבית גוגל. יש לציין שמיקרוסופט מוציאה לפנסיה גם את הגרסה המקורית של Edge, שהתמיכה בה תסתיים בתחילת מרץ הקרוב. מדובר בחלק ממהלך כולל שמבצעת מיקרוסופט כדי "להיפטר" מעודפי העבר שלה. מי שלא ייפרד מאינטרנט אקספלורר 11 לא יוכל לעבוד החל מאוגוסט הקרוב גם עם יישומי ושירותי Microsoft 365, אלא אם כן הוא עובד עם עוד דפדפן ויעשה זאת דרכו. באותו החודש, חלק מהתכונות הקיימות יפסיקו לעבוד והתכונות החדשות בכלל לא יאפשרו גישה.

לאורך כל חייו שילם האזרח הוותיק א' במזומן, בצ'קים ובכרטיסי אשראי. בחודשים האחרונים הוא פוגש עוד ועוד בעלי מקצוע המבקשים ממנו כי התשלום עבור שירותיהם יתבצע באמצעות אפליקציה להעברת כספים שבטלפון החכם. א' הוריד את האפליקציה, הזין את הנדרש ובכלל זה את מספר כרטיס האשראי ופרטי חשבון הבנק והחל לשלם גם בדרך זו. לאחרונה החל א' לקבל לטלפון החכם שלו הצעות לרכישת מוצרים רפואיים לאוכלוסיית הגיל השלישי ואף פרסומות לדיור במעונות לגיל הזהב. י' היא תיכוניסטית מתבגרת. עם הגעתה לגיל 16, הוריה פתחו עבורה חשבון בנק, והיא החלה לממש את עצמאותה הכלכלית. י' מבצעת רכישות בבתי עסק באמצעות כרטיס אשראי המיועד לבני נוער, ולאחרונה גם באמצעות תשלום באפליקציה המותקנת במכשיר הטלפון החכם שלה. התשלום באפליקציה מבוצע באמצעות קירוב הטלפון למערכת הסליקה בבתי העסק וללא שימוש באמצעי תשלום נוספים. לאחר כל רכישה שהיא מבצעת מופיעות מודעות פרסומת בעמוד הרשת החברתית החביבה עליה ואף קופונים. פרסומות וקופונים אלה מזוהים על ידי י' כמשויכים לרשתות מסחר ולבתי עסק, הנמצאים באזור מגוריה ובמרכז המסחרי שבו ביצעה רכישה זה עתה. בעידן הדיגיטלי משתנים היבטים רבים של חיינו. בתמורה לקבלת שירותים בשוק התשלומים, אשר יש בהם כדי לשפר את איכות חיינו, אנו "מוותרים", במודע או שלא במודע, על רובד מהפרטיות שלנו. מספר הולך וגדל של אנשים מבצעים רכישות ברשת, תוך שימוש באמצעי קצה חכמים ותוך צמצום השימוש באמצעי התשלום המסורתיים, וכאן גם טמונה הסכנה שבחשיפת המידע האישי שלהם. בשנים האחרונות, וביתר שאת בתקופה זו, נכנסות לשוק הישראלי אפליקציות להעברת כספים בין יחידים ואמצעים מתקדמים לתשלום בבתי עסק, המהווים חלופה לתשלום במזומן, בצ'קים ובכרטיסי אשראי. לאפליקציות ולאמצעים אלו יתרונות רבים – הם יעילים, נוחים ואפשר באמצעותם לעקוב אחר עסקאות שביצענו. עם זאת, הם אוספים עלינו מידע אישי ורגיש ומאפשרים ניתוח של ההתנהגות שלנו הן הכללית והן הכלכלית, ומכאן קצרה הדרך ללמוד על אישיותנו, על העדפותינו ועל אורח חיינו. העברת מידע זה לצד שלישי ושימוש בו ללא הסכמתנו – עלולים להיות חלק מההשלכות של החיים בעידן הדיגיטלי. שינוי נרחב זה של תחום הפינטק כרוך באיסוף מידע רב עלינו. השימוש באמצעי התשלום החכמים מחייב אותנו לספק פרטי מידע רבים בעת הרישום, לרבות כאלו הנחשבים רגישים. בחלק מהמקרים באפשרותנו גם להשתמש