"ההגנה על מחשבים ניידים היא תחום אקוטי, וכיום יותר מתמיד, עם העבודה מהבית. מדובר בפרצה גדולה שקוראת להאקרים, כי קל יותר לפרוץ לרשת הארגונית בצורה זו. מחקרים מעלים שהעלות הממוצעת של הנזק הנגזם מאובדן, השחתה או הצפנה והשבתה של מחשב נייד על ידי כופרה עומדת על 49 אלף דולר. לכן, חשוב שתהיה תוכנת גיבוי שתיתן מענה למצב זה", כך אמר דודי שוחט, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל. שוחט דיבר במפגש השלישי בסדרת מפגשים וירטואליים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים. את המפגש, שנערך באחרונה, פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. ההרצאות שבמפגשים ישודרו לאחר מכן כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים. [caption id="attachment_253441" align="alignnone" width="600"] דודי שוחט, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל. צילום: יח"צ[/caption] קומוולט מספקת פתרונות לתחומי המשכיות עסקית, גיבוי ומענה לכופרות. היא הוקמה ב-1996, ומונה 3,000 עובדים. הסניף הישראלי שלה הוקם ב-2012, ומונה כ-20 איש. שוחט ציין כי "זה שמונה שנים שאנחנו מובילים ברביע העליון של חברות המחקר בתחומי ההתאוששות מאסון והגיבוי. פתרונות הגיבוי שלנו תומכים בהכי הרבה הייפרוויזורים - 15. אנחנו תומכים בכלל האפליקציות, המסורתיות והמודרניות, בסביבות מחשוב מסורתיות, כמו גם בעננים הציבוריים לסוגיהם - מיקרוסופט, יבמ, גוגל וסיילספורס". "התוכנה שלנו אוניברסלית", אמר. "לא משנה באיזו סביבת מחשוב הלקוח פועל, נדע לתת מעטפת לכלל המשאבים הארגוניים, תחת ניהול אחיד - לכל הסביבה, לא משנה בכמה אתרים והיכן הם. בדרך זו מתקבלת קלות מבחינת התפעול. עוד אנחנו יודעים לבצע אנליטיקה על משאבי ה-IT".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון. "הגיבוי - תעודת הביטוח האחרונה של הארגון" שוחט הוסיף ש-"תעודת הביטוח האחרונה של כל ארגון היא הגיבוי. אם ארגון הותקף במתקפת כופרה, הרי שפתרונות ה-DR המסורתיים לא יעזרו, רק הגיבוי. לכן, חשוב שתהיה תוכנת גיבוי אמינה עם SLA גבוה". הוא הסביר כי "ההגנה של קומוולט מפני הכופרות בנויה משלוש שכבות: שכבת ההגנה הראשונה היא ההקשחה. השנייה היא שאנחנו שותלים 'מלכודות דבש', על מנת שההאקר יבוא, יקרא או ישנה את אותם קבצים, וככה נזהה שנעשה משהו זדוני. השכבה השלישית היא היכולת שלנו לזהות אנומליות עם הרפוזיטורי שלנו. כך הפתרון יכול לזהות כופרה בכל אחת מהשכבות ולהודיע לאדמין הגיבוי להשבית את המערכת. זו ההגנה החזקה ביותר של הארגון - כשהמחשב והשרת למטה". "חשוב שיהיה פתרון המשכיות עסקית", סיים שוחט. "עד לפני שלוש שנים, חברות חיפשו פתרון התאוששות מאסון מהיר לטובת העברה מהירה לעבודה באתר המשני. אלא שהמצב השתנה ויש להיערך מפני כופרות. אנחנו נותנים לכך מענה עם ביצוע שכפול בכל שש שעות, מה שמאפשר חזרה לכמה נקודות שחזור בזמן, עם מערכת שבקליק אחד ניתן להרים באמצעותה שרתים וירטואליים". עוד בין המשתתפים בכנס: ירון כהן, ארכיטקט ענן בנוטניקס ישראל; תומר פרי, מנכ"ל אינוקום מקבוצת אמן; רונן בורץ, מנהל מכירות ב-IT Way; שרון ישראלי, מנהל מחלקת אינטגרציה בפרטנר; מירב בלאו, מנהלת תחום קשרי לקוחות ב-Coognitive; זיוה ברוידא, ראשת מינהל מחשוב באוניברסיטה הפתוחה; וכפיר חמרי, מהנדס מכירות אזורי לאבטחה במיקרו פוקוס.

