אפל (Apple) שחררה בימים אלה את עדכוני iOs 14.4 ו-iPadOS 14.4, הכוללים הערות חשובות ואפילו מדאיגות בנוגע לתיקוני אבטחה, ואף הודאה, כי ייתכן הפגיעויות אף נוצלו לרעה למעשה. בפרק העדכונים בליבת המערכת (Kernel) מציינת החברה, כי "אפליקציה זדונית עלולה להפעיל העדפות", ובפרק העדכונים במנוע פריסת התצוגה (WebKit) מצוין, כי "תוקף מרוחק עלול לגרום להפעלת קוד זדוני". לאחר ההערות האלה מצוין, כי "אפל מודעת לדיווח על כך שייתכן כי הנושאים האלה אכן נוצלו לרעה". המשמעות היא, שאפל גילתה חורי אבטחה במערכות ההפעלה שלה, ושיש לה עדויות על כך שהם נוצלו, אם כי היא לא פרסמה את המידע הזה, ואנחנו לא יודעים מי ניצל את הפגיעויות האלה, מתי ולאילו צרכים. הפגיעויות שאפל חושפת אינן משהו זניח, ולכן הן מעוררות חששות. המשמעות של "אפליקציה שיכולה להפעיל העדפות" היא, שהיא יכולה לאפשר פעולות שלא הייתה אמורה לאפשר, או במילים אחרות – אפליקציה זדונית שיכולה לעקוף את הגנות האבטחה של אפל. הפגיעות ב-WebKit לא פחות גרועה – המשמעות של "תוקף מרוחק שיכול לגרום להפעלת קוד זדוני" היא, שתוקף יכול לבצע פעולות ב-iPhone לאחר גלישה לאתר שהוא השתלט עליו. המסקנות: כדאי לבעלי המכשירים של אפל לעדכן את מערכת ההפעלה שלהם, ומוטב מהר. במקביל, אפל ציינה גם, כי תספק פרטים נוספים בקרוב.

לבית משפט השלום בתל אביב הוגש היום (ד') כתב אישום נגד לשם אקריש, בגין העלמת מס ("השמטת הכנסה מדו"ח") – כאשר הוא מכר ביטקוין בהיקף של כשני מיליון שקלים. את כתב האישום הגיש עו"ד עמית לוין, סגן בכיר במחלקת הסייבר שבפרקליטות המדינה. על פי משרד המשפטים, "כתב האישום שהוגש, הוא אחד הראשונים מסוגו, המייחס השמטת הכנסה בגין סחר במטבעות וירטואליים מסוג ביטקוין". על פי כתב האישום, במהלך החודשים אוגוסט ונובמבר של שנת 2018 מכר אקריש, בן 34 מתל אביב, יחד עם שותפו ארז שמואלי – מטבעות וירטואליים תמורת כסף מזומן. השניים, נטען, עשו זאת ב-19 הזדמנויות שונות. נגד שותפו שמואלי כבר הוגש כתב אישום ביוני 2019. לאחר שקיבלו את כספי המוזמן (ה"תקבולים"), אקריש ושמואלי חלקו ביניהם את סכומי התקבולים באופן שווה, זמן קצר לאחר מכירת מטבעות הביטקוין. חייב במס. מסחר במטבעות וירטואליים. צילום אילוסטרציה: BigStock בדצמבר 2019, נכתב, אקריש הגיש למס הכנסה דו"ח שנתי לשנת 2018. "הנאשם השמיט את התקבולים האמורים מדו"ח המס השנתי. אקריש לא דיווח על הכנסותיו ממכירת הביטקוין לרשות המיסים, לא הודיע על פתיחת עסק למסחר במטבעות, ואף השמיט מן הדו"ח השנתי שלו לשנת 2018 את ההכנסות ממכירת המטבעות, בהיקף של כשני מיליון שקלים", צוין בכתב האישום. אקריש נאשם בביצוע עבירה על סעיף בפקודת מס הכנסה. במהלך החקירה של יחידת הסייבר בלהב 433 שבמשטרת ישראל, יחד עם יחידת יהלום ברשות המיסים, נתפסו ברשותו של אקריש כספים במזומן. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לחלט אותם, לאחר שהוא יורשע בעבירות המיוחסות לו. אקריש הוזהר כי הוא עלול לשבת בכלא על העבירות הללו.

