אתמול (ב') הנפיק מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, את דו"ח המבקר 70-ב'. אחד מהפרקים בדו"ח מתייחס למאגרים הביומטריים. בתגובה לפרסום הדו"ח אמרו אמש ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי "התמונה שעולה מהדו"ח היא שערורייתית". מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה נגד המאגר הביומטרי. המבקר אנגלמן אמנם טען, כי ביישומים הביומטריים יש יתרונות, אולם לצד זה, "השימוש בהם טומן בחובו סיכונים משמעותיים ובלתי הפיכים, בהם כאלה הנוגעים לשמירה על הזכות לפרטיות. הסיכונים מתעצמים כאשר מדובר במאגר של נתונים ביומטריים". אנגלמן התייחס בדו"ח לכמה מאגרים ביומטריים, פרטיים וכאלה שמחזיקה הממשלה, בהם מאגר רישיונות הנהיגה שבמשרד התחבורה, המכיל כ-4.5 מיליון תמונות של בעלי רישיונות, ומאגרי התמונות הנמצאים אצל מפעילות התחבורה הציבורית, לטובת הנפקת כרטיסי רב-קו. לדבריו, "אין במאגר של משרד התחבורה הפרדה בין הנתונים הדמוגרפיים של בעלי הרישיונות לבין התמונות – הנתונים הביומטריים… המאגר מוגדר ברמת סיכון גבוהה. נרשמו פערים רבים לעומת המצב הרצוי, וקיים פוטנציאל סיכון גדול למידע הביומטרי בהיבטי אבטחת מידע ופרטיות… משרד התחבורה לא נתן את המענה המקצועי הדרוש להפחתת הסיכון". בתגובה לדו"ח אמרו ד"ר שוורץ אלטשולר ועו"ד ארידור הרשקוביץ, כי "המידע נאסף בלא הסמכה בחוק, המשטרה והשב"כ מקבלים גישה חופשית אליו בלא כל הצדקה ותוך הסתרת העניין מהציבור. בשורה התחתונה, אבטחת המידע מביישת את הסטראט-אפ ניישן. זאת, בשעה שמאגרי התמונות נאספים בכפייה - כי בלעדיהם לא נוכל לקבל רישיון נהיגה, או לעשות שימוש בתחבורה ציבורית". שתי חוקרות המכון הוסיפו, כי "מידע ביומטרי הוא המידע הרגיש ביותר שקיים היום על כל אחד ואחת מאיתנו, כיוון שאם הוא דולף – לא ניתן להחליפו". הן סיכמו באומרן, כי "לאור הממצאים, ראוי היה לדרוש ממשרד התחבורה למחוק את המאגר מחר בבוקר ולהעביר את שמירת הנתונים הביומטריים לכרטיסי השימוש החכמים. במידה רבה, דו"ח המבקר מעורר ביתר שאת את הצורך לתקן את חוק הגנת הפרטיות המיושן משנת 1981, שאינו כולל אפילו הגדרה למונח 'מידע ביומטרי'".

לאחר שנתיים של פיתוח והשקעה של מיליוני שקלים, וואן חושפת לוקליזציה מלאה לעברית של נטסוויט - מערכת ה-ERP בענן המצליחה והצומחת בישראל. הודות לפיתוח הבלעדי של וואן, מערכת נטסוויט זמינה מעתה בממשק עברי מלא, כולל הפיכת מסכים ימין-שמאל ועמידה בדרישות השוק המקומי ובתקנות המס הנהוגות בישראל. וואן היא שותפה מובילה ואסטרטגית בישראל של נטסוויט מבית אורקל. שיתוף הפעולה ההדוק בין החברות נרקם לאורך שנים, והוא מתבסס על שילוב מנצח בין הפלטפורמה הטכנולוגית המתקדמת של נטסוויט להיכרות העמוקה של וואן עם השוק וניסיונה הרב בביצוע פרויקטי ERP ו-CRM בישראל. מעתה יוכלו לקוחות מכל מגזרי התעשייה ליהנות מהטכנולוגיה המתקדמת של נטסוויט גם בגרסה עברית מלאה. שמעון קצובס, מנהל חטיבת אורקל ונטסוויט בוואן, אמר כי "אנחנו מציגים מהפיכה בשוק המקומי, ומנגישים בצורה מלאה ובלעדית את מערכת נטסוויט לשוק הישראלי ולשוק דובר הערבית ברחבי העולם. אנחנו מביאים פתרון בעל עוצמה טכנולוגית, המשתלב עם מערכת נטסוויט בגישה אינטואיטיבית וקלה לשימוש. הפתרון שפיתחנו הופך את כיוון המסכים ומציע לראשונה גרסה מתורגמת לעברית או לערבית, בהתאמה מלאה לצרכי הלקוח". קצובס