חטיבת ברודקום-תוכנה בנספרו (NessPRO), קבוצת מוצרי התוכנה של נס (Ness), ערכה מפגש מיוחד בנושא AIOps (ר"ת Artificial Intelligence for IT Operations), שהוא הדור החדש של מערכות שליטה ובקרה המבוססות על בינה מלאכותית, תוך שילוב Big Data ואלגוריתמים הכוללים למידת מכונה (ML). מערכת ה-AIOps מבית ברודקום – הנקראת DX Operational Intelligence – מתבססת על שלושה עולמות ניטור: אפליקציות, תשתית מחשוב דטה סנטר ורשתות, והיא מסייעת לארגונים להגיע לניטור פרואקטיבי וזמינות גבוהה יותר של שירותים עסקיים ואפליקציות ארגוניות. זוהר פרל, מנהל חטיבת ברודקום-תוכנה ב-NessPRO, שפתח את הכנס, סקר את תחומי הפעילות של חברת ברודקום והוסיף כי מכירותיה של ברודקום בשנת הכספים 2021, שהסתיימה ב-31 באוקטובר, הסתכמו בכ-27.5 מיליארד דולר. הוא ציין כי פעילות התוכנה של ברודקום מבוססת על מוצרי ענקית התוכנה CA שנרכשה ב-2018, ועל עסקי אבטחת המידע הארגונית של סימנטק שנרכשו ב-2019. פרל מסר כי בתחילת דצמבר השנה הודיעה ברודקום על כוונתה לרכוש את חברה AppNeta, שפיתחה פתרון מבוסס SaaS לניטור ביצועי רשת וחוויית משתמש קצה עבור ארגונים מבוזרים. פרל הוסיף כי חטיבת ברודקום-תוכנה ב-נספרו מונה כ-70 איש, ומשמשת כנציגה בלעדית בישראל של מוצרי קבוצת התוכנה של ברודקום. פתרונות AIOps מארק טוך, ארכיטקט פריסייל בחטיבת ברודקום-תוכנה, היה המרצה המרכזי במפגש, ופתח בסקירה מקיפה של עקרונות עולם ה-AIOps. טוך התמקד ב-DX Netops, הפתרון של ברודקום לניטור וניתוח תשתיות תקשורת, המבוסס על בינה מלאכותית. טוך ציין כי יכולות הגרסה החדשה של המוצר כוללות אפשרויות מתקדמות לניטור תשתיות מודרניות, וירטואליזציה של תשתיות תקשורת, תמיכה ברשתות המוגדרות על ידי תוכנה (SDN & NFV), אבטחה מוגברת ועוד. בנוסף לכך, מנהלי הרשת יכולים להשתמש בפורטל אחוד (DX Netops Portal)  לביצוע תחקור וניטור ופעולות שונות נוספות. בהמשך המפגש הרצה טוך על ניהול תשתיות דטה סנטר מודרני. הוא סקר את המוצר DX Infrastructure Management, שהוא פתרון ניטור מקיף של ברודקום בתחום זה. למוצר יש יכולת ניהול, הגדרת ניטורים והפצתם קלה ומבוססת על מדיניות המאפשרת לנטר את מיגוון ההתקנים על פני תשתיות ענן או תשתיות מקומיות, כדי לוודא שהכל מתפקד כראוי. המוצר מאפשר נראות מלאה וקבלת תובנות ברבדים רבים של דטה סנטר, כולל מחשוב, אחסון, וירטואליזציה, אפליקציות תשתיות ומסדי נתונים. DX IM מאפשר תצוגת לוחות מחוונים (Dashboards), שהם למעשה פלטפורמת הדמיה שנועדה לחפש, להציג ולקיים אינטראקציה עם הנתונים המאוחסנים. באמצעות לוחות המחוונים ניתן ליצור דו"חות עסקיים מקיפים, כדי להמחיש ניתוח בזמן אמת. זיו ליבוביץ, ארכיטקט שירותים בחטיבת ברודקום-תוכנה, שוחח על ניטור ביצועי אפליקציות והציג את המוצר DX APM בגרסתו החדשה (21.3). DX