במידע ביומטרי, כגון טביעת אצבע וזיהוי פנים, כחלק מהליך הזיהוי וה"כניסה" לאמצעים אלו, באופן העשוי להביא גם לאיסוף ושמירת מידע רגיש זה. משלמים באפליקציה? דעו שאוספים עליכם פרטים אישיים. אילוסטרציה: BigStock דרושה הסכמה אקטיבית לאיסוף מידע ראוי כי גופים המפתחים ומפעילים אפליקציות להעברת כספים ואמצעים מתקדמים לתשלום יבטיחו, כי היבטי פרטיות ואבטחת המידע יקבלו התייחסות מעמיקה כבר בשלב המקדים של התכנון הטכנולוגי של האפליקציה כחלק מתהליך של עיצוב לפרטיות, תוך שימת דגש על סוגיית ההסכמה, המבטאת את השליטה שלנו על המידע הנוגע אלינו. על פי חוק הגנת הפרטיות, הסכמה לוויתור על מידע אישי צריכה להיות "מדעת". כלומר אין די ביידוע, ונדרש כי תהיה לנו אפשרות אמיתית של בחירה איזה מידע על אודותינו ייאסף, יעובד ויועבר הלאה. לשם כך, ראוי, כי ההסכמה שתינתן על ידי משתמשים במסגרת שימושם באפליקציות ובאמצעים מתקדמים לתשלום תהיה אקטיבית, קרי שלא במסגרת של ברירת מחדל. הפרטיות היא זכות יסוד בסיסית של כל אדם, שעליה חייבים להגן. בעידן שבו אפליקציות להעברת כספים בין יחידים ואמצעים דיגיטליים לתשלום בבתי עסק מתקדמים בצעדים משמעותיים, חשוב לשמור על איזון בין איסוף ועיבוד מידע, לצד עידוד הקידום והשימוש בטכנולוגיות מתקדמות, לבין השמירה על פרטיות המשתמשים בהן.   הכותב הוא מנהל מחלקת חדשנות ופיתוח מדיניות, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים.

משרד הבריאות הוא המשרד הממשלתי שנותן את השירות המקוון הגרוע ביותר, לפי דעת הציבור – כך עולה מהדו"ח השנתי לאיכות השירות הממשלתי שהוציא היום (ב') משרד הדיגיטל הלאומי. את הציון הטוב ביותר קיבל אגף רישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים. הנתונים נכונים ל-2019 – כלומר: הם לא כוללים את תקופת הקורונה, שבה חלה עלייה תלולה בפניות הציבור לשירותי האונליין של הממשלה. הציון הכללי שניתן לשירותים אלה הוא 68 – שיפור קל לעומת הציון 65, שאותו הם קיבלו בדו"ח הקודם, שעסק ב-2018. זו השנה השישית שבה הממשלה מפרסמת את הדו"ח, שמשקף את ממצאי מדידת חוויית האזרח מהשירות הממשלתי ב-23 משרדי ממשלה ויחידות סמך. הדו"ח פורסם על ידי היחידה לשיפור השירות הממשלתי ברשות התקשוב, שמהווה חלק ממשרד הדיגיטל הלאומי, והמשרדים שהגיעו לשלושת המקומות הראשונים קיבלו תעודות בטקס שנערך היום (ב'). במקום הראשון, כאמור, דורג אגף רישוי כלי ירייה, שקיבל את הציון 79. למקום השני הגיע אגף רישום והסדר מקרקעין עם הציון 76.3 ורשות האוכלוסין וההגירה הגיעה שלישית, עם הציון 75. עוד דורגו בחמישייה הראשונה המשרד לשירותי דת עם 73.36 והמשרד לשוויון חברתי (שאז כלל את מטה ישראל דיגיטלית) עם 72.47. משרד הבריאות, שכאמור – נמצא במקום האחרון, קיבל את הציון 55.81, אם כי הוא השתפר בכמעט שתי נקודות לעומת הדו"ח הקודם. לפניו ברשימה נמצאים רשות האכיפה