הפסיד והפיץ תיאוריות קונספירציה. דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב. צילום: BigStock חברת דומיניון ווטינג סיסטמס (Dominion Voting Systems) הקנדית הגישה תביעת לשון הרע ענקית, בגובה 1.3 מיליארד דולר, נגד רודי ג'וליאני, עורך דינו הפרטי של נשיא ארצות הברית היוצא, דונלד טראמפ. החברה – המייצרת מכשור להצבעה בבחירות – טוענת כי ג'וליאני קידם במהלך הבחירות לנשיאות 2020 "שקר גדול" ותיאוריית קונספירציה, כשטען כי מכונותיה מסירות קולות מטראמפ לטובת המתמודד הדמוקרטי, ג'ו ביידן – שהוא כיום כבר נשיא ארה"ב. החברה טוענת בתביעתה כי "הפגיעה בעסקים ובמוניטין של דומיניון היא חסרת תקדים ובלתי ניתנת לתיקון, בגלל הלהט שבו כמה מיליוני אנשים מאמינים בכך". "דומיניון מביאה את הפעולה הזו כדי לשים את הדברים על דיוקם… ולהתייצב להגנת עצמה, עובדיה ותהליך הבחירות", נכתב בתביעה אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי בארה"ב של מחוז קולומביה. "בדיוק כפי שהתכוונו ג'וליאני ובני בריתו, השקר הגדול הפך לוויראלי ברשתות החברתיות, כאשר אנשים צייצו, עשו ריטוויטים, והשתוללו (בטענה – ג"פ) שדומיניון גנבה את קולותיהם", כתבו עורכי הדין של החברה בלשון התביעה, שהגישו אתמול (ב'). דומיניון ציטטה בתביעה למעלה מ-50 הצהרות שג'וליאני טען במסגרת ניסיונותיו להדגים הונאת בחירות שבוצעה בין השאר, לכאורה, באמצעות מכשור של החברה – כולל האשמות שהעלה בטוויטר (Twitter), ובמהלך הופעות בתקשורת ובדיונים משפטיים שונים. האמינו לטענות. תומכי טראמפ במחאת "הבחירות נגנבו". צילום: BigStock האם גם טראמפ ייתבע? עורכי הדין של החברה ציינו בנוסף כי ג'וליאני המשיך להפיץ שקרים על מכונותיה, גם בזמן שדיבר עם קהל תומכי טראמפ ב-6 בינואר, זמן קצר לפני שאלו פרצו אל בניין הקפיטול האמריקני כדי להפסיק את הליך ההעברה המסודר של השלטון. התביעה של דומיניון נגד ג'וליאני היא התיק השני שהחברה מגישה בשבועות האחרונים נגד עורכי דין שמטפלים בטראמפ. קודם לכן הגישה החברה תביעה נגד עורך הדין סידני פאוול, אשר הפיץ את אותן טענות נגדה בנוגע להונאת בחירות לאחר שטראמפ הפסיד. התביעה הקודמת נגד פאוול מבקשת פיצויים דומים של כ-1.3 מיליארד דולר, והוגשה ממש זמן קצר לאחר המהומות הקשות בקפיטול. לפי הדיווחים השונים בתקשורת האמריקנית, דומיניון לא שללה את האפשרות להגיש תביעות לשון הרע נוספות נגד אנשים אחרים שהיו עסוקים בהפצתן של טענות כוזבות נגד המכשור שלה, כולל את טראמפ בעצמו. "אנו מסתכלים בכוונה רבה על הצהרותיהם ומעשיהם של כל מי שהיה מעורב בדיבור על דומיניון", אמר בתחילת החודש עורך הדין של החברה, תומאס קלייר. ג'וליאני, מי שהיה ראש עיריית ניו יורק בעבר, לא הגיב על התביעה ועל האשמות נגדו.

