נדיר שמנכ"ל של חברת ענק ישבח ויהלל מוצר של חברה מתחרה, אבל הנה זה קרה: באירוע שהתקיים בטאיוואן בשבוע שעבר, דיבר מנכ"ל וואווי (Huwawei), רן זנגפיי, על עתידה של החברה ושל חטיבת הסלולר שלה, ולא הסתיר את הערכתו למכשירי אפל, ואמר כי "ה-iPhone 12 הוא הסמארטפון הטוב ביותר בעולם". במסגרת המפגש דיבר מנכ"ל ענקית התקשורת הסינית, המוחרמת על ידי ארה"ב וכמה מבנות בריתה, על נושא החרם שהטיל ממשל טראמפ על החברה, שמונע ממנה לעשות שימוש במוצרים ובשירותים אמריקניים וגם לסחור עם חברות לא אמריקניות המשתמשות בטכנולוגיות אמריקניות. כפי שמצב נראה עכשיו, נראה כי ממשל ביידן החדש תומך בהמשך המדיניות. "לא אומר שזה לא אפשרי, אבל זה קשה ביותר, כך שבאופן כללי אין לנו ציפיות", אמר המנכ"ל, "אנחנו פשוט מוכנים לעבוד קשה, ויש לנו כסף רב כדי שנוכל לשכור מדענים". החרם האמריקני גרם לחברה הסינית לצניחה בהכנסות "דקה" לאחר שעקפה את אפל ולפני שהצליחה להתבסס במקום השני בקרב יצרניות הסלולר העולמיות, אך כעת היא צנחה למקום השביעי. אך למרות הנפילה, ציין זנגפיי, כי החברה אופטימית. "ביטחוני ביכולתה של וואווי לשרוד עולה… יש לנו ביטחון מלא בלקוחותינו". עוד אמר, כי "לקוחות קצה עליון באירופה אוהבים את אפל. מאחר שכבר אין לנו מכשירי פרימיום, מכשירי אפל סייעו לנו להוכיח שטכנולוגיית דור 5 של וואווי היא הטובה ביותר, וה- iPhone 12 הוא הסמארטפון הטוב בעולם". נראה לפי דבריו, שהחברה מתמקדת כעמת בפיתוח טכנולוגיות דור 5 לצרכנים וליישומים תעשייתיים, לצד פיתוח רכב חכם ומאמצים לפתח שירותי ענן.

התאחדות התעשיינים, מגן דוד אדום, משרד הבריאות ומפקדת אלון הודיעו לפני ימים אחדים על תחילת מבצע החיסונים נגד קורונה בחברות היי-טק ובאזורי תעסוקה של היי-טק. זאת, כדי להירתם למאמץ הלאומי להגברת היקף החיסונים נגד קורונה, שהם החסם המרכזי כעת לחזרה מלאה לפעילות של כל המשק בישראל. יש לברך על היוזמה הזו ולקוות שהיא אמנם תזכה להיענות. הפרופיל האישי של מרבית עובדי ההיי-טק הוא גילאים צעירים, שעל פי הסטטיסטיקה הנוכחית, הם הנפגעים העיקריים מהקורונה, ממלאים את מחלקות טיפול נמרץ בבתי חולים וחלקם מאבדים את חייהם, למרבה הטרגדיה. מקומות עבודה הם ללא ספק הריכוז ההגיוני והנכון כדי להגביר את קצב החיסונים, ובכך לשנות את יחסי הכוחות בין רמת התחלואה לבין מספר המחוסנים בישראל. המהלך של ההתאחדות ואיגוד חברות ההיי-טק, המהווה חלק ממנה, עשוי לתת מענה גם למחלוקת שהתפתחה בציבוריות הישראלית בשבוע שעבר לגבי אלה שלא רוצים להתחסן. כאן עלתה השאלה המוסרית-משפטית – האם מעסיק יכול לחייב עובד להתחסן כתנאי להמשך עבודתו בארגון? לפי הפרשנות המשפטית הקיימת, נכון לעכשיו החוק לא מאפשר זאת. אמנם, היועץ המשפטי לממשלה אמר כי ניתן לחוקק חוקים מתאימים, בממשלה ובכנסת. אבל במציאות של היום, ערב בחירות, יידרש זמן רב יחסית עד שהחוק יעבור בכל הערכאות. למדינת ישראל אין את האפשרות להמתין, כי מדובר בנגיף מסוכן, פעיל, שלא ממתין לאף אחד ומפתח מוטציות, ואם המשוואה של מחוסנים מול חולים לא תתהפך, אנחנו עלולים להיגרר לעוד תקופה ארוכה של סבבים ותחלואה. החיסון במקומות עבודה נעשה על בסיס של רצון טוב ושכנוע על ידי ההנהלה. יש לאפקט של חיבור עם יתר העובדים תפקיד חשוב מאוד, שיכול להגדיל את מספר המתחסנים. ההצלחה של מיזם זה צריכה להיות מודל למקומות עבודה ולארגונים ביתר המגזרים. הוא לא כופה על אף אחד שום דבר, אבל מייצר אווירה של התגייסות, או, אם תרצו, אתגר חדש, שכל מנהלי החברה והעובדים מתגייסים אליו. מה המדיניות שהארגונים צריכים לנקוט בנושא? הוויכוח בישראל הוא לא ייחודי והדילמה מה עושים עם כאלה שלא רוצים להתחסן ולא מתחסנים קיימת בכל העולם. הולכת ומתגבשת התפיסה שמצד אחד, אי אפשר להכריח אדם לקבל זריקה, אבל מהצד השני יש לכל ארגון מחויבות לשמור על בריאות העובדים שהוא ממונה עליהם. מחקר של גרטנר, שנערך בשבועות האחרונים בקרב מנהלי משאבי אנוש, מראה שלפחות בארצות הברית, מרביתם עדיין לא סגורים על עצמם מהי המדיניות שהארגון שלהם צריך ליישם בנוגע לאותם עובדים שאינם מחוסנים. אליזבת ג'ויס, סמנכלית הייעוץ לתחום משאבי האנוש בגרטנר, אומרת כי אין לשאלות אלה תשובה אחת נכונה. "מעולם לא שיחקנו במשחק הזה, והדרך הטובה ביותר היא לשים על השולחן את כל השיקולים והמרכיבים – ואז להחליט", היא מציינת. כיאה למי שמייצגת חברת ייעוץ, מיהרה ג'ויס להוסיף כי ההמלצה שלה נכונה לרגע זה וגרטנר תעדכן אותה בהתאם להתפתחות – מה שממחיש את חוסר הוודאות האמיתי סביב סוגיה זו. אחד המרכיבים בנושא זה, שעשוי להקל על ארגונים לקבל החלטה, הוא שאלת המשך העבודה מהבית אחרי סיום המשבר. ארגונים כמו סיילפורס, שכבר הודיעו לעובדים על המשך מודל העבודה מהבית, מייצג עמדה רווחת בקרב 90% ממנהלי משאבי האנוש. מודל כזה יאפשר לתת מענה טוב יותר לעובדים לא מחוסנים, על ידי כך שיעבירו (או ישאירו) אותם לעבוד מהבית, ובכך יקטינו את רמת הסיכון לעובדים אחרים. סקר שערכה גרטנר בדצמבר אשתקד הראה כי הנהלות ארגונים שמתכוונות ליישם מודלים היברידיים עושות זאת בין היתר מהשיקול של הפרדה והרחקת עובדים לא מחוסנים ממחוסנים, והן ימשיכו למשור על הפרדה בין עובדים, עד כמה שאפשר. דבר אחד ברור מאותו מחקר של גרטנר: מעסיקים מבינים שהחזרה לעבודה מלאה, גם אם תותר על ידי הרשויות, תלויה קודם כל בהיקף החיסונים, בכלל ואצלם בפרט. השורה התחתונה: מניתוח המחקרים של גרטנר אפשר להסיק שבארצות הברית מודעים לדילמת אי החיסון, אבל מחפשים דרכים יצירתיות כדי להתמודד עם זה. חקיקה או סוג של כפייה הם לא אופציה, ויש בזה הגיון רב. מן הראוי שגם בישראל, מקבלי ההחלטות ישקיעו מאמצים בהסברה, בנקיטת צעדים שיעודדו צעירים להתחסן. המודל של ההיי-טק יכול להיות מודל מנצח, ושוב נהיה עדים לכך שהאמרה שההיי-טק הוא הקטר של המשק היא לא סתם קלישאה. לכו להתחסן!

גם בשנת 2021, נראה שנשים נרתעות מללמוד את מקצועות ההנדסה – ובמקרה הרלוונטי אליי הנדסת חשמל, בטענה שאלה מקצועות "גבריים". אמירה זו רחוקה מלהיות נכונה ועלולה להוביל לתוצאה מצערת: בעוד 10 ו-15 שנים, נשים תמשכנה להיות מיעוט בתעשיית ההיי-טק. עלינו לפעול בהקדם לשינוי המצב הזה, ובהמשך אפרט כאן את הצעדים הנדרשים לעשותם. "זה מקצוע גברי", "זה לא מתאים לנשים" ו-"בטח צריך עבודת כפיים לדעת להרכיב, לפרק ולעשות דברים בשטח. זה משהו שגברים עושים, בטח לא נשים" – שלוש התשובות שעמן בחרתי לפתוח את הטור הזה הן האמירות הנפוצות של נשים לשאלה מדוע הן לא מעוניינות ללמוד הנדסת חשמל. מדובר באחד מתחומי ההנדסה הוותיקים ביותר, שמבטיח לבוגריו ביקוש קשיח גם בתנאי מיתון ותנודות של שוק העבודה, כמו בימי קורונה אלה, תנאי שכר יציבים ומתגמלים ומגוון רחב של אפשרויות קידום, תעסוקה ובניית קריירה מבטיחה. יש שיאמרו שמדובר בעוד תחום, אחד מני רבים, שבו קיים ייצוג חסר לנשים וש-"צריך לתת לזמן לעשות את שלו". לראייה, אפשר לתת כדוגמה את המערכת הפיננסית, שלאורך שנים אופיינה בהנהלה גברית באופן כמעט מוחלט ובשנים האחרונות ישנה מגמה מבורכת מאוד של נשים שממונות לתפקידי מפתח בבנקים, בחברות ביטוח ובגופים פיננסיים אחרים. אלא שבתחום ההנדסה זה עדיין לא קורה. וכשרואים מיעוט נשי בספסלי הלימוד ותחומים כמו הנדסה מכנית, הנדסת חשמל או הנדסת מחשבים, שעדיין מסווגים כ-"גבריים" בשל סטריאוטיפים שגויים מהעבר, מבינים עד כמה הבעיה הזו עמוקה וחמורה. מצב שבו נשים נרתעות מללמוד הנדסה, בזמן שהנדסה וטכנולוגיה הופכות לדבר דומיננטי יותר ויותר בכל תחומי החיים, הוא בעייתי. ומאחר שאין כיום מספיק סטודנטיות שלומדות הנדסה, מובן שהמצב יישאר בעינו גם בעוד 10 ו-15 שנים, למרות כל הקדמה, השינויים והפתיחות לכאורה. אז מה עושים? כדי להביא למהפך תפיסתי , נדרשים שינוי גישה וניפוץ עקבי ומתמשך של הסטיגמות המזוהות עם הנדסה והנדסת חשמל בפרט. תחילה, לא מדובר במקצוע "גברי" אלא במקצוע שדורש כישורים ותכונות כמו תובנה ותפיסה מדעית, ראייה מערכתית, ניהול תהליכי ויכולת סנכרון ותיאום בין מגוון מערכות ותחומי ידע. כל האיכויות הללו אינן נחלתם של גברים בלבד וקרוב לוודאי שנשים יעשו זאת בצורה טובה, חכמה ויעילה לא פחות. לעתים קרובות הן אף יעשו זאת טוב יותר. לכן, זה בהחלט מקצוע ראוי ומתאים לנשים, והן יוכלו לתרום לו ואף לפתח שיטות וטכנולוגיות איכותיות וטובות יותר, מתוך תכונתן הטבעית להעמיק בלמידה ובעשייה. ד"ר דוד ברלה, ראש בית הספר להנדסת חשמל באפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב. צילום: יח"צ לעניין "ההרכבות והפירוקים" חשוב להבהיר שמהנדסת או מהנדס הם אלה שמתכננים ומפתחים את המערכות, אך לרוב לא מרכיבים ומפעילים אותן בשטח. לכן, "העבודה הפיזית" היא לא משהו שצריך לחשוש ממנו, וגם אם נדרשת כזו, אין ספק שגם אותה נשים יוכלו לעשות באופן מיטבי. שילוב יותר נשים בהיי-טק – אמירה חברתית חשובה מן הראוי הוא להפנות את הזרקור לנגזרת חשובה ביותר של ההנדסה והשתלבות בתחום – שוויון בשכר. אין זה סוד שרמות השכר בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה הן מהגבוהות במשק. שילוב של יותר נשים בסולם הדרגות יבטיח צמצום בפערי השכר בחברה, יעניק לנשים עצמאות וביטחון כלכלי ויאפשר להן להתנהל ממקום של בחירה ולא של כורח. מעבר להזדמנות המקצועית שעומדת לרשותן, יש כאן אמירה חברתית, ערכית וחשובה מאין כמותה, שעשויה לשפר את חייהן ומעמדן של נשים רבות וכפועל יוצא מכך גם של ילדיהן ומשפחותיהן. לשבירת תקרת הזכוכית יש להוביל לתהליך מואץ במטרה לסגור את הפער הצפוי על ידי עידוד של נשים למקצועות ריאליים בכלל והנדסיים בפרט, ולשחות נגד הזרם – תרתי משמע – שהתרגלנו עד כה לראות. אין צורך להכריח ולכפות, אבל בהחלט מן הראוי לחשוף נשים למדע, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה ופיזיקה, בדיוק כפי שחושפים אותן לריקוד, עיצוב ולתחומים אחרים, שמזוהים כ-"נשיים יותר". אימוץ שינוי בגישה יבטיח שנוכל לסגור את הפער במהרה, ולאפשר השתלבות ואף הובלה נשית בתעשייה שזקוקה לכך יותר מתמיד. הכותב הוא ראש בית הספר להנדסת חשמל באפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב.

"במהלך 2020 חלה קפיצת מדרגה דיגיטלית רחבת היקף, שאילולא המגפה, יש להניח שהיא הייתה נמשכת 10 או 20 שנים. בשנה האחרונה, תהליכי הדיגיטל, ובתוכם השיווק המקוון, התפתחו וצמחו משמעותית", כך אמר גולן טובי, מנכ"ל מעו"ף לאזור המרכז בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שבמשרד הכלכלה. טובי דיבר במסגרת קפהin, כנס השיווק ב-IT, שנערך היום (א'), בהפקת אנשים ומחשבים. הוא ציין כי האזור שבאחריותו כולל חמישה סניפים: תל אביב-יפו, בני ברק, רמת גן, חולון והרצליה. מעו"ף, הסביר, הינו מערך השטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שבמשרד הכלכלה והתעשייה, אשר פועל במטרה לייעל את מתן השירותים לעסקים במשק הישראלי ולחזק את פעילותם. "לבעלי עסקים 'חנוקים' אני אומר: השגרה שאחרי הקורונה לא תהיה אותה השגרה שהייתה לפניה. אם לא תקדמו את העסקים שלכם בדיגיטל, אין לכם הרבה סיכויים לשרוד בעולם העסקי העתידי. דברים שפעם חשבנו שאם הם יקרו בדיגיטל הם יהיו הזויים הפכו למציאות בשנה החולפת – ממופעים והופעות תיאטרון ועד לסיורים וירטואליים בחו"ל. הדיגיטל פרץ לחיינו, ואז עסקים רבים נאלצו לגלות את הפלטפורמות הדיגיטליות. המסחר המקוון עשה קפיצה בהיקף פעילותו והמכירות גדלו הרבה מעבר לתרחישים. כיום, לא מעט עסקים שלא חשבו שיהיו און ליין מוכרים ברשת, למשל מסעדות בלי מטבח", אמר. "השיווק הדיגיטלי הוא שלב אחד לפני האי קומרס", ציין טובי. "גם השיווק בדיגיטל קפץ מדרגה. אלא שיש לזכור: מי שרוצה למכור באופן דיגיטלי צריך להבין שהמשמעות היא לא להקים אתר. להקים אתר בלבד זה כמו להקים חנות בלב המדבר – בלי שתהיה בה תעבורה לא יהיה לה ערך, בלי טראפיק של לקוחות לאתר אין משמעות ולא יקרה בו דבר". "יותר ויותר עסקים מבינים את חשיבות הרשת" "נדרשת מקצועיות רבה בכניסה של עסק לעולם הדיגיטל", אמר. "בעלי עסקים צריכים להבין שהם חייבים להיות ברשת, כי הדיגיטל הוא חלק מהעסק והוא שלוב עם האתר הפיזי. יותר ויותר עסקים מבינים זאת ועושים את הדברים הנדרשים ברשת. כך, היקף המכירות בענפים רבים קפץ משמעותית – בעסקי המזון, הפרחים, האיפור והקוסמטיקה, בין השאר". "נדרש לשלב בין העולמות", הוסיף טובי. "צריך לעשות את השילוב הנכון. אי אפשר רק למכור בדיגיטל. יש לשלב בין התחומים ולעשות זאת בחוכמה. מעוף שבמשרד הכלכלה מסייע לעסקים קטנים ובינוניים לעשות זאת בצורה מושכלת. אנחנו מקצים לכל אתר יועץ, שמנחה את העסק מה לעשות וכיצד, מה לבנות, מה נכון ומה מתאים לאיזה עסק, ומיהו קהל היעד. למשל, למוצרים המיועדים לצעירים ייתכן שיש לפנות בטיקטוק ובאינסטגרם, למבוגרים יותר – בפייסבוק, ולאנשים אמידים ומבוססים – לינקדאין. בכל החלטה יש לא מעט אופציות, וחשוב לבחור את זו הנכונה". לסיכום אמר טובי כי "אנחנו מספקים יועצים וייעוץ עם תוכנית המותאמת לכל עסק. מימוש התוכנית מניב סיכויי הצלחה טובים. נדרש תכנון כדי להיכנס לדיגיטל, וזה הכרחי כמעט לכל עסק. על מנת לשרוד את עידן

משרד התקשורת קבע, כי על חברות התקשורת להרחיב את חובת הכיסוי של רשת דור 4 מ-75% ל-95% משטח המדינה כדי לאפשר הרחבת הכיסוי גם למקומות מרוחקים ודלילי אוכלוסין. לצורך כך, המשרד יאפשר לחברות להפעיל 120 אתרים שיתופיים על מנת לאפשר קליטה לכלל האזרחים באחוז ניכר משטחי מדינת ישראל. לדברי המשרד, "לנוכח הצורך בשיפור איכות השירות הסלולרי הניתן ביישובים מרוחקים מחד גיסא והקשיים בתכנון ורישוי לעניין אתרי סלולר חדשים מאידך גיסא, המשרד יאפשר יישום ההוראות תוך שנתיים, למעט כיסוי ב-5% משטח אזור השירות ו-5% משטח של כביש ארבע ספרתי ותוואי מסילת-ברזל לרכבות משא – אשר לענינם יינתנו שנתיים נוספות. באופן זה, תשתפר נגישות וזמינות שירות דור 4 באופן מדורג: בטווח זמן הקרוב תשתדרג הרשת ביישובים, בצירי תנועה מרכזיים וברוב השטח הפתוח; ולאחר מכן תשתדרג הרשת בצירי תנועה שוליים וביתרת השטח הפתוח". המשרד רואה חשיבות רבה באספקת כיסוי סלולרי לכל תושבי ישראל בכל רחבי המדינה, וסבור כי בעת הזו נכון להפעיל את סמכות המשרד לחייב את חברות הסלולר להרחיב את הכיסוי הסלולרי של רשת דור 4. שלב "אבן דרך ד'" הוא השלב האחרון באבני הדרך שהתווה המשרד במכרז הדור ה-4 לכיסוי סלולרי מדורג של חברות התקשורת, שיביא לעלייה בחובות הכיסוי הסלולרי מ-75% ל-95% מכלל שטח המדינה בטכנולוגיה זו. במסגרת הצעדים שהמשרד מבצע לשיפור הכיסוי הסלולרי חשוב לציין את מכרז התדרים אשר הסתיים לאחרונה, וצפוי לשפר את זמינות הכיסוי לפחות ב-15%, לעומת המצב טרום המכרז. המהלך הוצג לשר התקשורת, בני גנץ, שבירך עליו וביקש ממנכ"לית המשרד לוודא שהמהלך מתייחס גם לכיסוי הנדרש בכבישים עם ריבוי תאונות דרכים ובאזורים ללא קליטה באיו"ש, מאחר שבמקומות אלו הצורך בקליטה הוא חיוני בהיבט הביטחוני והבטיחותי. לצד זאת, החליט המשרד לאפשר לחברות הסלולר באופן וולונטרי ובמתכונת מצומצמת ונקודתית (120 אתרים), לספק כיסוי בעזרת מפעיל אחר באזורים הספציפיים הבאים: אזור החרמון, עמק החולה, גולן צפוני, גולן תיכון, גולן דרומי, גליל עליון מזרחי, אזור אילון, אזור יחיעם, גליל תחתון מזרחי, אזור חצור, אזור כרמיאל, אזור שפרעם, הרי נצרת, רמת כוכב, אזור ים המלח, הר הנגב צפוני, הר הנגב דרומי, אזור הבשור ואזור הערבה, כהגדרתם במפת האזורים הטבעיים בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כיסוי נקודתי במתכונת זו יעמוד לצד האפשרויות הקיימות כיום לביצוע שיתוף פסיבי של אתרים ותרנים בלבד, ולביצוע שיתוף רשתות בהתאם למדיניות השיתוף המאושרת של המשרד, זאת במטרה להרחיב את הכיסוי הכולל של רשתות הסלולר ומבלי לפגוע באיכות השירות המסופקת למנויים. לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת. צילום: לע"מ לדברי לירן אבישר בן חורין, מנכ"לית משרד התקשורת, "כל אזרח ישראלי בכל מקום זקוק לכיסוי סלולרי. תכלית המהלך היא להרחיב משמעותית לכל חלקי הארץ את פריסת רשת הדור 4 ליישובים, לנתיבי תחבורה, למנהרות ובשטחים פתוחים, כגון אזורי טיולים. המשרד יוודא שהנושא נאכף ומבוצע בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו בהחלטה. רשת דור 4 תהיה רשת העוגן המרכזית במדינת ישראל לשירותי סלולר באופן המאפשר את סגירת הרשתות הישנות והמשך פיתוחה של רשת הדור החמישי".

קבוצת ריגול הסייבר הנתמכת על ידי איראן, חתלתול סטטי (Static Kitten) תקפה ותוקפת גופים ממשלתיים בכוויית, באיחוד האמירויות ובכלל המזרח התיכון, כך לפי מחקר איומים חדש של אנומלי (Anomali). על פי חברת אבטחת הסייבר מבוססת המודיעין, קבוצת ריגול הסייבר שקשורה לאיראן היא כנראה גורם האיומים. זאת, על סמך השילוב של הפיתיונות עם נושאים גיאו-פוליטיים ישראליים, התייחסויות למשרד החוץ והשימוש בטכניקות וטקטיקות ספציפיות במערכה. על פי החוקרים, ההאקרים, חברי קבוצת סטטיק קיטן, מנסים להתקין במחשבי הקורבנות כלי לניהול מרחוק בשם ScreenConnect, אשר נרכש על ידי ConnectWise ב-2015. הכלי, אמרו, עובר התאמה אישית ליעד המותקף בטרם הוא נשלח אליו. כך, הנוזקה הנשלחת לקורבנות כוללת כתובות אתרים הנחזים להידמות למשרד החוץ של כוויית ולמועצה הלאומית של איחוד האמירויות. חתלתול הסטטי ידוע גם בכינויים מרקורי (MERCURY) ו-MuddyWater. פעילותה התגלתה בראשונה ב-2017, ושנה לאחר מכן חשפו חוקרי קספרסקי כי היא הרחיבה את המתקפות שלה מעבר למזרח התיכון אל אסיה, אירופה ואפריקה. הקבוצה נצפתה בראשונה במסגרת התקפות בעיראק וערב הסעודית. לאחר מכן נחשפה פעילות נוספת, גדולה, שהייתה הממוקדת בגופים ממשלתיים בירדן, טורקיה, אזרבייג'ן, פקיסטן ואפגניסטן. זאת, בנוסף למיקוד המתמשך במטרות המקוריות. הנוזקה בה השתמשו ההאקרים הופצה באמצעות קמפיין פישינג ממוקד ומותאם אישית, הכולל מסמכי אופיס המבקשים מהמשתמשים לאפשר פקודות מקרו המובנות בהן. חוקרי אנומלי סיכמו באומרם, כי ככל הנראה קבוצת ההאקרים פועלת בחסות ובתמיכת משמרות המהפכה של הרפובליקה האיסלאמית. "נראה כי המטרה הסופית של התוקפים היא להשתמש בכלי כדי להתחבר לנקודות קצה ברשתות הארגון היעד, מה שמאפשר להם לבצע תנועות רוחביות נוספות ולבצע פקודות שרירותיות במטרה להקל על גניבת נתונים. שימוש בתוכנות לגיטימיות למטרות זדוניות עלול להיות דרך יעילה עבור שחקני האיום. כך, חתלתול סטטי עשוי להשתמש בתכונות של ScreenConnect כדי לגנוב מידע רגיש או להוריד נוזקות לצורך פעולות תקיפה בסייבר נוספות". "המזרח התיכון מהווה זה זמן רב נקודת התפרצות של פעילות ריגול סייבר וקינטי. ארגונים מאזור זה של העולם צריכים להיות ערניים במיוחד, כי היבטים כמו הגידול בעבודה מרחוק, התקנה של דור 5 והאימוץ של הענן מגדילים כל הזמן את משטחי התקיפה", אמר א.ג'. נאש האב, מנהל אסטרטגיית מודיעין הסייבר של אנומלי, "כדי להישאר מוגנים תוך עשיית עסקים בסביבת הסייבר של היום, ארגונים צריכים שתהיה להם גישה למודיעין, שמאפשר למנתחי האיומים לבצע חקירות יעילות, לזהות איומים ולבצע פעולות תגובה מהירות".

אמזון. צילום: BigStock בסוף השבוע (ו') הגישה אמזון (Amazon) תביעה נגד התובעת הכללית של ניו יורק, לטיטיה ג'יימס, עקב חקירה שערך משרדה, ושמסקנותיה עלולות להביא לכך שאמזון תיקנס ותיענש. החקירה הושקה באביב האחרון, בשל חשד להזנחת אמצעי הבטיחות במקום העבודה בזמן קורונה בשניים ממרכזי ההגשמה של ענקית המסחר האלקטרוני בארה"ב. משרד התובעת הכללית התגייס לחקור את הדברים בעקבות מחאה של עובדים במחסן אמזון בסטטן איילנד שבניו יורק ועתיד לשחרר את המסקנות ולדרוש ענישה לענקית מסיאטל. בתביעה שהגישה אמזון כעת טען כי ג'יימס יישמה תקן "לא עקבי ולא הוגן" לבטיחות במקום העבודה במהלך בדיקתה. בנוסף גרסו עורכי הדין של אמזון שלתובעת הכללית אין את הזכות לעסוק בענייני מקום העבודה, שנמצאים בכלל בסמכות פדרלית דרך חוקי עבודה לאומיים. "אמזון לא יכולה לקבל את ניסיון התובעת הכללית להכפיף את אמזון לסטנדרט לא עקבי ולא הוגן לבטיחות במקום העבודה, שמוקדם על ידי החוק הפדרלי ומוקצה לתחום השיפוט העיקרי של הרגולטורים הפדרליים – במיוחד כאשר העובדות הבסיסיות מראות שאמזון עשתה עבודה מופתית בתגובתה למגיפה העולמית חסרת התקדים", ציינו עורכי הדין בתביעה נגד ג'יימס. הרוויחו מיליארדים על גב העובדים שבטיחותם הוזנחה אמזון טוענת בנוסף כי התובעת הכללית לא זיהתה את מאמציה לטפל בעובדים שלה, כמו למשל את 800 מיליון הדולרים שהוצאו במחצית הראשונה של 2020 על אמצעי בטיחות סביב הקורונה. יצוין כי סכום מרשים זה מייצג בערך 0.2 אחוז מההכנסות הכלליות של אמזון, שעמדו ב-2020 על 386 מיליארד דולר. בתגובה חריפה במיוחד לתביעה נגדה, שפרסמה התובעת הכללית של ניו יורק בהצהרה, נטען כי עובדי אמזון "נאלצו לעבוד בתנאים לא בטוחים, כל זאת בזמן שהחברה ומנכ"לה הרוויחו מיליארדים על גבם". ג'יימס המשיכה וציינה כי "פעולה זו של אמזון אינה אלא ניסיון עצוב להסיח את הדעת מהעובדות ולהתרחק מאחריות על כישלונותיה בהגנה על עובדים חרוצים מפני נגיף קטלני". בטיחות העובדים הוזנחה? מחסן של אמזון. צילום אילוסטרציה: BigStock "תנו לי להיות ברורה", המשיכה ג'יימס את דבריה, "לא נבהל מאף אחד, במיוחד מבריונים תאגידיים ששמים רווחים לפני בריאותם ובטיחותם של אנשים עובדים. אנו נותרים בלתי פגיעים במאמצינו להגן על עובדים מפני ניצול, ונמשיך לבדוק את כל האפשרויות המשפטיות שלנו". הפרשה והחקירה החלו כאמור במרץ 2020, עקב שני מקרים של פיטורי עובדים במחסן בסטטן איילנד – תחילה אמזון פיטרה את כריס סמולס, עובד במחסן שעזר בארגון מחאה על תנאי העבודה הקשורים למגיפה, בגין הפרת כללי הריחוק החברתי והסגר. פיטוריו של סמולס עוררו את התנגדותה של ג'יימס וקריאה מצידה לחקירה של המועצה הלאומית ליחסי עבודה. אמזון ידועה בסלידתה מאיגודים ומעובדים שמעזים לחבור אלו לאלו ולתבוע ממנה שינויי בתנאיהם – כפי שניתן ללמוד מפרשת איגוד העובדים של אמזון שעל הפרק באלבמה כיום, ושאותו ניסתה אמזון למסמס באמצעים שונים. יצוין כי זמן מה לאחר פיטורי סמולס החברה פיטרה עובד אחר מאותו מחסן, דריק פאלמר שמו, שהתקומם נגדה ונגד התנהלותה באותה תקופה. פאלמר נמנה עם קבוצה של עובדי אמזון שתבעה את החברה בשנה שעברה בטענה כי היא "ביקשה ליצור חזית של תאימות", תוך הסתמכות "על תקשורת מוטעית מכוונת עם עובדים", וכן על "תרבות הפחד במקום העבודה", וכל זאת בכדי "לשמור פרודוקטיביות תוך הפחתת עלויות". תביעה זו נדחתה בנובמבר 2020. באותו חודש הגיש סמולס תביעה נגד אמזון בטענה כי החברה מפרה את זכויותיו האזרחיות.

דל טכנולוגיות מינתה את איתי משולם בן ה-32 למנהל הטכנולוגיות של גוף הייעוץ והשירותים המקצועיים בחברה לאזור EMEA. זאת, בנוסף לתפקידו כפריסייל ייעוץ במרכז ובמזרח אירופה. תחת אחריותו נמצאים תחומי הטכנולוגיה העיקריים ב-דל, הכוללים דטה, 5G, מחשוב קצה, ענן, בינה מלאכותית, למידת מכונה ואבטחת מידע. במסגרת תפקידו, משולם יפעל עם הלקוחות והשותפים של דל, וכן עם התעשייה, יהיה חלק מעיצוב החזון הטכנולוגי העתידי של החברה, יצמיח כישרונות טכניים ישראליים בתחום, ינתח תובנות שישפיעו על חידושים עתידיים ויצור קהילה רשמית ושיתופית עם מטה ה-CTO וצוותי השטח של הפריסייל בה.