APM משתמש באלגוריתמים מתקדמים ובטכניקות למידת מכונה כדי לזהות סיבות לבעיות, ובכך עוזר להפחית התרעות שווא, כך שההתרעה נמסרת רק כאשר הבעיה הינה אמיתית. המוצר מאפשר להתבונן בביצועים ובחוויית המשתמש בערוצים דיגיטליים, תוך ניתוח מסע המשתמש, תרשימי מפל, session replay, מפות חום ו-drop off rates, דבר המאפשר לבצע אופטימיזציה של האפליקציות ואספקת חוויית משתמש מיטבית. הגרסה החדשה כוללת גם שיפורי אבטחה מקצה לקצה, יכולות משופרות לניטור ענן היברידי, ניטור משופר של אפליקציות ותשתית, שיפורי ביצועים, ממשק משתמש משופר ועוד. בסיום המפגש סקר טוך בצורה מעמיקה את המוצר DX Operational Intelligence, המאפשר לצוותי IT לקבל החלטות חכמות ומהירות לשיפור חוויית המשתמש, האיכות והקיבולת של שירותי ה-IT. ה-DX-OI מספק תובנות מקיפות על ידי ניתוח של מערך נתונים מגוון הכולל טופולוגיה, אזעקות, נתוני ביצועים, טקסט ונתוני log. האנליטיקה המבוססת על למידת מכונה, יחד עם ויזואליזציה וקורלציה, מביאות וליעילות תפעולית גבוהה, שיפור חוויית המשתמש וקיצור זמני טיפול בתקלות מערכתיות. המוצר תומך בפריסה באתר הלקוח או כשירות SaaS. הוא מאתר אוטומטית אנומליות בביצועים ומאפשר לחזות תקלות לפני התרחשותן, על סמך ניתוח נתונים היסטוריים ולמידת מכונה. כמו כן מאפשר המוצר לזהות את הקיבולת העתידית של מערך המיחשוב, תוך התרעה לפני ההגעה לקצה גבול הקיבולת, דבר המאפשר לתכנן רכישה של משאבים נוספים.

רשות המסים הודיעה היום (ג') על השקת שירות מקוון המאפשר לעוסקים פטורים חדשים לפתוח תיק באתר הרשות, בכל מערכי המס הנדרשים, ביישום אחד ומבלי להגיע פיזית למשרדים. השירות החדש, שעתיד לתת מענה לכ-45,000 עוסקים פטורים בשנה, הושק במסגרת המדיניות שמוביל מנהל הרשות, ערן יעקב, לקדם ולהרחיב דיגיטציה של השירותים שמעמידה הרשות לעסקים ולציבור.   עסקים הזכאים על פי חוק מע"מ להירשם כעוסק פטור יכולים כעת להגיש בקשה מקוונת לפתיחת תיק ברשות המסים באופן עצמאי, באתר רשות המסים, לאחר הזדהות וכניסה למערכת. היישום מאפשר את הוספת המסמכים הנלווים הנדרשים לצורך הגשת הבקשה, באמצעות סריקתם במערכת המקוונת, ובכך מייתר את הצורך בהגעה פיזית למשרדי המס השונים. לאחר בדיקת הבקשה ואישורה, תבוצע פתיחה של התיקים באופן אוטומטי ומיידי במערך מע"מ, במערך מס הכנסה וגם במערך הניכויים (במקרים הנדרשים). השירות פתוח לשימוש הציבור הרחב ולמייצגים שאינם מקושרים למערכת שע"מ. מייצגים המקושרים לשע"מ יכולים להמשיך ולהשתמש ביישומים הקיימים. לפי ההודעה לתקשורת, "השקת השירות החדש הינה, כאמור, חלק ממהלך נרחב של רשות המסים להנגשת פעולות ושירותים מקוונים לציבור, במסגרתו הושקו לאחרונה מהלכים נוספים, כמו תיאום מס באופן מקוון, החזר מס לשכירים באופן מקוון, דו"ח מקוון מלא, שומה אוטומטית במיסוי מקרקעין, ועוד".

