קבוצת ההאקרים הצפון קוריאנית לזרוס ערכה בחמש השנים האחרונות עשרות מתקפות על בורסות קריפטו ישראליות והצליחה לגנוב סכום מצטבר של עשרות מיליוני דולרים – כך לפי מחקר חדש של קלירסקיי הישראלית, שמתפרסם בלעדית כאן, באנשים ומחשבים. המחקר מעלה כי יש קשר בין הקבוצה לבין תקיפות מתמשכות, יום יומיות, על בורסות קריפטו בישראל. "להערכתנו", כותבים החוקרים, "בורסות הקריפטו הן הגופים המותקפים ביותר כיום במגזר הפיננסי. לא רק ההאקרים של לזרוס מבצעים את התקיפות, אבל הם עושים זאת כבר כמעט חמש שנים ברציפות, עם הצלחות גדולות". שמותיהן של הבורסות שנפלו קורבן לתקיפות של ההאקרים הצפון קוריאנים לא נמסרו. "ההצלחה של הקבוצה מול בורסות הקריפטו הפחיתה מאוד את הפעילות שלה מול הבנקים", נכתב בדו"ח המחקר. "הבנקים חוו בשנים 2016-18 סדרת תקיפות על מערכות ה-SWIFT שלהם. הסיבה היא שכל הנכסים של חברות אלה מוחזקים בארנקים דיגיטליים, שחלקם מקושרים סביב השעון לאינטרנט. מול הבורסות הללו מתבצעים בכל יום כמה ניסיונות תקיפה – החל מפישינג על עובדים ומנהלים, וכלה בניסיונות פריצה לשרתי החברות, ללקוחות ולספקי צד ג' של חברות אלה". CryptoCore הוא קמפיין תקיפה, שחוקרי קלירסקיי חשפו לפני שלוש שנים. הקמפיין מתמקד בתקיפת בורסות מטבעות דיגיטליים וגניבת ארנקי קריפטו. במהלך הקמפיין הצליחו התוקפים לגנוב ארנקי קריפטו, המכילים עשרות עד מאות מיליוני דולרים. הקמפיין נחקר במקביל על ידי גופי מחקר נוספים, בהם NTT Security. הוא מוכר גם בשמות CryptoMimic, Leery Turtle ו-Dangerous Password. החוקרים הסבירו כי עילת המחקר הנוכחי היא לקשר בין הקמפיין לקבוצת לזרוס הצפון קוריאנית. המחקר כלל כמה סוגי חקירות והשוואות, בין השאר בין אינדיקטורים, כלי תקיפה ומועדי פעילות, לרבות הצלבה עם נתוני המחקרים האחרים שבוצעו על לזרוס. לפחות 12 שנים של תקיפות לזרוס מוכרת גם בשמות Cobra Hidden, ZINC, Team Whois, APT38 ועוד. קבוצת התקיפה הצפון קוריאנית פעילה לפחות מאז 2009 ומתמקדת בריגול ובשיבוש, בעיקר נגד שתי היריבות המרות של פיונגיאנג – ארצות הברית ודרום קוריאה, וכן בגניבת כספים, בדגש על מטבעות קריפטו. לפי ה-FBI, הקבוצה שייכת לסוכנות הביון הצפון קוראנית RGB. ההאקרים השיגו גישה לארנקיo הדיגיטליים של בורסות קריפטו. צילום אילוסטרציה: BigStock ביוני האחרון חוקרי קלירסקיי דיווחו על קמפיין CryptoCore, שתוקף חברות ובורסות קריפטו בישראל. הקמפיין הופעל במשך לפחות שלוש שנים גם נגד בורסות מטבעות קריפטו בארצות הברית, אירופה ויפן. נכון למועד הפרסום, החוקרים לא הצליחו למצוא למי לייחס את המתקפות, ו-"ההשערה הראשונית שלנו הייתה שייתכן שהתוקפים שייכים לקבוצת פשיעה רוסית או מזרח אירופית. השוואה שביצענו בין מחקרים אלה לבין הידוע לנו מחקירת קמפיין CryptoCore הצביעה על האפשרות שייתכן שכל המחקרים עוסקים באותו גורם תקיפה". לשם כך, החוקרים ערכו השוואת סקריפטים, השוואת כלי תקיפה, בחינת התנהגות הקבצים, השוואת הדמיון בקטעי הקוד ובחינת ממדים שונים בתקפות, לרבות החתימה – באמצעות חוקי YARA. "בסבירות בינונית עד גבוהה, מדובר בקמפיין תקיפה בסייבר אחד, שמאחוריו ניצבת קבוצת לזרוס, שפועלת מול גופים פיננסיים בישראל. הקבוצה הצליחה לחדור למאות ארגונים וחברות בכל העולם. החידוש בפרסום הוא שעד היום, לא היה ברור שהקבוצה תוקפת ארגונים פיננסיים בישראל", סיכמו החוקרים.

ווטסאפ חסמה באחרונה חשבונות של 30 פעילי ימין, בהם של בנצי גופשטיין, לשעבר איש כך וכיום ראש ארגון להב"ה, שלוחם בהתבוללות ונאשם לא אחת בגזענות, בהסתה ובאלימות נגד ערבים, ושל איילה בן גביר, רעייתו של ח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית). לדברי הפעילים, מדובר בחסימה לצמיתות, והם לא קיבלו הסבר מדוע היא בוצעה. בתנועה מכנים את החסימה, באמצעות עו"ד איריס אדרי, "אקט אלים וכוחני". ח"כ בן גביר הודיע אתמול (ב') כי הפעילים מתכוונים לתבוע את פייסבוק, שווטסאפ נמצאת בבעלותה, בטענה לסתימת פיות. זאת, לאחר שהוא פנה לפייסבוק בבקשה לברר מדוע בוצעה החסימה, אולם לא קיבל כל תשובה. כך או כך, לדבריו, כלל הנחסמים הם אנשי עוצמה יהודית, שהינה מפלגה בכנסת ומהווה חלק מרשימת הציונות הדתית. הוא טען כי מדובר בהתנכלות על רקע פוליטי נגדו ובניסיון להשתיק אותו באופן אישי. ח"כ בן גביר קרא למשרד התקשורת "להגיב בצורה שאינה משתמעת לשני פנים – ובאופן מידי. היום זה אני, מחר זה יכול להיות כל ח"כ אחר שדעותיו אינן לרוחם של אותם גורמים ברשת, או גורמים חיצוניים שהשפיעו עליה". החסימה באה לאחר שלפני כמה שבועות טענו אנשי ימין כגון הצל, העיתונאי שי גולדן וח"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד) כי החשיפה לתכנים שהם מפרסמים בחשבונות הפייסבוק שלהם צומצמה דרמטית, והביעו חשד כי הסיבה לכך פוליטית. בפייסבוק הכחישו אז את הטענות ואמרו כי הצמצום בחשיפה הוא תוצאה של תקלה עולמית – שתוקנה. בין אם בחברה נבהלו מהמקרה או שאכן מדובר בתקלה שתוקנה, כעבור כמה ימים חזרה החשיפה של החשבונות של אותם אנשי ימין לנתונים שלפני הפרשה. ח"כ בן גביר: "החסימה פגעה בעבודה של רעייתי" ווטסאפ היא אפליקציית המסרים המיידיים הכי פופולרית בעולם, ובכלל זה בישראל, וחסימת חשבונות בה עלולה להזיק בצורה משמעותית לפעילויות של ארגונים ואנשים שונים. כך, ח"כ בן גביר טען כי החסימה פגעה בעבודה של רעייתו כמורה, שמתקשרת עם גורמים שונים בעבודתה דרך ווטסאפ. עם זאת, ייתכן שהסיבה לכך היא האירועים האלימים וההתנגשויות בין יהודים לערבים שקרו ברחובות המדינה במהלך מבצע שומר החומות. כאמור, ארגון להב"ה הואשם לא אחת בגזענות, בהסתה ובאלימות כלפי ערבים, ויכול להיות שבווטסאפ ניסו לסייע באמצעות כך בהרגעת הרוחות. החברה חסמה מאז פתיחת המבצע חשבונות שנחשדו בהסתה ובאלימות, בעקבות פניות של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. בין אם זו הסיבה גם כאן או לא, במקרה זה, כמו במקרים אחרים, החסימה בוצעה ללא כל התרעה או אפשרות לנחסמים להתגונן. בווטסאפ לא התייחסו לחסימות הספציפיות ולסיבה מדוע הן בוצעו ומסרו כי "אנחנו לא מגיבים על חשבונות של אנשים פרטיים". ככלל, הם אמרו כי "אנחנו חוסמים גישה לחשבונות שלא עומדים במדיניות של האפליקציה למניעת פגיעה, או בהוראות החוק".

כאשר אנו מזמינים מוצר כלשהו מאמזון (Amazon), או אתר קניות אחר, אנו מקבלים עדכונים שוטפים אודות סטטוס המשלוח בכל שלב. כאשר שולחים אלינו חבילה דרך חברת בלדרות כלשהי (UPS, פדקס, DHL ואחרות), אנו זוכים גם כן לעדכונים אודות מיקום המוצר בכל שלב. מצד שני, כאשר מזמינים באתר האינטרנט של רשתות הקמעונאות, אנו לא מקבלים עדכונים שוטפים למרות שהמשלוח מנוטר ומפוקח, החל משלב הליקוט, דרך התהליכים הלוגיסטיים, ועד אשר הארגז עולה על הרכב ויוצא ללקוח. בקשות API רצות מצד לצד, מידע עובר, נשלח ומנותח על ידי מערכות בינה מלאכותית מתקדמות (ויש לא מעט חברות ישראליות בתחום הזה), אך הלקוח עצמו אינו מקבל עדכונים. מה עם איזה שליחת SMS קטן כמו "מתנצלים, נכון שהמשלוח שהזמנת צריך היה להגיע בין 14:00-16:00, אבל קרתה תקלה קטנה ונגיע עד שעה 17:00 – סליחה ותודה"? הודעה מן הסוג הזה אולי לא תשמח את הלקוח, אך הוא עשוי להעריך את העדכון, וגם אולי להספיק להסיע את הילד לחוג במקום לחכות בבית לשליח. תרבות לקיחת אחריות ואם במשלוחים ושליחויות ניתן לעדכן את הלקוח בסטטוס ההזמנה שלו, מדוע אי אפשר לעדכן את הלקוח ולהיות שקופים כאשר מדובר בשירות החיבור שלנו לאינטרנט או לטלוויזיה? ברור לנו כאנשים טכנולוגיים, כי בקלות רבה ניתן לייצר לוח בקרה (Dashboard), אשר יציג ללקוחות את זמינות השירות ומצבו – ואם קיימת תקלה – להתריע ללקוח כי הבעיה היא בשירות ולא בחצר הלקוח ("לא אדוני, אין צורך לעשות ריסטרט לממיר כי הבעיה לא שם…"). יותר מזה, סביר להניח שבמערך הבקרה של אותם ספקי שירות, קיים כבר לוח בקרה שכזה, ואין צורך להמציא את הגלגל או להשקיע שנים ותקציבים בפיתוחו, אלא צריך פשוט לשתף אותו עם הלקוחות. לשתף את הלקוחות במה שקורה. שקיפות בשירות. צילום אילוסטרציה: BigStock שיתוף לקוחות – מרכיב חיוני בחוויית הלקוח לחברות ישראליות רבות יש את המידע אודות סטטוס השירות, אך הן אינן משתפות את המידע עם לקוחותיהם. מדוע זה כך ומדוע כאשר ישנה חריגה מהסכם השירות או ההזמנה של הלקוח – ספקי השירות הישראליים לא מעדכנים את הלקוח בזמן אמת על החריגה? המושג "שיתוף" נכנס חזק מאוד למדיניות הארגונית, אסטרטגיה ופיתוח של מוצרים מוטי שירות. שיתוף לקוחות הוא מרכיב חשוב בכל תהליך ליצירת חווית לקוח חיובית. אז מדוע בישראל הלקוחות שותפים בכל המידע עד לרגע שיש תקלה, ואז הם פחות שותפים? הרי שותף אמיתי לוקח חלק גם בהצלחות וגם בכשלונות. יש לכך כנראה הסברים רבים, חלקם קשורים לתרבות לקיחת האחריות במדינת ישראל, וחלקם קשורים לנושאים של פיצוי הלקוח בעת תקלה, עם המשפט הישראלי הידוע "מגיע לי פיצוי על התקלה, לא?". גם בשירותי IT וניהול רשתות התקשורת אפשר לצפות מספק השירות לשתף את הלקוחות במה שקורה בארגון שלו, ושהאפשרות לראות ולהבין את מה שקורה ברשת הארגונית תהיה חלק בלתי נפרד משירות התמיכה. לכל החברות הללו יש את היכולת להציג את התמונה ללקוחותיהם. רוב יצרניות פתרונות הטכנולוגיה, ובעיקר ספקיות שירותי ענן או יישומים בענן, מספקות דשבורד, אותו ניתן גם לשתף עם הלקוח, כפי שלמשל מאפשרות סיסקו (Cisco), סיילספורס (Salesforce) ומיקרוסופט (Microsoft). לסיכום, אני חושב שרוב הצרכנים בסופו של דבר מעריכים שירות טוב (ולא רק מחיר). חוויה טובה שבה מכבדים את הזמן או הבטחה שניתנה ללקוח – יוצרת זיכרון חיובי לאורך זמן, ובסופו של דבר מעלה את רמת השירות, ולשיטתי, כדאי שהחברות וספקי השירות בארץ יתחילו לאמץ את הגישה הזאת. במקרה של תקלה גם הטכנאים ונציגי השירות יהנו מכך שהלחץ שלהם פוחת, כאשר הלקוח יכול לראות בעצמו את מהות התקלה ולהתעדכן בקצב התיקון. במקרה של תקלה, מוקדי שירות הלקוחות לא יקרסו תחת עומס (או לפחות העומס יירד) וימשיכו לתת שירות. בנוסף, כאשר ארגונים וספקי שירות יתחילו לדווח בזמן אמת על תקלות ועל חריגות מהסכמי השירות – רמת המוטיבציה הפנימית להימנע מתקלות וחריגות תעלה. בתור ספק שירותי תשתיות מחשוב, אני מאמין ששקיפות זה לא רק סיסמה, אלא זו תרבות שמייצרת דבק מאוד חזק בין הלקוחות לחברה. הכותב הוא ארכיטקט אבטחת מידע באואזיס טכנולוגיות, המספקת שירותי ניהול רשתות תקשורת עם כלי ניטור ובקרה המוצגים ללקוחות השירות 

המחקרים העדכניים, שעוסקים בעידן אלה הן, כמובן, חדשות לא טובות לחברות שמעסיקות את אותם טאלנטים, ויודעות היטב עד כמה הם משאב במחסור. השאלה כיצד המנכ"לים של החברות הללו מתמודדים עם התופעה הזו מעסיקה מאוד את העולם הניהולי בחודשים האחרונים. להתעלם מהבעיה או להפנים שהמציאות השתנתה? בנייר עמדה שפרסם מומחה לקריירה ופיתוח עסקי בשם בוו קייב הוא מנדב כמה טיפים למנהלים איך לגשת לנושא. ראשית, בפני הנהלה שנתקלת באתגר זה יש שתי אפשרויות: להתעלם מהבעיה ולקוות שהיא תיעלם מעצמה או להפנים שיש מציאות חדשה וצריך להתאים את החשיבה אליה. המחבר מצטט שיחות עם מנהלים ב-IT, שאמרו שהם משתמשים באחת החוזקות היותר בולטות שבאו לידי ביטוי בעולם הארגוני בתקופת הקורונה: זינוק חד במעמד של ה-IT בעיני הנהלות הארגונים. המנמ"רים מאמינים שאם יעבירו את התחושה הזו לעובדיהם, ובפרט לאותם טאלנטים, זה יקטין את הרצון שלהם לעזוב את מקום העבודה. אבל זה לא מספיק. בנייר העמדה מצוטטים קטעים ממפגש שנערך לא מכבר עם מנהיגים טכנולוגיים, שבו הועלו כמה אסטרטגיות להתמודדות עם הבעיה. רעיון אחד שעלה הוא לאפשר לעובדים לממש את הפוטנציאל שלהם בפיתוח רעיונות חדשים, גם אם הם לא קשורים ישירות לעיסוקם. נושא נוסף שעלה הוא התפיסה שהבעיה היא לא של העובדים-הטאלנטים, אלא של המנהלים. אלה לא מבינים שלרוב, עובד לא עוזב בגלל הארגון, אלא בגלל המנהלים, שלא מבינים אותו. מומלץ למנהלים להאיץ ולהרחיב תוכניות למימוש יוזמות של טאלנטים, גם אם הן לא בתחום העיסוק הישיר שלהם, כדי שלא יחפשו מקום אחר לממש בו את החזון שלהם. עוד דנו במפגש בכך שלמנהיגים יש השפעה עצומה על התרבות, ועליהם ליצור תרבות חיובית בארגון. זה יכול להתחיל משיח חיובי, לא להתקמצן במחמאות כשצריך ואם יש הערות, לומר אותן בצורה מתונה, בונה ולא מעליבה. אלמנט נוסף שעשוי לסייע להשאיר את הטאלנטים בארגון, בפרט לאחר הקורונה, הוא דאגה לבריאות שלהם. דווקא מאחר שהם לא נמצאים במשרד כל הזמן, כדאי למנהלים לשאול לרווחתם ולוודא שאין להם בעיות מיוחדות. זה משפיע על התפוקה שלהם. ויש עצה שתמיד ניתנת להנהלות בכל מה שקשור לשימור עובדים: בעוד שבעבר, הטיפול בעובדים היה נחלתם של מנהלי משאבי האנוש, כעת הוא חלק מתחומי האחריות של המנהלים בדרגים השונים, ועליהם להתנהג בהתאם. השורה התחתונה: אם אתם מנהלים ארגון IT – או מנהלות, כמובן – ויש לכם עובדים מוכשרים, טאלנטים, שיכולים למצוא עבודה בכל מקום אחר – הרי לכם כמה המלצות: דברו איתם, נסו לראות מה הם חושבים, מה התוכניות שלהם ובעיקר תשמרו על כבודם, תנו להם את ההרגשה שהם חלק בלתי נפרד מהצלחת הארגון, ושכנעו אותם שמקום העבודה הנוכחי הוא המקום שבו הם יכולים ויוכלו לממש את מרבית השאיפות שלהם.

התאוששות משמעותית חלה בשווי הביטקוין, אחרי שנכנס לצניחה חופשית באחרונה, וזו הגיעה – איך לא?! – עקב הכרזה של מייסד ומנכ"ל טסלה (Tesla), אילון מאסק. המטבע כבר הגיע לשפל ושוויו עמד על כ-31 אלף דולר ליחידה (ביום א' האחרון), אבל אז מאסק – המושך בחוטי הקריפטו עם כל ציוץ וציוץ שלו – בישר לעוקביו הרבים בטוויטר (Twitter) כי ערך פגישה עם כורים של המטבע הווירטואלי המפורסם ביותר, ושאלו הבטיחו לו שיקדמו מאמצים לכרייה יותר בת קיימא שתשמור על כדור הארץ. הבשורה הזו הייתה מספקת כדי שהמטבע יתחיל לטפס שוב, ושוויו יגיע בתוך יומיים לערך לכ-38 אלף דולר לאסימון.   Spoke with North American Bitcoin miners. They committed to publish current & planned renewable usage & to ask miners WW to do so. Potentially promising. — Elon Musk (@elonmusk) May 24, 2021 לפי הדיווחים בתקשורת, למעשה החליט מאסק על הקמת מועצה חדשה בתחום כריית הביטקוין, בראשותו ובשיתוף פעולה עם מייקל סיילור, מנכ"ל ענקית הבינה העסקית מיקרוסטרטג'י (MicroStrategy). יחד השניים קיימו פגישה עם כורי הביטקוין בצפון אמריקה, במטרה לקדם מאמצים להפוך את פעילות הכרייה – הכרוכה בצריכת חשמל עצומה – לירוקה יותר. אחרי הציוץ של מאסק החל מחיר הביטקוין מיד לעלות, ובשיאו כברגירד מלמטה את השווי 40 אלף דולר. העניין של מיקרוסטרטג'י בביטקוין עלה לכותרות בקיץ הקודם, כשהחברה – העוסקת בבינה עסקית – השקיעה בתוך חודשיים סכום מצטבר של 425 מיליון דולר ברכישות המטבע הדיגיטלי, ומנכ"לה, סיילור, הביע בביטקוין הרבה אמון. כמו מאסק, גם סיילור עדכן בטוויטר בנוגע למפגש שנערך וצייץ: "אתמול שמחתי לארח פגישה בין אילון מאסק לבין כורי הביטקוין המובילים בצפון אמריקה. הכורים הסכימו להקים את המועצה לכריית ביטקוין במטרה לקדם שקיפות לשימוש באנרגיה ולהאיץ יוזמות קיימות ברחבי העולם". טבלת מצב הביטקוין בשבוע האחרון, כפי שפרסם אתר CoinDesk. צילום מסך רכבת הרים שכולה ציוצים אבל כדאי להיזכר לרגע מה קרה שגרם לביטקוין – המטבע הקריפטוגרפי הפופולרי ביותר בעולם – להתחיל בנפילה חופשית, בה איבד אחוזים רבים מערכו. ונכון, מאסק לא רק מעורב בכך, אלא היה – כך אפשר לראות גם מטבלת מצב הביטקוין שמפרסם אתר CoinDesk – הגורם הישיר למפולת. לפני כשבועיים הודיע היזם הדרום-אפריקני הכל כך מדובר, שנחשב כתומך הפופולרי ביותר של הביטקוין, בציוץ פעוט כי הוא מתחרט וחוזר בו – טסלה לא תקבל עוד תשלומים בביטקוין בעבור המכוניות החשמליות שלה, משום שכרייתו גורמת, כאמור, נזק לאיכות הסביבה. הציוץ הזה מחק 500 מיליארד דולר משווי השוק הגבוה של הביטקוין, ואף הצניח את השווי ביותר מ-50% מרמת השיא של כמעט 65 אלף הדולר שרשם באפריל. בזמן שבין לבין, הצליחו הצהרות חיוביות נוספות של מאסק לסייע לביטקוין להחזיר חלק מההפסדים שלו בכל זאת. כן מקבלים ביטקוין – לא מקבלים ביטקוין. אילון מאסק, המנכ"ל והחברה שלו טסלה. צילום ארכיון: מאוריציוס פסק, מתוך ויקיפדיה אבל אם חוזרים עוד קצת לאחור בזמן, הרי שמחירי הביטקוין המאמירים, שכאמור הגיעו לשיא כל השיאים באפריל, החלו את הטיפוס שלהם כבר בינואר – כשמי אם לא מאסק, שהיה אז האיש העשיר ביותר בעולם, שינה את הכתוב ב-Bio בחשבון הטוויטר שלו למילה אחת – ביטקוין – והביא מיידית לזינוק של 15% בשערו של המטבע הווירטואלי. בהמשך השווי צבר תאוצה נוספת ומשמעותית לאחר הודעת טסלה, שכמובן הגיבה להחלטותיו של הבוס של מאסק, מפברואר האחרון כי רכשה ביטקוין בשווי 1.5 מיליארד דולר, ושהיא צפויה להתחיל לקבל תשלום עבור המוצרים שלה באמצעותו. נכון לעכשיו, ענקית המכוניות החשמליות לא נפטרה מאחזקות הביטקוין שלה, אך הפסיקה לקבל תשלומי ביטקוין, משום דאגתו של מאסק לנזקי הכרייה. בתוך כך, כתבה שפורסמה אתמול ב-CNN Business הציגה משקיעי קריפטו אשר פונים אל מאסק בתחינה: "בבקשה הפסיק לצייץ!" בכתבה מציין המגזין הכלכלי כי מחירי הביטקוין, הדוג'קוין |(מטבע נוסף שמאסק עוסק בו באובססיביות) ומטבעות דיגיטליים אחרים צנחו ביותר מ-40% בשבועות האחרונים. ועל אף ש-מאסק אינו הסיבה היחידה לכך "הוא בהחלט לא עוזר" למצב, כך לפי CNN Business. הכתב, פול ר. לה מוניקה, שציטט מספר דוברים בכתבתו, טען כי "בין אם הוא (מאסק – ג"פ) הולך ל-סאטרדיי נייט לייב, ומתבדח כי הדוג'קוין הוא 'מהומה', או שיש לו התגלות שכריית ביטקוין לא עשויה להיות נהדרת עבור הסביבה, עקב התנהגותו של מאסק יש שוורים (משקיעים – ג"פ) של מטבעות קריפטו המבקשים שיפסיק לצייץ ויתמקד יותר בבניית מכוניות במקום".

נראה שמלכת הסטרימינגג נטפליקס (Netflix) רוצה להפוך גם למלכת המשחקים, ועשויה להציע חבילת משחקים למנויים, כך לפי דיווחים שונים בימים האחרונים. הדיווח הראשון פורסם ביום שישי, על כך נטפליקס מתכוונת לגייס מנהל בכיר לקידום נושא הגיימיג ושוקלת להציע חבילת משחקים בדומה לחבילת Arcade של אפל (Apple). עוד דווח, שנטפליקס החליטה לא לשלב פרסומות במשחקים, אם כי זה לא בטוח, והתוכניות של נטפליקס עדיין לא ברורות. בדיווח נוסף שפורסם אתמול, ציין מקור, כי למנויי נטפליקס תוצע חבילה שתכלול הן סרטים והן משחקים, וכי ייתכן כי השירות יושק ב-2022. נטפליקס לא אישרה רשמית את

סטארט-אפ הסייבר Wiz של אסף רפפורט גייס מעל 120 מיליון דולר, בסבב בהובלת סיילספורס – כך נודע לאנשים ומחשבים. יצוין שהחברות לא הוציאו הודעה מטעמן על הגיוס. Wiz הוקמה במרץ אשתקד ועל פי בלומברג גייסה, יחד עם הסכום הנוכחי, יותר מ-350 מיליון דולר. מלבד סיילספורס, על המשקיעות בחברה נמנות, בין היתר, הקרנות אדוונט, סקויה, אינסייט פרטנרס וגרינואקס קפיטל. בסבב האחרון, בדצמבר אשתקד, שבו Wiz גייסה 100 מיליון דולר, הוערך השווי שלה ביותר מ-1.7 מיליארד דולר, מה שאומר שהחברה הפכה לחד קרן בתשעה חודשים בלבד. רפפורט הקים את Wiz יחד עם שלושת שותפיו לייסוד אדאלום, שאיתם הוא עובד מזה כ-15 שנים, מאז שירותם המשותף בצה"ל: עמי לוטבאק, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ינון קוסטיקה, סמנכ"ל המוצרים, ורועי רזניק, סמנכ"ל המחקר והפיתוח. גם אדאלום היה סטארט-אפ בתחום הסייבר, והוא נמכר ב-2015 למיקרוסופט תמורת 350 מיליון דולר. עם הרכישה הצטרפו רפפורט וחבריו לענקית מרדמונד, ובהמשך הוא הפך למנכ"ל חברת המו"פ שלה בארץ – מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. כל אחד מהם עזב את מיקרוסופט לחוד בסוף 2019, והם הקימו את החברה החדשה. Wiz מעסיקה עשרות עובדים והמוצר שלה נמצא בשימוש על ידי עשרות לקוחות, ביניהם כמה חברות פורצ'ן 100. רפפורט הסביר לאחר השלמת סבב הגיוס הקודם כי "מוצרי האבטחה לענן מורכבים ומייצרים יותר מדי התראות לצוותי האבטחה. Wiz פיתחה פתרון שמנתח את כלל ההיבטים של סביבת הענן באופן מידי ומייצר מיפוי מדויק של הסיכונים בסביבה. בכך הפתרון מאפשר למומחי אבטחה להתמקד בסיכונים המהותיים ביותר בסביבת הענן. הפלטפורמה של Wiz סורקת באופן רציף את כלל סביבת הענן, כולל כל סוגי המחשוב, מנתחת לעומק את מבנה הרשת וכן את הרשאות הגישה בסביבה, ובונה באופן אוטומטי תמונת סיכונים כוללת לצוות האבטחה – כל זאת ללא צורך בשינוי כלשהו של הסביבה עצמה. המערכת ניתנת לפריסה בכל ענן תוך דקות ומשפרת באופן מהותי את אופן העבודה והיעילות של צוותי אבטחת המידע בענן".

חברות התקשורת יחויבו לשלוח למנוייהן חשבון חודשי דיגיטלי במקום חשבון בדואר כברירת מחדל – כך החליט היום שר התקשורת, חה"כ איתן גינזבורג. גילאי 65 ומעלה יוחרגו מההחלטה. ההחלטה התקבלה לאחר שפורסם שימוע בנושא ולאחר התייעצות עם הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן וגורמים רלוונטיים נוספים. החל מהזמן הקרוב יתחילו חברות התקשורת לשלוח חשבוניות באמצעים דיגיטליים – אימייל, או הודעת SMS, כשלמנוי תהיה אפשרות בחירה לשנות את אופן קבלת החשבון. לדברי משרד התקשורת, ההחלטה התקבלה לאור התפתחויות הטכנולוגיות והחידושים של השנים האחרונות, ובפרט בשנה האחרונה עם מגיפת הקורונה, שהובילו לעלייה משמעותית בשימושים באמצעים דיגיטליים והעלו את האוריינות הדיגיטלית בקרב הציבור הישראלי על כל מגזריו. התפתחות זו מאפשרת את שיפור הנגשת המידע לציבור, שהולכת יד ביד עם המגמה העולמית להגנה על הסביבה באמצעות צמצום השימוש בנייר. על פי הנתונים שבידי משרד התקשורת, כ-70% מסך המנויים של חברות התקשורת מקבלים כיום את החשבוניות באמצעים דיגיטליים (מסרון או דוא"ל). "האוריינות הדיגיטלית בקרב הציבור וכמות הפעולות והשימושים המתבצעים במרחב הדיגיטלי, עלו באופן דרמטי, בפרט בשנה האחרונה עקב הנסיבות המיוחדות בהתמודדות עם נגיף הקורונה", אמר השר. "אנו רואים שרוב המנויים כיום בחרו באופן יזום לקבל את החשבונית באמצעים דיגיטליים, ואין סיבה להמשיך ולהשתמש בנייר שפוגע בסביבה. נגישות החשבונית החודשית לצרכן וקבלתה באופן מהיר הן חלק מהשיקולים להחלטה זו. יחד עם זאת, תישמר לצרכן אפשרות הבחירה לקבל את החשבונית בדואר".