אנשי התשתיות, הסיסטם והתקשורת הם בין העובדים הפוטנציאליים המבוקשים ביותר בתעשיית ההיי-טק – בכלל, ובפרט בימים אלה, שבהם הענף משווע לעוד ידיים עובדות, או מקלידות על המחשב. לכן, בחרנו הפעם – במסגרת פרויקט השכר שלנו, באנשים ומחשבים, יחד עם ג'ובמאסטר, להתמקד בכמה מקצועות נבחרים בתחומים אלה. מקור: ג'ובמאסטר צלילה לנתונים של אתר ניהול הקריירה מראה שג'וניור, או ג'וניורית, בעולם התמיכה הטכנית משתכר בדרך כלל איפשהו בטווח של בין 8,000 ל-13 אלף שקלים. כשהוא צובר ותק של בין שנתיים לחמש שנים, הוא רואה בתלוש בין 14 אלף ל-17 אלף שקלים. עם מעל חמש שנות ניסיון, או כאשר מדובר בעובד בדרג ניהולי, הנתון עולה לבין 17 אלף ל-21 אלף שקלים. תחום מתגמל הרבה יותר הוא ה-DevOps. עובד מתחיל בעולם זה מקבל, בממוצע, בין 18 אלף ל-22 אלף שקלים בחודש, והנתון עולה לבין 22 אלף ל-30 אלף שקלים כשהניסיון עולה לבין שנתיים לחמש שנים ול-30,000-38,000 שקלים עם ניסיון של מעל חמש שנים, או כשמדובר בשכר של מנהל. עוד נתונים מראים שמנהל רשת מתחיל מרוויח בין 10,000 ל-14 אלף שקלים בחודש. המספר עולה לבין 14 אלף ל-20 אלף שקלים עם ניסיון של בין שנתיים לחמש שנים, וכשהניסיון רב יותר, או בדרג ניהולי, הוא מגיע ל-20 אלף עד 25 אלף שקלים. מנהל רשת לינוקס מתחיל מרוויח 16 אלף עד 20 אלף שקלים, בעל ניסיון של שנתיים עד חמש שנים – בין 20 אלף ל-29 אלף שקלים, ועם ניסיון של מעל חמש שנים, או בדרג ניהולי, הנתון יכול להגיע ל-34 אלף שקלים. יש כאלה שמרוויחים יותר, אבל זהו הממוצע בענף. מה עם מנתחי מערכות ומהנדסי אבטחת מידע? השכר המקסימלי של מתחיל בתחום ניתוח המערכות עומד על 15 אלף שקלים בחודש, של בעל ותק של בין שנתיים לחמש שנים בתחום – על 16,000-20,000 שקלים, וכשהוותק הוא של מעל חמש שנים או בדרג ניהולי, אותו עובד מנהל או מנוסה יכול להרוויח 35 אלף שקלים. מהנדס אבטחת מידע מתחיל עם משכורת שנעה בין 10,000 ל-14,000 שקלים, בהמשך היא עולה ל-15 אלף עד 25 אלף שקלים, ולאחר שהוא צובר מעל חמש שנות ניסיון הנתון עולה בבין 5,000 ל-10,000 שקלים נוספים. יצוין שרוב המשרות בתחומי התשתיות, הסיסטם והתקשורת הן משרות מלאות, כך שאם יש לכם את הידע הטכנולוגי המתאים וניסיון העבודה הרלוונטי, ואתם מוכנים לעבודה מאומצת – יש סיכוי לא קטן שתקבלו את העבודה. אבל זה רלוונטי כמעט לכל תחום. לדברי שי חן, סמנכ"ל מעסיקים ומועמדים בג'ובמאסטר, תפקידים אלה הם "בין החיוניים והפופולריים בתעשיית ההיי-טק, שכן הם מוודאים שהמערכות פועלות באופן תקין. מדובר בתפקידים שלרוב נמצאים בממשק עם פונקציות מגוונות בתוך הארגון, ולכן, לצד היכולות המקצועיות, נדרשות כאן גם יכולות של עבודה בצוות והובלת פרויקטים".