חברת טכנולוגיית הבריאות מובנו (Movano) מקליפורניה, ארה"ב, מפתחת בימים אלו טבעת חכמה לניטור מחלות כרוניות, שעתידה לעזור למשתמשיה להבין טוב יותר את נתוני הבריאות שלהם ולשמור עליהם מאוזנים.  כמו ציוד כל לביש (wearable) אחר, הטבעת של מובנו תעקוב אחר נתוני בריאות בסיסיים: קצב הלב, שונות קצב לב (HRV), איכות השינה, הנשימה, חום הגוף, רמות החמצן בדם, וכן תבצע מניית צעדים ומדידת שריפת קלוריות. אלא ש-מובנו מתוכנתת כך שגם תוכל ליישם ניטור גלוקוז ולחץ דם לא פולשני, מה שיעשה את החיים הרבה יותר קלים עבור אלו הסובלים ממחלות כרוניות כמו סוכרת ולחץ דם גבוה. כרגע, הטבעת של מובנו כבר מוכנה לצורך השימושים הרגילים שלה, אולם עליה לעבור עוד בדיקות קליניות לשם השגת אישור FDA Class II, שיאפשר לה להיחשב כמכשיר רפואי לגיטימי בארה"ב, ולספק למשתמשיה את האפשרות לניטור לחץ הדם ורמות הגלוקוז. מתוכננים בעיקר לגברים. wearable. אילוסטרציה. צילום: BigStock טבעת נשית בעולם wearable גברי לדברי מנכ"ל החברה, ד"ר ג'ון מסטרוטוטרו, הטבעת היא בעלת מראה עדין ומסוגנן במכוון, שכן קהל היעד שלה למעשה הוא נשים בכל הגילאים, על אף שהיא ניתנת לענידה ושימוש על ידי כל אדם, מן הסתם. לפי The Verge, מדובר בהחלטה מיוחדת לייצר את גדג'ט הבריאות הזה בכוונה לקהל הנשי, שכן תעשיית מוצרי ה-wearable הבריאותיים נוטה להעדיף גברים, בכל הנוגע לעיצוב ולמידות המוצרים שהיא מציעה. כאמור, בנוסף לניטור מחלות כרוניות, טבעת מובנו אמורה גם להקל על ההבנה של נתוני הבריאות שהיא מלקטת. האפליקציה של המכשיר משווה את הרגלי הפעילות הגופנית לדפוסי השינה, למשל, ומספקת תובנות עליהם. בדרך זו, המשתמש יכול "לנקוט בגישה פרואקטיבית יותר להפחתת הסיכונים של מחלות כרוניות", אמר מסטרוטוטרו. אם התלהבתן או התלהבתם, ובצדק, וודאי תצטערו מעט לגלות שה-Movano Ring לא תהיה זמינה לרכישה עד המחצית השנייה של 2022, גם אז היא תוצע רק בגרסת בטא. לעת עתה גם לא נמסרו פרטים ספציפיים אודות התמחור שלה; למרות שמסטרוטוטרו אומר כי אחת המטרות של טבעת מובנו היא לנצח טבעת רפואית מתחרה בשם Oura Ring, ולפיכך אפשר שהמחיר שלה יהיה גם הוא כזה שייתן תחרות זולה יותר למתחרה.

שימוש בווסטאפ – שירות ההודעות המיידיות שבבעלות מטא – הוא עניין נפוץ במיוחד, ומדובר בפלטפורמה מסוגו הפופולרית ביותר כיום. ככזו נערכים בה מעת לעת, מן הסתם, שינויים ועדכונים, ולאחרונה נפוצו שמועות אודות אחד חדש שכזה, שעתיד להתווסף לפלטפורמה. על פי הדיווחים, שמסתבר כי ריגשו רבים, ווטסאפ מתכוננת להוסיף וי כחול שלישי לשני סימני ה-וי הקודמים, אשר כל משתמש מכיר ומבין שהם מצביעים על כך שהודעתו נמסרה ו/או נקראה. סדרה שלמה של כתבות ודיווחים טענו כי לווטסאפ יש פונקציה בהתהוות, שעתידה לציין בפנינו אם מישהו צילם צילום מסך של שיחה שקיימנו איתו. בעקרון הכיון הזה אינו מפורך, משום שפונקציה כזו בדיוק זמינה, למשל, בסנאפצ'ט, שם הודעות צ'אט נמחקות כברירת מחדל לאחר הצפייה בהן, ואם בוצע צילום מסך, האדם השני יקבל הודעה על כך. אלא שההתלהבות במקרה של ווטסאפ הייתה מוקדמת, כך חשף בלוג בדיקת העובדות האמין WABetaInfo, שהודיע למשתמשים שהחברה והשירות לא מתכננים הוספת וי כחול שלישי שכזה. חשבון WABetaInfo בטוויטר צייץ אתמול (ב') כי "ווטסאפ לא מפתחת וי כחול שלישי לזיהוי צילומי מסך: זה פייק ניוז". WhatsApp is NOT developing a third blue check to detect screenshots: it's fake news. — WABetaInfo (@WABetaInfo) December 27, 2021 למעשה ההתעסקות הנרחבת בפיצ'ר המזויף היא די מפתיעה, בעיקר משום שאחד כזה אינו נחוץ כלל בוואטסאפ. ראשית, לא ברור איך התכונה אמורה בדיוק לעבוד – האם כל ההודעות מקבלות סימון כחול שלישי כאשר מצלמים מהן צילום מסך, או רק בנוגע לאלו שניתן לראות בצילום המסך? בנוסף, מאחר שניתן להעביר הודעות שקיבלתם בוואטסאפ, ואלו אינן נעלמות כמו בסנאפצ'ט – מדוע שיהיה צורך בכלל בצילום המסך? מה שכן נכון הוא שלווטסאפ יש תכונה שמסמנת הודעות אם הן הועברו באופן מסיבי מדי, או לעתים קרובות במיוחד, וזאת על מנת לזהות הפצת דיווחים כוזבים ומכתבי שרשרת.