והגבייה, האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, המשטרה והאגף לשיקום נכים במשרד הביטחון – כולם עם ציון של מתחת ל-60. טבלת הציונים. מקור: משרד הדיגיטל הלאומי את התעודות קיבלו בטקס: מטעם אגף רישוי כלי ירייה – הרצל קבלו, סמנכ"ל השירות של האגף; מטעם רשות רישום והסדר מקרקעין – עו"ד שלומי הייזלר, מנהל הרשות; ומטעם רשות האוכלוסין וההגירה – מאיה דבורי, סמנכ"לית השירות. רוב משרדי הממשלה רשמו עלייה בציון שקיבלו שירותי האונליין שלהם, כאשר בלט בכך אגף האפוטרופוס הכללי והכנ"ר, עם גידול של כמעט 12 נקודות. מבין המשרדים שהציון שלהם קטן, הירידה הבולטת ביותר היא במשרד לשוויון חברתי – קצת יותר מנקודה וחצי. שביעות הרצון מאתרי האינטרנט גבוהה בהרבה מהשירות הטלפוני מהדו"ח עולה כי גם בשנה שעברה, עוד לפני הקורונה, אזרחי המדינה העניקו לשירות הממשלתי בדיגיטל ציונים גבוהים הרבה יותר מאשר לשירות הפרונטלי. שביעות הרצון הממוצעת של האזרחים מאתרי האינטרנט הממשלתיים ככלל גבוהה יותר מאשר שביעות הרצון שלהם מהשירות שהם מקבלים מהמשרדים בדיגיטל, ועומדת על 76. לעומת זאת, שביעות הרצון של האזרחים מהשירות הטלפוני הממשלתי עומד בממוצע על 60. עוד יצוין ששיעור הפונים לאתרי האינטרנט של הממשלה עלה ב-6% בהשוואה לשנה הקודמת, על חשבון פנייה דרך הערוצים האחרים. ככלל, אמון הציבור בשירות הממשלתי עמד על 65 – ללא שינוי ניכר לעומת הדו"ח של 2018. מעמד הענקת התעודה לאגף רישוי כלי ירייה, שהגיע למקום הראשון. מימין: אשר ביטון, מנכ"ל משרד הדיגיטל הלאומי; שחר ברכה, ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי; הרצל קבלו, סמנכ"ל השירות של האגף; שר הדיגיטל הלאומי, דוד אמסלם; רותם כהן, אחראי מדידה; ואיתן פסח, מנהל היחידה לשיפור השירות הממשלתי ברשות התקשוב. צילום: משרד הדיגיטל הלאומי שר הדיגיטל הלאומי, דוד אמסלם, אמר בטקס כי "הדו"ח הוא כלי שנועד לסייע להגברת לתודעת השירות לשיפור השירות הממשלתי, להתמקצעות ולהתייעלות. נראה כי האזרחים הצביעו באצבעות: הם מעדיפים להשתמש בכלים הדיגיטליים לקבלת השירות הממשלתי והעדפה זו נמצאת בעלייה, על חשבון השירות הפרונטלי". ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי, שחר ברכה, בחר להתייחס לתקופה הנכוחית, של הקורונה, ולא לתקופה שאליה מתייחס הדו"ח. הוא אמר כי "התפשטות מגפת הקורונה שינתה את הדרך שבה פועל המשק, ועקב הטלת הסגרים נסגרו לשכות ממשלתיות. שירותים חדשים שפותחו ברשות התקשוב ניתנים לאזרחים שצורכים אותם מהבית. רשות התקשוב מנהלת את המערכה בשעת חירום זו". כיצד נעשה הדו"ח? הדו"ח מבוסס על 48 אלף ראיונות עם אזרחים שהשתתפו במדידה, מתוכם 21 אלף ראיונות בסניפים, 6,000 ראיונות טלפונים ו-21 אלף – בפאנל אינטרנטי. בנוסף, בוצעו כ-21 אלף מדידות של זמני קבלת שירות, וכ-2,100 תצפיות ותיעוד תנאי שירות פרונטליים בכ-500 סניפים.