"הגידול בכמות הפרויקטים מחייב גם גיוס רחב של מקצועני טכנולוגיה ומהווה קושי בשוק שבו התחרות על עובדים היא עזה מתמיד. קיים מחסור של עשרות אלפי עובדים בתעשיית ההיי-טק הישראלית – זו עובדת חיים. מחסור זה גורם למגוון תופעות, בהן עלייה בדרישות השכר של העובדים ומעברים תכופים של עובדים בין מעסיקים", כך אמר ליאור לוי, מייסד ומנכ"ל פרולוג'יק, לאנשים ומחשבים. לדבריו, "העברת התקציב והתמשכות משבר הקורונה מאיצים את הטרנספורמציה הדיגיטלית במגזר הציבורי. גם אם השכר במגזר זה לא תואם את זה שיש אצל הסטארט-אפים והיוניקורנים, הרי שיש היבטים שגורמים למועמדים להעדיף דווקא את האתגרים שם. זה נובע מכמה גורמים: האחד הוא היכולת להשפיע – פרויקט שאת.ה עובד.ת עליו במשרד ממשלתי יכול לשנות את חייהם של עשרות אלפים ולעתים גם של מיליונים. הגורם השני הוא הרציפות התעסוקתית: משרדי הממשלה מעודדים תרבות של יציבות ורציפות תעסוקתית, וזה היה נכון גם בתקופה שבה עובדי היי-טק נפלטו לחל"ת. גורם שלישי הוא האתגר המקצועי: לעבודה במשרד ממשלתי אין אח ורע בהיבט של היקף המערכות, התקציבים הגדולים ומורכבות הממשקים. ניסיון במערכות כאלה הוא בעל ערך עצום להמשך מסלול הקריירה של העובד". "ככלל", הוסיף, "עולם הטכנולוגיה הממשלתי-ציבורי מצוי בימים אלה בפריחה של ממש. העברת תקציב המדינה שחררה פקק אדיר ומאות פרויקטים בכל משרדי הממשלה ויחידות הסמך, שתוכננו אך לא יצאו לדרך בהיעדר תקציב מאושר, יצאו או יוצאים לדרך ממש בימים אלה". "לא מדובר רק בפרויקטים אסטרטגיים דוגמת נימבוס, שבמרכזו העברת המחשוב הממשלתי לענן", אמר לוי. "מדובר במספר רב של פרויקטים, בדגש על עולמות הדיגיטל, בכל משרדי הממשלה. המטרות שלהם הן, בין השאר, קידום יכולות הביצוע של הממשלה באמצעים טכנולוגיים, הנגשת מידע ושירותים ממשלתיים לאזרחים ולעסקים, שיתוף מידע וידע בין משרדי הממשלה ויחידות הסמך, והקלת הנטל הביורוקרטי". "אינספור דוגמאות" "תקציב המדינה לשנים 2021-2022, שעבר לפני כמה חודשים, שזור באינספור דוגמאות", ציין. "לדוגמה, משרד האוצר מתכנן לשפר את הליכי גביית המיסים באמצעות קידום מערכות מידע תומכות; רשות האוכלוסין וההגירה פועלת לשיפור השירות לציבור ולהקלת הנטל הבירוקרטי על ידי רתימת אמצעים דיגיטליים ופלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות; משרד הבריאות פועל להקלת עומסים במערכת הבריאות באמצעות הרחבת ערוצי דיגיטל רפואיים; משרד התרבות והספורט עובר לשירותים דיגיטליים כדי לייעל ולפשט מבחני תמיכות; והמשרד להגנת הסביבה מקים סביבה דיגיטלית למכלול תהליכי הרישוי והפיקוח הסביבתיים". לוי הוסיף כי "לפני כחמש שנים זכינו במכרז של החשב הכללי לאספקת שירותי מחשוב וכוח אדם טכנולוגי למשרדי הממשלה. יוסי גולד מנהל בפרולוג'יק את פעילות מיקור-החוץ עבור משרדי הממשלה. במסגרת זו אנחנו מפעילים מערך מקצה לקצה של איתור, מיון, גיוס ושיבוץ אנשי מקצוע במגוון תחומים טכנולוגיים, לרבות הכשרתם, הדרכתם, טיפוחם ושימורם. בכל רגע נתון יש אצלנו עשרות משרות פתוחות, שמיועדות לעובדים הדרושים במשרדי הממשלה השונים, בטווח תפקידים רחב". לסיכום, הוא אמר ש-"ההיי-טק הישראלי ישחק תפקיד חשוב ביציאה של ישראל מהמשבר, ומגזר הטכנולוגיה ימשיך להפגין ביצועים טובים. ארגונים ימשיכו לחזק את היכולות הטכנולוגיות שלהם, ואף יגדילו השקעות בחלק מהתחומים".