מאז שווטסאפ הודיעה על עדכון מדינות הפרטיות של האפליקציה שלה, משתמשים ברחבי העולם עברו בהמוניהם לסיגנל המתחרה, כמו גם לאפליקציות אחרות. אבל נראה שבממשל באיראן מודאגים מהפופולריות הרבה שהאפליקציה צוברת: כך, בימים האחרונים משתמשים איראניים רבים דיווחו על חסימות ביישומון. כפי שפורסם ברשת אל ג'זירה, הם מתקשים לתקשר עם אחרים מתוך האפליקציה, לאחר שהם מתחברים אליה בצורה מוצפנת, באמצעות רשתות VPN. סיגנל הגיבה לחסימה בציוץ בטוויטר, שבו היא ציינה כי "לעם האיראני מגיעה פרטיות. לא ויתרנו". טרם ברורה כמות המשתמשים באפליקציה באיראן ומה היקף החסימה שלה. כך או כך, החסימה באה לאחר שוועדת סינון (התכנים) של הרפובליקה האסלאמית הוסיפה אותה לרשימת האפליקציות החסומות, ותייגה את המסרים העוברים בה כ-"תוכן פלילי". הוועדה אף הורתה להסיר את סיגנל מחנויות האפליקציות המקומיות. סיגנל לא השיבה לשאלות העיתונות הטכנולוגית בארצות הברית כיצד בכוונתה להיאבק בהחלטה של משטר האייתוללות. מקום מפוקפק של כבוד בחסימות לצד רוסיה, סין וצפון קוריאה, לאיראן יש מקום מפוקפק של כבוד ברשימת המדינות שחוסמות אתרים ואפליקציות. הדבר נעשה ביתר שאת בתקופות של אי שקט מדיני-פוליטי פנימי. כך, בנובמבר 2019, במסגרת מאמציו לדכא את המחאה שפרצה אז על רקע הקפצת מחירי הדלק, חסם הממשל בטהרן את החיבור לאינטרנט כמעט לחלוטין. אולם, בעבר אמר ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מאוניברסיטת תל אביב, שלמרות החסימות שהמשטר האיראני מפעיל נגד חלק מהרשתות החברתיות, ובראשן פייסבוק וטוויטר, התושבים במדינה לא מתקשים למצוא שיטות טכנולוגיות שעוקפות את החסימות. לכן, ההערכות הן שמספר הגולשים האיראנים ברשתות החברתיות מגיע לעשרות מיליונים. כמה לא מפתיע: האיראנים חוסמים את הגישה של האזרחים שלהם לעוד אפליקציה. אילוסטרציה: BigStock לאיראן יש היסטוריה ארוכה של חסימות, ואלה בלטו בפעם הראשונה במחאות שפרצו במדינה ב-2009, שהיו שחששו שיביאו לנפילתו של המשטר. אז עדיין לא הבינו בעולם את מלוא הכוח של הרשתות החברתיות, שמשתמשים וארגונים יכולים לעודד באמצעותן משתמשים אחרים לבצע פעולות, כגון יציאה להפגנות. ההבנה הזאת החלה לבוא לידי ביטוי באיראן באותן מחאות, ובמדינות נוספות במזרח התיכון בתקופת האביב הערבי ב-2011. אילו אפליקציות ורשתות חברתיות נחסמו – ומתי? טוויטר ופייסבוק נאסרו ברפובליקה האסלאמית מאז 2009, בעקבות המהומות והבחירות לנשיאות שנערכו באותה השנה. על רקע ההצלחה של איראנים רבים לפרוץ את החסימה, ב-2012 הידקה אותה ממשלת, וכך הם שוב נחסמו מלגלוש ברשתות חברתיות בלאתרים פופולריים, כמו גם להשתמש בשירותי מייל מסוימים. אז דווח כי הממשל