"אנחנו עובדים עם חוות שרתים שונות כבר 14 שנים. במהלך השנים, כל הזמן התווספו לנו עוד ועוד שרתים, כדי שנוכל לענות על צרכי החברה. צמיחת החברה חייבה אותנו לבחון מחדש את יעילות תשתית המחשוב שבה נעשה שימוש עד כה, לצד הצורך להשיג שליטה טובה יותר בעלויות התחזוקה והניהול. המענה היה בענן", כך אמר שלומי אוטמזגין, סמנכ"ל הטכנולוגיות של יד 2. עם גוויעת לוחות המודעות בעיתונות המודפסת, אתר יד 2 הפך למילה נרדפת לרכישה או פרסום של מוצרי יד שנייה. האתר הוקם ב-2005 ומדי יום מתפרסמות בו יותר מ-10,000 מודעות יד שנייה בקטגוריות שונות: כלי רכב, דירות, ריהוט, מוצרים לילדים, סמארטפונים ועוד. בכל יום יש לאתר 750 אלף כניסות. הגידול המתמשך בתעבורת האתר הוביל את אנשי ה-IT שלו להוסיף עוד ועוד שרתים, כדי להתמודד עם העומס הגובר. ההחלטה על המעבר משימוש בשרתים פיזיים לענן התקבלה כאשר ביד 2 הבינו שמעבר לענן יחסוך להם עלויות רבות על אחזקת חוות השרתים ובנוסף, יניב חוויית מוצר משופרת ומהירה יותר למבקרים ולמפרסמים. כך השירותים השונים מסייעים ליד 2 "במשך שנים", אמר אוטמזגין, "השירותים שלנו נפרסו על פני מאות שרתים פיזיים בחוות שרתים. יד 2 היא חברה ותיקה, שהארכיטקטורה שלה תוכננה והוקמה לסביבת שרתים פיזיים ולא לסביבת הענן. אתגר נוסף היה בהתאמת האפליקציות שלנו, כך שאלה יוכלו ליהנות מכל יתרונות הענן. בשנה שעברה החלטנו לערוך בדיקה של כל החברות בשוק ובסיומה החלטנו לעבור לעבוד עם AWS. המעבר הזה אפשר לנו להוריד את עלויות התחזוקה ולנצל בצורה טובה יותר פתרונות בענן, דוגמת שירות בסיסי נתונים רלציוניים (RDS), שמאפשר לנו לנהל ולארגן את הנתונים שלנו, שמגיעים ממקורות שונים – בענן, ולהתאים אותו לדרישות המשתנות שלנו בצורה פשוטה. שירות נוסף, Auto Scaling, מאפשר לנו לבצע הגדלה והקטנה למערכת שלנו בצורה אוטומטית, במטרה לשמור על יציבות ועלות נמוכה". לדבריו, "הסתייענו בקלאודזון ובצוות ה-DevOps הפנימי שלנו, והשתמשנו במתודולוגיה Refactoring migration, כדי לנצל את היתרונות המובנים של הענן. עם תמיכה בארכיטקטורת קלאוד נייטיב ועם הקוברנטיס של אמזון בנינו וניהלנו את האינטגרציה המתמשכת והאספקה המתמשכת (CI/CD) לניהול הקוד. זאת, בנוסף לביצוע הגירה מחוות שרתים פיזיות לסביבת AWS. התייעצנו בנוגע לדרישות האבטחה עבור כלים צד ג', שבהם אנחנו משתמשים". עוד הוא ציין כי "אנחנו משתמשים בשירות Lambda כדי להריץ תהליכי חישוב במודל נטול שרתים (Serverless), מבלי שאנחנו צריכים לפקח על התהליכים או לנהל את השרתים. כמו כן, שירות Amazon EC2 מאפשר לנו לקבל יכולות מחשוב בצורה מאובטחת, וכן לנהל את השרתים ואת רכיבי הרשת הנוספים. אנחנו משתמשים גם בשירות האחסון S3, עבור שמירת מידע, אחזור שלו ואינטגרציה עם שירותים אחרים, וכן בשירות הפצת התכנים CloudFront". לסיכום, אוטמזגין אמר כי "אנחנו רואים בפלטפורמת הענן של AWS תשתית לצמיחה עתידית, שתאפשר לנו להוסיף בקלות שירותים מתקדמים ללקוחות, כגון הצעות ייחודיות ומותאמות אישית. הענן מאפשר לנו להתמקד בעסקי הליבה שלנו".