התחזיות לגבי מועד סיומו של משבר השבבים, שפוקד את העולם בשנה וחצי-שנתיים האחרונות, נעות בין אופטימיות, שלפיה הוא ייגמר לקראת סוף 2022, לפסימיות, שחוזה שזה ייקח הרבה יותר זמן, לפחות עד סוף 2023. לפי תדרוך של שרת המסחר האמריקנית, ג'ינה ריימונדו, הממשל האמריקני סבור שהמצב הרבה יותר קרוב למה שחושבים הפסימיים. "אנחנו אפילו לא קרובים לצאת מהיער הזה", היא אמרה אמש (ד'). המשרד פרסם דו"ח של מחקר שביצע בקרב 150 בכירים, שלטענתו מכסים כמעט את כל תעשיית ייצור השבבים – לשוק התעשייתי, לשוק הרכב, לשוק המעבדים למחשבים האישיים וכיוצא בכך. כמעט כל היבט במחקר הזה מצביע על כך שהבאר עדיין עמוקה. עיקר הבעיה: בשווקים שמייצרים בתהליכים ישנים התשובות מראות שהבעיה נעוצה לא רק בחוסר בהיצע, אלא גם בעלייה הגדולה בביקוש: הדרישה לשבבים ב-2021 הייתה גדולה יותר ב-17% לעומת זו שנרשמה ב-2019, קצת לפני שהקורונה פרצה לחיינו. עיקר ההשפעה הוא לאו דווקא בגלל החשודים המיידיים – קרי, המעבדים המובילים, שמיוצרים בליתוגרפיות מתקדמות עבור המחשבים והטלפונים המתקדמים. הבעיה משמעותית יותר בשווקים שבהם השבבים מיוצרים בתהליכים ישנים, בעיקר בתהליכי ייצור של 40 ננו-מטר ומעלה. בתחום הזה יש את ההיצע הנמוך ביותר לעומת הביקוש. הדו"ח לא מתייחס באופן ישיר לקורונה, אבל הוא כן מציין שהבעיה העיקרית היא תכולת הייצור הכוללת במפעלי היציקה של השבבים. החל מהרבעון השני של 2020, קווי הייצור ברוב המפעלים פועלים ביעילות של 90% – ועדיין, זה לא מספיק כדי לעמוד בבור שנוצר בתקופה שבה הרבה מפעלים היו סגורים. זאת, לצד הגידול המשמעותי בפני עצמו של הביקוש. עוד נקודה חשובה שהדו"ח מתייחס אליה היא מלאי השבבים שהיצרניות מחזיקות. ההנחה היא שהן מחזיקות כיום, בממוצע, מלאי לחמישה ימי ייצור לערך, וזאת לעומת 40 יום בממוצע ב-2019. כל תקלה בייצור השבבים או סגירת מפעלים נקודתית לכמה ימים יכולה לגרום להדממת קווי יצור – וזו תופעה שהרבה מאוד יצרני רכב כבר סבלו וממשיכים לסבול ממנה בימים אלה.

טסלה לא עוצרת: החברה של אילון מאסק הכתה את התחזיות, וסיימה הן את 2021 והן את הרבעון האחרון של השנה עם עליות די אסטרונומיות בהכנסות וברווח הנקי כאחד. מהנתונים שהחברה פרסמה אמש (ד') עולה שההכנסות הרבעוניות של חברת הרכבים החשמליים והאוטונומיים זינקו ב-65% ל-17.7 מיליארד דולר והרווח הנקי שלה קפץ ביותר מפי 8.5 – ל-2.3 מיליארד. בשנה כולה, ההכנסות שלה זינקו ב-71% לעומת 2020 ועמדו על 53.8 מיליארד דולר, והרווח לבעלי המניות עמד על 4.9 מיליארד לפי GAAP ו-6.8 מיליארד שלא לפי חישוב זה. מדובר בצמיחה של 666% ו-203%, בהתאמה. ההוצאות התפעוליות הרבעוניות גדלו ב-50% ל-2.2 מיליארד דולר והרווח התפעולי זינק ב-354% ל-2.6 מיליארד. בחישוב שנתי, ההוצאות התפעוליות רשמו עלייה של 53% ל-7.1 מיליארד דולר והרווח התפעולי צמח ב-227% ל-6.5 מיליארד. ה-EBIDTA זינק ב-121% ועמד על 4.1 מיליארד דולר. טסלה ייצרה במהלך 2021 כ-936 אלף מכוניות ומסרה כ-930 אלף – רובן המכריע מדגם 3/Y. כשליש מהנתונים השנתיים – הן בייצור והן במסירות – הושגו ברבעון האחרון של השנה. בחברה סיכמו את התוצאות באמרם כי "2021 הייתה שנה של פריצת דרך, ואין עוד ספקות לגבי הרווחיות של המכוניות החשמליות. המסירות שלנו זינקו ב-87% בחישוב שנתי והגענו ברבעון האחרון שלה לרווח תפעולי שולי של 14.7% – גידול של כמעט פי 10 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נתונים אלה מוכיחים שמכוניות חשמליות יכולות להיות רווחיות יותר מרכבים קונבנציונליים".

הגנת הפרטיות היא תמיד נושא רלוונטי, וכך גם יום הגנת הפרטיות, שיחול מחר (ו'), אבל השנה הוא חל במועד רלוונטי במיוחד – קצת לאחר שכלכליסט חשף את פרשת NSO ומשטרת ישראל. לפני כשבוע וחצי התעוררנו, אולי תרתי משמע, וגילינו שהמשטרה מפעילה את כלי הסייבר ההתקפי פגסוס כדי לעקוב אחרי אזרחים שהיא החליטה שהיא צריכה לעקוב אחריהם, בהם ראשי ערים ופעילים חברתיים. הפרסום הציף מחשבה, שלא לומר טראומה, שקיימת מזמן אצל רבים מאתנו – שיש אח גדול שעוקב אחרינו ויודע מה אנחנו עושים. עו"ד חיים רביה מעמותת פרטיות ישראל היטיב לתאר זאת ברב שיח שקיימנו, באנשים ומחשבים, לפני כמה ימים, לקראת יום הגנת הפרטיות: "האח הגדול לא חזר משום מקום. המדינה מעולם לא זנחה את המעקב אחרי אזרחים. ההבדל הוא שבעבר היא עשתה זאת מתחת לרדאר, ובשנתיים האחרונות היא עושה זאת יותר ויותר מעל לרדאר, בעיקר בעקבות הקורונה וכלי השב"כ, שבאמצעותם עקבו אחרי מבודדים". החשיפה של כלכליסט היא לחלוטין לא הדוגמה היחידה לכך שהמדינה משתמשת בכלים שמאפשרת לה לדעת עלינו יותר מדי דברים. די אם נזכיר את המאגר הביומטרי, את הפרשייה שלא נגמרת סביב מערכת עין הנץ של אותה משטרה, שנועדה לנטר ולאגור מידע על כלי הרכב שלנו, חוקים קיימים כמו חוק נתוני אשראי והצעות לחוקים הזויים, שנועדו לתת לבעלי שררה ולמקבלי ההחלטות את האפשרות לדעת עלינו הכול, גם אם רק אלוהים יודע לשם מה הם צריכים את זה. אלא שהפרשה הנוכחית היא משהו אחר, מעבר לכל הפרשות האחרות: היא העלתה את רף החשדות