הגביל גישה למגוון אתרי אינטרנט, כולל אלה המשתמשים בפרוטוקול Https, וביניהם מגוון הרשתות החבריות, שירותי מייל וכלל שירותי גוגל השונים. מומחי טכנולוגיה איראניים, שהצליחו לאתר פרצות ודרכים עוקפות כדי להיכנס לאותם אתרים, מצאו כי לאחר שעות ספורות, גם הן נחסמו על ידי הממשלה. אז דווח כי הממשל מפקח על תעבורת ה-SSL וחוסם באופן ידני שילובים של כתובות IP ו-TCP בהתאם למילות מפתח מסוימות. המטרה, העריכו במערב, היא לחסום את כלל האתרים בעלי השרתים מחוץ לגבולות איראן. ב-2019, הרשות השופטת באיראן החליטה לסנן גם את אינסטגרם – מה שמנע מיותר מ-24 מיליון איראנים גישה לאפליקציה. בעוד שהשימושים העיקריים של אינסטגרם הם התמונות והסטוריז, באיראן היא משמשת גם להעברת מידע, לביקורת על המשטר ולשיח פוליטי ער – באמצעות שירות הצ'ט וההודעות שלה. עוד באותה שנה איראן עצרה כמה משתמשי אינסטגרם, בטענה לפרסום "תכנים בלתי מוסריים" ו-"אנטי-אסלאמיים". ביולי 2018 נעצרה רקדנית שהציגה סרטון באינסטגרם, שעורר גל מחאה רחב באיראן ומחוצה לה. על רקע המחאות הכלכליות ב-2017, טהרן פעלה לחסימת טלגרם – איסור שהיא ביססה מאוחר יותר בשנת 2018, בטענה שאפליקציה זו עלולה לפגוע בביטחון המדינה, מאחר שהיא משמשת לעידוד היציאה להפגנות. מומחי רשת ופעילי זכויות דיגיטליות ציינו כי רבים מהאיסורים של הממשל בטהרן על שימוש באפליקציות, רשתות חברתיות ואתרים כאלה ואחרים הם פרטניים ובררניים, ומטרתם להגביר את השליטה הממשלתית במידע. יש לציין שבעוד שאזרחי איראן כפופים לאיסורים, ההנהגה האיראנית – כולל המנהיג העליון, עלי חמינאי, הנשיא, חסאן רוחאני, ושר החוץ, ג'אווד זריף – נותרו בעלי גישה למדיה החברתית, ובמיוחד לטוויטר – לטובת הפצת המסרים של הממשל ברשת.

ליאת טננהולץ מונתה לסמנכ"לית תחום המיזוגים והרכישות במטריקס, והצטרפה להנהלה הבכירה של החברה – כך היא הודיעה היום (ד'). במסגרת תפקידה תהיה טננהולץ אחראית על תהליכי המיזוגים והרכישות במטריקס – מאיתור חברות פוטנציאליות, עבור בבדיקת נאותות וכלה בניהול הליכי המשא ומתן. התחום לא חדש לה, והיא עוסקת בו בחברת ה-IT הישראלית בשלוש השנים האחרונות. ניסיונה הכולל בתחום הוא בן 12 שנים. בתפקידיה הקודמים היא שימשה כמנהלת פיתוח עסקי בנאוויטס פטרוליום, אחראית באמדוקס על היבטים מסחריים-פיננסיים בעסקאות גדולות באירופה, רואת חשבון ועורכת דין במחלקת המיסוי הבינלאומי של KPMG סומך חייקין ומנהלת המס של בטר פלייס. טננהולץ אף משמשת כדירקטורית חיצונית בנאוויטס בקסקין מימון. היא למדה מתמטיקה וכלכלה באוניברסיטת קליפורניה, ואוחזת בשני תארים – במשפטים ובראיית חשבון – מאוניברסיטת תל אביב, שאותם סיימה בהצטיינות.