"ארגוני ה-SMB, שמהווים מרכיב חשוב ביותר בכלכלה הישראלית, הם הבטן הרכה של תקיפות הסייבר, והם מוזנחים מבחינה הגנתית – ודאי שברמה הלאומית", כך אמר נדב תבור, מנכ"ל טריפל סייבר מקבוצת אמנת, בראיון לאנשים ומחשבים. טריפל סייבר מתמחה בפתרונות הגנה וניטור מתקפות על ארגונים במשק, עם דגש על הארגונים הקטנים והבינוניים. החברה הוקמה ב-2013 על ידי תבור, יענקלה הרן ורובי ארנשוילי (שהקים חברת סייבר נוספת – CYE) – שלושתם יוצאי משרד ראש הממשלה. תבור שימש במשך שנים רבות כאחראי על אבטחת המידע והסייבר בארגון ביטחוני, והוא בעל מומחיות בבניית מדיניות ארגונית בנושאי אבטחת מידע והגנת סייבר. ב-2016 חברו מייסדי טריפל סייבר לאמנת הבורסאית ופועלים ממשרדיה בתל אביב. טריפל סייבר פיתחה כלים ומתודולוגיה ייחודיים, לטענתם, שנועדו להוסיף לאמצעי ההגנה הקיימים שכבת הגנה נוספת. בראיון מספר תבור על הפיתוח של החברה ועל אתגרי הסייבר באופן כללי. מהם אתגרי ההגנה המיוחדים שעומדים בפני ארגוני SMB? "הפתרונות שקיימים כיום מכוונים לארגונים גדולים, עם מעל 150 ואף 200 משתמשים – לרבות פתרונות ניטור הסייבר. הארגונים הקטנים והבינוניים הם בדרך כלל חסרי ידע שנדרש כדי לנהל בעצמם את פתרונות הגנת הסייבר. כעת, עם הגידול במתקפות, בנוסף לרגולציה ולדרישות מגופים שונים, כמו חברות ביטוח (כתנאי לרכישת ביטוח – י"ק), הם חייבים לרכוש כלי סייבר מתאימים". מה אתם מציעים להם? "ההתמחות שלנו היא במתן שירותי סייבר וניהול לארגוני SMB, לרבות שירותי ניטור ו-SOC מחמ"ל הסייבר שאנחנו מפעילים 24 על 7. כמו כן, אנחנו מציעים שירותי ייעוץ. הדגש שלנו הוא על תחום ה-SMB, ולצורך זה השקענו בפיתוח שרת ייעודי, שיודע לזהות תקיפות על ארגונים אלה". מה הייחודיות שלו לעומת פתרונות לא מעטים שקיימים בשוק? "הטכנולוגיה מבוססת על מערכת SOAR שפותחה במעבדות שלנו. היא מנתחת בזמן אמת אירועים חשודים שנאספים משכבות הרשת, ובמקביל מבצעת תהליכי קורלציה והשוואה לכמות עצומה של אירועים שמתרחשים בפרופיל נמוך – הן ברשת המקומית והן ברשתות מקבילות בארץ ובחו"ל. הפיתוח מונחה בהתאם לסביבות העבודה ולצרכים של ארגוני SMB, וכולל אלגוריתמים ייחודיים ויכולת לימוד מכונה. כמו כן, הוא מכוון לכך שבעתיד נוכל ליישם את הפתרון גם לניהול הגנת סייבר לכלי רכב, רחפנים ורכיבי אינטרנט של הדברים. שיטת הניהול שפיתחנו מתאימה את עצמה ליכולת המתפתחת של כלי התקיפה, ובכך היא מצליחה לבצע גילוי מוקדם של מתקפות סייבר – שהוא שלב חשוב מאוד בהגנה מפני תקיפות. יש כאן שילוב של מודיעין סייבר חכם עם יכולת הנחייה והתרעה בפני העסקים במגזר ה-SMB. אולם, הייחוד הכי חשוב בפתרון שלנו הוא הנגשת המידע דרך המערכת למשתמשים רבים, ובכך התרעה על ומניעת התקפות. אנחנו גם מבצעים סקרים להבנת הצרכים של השוק