חברת סופוס (Sophos) בישרה באחרונה ללקוחות שלה – מי שהיא אמורה לשמור על אבטחת הסייבר שלהם – כי ייתכן שנתוניהם דלפו לרשת בגלל הגדרה שגויה של מאגר נתונים שלה. חברת אבטחת הסייבר הבריטית מסרה כי חוקר אבטחה יידע אותה בנוגע לשגיאה, וכי היא תיקנה את הנושא באופן מיידי. עם זאת, לפי הגדרת החברה, רק "קבוצת משנה קטנה" של הלקוחות הושפעה, עקב היחשפות המאגר שכלל שמות פרטיים ושמות משפחה, כתובות דוא"ל ומספרי טלפון. החברה לא מסרה בכמה לקוחות מדובר אולם החלה בשליחת הודעות דוא"ל אל מי שנפגעו בפוטנציה, מוקדם יותר השבוע. סופוס "ב-24 בנובמבר 2020, סופוס קיבלה מידע על בעיית הרשאות גישה בכלי המשמש לאחסון מידע על לקוחות שפנו לתמיכתה", נכתב בהודעת דוא"ל ללקוחות, שנצפתה על ידי ZDNet. ענקית הסייבר הוסיפה וציינה כי יישמה אמצעי הגנה נוספים כעת, כדי להבטיח שלא ניתן יהיה לנצל את הגדרות הרשאת הגישה בעתיד. "בסופוס, פרטיות ואבטחת הלקוחות הם תמיד בראש סדר העדיפויות שלנו. אנו יוצרים קשר עם כל הלקוחות המושפעים", נמסר מהחברה. "בנוסף, אנו מיישמים אמצעים נוספים כדי להבטיח שהגדרות הרשאת הגישה מאובטחות באופן רציף", הבטיחה סופוס. אלא שזו אינה הפעם הראשונה השנה שהחברה נתפסת באירוע אבטחת נתונים מביך. באפריל גילתה סופוס כי פושעי סייבר ניצלו פגיעות של הזרקת SQL בממשק הניהול של חומת האש של XG, כדי להגיע לנתונים על משתמשים, כמו שמות משתמש, סיסמאות ומנהלי התקנים מקומיים, ששימשו לגישה מרחוק. גם אז החולשה תוקנה בזריזות ובלי יותר מדי מידע שזרם לתקשורת אודות מניין הלקוחות שנפגעו מהתקרית.

