היציאה מהמשבר מביאה חברות היי-טק וסטארט-אפים רבות להפשיר תהליכי גיוס עובדים שאותם הן החלו לפני שהקורונה "פרצה" לחיינו, או מחפשות להרחיב את השורות שלהן בעובדים נוספים. נכון שגם בימים אלה יש חברות שמפטרות, אולם אחרות מתאוששות אט אט ופותחות הזדמנויות למועמדים, כולל לאלה מהם שפוטרו או הוצאו לחל"ת ולא נראה שיחזרו ממנו. לכן, מערכת אנשים ומחשבים אספה מהחברות השונות מידע אילו משרות פתוחות אצלן וכמה עובדים הן מחפשות. שימו לב: המשרות מפורסמות בלשון זכר או נקבה, אבל פונות לכל המינים והמגדרים. זהו החלק החמישי של הפרויקט. לחמשת החלקים הקודמים ניתן להיכנס ל: חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה' וחלק ו'. בהמשך השבוע נפרסם עוד רשימות. חברות נוספות שמחפשות עובדים ומעוניינות לקחת חלק בפרויקט מוזמנות לפנות למערכת כאן. אטרה הסטארט-אפ אטרה עוסק באחד התחומים שהיו החמים ביותר בעולם הארגוני במשבר הקורונה, וממשיך להיות כך גם בימים אלה של יציאה ממנו: מעבר העובדים מהמשרד לעבודה מהבית, במהירות. בחברה מגייסים בימים אלה למשרות רבות, בהן מנהל צוות פיתוח (Fullstack Team Leader), מפתחות בכירות (Senior Fullstack Developer) מנהל מוצר בכיר (Senior Product Manager) ומנהלות חוויית לקוח (Customer Success Manager). פרטים נוספים זמינים באתר החברה. מרטנס הופמן החברה, מקבוצת מלם תים, מחפשת עובדים ועובדות למגוון תפקידים טכנולוגיים בכל הרמות - מג'וניורים ועד לבכירים. בחברה כ-100 משרות פתוחות, בהן בודקי תוכנה, מנהלות פרויקטים טכנולוגיים, מנתחי מערכות BI, מיישמות סייבר ומומחי אבטחת מידע, אנשי DevOps, נשות הלפדסק, אנשי תקשורת וראשות צוותי סיסטם, מפתחי Sharepoint, פיית'ון ו-Node.js, וכן אחראית מערכות מידע ומערכות ליבה. להגשת מועמדות ושליחת קורות חיים לחצו כאן. סטמפלי סטמפלי היא סטארט-אפ שהופך חשבוניות לכלי תקשורת מרכזיים' שמאפשרים קולבורציה פנים וחוץ ארגונית מסביב לכל הפעולות הנדרשות לסגירת מעגל הרכש והתשלום. החברה מעוניינת לגייס עובדים.ות מנוסים.ות לצוות הפיתוח, שיושב במידטאון תל אביב. בסטמפלי מחפשים: מנהל קבוצה עם לפחות 10 שנות ניסיון בפיתוח תוכנה, כולל ארבע שנות ניסיון ומעלה כמנהל קבוצה, חמש שנות ניסיון ומעלה בג'אווה וניסיון בפיתוח צד לקוח עם ספריות כגון React JS. משרה נוספת פתוחה היא של מהנדס Full Stack בכירה, עם לפחות 10 שנות ניסיון בפיתוח בג'אווה ולפחות ארבע שנות ניסיון בפיתוח צד לקוח עם ספריות כגון React JS. עוד מגייסת החברה מהנדסת פרונט אנד בכירה, בעלת לפחות ארבע שנות ניסיון בפיתוח צד לקוח עם ספריות כגון React JS, ניסיון עם TypeScript, הבנה עמוקה ב-ES6, HTML ו-CSS, ויכולות עיצוב. פרטים נוספים ומלאים, וכן הגשת מועמדות - דרך האתר ובמייל. פורספוינט פורספוינט היא חברת אבטחת ענן גלובלית, עם יותר מ-2,500 עובדים ברחבי העולם. מהחברה נמסר כי היא גייסה לאורך כל תקופת הקורונה וכעת יש במרכז הפיתוח שלה בתל אביב יותר מ-10 משרות פתוחות. פורספוינט מחפשת מפתחות ג'אווה בק אנד מנוסות וחזקות לפיתוח מוצרים חדשים בעולמות הקלאוד, עם ניסיון מוכח ב-AWS, בעלות שמונה שנות ניסיון ומעלה בעולמות הפיתוח, וכן ניסיון עם מיקרו-שרתים ו-CI/CD. כמו כן, לחברה דרושים מפתחי Full Stack עם לפחות שבע שנות ניסיון, לפיתוח מוצר DLP (ר"ת Data Leakage Prevention), כשהפיתוח נעשה כ-80% בצד הבק אנד בג'אווה וכ-20% בצד הקליינט (JS, HTML, JSP, Typescript). לפרטים נוספים על החברה ועל המשרות ניתן להיכנס לאתר החברה. BigID ב-BigID, המתמחה בניהול מדיניות פרטיות ברשת, ממשיכים גם בימים אלה לגייס עובדים.ות חדשים.