גוגל (Google) הודיע אתמול (ב') כי תשקיע יותר מ-150 מיליון דולר על מנת לסייע לארגוני בריאות הציבור ברחבי ארצות הברית לקדם חינוך לחיסון נגד וירוס הקורונה. כחלק מיוזמתה, הכריזה הענקית ממאונטיין וויו על פתיחת מתקנים משלה – שנמצאים בתקופה זו ריקים כמעט לחלוטין בשל מעבר הצוותים לעבודה מרחוק – כמרפאות לחיסונים. ההשקעה של ענקית הטכנולוגיה כוללת מענקים למודעות לחיסוני הקורונה בהיקף של 100 מיליון דולר, שיועברו לקרן CDC, לארגון הבריאות העולמי (WHO) ולעמותות אחרות. 50 מיליון הדולר הנוספים יושקעו בשותפויות עם סוכנויות לבריאות הציבור, בכדי להגיע לקהילות מוחלשות עם מידע הקשור לחיסון. במקביל, Google.org – הזרוע הפילנתרופית לטובת הציבור של גוגל – הבטיחה מענקים של 5 מיליון דולר לארגונים המתמודדים עם פערים גזעיים וגיאוגרפיים בכל הכרוך במבצע חיסוני הקורונה הלאומי. מידע על אתרי חסון במנוע החיפוש של גוגל. צילום: גוגל בכדי להפוך את המודעות לחיסונים לגבוהה יותר, ולהנגיש את המידע לכלל הציבור, גוגל גם נקטה בצעדים להרחבת האינפורמציה במנוע החיפוש שלה. כך היא מקווה לעזור לספק מידע מדויק ומתוזמן יותר אודות החיסונים. עד כה החברה הרחיבה את מאגרי המידע הללו ליותר מ-40 מדינות ובשבועות הקרובים היא אמורה להוסיף מדינות ושפות נוספות למאגר זה. לדבריה, בקרוב יוכלו גולשים לראות מידע על הפצה לאומית ואזורית של החיסונים במדור החיפוש, ובמקביל היא תשיק יוזמה של 'קבלו את העובדות' (Get The Facts) ברחבי שירותי גוגל וכן ביוטיוב (YouTube) – פלטפורמת הווידיאו שבבעלותה. גם בכלי המפות של הענקית, Google Maps, יוצגו מקומות שבהם אפשר להתחסן. בינתיים המידע הפיזי הזה יתרכז בעיקר בארה"ב, ואולם הוא עתיד להתרחב גם לאזורים אחרים. פיצ'אי: "מקדמים גישה שוויונית לחיסונים" סונדר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל. צילום: וויקיפדיה על ההצטרפות למאמצי מבצע החיסונים בארה"ב הודיע סונדר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל ואלפבית, בפוסט שהועלה לבלוג החברה. "מאמצינו יתמקדו בכבדות בגישה שוויונית לחיסונים. נתונים מוקדמים בארה"ב מראים כי אוכלוסיות שנפגעו באופן לא פרופורציונלי, במיוחד אנשים צבעוניים ואלה ביישובים כפריים, אינם מקבלים גישה לחיסון בשיעור זהה לזה של קבוצות אחרות", הסביר פיצ'אי בפוסט שלו. פיצ'אי סיפר גם כי גוגל משתמשת ביכולותיה הטכנולוגיות הנרחבות בכדי לשפר את חלוקת החיסונים. חברות לוגיסטיקה המפיצות את מנות החיסון משתמשות בבינה המלאכותית של גוגל כדי לייעל את יכולות ההובלה שלהן, על ידי התאמתן למצב התנועה או לתנאי מזג האוויר במחוזות בהם הן פועלות. ולבסוף, עידכן פיצ'אי, פלטפורמת Intelligent Vaccine Impact Platform של ענן גוגל מסייעת למדינות כמו ניו יורק וצפון קרוליינה לנהל הפצה ולחזות היכן יהיה צורך ביותר בחיסונים, ציוד מגן אישי וצוותים לבית החולים, בהתאם למצב בשטח בזמן אמת.

שלומי צרפתי (45) מונה למנהל מכירות אזורי בכיר בג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks) ישראל, יוון וקפריסין. צרפתי הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב, בוגר קורס מנמ"רים של ג'ון ברייס ובוגר קורס דירקטורים Executive מהבינתחומי הרצליה ולו מעל 20 שנות ניסיון במכירות טכנולוגיות מורכבות וחדשניות. עברו העשיר כלל את חברת בזק בינלאומי כמנהל תחום Commercial ולאחר מכן חברת VMware כמנהל מכירות אזורי כ-5 שנים ולאחרונה בסינופסיס (Synopsy), בה ניהל את המכירות בישראל ויוון. לדברי צרפתי, "הרכישות האחרונות של ג'וניפר נטוורקס, של חברות כמו Apstra – Data Center Automation, MIST AI Driven Networks, וחברת 128 Technologies לעולמות ה-SD-WAN בהחלט מראה על ויז'ן ברור של החברה, והסתכלות קדימה איך לספק ללקוחותיה את הפתרון הטוב ביותר בהתאם ובסינרגיה מלאה עם כל טרנד הטרנספורמציה הדיגיטלית". לדברי איציק מלכה, מנכ"ל ג'וניפר ישראל, "ג'וניפר כחלוצה שהצליחה להביא לראשונה את יתרונות הבינה המלאכותית (AI) לעולמות התקשורת ואבטחת המידע מגדילה את הצוות המקומי, הצטרפותו של שלומי מאפשרת להעמיק את הקשר עם לקוחות מרכזיים שהצטרפו לאחרונה לבשורת ה-AI בשוק המקומי".

בזק פרסמה היום את דו"ח מצב האינטרנט בישראל לשנת 2020, שבוצע בצל מגיפת הקורונה, המאשר את מה שכולנו מרגישים: אנחנו מחוברים כמעט 24X7, ואנחנו דיגיטליים. הדו"ח סוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי ומבוסס על מחקר מעמיק שערכה החברה על דפוסי השימוש באינטרנט בישראל, המגמות השולטות בו ושימושיו השונים, וכן על נתונים מפעילות החברה ומערכותיה. הוא לא משאיר מקום לספק: שנת הקורונה גרמה לכולנו להיות מחוברים מתמיד, ובמקביל האיצה תהליכי דיגיטציה בקרב כלל המגזרים והגילאים, וכמעט בכל תחומי החיים: עבודה, תקשורת, לימודים, צריכת תכנים, דייטינג, גיימינג, שופניג, סידורים בירוקרטיים ועוד, וכל אלה באים לידי ביטוי בצריכת נתונים שקפצה ב-30%, בשהייה מול מסכים במשך חצי יממה, ובחשיבות של האינטרנט שהפך למצרך חיוני. 93% מהציבור צופים בסטרימינג. ולא רק וידאו – 90% מהנשאלים צורכים מוזיקה אונליין,  40% מאזינים יותר השנה לתכנים און ליין לעומת השנה שעברה, וכ-70% מבני הנוער בגילאי 13-18 משחקים בממוצע יותר מ-20 שעות בשבוע. עיקרי הדו"ח 6.7 מיליון גולשים באינטרנט, בכל בית מורידים בממוצע קבצים בנפח של כ-12 גיגה-בייט ליום, 35% מהבתים בישראל חכמים ו- 36% מהגולשים חוו מתקפת סייבר. יותר מ-70% מהנשאלים ציינו ששדרגו את תשתית האינטרנט וציוד המחשוב בבית. כולנו גם הפכנו