הוסיף כי "השקענו משאבים רבים בפיתוח והבאת הלוקליזציה לשוק, וזאת בשל האהדה הגורפת לה זוכה מערכת נטסוויפט בשוק הישראלי. פיתחנו תוסף ייחודי (Add-on), המאפשר לתרגם את המערכת כולה לעברית, כולל אפשרות בלעדית בישראל להפיכת מסכים ימין-שמאל". [caption id="attachment_315148" align="alignnone" width="600"] וואן[/caption] הלוקליזציה שפיתחה וואן זמינה ומוכנה לשימוש מידי, ללא צורך בביצוע התאמות או עדכונים מיוחדים. אין צורך בגישה לשרתי מערכת המקור או בהתערבות בקוד המקור של מערכת הענן. כמו כן, הגרסה העברית מאפשרת לעבור במהלך השימוש לממשק המקור באנגלית בצורה קלה ומהירה - למשל במקרים שבהם המשתמש מקבל שירות או השתלטות מרחוק למטרות תמיכה. נטסוויט היא חברת גלובלית המספקת פתרונות ERP ,CRM ואי-קומרס אינטגרטיביים ומבוססי ענן. ארגונים רבים ברחבי העולם משתמשים במערכת לניהול פעילותם העסקית. פתרונות נטסוויט מיועדים למגוון רחב של ארגונים קטנים, בינוניים וגדולים, בשל היותם מנוהלים במודל של תוכנה כשירות, וכן הודות לפונקציונאליות העשירה במערכת, שמיושמת בתהליכי Best Practices שמובנים בה. נטסוויט מספקת את כל היכולות הנדרשות לניהול ארגון צומח, גמיש ומשגשג, בעזרת פונקציונליות עשירה ופלטפורמה גמישה לניהול משאבי הארגון. וואן מובילה ביישום, תמיכה והטמעה של מערכת נטסוויט בישראל ובחו"ל. באחרונה סיימה החברה פרויקטים בחברות מובילות: גילת תקשורת, סייברארק, זאדארה, נקסט אינשורנס, BigID ,Browse-Wear ורבות אחרות.

שם ותפקיד: נעמי גרוס ריף, סמנכ"לית מגזר פיננסי בקבוצת SQLink. השכלה/שירות צבאי: שירות צבאי כמ"כית טירונים. מה מביא אותך לעולמות הטכנולוגיה? זהו עולם ללא הפסקה וללא עצירות! דינאמי, חדשני, אשר משאיר אותנו תמיד ערניים לשוק ועם עיניים פקוחות לרווחה, כי עם כל מצמוץ אנחנו עלולים לפספס משהו ולפגר מאחור. על מנת להוביל את שוק בתי התוכנה, עלינו לחקור את השוק, לחתור לקדימה, להבין ולאפיין את צורכי הלקוח בהתאם למאפיינים הספציפיים שלו. נוסיף לכך, שאנו חיים בעידן דיגיטלי, מה שמקנה לנו את הזכות להיות חלק מפרויקטים טכנולוגיים מרהיבים בקרב לקוחותינו במגוון תחומים ומגזרים. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? לשמחתי, לא. אני כן חושבת שנשים מאוד מיוצגות בתעשיית ההיי-טק וזה מתפתח לכך שאנו רואים מגמת עלייה בגיוס, בקידום ובהתברגות נשים בתפקידי מפתח. כמי שעובדת בגיוס טכנולוגי כבר שמונה שנים, אני רואה כי נשים משתלבות במגוון של תפקידים, החל מתשתיות, פיתוח ועולם הסייבר. האם נתקלת באפליה נגדך בתעשייה? לא, אני עובדת בקבוצת SQLink כבר שמונה שנים, ואני שמחה וגאה לומר, כי מרבית תפקידי המכירות, הגיוס והניהול מאוישות על ידי נשים, בעיקר כי הן נמצאות בעלות ההתאמה הגבוהה ביותר. קצת על העצמה נשית והגשמת חלומות. המגמות בשוק מצביעות על שינוי חיובי. אני מאמינה שככל שנרצה להתברג בתפקידים מגוונים ובכירים מחסומים מסוגים אלה לא יעמדו עוד על הפרק. התמודדות בימי קורונה בימים אלה, ימי קורונה, תעצומות הנפש הנדרשות מכולנו הולכות וגדלות. אני רואה את עמיתיי, גם גברים, אך בהחלט בעיקר נשים, שעושות מעל ומעבר הן בהשקעה בתפקיד והן בניהול הבית, כאשר בכל חזית מושקעת חשיבה מעמיקה והרבה יכולת אלתור, במובן החיובי של המילה. יכולות המולטי-טסקינג שלנו, הנשים, מהוות ערך מוסף עצום ביומיום בכלל ובימי קורונה בפרט.