ות למספר משרות, ביניהן מפתחי בק אנד מנוסים בג'אווה, מפתחות Full stack ואנשי מוצר עם ניסיון באבטחה. לפרטים ולהגשת מועמדות לחצו כאן. Logz.io ב-Logz.io, שהמוצר שלה מסייע למניעת ואיתור תקלות, ובכך לשמירה על רציפות תפקודית, ממשיכים לגייס עובדים ועובדות, הן עבור הבסיס שלה בישראל והן עבור השלוחות שלה בחו"ל - בבוסטון, לונדון ואוקראינה. בארץ, דרושים לחברה מנהל הנדסה ומעצבת רשת בכירה. לפרטים נוספים כנסו לאתר החברה. Spot.IM Spot.IM, שמפתחת מערכת לניהול חכם של תגובות עבור אתרי חדשות, לא הפסיקה את הגיוסים על אף משבר הקורונה. בין המשרות הפתוחות בה נמצאות: מהנדס בק אנד בכיר, מהנדסת פרונט אנד בכירה, מנהל הנדסת בק אנד, מהנדסת Full Stack בכירה, מהנדס DevOps, אנליסטית מוצר וסמנכ"לית נתונים. לפרטים נוספים לחצו כאן. כאמור, כל המשרות מפורסמות בלשון זכר או נקבה, אולם מיועדות לכל המינים והמגדרים.

עובדים רבים מפוטרים מעבודתם, חברות מפסידות כספים - ומארק צוקרברג מתעשר בענק: על פי העדכון החודשי של רשימת המיליארדרים של בלומברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק הגדיל את הונו בחודשיים האחרונים ב-30 מיליארד דולר והפך לאיש השלישי בעושרו בעולם. הוא עקף את וורן באפט ואת ברנרד ארנו, יו"ר ומנכ"ל בית האופנה לואי ויטון. בצמרת הרשימה עדיין נמצאים ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון, וביל גייטס, מייסד מיקרוסופט. הונו של צוקרברג עומד כעת על 89.1 מיליארד דולר, לעומת 57.5 מיליארד באמצע מרץ. מדובר בעלייה גם לעומת מאי בשנה שעברה, אז היו לו 72.5 מיליארד. צוקרברג עקף את באפט לאחר שפייסבוק פרסמה תוצאות טובות מהצפוי לרבעון הראשון של 2020 והשיקה פיצ'רים חדשים של אי-קומרס ושיחות וידיאו. לעומת זאת, המניות של הבעלים של ברקשייר האת'וויי צנחו בעקבות משבר הקורונה, מה שהביא לירידה של כ-15 מיליארד דולר בהונו ממאי שעבר. בעוד שלפני כשנה הונו של באפט הגיע ל-83.5 מיליארד דולר, כיום הוא עומד על 68.9 מיליארד. גם ארנו רשם ירידה: במאי 2019 הוא היה שווה 89.6 מיליארד דולר וכיום - 81.1 מיליארד. [caption id="attachment_185440" align="alignnone" width="600"] וורן באפט. צילום: מארק הירשי, מתוך ויקיפדיה[/caption] פייסבוק, כך נראה, שורדת היטב את משבר הקורונה: ההכנסות מפרסום - סעיף ההכנסות העיקרי שלה - אמנם ירדו בחודש מרץ, אך על פי הדיווח של החברה, בתחילת אפריל הן "התייצבו". בנוסף, הרווח שלה ברבעון הראשון זינק פי שניים. פייסבוק הגיבה מהר להצלחה של מיקרוסופט טימס ובעיקר של זום בתקופת המשבר והשיקה שירות שיחות וידיאו משלה - מסנג'ר רומס. בנוסף, בחודש האחרון זינק שער המנייה של החברה ביותר מ-50 דולר - ל-234.91 דולר, נכון לכתיבת שורות אלה. שמות נוספים ברשימה בזוס וגייטס ממשיכים לעמוד בראש הרשימה, כשלשניהם הון של יותר מ-100 מיליארד דולר: השווי של בזוס עומד כיום על 147 מיליארד דולר - זינוק של 32.1 מיליארד ממאי 2019, וזה של גייטס ירד ב-4.7 מיליארד ל-108 מיליארד. בכירי היי-טק נוספים בעשירייה הראשונה הם שני מייסדי גוגל-אלפבית - לארי פייג' במקום השישי עם 67.1 מיליארד דולר (עלייה של 2.5 מיליארד) וסרגיי ברין במקום השמיני עם 65.1 מיליארד (גידול של 2.37 מיליארד). ביניהם נמצא סטיב באלמר, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט, ששווה 66.5 מיליארד דולר - 8.35 מיליארד יותר מאשר במאי אשתקד. במקום התשיעי נמצא לארי אליסון, שאחרי צוקרברג הוא היהודי העשיר ביותר בעולם. עם זאת, השווי של מייסד אורקל עלה בשנה האחרונה ב-835 מיליון דולר "בלבד" - ל-59.6 מיליארד. עוד עולה מהרשימה כי מק'ינזי בזוס, גרושתו של ג'ף, נמצאת במקום ה-18 עם 48.3 מיליארד דולר. שוויה עלה בשנה האחרונה ב-11.2 מיליארד, בין היתר כתוצאה מההסכם בינה לבין הגרוש שלה. הונו של מייקל דל צנח ב-3.81 מיליארד דולר ל-27.1 מיליארד, מה שהוריד אותו למקום ה-30 ברשימה. וגם: אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל, "מסתפק" ב-15.8 מיליארד דולר ובמקום ה-71.

"הקשיים העיקריים שהלקוחות נתקלו בהם היו הצורך שלהם במגוון פתרונות תקשורת בזמן אפס, על מנת לאפשר לעסק שלהם להמשיך לעבוד בצורה תקינה ולא לפגוע בפעילות השוטפת", אומר נדב אמסלם, סמנכ"ל אגף לקוחות עסקיים בקבוצת סלקום, שמספר על האתגרים והתפקוד של האגף שבראשותו בימים הלחוצים ביותר. אחד התחומים שעמד במרכז ה"במה" בתקופת נשבר הקורונה היה שירותי התקשורת: אלפי עובדים שנאלצו לעבוד מהבית, בתי ספר שסיפקו שירותי למידה מרחוק, גופי בריאות, צריכה פרטית – כל אלה הפכו את התקשורת לצורך קריטי כמו חמצן להמשך תפקוד ופעילות. איך התמודדתם עם הביקושים הגבוהים לרוחבי פס לאינטרנט בו זמנית מכמות גדולה של לקוחות? "הרשת של סלקום הנה רשת יציבה ומתקדמת, וגם בשוטף אנחנו ערוכים להיקפי תעבורה גדולים. הצורך והדחיפות הובנו מיד בתוך הארגון, ובשיתוף פעולה חוצה חברה ניתן מענה לקיבולות ופתרונות ללקוחות. בנוסף, תגברנו את פעילות מוקדי השירות, התמיכה הטכנית והאינטגרציה במטרה לתת מענה מהיר בשטח לצורכי הלקוחות". איך נערכתם לעבודה לאור המגבלות בתקופת הקורונה? "מיפינו את ליבת הפעילויות והבנו שאנחנו מתמקדים בשלושה חלקים עיקריים בעולמות השירות ללקוח: הראשון - ביצענו פנייה יזומה לכלל לקוחות האגף במטרה להבין מה הם הצרכים שעולים מהם. הבנו שישנם שלושה סוגים של לקוחות - לקוח שיודע מה הם הצרכים המידיים לשמירה על רציפות עסקית והוא ערוך מבחינת הפתרון הנדרש; לקוח שיודע מה הם הצרכים המידיים לשמירה על רציפות עסקית והוא אינו ערוך מבחינת הפתרון הנדרש; ולקוח שלא יודע מה הם הצרכים והפתרונות שעומדים לרשותו לטובת שמירה על רציפות עסקית. החלק השני היה עבודה טלפונית מרוחקת תוך כדי חיבור מלא ומאובטח למערכות הארגון – המטרה הייתה לתת שירות מלא ומקיף לכלל צורכי הלקוחות, שמבחינתם ממשיכים לקבל שירות שוטף כרגיל ללא שינוי אופן הפנייה אלינו. והחלק השלישי: הגעה פיזית ללקוחות לצורך מימוש של הפתרונות החדשים שנדרשים להם וטיפול שוטף ומקיף בתקלות כפי שאנו עושים ביום יום. "ביצענו מיפוי של היכולות בארגון בקרב הטכנאים והאינטגרטורים, הבנו מה הם הצרכים העיקריים שעולים מהלקוחות ולשם מיקדנו את כולם". איך העבודה מהבית השפיעה על התפקוד השוטף שלכם, והאם זה ישנה משהו בצורת העבודה שלכם בהמשך? "אחד הלקחים המשמעותיים בעיניי בעקבות 'אירוע הקורונה' הינו ההבנה, שניתן לעשות דברים אחרת. הצלחנו בהיערכות מהירה מאוד להגיע למצב, שלמרות המגבלות הפיזיות והטכנולוגיות שמרנו כחברה על רציפות עסקית מלאה והמשכנו לספק פתרונות יצירתיים ללקוחותינו. לגבי ההמשך - אנחנו בוחנים את כל המשמעויות ונחליט אילו דברים רלוונטיים לאימוץ קבוע במסגרת השגרה החדשה שלנו". מה היו הפתרונות העיקריים שסיפקתם בזמן המשבר? "לבד מן הפנייה היזומה ללקוחות לטובת הקמת מוקדים מעכשיו לעכשיו, פנו אלינו לקוחות גדולים, כמו בנקים ובתי חולים, עם צורך לשדרוג תשתיות אינטרנט. נרתמנו למשימה, ותוך פרק זמן של שעות ביצענו את ההרחבות הנדרשות. חברות פנו עם בעיה של התחברות מאובטחת של עובדים מהבית ולצורך כך סיפקנו פתרונות מאובטחים לחיבור מרחוק. נתקלנו בלקוחות ללא אינטרנט בבית ולאלו סיפקנו נתבים ומודמים סלולריים, תוך הקמת רשת פרטית מאובטחת. נושא נוסף שטיפלנו בו הוא צורך שהעלו לקוחות לאפשר לעובדים לקבל את שיחות הטלפון מהמרכזייה במשרד לנייד האישי ובמקרים אלה סיפקנו להם פתרון מרכזיית ענן כולל אפליקציה ייעודית - פתרון המיועד לנציגים העובדים מהבית , כולל הקלטת שיחות לטובת עמידה בדרישות הרגולציה. היו גם לקוחות שחוו איבוד שיחות בגלל חוסר במשאבי המרכזייה, ולאלה סיפקנו מענה מהיר להרחבת PRI/SIP - במיוחד לפתרונות של למידה מרחוק ושיעורים מקוונים. "לאורך התקופה עלו גם צרכים נוספים, ובהתאם - סיפקנו שרתים, מודמים, טאבלטים, אוזניות, שדרוג רוחבי פס בשאר הסניפים, עיבוי פתרונות קליטה סלולרית למתחמי 'היבדק וסע' ועוד". אתגר חריג היה הפנייה של מד"א, סיפר אמסלם: "תוך כדי התפתחות משבר הקורונה, קיבלנו פניה ממד"א לתת פתרון תקשורת מידי למוקד קורונה חדש. הדחיפות הייתה ברורה לכולם, ותוך כמה שעות ועבודה מאומצת ומורכבת של צוותי הנדסה והאינטגרציה שלנו סיפקנו פתרון תקשורת לטובת המוקד, הכולל תשתית תמסורת ייעודית, נתבים, מתגים וציוד Wi-Fi. לאחר כמה ימים התבקשנו להקים מוקד קורונה נוסף בבית ספר, וגם שם - תוך כמה שעות סיפקנו פתרונות תקשורת. "כחלק מההירתמות והשותפות שלנו עם מד"א, עובדי סלקום נרתמו לקחת חלק במענה במוקד קורונה למשך כחודש ימים". ספר לי על חלקכם בפרויקט עם אינטל בדרום? "מדובר על פרויקט משותף של אינטל וסלקום, שנועד לתת מענה לאוכלוסיית הגיל השלישי בליל הסדר ובתקופת הקורונה, כדי שיוכלו להיות מחוברים בשיחת וידיאו בלחיצת כפתור אחת. מדובר במכשיר ייחודי, המאפשר חיבור לשיחת וידאו בלחיצת כפתור. המוצר הסופי, שנקרא "מחוברים״, מבוסס על טאבלט שעבר הליך של 'חדשנות הפוכה', שבמסגרתו הוסרו ממנו פונקציות מיותרות, כל זאת בזמן קצר מאד. המשתמש נדרש לחבר את הטאבלט לחשמל, וכאשר אחד מבני משפחתו מתקשר אליו בשיחת וידאו, לחיצה אחת על כפתור ההפעלה מחברת אותו לשיחה. סלקום לקחה חלק משמעותי בפרויקט לקראת הפסח וסיפקה כתרומה 500 כרטיסי SIM, הכוללים אינטרנט בלתי מוגבל ומערכת ניהול, והודות לכך כ-500 קשישים מאילת, מקריית גת ומבאר שבע היו הראשונים ליהנות מהפתרון החדשני. מאז, המוצר זכה לאהדה ולביקוש נוסף, ובימים אלה אנו מספקים עוד מאות מכשירי מחוברים לקשישים בצפון הארץ.  בשלב זה השיווק נעשה בהתאם לביקושים שמרביתם מגיעים מלקוחות עסקיים ומרשויות מקומיות כסיוע לקהילה". מה הם הלקחים המשמעותיים ביותר שעסקים צריכים להיערך להם, לדעתך? "בראש ובראשונה, חווינו את קורונה #1, ואין אופציה להגיע לא מוכנים לקורונה #2  או כל אירוע דומה שמצריך עבודה מהבית. פתרונות שחברות צריכות לאמץ הם יכולות עבודה בחירום וגם בשגרה. הארגונים צריכים להגדיר נהלים ברורים, להטמיע פתרונות חכמים להפניית שיחות לבתי עובדים, רוחבי פס מתאימים עם ציוד קצה רלוונטי, אבטחת מידע והיערכות תפעולית גמישה שניתן לבצע בה התאמות בטווח זמן קצר. "אחת התובנות המשמעותיות שלנו בסלקום עסקים היא הצורך בפתרונות DR, שיאפשרו שמירה על רציפות עסקית ונגישות לבסיס הנתונים הארגוני, שהוא בעצם ליבת הארגון (כגון שרתי ERP, מיילים ארגוניים ועוד). "צריכים גם לזכור' שאירוע הקורונה 'פתח את הראש' לארגונים רבים, וזה הזמן להחליט עם איזו שיטת עבודה ממשיכים ואילו סדרי עדיפויות משנים. לדוגמה - לעבוד עם ספק שיודע לתת פתרונות מגוונים בכל עולמות התקשורת ואבטחת המידע".

קמפיין פישינג זדוני גדול, הנקשר לנושא Covid-19, מופץ בימים אלה – כך לפי אזהרת צוות מודיעין האבטחה של מיקרוסופט, שפרסם את האזהרה בציוץ בטוויטר. בדומה לקמפיינים זדוניים אחרים בתודשים האחרונים, הנוזקה מגיעה בצורת אי-מייל, שמפתים את המקבל לפתוח אותו או קובץ המצורף אליו. "אנו מאתרים קמפיין מסיבי, ששולח כלי תקין לגישה מרחוק בשם NetSupport Manager באמצעות אימיילים עם צרופות, המכילות כלי מאקרו זדוניים של Excel 4.0. הקמפיין, הממותג תחת Covid-19, החל ב-12 במאי, ועד כה השתמש בכמה מאות של צרופות ייחודיות", ציין צוות האבטחה של מיקרוסופט. האימיילים שנשלחים במסגרת הקמפיין מתיימרים להישלח ממרכז ג'ון הופקינס למחקרי בריאות ומגיפות, ובשורת הנושא נכתב: "דו"ח ארגון הבריאות העולמי בנושא Covid-19". הוא כולל צרופות של קובצי Excel, שלכאורה מכילים נתונים סטטיסטיים על מקרי המחלה, אבל אם המקבל יפתח אותם – הם יפעילו כלי מאקרו של Excel 4.0, שיתקינו ויריצו את NetSupport Manager. למרות שכלי זה מקובל ותקין, ההאקרים מנצלים אותו כדי להריץ קוד על המחשבים שהוא הותקן בהם. כלי הגישה מרחוק מתחבר לשרת שמוסיף לו פקודות לצורך תקיפת המחשב. צוות האבטחה של מיקרוסופט מציין, כי הבחין בעלייה יציבה בשימוש בלי מאקרו של Excel 4.0, שמופצים בקמפיינים זדוניים, ומאז אפריל אותרו תקיפות אלה כשהן מקושרות לפיתיונות תחת נושא ה-Covid-19, שגורמים לקורבנות להיות פחות זהירים ולפתוח אותם.

"הקורונה גרמה להנעתם של תהליכי הדיגיטל בארגונים. הנגיף העביר את המסר בקול רם וברור: כל אדם, משפחה, עובד ואגף בארגון, מסחרי או ממשלתי - התחבר והתקשר באופן דיגיטלי בגלל הדרישות לבידוד ולריחוק. הקורונה היא אחד מאותם המקרים הנדירים, שבהם כל אחד בעולם הושפע בו זמנית ובאופן עמוק. כך, הדיגיטל הפך מצורך בשינוי - לציווי הכרחי", כך אמר ג'ון דילון, מנכ"ל אירוספייק. דילון דיבר בכנס הלקוחות השנתי של החברה, שנערך לפני ימים אחדים, והתקיים בראשונה באופן וירטואלי. בכנס השתתפו יותר מ-1,000 מלקוחות החברה מ-35 מדינות. לדבריו, "מיליארדי אנשים קשורים ל'צינורות החמצן' הדיגיטליים כדי לשמור על קשר עם יקיריהם, להזמין סחורות ולנהל עסקים. המשבר הביא להסתמכות חסרת תקדים על רכיבי המחשוב השונים". "הקורונה הביאה לשיבוש כלכלי עולמי, שחלק מהתרופה שלו היא הדיגיטל", הסביר דילון. "הקורונה היוותה קריאת השכמה לחברות המתמודדות עם טרנספורמציה דיגיטלית. יש ארגונים שהסתדרו היטב עם הסערה, ויש מי ש'נתפסו עם המכנסיים למטה'. אנחנו כבר לא חיים בתקופה של טרנספורמציה דיגיטלית - אותה ספינה הפליגה לפני זמן רב, כעת זהו 'ציווי דיגיטלי'." הקורונה, אמר דילון, "אילצה רבים לצאת מאזורי הנוחות שלהם. בהתחלה זה יכול להיות מרגיז. אך ככל שאנשים ועסקים ירגישו בנוח עם הדרך החדשה לעשות דברים, הם ימשיכו בדרך זו גם בעתיד". דילון פירט כמה דוגמאות, "לאופן שבו המשבר גרם לנו לחשוב מחדש על חיי היומיום שלנו: בעולם החינוך, התלמידים והמורים מסתגלים לדרך חדשה ללמוד ולשתף פעולה. בעבר לימוד מרחוק ושיעורים מקוונים מוצבו כ'חריגים', וכעת מסתבר שהם יכולים לעבוד די טוב במקרים רבים". בעולם הבריאות, אמר, "אבן הנגף העיקרית לטלה-רפואה הייתה חוסר רצונם של מטופלים להתקשר עם הצוות הרפואי דרך האינטרנט. כעת, בלית ברירה, רבים הופתעו לטובה שהטיפול והעצות עדיין יכולים להיות מצוינים - עם היתרון הנוסף של אי הגעה למרפאה וההמתנה". לדבריו, גם "עולם שרשרת האספקה חווה טלטלה עם שיפור: נעשתה עבודה אדירה כדי להתאים קונים ומוכרים של משאבים נדירים הקשורים לטיפול בנגיף. לוחות מחוונים דיגיטליים בזמן אמת סייעו, עם הדמיה, לאפשר זיהוי מהיר של המשאבים שצריך לחלק מחדש לאזורים לפי הצורך". "נצא ממשבר הקורונה עם מודלים חדשים לאופן שבו אנו מתקשרים", ציין דילון. "כתוצאה מכך, המתווכים צריכים להיות מוכנים לעלות למרכז הבמה. בארגונים, למחלקות שונות יש עדיפויות שונות, אבל ה-IT משתרע על פני כל הארגון ויכול להבטיח, כי התשתית הנכונה קיימת וכי הנתונים נרתמים בדרכים המועילות לכל מחוזות הארגון". "על המנמ"רים", ציין דילון, "לעשות כמה דברים: התמקדו ביסודות - ניתן לעשות דברים חדשים על מנת להפוך את חוויית המשתמש לקלה, טובה יותר, מהירה יותר ובעלת ערך רב יותר; חפשו את החיכוכים בתהליכים הקיימים, וטפלו בהם; התחילו בפרויקטים הניתנים לניהול: סביר להניח כי אלה יהיו מוצלחים, ויבנו את האמון בארגון. ניתן לתקן כל טעות בלא השפעה משמעותית על העסק. כשפרויקטים תופסים, ניתן לרוץ, לשפר ולצמוח. נהיה שונים כשזה ייגמר, יהיו מנצחים ומפסידים וחובה על חברות להסתגל". "במסורות תרבותיות רבות - יוונית, מצרית, סינית, יהודית ואינדיאנית - עוף החול העולה מהאפר מייצג חוסן והתחדשות", סיכם מנכ"ל אירוספייק, "הקורונה אילצה יחידים, ממשלות ועסקים לבצע התאמות דרמטיות באורח חיינו. למרבה המזל, אנו מחדשים – ונופיע שוב, חזקים וטובים מתמיד. ככל שהעולם הופך להיות יותר מונע-דיגיטלית, היקף הנתונים הדרושים לתמיכה בתקינות העסק הופך להיות עצום. העולם דורש מיידיות מיישומים דיגיטליים - ומנמ"רים יצטרכו לתכנן זאת בהתאם".

הבריאות הדיגיטלית נחשפה לציבור הרחב בתקופת משבר הקורונה, אבל לכל מי שמעורה ועוקב אחר הנושא, הדיבורים על הצורך במערכות חכמות וביישומים שיאיצו את תהליכי הדיגיטציה במערכת הבריאות, הן לטובת ייעול המערכות והן לטובת שיפור השירות לאזרח, עלו על סדר היום כמה פעמים בשנים האחרונות. במרץ 2018 קיבלה הממשלה החלטה, המאמצת את התוכנית הלאומית של השר יעקב ליצמן, שגובשה יחד עם ישראל דיגיטלית, כמנוע צמיחה לאומי ליצירת אקו-סיסטם למחקר ופיתוח רפואי, שעושה שימוש בכלי ביג דטה. עוד קבעה הממשלה יעד, שלפיו מערכת הבריאות בישראל תהיה מהמובילות בעולם. עוד נאמר, כי התוכנית תאפשר לצמצם פערים, צדק חלוקתי, שיאפשר שירות טוב יותר לתושבי הפריפריה, וכמובן התרומה הייחודית של הבריאות לתל"ג של ישראל. ואכן, חלקם של הסטארט-אפים בתחום הבריאות הדיגיטלית מתוך סל כל חברות ההזנק בישראל צמח בצורה מהירה בשנים האחרונות. בין היתר, עד לקורונה פעלו בישראל יותר מ-25 חממות. רשות החדשנות פרסמה קול קורא לחברות הזנק ישראליות, המזמין אותן לבצע פיילוטים בתחום הבריאות הדיגיטלית בבתי חולים נבחרים בעולם, זאת במסגרת שיתוף פעולה שהושג בין הרשות ובין מרכזים רפואיים. משבר הקורונה הפנה את הזרקורים מחדש אל החדשנות הישראלית בתחום הבריאות. בשלב הזה ברור, כי אוטומציה של תהליכים דיגיטליים רפואיים תעמוד בראש סדרי העדיפויות של מערכת הבריאות וארגוני קופות החולים. הרפואה מרחוק, שהוכיחה את עצמה בצורה מלאה בזמן הקורונה, הפכה להיות כבר שגרת טיפולים בלא מעט ארגונים. הקורונה העלתה את קרנם של המנמ"רים במערכת הבריאות. "אנחנו, צוות ה-IT, שותפים מלאים ונמצאים בחזית המאבק בנגיף הקורונה, כמו כל המרכזים הרפואיים. כתוצאה מהמשבר, העולם השתנה, וכחלק ממנו גם העולם הרפואי, על כל רבדיו", אמר שימי ארסנט, מנמ"ר המרכז הרפואי שיבא תל השומר. "מה שאנחנו מנסים לעשות – ובהצלחה – בהיבט הטכנולוגי הוא למצות את המיטב ולעשות מהלימון לימונדה". ארנסט ישתתף בוובינר Digital Corona של אנשים ומחשבים, שייערך בבלייב ב-4.6.2020. מנמ"רים נוספים, רופאים שמנהלים את החדשנות בבתי החולים ובארגוני בריאות, יזמים ומשקיעים, ישתתפו בכנס וידונו בכנס כיצד החדשנות הישראלית פורצת דרך וסייעה למאבק בקורונה. מעניין יהיה לשמוע את הזווית של רופאים שהיו בחזית המאבק בקורונה, שאחראים גם ליישומי חדשנות בבתי החולים ובארגוני הבריאות. הזרמת המשאבים מצד הממשלה - תנאי למימוש התוכניות אין ספק שהתנאי למימוש כל התוכניות הוא הזרמת המשאבים המתאימים מצד הממשלה. התקציבים הרבים ששוריינו לתוכנית הלאומית של בריאות דיגיטלית זלגו באופן איטי ביותר למקומות שהם היו צריכים להגיע בגלל תהליכי בירוקרטיה במערכת הבריאות הענקית, שזקוקה גם לזריקות התייעלות דחופות, כחלק ממסקנות לאומיות סביב השאלה איך נערכים טוב יותר לגל נוסף של קורונה או כל מגיפה אחרת. אנחנו לא לבד. הסוגיות האלו עולות כמעט בכל העולם. היעדרה של אוטומציה גדולה יותר בתהליכים רפואיים הורגשה היטב. גרטנר, למשל, צופה שעד שנת 2023, מחצית מספקי הבריאות האמריקניים יקדישו משאבים לפריסת אוטומציה של תהליכים רובוטיים (RPA). על פי תחזית גרטנר, נכון לעכשיו, רק 5% מתחום הבריאות משתמשים בפלטפורמות RPA. גרטנר מגלה גם, כי ההשפעות של מגיפת הקורונה מביאות להגברת הלחץ על מקבלי ההחלטות בתחום הבריאות לייעל את העלויות ולהפיק את המרב מהמשאבים הקיימים, מה שמגביר את העניין באימוץ ה-RPA. עבור מגזר הבריאות, המיקוד של אימוץ ה-RPA הוא על משימות כמו דלפק העזרה של ה-IT’ אישורי רופא או הערכת זכאות הביטוח. עוד מגלה גרטנר, כי בשלוש השנים הבאות, 20% מהאינטראקציות בין המטופלים "יהיו כרוכים בסוג כלשהו של יכולת AI בתהליכים קליניים או לא קליניים", שנמצאים רק ב-4% מהאינטראקציות המתרחשות היום. שורה תחתונה: הבריאות הדיגיטלית היא אחד משלושת התחומים החמים שיעסיקו את העולם הטכנולוגי, את מערכות הבריאות, ממשלות ובעיקר את הציבור. הקורונה דילגה על הדילמה באיזה סדר עדיפות יש למקם את מערכת הבריאות מבחינת משאבים. בישראל, יש לציין, כי תקציבי הבריאות הם השניים בגודלם אחרי הביטחון. הכנסת תהליכים דיגיטליים במהירות ושיפור המערכות השונות תביא לכך, שהתקציבים הרבים שהוקצו לכך יגיעו ביעילות רבה יותר למקומות הנכונים, ואולי אף יביאו לחיסכון בכסף ובוודאי בחיי אדם.

קרן סייברסטארטס, שהוקמה על ידי המשקיע הסדרתי גילי רענן, הודיעה היום (ב') על סגירת גיוס לקרן שנייה בסך של 100 מיליון דולר. הקרן החדשה מתווספת לאחות הגדולה שלה, שרענן הקים ב-2018 ושגייסה 54 מיליון דולר. בנוסף, הקרן הודיעה על שותפה חדשה בה: ליאור סיימון, שהקימה וניהלה את פעילות ההשקעה בישראל של ארבור ונצ'רס - קרן גלובלית שמתמחה בהשקעות בפינטק, ולפני כן שימשה כמשקיעה בסקויה (שרענן משמש שותף בה). סיימון מביאה עמה היכרות עמוקה עם השוק הגלובלי וניסיון בהשקעות בחברות טכנולוגיה, בהן פאנדבוקס, פורטר, פלאנק וסקייליין. סייברסטארטס עוסקת באיתור יזמים ישראליים מוצלחים בתחום הסייבר וחיבורם לצורכי השוק, תוך עבודה אינטימית וצמודה משלב הקמת החברה, באמצעות שיטה שפיתחה. היזמים שהקרן בוחרת בהם מלווים על ידי מנהלי אבטחה בחברות ענק, שעד היום קיימו יותר מ-500 פגישות אונליין עם חברות הפורטפוליו של הקרן. עד כה ביצעה סייברסטארטס שש השקעות, כאשר שתיים מהחברות, פייר בלוקס ואקסיס סקיוריטי, כבר גייסו בסך הכול 33 מיליון דולר בסבבי המשך. שלוש משש ההשקעות שביצעה הקרן הן ביזמים סדרתיים שבעצמם משקיעים בה. בין המשקיעים בסייברסטארטס נמצאים כ-40 יזמים מצליחים בתחום הסייבר, ובהם שלמה קרמר ומריוס נכט, שניים ממייסדי צ'ק פוינט; מיקי בודאי וראקש לונקר, מייסדי טראסטיר וטרנזמיט; ניר צוק, מייסד פאלו אלטו; אסף רפפורט, מייסד אדאלום וביונד, ולשעבר מנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל; ורועי זיספאל מרדוור. גם קרן סקויה, שכאמור, רענן שותף בה וסיימון עבדה בה בעבר, משקיעה בסייברסטארטס. הקרן גייסה לשורותיה כ- 40 יועצים מנהלי אבטחת מידע בכירים מארצות הברית, בחברות ענק כמו סטארבקס, הום דיפו, וולמארט, יונייטד איירליינס וזום. גיוס על רקע משבר הקורונה הגיוס לקרן השנייה של סייברסטארטס ראוי לציון גם על רקע משבר הקורונה. לדברי רענן, "האמון שהביעו בנו המשקיעים, שהם טובי מומחי הסייבר בעולם, דווקא בתקופה כלכלית משברית הוא מחמאה עצומה. הניסיון שלי בסקויה מוכיח שתקופת משבר היא הזמן הטוב ביותר להקמת חברות טכנולוגיה משמעותיות, וזו המטרה שלנו. משבר הקורונה מוכיח את האיתנות של תעשיית הסייבר בישראל. במיוחד בעתות כאלה, הצורך בפתרונות סייבר חדשניים מקבל משנה תוקף, בשל השינויים המהירים, ובמרכזם הצורך למעבר לעבודה מרחוק, לענן ולאוטומציה, על מנת להפחית את עלויות התפעול ובגלל הסגר". רענן תיאר את אסטרטגיית ההשקעה של סייברסטארטס ותהליך העבודה עם החברות שהקרן בוחרת להשקיע בהן: "אנחנו מחפשים בהירות מחשבה של צוות מבריק. אנחנו אוהבים לחבור ליזמים בשלב מוקדם ככל הניתן, ממש בהקמה של המיזם. משלב זה, אנחנו עובדים עם הצוות, במסגרת תהליך מוגדר שנקרא סאנרייז, על זיהוי הבעיה והגדרת התאמת שוק-מוצר, ומלווים את היזמים בשלבים הקריטיים של בניית הצוות והמוצר, עד לכניסה לשוק. את כל זה אנחנו עושים בשיתוף מלא עם רשת רחבה וייחודית של יזמים ומנהלי אבטחת מידע בחברות הגדולות בארצות הברית".