מזה כמה זמן נפוצות שמועות על כך שסמסונג (Samsung) מתכננת להפסיק את הייצור של קו מכשירי ה-Galaxy Note שלה ולשלב את תכונותיהם בקו מכשירי ה-S ו-Z כבר השנה. ואולם לפי דיווח חדש בדרום קוריאה, סמסונג אמורה להציג את ה-Note 21 יחד עם ה-Z Fold 3 ביוני 2021, אם כי רק דגם אחד שלו. המטרה של החברה, באופן כללי, היא להפחית את נתח השוק של קו דגמי ה-Note, ולהפסיק את ייצורו ב-2022, תוך שהיא משלבת את תכונות ה-S-Pen בדגמים האחרים. לפי הדיווחים האחרונים, בשנת 2021 תציג סמסונג חמישה דגמים של מכשירים מתקפלים, ששניים מהם צפויים לתמוך ב-S-Pen. הדיווח טוען גם, שהחברה שוקלת שילוב של טכנולוגיה חדשה של חיישנים לתמיכה בסטיילוס, ואף לעבות את המסך, כדי שיוכל לעמוד בלחיצותיו. עוד לפי הדיווחים האחרונים, בעקבות ההשקה של דגמי ה-iPhone החדשים של אפל (Apple), התומכים בדור 5, סמסונג להוטה גם היא להשיק את סידרת ה-S21 החדשים, וצפויה להקדימה לחודש ינואר הקרוב, כשהדגם המתקדם יתמוך גם הוא בסטיילוס. הדיווחים מספרים כי החברה הזמינה את החיישנים הקשורים לסטיילוס לדגם ה-S21 Ultra, והייצור ההמוני שלהם אמור להתחיל בקרוב. סיבה נוספת ללהיטות של סמסונג להקדים את השקת סידרת ה-S21 היא רצונה לנצל את הסנקציות האמריקניות על וואווי (Huawei) שהשפיעו עמוקות על יכולתה לענות על הביקושים למכשיריה מצד הצרכנים.  

קלאודזון (CloudZone), חברת הענן של מטריקס, שהיא שותף ייעוץ בכיר של אמזון ווב סרביסס (AWS)  משנת 2014, קיבלה התמחות רביעית במספר: Migration Competency. תואר זה מציב את החברה בין השותפים הראשונים של AWS בישראל שזכו במומחיות היוקרתית. תוכנית AWS Competency נועדה להאיר זרקור על שותפי AWS שהציגו מיומנות טכנולוגית עמוקה וביצעו בהצלחה פרויקטים עם לקוחות באמצעות פתרונות ייחודיים במגוון תחומי עיסוק. המומחים הגאים. מימין: אורי טבצ'ניק, סמנכ"ל מכירות, גילי רון, יו"רית, אולג גוכמן, מנהל טכנולוגיות – קלאודזון, רנית זקצר, מנהלת טכנולוגיה – מטריקס, רן בן ישי, ראש צוות ארכיטקטים, עדי הייניש, מנהל כללי, יפתח שונבאום, מנהל חדשנות – קלאודזון. צילום: סאם יעקובסון "המשימה של קלאודזון היא לאפשר ללקוחות שלנו להתמקד בעסקים שלהם, בעוד אנחנו מתמקדים בכל מה שקשור לענן," אמר עדי הייניש, מנהל קלאודזון. "תואר ה-AWS Migration Competency הוא הכרה במומחיות מקצה לקצה שאנו מציעים ובניסיון הנרחב שלנו בטיוב מסע המיגרציה לשירותי הענן הציבורי של AWS. אנחנו מצפים להמשיך לעבוד בשיתוף עם AWS ולמנף את היחסים האלה כדי ליצור מתודולוגיות חדשניות ושיטות עבודה שיתמכו בהצלחתם של לקוחותינו".

טרנד מיקרו, המובילה באבטחת ענן, קיימה השבוע את כנס Cloudsec השנתי, שהיה אחד האירועים הגלובליים המקוונים הגדולים ביותר השנה, בהשתתפות מעל 10,000 מומחים מרחבי העולם. כנס CloudSec מתקיים כבר במשך עשור, והוא כלל מעל 250 הרצאות מרכזיות ומפגשים טכנולוגיים עם בכירים בתעשייה העולמית. אווה צ'אן, מנכ"לית טרנד מיקרו העולמית ואחת הנשים הוותיקות והמובילות בעולם זה, שיתפה בכנס את סודות אבטחת הסייבר בימי הקורונה. לדבריה, "טרנד מיקרו קיימת 33 שנים, שבמהלכן העולם עבר את השינוי הדיגיטלי – החל מהשימוש במחשב האישי וכלה בענן. העולם שבו אנחנו חיים הוא היפר מקושר – כל מה שאנחנו משתמשים בו מקושר זה לזה. כדי להנהיג צריך את האסטרטגיה הנכונה. האסטרטגיה שלנו מורכבת מהסתכלות על התשתית, על השינוי בהתנהגות המשתמשים ועל השינוי באיומים. בעקבות כך ביצענו שינוי מחברת תוכנה לספקית תוכנה כשירות (SaaS). אנחנו מתאמים בין כל שכבות האבטחה ומשתמשים גם בבינה מלאכותית, בכוח של הענן ובלמידת מכונה. טרנד מיקרו פועלת בשילוב בין חוכמה (מהנתונים שהפתרונות שלה מפיקים), אומץ (בהחלטות ובמימוש שלהן מול הלקוחות) ואמפתיה (לסיפורי ההצלחה ולבעיות של הלקוחות)". מהם הנושאים החשובים במחשוב הארגוני בתקופת הקורונה? לקראת הכנס השנתי פרסמה טרנד מיקרו סקר ולפיו ל-79% מהמשתתפים בו הטרנספורמציה הדיגיטלית ואבטחת הענן הם הנושאים החשובים בעיניהם בתקופה זו של מגפת הקורונה. אחריהם בדירוג נבחר תחקור האיומים והחולשות על ידי 62% מהמשתתפים ולאחר מכן – הסיכונים והעמידה בחוקים ובתקנות (49%). במחקר השתתפו 2,064 מנהלים עסקיים ומנהלי IT מהמזרח התיכון, אפריקה ואסיה פסיפיק. טרנד מיקרו יעל טרויכין, מנהלת פעילות טרנד מיקרו בישראל, אמרה כי "תוצאות המחקר לא מפתיעות, לאור העובדה שחברות האיצו את פרויקטי הטרנספורמציה הדיגיטלית וההגירה לענן בעת שהקורונה פוגעת בעבודה השיתופית של עובדים, בפריון ובתוצאות העסקיות של ארגונים בתחומים מגוונים. כדי לשרוד בעת הזו נדרשים חדשנות ואימוץ של טכנולוגיות חדשות". הבעיות המשותפות: הקושי לזהות איומים והמחסור במיומנויות בטיפול בהם החברות חשפו במחקר גם את נקודות הכאב המשותפות שלהן, ובראשן הקושי לזהות ולהגיב לאיומים מתקדמים, שצוין על ידי 32% מהמשתתפים. כן נחשף המחסור המתמשך במיומנויות בתחום האבטחה, שצוין על ידי 32% כחמור, לאור העובדה שהמתקפות הופכות למתוחכמות יותר ותפעול האבטחה מורכב יותר. בין האתגרים הנוספים שצוינו: אוטומציה וקונפיגורציה נכונה (31%), המאבק להשיג תקציבים נוספים לאבטחת סייבר (28%), השגת נראות מקיפה של האיומים על כל המרחב הארגוני (26%) והצורך הבלתי פוסק להצדיק השקעות באבטחת סייבר (25%). לדברי טרויכין, "2020 היא שנה מלאת אתגרים גדולים עבור ארגונים, אך מצד שני, הם מממשים את הפוטנציאל הדיגיטלי שלהם. בכנס CloudSec העלינו על נס את החברות הללו ואת הישגיהן בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית. תעשיית ההיי-טק היא אחת היחידות שלא כשלו בתקופת הקורונה, והדבר ממחיש את חשיבותה של הטכנולוגיה במערכות התפעול העסקיות".