ומספקים פתרונות שמחברים בין ה-IT ל-OT". אתם מגדירים הפלטפורמה שפיתחתם כסטארט-אפ ואף יוצאים לסבב גיוס. מדוע? "השרת שפיתחנו מוגדר כסטארט-אפ, ואנחנו יוצאים לסבב גיוס כי אנחנו חוזים שב-2022 יגיע מספר המשתמשים בו לעשרות אלפים. אנחנו רואים עלייה תלולה במספר המשתמשים – מחברות הטלקום שמספקות שירותים ועד לחברות ביטוח. עד כה הפיתוח נעשה בהשקעות פנימיות שלנו, ועכשיו אנחנו מחפשים משקיעים". תבור ציין כי "המערכת שלנו, בגרסתה הראשונה, הותקנה בסלקום, תחת השם סייבר 360". כללית, מה אתה צופה לשנה הבאה בתחום תקיפות הסייבר? "גם ב-2022 תהיה עלייה בתקיפות בכל המגזרים, כולל ה-SMB. אופי התקיפות השתנה במשהו, וימשיך להשתנות: הפעילות של ארגוני הפשיעה ירדה, כי הגבולות נסגרו ואתם חלה ירידה בפעילות הכלכלית. לעומת זאת, נראה המשך תקיפה של רכיבי קצה של משתמשים שעובדים מרחוק. צריך לזכור בנוסף שגם התוקפים משתכללים, יש להם כלי תקיפה משלהם, שמשלבים בתוכם בינה מלאכותית, והם לא פחות מתוחכמים מאיתנו. זה מאבק תמידי, שיימשך שנים ולדעתי יתרחב. להערכתי, בעוד X שנים – קשה לצפות כרגע כמה – נגיע למצב שבו לא תהיה חברת אבטחה שתוכל לספק הגנה לכל הצרכים של הארגונים. לכן, צריך להגדיל באופן משמעותי את כוח האדם שעוסק בסייבר, כדי להגביר את יכולת ההגנה". יו"ר אמנת, אברהם (לולו) אסף, שתומך בפעילות של טריפל סייבר ובפיתוחים שלה, אמר כי "אנחנו נמצאים במלחמה, מלחמת סייבר, רבת סכנות. מדובר הן במלחמה בין מדינות והן במלחמה של האדם הבודד מול התוקפים. אנחנו רואים את עצמנו כגוף הגנתי במלחמת הסייבר ובהגנה על העסקים הקטנים והבינוניים".                 W:\Amanet\כללי\נדב.docx25.11.21.docx

ח'אלד אל ג'לאמה, השגריר החדש – והראשון – של בחריין בישראל, ביקר באחרונה במתקנים של חברות היי-טק בארץ: ת'טהריי ו-PTC. בת'טהריי אומרים שהם התרגשו מאוד לארח את השגריר ומציינים שמדובר ביישום הלכה למעשה של הסכמי אברהם. מארק גזית, מנכ"ל החברה, אמר כי "אנחנו מרגישים שזו שליחות אמיתית, ששכרה בצידה". אל ג'לאמה הגיע גם למרכז הפיתוח של חברת התוכנה PTC בהרצליה. מנכ"ל החברה בישראל, זיו בלפר, ושאר צוות ההנהלה הציגו בפניו את הטכנולוגיה שלה, שמסייעת לחברות רכב, תעופה, טכנולוגיה ועוד לתכנן ולנהל את המוצרים שהן מפתחות. אנשי PTC עם שגריר בחריין. מימין: אלכס שקבסקי, סמנכ"ל בכיר; מיקי קמחי, סמנכ"ל; ח'אלד אל ג'לאמה, שגריר בחריין בישראל; זיו בלפר, מנכ"ל PTC ישראל; ושרון פרס, מנהלת האופרציה של החברה בארץ. צילום: יח"צ זאת לא הפגישה הראשונה של בלפר עם השגריר: השניים נפגשו בפעם הראשונה בחודש שעבר בבחריין, במסגרת ביקור של מנכ"לים ישראליים, כחלק ממשלחת של ארגון YPO. בלפר אמר כי הוא צופה שיתופי פעולה טכנולוגיים ועסקיים בין PTC לחברות בבחריין.