לדיגיטליים יותר ופיתחנו מומחיות במגוון תחומים, כך, למשל, כ-70% ציינו שהם למדו לראשונה להשתמש ב-Zoom במהלך השנה האחרונה, 48% ציינו, כי החלו להעביר כספים באמצעות אפליקציות דיגיטליות ו-25% מהנשאלים ציינו שהם עברו לערוך קניות באינטרנט. רכשנו מיומנויות דיגיטליות. מקור: בזק כולנו בבית מול המסך – אנחנו מבלים 12 שעות בממוצע ביום מול המסך, כאשר הסיבות לכך הן השימוש הגבוה במסך לטובת צורכי עבודה או לימודים, צריכת תוכן, קניות וכו'. 68% מהנשאלים השיבו שבעקבות המגיפה הם עברו לעבוד מהבית. אמנם 63% מתוכם דיווחו כי העבודה מהבית נוחה יותר וכי רובם ירצו להמשיך לעבוד מהבית גם לאחר הקורונה, אך עם זאת, 69% אחוז מהנשאלים שהם הורים לילדים הלומדים גם הם מהבית מדווחים, כי האיזון בין בית ועבודה נפגע וכי 57% מהם עובדים שעות רבות יותר ויעילות העבודה נפגעת בשל העזרה לילדים. הדו"ח הדגיש, כי לאימהות עובדות קשה במיוחד, כאשר 43% דיווחו שהן מרגישות אימהות פחות טובות כשהן עובדות מהבית. התלמידים סובלים מול ה-Zoom – לפי הדו"ח, 83% מרגישים בודדים, 62% מהבנות חוות חרדה ודכאון ו- 60% מכלל התלמידים שנשאלו אמרו, שלא ירצו להמשיך ללמוד ב Zoom. תחום התרבות המציא עצמו מחדש – 67% צופים במופעי תרבות מהבית, באמצעות האינטרנט. כמו תרבות, גם ספורט התחלנו לעשות בבית מול המסך, כאשר 57% מהנשאלים עושים כושר בבית. הבירוקרטיה הפכה סוף סוף לדיגיטלית – 94% משתמשים בבירוקרטיה דיגיטלית, מתוכם 69% השתמשו השנה יותר בשירותים הדיגיטליים לעומת השנה שעברה. רפואה מרחוק צוברת תאוצה – הנשאלים ציינו כי הם נעזרים ברפואה מרחוק להזמנת מרשמים, התייעצות עם רופא או אחות, הזמנת תרופות הביתה וטיפול פסיכולוגי. עם זאת, 70% מהנשאלים סבורים שקיים חשש לקבלת אבחון שגוי כאשר מדובר ברפואה מרחוק והיו מעדיפים בתחום הזה רפואה לא אמצעית. פגישה רומנטית מרחוק – השנה ובחסות הקורונה גם המפגשים עברו לדיגיטל, כאשר 40% מהרווקים יוצאים לדייט מרחוק ו-64% אף מציינים שהדייט המרוחק חוסך להם הרבה זמן. לעומת זאת, 65% מתוכם לא נהנים בדייט מרחוק כמו בדייט רגיל. המסך הפך להיות הבייביסיטר בכל בית – מרבית ההורים הודו, שהשנה הקפידו פחות על הגבלות הזמן שהילדים בילו מול המסכים, וגם הגבלת זמן המסך לתינוקות נפרצה משמעותית השנה, כאשר 40% מההורים מאפשרים זמן מסך גם לתינוקות בני שנה עד שנתיים. ואם כבר ילדים, אז מעניין לראות, שהסמארטפון הפך השנה לצעצוע המועדף על דור האלפא, כאשר כ-70% מההורים טענו שהילדים שלהם מעדיפים לשחק עם הסמארטפון בפער ניכר של עשרות אחוזים לעומת משחקים אחרים, בהם גינה, לגו, כדור, קונסולות