כולנו מכירים את המושג גואקמולי כסלט אבוקדו, אבל מבחינת גוגל זוהי תכונה חדשה, שהתגלתה על ידי אתרים טכנולוגיים, כשהופיעה באפליקציית Google במערכת ההפעלה אנדרואיד 11, אם כי היא עדיין לא ניתנת להפעלה. התכונה היא חלק מ-Google Assistant, ומופיעה תחת הגדרות החיפוש, כשמתחתיה ההסבר: "לסיים דברים במהירות עם גואקמולי", ולפי דיווח ב-9to5Google היא מיועדת לפעול על התראות, תזכורות ושיחות באמצעות המילה Stop, או Snooze, ו-השב/סרב לשיחה נכנסת, בהתאמה, ללא הצורך לומר "היי גוגל" כדי להפעיל את העוזרת הקולית. במענה לשאלה מהתקשורת, השיבה גוגל, כי "אנו מנסים בהתמדה דרכים חדשות לשפר את החוויה הכללית של Google Assistant. כרגע אין לנו פרטים נוספים לשתף". קרוב לוודאי שגוגל תציג את התכונה החדשה בכנס המפתחים שלה שיתקיים בחודש הבא.

ראש חטיבת לאומי טכנולוגיות בבנק לאומי, חיים שקולניק, אמר בראיון ראשון עמו, שאותו פרסמנו היום (א'), כי עולם הבנקאות נמצא בנקודת מפנה, והכיוון ברור לחלוטין: דיגיטציה הולכת ומתעצמת של תהליכים, שמשנים לחלוטין את דרכי ההתקשרות של הלקוחות עם הבנק – ולהפך. חלק ניכר מאתנו מבצע חלק ניכר מהפעולות הבנקאיות (ולפעמים אפילו את כולן) באמצעים דיגיטליים, והאינטראקציה שלנו עם פקיד הבנק והסניף הולכת ונעלמת. חלק הארי בבנקאות הדיגיטלית הוא האוטומציה של תהליכים כמו קבלת מידע, ביצוע פעולות בחשבון ופעולות נלוות, שלפחות בעיני הבנק מהוות שיפור משמעותי בשירות ללקוח. בצד שלו, יש לכך יתרון נוסף: התייעלות בדמות הורדת עלויות תפעול. היה צפוי שהירידה הזו בעלויות תתגלגל לכיסו של הלקוח, אבל כמובן שזה לא קורה. המהפכה הזו לא החלה בשנים האחרונות ולא הומצאה בישראל: הבנק הראשון שהציע בנקאות ישירה, באמצעות הטלפון וללא סניפים, היה First Direct הבריטי, שהחל לפעול באוקטובר 1989. בתוך שנתיים צבר הבנק כ-100 אלף לקוחות ובתוך חמש שנים – כחצי מיליון, תוך שהוא מגיע לאיזון כלכלי. כיום משרת הבנק מעל מיליון לקוחות. ככלל, בריטניה נחשבת למובילה בתחום הבנקאות הדיגיטלית. בשנים האחרונות נוסדו בנקים כאלה גם במדינות אחרות והבנק הדיגיטלי הישראלי הראשון נמצא בימים אלה בתהליכי הקמה. משבר הקורונה האיץ והעצים את עולם הבנקאות הדיגיטלית ואת כניסתם של הבנקים האינטרנטיים למגרש, כאשר הסגרים שהוטלו במדינות ברחבי העולם הקשו על הלקוחות להגיע לסניפי הבנק והגבירו את הצורך בפתרונות אונליין. הבנקים הישירים הגיעו לישראל בשנות ה-90, כאשר הראשון שבהם היה הבנק הישיר הראשון מבית לאומי. בנק דיסקונט ניהל אז קמפיינים ואף הכריז על בנקאות טלפונית עם מותגי הטלבנק ובנקאות לוויינית. אם נקפוץ קדימה, ב-2017 הוקם פפר של בנק לאומי, שממצב את עצמו כבנק דיגיטלי לכל דבר, וב-2019 אישר בנק ישראל להקים את הבנק הדיגיטלי הראשון בארץ, מתוך כוונה להאיץ את התחרות