כתב: אלי קול, מנהל לקוחות תחום ענן באזטק טכנולוגיות. מגפת הקורונה כפתה עלינו מציאות בה כדי להמשיך ולקיים שגרה, העתקנו את מרכז חיינו לבית ואלה מתנהלים ברובם באופן וירטואלי. בימים אלה אנחנו מתחילים לחוות טעימות של חזרה לשגרה, אולם כעת ברור כי הדרך לחזרה מלאה אליה עוד ארוכה וכי שינויים שאימצנו הם פה כדי להישאר. לאור זאת, בשבועות האחרונים פונים אלינו יותר ויותר לקוחות שרוצים להבין מה האפשרויות שלהם לעבודה מרחוק. לסוגיה הזו יש מספר אספקטים, אולם במאמר זה אני מעונין להרחיב על פתרון פשוט ומהיר, מבוסס ענן, שמאפשר למספר רב של עובדים לעבוד בו זמנית מהבית. מציאות חדשה מציבה אתגרים חדשים עבודה מרחוק היא לא דבר חדש, ובעשור האחרון מקובל יותר ויותר שעובדים זמינים ועובדים ממספר משתנה של מקומות, ולא רק מהמשרד. על מנת לאפשר קישוריות לסביבת העבודה מחוץ למשרד, נדרש חיבור VPN. אולם, במצב הקיים, בו מספר בלתי צפוי (ופתאומי) של עובדים משתמשים בפתרונות מסורתיים כגון VPN, עלול להיווצר עומס על התעבורה או עלולה להיות השפעה בלתי צפויה על רישוי התוכנה. יתר על כן, ייתכן שיישומים מסוימים יהיו רגישים לזמני תגובה איטיים כתוצאה מעומס או חסימה של פיירוול, ולכן לא יתפקדו כנדרש. ייתכנו גם בעיות עם הציוד הפיזי. יש עובדים שמשתמשים במחשבים נייחים ולא יכולים לקחת אותם כעת הביתה. עובדים אחרים נושאים מחשבים שלא הוגדרו להפעלה מחוץ למקום העבודה. בנוסף, יש עובדים שמעולם לא עבדו מרחוק ולא יודעים להתקין, להגדיר ולהשתמש בקוד VPN. [caption id="attachment_315225" align="alignnone" width="600"] אזטק טכנולוגיות[/caption] VDI - המשכיות עסקית בשגרה ובחירום VDI (ר"ת Virtual Desktop Infrastructure) הוא שירות בו שולחן העבודה של המשתמש והאפליקציות שעליו מופעלים מהענן. באופן זה, העובד עובד מהבית ומקבל את סביבת העבודה הארגונית שלו גם כאשר הוא לא במשרד, וזאת על גבי משאבי ענן. שירות זה נותן מענה מהיר, פשוט וגמיש - הן לדרישות התעבורה שהמערכות השונות צורכות והן לאילוצי החומרה ומיקום העובד. כאשר עובד לא מגיע למשרד, כל שנדרש הוא להגדיר עבורו שולחן עבודה וירטואלי, על סמך הפרופיל שלו. בתוך דקות הוא יכול להתחבר לשולחן העבודה שלו דרך מחשב ביתי, אנדרואיד, macOS או iOS . בפתרונות ה-"מסורתיים", שרת אחד משותף לאנשים רבים. כתוצאה מכך, כל משתמש "נעול", ומשתמשי הקצה מגבילים את הגישה למשאבים מקומיים. עם VDI, כל משתמש קצה מקבל מערכת הפעלה, משאבים ויישומים משלו והקישוריות היא מהבית לדטה סנטר של הענן. ל-VDI יתרון משמעותי נוסף: אבטחת מידע. ב-VPN, הנתונים מוגנים בעת המעבר מהמשרד לבית, אולם העובד יכול להעביר אותם הלאה, לכל מכשיר שיבחר - דבר המחייב צעדים נוספים לאבטחת המידע. VDI, בנוסף להיותו מהיר וגמיש, יכול להבטיח כי נתוני החברה יישארו בתוך תחומי החברה. לסיכום, העצה שלי היא: שימרו על העובדים שלכם בטוחים ומחוברים. זקוקים לסיוע? אנחנו יכולים לעזור אם העסק שלכם צריך סיוע או הדרכה הקשורים לעבודה מרחוק, או רוצה להבין את האפשרויות הקיימות שלו, ניתן ליצור איתי קשר במייל זה.