וכדומה. לראשונה – הקניות באינטרנט עקפו את הקניות בחנויות הפיזיות – 90% מאיתנו העבירו את הקניות לרשת. 66% מהציבור ציינו, כי הגדילו את ההוצאות באונליין השנה. עוד נתון מעניין העולה מן הדו"ח מראה, כי 56% מהציבור מעדיף לקנות אונליין מאשר בחנות פיזית, במטרה להוריד את הסיכון להידבקות מקורונה. התחומים שבהם נצפתה עיקר העלייה במכירות אונליין היו מחשבים וסלולר, בגדים ונעליים, ספרים ומכשירי חשמל. עוד נתון מעניין העולה מהדו"ח בנושא צרכנות מראה כי השנה יותר מתמיד הצרכנים פרגנו לעסקים מקומיים, כדי לתמוך בכלכלה מקומית, כאשר יותר מ-80% קנו באתר ישראלי, לעומת 56% שקנו באתר בינלאומי. לצד זטת, הצרכנים גם מתלוננים על שירות לא טוב. עיקר התלונות מדברות על איחורים בהגעת ההזמנה, מוצרים שלא תאמו את הופעתם באתר, שירות לקוחות שלא ניתן להשיג, מוצר שלא הגיע וכדומה. זמינות הרשתות החברתיות הופכת למשמעותית בצריכת החדשות – אך האם המידע אמין? מן הדו"ח עולה, כי 60% מקרב הנשאלים מתעדכנים בחדשות באמצעות הרשתות החברתיות, כאשר רק 19% חושבים שהמידע החדשותי ברשתות החברתיות אמין. 63% מאיתנו לא מזהים אם המידע החדשותי ברשתות אמיתי או מזויף, וגם אחרי שבדקו את המידע, כמחצית עדיין לא מצליחים להבחין בין מידע אמיתי ומזויף. המחיר שאנו משלמים אמנם כולנו שדרגנו את היכולות הדיגיטליות שלנו השנה, אך מסתבר שתקופת הקורונה עולה לנו בבריאות הנפשית: 80% מהציבור ציין שהמחסור במפגשים חברתיים גורם להם לתחושת בדידות ו 57% חשים תחושות דיכאון וחרדה. מלבד תחושות נפשיות, הקורונה עולה לנו גם בבריאות הפיזית – 70% דיווחו על כאבים שלא היו בעבר או שהחמירו, חוסר ריכוז (78%) ונדודי שינה (66%). קרן לייזרוביץ, סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק. צילום: רונן טופלברג קרן לייזרוביץ, סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק: "השנה האחרונה התאפיינה בהאצת תהליכים דיגיטליים בכל המגזרים. הקורונה השאירה את כולנו בבתים ושינתה את האופן בו אנחנו עובדים, קונים ולומדים ובעיקר הדגישה את הנחיצות של אינטרנט יציב שהפך למוצר צריכה בסיסי בכל בית. המסך, שעד היום נתפס כחוצץ בין אנשים, הפך לגורם מחבר ונראה שאנחנו לא יכולים בלעדיו. גם בעידן פוסט קורונה ימשיכו תהליכי הדיגיטציה להתקדם במהירות, ואם עד כה היו כאלה שחששו מביצוע פעולות ברשת, כמו קניות, העברת כספים או הורדת תוכנות, הקורונה הפכה את כולנו למומחי דיגיטל. אנו נמשיך לצרוך יותר ויותר תוכני וידיאו, ומספר המכשירים המחוברים בכל בית יגדל, דבר שיוביל לצורך בתשתיות מתקדמות ואספקת קצבי גלישה של מאות מגה לכל בית".