סין שלחה מזכר דיפלומטי למזכ"ל האו"ם והתלוננה בו על לווייני סטארלינק (Starlink) של חברת SpaceX, שייסד וממנכ"ל אילון מאסק. לטענת הסינים, הלוויינים של ענקית החלל האמריקנית כמעט שהתנגשו בתחנת החלל שלה, טיאנגונג, בשתי הזדמנויות שונות, ב-1 ביולי וב-21 באוקטובר. את התלונה שלחה סין לאו"ם בתחילת החודש, כך דיווח ה-South China Morning Post. תחנת החלל הסינית טיאנגונג 1. צילום: ויקיפדיה בשני האירועים, לטענת בייג'ינג, נאלצה תחנת החללית הסינית להפעיל פרוטוקולים ותמרוני התחמקות, כדי למנוע התנגשות. עוד דווח כי בשתי התקריות הצוות נוכח בתחנת החלל, ולפיכך – חיי האסטרונאוטים הסינים היו נתונים בסכנה. עם זאת, עקב הדיווח, סין אף אישרה כי תחנת החלל הבינלאומית שלה, הפועלת בגובה של כ-420 ק"מ מעל כדור הארץ, ביצעה בעבר מספר תמרוני התחמקות גם בהזדמנויות אחרות, בכדי להימנע מהתנגשות עם פסולת חלל. בתגובה להאשמות, SpaceX טוענת כי לווייני סטארלינק שלה מצוידים ביכולות אוטונומיות לשינוי מסלול אם הם נתקלים במצב מסוכן, שעלול להביא להתנגשויות. ענקית החלל הסבירה כי לפיכך, חלליות אחרות אינן צריכות לתמרן במקרה של חשש מהתנגשות שכזו. הרתיח את הסינים. אילון מאסק. צילום: מתוך ויקיפדיה העם הסיני כועס על מאסק ומאיים בחרם על… טסלה משתמשי אינטרנט סינים רבים תקפו את המולטי-מיליארדר ויזם הטכנולוגיה הדומיננטי מאסק ברשתות החברתיות, לאחר שבייג'ינג הודיעה על הסכנה שנשקפה, לכאורה, לתחנת החלל שלה בגלל לווייני SpaceX. הרגישות הרבה של הסינים למפעל החלל שלהם נובעת בעיקר משום ש-טיאנגונג היא בעצם ההישג האחרון  של סין בנסיונותיה להפוך למעצמת חלל, ומגיעים אחרי שבייג'ינג כבר הנחיתה רכב חקר על כוכב הלכת מאדים ושלחה רכב דומה לירח. תחנת החלל עדיין לא פועלת במלואה, דבר שעתיד להתרחש עד 2022, והסינים דואגים משיבוש בתוכניות אלו. משתמשי המדיה החברתית הסינית הטיחו במאסק ובחברה שלו ביקורת קשה על התקריות, שכמעט הרסו את יומרות החלל של מדינתם. "זה אירוני שאנשים סינים נהרו לקנות מכוניות טסלה ותרמו הרבה כסף, כדי שמאסק יוכל לשגר את סטארלינק עד שהם כמעט יפגעו בתחנת החלל של סין", ציין משתמש אחד. "תתכוננו להחרים את טסלה", כתב משתמש אחר ברשת החברתית הסינית וויבו. ואכן, צעדים להחרמת מותגים זרים הנחשבים כמנוגדים לאינטרסים של סין נעשו פעמים רבות בעבר, כך שאפשר שהחברה השנייה שייסד מאסק, ושהוא מנכ"לה – ענקית הרכבים החשמליים טסלה – תספוג חלק מהריקושטים מהפרשה, על אף שהיא בכלל אינה קשורה לעניין ישירות. ומכיוון שסין היא שוק ענק, חרם שיוכרז בה על טסלה עלול בהחלט להיות מורגש, אפילו בכיסיו התפוחים של מאסק, שהוא האדם העשיר בתבל כיום. יצוין כי SpaceX שלחה יותר מ-1,900 מלווניה לחלל מאז 2019, ואולם זה עוד לא הסוף – רשת לוויני סטארלינק מתכננת להחזיק יותר מ-42,000 לוויינים במסלול במצבה המוגמר. הפריסה הכל כך רחבה של כלי התעופה בחלל העלתה מלכתחילה חששות לגבי הצפיפות, האיומים על אבטחת חלליות אחרות, וההשפעה השלילית של המצב המתוכנן על תצפיות אסטרונומיות. הביקורת שנשמעת כעת מכיוון בייג'ינג פשוט מאששת חלק מהחששות והטענות המוקדמות, לפחות בעיניי הסינים.

רוב הארגונים רוצים להפוך לארגונים דיגיטליים. הטרנספורמציה הדיגיטלית נמצאת אצלם רובם במקום גבוה בסדר היום. הבעיה היא שלפחות חלקם, מתייחסים לתהליך הטרנספורמציה כאל אתגר טכנולוגי ונוטים להתעלם מיתר המימדים. חשוב שארגון יתייחס למימד האנושי כאל מרכיב מרכזי ובלתי נפרד מהטרנספורמציה. המרכיב האנושי, הוא במידה רבה הגורם העיקרי להצלחה או לכישלון של התהליך. בסופו של דבר, הטכנולוגיות הדיגיטליות הן הפלטפורמה המאפשרת (Enabling Technologies) את הטרנספורמציה, אבל העובדים והמנהלים הם אלה שצריכים להשתמש ולהפעיל את כל הטכנולוגיות החדשות ולעבוד עם תהליכים ומודלים עסקיים חדשים. את התקשור על השינוי ניתן לבצע באמצעות דיווחים הנשלחים במיילים תקופתיים שהמנכ"ל או ראש הפרויקט מפיצים, באמצעות ניוזלטר תקופתי, עדכון על גבי שומרי המסך וכדומה. המידע הזה עשוי להרגיע ולשפר את תחושת השיתוף וההבנה לגבי העתיד להתרחש. ידוע כי אנשים אינם אוהבים שינויים ולעיתים זהו מקור לתסכולים ואכזבות. הארגונים משקיעים משאבים רבים בתהליך הטרנספורמציה, רוכשים טכנולוגיות, מבצעים אינטגרציה עם מערכות קיימות, מגדירים תהליכי עבודה חדשים ומשקיעים בהדרכות לעובדים ביישום תהליכים עסקיים חדשים והפעלת הטכנולוגיות החדשות. מה רבה האכזבה והתסכול כאשר הם מגלים, ואף מופתעים מכך, שחלק מהתועלות שתוכננו, אינן מתממשות. העובדים מביעים את אי שביעות רצונם מהפתרון החדש וטוענים שהמצב הקודם היה טוב יותר. לעיתים זה גורם להנהלה מבוכה גדולה. מה קרה כאן? קרה מה שהיה צפוי לקרות – לא בוצעו תהליכי ניהול שינוי כנדרש. זהו סיכון משמעותי לטרנספורמציה הדיגיטלית, סיכון שניתן היה למנוע, או לפחות להפחית בצורה משמעותית. חייבת רתימה של הגורם האנושי. טרנספורמציה דיגיטלית. אילוסטרציה: BigStock תהליכי ניהול שינוי מחויבי המציאות נסקור מספר צעדים שצריכים להתבצע בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית, כדי להפחית משמעותית את הסיכונים הנובעים מהשינוי. אף אחד מהצעדים שנציג אינו חדש וייחודי לטרנספורמציה הדיגיטלית, כולם צעדים ידועים בתהליכי ניהול השינוי, וחשוב לבצע אותם: הרציונל לביצוע הטרנספורמציה – מחויבות הנהלה הוא גורם ראשון במעלה להצלחת המסע הדיגיטלי. כל חברי ההנהלה, ולא רק המנכ"ל, צריכים להבין היטב מהו הרציונל (ה-Why) לביצוע הטרנספורמציה, מה משמעותה ומהם ההזדמנויות והסיכונים בסביבה העסקית החדשה. במילים אחרות, על ההנהלה ללמוד לדבר את השפה החדשה של הטרנספורמציה הדיגיטלית, וכן ללמוד את המושגים החדשים, המודלים העסקיים החדשים, סוגי הטרנספורמציות האפשריות, מהי בגרות דיגיטלית, תהליכי חדשנות ועוד. הנהלה מחויבת ומשוכנעת, תדע להסביר לכל הארגון את חשיבות ההצלחה בתהליך המוצע. בניית צוות דיגיטלי רב תחומי – טרנספורמציה דיגיטלית היא מאמץ חוצה ארגון, וחשוב להביא לידי