דל טכנולוגיות השיקה בימים האחרונים תשתית אחסון חדשה. מרכז הפיתוח של ענקית ה-IT בישראל הוביל את הפרויקט. PowerStore היא פלטפורמת אחסון מודרנית, שנבנתה מהבסיס (מ-"סקרץ'") ומשלבת אוטומציה חכמה מבוססת בינה מלאכותית עם ארכיטקטורה גמישה, שהיא מהירה פי שבעה ועם זמני תגובה קצרים פי שלושה ביחס למערכות אחסון קודמות של החברה. ב-דל אומרים כי בפרויקט הייתה מעורבות אישית עמוקה של מייקל דל, מייסד ומנכ"ל החברה: ג'ף קלארק, יד ימינו, הגיע לארץ מדי רבעון על מנת לעקוב מקרוב אחר התקדמות הפיתוח. לצד מרכז הפיתוח בישראל, שכאמור, הוביל את הפרויקט, שולבו בו צוותים מבוזרים באתרי דל בעולם. את הפרויקט ניהל דן ענבר, אחד הישראלים הבכירים בהיי-טק העולמי. לדברי ענבר, נשיא ומנכ"ל חטיבת האחסון העולמית של דל, "המכשול העיקרי עמו מתמודדים ארגונים במעבר לטרנספורמציה דיגיטלית מלאה הוא המאבק הבלתי פוסק בין הצורך לתמוך בעומסי העבודה ההולכים ותופחים - מיישומי IT מסורתיים ועד אנליטיקה מתקדמת - לבין אילוצים תקציביים ומורכבות רבה בתשתית ה-IT הקיימת שלהם". ענבר, המשמש גם מנכ"ל מרכזי הפיתוח של דל בישראל, ציין כי "מערכת PowerStore משלבת אוטומציה עם טכנולוגיות הדור הבא וארכיטקטורת תוכנה חדישה, וכך מספקת לארגונים תשתית העונה לצרכים אלה. פלטפורמת האחסון שפיתחנו מנטרלת את המכשולים המוכרים לארגונים, בדרך לטרנספורמציה דיגיטלית מלאה". [caption id="attachment_315263" align="alignnone" width="600"] מערכת PowerStore של דל. צילום: יח"צ[/caption] המערכת מספקת זמינות של שש תשיעיות (99.9999%) ומאפשרת לארגונים להאיץ את קבלת ההחלטות, את הגישה לנתונים ואת ביצועי היישומים שלהם. ניתן באמצעותה לפשט את המורכבות של תשתית ה-IT בארגונים, על ידי תמיכה במגוון של עומסי עבודה, מסורתיים ומודרניים, עם ארכיטקטורת Scale up ו-Scale out, מבוססת קונטיינרים. לימוד מכונה ואוטומציה - להפצה מהירה יותר מהחברה נמסר כי "ארגונים יכולים לחסוך בתקציב ה-IT ולשפר את יכולות המחשוב באמצעות טכנולוגיות למניעת כפילויות (דה-דופ), דחיסה והפחתת נתונים, ביחס של 1:4 - בלי פגיעה בביצועים. במערכת האחסון הוטמעו טכנולוגיות לימוד מכונה ואוטומציה חכמה, המאפשרות הפצה מהירה יותר של יישומים ושירותים, תוך הפחתה של עד 99% מהאינטראקציות הדרושות לניהולן". המערכת כוללת גם את תוכנת הניטור והאנליטיקה של דל, CloudIQ, המשלבת לימוד מכונה ובינה מלאכותית לטובת ניתוח ביצועים ונפח בזמן אמת, ומעקב לצורך קבלת תצוגה אחידה של כל מערכות האחסון של דל. כך, היא מאפשרת לארגונים לקבל תובנות רבות ומעמיקות יותר מהנתונים שלהם. המערכת אף מאפשרת גמישות בפריסה של עומסי העבודה בסביבות הענן ההיברידיות. שירותי האחסון בענן של דל יכולים לחבר אותה ישירות, כשירות מנוהל, לעננים הציבוריים AWS וגוגל קלאוד. "השקענו זמן ומשאבים שאין לאף שחקן אחר בתעשייה" "כמות הזמן, האנרגיה והמשאבים שהשקענו לבניית הפלטפורמה זו, כולל VMware, היא כזאת שאין לאף שחקן אחר בתעשייה", אמרה קייטלין גורדון, סמנכ"לית שיווק המוצרים של דל. "הפיתוח של המערכת נעשה בראייה של תחרות עתידית. בנינו את הפלטפורמה הנכונה עבור כל מה שהלקוחות זקוקים להם כעת ויהיו זקוקים להם בעידן הנתונים". שוק אחסון הנתונים העולמי עומד על כ-30 מיליארד דולר והוא צומח במהירות, עקב הגידול האקספוננציאלי בכמויות המידע הדיגיטלי. דל, שעל פי IDC מובילה את התחום, עם 30% ממנו, צופה שהיא תגדיל את הנתח שלה עם המערכת החדשה.

משרד התקשרות האריך בחודש נוסף את ההוראה בעניין "הפחתת התשלום עבור דקות חורגות בנייד", נושא המשפיע באופן משמעותי על כלל הציבור ובפרט על ציבור ״המנויים הכשרים״ בתקופת מגיפת הקורונה. בהודעת המשרד צוין, כי "מרבית חבילות הסלולר כוללות מכסת דקות שבסיומה מחוייב המנוי בתעריף דקת חריגה גבוה, אשר בעת הזאת, בה הצורך בקיום שיחות גובר, עשוי להביא לתשלומים מוגדלים עבור לקוחות רבים. הדבר נכון בפרט עבור 'המנויים הכשרים', אשר עושים שימוש מוגבר בשיחות למטרת למידה וחינוך, עובדה שעשויה להוביל להוצאות מרובות בקרב משתמשים בקווים אלו בתקופה זט". דוד אמסלם, שר התקשורת, ציין, כי ״בשעה קשה זו תפקידנו הוא לגלות אחריות, אנושיות וחמלה. המהלך שהובלנו נועד להגביל את העלות לחריגה ממכסת הדקות בחבילה הבסיסית, כך שימנע גביית תשלום גבוה ולא הוגן מהמנויים״. משרד התקשורת מאפשר לחברות לגבות תשלום מסוים על החריגה, אך נמוך בהרבה אילו היה מחושב בהתאם לחבילות.

יום אחרי האקזיט הענק של מוביט, שנמכרה לאינטל, נראה שאקזיט ממשמש ובא נוסף: מיקרוסופט תרכוש בקרוב את CyberX הישראלית תמורת 165-170 מיליון דולר - כך דווח היום (ד'). נראה שמיקרוסופט לא נחה לרגע בישראל: זו הרכישה החמישית שהיא מבצעת של חברת סייבר ישראלית. CyberX פועלת בעולם האינטרנט של הדברים התעשייתי (IIoT) ובאבטחת מערכות הבקרה התעשייתיות. החברה נוסדה ב-2013 על ידי ניר גילר, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ועומר שניידר, המשמש כמנכ"ל - שניהם יוצאי יחידת מצו"ב שבאגף התקשוב בצה"ל. היא מונה יותר מ-100 עובדים - כמחצית מהם פועלים במרכז המו"פ שלה בארץ. הנרכשת מספקת הגנה לאינטרנט של הדברים התעשייתי ולמערכות בקרה תעשייתיות באמצעות ניתוח מלא, מבוסס אלגוריתמים, של הסביבה הרשתית, התעבורה בה וזיהוי אנומליות. CyberX מאפשרת ללקוחותיה הארגוניים לקבל התראות מהירות על מתקפות סייבר ותקלות תפעוליות, ולמנוע, או לקצר, השבתות של הפעילות. כך יכולים צוותי אבטחת המידע בארגוני התעשייה לעצור ולחזות איומים על תשתיות קריטיות. לחברה לקוחות גלובליים מתחומי האנרגיה, המים, הפארמה, הכימיקלים, תעשיות הגז, מפעלי הייצור ועוד. הושקעו בה עד כה 48 מיליון דולר, כך שמדובר במכפיל של יותר מפי שלושה. רכישת סייבר חמישית של הענקית מרדמונד בארץ מיקרוסופט מתעניינת במיוחד בחברות אומת הסייבר ולראייה, זו הרכישה החמישית שהיא מבצעת של חברה ישראלית בתחום. ב-2014 היא קנתה תמורת 200 מיליון דולר את הסטארט-אפ אאורטו, שהמוצר שלו סיפק הגנה מפני מתקפות סייבר על הרשת הארגונית, בהתבסס על לימוד וניתוח המידע משני הצדדים - הן ממשתמשי הקצה והן מאנשי הארגון שמרכזים את הנתונים. ב-2015 היא קנתה את אדאלום תמורת 320 מיליון דולר. מדובר ברכישה הגדולה ביותר של הענקית מרדמונד בישראל. מיקרוסופט הקימה בעקבות כך מרכז מו"פ לסייבר בישראל. אחד ממקימי אדאלום, אסף רפפורט, היה עד לאחרונה מנהל מרכזי המו"פ של החברה בישראל. המערכת של אדאלום מאפשרת לארגונים לנטר פעילות עובדים ולזהות התנהגויות חריגות. כשהיא מזהה איום או פעילות חשודה, היא מתריעה על כך בפני מנהל אבטחת המידע בארגון. החברה מספקת לארגונים אבטחת מידע בתצורת מחשוב ענן (Security as a Service) וכן אבטחה על אפליקציות בענן. עוד באותה השנה רכשה הענקית מרדמונד את סקיור איילנדס תמורת 150 מיליון דולר. זו פיתחה טכנולוגיה שמנטרת אחרי המיקום של מסמכים ארגוניים ברחבי הרשת. ב-2017 מיקרוסופט הוסיפה לפורטפוליו החברות שלה את הקסאדיט תמורת עשרות רבות של מיליוני דולרים. זו פעלה בתחום ניהול התגובות לאירועי סייבר, מתוך מטרה לקצר את משך התהליך ולצמצם את הזמן בו ההאקרים משוטטים בחופשיות במערך ה-IT הארגוני, לאחר שפרצו אותו.