ויצרה אצל רבים מאתנו תחושה איומה של חוסר אונים כמעט מוחלט מפני השתלטות רשויות של השלטון על הטלפונים והמחשבים שלנו, באמצעות רוגלה קטלנית שיודעת כל פעולה שאנחנו מבצעים ושומעת כל שיחת טלפון שאנחנו עושים. המחשה לטראומה ניתן לראות בסקר שפרסמו היום עמותת פרטיות ישראל ואיגוד האינטרנט הישראלי, שלפיו 70% מהציבור מוטרדים מכך שהמשטרה חדרה לטלפונים הניידים שלהם, והיא יודעת ושומעת הכול. רבים חוששים שהמשטרה היא לא הגוף היחיד שעושה זאת, ויש כאלה שאוחזים בסמארטפון מטעם העבודה שלהם וסבורים שהבוסים שלהם עוקבים אחריהם. אין תרופה וחיסון – והם לא נראים לעין אפשר לומר שאזרחי ישראל חיים בתחושה שהמחלה הכי מסוכנת היא הפגיעה בפרטיות שלהם מצד הממשלה, שזה ממצא חמור. אלא שמה שעוד יותר חמור הוא שאין לזה כל תרופה או חיסון, והם גם לא נראים לעין. תחושה זו מובילה, באופן טבעי, לחוסר אמון של הציבור במוסדות המדינה. מה שכן ניתן לעשות, וכל אחד מאתנו יכול לעשות אותו, הוא פעילות מונעת: למשל, לא לאשר לרשתות חברתיות, אפליקציות שונות וגורמים אחרים לקבל מידע שלנו. אצל רבים מאתנו, יש פער גדול בין המודעות שיש לנו לפגיעה בפרטיות שלנו על ידי גופים שונים לבין העבודה שאנחנו משתפים מידע עם חברות טכנולוגיות ענקיות, ועוד נותנים לכך הסכמה בתנאי השימוש – גם אם הם מפורטים במסמך ארוך מאוד ומייגע מאוד, שלא באמת מאפשר לנו לקרוא את שלל הסעיפים המפורטים בו. על כולנו לשמור שנושא הגנת הפרטיות לא ירד מסדר היום ולהפעיל לחץ אזרחי על גופי השלטון לרסן את עצמם, גם אם זה אומר שנצטרך לשלם מחיר – שהאח הגדול ישתול את הרוגלה של NSO במכשירים שלנו אולם, לא אנחנו הגורם המרכזי שצריך להילחם בהפרה הנרחבת של הפרטיות של כולנו, כי אם הממשלה והכנסת. החברים בירושלים צריכים לחוקק חוקים שיסדירו הן את הפעילות הקיצונית של פגסוס והרוגלות האחרות, והן את פעילות איסוף המידע עלינו ושלנו על ידי גופים שעושים זאת. חובה שב-2022 הממשלה והכנסת יעדכנו את חוק הגנת הפרטיות הארכאי – עשור (!) אחרי שהעדכונים המוצעים הונחו על שולחן הכנסת. שלא לדבר על כך שקרוב לוודאי שיש להוסיף לכך עוד עדכונים, שכן הפרות הפרטיות שלנו השתכללו מאוד מ-2012 ועד היום. יש גורמים בממשלה שלא מעוניינים בעדכון החוק, בין אם בגלל תפיסות מיושנות או כי הם עוקבים אחרינו בעצמם ולא רוצים שיכבלו את האפשרות שלהם לעשות זאת. אבל אם טובתו של האזרח עומדת במקום כלשהו בסדר העדיפויות של השרים והח"כים – גם אם זה לא מקום גבוה, הם צריכים לבצע את אותם עדכוני ותיקוני החוק, ובמהרה. השורה התחתונה: יום הגנת הפרטיות הנוכחי צריך להוות נקודת מפנה דרמטיות בהתייחסות של כל אחד ואחת מאתנו לנושא הפרטיות, אבל בעיקר של הממשלה והכנסת. על הגופים העוסקים בדבר, ובכלל על כולנו, לשמור שהנושא לא ירד מסדר היום ולהפעיל לחץ אזרחי על גופי השלטון לרסן את עצמם, בין היתר על ידי קידום חקיקה. גם אם זה אומר שנצטרך לשלם מחיר, שיבוא לידי ביטוי בכך שהאח הגדול ישתול את הרוגלה של NSO במכשירים שלנו, כדי לעקוב אחרי המאבקים שנעשה.

סקר חדש שערכו בפרטיות ישראל ובאיגוד האינטרנט הישראלי בימים האחרונים לקראת "יום הפרטיות ברשת", שיצוין ביום ו', ובהמשך לחשיפות האחרונות על שימוש משטרת ישראל בטכנולוגיות של NSO, חושף חששות כבדים של הציבור בנושא פרטיותו ברשת. הסקר נערך על ידי מכון רושינק בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל.  הממצאים מגלים כי 70% מהציבור מוטרדים מהאפשרות של חיפושים משטרתיים במחשבים ובטלפונים חכמים (45% השיבו כי הדבר "בהחלט מטריד", 25% השיבו כי זה "די מטריד", רק 24% השיבו שהנושא לא מטריד או כלל לא מטריד אותם). חששות עקב המידע האישי שנחשף ו/או דלף אך החשש הציבורי אינו נוגע רק למה שעלולה לעשות משטרת ישראל במידע האישי המקוון. 60% השיבו שהם מוטרדים מהמידע שמקום העבודה אוסף עליהם (33% השיבו כי הם "בהחלט מוטרדים", 27% השיבו כי הנושא "די מטריד", 25.5% השיבו כי הנושא לא מטריד אותם, 8% השיבו כי הם כלל אינם מוטרדים). על רקע פרשות אחרונות של פריצות סייבר למוסדות רפואיים בישראל, רוב מוחלט של 76% מהישראלים מוטרד מכך שמידע רפואי שלו ייחשף שלא לצורך קבלת השירות הרפואי (49% השיבו כי הדבר "בהחלט מטריד", 27.5% כי זה "די מטריד", 14% השיבו כי זה "לא מטריד", 4.5% כי זה "כלל אינו מטריד"). יתרה מזאת, 64% מהישראלים חשים שאין להם שליטה על המידע האישי שלהם ברשת לעומת 30% שאינם חשים כך ו-6% שהשיבו שאינם יודעים. 82% היו רוצים לדעת איזה מידע גופי המדינה דוגמת המשטרה, רשות המסים ועוד אוספים עליהם וכיצד הם משתמשים בו. בנוסף, 85% היו רוצים לדעת כיצד חברות מסחריות משתמשות במידע שלהם. 68% חוששים ממה שארגונים מסחריים יכולים לעשות במידע האישי שלהם בעתיד.   הציבור גם מוטרד מאיסוף המידע של מפלגות פוליטיות בישראל אחר האזרחים, דוגמת שימוש בפרטים אישיים בכדי לעודד הצבעה. 70% השיבו כי הם מוטרדים מהתופעה, לעומת 25% שהדבר אינו מטריד אותם. ומה הציבור חושב לגבי הפרסומות שקופצות לנו לא פעם באופן ממוקד כאשר אנו גולשים ברשתות החברתיות? ובכן, גם כאן המגמה ברורה – 58% מוטרדים מכך ו-37% – אינם. השמירה עליה מוזנחת בישראל. פרטיות. אילוסטרציה. צילום: BigStock "תוצאות הסקר ממחישות את מצבה העגום של הפרטיות בישראל" מנהל תחום רגולציה ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראלי, ד"ר אסף וינר: "הנתונים העכשוויים שאספנו מראים בבירור כי הציבור בישראל מוטרד באופן עמוק מהאופן בו חברות מסחריות ורשויות המדינה יכולות לעקוב אחריו ולפגוע בפרטיותו. הנתונים שאספנו ממחישים כי הדאגה של הציבור הישראלי מפגיעה בפרטיותו אינה ייחודית למגזר כזה או אחר בחברה הישראלית, אלא משותפת לכלל הגילאים והמגזרים החברתיים. אם בעבר נראה היה שהציבור מודאג בעיקר מהמידע שחברות מסחריות אוספות לגביו, הנתונים העדכניים שאספנו מלמדים כי הציבור הישראלי מודאג לא פחות מיכולתם של גופים ציבוריים כגון משטרת ישראל, רשויות מוניציפליות או מפלגות, לפגוע בפרטיותו, באופן המחייב את המחוקקים והרגולטורים להגביר את הפיקוח והביקורת על האופן שבו גופים מסחריים ופרטיים אוספים ומשתמשים במידע אישי אודותינו". מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל, עו"ד נעמה מטרסו קרפל: "תוצאות הסקר ממחישות את מצבה העגום של הפרטיות בישראל. הפער הגדול בין המידה שבה נושא הפרטיות מטריד את הציבור, לבין הכמות שבה עוסקים בזה חברי הכנסת בישראל – זועק לשמיים. לא יתכן שאומת ההיי-טק הולכת יחפה, בכל הנוגע לחקיקת פרטיות מודרנית שתעניק לציבור הגנה ראויה למידע הרב שנצבר במדינה ובחברות מסחריות. כזכור, חוק הגנת הפרטיות בישראל עודכן באופן מהותי בפעם האחרונה בשנת 1996. הסקר מוכיח באופן ברור שהציבור בישראל מוטרד מהנושא, ורוצה לקבל יותר שקיפות בנוגע לאופן שבו חברות ורשויות משתמשות במידע עליו. הגיע הזמן לשנות גישה, ולהבין שנושא הפרטיות הוא לא שולי ואינו בגדר מותרות, אלא קריטי על מנת לשמור על ביטחון הציבור במרחב המקוון".

הסטארט-אפ לדעת (Ladaat) זכה במקום הראשון בהאקתון הגמר של האקוטיזם – פלטפורמה ישראלית וראשונה מסוגה בעולם, שנועדה לקדם פיתוח פתרונות חדשניים לאתגרי האוטיסטים. מיזם לדעת מאבחן אוטיזם בשלב מוקדם באמצעות הקלטה של תנועות (עיניים, חשיבה) תוך שימוש בטכנולוגיות AI ולמידת מכונה. לאירוע שהתקיים במכללה למנהל ושודר בלייב לעשרות מדינות בעולם, העפילו עשרה מיזמים שפיתחו טכנולוגיות אפקטיביות לשיפור חייהם של אוכלוסיית האוטיסטים ובני משפחותיהם. במסגרת הזכייה, ייהנה לדעת מתמיכה להמשך הפעילות וליווי של מנטורים שיסייעו לו להבשיל ולצמוח לכדי פתרון פעיל. האקוטיזם הוקם בשנת 2019 על ידי רימון טובין, אב לנער על הספקטרום האוטיסטי, ומהווה כאמור גוף יחיד מסוגו בעולם ששותפים בו יזמים, קרובים לילדים על הספקטרום ואנשי מקצוע מתחום החדשנות והטכנולוגיה, ששמו לעצמם מטרה לקדם פתרונות טכנולוגיים לאתגרים השונים של אוטיזם. המיזם פועל בשותפות עם עיריית ת"א והמכללה למינהל וכן החברות גוגל, יבמ, מיקרוסופט, אינטל, פייסבוק, בנק הפועלים ועוד עשרות חברות וארגונים מהמובילים בישראל. בנוסף משתתפים בו ארגונים וגופים בולטים, כדוגמת המרכז הלאומי לחקר האוזיטם, אלו"ט, שיבא, בית אקשטיין, שק"ל ועוד. במסגרת האירוע, התחייבה גם חברת איטרניטי מקבוצת אמן לאמץ שלושה סטארט-אפים שפעילותם תומכת נתונים. אסף בר, מנכ"ל איטרניטי ציין, כי "האקוטיזם הינו מפגש נדיר בין טכנולוגיה לצורך קיומי של מאות מיליונים בארץ ובעולם שצמאים וחייבים להשתלב, שלא לדבר על כך שאחוז ניכר מהם מורכב מגאונים ואנשים שהעולם צריך אותם לא פחות מאשר הם צריכים אותו. איטרניטי תאמץ שלושה סטארט-אפים אשר התבנית שלהם מבוססת נתונים". טובין אמר באירוע, כי "נרגש כל פעם מחדש לראות כיצד האנשים הכי משפיעים בשוק נרתמים לסייע לאוכלוסיית האוטיסטים, ומקווה שבזכות הפעילות של האקוטיזם נצליח לסייע לבעלי המוגבלויות ובני משפחותיהם לשפר את אורח חייהם".