בשעה שתכניות באקסלרטורים רבים נסגרו, אקסלרטור פרנקפורט משיק תכנית אונליין, שתועבר בשידור חי, להכשרת חמישה סטארט-אפים. מדובר במחזור השביעי לפעילות התכנית, שמתמקדת בעולם הפינטק ועד כה נעשתה במרחב הפיזי, ועתה עברה למרחב הווירטואלי בשל אילוצי משבר הקורונה. מייסדי האקסלרטור, מריה פננן מפינלנד ורם שוהם מישראל, מתכוונים להמשיך עם הפורמט הווירטואלי אחרי שהמשבר יחלוף, מאחר שהם מאמינים שהוא יהפוך לפופולרי בקרב המשתתפים הפוטנציאליים והשידור החי יפתח דלתות לקהל הרחב, ליזמים ולמשקיעים מסביב לעולם. התכנית המקוונת מתמקדת בפתרונות בתחומי הבלוקצ'יין והפינטק ונתמכת על ידי מוסדות כגון סיליקון ואלי בנק, הלאבה דיגיטל, מלצר בנק ו-FrankfurtRheinMain GmbH. חמש החברות שנבחרו להשתתף בתוכנית הן: אמון האסטונית, שמציעה כרטיס דביט חכם, שניתן להשתמש בו הן במטבעות דיגיטליים והן במטבעות "רגילים"; קוינרול מבריטניה, שמציעה פלטפורמה אוטומטית למסחר במטבעות קריפטו; אנגרייב הבלגית, שהמוצר שלה הוא ארנק מבוסס חומרה לעולם הקריפטו; יונילוגין מארצות הברית, שהכלי שפיתחה מציע גישה קלה יותר, לדברי החברה, לשימוש במטבע האת'ריום; ו-ולאגה מפינלנד, שפיתחה כלי לניתוח בלוקצ'יין. פננן אמרה כי "בגרמניה, קריטריון ראשון במעלה שמנחה משקיעים בסטארט-אפים הוא הצוות המוביל. אנחנו מאמינים שהשידור החי באינטרנט ייתן להם אפשרות להתרשם מהיזמים באופן אישי וקרוב. למשקיעים ולקוחות יש אפשרות לעקוב בזמן אמת אחר ביצועי היזמים באופן שוטף, לאורך ארבעת שבועות התוכנית". אקסלרטור פרנקפורט הוקם ב-2016, ומציע ליזמים עזרה, הדרכה ונטוורקינג. כמו כן, הוא מספק חדשנות ודיגיטליזציה למוסדות פיננסיים בפרנקפורט, אחת הבירות הפיננסיות הגדולות באירופה, שממוקמים בה יותר מ-200 בנקים. פרטים נוספים על החברות ומועדי השידורים, וצפייה בהם - בעמוד הפייסבוק של המאיץ.

סמסונג ישראל ועמותת מטב, שתומכת בקשישים, השיקו לפני ימים אחדים את פרויקט נשארים יחד בבית - מוקד טלפוני שיציע לבני האוכלוסיה המבוגרת תמיכה טכנולוגית, על מנת להקל עליהם במידה מסוימת בתקופה קשה זו. מספר הטלפון של המוקד הוא 8201*. נציגי המוקד הם עובדי ומתנדבי מטב, שמנוסים בעבודה עם בני הגיל השלישי. הם יוכלו ללמד, לסייע ולהדריך את הקשישים כיצד להתגבר על הפחד משימוש בטכנולוגיה, ולצייד אותם בכלים שיעזרו להם ליצור קשר עם אהוביהם, בני משפחתם וחברים. המוקד פועל בימים א'-ה' בין 09:00 ל-14:00. בעת שהוא סגור, פועל תא קולי, שבו יכולים המתקשרים להשאיר את שמם ומספר הטלפון שלהם, והצוות יחזור ויסייע להם כבר למחרת בבוקר. מיה סגל, דוברת סמסונג ישראל ומנהלת קשרי הקהילה בחברה, אמרה כי "בעקבות התקופה המורכבת וכיוון שמסתמן שהנחיית הבידוד של בני הגיל השלישי עתידה להימשך, החלטנו להרים את הכפפה וליצור פלטפורמת תמיכה טכנולוגית ייחודית עבור אוכלוסייה זו. כעת יוכלו המבוגרים המבודדים בביתם לתקשר עם אהוביהם על ידי אפליקציות ואמצעים טכנולוגיים המאפיינים את רוח התקופה, ללא חשש מהתמודדות עם קשיים טכנולוגיים, ותוך עזרה צמודה של נציגי המוקד שלנו". לדברי ליאור שטרסברג, מנכ"ל מטב, "בשנים האחרונות, אנחנו מפעילים יותר מ-5,000 מתנדבים בפרויקטים שונים להפגת הבדידות ולחיבור בין דורי. הם מצטרפים למטפלות הסיעודיות שלנו, שעוסקות גם בכך, לצד הטיפול המקצועי. חשוב להבין שבדידות היא לא סתם שעמום - היא פוגעת באופן אנוש באיכות החיים ובבריאות הנפשית והפיזית של הקשישים. מגפת הקורונה החמירה את הבדידות לכולנו, ובמיוחד לאוכלוסייה המבוגרת, שנאלצת להישאר ספונה בבית לתקופה ארוכה, לוותר על שגרת היציאה ממנו ולהימנע ממפגש עם קרובים וחברים. המוקד יסייע לאזרחים הוותיקים לבנות מחדש את החיבור החברתי שהם כל כך זקוקים לו, להשתתף במפגשי העשרה חברתיים מקוונים, לשמור על קשר עם המשפחה, ולא לפספס אף אמוג'י או תמונה של הנכדים בווטסאפ המשפחתי. ביחד, נחזיר להם את החיוך".

במשך כ-20 שנה משרד המשפטים לא ניהל כראוי את ההתקשרויות עם החברות הזכייניות המפיצות עבורו מידע ממאגר המידע של רשם החברות, לא קיים בקרה הולמת, לא פעל כדי לאכוף עליהן עמידה בתנאי ההסכמים שנחתמו עימן, לא היה מודע לשימוש החוזר במידע שהופק מנסחי חברה באמצעות הגישה הישירה והייחודית למאגריו שניתנה לחברות מסוימות, וממילא לא העריך את השווי הכלכלי הגלום בגישה זו שהעניק ללא תמורה לחברות אלו, כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח 70-ב' שהתפרסם אתמול (ב') אחה"צ. משרד המשפטים, באמצעות רשם החברות, מופקד על ניהול והפצה של נתוני מאגר המידע של רשם החברות, המכילים מידע עסקי על מאות אלפי חברות, החיוני לתפקוד תקין של המשק. פעילותו של רשם החברות הניבה למדינה הכנסות של כרבע מיליארד שקלים בשנה בממוצע, ומתוכן, עבור שירותי הפצת מידע לציבור באמצעות חברות זכייניות – כ-10 מיליון שקלים בשנה בממוצע. מאגר המידע של רשם החברות כלל ב-2019 כ-593,000 חברות במצבי פעילות שונים, וכן מידע על אודותיהן בעבר ובהווה. מרבית החברות, כ-581,000, הן חברות בע"מ. 38% מהחברות במאגר המידע אינן פעילות בשל פירוק או מחיקה. מקרב החברות הרשומות כפעילות, כ-43% אינן פעילות. 47% מהחברות הפעילות מוגדרות כ"מפירות חוק". "הבטחת איכותו של המידע המופץ לציבור ממאגר המידע של רשם החברות", קובע המבקר, "חיונית למימוש תכלית זכות העיון ולהבטחת פעילותם הסדירה של העסקים במדינה. יש צורך במניעת דיווחי כזב למאגר המידע של רשם החברות. ישנם ליקויים בהיקף המידע העומד לעיון הציבור ובמהימנות ורלוונטיות המידע שבמאגר המידע של רשם החברות". "זכות העיון של הציבור בנתוני מאגר המידע של רשם החברות נקבעה בחוק", קובע המבקר. על פי הביקורת, "כיוון שמאגר המידע של רשם החברות כולל מידע המוגן על פי דין, וכדי להגן על הזכות לפרטיות של אלה שפרטיהם מופיעים בו, נקבעו לאורך השנים כללים להפצת המידע ומגבלות עליו. למרות זאת, מאז 2002 רשם החברות ורשם מאגרי המידע שברשות להגנת הפרטיות - לא אכפו כראוי את הוראות הדין, והלכה למעשה לא מנעו הפצת מידע שלא בהתאם לכללים שנקבעו". אין מערכת ממוחשבת להתרעה על סיכון לזיוף רשם החברות מנהל רשימה ידנית של גורמים שנעשה שימוש בזהותם לביצוע זיוף, קובע המבקר. ברשימה האמורה מופיעים שמותיהם של 22 עורכי דין, שחתימת כל אחד מהם זויפה פעמיים עד 13 פעמים. מהבדיקה עלה, כי לרשם החברות אין מערכת ממוחשבת של שמות האנשים שנעשה בהם שימוש לצורך הגשת דיווחי כזב, שתאפשר מתן התרעות מיידיות בטרם ייעשה ניסיון לבצע שימוש חוזר בזהותם לצורך הזנת שינויים במאגר המידע של רשם החברות. "מוצע", כתב המבקר, "כי רשם החברות יבחן פיתוח מחשובי שיאפשר מתן התרעות על ניסיון לשימוש בזהויות שנעשה בהן בעבר שימוש לדיווחי כזב, וכן שיאפשר קבלת מידע על שימושים שבוצעו בעבר בזהויות אלו". מרבית הזיופים מתבצעים באמצעות זיוף חתימת האימות של עורך דין או רואה חשבון. "מהבדיקה עולה, כי לרשם החברות אין מערכת ממוחשבת, המאפשרת לאמת כי הגורם החתום על הודעת שינויים או על דו"ח שנתי, הוא אכן עורך דין או רואה חשבון מוסמך, הרשאי לבצע את הפעולות האמורות". עוד נמצא, כי רשם החברות אינו מזין למערכת הממוחשבת את פרטי רואה החשבון ועורך הדין המאמתים את הפעולה. "מוצע, כי רשם החברות יבחן חלופות להקטנת האפשרות לזיוף דיווחים, ובהן חיוב בהגשה מקוונת, בד בבד עם שדרוג המערכת הממוחשבת וביצוע בקרה מפצה על ההגשה הידנית", כותב המבקר. רוב הדו"חות מוגשים ידנית ב-2018 הוגשו לרשם החברות 137,868 דו"חות שנתיים, ומתוכם רק 12,524 הוגשו באופן מקוון, כ-9% . כל דו"ח שנתי שהוגש באופן לא מקוון, למעט חריגים מועטים, מטופל על ידיו באמצעות חברה המעניקה לו שירותים במיקור חוץ. הטיפול בנושא זה נאמד בכ-10,000 שעות עבודה בממוצע בשנה, ועלותו כמיליון שקלים בממוצע לשנה. "מרבית הציבור (91%) מגיש דו"חות שנתיים באופן לא מקוון. במסלול זה העלויות לקופת המדינה הן כמיליון שקלים מדי שנה, והוא גורר גם אסדרה מכבידה, שכן אזרחים נדרשים למלא טפסים על אודות החברה, הגם שהפרטים כבר מצויים בידי רשם החברות. מצב דברים זה אינו יעיל", קובע המבקר, "מוצע כי רשם החברות ישקול להקל את האסדרה בהקשר של הגשת דו"ח שנתי, כשאחת הדרכים היא מעבר מלא להגשת דו"חות שנתיים באופן מקוון... לחלופין, מוצע, כי רשם החברות יבחן עידוד הגשה מקוונת בדרך מאובטחת שאינה מצריכה הזדהות באמצעות כרטיס חכם". עוד נמצא, כי "הממשק הממוחשב שהקים משרד המשפטים ושבאמצעותו מבוצע חיפוש הפוך במאגר המידע של רשם החברות אינו עונה להוראות חוק הגנת הפרטיות. אין באופן הפעולה של הממשק הממוחשב כדי לוודא קיומה של תכלית עסקית לקבלת המידע, ואין בו די כדי למנוע פגיעה בפרטיותו של אדם, או במניעת מסירת מידע העלול לשמש למטרות אחרות, כגון מעקב, הונאה ועוד...מ-2002 ועד למועד הביקורת משרד המשפטים לא מילא כראוי את תפקידו בבקרה ובאכיפה הנדרשת לצורך הגנה על הפרטיות בעת ביצוע חיפוש הפוך". "על משרד המשפטים לוודא שתכולתו של מאגר המידע של רשם החברות תהיה מיטבית ולהקפיד על עמידה בהוראות הדין. יש להמשיך לקיים היוועצות עם צרכני המידע העיקריים של מאגר המידע, כדי לוודא שהתועלות שמביא המידע שבמאגר למשק יהיו מרביות ויישמר איזון הולם בין צורכי צרכני המידע העיקריים - לבין הזכות לפרטיות", סיכם המבקר, "על משרד המשפטים לייעל את הליכי ניהול מאגר המידע של רשם החברות ולעודד את הגברת השימוש במערכות מקוונות ואת שיתוף הפעולה עם רשויות אחרות, המנהלות מידע דומה ומשיק".

כמו במדינות רבות בעולם, גם הכלכלה בארצות הברית, שנפגעה קשות בשל משבר הקורונה, עוברת כעת מן השלב הראשון של המשבר – השבתה ופיטורים המוניים – לשלב השני, של פתיחת הכלכלה וניסיון למסד שגרה חדשה. על רקע זה, מאיץ מרק בניוף, מנכ"ל סיילספורס, בממשל האמריקני לסייע בדחיפות ולספק למעסיקים תמריצים לגיוס עובדים שאיבדו את משרותיהם. "אני מצפה שבשלב השני, הממשלה תיתן לחברות תמריצים לגייס מחדש בצורה מוגברת. אני חושב שחשוב מאוד להבטיח שהשלב השני יצליח", אמר בניוף אתמול בראיון טלוויזיוני בבלומברג. עוד ציין בניוף, כי הופתע לטובה מחברות רבות, שבדומה לסיילספורס החליטו לא לפטר עובדים כלל לפחות במשך 90 ימים מאז שהחלו הגבלות הקורונה, שלמעשה השביתו כליל את הכלכלה. "זה לא דבר קל עבור חברות רבות, וזה מדהים", הוא אמר. בניוף לא התחייב להאריך את הבטחת אי-הפיטורים, אולי מפני שמסתבר יותר ויותר, כי ההאטה הכלכלית תימשך זמן רב יותר מאשר הוערך בתחילת המשבר. כשנשאל בראיון כמה זמן יימשך המיתון, להערכתו, הוא השיב: "זו המגיפה הראשונה שלי. אני לא באמת יודע מה עושים. אני מנסה להבין את זה תוך כדי תנועה". המשבר גבה כבר מחיר של 30 מיליון אמריקנים מפוטרים, לפחות זמנית, ולפי הערכות, דו"ח האבטלה לחודש אפריל צפוי להעיד על אבטלה ברמה של 12%-22%.

הרכישה של מוביט על ידי אינטל, בסכום של קרוב למיליארד דולר, היא בשורה להיי-טק הישראלי. לא רק כי כל אקזיט הוא סוג של בשורה להיי-טק הישראלי, אלא גם כי היא באה בעיצומם של ימי משבר הקורונה, כשחברות אחרות בענף הוציאו עובדים לחל"ת או אף פיטרו עובדים, והעתיד בחלק מהן לא ברור - במיוחד סטארט-אפים, ובמיוחד על רקע העובדה שמשקיעים לא ששים בימים אלה להשקיע את כספם. יש שיראו ברכישה הזו בועה: המשק כמעט כורע תחת הנטל ובועת ההיי-טק חוגגת, אבל זה לא נכון. הענף אמנם נפגע מהמשבר פחות מענפים אחרים, כך נראה, אבל גם הוא ספג מכה לא קלה. על רקע משבר הקורונה, כדאי לשים לב לנקודה נוספת: 100 מיליון דולר מתוך סכום העסקה יוקצו לעובדים, לטובת שימורם. ייתכן מאוד שהם לא היו מאבדים את מקום עבודתם גם ללא הרכישה, אבל בעוד שחברות אחרות נפרדות מעובדים - זמנית או לתמיד - אינטל מבקשת לשמר אותם. אינטל מרוויחה, אבל אנחנו סופגים עוד פגיעה בפרטיות העסקה הזאת מאששת דבר חיובי נוסף: היא מבססת את מרכזיותה של ישראל בענף התחבורה החכמה. אינטל כבר רכשה כאן, בעסקת ענק הרבה יותר גדולה מזו הנוכחית (של 15.3 מיליארד דולר), חברת תחבורה חכמה ישראלית נוספת - מובילאיי, ובל נשכח שווייז היא ישראלית במקורה, ושגם היא נרכשה על ידי תאגיד ענק רב לאומי - גוגל. לכך יש להוסיף את העובדה ששלל יצרניות רכבים מובילות הקימו כאן מרכזי מו"פ ומשתמשות במוחות הישראליים ובטכנולוגיה כחול לבן כדי לפתח את הפיתוחים החדשניים בתחום. שלא לדבר על השבחים שתעשיית התחבורה החכמה של ישראל זוכה להם בעולם. אלא שבאליה הזאת, בדמות העלאת קרנה של טכנולוגיית התחבורה החכמה הישראלית, יש גם קוץ: אינטל, כמובן, עוטפת את הרכישה ביעדים נשגבים כמו צמצום עומסי תנועה ובכלל, שיפור חיינו, אבל היא קונה את מוביט כי היא רוצה נתונים, את הנתונים שלנו. ולמוביט, אם כבר פתגמים בעברית יפה, יש מאגר נתונים שלא יסולא בפז. היא יודעת איך אנחנו משתמשים בתחבורה ציבורית - לאן אנחנו נוסעים ומאיפה, באילו אמצעי תחבורה, באילו שעות, באיזו תדירות ועוד. מכאן ניתן לנתח נתונים שיסייעו לתחבורה החכמה ואולי אף לקידום של עולם התחבורה הציבורית, אבל נפתח עוד סדק בפרטיות שלנו. בפרט כשהנתונים עוברים מחברה קטנה יחסית כמו מוביט לחברת ענק כמו אינטל. אולם, גם כאן יש צד שני: אינטל רוכשת את מוביט כחלק מאסטרטגיה סדורה בתחום הרכבים האוטונומיים ובסופו של דבר, גם אנחנו נפיק מכך תועלת. נראה שאינטל מעוניינת להשתמש בנתונים הרבים שיש למוביט כדי לטייב את הנסיעות של המוניות האוטונומיות של מובילאיי. כך, המכונות האלה ילמדו על נתיבים יעילים יותר לנסיעה, היכן יש פקקים והיכן הכבישים פנויים (מוביט יודעת מתי האוטובוס או הקארפול שהמשתמש מעוניין בו יגיע, על בסיס מערכות ה-GPS ומצב התנועה), ואנחנו נוכל להגיע באמצעותן מהר יותר ובמחיר זול יותר. ייתכן שהתועלת הזאת תהיה בעקיפין, ותגיע דרך השירותים שאינטל מספקת לארגונים שונים, ובהם מפעילי תחבורה ציבורית, ולעיריות. כבר מזמן לא רק ענקית שבבים בעקבות הרכישה הורמו כמה גבות בשוק, שכן אינטל ידועה במשך עשורים כענקית שבבים, אבל היא כבר לא רק. החברה הודיעה לפני שנים אחדות על כניסתה בענק לעולם הדטה - כניסה שנובעת, לבד מהרצון שלה להתרחב לעולם נוסף, מההצתה המאוחרת בתחום השבבים לעולם הסלולר, שהובילה לכך שהיא לא הצליחה שם, ומהתחרות שלה מול AMD, ובחרה להתמקד בתחום הרכבים האוטונומיים. זאת, כמה שנים אחרי שהיא רכשה את טלמאפ ב-300 מיליון דולר שירדו לטמיון, כי היא סגרה אותה לאחר שנתיים. אלא שהרכישה הזאת הייתה מוקדמת מדי ועולם הרכבים האוטונומיים החל להתבשל מעט מאוחר יותר. כבר עם ההודעה של אינטל על ההתרחבות לעולם הדטה בכלל והתחבורה האוטונומית בפרט, היו מי שראו בה בשורה לעולם זה, עקב היותה חברת ענק ועם כיס מזומנים עמוק. הרכישה של מוביט מראה כמה הם צדקו.