כתב: רענן ביבר, המנהל האזורי של פוג'יטסו בישראל. מגפת הקורונה מוכיחה את עצמה כמבחן הגדול ביותר אי פעם לכמה שיטות עבודה מודרניות וגמישות, המאפשרות לעובדים להישאר פרודוקטיביים ולעבוד בכל זמן, מכל מקום ועל כל מכשיר. באמצעות טכנולוגיות הניידות העסקית, עובדים יכולים להתחבר מרחוק למידע ולמשאבים שהם צריכים, כל אימת שהם צריכים אותם ועל איזה מכשיר שהם בוחרים - מה שמאפשר המשכיות עסקית בארגון. אך למרות סגולות אלה, לגישה מרחוק לנתונים ומערכות ארגוניות, דרך מכשירים ניידים, יש צד אפל. גישה לנתונים מחוץ למתחם הרשת המאובטחת פותחת אפשרויות לפושעי סייבר ויוצרת כמות עצומה של פגיעות לארגונים. מהם הסיכונים שעליהם אנשי ה-IT חייבים להשגיח? מכשירים לא מאובטחים התדירות של עדכוני תוכנות אבטחה לנייד מחייבת טלאי (Patch) קבוע למכשירים כדי לשמור על אבטחה כלל ארגונית. זה רלוונטי במיוחד בתרחישים של מכשירים פרטיים, שבהם תוכנת האבטחה המקומית עלולה לא לעמוד בסטנדרטים הארגוניים. תיקונים ועדכונים מטפלים בבעיות אבטחה ידועות, מה שאומר שהתעלמות מהן פותחת וקטורי התקפה חדשים לפושעי סייבר. מנהלי ה-IT צריכים לוודא שהמכשירים שמתחברים לרשת מעודכנים בכל העדכונים שמגיעים מספקי החומרה והתוכנה, כדי להבטיח שהם מוגנים על הצד הטוב ביותר. התנהגות חשודה הופכת קשה למעקב מכיוון שהעבודה מרחוק, מעצם הגדרתה, מתרחשת מחוץ לתחום של מערך האבטחה הארגוני, היא משבשת את דפוסי העבודה הבסיסיים. יחד עם זאת, הגבלת דפוסי הגישה הגמישים של העובדים בזמן שהם מנסים לעבוד מרחוק היא לא פרודוקטיבית. במקום זאת, ארגונים צריכים לשקול כיצד לפקח על התנהגויות באופן שיכול לפצות על מצבי גישה מרחוק שהינם חריגים אך לגיטימיים. כלי ניתוח למשתמשים (UEBA) מספקים נראות ודיווח משופרים של התנהגות המשתמשים ומשחררים את הזמן והמשאבים להתמודד עם האיומים האמיתיים במהירות וביעילות. התוקפים מנצלים את האופן שבו אנחנו משתמשים במכשירים ניידים מחקרים מראים שיש סיכוי גבוה יותר שמשתמשים יגיבו להודעות פישינג במכשיר הנייד שלהם. ייתכן שהסיבה לכך נובעת מגודל המסך של המכשיר, מכיוון שהדבר מקשה על איתור סימני האזהרה כי מדובר בפישינג, וגם כי משתמשים נוטים להשתמש במכשירים ניידים תוך כדי תנועה כדי לבדוק ולהגיב למיילים. [caption id="attachment_296768" align="alignnone" width="600"] כדאי לזכור שההאקרים יכולים להיות גם בסמארטפונים שלנו. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] בתקופה זו, גדל מספר מתקפות הסייבר, ומכיוון שרוב המשתמשים נוטים להחזיק חשבונות מייל מרובים במכשיר אחד, מתקפת פישינג על חשבון מייל אישי של עובד עלולה להשפיע לרעה על הרשתות הארגוניות, אם המכשיר ייפגע. הפתרון הוא חינוך ברור וקפדני סביב מדיניות השימוש במכשירים ניידים, עם הנחיות ברורות. פריצות אבטחה במכשירים פיזיים השימוש במכשיר נייד לעבודה טומן בחובו את הסיכון לאובדן או גניבה. מכשירים שאבדו או הושארו ללא השגחה במרחבים ציבוריים, אפילו אם יש להם הצפנה והגנה חזקות, מהווים סיכון אבטחה ישיר ומשמעותי לארגון. בדומה להגנה מפני פישינג, בכל מה שקשור לבטיחות וביטחון של מכשירים פיזיים, יש לחנך את המשתמשים לגבי מדיניות החברה ועל האחריות הנוגעת לשימוש במכשירים שיש להם גישה לנתונים ארגוניים קריטיים. שיטות הצפנת מכשירים חזקות יספקו הגנה במידה שההתקן ייפגע או יישבר, ואילו יכולות ניהול התקנים מרוחקות ינעלו אוטומטית מרחוק את המכשיר במקרה של גניבה. אפליקציות זדוניות כאשר חיינו האישיים והמקצועיים מתכנסים במכשירים הניידים, בהכרח נוריד אפליקציות לשימוש אישי בהם. ומכיוון שכמעט אף אחד לא טורח לבזבז את זמנו על מנת לקרוא את מדיניות הפרטיות של אפליקציות צרכניות, קיים סיכון ממשי שאנחנו עלולים לחשוף את המכשירים האלה, שלא במתכוון, לפגיעויות ריגול ואבטחה, שניתן לנצל כדי לגשת לנתונים ומערכות ארגוניים. לכן, מדיניות השימוש במכשירים ניידים חייבת לתאר את תנאי השימוש המקובלים, על מנת למנוע אובדן נתונים באמצעות הרשאות שיתוף אפליקציות, אכיפת סיסמאות ועוד. צוותי האבטחה צריכים בנוסף לעקוב אחרי התקנים באופן שגרתי, כדי לחפש יישומים זדוניים ידועים ולהפנות משתמשים להסיר אותם באופן מידי. אין ספק שכיום, צוותי IT ואבטחה ארגוניים מצוידים טוב יותר בכדי לספק לעובדים מודל גישה מרחוק מאובטח, בו חוויית העבודה הניידת נשמרת ואין סכנה למידע הארגוני.

כמו מכשירים רבים, שבשל משבר הקורונה לא זכו להשקה נוצצת ורבת משתתפים בתערוכת הסלולר בברצלונה שבוטלה (כזכור, NWC הייתה התערוכה העולמית הראשונה שבוטלה בתחילת המשבר, עוד לפני שממש התבררו ממדיו), גם שיאומי השיקה את מכשיר הדגל החדש שלה – ה-Mi 10 - לפני כחודש בהשקה מקוונת. אתמול השיקה המילטון, היבואנית הרשמית של מוצרי שיאומי, את המכשיר החדש בישראל, והודיעה כי הוא ישווק בארץ בגרסה אחת, הכוללת זיכרון RAM של 8 ג'יגה-בייט וזיכרון אחסון בנפח של 256 ג'יגה-בייט, מחירו יעמוד על 2,999 שקלים, הנמוך ממחירי ההשקה של באירופה, והוא יימכר באמצעות אתר שיאומי ישראל ואתרי המשווקים המורשים. מכשיר הדגל החדש של שיאומי נועד, לפחות לפי הצהרות החברה, להתחרות על פלח השוק הגבוה, ובהתאם – מצויד בטכנולוגיות המתקדמות המקובלות בפלח מכשירי העילית: הוא מצויד בשבב Snapdragon 865 בן 8 ליבות ובמאיץ גרפי מסוג Adreno 650. ה-Mi 10 הוא המכשיר הראשון בישראל התומך ברשת הדור החמישי, 5G (למרות שבארץ אין לכך כל משמעות, כי מפעילות הסלולר עדיין לא רכשו תדרים, והמכרז של המדינה על התדרים לא זוכה לביקוש גדול) ובנוסף, הוא תומך בקישוריות Wi-Fi 6. לצד השבב המתקדם, המכשיר מצויד בסוללה בעלת קיבולת של 4,780 מילי-אמפר/שעה, התומכת בטעינה מהירה בהספק של עד 30 ואט באמצעות מטען מהיר המגיע באריזה ללא עלות נוספת. בנוסף, המכשיר תומך בטעינה אלחוטית הפוכה המאפשרת לטעון מכשירים אחרים התומכים בתקן Qi. מערך הצילם של ה-Mi 10 כולל 4 מצלמות אחוריות: חיישן ראשי ברזולוציית 108 מגה-פיקסל עם מערך של 7 עדשות ומייצב תמונה אופטי (OIS), מצלמת 13 מגה-פיקסל עם עדשת צילום רחבה במיוחד, חיישן עומק שדה ברזולוציית 2 מגה-פיקסל, ומצלמת 2 מגה פיקסל נוספת בעלת עדשת מאקרו. מערך הצילום יכולות לצילום וידאו ברזולוציית 8K UHD, לצד מצב צילום מתקדם (Pro), המאפשר שליטה רחבה בהגדרות. כמו כן, תומך המכשיר במצב הצילום AI 2.0, המבצע שימוש בבינה מלאכותית לשיפור התמונות, במצב Portrait לצילומי וידיאו ועוד. מצלמת הסלפי מגיעה ברזולוציית 20 מגה-פיקסל. המכשיר מעוצב בזכוכית ואלומיניום, עם מסך AMOLED בגודל 6.67 אינץ', ברזולוציית Full HD Plus ובקצב רענון של 90Hz. המסך תומך בתקן HDR10 Plus, כולל קורא טביעות אצבע מובנה, ומאפשר בהירות מרבית של עד 1,120nits. בנוסף, ה-Mi 10 מציוד בטכנולוגיית אודיו חדשה וכולל זוג רמקולים סימטריים וסטריאופוניים וכן במנגנון רטט חדש בשם X-Axis Linear, המאפשר חוויית רטט מציאותית. המכשיר מריץ את ממשק המשתמש MIUI 11 על בסיס מערכת ההפעלה אנדרואיד 10.

משבר הקורונה העולמי, שפגע אנושות גם בענף התיירות, גובה את מחירו גם מ-Airbnb, שלפי פרסומים מתכוונת לפטר כ-1,900 מעובדיה – כ-25% מעובדי החברה. לפי הידיעות, מנכ"ל החברה, בריאן צ'סקי, הודיע לעובדים על הכוונות במזכר שהופץ אתמול (ג') לעובדים. "אנו כולנו עוברים את המשבר המפחיד ביותר בחיינו, ולאור התרחבותו, התיירות העולמית משותקת", הוא כתב. עסקיה של Airbnb נפגעו קשות, עם תחזית הכנסות שצפויה להסתכם במחצית ההכנסות של שנת 2019". נסיעות בעולם החדש הזה ייראו אחרת, ואנו צריכים לפתח את Airbnb בהתאם", הוסיף. לדבריו, לפני הפיטורים העסיקה Airbnb כ-7,500 עובדים, ונוסף על צעד זה, החברה תעצור פרויקטים הקשורים למלונאות, לחטיבת התחבורה ולאתרי מותרות. "יש לנו רגשות אהבה עמוקים לכל אחד מכם", כתב עוד צ'סקי בנימה רגשנית. "הייעוד שלנו הוא לא רק תיירות ונסיעות. כשהתחלנו את Airbnb, הכותרת שלנו הייתה "לטייל כמו בנאדם". החלק של הבנאדם תמיד היה חשוב יותר מהחלק של לטייל. המהות שלנו היא שייכות, ולב לבה של השייכות הוא אהבה". משבר הקורונה הוא מכשול נוסף בכוונותיה להנפיק את עצמה בבורסה, לאחר שדווח בפברואר על כך שהחברה הפסידה 322 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2019, לעומת דיווח על רווח של 200 מיליון דולר בשנת 2018, מה שכנראה גרם לה לגייס חוב בגובה 2 מיליארד דולר, לפי שווי של 18 מיליארד דולר, במקום להנפיק את עצמה. בחודש מרס הודיעה החברה על הקפאת גיוסים, השהיית השיווק, הפחתה במשכורות המנהלים ועל כך שלא תחלק בונוסים לשנת 2020.