ביטוי את הדיסציפלינות השונות. דבר זה יכול להתבצע על ידי בניית צוות רב תחומי של אנשים המייצגים את האגפים/חטיבות/פעילויות השונות בארגון. העבודה עם צוות כזה יכולה להביא לחשיבה חדשנית ולא שגרתית. חשוב להשקיע בתחילת התהליך באיתור ובניית הצוות. צוות זה יגבש תחילה את מפת הדרכים, ובהמשך יהיה שותף ביישום המיזמים השונים. תקשור השינוי – על הארגון לתקשר את השינוי הצפוי, את הסיבה לביצוע השינוי ואת מטרותיו. על התקשור להיות שוטף וקבוע ולהגיע לכמה שיותר עובדים. עדיף עודף תקשור מאשר חוסר תקשור. אף אחד אינו אוהב הפתעות וכולם רוצים להבין מדוע מבצעים את השינוי ומה המשמעות מבחינתו – What’s in it for me. את התקשור על השינוי ניתן לבצע באמצעות דיווחים הנשלחים במיילים תקופתיים שהמנכ"ל או ראש הפרויקט מפיצים, באמצעות ניוזלטר תקופתי, עדכון על גבי שומרי המסך וכדומה. המידע הזה עשוי להרגיע ולשפר את תחושת השיתוף וההבנה לגבי העתיד להתרחש. זיהוי סוכני השינוי – בכל ארגון ישנם עובדים ומנהלים פתוחים שמוכנים לאמץ שינויים בשלבים מוקדמים (Early Adopters), לעומת אלה שאינם פתוחים לשינויים ואף מתנגדים להם. יש לאתר את אלה המוכנים לאמץ שינויים, להפוך אותם לשגרירי הטרנספורמציה הדיגיטלית – להדריך אותם, לעדכן אותם ולהשתמש בהם על מנת להפיץ את השינוי הצפוי. חשיבה בגדול, התקדמות בצעדים קטנים – הצעדים הקטנים חשובים, כדי לייצר מומנטום של הצלחות והישגים. אנשים אוהבים להיות שותפים להצלחות, ולכן חשוב להראות הצלחות בשלבים מוקדמים יחסית של התהליך (Quick Wins) ולא רק כעבור חודשים רבים. מוכנות לתהליך דינמי – טרנספורמציה דיגיטלית היא מסע ארוך, וכמה שלא נשקיע בתכנון מפת הדרכים, סביר להניח שיהיו שינויים כתוצאה מהופעת מתחרים חדשים, מהלכים חדשים של המתחרים הקיימים, מודלים עסקיים חדשים וטכנולוגיות דיגיטליות חדשות. לא כל מה שתוכנן בשלבים הראשונים של התהליך, ניתן והגיוני לבצע במהלך המסע הדיגיטלי. הארגון צריך לבצע הערכה (Evaluation) שוטפת של השינויים בסביבה העסקית, ולעדכן את מפת הדרכים בהתאם. דינמיות היא חלק בלתי נפרד מהטרנספורמציה. כמו האמירה – It’s not a bug, it’s a feature. חדשנות – חדשנות היא חלק בלתי נפרד מהטרנספורמציה, ובמידה רבה היא זאת שמניעה אותה. חשוב ללמד את העובדים מהי חדשנות, מהם תהליכי החדשנות, לקבוע מי אחראי לנושא, לגבש מדדים ומבנה ארגוני מתאים. חדשנות אינה מתרחשת מעצמה בעקבות פגישה בפינת הקפה. חדשנות מתרחשת בעקבות תהליכים ארגוניים והתמדה. לסיכום תובנה מס. 6, האחרון בסדרה: עובדי הארגון מהווים את המרכיב מהשמעותי והעיקרי בתהליך הטרנספורמציה. רתימתם מהתחלה, הכשרתם, שיתופם השוטף, שילובם בפעילויות ופרויקטים, קבלת המשובים שלהם ויישומם – כל אלה מהווים תנאי הכרחי להצלחת המסע. הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital