"על כל ארגון, בכל סדר גודל ומכל מגזר פעילות, להיות ערוך נגד כלל איומי הסייבר: האקרים שלוחי מדינות, ארגוני פשע מאורגן, נערים זבי חוטם או מתחרים שמרגלים ומנסים להשיג מודיעין עסקי. ברגע שיש איום בסייבר, נדרש להתייחס אליו, למנוע אותו ואז להשמידו. לא מעניין אותי אם יריב הסייבר שניצב מולי הוא פושע שיש לו שפן גדול בכובע או איש עסקים הלובש חליפה מחויטת, אם הוא האקר 'קטן' או טייקון. יש לפעול בנחישות נגד כל מי שמנסה לשבש, להפריע ולהשבית את הפעילות של הארגון, ונגד כל מי שמנסה לשים יד על הקניין הרוחני שלו – בין אם הוא יחיד או שלוח מדינה", כך אמר האלוף (מיל') דני יתום. האלוף (מיל') יתום, לשעבר ראש המוסד, אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי "מנהלי אבטחת המידע מתמודדים מול שלל אתגרים, שרק גדלים והופכים למורכבים יותר. כל ארגון נדרש לבקרה על פעילות העובדים שלו, היכן הם גולשים, מה הם עושים בעבודה. אתגר נוסף הוא גניבות הקניין הרוחני וסודות מסחריים. כל ארגון צריך להבטיח שרמת אבטחת המידע והגנת הסייבר שלו היא בקצה העליון, בשפיץ של הטכנולוגיה. כל חברה צריכה להגן על האוצר שלה, ועליה להיות דרוכה וערוכה נגד כלל האיומים – פנימיים וחיצוניים גם יחד". התפקיד החדש של דני יתום בשנותיו הרבות במערכת הביטחון כיהן יתום בשלל תפקידים: בין השנים 1999 ל-2001 הוא שימש כראש המטה המדיני-ביטחוני של ראש הממשלה דאז, אהוד ברק. הוא אף היה ראש אגף התכנון בצה"ל, אלוף פיקוד המרכז ומזכירם הצבאי של שרי הביטחון משה ארנס ויצחק רבין, ושל ראשי הממשלה רבין ושמעון פרס. בשנים 1996-1998 הוא כיהן כראש המוסד ועמד בראש ארגון הביון בעת ניסיון ההתנקשות בבכיר החמאס חאלד משעל על אדמת ירדן – שנכשל וגרם למשבר מדיני, שכדי לפתור אותו נאלצה ישראל לשחרר את מנהיג הארגון דאז, השייח' אחמד יאסין. יתום כיהן כח"כ מטעם מפלגת העבודה בין השנים 2006 ל-2008. במערכת הבחירות הנוכחית הוא התמודד שוב לכנסת, כיו"ר מפלגת גמלאי ישראל – שפרשה מהמרוץ. באחרונה מונה יתום לנשיא קבוצת WHEN (ר"ת World Health Energy Holdings). הקבוצה נסחרת בבורסה בארצות הברית, ועוסקת באבטחת מידע והגנת הסייבר. "בתפקידי זה", אמר, "אתווה את האסטרטגיה העולמית של החברה ואוביל בנושאים של מדיניות אבטחה". לדבריו, "WHEN מפתחת פתרונות אבטחת מידע לשווקי ה-B2C וה-B2B. אנחנו מפתחים כלים טכנולוגיים חדשניים על ידי יישום טכנולוגיית זיהוי דפוסים, המבוססת על פעילויות אינטרנט של הדברים, מכשירים ניידים, שרתים ומחשבים. הטכנולוגיה מנתחת התנהגות אנושית ומכשירים, מערכות יחסים וניהול תהליכים עסקיים. זאת, במטרה לזהות ולמנוע באופן אוטומטי סיכונים אפשריים לאנשים פרטיים ולחברות". יתום ציין כי "המערכת שלנו יושבת על מכשירי הקצה ומזהה התנהגויות חשודות, לאחר שהיא בונה פרופיל לכל אחד מהאנשים – למשל, כניסה למחשבי הארגון ביום כיפור בשתיים בלילה. הזיהוי נעשה במגוון דרכים – קול, תמונה ונתונים אלקטרו-מגנטיים. אנחנו משתמשים בהרבה בינה מלאכותית, כדי לעשות את הדברים יעילים יותר". "חטיבת אבטחת הסייבר של הקבוצה מפתחת כלי אבטחת מידע לקהלים שונים, שמסוגלים לחזות איומי סייבר פנימיים וחיצוניים, כאחד", הוסיף יתום. "היות שנראה שה-'טובים' מפסידים במלחמת הסייבר ובהגנה על הביטחון הגלובלי – הגיע הזמן לבחון מחדש את השיטות המסורתיות של אבטחת המידע, ולעשות זאת באמצעות טכנולוגיה חדשנית. הגידול במתקפות הסייבר ודליפות המידע בשנה החולפת רק חיזק את החיוניות של אבטחת הסייבר כנכס קריטי עבור כל מדינה וכל ישות ברחבי העולם. WHEN נותנת מענה לאתגרי איומי סייבר, ואני מקווה, ומעריך, שהשווי שלה יוכפל עד ישולש בתוך שנתיים-שלוש".

שורה של פרויקטים זכו בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, שתוצאותיה הוכרזו בשבוע שעבר באירוע שהתקיים באופן היברידי – באולם האירועים East בתל אביב ואונליין. את התחרות הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ונטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. התחרות התקיימה זו השנה ה-17 על ידי אנשים ומחשבים, שחוגגת 40 שנות פעילות בקהילת ה-IT. במהלך כל שנות התחרות הגישו ארגונים מובילים במשק יותר מ-4,300 פרויקטים. גם השנה נשבר שיא של מספר הפרויקטים שהוגשו – 847, ב-11 קטגוריות. הפרויקטים שונים ומגוונים, ומגיעים ממגוון ארגונים ממשלתיים, עיריות, כוחות הביטחון, מוסדות ממשלתיים, ארגונים מסחריים, בנקים, מוסדות רפואיים, חברות ביטוח, מוסדות להשכלה גבוהה ועוד. שמות החברות הזוכות והנימוקים לזכייתן נמצאים כאן, כאן וכאן. השמות והנימוקים לתארים שהוענקו למנמ"רים המצטיינים נמצאים כאן. בסדרת כתבות זו אתם מוזמנים לחזות בתמונות של המצטיינים מקבלים את האותות ומאושרים על הבמה – פעם ראשונה בכנס פיזי אחרי שנה של קורונה. מימין: ליאור שמש, מנהל תשתיות וטכנולוגיה ברשות המים; ריבה שירזי, מנמ"רית הרשות; דקל אופיר, יועץ באבנת; ומנחם גרטלר, מנב"ט רשות המים. צילום: ניב כהן מימין: צחי שטאובר, מנהל פרויקטים ברשות המים; ריבה שירזי, מנמ"רית הרשות; ליהי וינר, סמנכ"לית באקסיומה; ואילנה גרניט, מנהלת פרויקטים באקסיומה. צילום: ניב כהן אנשי גילת טלקום: מימין – צחית סמגה, סמנכ"לית שירות ותפעול; אסף לביא, מנמ"ר; ותומר יודלביץ', מיישם מערכות מידע. צילום: ניב כהן אנשי לאומית שירותי בריאות: מימין – דוד משען, מנהל תחום פיתוח דיגיטל; מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות מידע; וקרן מור חיים, מנהלת מחלקת איכות השירות. צילום: ניב כהן מימין: מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות מידע בלאומית שירותי בריאות; קרן מור חיים, מנהלת מחלקת איכות השירות בלאומית; דוד משען, מנהל תחום פיתוח דיגיטל בקופה; רון יניב, סמנכ"ל השיווק של Zigit; ועמית מלר, מנכ"ל החברה. צילום: ניב קנטור לחלק א' לחצו כאן. לחלק ב' לחצו כאן.

חברת הפינטק הישראלית איטורו הודיעה היום (ג') על יציאה להנפקת SPAC בניו-יורק באמצעות חברת ה-SPAC הציבורית FinTech Acquisition Corp. V. לאחר סגירת העסקה, הצפויה ברבעון השלישי של השנה, תפעל החברה הממוזגת תחת השם איטורו ותהיה רשומה למסחר בנאסד"ק. העסקה בוצעה לפי שווי של 10.4 מיליארד דולר. דיווחים אודותיה פורסמו כבר אתמול, אולם ההודעה הרשמית יצאה היום. איטורו גייסה באחרונה 900 מיליון דולר, מהם רבע מיליארד במזומן ו-650 מיליון מהנפקת PIPE לפי שווי של 10 דולר למניה, ממשקיעים כגון קבוצת ההשקעות ION, הקרן של סופטבנק ו-Third Point. לחברה צפויים להיות בעקבות העסקה כ-800 מיליון דולר נטו במזומן במאזן כדי לתמוך בצמיחה עתידית. מחזיקי המניות הקיימים באיטורו, כולל משקיעים קיימים ועובדי החברה, יישארו המשקיעים הגדולים ביותר, ויחזיקו כ-91% מהחברה הממוזגת. שנת הקורונה – שנה של צמיחה גדולה לאיטורו חברת SPAC היא סוג של חברת מדף, שהוקמה במיוחד והונפקה בבורסה כדי לאפשר לחברות שירצו בכך קיצור דרך להנפקה, באמצעות התמזגותן אליה. ההנפקות באופן זה נעשות פופולריות יותר ויותר, וגם חברות ישראליות החלו להיסחר כך בנסדא"ק , או שהן נמצאות בדרך לשם – ביניהן אוטונומו וקוגנייט מבית ורינט. רק אתמול הודיעה איירון סורס כי היא יוצאת להנפקת SPAC לפי שווי של יותר מ-10 מיליארד דולר. דני ימין, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, וקובי רוזנגרטן, לשעבר שותף ב-JVP, הודיעו בחודש שעבר כי הם הקימו את Byte Acquisition – חברת SPAC להשקעה בטכנולוגיות ישראליות. גם איטורו בדרך להנפקת SPAC. אילוסטרציה: BigStock איטורו הוקמה ב-2007 ומציעה רשת השקעות חברתית, שמאפשרת לאנשים להשקיע במגוון נכסים לפי העדפתם – ממניות או שברי מניות ללא עמלה ועד למטבעות דיגיטליים. המשתמשים יכולים לסחור ישירות בעצמם, להשקיע בתיקים חכמים או לשכפל אסטרטגיות השקעה של משקיעים מצליחים ברשת בלחיצת כפתור. שנת הקורונה היטיבה עם העסקים של איטורו: הכנסות החברה צמחו ב-147% ליותר מ-600 מיליון דולר, מספר הטרנזקציות שבוצעו ברשת שלה צמח ל-27 מיליון בחודש והחברה צירפה לשורותיה חמישה מיליון משתמשים רשומים חדשים – כמו המספר שאותו היא צירפה בתשע השנים הראשונות לאחר שהוקמה, בין 2007 ל-2016. מספר המשתמשים החדשים החודשי יותר מהוכפל – ל-440 אלף ב-2020 לעומת 192 אלף ב-2019, ואת 2021 היא פתחה עם 1.2 מיליון משתמשים חדשים בינואר, שביצעו 75 מיליון טרנזקציות. אולם, בחברה חוזים שנתונים אלה יתמתנו בהמשך השנה וב-2022. "נמשיך להעסיק את רוב העובדים בישראל" יוני אסיא, שיסד את איטורו יחד עם אחיו הבכור, רונן, אמר במסיבת עיתונאים עם ההכרזה על ההנפקה כי "אנחנו גאים להיות אחת מחברות הצמיחה הגדולות בישראל ואחת מחברות הפינטק הגדולות בעולם. נמשיך להעסיק את רוב העובדים שלנו בישראל". מספר העובדים הכללי של איטורו עומד כיום על כ-1,200 והיא מגייסת בימים אלה מאות עובדים חדשים, במיוחד למרכז המו"פ שלה. אסיא דיבר באירוע על ההתפתחויות הבולטות האחרונות בשוק הפיננסי-טכנולוגי. "העולם הולך ועובר להשקעות באמצעות פלטפורמות דיגיטליות, ואנחנו מאוד מאמינים בזה. יש בשוק הזה הזדמנויות בסך כולל של טריליוני דולרים", אמר. על הביטקוין הוא אמר כי המטבע "מגיע לשיא כל הזמנים עם התעניינות גוברת של אנשים מכל מקום בעולם להשקיע במטבעות דיגיטליים. שוק ההון כיום הוא הכי מעניין בשני העשורים האחרונים". יש לציין שהמטבעות הדיגיטליים היוו כ-16% מסך ההכנסות של איטורו ב-2020. על הבלוקצ'יין ציין אסיא כי "הטכנולוגיה הזו הולכת לייצר מהפכה משמעותית בעולם הפיננסי בעשור הקרוב, מקצה לקצה". כמו כן, אמר, "אנחנו מסתכלים מקרוב על עולם השקעות ה-NFT. ככלל, החיבורים בין העולם הפיננסי המסורתי לבין העולמות האלה, היותר מתקדמים טכנולוגית, זה משהו שאנחנו מאוד מאמינים בו". באשר להשפעות הקורונה, אסיא אמר כי "העובדה שהרבה אנשים היו בבית שלהם גרמה להאצה של הטרנספורמציה הדיגיטלית בהרבה מאוד שווקים, והשקעות בריטייל הוא אחד מהם. שזאת, יחד עם הדפסות הכסף על ידי ממשלות בכמות בלתי נתפסת, מתן ההלוואות לאנשים, ריביות האפס והשיח סביב כל זה הביאו לעלייה גדולה מאוד בעניין של דור שלם בעולם ההשקעות, המניות והמטבעות הדיגיטליים. זה מביא להתעניינות גדולה יותר באיטורו ובפלטפורמה החברתית שלנו". לדברי בטסי כהן, יו"ר דירקטוריון FinTech V, "החברה האם שלנו תרה אחר חברות בעלות צמיחה נרחבת, בקרות יעילות וצוותי ניהול מצוינים. איטורו עונה על שלושת הקריטריונים האלה. בשנים האחרונות ביצרה איטורו את מעמדה כרשת החברתית להשקעות המובילה מחוץ לארצות הברית, התוותה את תוכניותיה לשוק האמריקני וגיוונה את ערוצי ההכנסה שלה. כעת היא נמצאת בנקודת צמיחה משמעותית ואנחנו מאמינים שהיא ממוצבת באופן יוצא דופן על מנת לנצל הזדמנות זו".

פלטפורמת שיחות הווידאו והתקשורת לעסקים, Teams, ושירותים אחרים של ענקית התוכנה מיקרוסופט, כמו 365, Azure ו-Dynamics 365, סבלו משיבושים במהלך השעות האחרונות עקב תקלה עולמית נרחבת, כך הודיעה החברה עצמה. "משתמשים לא יוכלו לגשת למספר שירותי מיקרוסופט. זיהינו את הגורם לבעיה וננקוט פעולה בכדי למתן את ההשפעה. בעיה זו עלולה להשפיע על כל משתמש", נמסר בהצהרה שפרסמה הענקית מרדמונד במהלך הלילה האחרון. על פי הדיווחים, התקלה התרחשה לאחר עדכון למערכת האימות, ולכן החברה הסירה אותה, כך ציין חשבון הטוויטר של מיקרוסופט Microsoft 365 Status. Microsoft Teams לפי אתר DownDetector, המסכם דיווחי גולשים ומשתמשים אודות תקלות בשירותים, הכשלים החלו בסביבות השעה 20:45 אמש (ב') ובשעה 22:00 הגיעו לשיא, אז כ-30 אלף משתמשים דיווחו למשל שהם נתקלים בבעיות בשירותי Teams. בשעות שעברו מאז הכשלים בשירותים הלכו ופוחתו והשפיעו על פחות ופחות משתמשים. "אישרנו שההשפעה הוקלה במידה רבה, ונמשיך לספק עדכונים ספציפיים לשירות באמצעות http://status.office.com ותחת MO244568 (שם התקלה – ג"פ) במרכז הניהול", צייץ דף הסטטוס של מיקרוסופט בשעות הבוקר המוקדמות לפי שעון ישראל. כשעה לפני פרסום הדיווח הזה בישרה מיקרוסופט בדף זה כי: "מרבית השירותים שהושפעו על ידי MO244568 התאוששו, למעט Intune ו-Microsoft Managed Desktop, שמועברים כעת תחת (שמות התקלות – ג"פ) IT244611 ו-MG244657 בהתאמה. ניתן למצוא פרטים נוספים במרכז הניהול". התקלה חיבלה בפעולה השוטפת של ארגונים רבים, כמו גם של משתמשים פרטיים, שמיהרו להלין עליה ברשתות החברתיות, כנהוג בימינו.

ענקית התקשורת הפינית נוקיה הודיעה אתמול על תוכניות לפטר עד 10,000 משרות בתוך שנתיים במסגרת תוכנית רחבה יותר של רה-ארגון, המיועדת לאזן את בסיס ההוצאות שלה לצורך הגדלת ההשקעות במו"פ, כשהיעד העיקרי שלה, לפי המנכ"ל, פקה לונדמרק, הוא להוביל מבחינה טכנולוגיות ולהשיג יכולות שיאפשרו לה להתמודד טוב יותר מול המתחרות אריקסון השוודית ו-וואווי הסינית. לונדמרק, שנכנס לתפקיד באוגוסט 2020, החל לערוך בה שינויים כדי לשקם אותה מההתנהלות העסקית השגויה תחת ההנהלה הקודמת, שפגעה בתוכניותיה לדור 5 וגרמה גם לירידת מניותיה ולכך שאיבדה חמישית מערך השוק שלה. תחת ההנהלה הקודמת הורידה נוקיה את הצפי שלה לרווח ועצרה את תשלום הדיווידנדים לבעלי מניותיה. באוקטובר האחרון הוא הודיע על אסטרטגיה חדשה, שמתמקדת בארבע קבוצות עסקיות, ואמר, כי "נעשה כל מה שצריך" כדי להוביל בדור 5, תוך שהוא לוקח בחשבון את האפשרות לכבוש נתחי שוק ש"יתפנו" בשל החרם האמריקני על וואווי, שגרם לה לאבד נתחי שוב בארה"ב ובמדינות רבות נוספות ששיתפו פעולה עם הקמפיין של ממשל טרמאפ להדרתה מהשתתפות בפריסת תשתיות דור 5. "החלטות שיש להן השפעה על העובדים שלנו לא נעשות בקלות", אמר המנכ"ל בהצהרה. "העדיפות הראשונה שלי היא להבטיח שכל אחד שיושפע יקבל תמיכה". החברה הפינית מעסיקה כרגע 90 אלף עובדים, זאת לאחר שקיצצה אלפי משרות לאחר שרכשה את אלקטל-לוסנט ב-2016. הקיצוצים החדשים אמורים, לפי הערכתה, לחסוך לה הוצאות של כ-600-700 מיליון אירו עד 2023, מחצית מהן כבר ב-2021 כשחלק מן ההוצאות שייחסכו ישמשו להגדלת ההשקעות במו"פ וליכולות עתידיות. "התוכניות האלה הן גלובליות", ציין המנכ"ל, "וקרוב לוודאי שישפיעו על רוב המדינות. באירופה הודענו כבר לנציגויות העובדים, ואנו ממתינים לביצוע תהליכי ההתייעצות ולהתחיל בקרוב במקומות שזה אפשרי". במקביל, כאמור, נוקיה מתכננת להגדיל את השקעותיה במחקר ופיתוח ויכולות עתידיות בתחומי דור 5, ענן ותשתיות דיגיטליות. "החברה מעבירה את המיקוד שלה למחקר ופיתוח, שצפוי להוביל לצמיחה ולשולי רווח טובים יותר בעתיד", אמר המנכ"ל. נוקיה פועלת בישראל תחת הנהלתו של אריק טל. החברה לא דיווחה על השינויים הצפויים בישראל.

וואן הציגה בדו"חות הכספיים שאותם היא פרסמה היום (ג') תוצאות מצוינות, לרבות שיא בהכנסות הרבעוניות. החברה רשמה עליות בולטות בסעיפים העיקריים הן ב-2020 כולה והן ברבעון האחרון שלה. יש לציין שהתוצאות לא כוללות את אלה של טלדור, שרכישתה תמורת כ-250 מיליון שקלים הושלמה בחודש שעבר, ולכן היא עדיין מפרסמת תוצאות בנפרד. במהלך השנה, ההוצאות של וואן גדלו ב-16.9% ל-1.7 מיליארד שקלים וההכנסות שלה עלו ב-17.4% ל-1.9 מיליארד. היחס החיובי, לטובת ההכנסות, השפיע לטובה על הרווחיות: הרווח התפעולי השנתי זינק ב-23.9% ל-145 מיליון שקלים והרווח הנקי – ב-16.5% ל 101.4 מיליון. התוצאות ברבעון המדווח היו טובות הרבה יותר מאשר בשנה כולה: גם במהלכו היא רשמה עליות בולטות ברווחיות ובהכנסות – גידול ניכר יותר מאשר בהוצאות. הנתונים מראים שהוצאות החברה זינקו ברבעון האחרון של השנה ב-41.36% ל-540.9 מיליון שקלים וההכנסות צמחו ב-41.4% ל-587.9 מיליון. הרווח הנקי האמיר ב-49.3% ל-34.5 מיליון שקלים. נתונים נוספים מראים שההוצאות הגולמיות הרבעוניות זינקו ב-44.4% ל-490.5 מיליון שקלים, הרווח הגולמי צמח ב-28.2% ל-97.4 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 16.6%. בסעיפי התפעול, ההוצאות רשמו עלייה של 17.5% ל-50.4 מיליון שקלים והרווח זינק ב-42% ל-47 מיליון. מי קיבל את השכר הגבוה ביותר בוואן? עלות השכר של העובדים הבכירים בוואן צמחה בשנה החולפת ב-38% ל-13.8 מיליון שקלים. עם זאת, הנתון הזה מטעה, שכן הוא כולל את חמשת בעלי השכר הגבוה שקיבלו את שכרם ישירות מהחברה וכן שלושה בכירים שקיבלו אותו באמצעות גורם חיצוני. אם מנטרלים את זאת, עלות השכר של בכירי וואן גדלה ב-2020 ב-20.7% ל-9.4 מיליון שקלים. חמשת מקבלי השכר הגבוה ישירות מהחברה הם יוסי צייגר, מנכ"ל הראל טכנולוגיות מידע, ששכרו זינק ב-37.6% ל-2.333 מיליון שקלים; אדי קורן, שלא נכלל בין מקבלי השכר הגבוה ב-2019, עם 1.897 מיליון שקלים ב-2020; שלום כהן, עם עלייה זעומה של 0.4% ל-1.872 מיליון; שני אנקוריון, עם זינוק של 27.7% ל-1.668 מיליון; ושלום דיין, שעלת שכרו צמחה ב-17.2% ל-1.666 מיליון שקלים. בנוסף אליהם, בתוצאות השנתיות מוזכרים עוד שלושה בכירים בחברה שכאמור, מקבלים את השכר שלהם מגורמים חיצוניים: עדי אייל, מנכ"ל וואן, ששכרו שולם באמצעות מחשוב ישיר ורשם ירידה של 4.5% ל-2.08 מיליון שקלים; רונן בנבנישתי, מנהל חטיבת ה-ERP, שעלות שכרו הסתכמה ב-1.274 מיליון ולא נכלל בין מקבלי השכר הגובה ב-2019; ואורי אנוך, מנהל הכספים, שגם הוא לא נכלל ברשימה הקודמת ושעלות שכרו ב-2020 הסתכמה בקצת יותר ממיליון שקלים. אייל ציין כי "אנחנו מסכמים את השנה ואת הרבעון עם תוצאות שיא, וזאת