אבטחת מידע היא תחום העוסק בהגנה מפני גישה, שימוש, חשיפה או השמדה של מידע ומערכות מידע מצד גורמים אינטרסנטיים זדוניים. מטרת העל של תחום זה הינה לאפשר לגופים, לארגונים שונים כמו גם לאנשים פרטיים לפעול בבטחה, תוך שמירה על סודיות ועל שלמות וזמינות המידע שברשותם. בד בבד, תחום זה הפך אבן שואבת לצעירים רבים, המעוניינים להשתלב בעולם המעניין והמאתגר הזה. כך, למשל, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) אישרה בימים אלה את פתיחתה של המחלקה החדשה למדעי המחשב במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. במאמר זה אני מעוניין להפנות זרקור למקום שלכאורה נתפס בקרב הציבור הרחב כבטוח יותר ממתקפות סייבר קלאסיות. אני מדבר על הרשתות החברתיות. בעשורים האחרונים, כמות המשתמשים הפעילים ברשתות החברתיות השונות כדוגמת פייסבוק, טוויטר, טיק טוק ואינסטגרם רק עולה. מיליארדי משתמשים פועלים באותן הרשתות לצורכיהם באופן יומיומי. הסיבות לפופולריות הגואה שלהן קשורות למאפייני פלטפורמות אלו, שבבסיסן עידוד המשתמשים להכיר חברים חדשים, לתחזק חברויות ותיקות, להתעדכן בנעשה במולדותיהם ובעולם, להגיב לפוסטים של משתמשים אחרים, לחלוק את דעותיהם, רעיונותיהם וכו'. חולשה במנגנון עריכת עם זאת, לצד היתרונות הרבים הגלומים באותן רשתות, ישנם גם לא מעט איומים: הרשתות החברתיות הפכו מכשיר להפצת מידע כוזב, ולעיתים קרובות הן משמשות ככר פורה למשתמשים זדוניים כדוגמת בוטים, טרולים וסייבורגים לביצוע פשעי סייבר רבים. בשנתיים האחרונות, צוות שכלל בנוסף אלי גם חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, הצליח לזהות חולשה במנגנון עריכת "אפשור עריכת הלינקים לאחר שפורסמו מצד הרשתות החברתיות פותח את הצוהר לשנות את הדרך שבה מוצג דמיינו לעצמכם פוסט תמים בפייסבוק, המציג תינוק חמוד עם צחוק מתגלגל. אתם צוחקים יחד איתו ומשתפים עם כל חבריכם את כדי לספק שירות למשתמשים, חלק מהרשתות החברתיות מתירות לערוך או למחוק תוכן שכבר פורסם. בנוסף, הרשתות החברתיות המוכרות, כדוגמת פייסבוק, טוויטר ולינקדין, תומכות בשינוי הניתוב של קישורים קיימים, כמו גם בעדכונים של תצוגה מקדימה של אותם קישורים. תצוגה מקדימה של לינקים היא מאפיין נפוץ וחשוב בכל פלטפורמה חברתית, המאפשר למשתמשים להתרשם מ במסגרת המחקר, סקרנו את עמידותן של שבע רשתות חברתיות ל"התקפת זיקית". על מנת להוכיח את אמיתות ההתקפה, הדגמנו את ההתקפה באמצעות חדירה של משתמשים לקבוצה סגורה בפייסבוק. המסקנה הנדרשת היא, שגם לרשתות החברתיות צריכה להיות מידה רבה של אחריות. לכן, על מנת להימנע ממתקפות שכאלה, ולצד ההתנהגות הזהירה הנדרשת מצד המשתמשים ברשת, טוב יעשו גם הרשתות החברתיות אם יחזקו את מנגנוני האבטחה הקיימים ויפתחו מנגנוני הגנה נוספים, שימנעו פגיעה בפרטיות המשתמשים ויחזקו בהם את אמון הציבור.   הכותב הוא חבר סגל במחלקה למדעי המחשב, ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון.