בכיר ב-HPE הציע אתמול (ד') קבלת פנים, איך לומר, סרקסטית משהו ל-דל – אם אפשר לקרוא לזה בכלל קבלת פנים. אותו בכיר, קית' ווייט, סגן נשיא ומנכ"ל עסקי גרין לייק ב-HPE, כתב בהודעה שהוציא כי "אנחנו שמחים שספקיות IT אחרות מכירות בצורך של הלקוח הארגוני להסתייע במודל 'משהו כשירות', שיסייע להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית. בעוד שאנחנו מברכים על כניסתה של דל לשוק זה, אציין שאנחנו עשינו את הצעד הזה כבר לפני שלוש שנים". ההודעה העוקצנית של ווייט הגיעה שעות ספורות לאחר ש-דל הודיעה אמש (ד') על זמינות כללית של Project Apex בכנס הווירטואלי העולמי שהיא עורכת השבוע. ווייט כינה את היצע שירותי הענן של גרין לייק – שהחל את דרכו ב-2016 כ-HPE FlexCapacity – "ההיצע הרחב ביותר בשוק ה-'משהו כשירות', עם פלטפורמת שירות עצמי מלאה ומוכללת, וכן שירותי ענן לטובת מספר רב של עומסי עבודה". הוא אמר כי ערוצי HPE והיחסים של החברה עם ספקיות תוכנה עצמאיות (ISVs) "מסייעים להגביר את המומנטום לצריכת שירותי הענן בתצורת רישוי מסורתי, און פרמיס". ווייט ציין ששירותי הענן גרין לייק זינקו ברבעון האחרון ב-116% לעומת הרבעון המקביל לו בשנה הכספית הקודמת, וכי מספר השותפים הפעילים טיפס ב-62%. לדבריו, "הלקוחות שלנו כבר שינו את האופן שבו העסקים שלהם פועלים מול שירותי הענן ההיברידיים האוטומטיים, הניתנים להרחבה – ואלה כוללים מחשוב, אחסון, מכונות וירטואליות, קונטיינרים, מחשוב עתיר ביצועים ועוד. כיום, עסקי שירותי הענן שלנו משקפים מחזור שנתי של 4.5 מיליארד דולר, וברבעון הראשון של 2021 הכספית שלנו חווינו גידול של 27% בהכנסות מהם לעומת השנה שעברה. אנחנו מספקים אחסון כשירות כבר שנים, ומאפשרים ללקוחות לשחרר את הכוח הגלום בנתונים שלהם בכל מקום שבו הם נמצאים. החזון שלנו הוא זריזות תפעולית בענן עם טיפול בנתונים בכל מקום שכזה".

פט גלסינגר, המנכ"ל החדש של אינטל, ביקר השבוע בישראל והביא אתו צ'ק יפה עם הרבה אפסים. חברת הענק, שפועלת בארץ כבר הרבה שנים – מאז 1974 – רוצה להרחיב מאוד את הפעילות שלה כאן, באמצעות הקמת (עוד) מפעל לייצור שבבים בקריית גת, הרחבת מרכז המו"פ שלה בחיפה והפיכת המרכז של מובילאיי בירושלים למרכז מו"פ נוסף. כדרכם של מנכ"לים בחברות בגודל כזה, הביקורים שלהם הם ביקורי בזק, לכמה שעות, ללא סיקור עיתונאי ישיר, וכן – כמובן – עם פגישה עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הנשיא המנוח שמעון פרס אמר פעם שמנכ"לים של חברות שבאים לארץ ורוצים להיפגש אתו צריכים לבוא עם צ'ק בכיס. גלסינגר, שביקר בישראל הרבה פעמים בתפקידיו הקודמים, מכיר את זה היטב ועמד במבחן. ההשקעה והאמון שחברה כמו אינטל נותנת בנו מחמיאה ללא ספק. אבל כדי לממש את ההשקעות, אינטל תצטרך להתמודד עם אתגר מורכב: גיוס אלפי עובדים. רק המגה קמפוס שאינטל תקים בחיפה אמור להכיל 6,000 עובדים – ועוד לא נגענו במפעל בקריית גת ובמרכז של מובילאיי בירושלים. יש כיום בהיי-טק הישראלי מחסור של 13 אלף מהנדסים. אחת הסיבות שחברות רב לאומיות בגודל של אינטל לא ממהרות להרחיב את השקעותיהן בישראל היא שהן מודעות היטב לכך שהן יתקשו למצוא עובדים. זאת, מאחר שמקורות גיוס העובדים – בתי הספר, צה"ל והמסגרות האקדמיות – מיצו את כל הפוטנציאל שלהם. יש אמנם אוכלוסיות שיכולות להשתלב בהיי-טק וזה לא מספיק קורה בינתיים, כגון ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה, אבל זה לא דבר שיכול להתממש מהיום למחר. עוד דבר שמשפיע על כך לרעה הוא שלא קרה מה שרבים רצו: כאשר פרצה הקורונה, אותם רבים ראו בעובדה שהרבה חברות, בענפים שונים, פיטרו או הוציאו עובדים לחל"ת הזדמנות חד פעמית לצמצם את הפער באמצעות הסבה שלהם לעבודה בהיי-טק. מנגד, אינטל היא לא חברה שנולדה אתמול ופרנסיה בוודאי מכירים את המחסור הזה ואת ההשלכות שיכולות להיות לו עליה – ולקחו את זה בחשבון בהחלטה להרחיב את ההשקעות בישראל. אולי הם רואים משהו שאנחנו לא רואים. כך או כך, יש לקוות שהם עשו שיעורי בית ומיפו לעצמם את הדרכים שבהן החברה תגייס עובדים, למגוון הרחב של המקצועות והעיסוקים שהיא עומדת להציע. יכולות להיות לכך השלכות רחבות על הענף: כחברה בעלת כיס עמוק, אינטל תציע לעובדים המצטיינים מחברות אחרות שכר נאה ותנאים טובים, מה שעשוי (או עלול, תלוי איך מסתכלים על זה) את אותן החברות להעלות את הרף. מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, וראש הממשלה, בנימין נתניהו. צריך שתמונות כאלה יחזרו עוד הרבה פעמים, ולא משנה מי יעמוד בראשות הממשלה. צילום ארכיון: לע"מ מה צריכים ללמוד מהמקרה של אינטל על עידוד השקעות בארץ? תובנה נוספת שעולה מההכרזה של אינטל השבוע קשורה לחוק לעידוד השקעות הון ולהטבות שהממשלה מעניקה לחברות כמותה. במשך כמעט עשור יושבים במשרד האוצר פקידים בכירים ובכירים פחות, שפשוט מטרללים את נציגי החברות שמבקשות להשקיע בארץ ובאו לברר אילו הטבות הממשלה מעניקה להם – כפי שעושה כל מדינה חפצת השקעות. תרם לכך מאוד העליהום על החברות, בעיקר מצד מפלגות שלמרבה האבסורד מגדירות את עצמן "ליברליות". אלה ואחרים הביעו ביקורת על כל דולר שהממשלה התחייבה לתת לאותן חברות ועל כל הטבה במס, שתמורתן הן נותנות הרבה מאוד דולרים, כמו שנוכחנו השבוע במקרה של אינטל. הנימוקים של אותם אנשים "נאורים" הם שהחברות הללו באות לפה בגלל ההון האנושי הייחודי שלנו, ולא צריך להיבהל מהאיומים שלהן לא להשקיע כאן ואף להוציא את מרכזי הפיתוח הקיימים אם הן לא יקבלו את ההטבות והתנאים שהן מבקשות. אין לנו פריבילגיה להגיד "לא" מוחלט לחברות האלה ולא להקל עליהן את הנטל – בגלל התחרות החריפה מצד מדינות אחרות. ואמנם, בעבר, הטרלול של הפקידים עלה למדינת ישראל בביטול הקמת קו ייצור חדש של אותה אינטל בקריית גת, כי היא קיבלה הטבות רבות יותר באירלנד. ולא רק הטבות לא מספיק טובות: בינתיים, תאגידים רב לאומים וחברות ישראליות גלובליות מעבירים חלק מהפעילות שלהם לאזורים אחרים בעולם, בדגש על מזרח אירופה. הם עושים זאת לא כי ההון האנושי שם טוב יותר מאשר כאן, אלא מפני שהם לא יכולים להתקיים במציאות שבה במשך יותר משנתיים אין ממשלה מכהנת "על אמת", אין תקציב מדינה ושערו הנמוך והמתנמך עוד של הדולר הולך ושוחק את רווחיהן. ראשי התעשייה מתריעים על כך כבר זמן רב, ובאחרונה, כשאנחנו מתחילים לצאת מהקורונה, ביתר שאת. "אנחנו מסודרים", הם אומרים, "ולא מבקשים לעצמנו שום דבר, אבל דואגים לעתיד ילדינו וילדיכם, שמועסקים כעת בהיי-טק, ולעתידם של צעירים עם חלומות, על מנת שיוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם". אם המצב הנוכחי יימשך, יכול להיות שההשקעה האחרונה של אינטל תהיה בין ההשקעות האחרונות של חברות רב לאומיות בישראל בשנים הקרובות. לתשומת לב הקורא נפתלי בנט. צילום ארכיון: דוברות משרד החינוך אלא שיש סיבה לאופטימיות: בשעות אלה נעשים מאמצים להקים ממשלה חדשה בישראל, והדבק של "רק לא נתניהו" יכול להביא את יאיר לפיד, נפתלי בנט ושאר ראשי המפלגות לכונן שותפות שתימשך לא מעט זמן – מה שיפסיק את הטרלול בדמות ארבע מערכות הבחירות שחווינו בשנתיים האחרונות. בין אם הממשלה שתקום בסוף תהיה של בנט ולפיד או ממשלה אחרת, המחסור בכוח האדם ובתשתיות בהיי-טק חייב להיות על סדר יומה כבר מהיום הראשון, כבר מהישיבה הראשונה שלה. בנט, בוגר היי-טק מצליח, בוודאי צריך להבין ולדאוג לשנות זאת, כדי שגלסינגר וחבריו יוכלו וירצו לבוא לפה עוד הרבה פעמים, עם צ'קים בכיס.

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה באחרונה לסלקום על כוונתה להטיל עליה קנס בסך של 972,900 שקלים, בטענה שהיא הטעתה צרכנים והפעילה "השפעה בלתי הוגנת בתהליך השיווק". בסלקום כופרים בטענות הרשות. החקירה החלה בעקבות תלונות צרכנים. ברשות מפרטים 10 סעיפים ותתי סעיפים שהם מצאו שסלקום הפרה. על פי ממצאי החקירה, החברה גבתה מלקוחות שהסכימו להצעות של נציגי השירות שלה להצטרף אליה מחיר גבוה יותר מזה שהנציגים ציינו. כמו כן, במקרים מסוימים סלקום גבתה מהלקוחות תשלום עבור שירותים שנמסר להם שהם יקבלו ללא עלות. במקרים אחרים לא נאמר להם שהם יוכלו לקבל אביזרים שהוצעו בחינם רק אם הם יעמדו בתנאים מסוימים. עוד מצאו חוקרי הרשות כי לחלק מהצרכנים סיפקה סלקום שירותים שונים, בהם הרחבת מהירות הגלישה, בתשלום מבלי שביקשו ומבלי שנתנו הסכמה לקבל אותם. בחלק מהמקרים הצרכנים ביקשו בעקבות כך לבטל את העסקה – וסלקום דחתה את בקשתם, ולא השיבה להם כספים כנדרש בחוק. כחלק מזה, הרשות מצאה שהחברה מסרה לצרכנים מידע שהיה עלול להטעות אותם על תנאי הביטול: הנציגים טענו שניתן לבטל את העסקה בפנייה למרכז השירות בלבד, בעוד שאפשר היה לעשות זאת בדרכים נוספות, שלא מצריכות הגעה פיזית, כמו שיחת טלפון. בנוסף, נאמר להם שאפשר לבטל את העסקה על החבילה, אבל לא שאי אפשר לבטל אותה בכל הנוגע לאביזרים הנוספים שניתנו. בהודעת הרשות נכתב כי סלקום "לא מסרה לצרכנים פרטים נדרשים על פי החוק בעת ביצוע שיווק מרחוק, ולעתים לא מסרה להם מסמך בכתב בסיום עסקת מכר מרחוק, המכיל פרטים שונים אודות העסקה, כפי שהחוק דורש". עוד היא מצאה, במסגרת ביקורת שנערכה במרכז השירות של החברה, כמה פריטים שלא הוצגה לגביהם תווית מחיר. "מלחמה עיקשת כדי למגר פרקטיקות פוגעניות כאלה" אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראשת אגף חקירות ומודיעין, אמרה כי "סלקום הפעילה השפעה בלתי הוגנת כאשר הציגה לצרכנים מצג שלפיו הם זכאים להטבה כלשהי ללא עלות כספית, בעוד שבפועל לא היה מדובר כלל בהטבה אלא במוצר שנגבה בגינו תשלום מלא. זאת, לצד הטעיות רבות נוספות במחיר ובתנאי העסקה, ובכלל זה ביטולה. הרשות רואה בחומרה את השימוש בפרטיקות פוגעניות אלה כלפי ציבור הצרכנים ותילחם בצורה עיקשת כדי למגר אותן. הרשות פה כדי להגן על הצרכן ולקדם סחר הוגן". יודגש כי החוק מקנה לסלקום לטעון בתוך 45 ימים הן נגד הכוונה להטיל את הקנס והן נגד הסכום. מסלקום נמסר בתגובה כי "מדובר בדו"ח ישן, אשר לא אפיין בעבר ולא מאפיין את פעילות החברה כיום, ועל כן לסלקום השגות רבות לגביו. מבלי להתייחס לדו"ח, בשנה האחרונה הוספו אמצעי פיקוח ובקרה רבים". בחברה סירבו לפרט באילו השגות מדובר ולא מסרו האם בכוונתם לטעון נגד הקנס או לא.

האם ידעתo שכמות המידע aנוצר פר בן אדם הוא יותר מ-1.7 מגה-בייט בכל שנייה? לפי IDC, היקום הדיגיטלי צפוי לגדול ל-175 טריליון ג'יגה-בייט עד 2025. כמויות המידע גדלות בעולם המודרני באופן אקספוננציאלי, והמידע נחשב כיום ל-"נפט החדש". אנחנו נדרשים לעבודות תפעול ותחזוקה יומיומיות על מנת להבין ולשרת את הלקוחות בצורה טובה יותר, תוך שאנחנו מבצעים הערכת ביצועים תמידית, על מנת שנוכל לקבל החלטות עסקיות טובות יותר. ככל שאימוץ כלים דיגיטליים גובר בצורה מהירה, החלטות כמו היכן לאחסן את המידע ואיך לשמור עליו בצורה הטובה ביותר הופכות להיות קריטיות מאי פעם. ככל שהמגפה העולמית מאיצה את השינוי הדיגיטלי, גדלים גם הסיכונים והאיומים, שעלולים להזיק ואף לפגוע בהמשכיות העסקית. עבור עסקים קטנים ובינוניים, קריטי שכל תשתיות המחשוב יהיו ערוכות ומוכנות לסביבת העבודה של היום שאחרי הקורונה. אם אתם מתקשים למצוא פתרון שמצריך מעט משאבים מבחינת ניהול, עקומת למידה ועלויות כאחד, NAS הוא הפתרון שיכול בקלות לתת מענה לכל האתגרים ולייעל את ניהול המידע בארגון. מה זה NAS? וגם: כמה סיבות מדוע כדאי לכם להשתמש בו בארגון שלכם אתם עשויים לשאול: מה באמת גורם ל-NAS לעלות על ביצועי שרת אחסון מסורתי או שירות ענן ציבורי? ובכן, קודם כל, NAS הוא יותר מסתם אחסון. זהו שרת אפליקציה All-in-One, שממלא כמעט את כל צרכי ה-IT של העסקים הקטנים והבינוניים. להלן כמה סיבות למה הוא עדיף על שרת אחסון רגיל: NAS מתחבר לרשת ומאפשר גישה למידע ממשתמשים מורשים; זהו פתרון אחסון מרכזי, שמתאים גם למשקי בית וגם לעסקים, לניהול נתונים בצורה יעילה יותר; NAS מודרני מגיע עם מערכת הפעלה ידידותית למשתמש יחד עם יישומי תוכנה מובנים אחרים המסייעים למשתמשים להזרים, לסנכרן, לשתף או לגבות את הנתונים שלהם. פתרונות הגיבוי המקיפים All-in-One המוצעים על ידי סינולוג'י הכינו מראש תוכנית אמינה להגנת המידע נפוץ מאוד בקרב עסקים קטנים ובינוניים להשתמש במחשב עם Windows ועם מיפוי כונני רשת כסוג של פתרון שרת קבצים. חשוב לזכור: אירועי אובדן מידע בלתי צפויים קורים כל הזמן – בין אם מטעויות אנוש, כשלים בכוננים הקשיחים, אסונות טבע, מתקפות כופר ועוד. במקרה של אובדן מידע, לעתים קרובות אין דרכים לשחזור המידע, והדבר מהווה איום גדול על הנכסים הדיגיטליים של הארגון. בדיוק בגלל זה, ה-NAS אידיאלי עבור הארגון שלכם. רוב מכשירי ה-NAS תומכים בהגדרת סוגי RAID שונים כדי לספק רמות שונות של יתירות נתונים. במקרה של תקלה בכונן הקשיח, המידע נשמר ללא כל פגיעה או אובדן. יתר על כן, כמה מספקי ה-NAS מציעים יישומי גיבוי מובנים, שמשיגים הגנה מלאה על המידע, כולל משימות גיבוי לסביבות פיזיות ו-וירטואליות כאחד, ואף מאפשרים לבצע שמירה של עותקי המידע המגובה אופסייט או בענן. עצם העובדה שפתרונות הגיבוי משולבים בתוך ה-NAS מאפשרת לצוותי ה-IT ליישם מדיניות גיבוי ושחזור ללא צורך לשלם על תוכנות צד ג' או רישוי – ולעשות זאת בקלות. אפשרו גישה מרחוק ושימרו על הפרודוקטיביות שלכם כדי לתת מענה למגמות עבודה מודרניות כמו BYOD, או, באחרונה, WFH, סביבות העבודה ומכשירי העבודה של העובדים הפכו לגמישים יותר ויותר – מה שהופך את הצורך לאפשר גישה למידע, סנכרון ושיתוף בצורה שאיננה תלויה בסוג המכשיר של המשתמש או במיקומו לקריטי מאי פעם. זו סיבה נוספת מדוע NAS הוא הפתרון האידיאלי עבור עסקים קטנים ובינוניים. ה-NAS מאפשר גישה מאובטחת למידע דרך האינטרנט, ויש לו אפליקציות סנכרון ושיתוף נתונים מובנות רבות, שתומכות בכמה מכשירים ופלטפורמות. זה מאפשר לעובדים לעבוד מהבית, לשתף ולעבוד בו זמנית על אותם קבצים, ללא השתרכות מאחור – מה שמייצר שיתוף פעולה יעיל, שמגביר את התפוקה, לנוכח נורמת העבודה החדשה הזו. ודאו שפתרון האחסון שלכם יעיל ובעל יכולות גדילה לנוכח כמויות המידע ההולכות וגדלות באופן מתמיד, יש מידה של אי ודאות בקרב עסקי SMB כיצד לטפל במידע שלהם. עבור אותם עסקים המסתמכים על שירותי ענן או שירותי צד ג' כדי לאחסן את המידע שלהם, עלויות המנוי ההולכות וגדלות עלולות, אט אט, להפוך לנטל כבד מדי. פתרון אחסון גמיש ויעיל הוא התשובה. מכשירי NAS הם גמישים וקלים להרחבה; הם מספקים אפשרות לצמיחה מבלי להחליף את תשתית ה-IT הקיימת. יתר על כן, חלק ממכשירי ה-NAS הקיימים בשוק מגיעים עם טכנולוגיית Deduplication, שיכולה להפחית את צריכת האחסון ולמקסם את יעילותו. בעלות מלאה על המידע שלכם לאור העבודה שמכשיר NAS מתחבר לרשת הפרטית והמאובטחת של הארגון, פרטיות המידע מובטחת תוך שמירה על בעלות מלאה על כולו. בשירותי ענן למיניהם, אבטחת המידע תמיד מוטלת בספק, שכן תמיד יש צד שלישי בתמונה. ישנן אינספור תקריות של חדירות ופריצות למידע בענן במהלך השנים, וסקר שנערך באחרונה אף העלה שמעל 80% מהחברות חוו לפחות אירוע אחד כזה בענן ב-18 החודשים האחרונים, וכמעט מחצית מהחברות (43%) הודו שחוו יותר מ-10 אירועי אבטחת מידע בענן. כשמפקידים את המידע והיישומים בענן הציבורי, אין כל דרך אמיתית להבטיח שהם יהיו בטוחים. חיסכו זמן יקר – וכסף בהשוואה לשירותי ענן, ייתכן שההשקעה הכספית הראשונית ב-NAS תהיה יקרה יותר, אבל כשמתסכלים לטווח הארוך, לקוחות של ספקי ענן נדרשים לשלם דמי מנוי חודשיים בהתאם לכמות המשתמשים או לכמות המידע. לעתים, עלות הבעלות הכוללת (ה-TCO) המצטברת בשנה אחת של שירותי ענן תעקוף בהרבה את העלות הראשונית של הטמעת NAS. בנוסף, חשוב לציין שמכשיר NAS מגיע עם בין שנתיים לחמש שנים של אחריות. בנוסף, חברות קטנות ובינוניות רבות רגילות לרכוש בנפרד חומרה ותוכנה. ההרגל הזה עלול ליצור נטל מבחינת משאבי רכש וגם מבחינת ניהול. על ידי שילוב של התוכנה והחומרה במוצר אחד, ה-NAS מאפשר, באופן כללי, אחידות רבה יותר, ומהווה כתובת אחת לרכישת הפתרון, לשירות ולתמיכה. מאחר שהוא מאחדים רכש ושירות טכני, ה-NAS מצריך מכם הרבה פחות משאבים ומאמץ, שכן אתם מתנהלים מול ספק אחד. במבחן התוצאה, תראו ירידה בעלות הבעלות הכוללת. לסיכום NAS הוא לא פתרון מושלם בכל מצב. לחברות קטנות וזעירות, עם כמות קטנה מאוד של עובדים, שירותי ענן יכולים להיות קלים יותר להטמעה, והתשלום עליהם הוא על בסיס חודשי וללא השקעה של תקציבים ניכרים. לחברות גדולות מאוד, עם משאבי IT מספקים וכוח אדם, ייתכן שארכיטקטורת SAN תספק פתרון מבחינת ניהול ויכולות צמיחה. אבל לרוב החברות הקטנות והבינוניות ששמות דגש על אבטחת מידע ופרודוקטיביות, NAS יכול להיות הפתרון הטוב ביותר, שיספק את השילוב הטוב ביותר בין עלות לתועלת. הצטרפו לוובינר של סינולוג'י ותדעו מדוע ה-NAS הוא הבחירה הטובה ביותר לארגונים קטנים ובינוניים. לפרטים נוספים ולהרשמה לחצו כאן.

פייפאל דיווחה אמש (ד') על מה שהיא מכנה "הרבעון הטוב ביותר בהיסטוריה שלנו". יש לטענה הזאת בהחלט על מה להתבסס: החברה סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם זינוק של 31% בהכנסות וקפיצה של יותר מפי 13 ברווח הנקי. כמו כן, היא הוסיפה 14.4 מיליון חשבונות למצבת המנויים שלה, מה שהביא אותה ל-392 מיליון. התוצאות המצוינות הביאו את המשקיעים להזניק את שער המניה של פייפאל במסחר מעבר לדלפק (לאחר סגירת שערי וול-סטריט) בכ-6%. אחת ההתפתחויות הבולטות בפייפאל באחרונה היא שענקית התשלומים הייתה בין החברות הראשונות להתחיל לקבל תשלום במטבעות וירטואליים. הטרנד הזה הולך וגובר באחרונה, ואחריה הצטרפו אליו חברות גדולות נוספות כגון טסלה של אילון מאסק. הכנסות החברה עמדו על קצת יותר משישה מיליארד דולר, לאחר שכאמור זינקו ב-31%. גם ההוצאות עלו, אבל הרבה פחות – ב-18% לחמישה מיליארד דולר. כתוצאה מכך, הרווח הנקי קפץ ביותר מפי 13 ל-1.1 מיליארד דולר לעומת 84 מיליון "בלבד" ברבעון הראשון של 2020 והרווח למניה טיפס בשיעור דומה והגיע לכמעט דולר – 92 סנט – לעומת "רק" שבעה סנט. לצד העלייה הגדולה יותר בהכנסות מאשר בהוצאות, תרם לצמיחה ברווחים מעבר מחבות מס של 179 מיליון דולר ברבעון הראשון אשתקד להחזר מס של 225 מיליון ברבעון המדווח. נתון נוסף מראה כי ההוצאות הגולמיות זינקו ב-60%. עלייה תלולה שכזאת בהוצאות עלולה להוביל לירידה ברווח – אבל לא במקרה הזה: הרווח הגולמי של החברה זינק ב-30.5% ועמד על 3.8 מיליארד דולר. פייפאל רשמה מספרים יפים גם בסעיפים התפעוליים: ההוצאות עלו ב-9.5% בלבד והרווח האמיר ב-162% למיליארד דולר. הנתונים החיוביים מוסברים במעבר לדיגיטל, שהואץ על ידי הקורונה. במקומות רבים בחו"ל עדיין יש סגרים והקניות מתבצעות בעיקר או במידה רבה באונליין. מומחים מעריכים שהמגמה הזאת כאן כדי להישאר – ופייפאל היא אחת המרוויחות הגדולות מכך. דן שולמן, מנכ"ל פייפאל, אמר כי "התוצאות העסקיות החזקות שהצגנו משקפות מומנטום של צמיחה, על רקע המעבר של העולם לדיגיטל והעובדה שהשוק שלנו ממשיך לגדול".

עד כמה הטכנולוגיה משפיעה על חיינו? אנחנו כנראה לא תמיד מבינים את זה עד הסוף. אני בטוח שבימי חייכם כבר יצא לכם לשמוע על מברשות שיניים חשמליות, ואולי אף להתנסות בהן, אבל על מברשות שיניים שמנקות לכם את המערכת באמצעות גלי קול יצא לכם לחשוב? זה בדיוק מה שמציעה סדרת מברשות חדשה בשם Sonicare שפיליפס מתחילה לשווק בארץ, ברמות מחיר שונות. לפי החברה, הטכנולוגיה שעומדת בבסיס של Sonicare מוכחת כבעלת יעילות מרבית בהסרת פלאק ובהפחתת עששת. הטכנולוגיה הזו מאפשרת בין 31 אלף ל-62 אלף תנועות מברשת בדקה, שזה בערך מספר התנועות שעושים במברשת ידנית במשך חודש שלם – וכל זאת בשתי דקות צחצוח בלבד. מעבר לכך, המברשת יוצרת מערבולת נוזלים שמניעה בועות ניקוי בעוצמה לאזורים שהסיבים לא מגיעים אליהם. יש גם כמה תכונות חכמות מסביב: טכנולוגיה בשם QuadPacer מודיעה על זמן הצחצוח המיטבי עבור כל אזור בפה, ואילו SmartTimer נכנסת לתמונה בהודעה דרמטית כשהצחצוח הסתיים. יש גם טכנולוגיה שמאפשרת שימוש עדין יותר מיד לאחר טיפול בשיניים ו/או לאנשים בעלי התקני פה אורתודנטיים. Sonicare ProtectiveClean 6100 היא המברשת היקרה ביותר בסדרה, עם תג מחיר של 799.90 שקלים. המברשת הזו תוכננה עבור משתמשים שמעוניינים בצחצוח עדין. היא כוללת טכנולוגיית חיישני לחץ שמתריעה בפניכם אם אתם מפעילים לחץ רב מדי בעת הצחצוח ומפחיתה אותו, וכן כשצריך להחליף את המברשת. כמו כן, היא מציעה כמה אפשרויות נוספות למצבים שונים של צחצוח. לסיכום, מדובר אמנם במברשות לא זולות – לפחות הבכירה והמשוכללת שבהן, אבל נראה שהן יעשו את צחצוח השיניים מעניין יותר.

כתב: גור קרייתי, מומחה למכירות אחסון (Storage Sales Specialist) ב-HPE. בעידן שבו חברות גדלות במהירות בהשקעות בתשתיות HCI (ר"ת Hyper Converged Infrastructure) תוך כדי ביצוע מודרניזציה ביישומים ובשירותי המחשוב, נדרש מהן למצוא דרכים יצירתיות יותר לייעל את הפעילות העסקית, ליישם תהליכים בזריזות ולעשות יותר עם פחות. תשתית ה-Hyperconverged שינתה את הדטה סנטרים בכמה היבטים: בכך שהקלה על פריסה, ניהול ושדרוג כלל תשתיות המחשוב – שרתים, אחסון ופלטפורמת הווירטואליזציה. עם זאת, עושר היישומים והשירותים המיושמים בכל ארגון מאתגר את תשתיות ה-HCI, והן גובות מחיר באמינות, בביצועים וכן באספקת מענה ליישומים בעלי קריטיות עסקית עם עומסי עבודה משתנים. לאחר חמש שנות הבשלה ופריסה של תשתיות מבוססות HCI, יותר ארגונים מבינים שהם לא צריכים להתפשר על זמינות, גמישות ועבודה מול כמה יצרנים בפתרונות שבהם יצרן ה-SDS הוא לא יצרן החומרה, למשל. כמתבקש משוק דינמי ומשנתה, עלה הצורך לפתח את ה-HCI ולעבור ל-HCI 2.0. זאת, על ידי ארכיטקטורה חדשה, המספקת חוויית HCI של ניהול אחוד ושילוב מושלם עם התשתית הווירטואלית, אך עם זמינות גבוהה יותר, ביצועים מהירים יותר ועלות בעלות כוללת (TCO) נמוכה יותר ליישומים קריטיים – כאלה שיש להם עומסי עבודה משתנים. HPE השכילה לפתח וליישם פתרון HCI מתקדם – כזה שמאפשר הוצאה מינימלית עבור גדילה בדטה סנטר. פתרון זה, HPE Nimble Storage dHCI, מספק פלטפורמה חכמה, המשלבת שליטה מלאה ואחודה על שרתי HPE ProLiant ואת מערכת האחסון HPE Nimble. שילוב זה מאפשר לנצל את תועלות ה-HCI, אך להפריד בין מחשוב ואחסון כשצריך. באופן זה, פתרון dHCI מציע ביחד את הגמישות שבקונסולידציה ואת הפשטות של ה-HCI. פתרון HPE Nimble Storage dHCI נבנה עבור סביבות הטרוגניות, ומאפשר שילוב יישומים קריטיים בעומסים משתנים וכן התייעלות במרכז המחשוב, תוך הבטחת זמן תגובה מהיר ליישומים השונים. הפתרון מספק ניהול אחוד ופשוט של הדטה סנטר לצד גמישות מקסימלית ומוכנות ליישומים בעלי עומסי עבודה גבוהים. כל זאת על גבי פלטפורמה המתחייבת לזמינות של 99.9999% ול-Sub ms Response time בזמן אספקת ביצועי IO גבוהה ועקבית. עוד יתרון של פתרון ה-dHCI נמצא בכך שהוא מספק חוויית עדכונים באופן שונה. כך, שדרוג כלל רכיבי המערכת מבוצע בקליק אחד (One clink upgrade) בממשק הניהול של ה-vShpere, וכולל חבילת עדכונים אחת לחומרה ולתוכנה. חיזוי, אופטימיזציה ופתרון תקלות טרם התרחשותן באמצעות ניהול מבוסס בינה מלאכותית – HPE Infosight מערכת ה-HPE Infosight מהווה חלק אינטגרלי ממערכת ה-Nimble Storage dHCI. היא מבוססת על מנועי למידת מכונה (Machine Learning), שאספו מידע במשך מעל 10 שנים מאתרים שונים בעולם, ומספקת את פלטפורמת הבינה המלאכותית המתקדמת ביותר בעולם. תשתית dHCI בדטה סנטר מאפשרת ללקוחות לקבל הרבה יותר יכולות בעלות משתלמת במיוחד – עלות כוללת, שמאפשרת להפוך פתרון של Nimble, מתגים ושרתים לפתרון HCI. לקוחות שעברו לפתרון dHCI מספרים על חוויה אחרת בניהול היומיומי של תחזוקת מרכז המחשוב: לא עוד עיסוק בפתרון בעיות או אופטימיזציה, לא עוד עבודה סיזיפית של תהליכי שדרוג מורכבים. במקום זאת, פתרון ה-dHCI מספק ללקוחות את הזמן לעסוק בצמיחה עסקית של הארגון ולא "לרדוף" אחרי הטכנולוגיה או אחרי הטיפול בתקלות. עוד יתרונות שמציעה הפתרון הם ה-UPTIME הגבוה שלו מתחייבת HPE, הגמישות בגידול בלתי תלוי בכוח עיבוד ומשאבי אחסון וכן מערכת הבינה המלאכותית (Infosight), שניזונה ממידע שנאסף מעשרות אלפי אתרים בעולם – ובכך היא מספקת חוכמת המונים שמורידה את זמן הטיפול בתחזוקה בכ-86%.

בשורות לא הכי משמחות לאילון מאסק: בשבוע שעבר, במסגרת כנס אבטחת ה-IT העונה לשם CanSecWest, הוכיחו זוג חוקרי אבטחת סייבר שהם יכולים לפתוח מרחוק את דלתותיה של מכונית חשמלית מבית טסלה (Tesla), החברה שייסד ושהוא מנכ"לה. הפריצה בוצעה באמצעות שימוש ברחפן המצויד במתאם Wi-Fi. החוקרים תכננו להדגים את התגלית שלהם בתחרות הפריצה של Pwn2Own בשנה שעברה, אך זו בוטלה עקב הקורונה, לכן הם הציגו את הממצא רק השנה. חוקרי האבטחה הגרמנים, ראלף-פיליפ ויינמן מחברת Kunnamon, ובנדיקט שמוטזל מ-Comsecuris GmbH, מצאו פרצת אבטחה מרוחקים ברכיב תוכנת קוד פתוח (תוכנה המכונה קונמן – ConnMan), המשמש במכוניות החשמליות של טסלה, שאפשר להם להיכנס למכוניות ולשלוט בפונקציות חשובות של הרכב, באמצעות אות Wi-Fi. פרצה שבינתיים כבר טופלה. טסלה. צילום: נאדג, BigStock סומסום היפתח: דלתות המכונית נפתחו בקלי קלות החוקרים הדגימו כיצד, על מנת לנצל את הפגיעות, הם נזקקו רק לרחפן בשלט רחוק, בנוסף לתוכנה זדונית ולזמן שנדרש למצוא את הפגיעות, שזכתה לשם Tbone Connman. בהדגמה, הרחפן טס מעל טסלה דגם X ולאחר פחות מדקה נפתחו דלתות המכונית החשמלית ממש כמו קסם. יצוין כי הפרצה לא איפשרה לשלוט ברכב עצמו, שמערכת ההפעלה שלו היא נפרדת. עם זאת, פרצה שכזו יכלה לאפשר לתוקף "לפתוח את הדלתות ותא המטען, לשנות את מצבי המושב, הן במצב ההגה והן בתאוצה – בקיצור, כמעט כל דבר שנהג יכול לעשות על ידי לחיצה על כפתורים שונים בקונסולה", הסבירו את שני חוקרי האבטחה. בנוסף השניים הבהירו כי ניתן היה להרחיב את הניצול לשם החדרת תוכנה זדונית למכונית, שאז הייתה עלולה להדביק רכבי טסלה אחרים, אם רק היו מתקרבים אליה. כל זה אפשרי מכיוון שרכבי טסלה משתמשים ברשת WiFi משלהם. אם חששתם שמאז מועד חשיפת פרצת האבטחה ועד היום היא נותרה זמינה לכל דורש, הרי שהחוקרים דיווחו כי כשל האבטחה בקונמן, התוכנה האחראית על תצורת הרשת של הרכבים, נסגר על ידי טסלה כבר באוקטובר 2020, לאחר שהם הצביעו על הבעיה שאיתרו. החברה גם הודתה להם על שירותם ועזרתם. ואולם, לטענת המגלים, יצרניות רכב אחרות משתמשות גם הן בקונמן, ולפיכך הם דיווחו גם להן על הממצא בינואר, ובנוסף אמרו כי פערי האבטחה בקונמן נסגרו גם על ידי המפתחים עצמם עם שחרור גרסה 1.39 של התוכנה.