על אף האתגרים יוצאי הדופן שהציבה הקורונה בפנינו ובפני המשק כולו. לשמחתנו, השכלנו להתאים בצורה אופטימלית את פעילותנו לצרכים המשתנים של לקוחותינו ושל הסביבה העסקית, והדברים באים לידי ביטוי בתוצאות הכספיות". "בשנה האחרונה הרחבנו את פעילות הענן שלנו וחיזקנו את מעמדה של וואן בעולמות התוכנה המתקדמים, וזאת לצד צמיחה גם בפעילויות האחרות שלנו", אמר. אייל התייחס לרכישת טלדור וקרא לה "אחד המהלכים האסטרטגיים המשמעותיים ביותר בתולדות וואן. טלדור משלימה אותנו בתחומים רבים, מאפשרת לנו, בין היתר, כניסה לתחומי ה-BPO והתקשורת, ותהפוך את וואן לקבוצת ה-IT השנייה בגודלה בשוק הישראלי. אנחנו פועלים במרץ בימים אלה להטמעתה של טלדור בתוך וואן, ומעריכים שרכישתה תתמוך בהמשך יישומה של האסטרטגיה להאצת הצמיחה העסקית שלנו".

ואסט דטה (Vast Data) הודיעה היום (ג') על מינויו של איל גורדון לארכיטקט תוכנה בכיר בחברת האחסון. במסגרת תפקידו הוא אחראי על פיתוח ארכיטקטורה, הכוללת פונקציונליות חדשה בפתרון הקיים של החברה, וכן על ארכיטקטורות של קווי מוצרים נוספים שהחברה מתכננת להוציא לשוק בשנים הקרובות. בתפקידו הקודם שימש גורדון כארכיטקט ראשי בסילק (לשעבר קמינריו) ולפני כן כראש צוות פיתוח פלטפורמת אחסון מידע ביבמ. גורדון הוא בעל תארים ראשון ושני במדעי המחשב מהטכניון.

שורה של פרויקטים זכו בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, שתוצאותיה הוכרזו בשבוע שעבר באירוע שהתקיים באופן היברידי – באולם האירועים East בתל אביב ואונליין. את התחרות הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ונטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. התחרות התקיימה זו השנה ה-17 על ידי אנשים ומחשבים, שחוגגת 40 שנות פעילות בקהילת ה-IT. במהלך כל שנות התחרות הגישו ארגונים מובילים במשק יותר מ-4,300 פרויקטים. גם השנה נשבר שיא של מספר הפרויקטים שהוגשו – 847, ב-11 קטגוריות. הפרויקטים שונים ומגוונים, ומגיעים ממגוון ארגונים ממשלתיים, עיריות, כוחות הביטחון, מוסדות ממשלתיים, ארגונים מסחריים, בנקים, מוסדות רפואיים, חברות ביטוח, מוסדות להשכלה גבוהה ועוד. זהו החלק הרביעי בכתבה אודות הפרויקטים הזוכים. לחלק הראשון לחצו כאן, לשני כאן ולשלישי – כאן. להלן המשך ציון הארגונים והפרויקטים הזוכים: משרד מבקר המדינה זכה בפרס על פיתוח ומחשוב מערכת ניהול תלונות הציבור. מפעל המים זכה בגין פרויקט שדרוג תשתיות גיבוי של הארגון, בסיוע וריטאס. איילון חברה לביטוח החברה זכתה בפרס על פרויקט הטמעת מערכת פרויריטי סופטוור, ששדרג את מערכות המידע של הארגון. קרנות השוטרים הארגון קטף שני פרסים: על פרויקט שו"ב ואבטחת מידע, שבוצע על ידי בינת תקשורת, ועל הקמת ענן פרטי בקטגוריית חדשנות במעבר לענן. תנובה תנובה קיבלה פרס על פרויקט בתחום ניתוח הנתונים והאנליטיקה, שבוצע בסיוע וואן. הארץ הטמיע פרויקט אוטומציה במערך שירות הלקוחות של העיתון, לשיפור השירות ולהתייעלות. הפרויקט בוצע על ידי אוראפלייר. קשת – האגודה למען הקשיש ביצעה בשנה האחרונה פרויקט מעבר לענן ציבורי והקמת אתר המשכיות עסקית – בעזרת בינת. רשת מלונות פתאל זכתה בפרס על פיתוח אפליקציית אירוח מלונאי, שבוצע על ידי Zigit. רשת מלונות דן קיבלה פרס על פיתוח האפליקציה שלה, לטובת הלקוחות – פרויקט שביצעה רילקומרס מקבוצת יעל. עיריית מודיעין-מכבים-רעות עיריית מודיעין-מכבים-רעות קיבלה אות על פרויקט שו"ב, שסייע לעירייה לנהל טוב יותר את המאבק בקורונה. שופרסל רשת המרכולים קיבלה פרס על פרויקט אפליקציית הסל המהיר, שנועדה לתת מענה לביקושים הגדולים בזמן הקורונה. כמו כן, היא קיבלה פרס על פיתוח מוצר GIFT. שני הפרויקטים בוצעו על ידי רילקומרס מבית קבוצת יעל. בגירה מערכות ביצעה פרויקט שדרוג תשתיות כחלק מהתמודדות עם הקורונה, עם אמת מיחשוב. גאון טכנולוגיות קיבלה פרס על פיתוח מערכות בקרה וניהול של מדי מים חכמים, שבוצע על ידי Comm-IT. לאומית שירותי בריאות לאומית שירותי בריאות זכתה בפרס על אפליקציית מעקב הריון, שסייעה רבות למטופלים.ות שלה בזמן הקורונה. האפליקציה פותחה בעזרת Zigit. בנק יהב האות ניתן לו על פרויקט המשכיות עסקית, שבוצע בסיוע Dell-EMC. משרד המדע והטכנולוגיה המשרד זכה בפרס על מחשוב פרויקט קדמת המדע, שביצעה אלעד מערכות. המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) הפרויקט שבגינו היא זכתה בפרס הוא מאגר התשתיות הלאומיות, שבוצע על ידי טלדור. כלל ביטוח ופיננסים כלל ביטוח ופיננסים פרויקט רציפות עסקית בסיוע דל. יוניטרוניקס זכתה בפרס במסגרת קטגוריית מפעלים חכמים, בגין פיתוח פלטפורמה דיגיטלית מבוססת ענן לניהול ובקרה. הפרויקט בוצע על ידי Comm-IT. נטפים קיבלה אות על פרויקט טרנספורמציה דיגיטלית לתהליכי מכירה, שבוצע על ידי WeDoIt. עיריית פתח תקווה העירייה הקימה צ'טבוטים על פלטפורמת CRM בעזרת אלעד מערכות, וקיבלה על כך אות. הבנק הבינלאומי קיבל אות בגין פרויקט הטמעת ליבה אוטומציה ארגונית. מערך הכבאות וההצלה הפרס ניתן לו בגלל פרויקט מערכת ניצוץ כבאות, שבוצע על ידי טלדור. רשות התקשוב הממשלתי זכתה בשישה פרויקטים: מערכת איתם ITGAAS – בעזרת וואן; סביבת אירוח חדשה לממשל זמין; פרויקט קורפוס השפה העברית; אזור עסקי אישי לעסקים; פרויקט Data Gov; ושירות הטפסים הממשלתי. סמינר הקיבוצים האות ניתן למוסד האקדמי על הקמת מערך IT חדש ורישות כל הקמפוס – פרויקט שבוצע בסיוע בזק בינלאומי.