בין הבנקים. בנוסף, אישר הבנק לבצע פעולות שדרוג והחלפת מערכות ליבה בבנקים הקטנים והבינוניים, מעבר לענן ועוד, כדי לאפשר להם להתחרות טוב יותר בבנקים הגדולים ולאפשר גם ללקוחותיהם ליהנות משירותים דיגיטליים. יש מה שמסבך את כל העסק אלא שלדברי שקולניק, ללגאסי עדיין יש נתח גדול ומרכזי בעוגת המערכות הבנקאיות. מרבית מערכות היישומים והאינטרנט, ואלה שמאפשרות את הקשר החיצוני של הבנק עם לקוחותיו וספקיו, עדיין תלויות במערכות לגאסי כבדות ומרכזיות, שהבנקים הגדולים טרם נגמלו מההישענות עליהן. הן מהוות מעמסה לא קטנה, בין היתר משום שהשבתתן פירושה במקרים מסוימים בנייה מחדש של כל תשתיות המחשוב של אותו בנק. עם כל הפינטק והקדמה הטכנולוגית בעולם הפיננסי, ההיפרדות ממערכות המיינפריים במערכת הבנקאות טרם נראית באופק. העסק נעשה מסובך עוד יותר בגלל מחסור בהון אנושי. המהנדסים המעולים, חלקם יוצאי העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, שמאיישים את עמדות התפעול והפיתוח של המערכות הישנות יוצאים לפנסיה, וכבר כמעט בלתי אפשרי למצוא מתכנת קובול, למשל. כך נוצר מצב שבו הבנקים מוצאים את עצמם במרוץ מסוכן, גם אם יש בו צד מבורך: הם צריכים להאיץ את המסע הדיגיטלי ולבצע אותו כמה שיותר מהר – גם בגלל הקושי להמשיך ולתפעל את מערכות הלגאסי. בהתאם למה ששקולניק אמר בראיון, ברור הוא שכל המערכת הבנקאית תהיה חייבת להיות מושתתת על פלטפורמה טכנולוגית. איך עושים את זה? זו שאלת מיליון הדולר. עוד אתגרים שעומדים בפני המערכת הבנקאית כולה, ויחידות ה-IT שבה בפרט, הם התגברות התחרות מצד חברות הפינטק, שהולכת וגדלה, ומהפכת התשלומים, לרבות התחרות הגוברת מצד חברות האשראי. איך יתקבל הבנק הדיגיטלי? הבנק הדיגיטלי החדש של פרופ' אמנון שעשוע אמור ללדת ללא הלגאסי והמערכות הישנות – הוא אמור להיות דיגיטלי באופן מלא מיומו הראשון. מה שברור הוא שהבנק החדש לא יתקבל בזרי פרחים בשכונה הצפופה והשמרנית של מערכת הבנקאות. שקולניק, שנשאל על כך בראיון, אמר כי "בנק זה גוף שנדרש לתת בו אמון, בניגוד לחברות טכנולוגיות". כלומר, המערכת הבנקאית הוותיקה תנסה למצב את הבנק הדיגיטלי כחברת פינטק שנותנת שירותים בנקאיים, ולא כמתחרה ישיר לבנקים הקיימים. וזה כבר קיים בחברות אחרות. מה יהיה? נצטרך להמתין ולראות. בינתיים, מרתק לעקוב אחרי הצעדים המהירים של המערכת הבנקאית אל עבר הדיגיטל – לא רק כלפי חוץ אלא גם במערכות הפנימיות, לצד המשך החיפוש שהם מבצעים אחר פתרונות כיצד להתמודד עם מערכות המורשת. קבוצת אנשים ומחשבים תקיים בקרוב שני כנסים מרכזיים בנושאי בנקאות דיגיטלית ופינטק: מחרתיים (ג') יתקיים הכנס השנתי הבינלאומי Fintech Junction וב-16 ביוני – כנס IT Finance. שניהם יתקיימו בדיגיטל – אמנם כי עדיין לא עברנו את הקורונה באופן מלא, אבל תודו שיש בזה משהו סימבולי.

כולנו מכירים את המושג גואקמולי כסלט אבוקדו, אבל מבחינת גוגל זוהי תכונה חדשה, שהתגלתה על ידי אתרים טכנולוגיים, כשהופיעה באפליקציית Google במערכת ההפעלה Android 11, אם כי היא עדיין לא ניתנת להפעלה. התכונה היא חלק מ-Google Assistant, ומופיעה תחת הגדרות החיפוש, כשמתחתיה ההסבר: "לסיים דברים במהירות עם גואקמולי", ולפי דיווח ב-9to5Google היא מיועדת לפעול על התראות, תזכורות ושיחות באמצעות המילה Stop, או Snooze, ו-השב/סרב לשיחה נכנסת, בהתאמה, ללא הצורך לומר "היי גוגל" כדי להפעיל את העוזרת הקולית. במענה לשאלה מהתקשורת, השיבה גוגל, כי "אנו מנסים בהתמדה דרכים חדשות לשפר את החוויה הכללית של Google Assistant. כרגע אין לנו פרטים נוספים לשתף". קרוב לוודאי שגוגל תציג את התכונה החדשה בכנס המפתחים שלה שיתקיים בחודש הבא.

"טכנולוגיות עתידיות עלולות להיות מעוצבות על ידי מדינות כמו סין. יש חשש שלמדינות המערב לא יהיה תפקיד בעיצוב טכנולוגיות קריטיות, כמו אבטחת סייבר, אלא אם כן תינקט פעולה משמעותית. עסקים וממשלות במערב מתמודדים עם רגע של חשבון נפש משמעותי בתחום", כך אמר ג'רמי פלמינג, ראש ה-GCHQ הבריטי. מטה התקשורת הממשלתית (Government Communications Headquarters) הוא המקבילה הבריטית ליחידה 8200 הישראלית ול-NSA האמריקנית. פלמינג, בעברו בכיר בארגון הביון MI5, אמר כי "בריטניה היא 'חיה גדולה' (משמע, שחקנית משמעותית – י"ה) בעולם הדיגיטלי, אבל גם זה דבר שאי אפשר לקחת כמובן מאליו. אנחנו נמצאים ברגע שבו בריטניה צריכה להחליט אם היא תמשיך להתפתח ולהתחרות ביריבים או לוותר על השליטה שלה בתחום. על בריטניה לפתח טכנולוגיות 'ריבוניות', תוך הגדלת ההשקעה בתחומים כמו מחשוב קוואנטי ובינה מלאכותית". דברי הבכיר מגיעים על רקע החששות ההולכים וגוברים שלפיהם מדינות כמו סין עוקפות מדינות כמו בריטניה וארצות הברית מבחינת ההשפעה בשדה הטכנולוגיה. בנאום שנשא בסוף השבוע, פלמינג הצביע גם על "פיצוץ של דיווחים" על אירועי פריצה בחסות מדינות: הפריצה למערך המחשוב של סולארווינדס, המיוחסת לרוסיה, והמתקפה על שרתי אקסצ'יינג' של מיקרוסופט – פעולה שעל פי הנטען ביצעו הסינים. "פעולות אלה היו מתוחכמות בהרבה מאשר בעבר", הדגיש. "הגנת הסייבר – נושא יותר ויותר אסטרטגי" פלמינג אמר כי "הגנת הסייבר הופכת להיות נושא שהוא יותר ויותר אסטרטגי. זהו תחום שדורש גישה רב לאומית להתמודדות עמו, מאחר שהכללים משתנים בדרכים שלא מצויות בשליטת ממשלה זו או אחרת. בלא פעולה שתינקט בנושא, ברור יותר ויותר שטכנולוגיות המפתח שעליהן אנחנו נסמכים, למען שגשוגנו וביטחוננו בעתיד – לא יעוצבו ולא יימצאו בשליטה של המערב. זהו רגע של חשבון נפש". הוא ציין כי "אם לא נשלוט על הטכנולוגיה ולא נבין את צרכי האבטחה הנדרשים ליישומה ביעילות – בסופו של דבר יהיו להן סביבת IT וטכנולוגיות שבהן הנתונים לא משמשים לניווט, אלא למעקב אחרינו".

שירות הזרמות הווידיאו יוטיוב (YouTube) מבית גוגל (Google) הודיע כי הכניס אפשרות להגדרות חדשות, המשדרגות את שליטת המשתמשים באיכות הצפייה בסרטונים דרך מכשירים ניידים עם מערכת ההפעלה אנדרואיד או iOS, כך דיווח אתר 9to5Google. כעת יזכו גם משתמשים הסמארטפונים באפשרות לצפות בסרטון באופן איכותי יותר, אולם במהלך הזה עושה רושם שיוטיוב החילה את השינוי משום שהיא פשוט רוצה להקל על הגולשים לשמור את נתוניהם, ובעיקר לסייע למי שלא מבין את סוגיית רזולוציות הווידיאו. משמע – לאפשר למשתמשים שלא לצפות באופן אוטומטי ברזולוציה גבוהה, הגוזלת מנפח הנתונים הניידים. עד כה, בצפייה בסרטון יוטיוב דרך הסמארטפון, הייתה קיימת רק האפשרות לשנות את רזולוציית הווידיאו כך שתקבע באופן אוטומטי על ידי התוכנה. ואולם מעכשיו, כשצופים בקליפ ניתן לבחור אם איכות התמונה של הסרטון צריכה להיות ברזולוציה גבוהה יותר, או שאתם מעדיפים להשתמש בנפח הנתונים שלכם במשורה, ולהעדיף איכות נמוכה יותר במקום. איכות הווידיאו תמשיך כמובן להיות מותאמת באופן אוטומטי, בהתאם לאיכות החיבור שלכם וכברירת מחדל, אך יש לה מגבלות עם ההגדרות החדשות. האפשרות "איכות תמונה גבוהה יותר" אמורה לייצג עד מינימום של 720p, מצב שמירת הנתונים עולה למקסימום של 480p ומסתיים במינימום של 144p. מעתה תוכלו לבחור מראש בהגדרות אפליקציית יוטיוב באיזו הגדרה תהיו מעוניינים: במצב חיסכון, או באיכות גבוהה, שכידוע כרוכה בנפח חבילת התקשורת שיש לכם בסלולר שלכם. בנוסף, בעת הפעלת סרטון תמיד תוכלו להשתמש בלשונית "מתקדם" כדי לבחור רזולוציה ספציפית להפעלת הווידיאו המסוים – מ-144p ועד 4K UHD. החידוש מתגלגל כעת, אולם לא בטוח שעדכון האפליקציה לגרסה האחרונה יספק לכם את האפשרויות החדשות אז התאזרו בסבלנות עד שזו תגיע גם אליכם.

השבוע הגיעו לבקר במאורת הנמר אור ואיתי ויינברגר, מברוט בראדרס (Brute Brothers) – סטארט-אפ חדש, המתמחה בחילוץ ושחזור ארנקי ביטקוין ומטבעות דיגיטליים. ברוט בראדרס הוקמה על ידי שלושת האחים של משפחת ויינברגר – איתי (43), מיכל (42) ואור (35). אור ואיתי, מתכנתים שהגיעו מעולמות ה-DevOps, עבדו עשור ביחד בעסקים שונים שהקימו וצירפו את האחות מיכל לסטארט-אפ הנוכחי. במהלך הביקור שוחחנו על החברה ועל פעילותם. איך ברוט בראדרס מסייעת בשחזור הגישה לארנקים? איתי: "אנחנו מבצעים את ניסיונות השחזור באמצעות שימוש בפריסת שרתי ענן וניחוש של חלק מהסיסמאות. במקרים אחרים, ניתן לאתר את המטבעות אם הועברו למקומות לא נגישים, ובמקרים שונים הצלחנו לחלץ כספים מאפליקציות ארנק מיושנות שחדלו לעבוד. שחזור הסיסמה מצריך עבודת בלשות, להכיר את הלקוח, את הדפוסים שלו ולמצוא לפי כל אלו אופציות לסיסמאות. היה לנו אפילו לקוח שעבר היפנוזה במטרה להיזכר בסיסמה, אמנם הוא לא נזכר בה, אבל זה גרם לו להגיע לכיוונים חדשים לגבי האפשרויות לסיסמה". אור: "בנוסף לסיסמה, יש לארנקים גם גיבוי שנגזר ממילון ידוע מראש של 2048 מילים בשפה האנגלית, המאפשר גישה לכסף גם אם איבדת את הסיסמה. אבל גם כאן ישנם שיבושים. ישנם אנשים שכל כך ממוקדים בלבצע קנייה בשער הנוכחי, שהם כותבים את המילים מהר בכתב מסורבל, שאפילו הם לא מצליחים לקרוא את הכתב שלהם, או שהם רשמו אותו על נייר, שכבר מקווצ'ץ' עם כתמי קפה שמקשים על הקריאה. היו לנו גם כמה מקרים שבהם היו חסרות חלק מהמילים". איך אובדת הגישה לארנק? אור ואיתי: "בתחילת הדרך שער הביטקוין עמד על סנטים, והיו כאלו שקנו ושכחו מזה, כי זה היה מאות דולרים בודדים, אבל כשהשער עלה והשווי קפץ למיליונים, פתאום נזכרו במטבעות, אבל שכחו את הסיסמה. בניגוד לסיסמה לחשבון בנק או לשירות דיגיטלי אחר, בקריפטו אין גוף שיכול לעזור בשחזור. יש גם תסכול בלראות את הכסף שלך על הבלוקצ'יין, לדעת שהוא קיים ושאתה יודע שהבעיה היא בך, שאתה לא זוכר את הסיסמה. לא היינו ממליצים לשמור את הסיסמנ בדיגיטל מחשש לפריצות, משום שביטקוין זה מזומן דיגיטלי, אם איבדת – זהו. גם בשמירה פיזית צריך להיזהר, היה לנו, למשל, לקוח, ששם את הנייר שעליו רשומים הסיסמה והגיבוי בכספת – והיא נגנבה". יש לכם מתחרים בתחום? אור: "תחום הקריפטו בחיתוליו, וכך כמובן גם הנישה של שחזור מטבעות, כך שיש מעט מאוד גופים העוסקים בתחום זה, שלעיתים רבות דורש ידע מעמיק כיצד כל סוג ארנק עובד ובאיזו צורה הוא בוחר להצפין את המידע בו". אנשים לא חוששים שתיקחו להם את המטבעות? איתי: "זה באמת החשש הכי גדול של הלקוח. אנחנו מנסים לפצח את השיטה שתעזור לנו לייצר אמון אל מול הלקוחות. אבל עד אז, אני בעיקר מפנה אותם לחקור את הנושא בקהילה ואל מול הפורומים השונים. מובן שעם הזמן, צברנו מוניטין ובנינו יחסי אמון מול הלקוחות שלנו".

משרד התקשורת הודיע הבוקר (א') כי הטיל קנסות על שבע חברות הסלולר. הסיבה: החברות לא לא הציעו ללקוחותיהן שירותי סינון חינמיים להגנה על קטינים מפני אתרים ותכנים פוגעניים ברשת, בהתאם להוראות המשרד. משרד התקשורת מחייב את חברות התקשורת ליידע את המנויים על הסכנות באינטרנט, וכן מחייב אותן להציע למנויים שירות סינון אתרים ותכנים פוגעניים בחינם. מינהל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת ביצע פיקוח על יישום הוראות אלה, שבמהלכו התגלו הפרות שבגינן הוחלט להטיל על החברות עיצומים כספיים בסך 903,540 ש"ח. בחודש ספטמבר האחרון  הודיע המשרד לחברות על כוונתו להטיל עליהן עיצום כספי בשל הפרת הוראות אלו ברישיונן. לאחר ההודעה  ביצע מינהל הפיקוח והאכיפה בדיקה נוספת על עמידת החברות בהוראות אלו, ממנה עלה, כי רק שתיים מהחברות, חברת טלזר 019 וחברת פלאפון, הפיקו את הלקחים הנדרשים, והחלו להציע ללקוחות את שירות סינון האתרים והתכנים הפוגעניים כנדרש. בהתאם לשיפור שנמצא, הוחלט שלא להטיל עיצום כספי על טלזר 019, ולהפחית משמעותית את גובה העיצום שיוטל על פלאפון. הקנסות שהוטלו על החברות: סלקום – 277,420 שקלים, פרטנר – 270,840 שקלים, הוט מובייל – 155,090 שקלים, גולן טלקום – 104,860 שקלים, פלאפון – 53,440 שקלים, רמי לוי תקשורת – 26,410 שקלים, ואקספון – 15,480 שקלים. לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת, ציינה, כי "בימים אלו, שבהם הסכנות ברשת גואות, בפרט בקרב ילדים, אנו מצפים מהחברות לעמוד במחויבויות שלהן ולהציע לכל מנוי את שירות סינון התכנים להגנה על ילדיהם ברשת ללא עלות. לא נאפשר לחברות התקשורת להפר הוראה זו ולפגוע בזכותם של המנויים לקבל את השירות החשוב הזה".

הסיפור של אלכס בואזיז הוא אחד הסיפורים היותר מעניינים בהיי-טק הישראלי – או, אם תרצו, הישראלי-בינלאומי: בחור צעיר שגדל בפריז, עבר לישראל, לאחר מכן העתיק את מקום המגורים שלו לארצות הברית, משם לבריטניה ללימודי דוקטורט, שאותם הפסיק, ועכשיו הוא "בתהליכי עלייה לישראל", לדבריו – ואולי הכי חשוב: ייסד חברה שהפכה לחד קרן. כל זה כשהוא עוד לא בן 28. החברה של בואזיז היא דיל (Deel), שמציעה לארגונים פלטפורמה לניהול חוזי ההעסקה ותשלומי השכר לעובדים מרחוק שלהם. בשבוע שעבר היא הכריזה כי גייסה 156 מיליון דולר והפכה לחברה בשווי של 1.25 מיליארד דולר. בסך הכול, היא גייסה 200 מיליון דולר – כולם ב-11 החודשים האחרונים, כלומר – בתקופת הקורונה. זה לא פלא, שכן היא פונה ביעקר לחברות שפועלות או רוצות לפעול במודל העבודה המבוזרת: בלי משרדים, כשהעובדים מפוזרים ברחבי העולם. לדוגמה, חברה שהמנכ"ל שלה יושב בישראל, יש לה 20 עובדים באוקראינה, עוד 30 בצרפת ועוד עובדים במדינות אחרות. דיל עצמה היא כזאת: בואזיז יושב כיום בלונדון ומתעתד לעלות לישראל, ואת השותפה שלו להקמת החברה, שואו וואנג, הוא הכיר כשהשניים עשו תואר שני ב-MIT. בואזיז המשיך אחר כך ללימודי דוקטורט בבריטניה, אבל פרש מהם, כי "הבנתי שחבל לי על הזמן", לדבריו. בבחינת נאה דורש – נאה מקיים, או כדוגמה ללקוחות, דיל עצמה עובדת בשיטה של עבודה מבוזרת. היא התחילה בכך מסיבה פשוטה: כסף, או העדרו. "לא היה לי כסף לשלם למהנדסים בתל אביב ובסן פרנסיסקו, שהן ערים יקרות מבחינה זו", הוא אמר בראיון שמתקיים באנגלית מתובלת בעברית. "התחלתי בתהליך ארוך ומייגע, ממש נורא, של שכירת מהנדסים, והבנתי שמודל עבודה המבוזרת הרבה יותר טוב בשביל דיל". החברה התחילה עם ארבעה אנשים, בנוסף לשני המייסדים: שניים באוקראינה, אחד בסרביה ואחד בירושלים. מאז היא התרחבה ל-120 עובדים (מהם 20 בישראל), כש-100 מתוכם גויסו בשנה האחרונה. לא בלי כישלונות מאחורי בואזיז כמה סטארט-אפים שהקים, וכמו הרבה סטארט-אפיסטים, גם הוא חווה כישלונות. המרכזי שבהם הוא לייף סלייס – חברה שמטרתה הייתה ליצור קשרים בין אנשים באמצעות סרטוני וידיאו דוגמת אלה שמועלים לטיקטוק. בואזיז מכנה אותה "חברה שבזבזתי עליה הרבה מאוד זמן". לאחר שהבין את זה, הוא ייסד חברות נוספות, ובמרכזן דיל. המוצר של דיל הוא פלטפורמה ליצירת חוזי העסקה ותשלומי שכר לשכירים, צוותים מבוזרים ועצמאיים שעובדים מרחוק, לפי המטבע המקומי ובהתאם לדיני העבודה באחת מ-150 המדינות שבהן היא פועלת. הפלטפורמה מבוססת על שותפויות עם מעל 200 משרדי עורכי דין ורואי חשבון ממדינות אלה. את הקפיצה הגדולה שלה רשמה דיל, כאמור, בשנה האחרונה – מאחר שהיא פועלת בשוק גדול ומתפתח, ועקב הקורונה. "הדבר הראשון שחברה ישראלית עושה הוא לשכור מישהו בארצות הברית. לכל חברה מודרנית יש אנשים במדינות שונות", מציין בואזיז לדוגמה. "הקורונה האיצה את התהליכים האלה, ואם פעם יציאה לחו"ל הייתה במודל של מיקור-חוץ, כיום מדובר בחברים שלך לצוות, רק שהם במדינה אחרת". "כל מנכ"ל שרוצה לשכור עובד במדינה אחרת מעוניין שזה ייעשה בכמה קליקים. המוצר שלנו מראה שזה קל, ושתהליך קבלת עובד לעבודה במדינה אחרת הוא כמו באותה המדינה – ואנחנו עושים את זה תוך שאנחנו נותנים לארגונים חוויית לקוח טובה", הוסיף. הכנסות החברה קפצו ב-2020 פי 20 (!). בואזיז תולה את זה בשלוש סיבות: "ראשית, בשנה אחת בנינו מוצר, וב-2020 יצאנו אתו לשוק. הדבר השני הוא הקורונה – גייסנו את הסבב השלישי שלנו כשהסגר הראשון התחיל בישראל. חברות רצו לברר מה הן עושות ואיך, ופנו למודל העבודה המבוזרת, וכתוצאה מכך למוצר שלנו. ושלישית, אנחנו פשוט טובים". פיליפ בואזיז, מייסד ויו"ר פרודוור. צילום: עיבל רונן אבא ובן בהיי-טק בואזיז בא מרקע של היי-טק: אביו הוא פיליפ בואזיז, שייסד לפני יותר מ-30 שנים את פרודוור, שמציעה פתרונות טכנולוגיים לייצור ופועלת בעולם המוליכים למחצה. הסניף הישראלי שלה נמכר לפני קצת יותר מחצי שנה לבבילון (65%) ולמנכ"ל שלו, יוסי חיימוב (35%), תמורת 16 מיליון שקלים. כיום נסחרת החברה העולמית בבורסה בפריז על פי שווי של 44 מיליארד דולר – כך שלבן יש עוד דרך ארוכה. "אבא שלי מעורב מאוד ב-דיל, הוא סמנכ"ל הכספים. הוא חבר בחבר המנהלים ומעורב ככל שהוא יכול. אני לומד הרבה מהניסיון הרב שלו בחברה כמו פרודוור, שיש לה עובדים ב-30 מדינות", אמר בואזיז. מה השאיפה שלכם, בדיל? איפה אתה רוצה את עצמך בעוד חמש שנים? "אנחנו רוצים לבנות את החברה הכי טובה בעולם, חברה של 100 מיליארד דולר. בשנה הקרובה, אנחנו מתעתדים לפתוח עוד 80 נציגויות במדינות שונות. בעוד חמש שנים, עדיין אהיה בהנהלת החברה, בין ישראל לסן פרנסיסקו. נמשיך לפתח אותה כחברה הכי טובה להיות לקוח שלה. מה שחשוב לי הוא חוויית הלקוח והמוצר". איך זה להיות מולטי מיליונר כשאתה עוד לא בן 28? "זה לא אכפת לי, אני לא ממש מתייחס לזה, וזה לא מעיף אותי, אני נשאר עם הרגליים על הקרקע. יש לי עוד הרבה לעשות, אני מהנדס, אני מתרגש לבנות דברים – ואני לא הולך לנוח על זרי הדפנה".