דו"ח רשות החדשנות לשנת 2019, שפורסם היום (א'), מציג נתונים ורודים למדי על הענף: היצוא של ההיי-טק עמד אשתקד על 45 מיליארד דולר, והוא מהווה 46% אחוזים מסך היצוא השנתי של ישראל, מספר המועסקים בענף גדל בכ-4% ל-321 אלף לעומת 300 אלף ב-2018 וגיוסי ההון צמחו ב-15%. דו"ח של IVC, שפורסם אף הוא היום, מראה כי ברבעון הראשון של 2020 הייתה צמיחה של יותר מ-75% בגיוסים של חברות הסטארט-אפ הישראליות בהשוואה לאותו הרבעון ב-2019 - אבל עם השפעה ניכרת של גיוס אחד גדול: זה של ויה, שגייסה בחודש שעבר 400 מיליון דולר. הנתונים האלה נכונים, כמובן, לעידן שלפני פרוץ משבר הקורונה. אם משווים אותם למציאות של היום, רק כמה חודשים אחר כך, הרי שללא ספק, היינו חותמים על נתונים דומים גם בסוף 2020. אלא שברור שזו לא המציאות. בינתיים, אפשר להתנחם במספרים היפים שיש בדו"ח, שמשקפים את מה שהיה כאן ב-2019. מה שנקרא: אומרים שהיה פה שמח לפני שהגיעה הקורונה. שאלה שהיא בגדר תעלומה בשלב זה של השנה, ובגלל המשבר יותר מבשנים עברו, היא איך ייראה הדו"ח של 2020. זה תלוי איזה מבין התרחישים יקרה, בסופו של דבר, ובעיקר מתי המשק הישראלי והעולמי יצא מהמשבר. "יש סיבה להיות אופטימיים" ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, אופטימי, ולדבריו, הנתונים היפים של 2019 נותנים תקווה שהחדשנות בישראל וחברות ההיי-טק יצליחו לשרוד את משבר הקורונה. "הנתונים מראים שההיי-טק הישראלי התבגר והוא ממשיך להוביל את צמיחת המשק", הוא אמר בשיחה אתו אחרי פרסום הדו"ח. אפלבום מחלק את ההתייחסות להשפעת הקורונה לשלושה חלקים: מה שהיה לפני המשבר, ואת זה הדו"ח של רשות החדשנות משקף; מה שקורה כיום; והכי חשוב, מה תהיה אסטרטגיית היציאה ואיך היא תיושם. בזה משקיעים כעת ברשות את מרב המאמצים והמחשבות. "היכולת שלנו להתגבר על הקורונה תלויה הרבה בטכנולוגיות בתחום הרפואה, מכל הסוגים, שיצמחו כאן מהר ויכבשו שווקים בעולם", אמר. תחושת דחיפות ברשות החדשנות מיד כשהחל המשבר, יצאה הרשות בשלושה קולות קוראים, כאשר אחד מהם הוא לטווח המידי. לדברי אפלבום, עשרות הצעות נבדקו במהירות שיא ועוד השבוע יקבלו החלטות האם לתמוך בחברות שהגישו אותן, במסגרת התקציב המיוחד שהממשלה הקציבה לרשות בשבוע שעבר. אפלבום מעודד מהעובדה שהגיעו לרשות לא פחות מ-500 בקשות למענקים ותמיכה מחברות שמפתחות רעיונות בתחומים רפואיים שונים, למשל החיטוי והפרדת וירוסים ממשטחים, או פתרונות בתחום הבדיקות, שיאפשרו את הגברת הקצב שלהן וביצוע בדיקות קורונה עצמיות. "הרעיונות שנמצאים על הפרק אמורים לתת פתרונות מידיים, עם פיתוח של חצי שנה לכל היותר, וחלקם ממש משנים מציאות", ציין. הגל שני של הקולות הקוראים הוא לשלב היציאה מהמשבר, שם תהליכי הפיתוח ארוכים יותר. בחלק מהמקרים אף מדובר בתרופות, שדורשות תהליכי אישורים. הקול הקורא השלישי מיועד לייצור מוצרים תעשייתיים, שיאפשרו בעתיד להתמודד עם הקורונה או נגיפים אחרים. בימים הקרובים תוציא הרשות קול קורא רביעי. תחושת הדחיפות מניעה בימים אלה את כל הפעילות של הרשות, הסביר אפלבום, והיא מבצעת את תהליכי המיון והאישור של ההצעות שמוגשות אליה במהירות, כדי שהחברות יוכלו לעבוד ולמצוא את הפתרונות כמה שיותר מהר. "העולם לא יהיה אותו דבר אחרי הקורונה", אמר. "אם בעבר, חברות היו צריכות לתת תשובות לאתגר האם יהיה ביקוש למוצרים שהן רוצות לפתח, הרי שכיום ברור שיש ביקוש, ולכן צריך לפעול מהר. זה מה שאנחנו עושים". [caption id="attachment_205393" align="alignnone" width="600"] האם הממשלה תשחרר עוד תקציבים להיי-טק? צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] "על הממשלה לעזור לחברות הסיד" אבל בעוד שמסלול התמיכה והרצון לסייע לחברות שכבר יש להן פתרונות הם דברים מעודדים, אפלבום מוטרד מהפגיעה הישירה של משבר הקורונה בחברות הסיד, שאינן יכולות לגייס כספים, או לפחות מתקשות מאוד, ואצל אלה שהיו בתהליכי גיוס, הכל נעצר. לראייה, הדו"ח של IVC מראה שבפברואר ובמרץ יחדיו בוצעו ארבעה גיוסים בשלב זה, לעומת 20 גיוסים בינואר בלבד, עוד לפני שהקורונה פרצה את גבולות סין. אפלבום פונה לממשלה, כדי שתסייע לאותן חברות. "זה הדור הבא של חברות הצמיחה היציבות, שעכשיו מפתחות ומייצרות פתרונות. אנחנו עלולים לאבד דור שלם", אמר. הממשלה יכולה לעזור על ידי כך שהיא תגדיל את תקציב הרשות - דבר שנמצא כרגע בדיונים עם האוצר, אבל לאפלבום יש עוד רעיון: "יש לא מעט גופים במדינה שיכולים להעמיד הלוואות לחברות היציבות הבוגרות, אלה שאנחנו עוזרים להן בדרך כלל. מדובר בבנקים, גופים מוסדיים ועוד. הם יכולים לתת הלוואות גם לחברות הסיד. צריך לזכור שהחברות שמבקשות הלוואה הן חברות יציבות, יצרניות, שרמת הסיכון שלהן נמוכה יותר". האם הרעיונות של אפלבום יאומצו? קשה לדעת. נושא נוסף שמטריד אותו הוא הירידה בהיקף היצוא של הסחורות בהיי-טק. "זוהי מגמה מדאיגה", אמר. "מדובר בחברות גדולות, שבניגוד לחברות תוכנה, כולן מעסיקות פה עובדים, ואסור למדינת ישראל לוותר עליהן". גם כאן נדרשת מעורבות ממשלתית, כדי לאזן את המשקל של יצוא התוכנה בין החברות הזרות, שעליהן הוא מבוסס בחלקו הגדול, לבין החברות הישראליות. בשורה התחתונה: הדו"ח של הרשות, בשילוב עם ראיית המציאות, מלמדים שהיציאה של המשק הישראלי ממשבר הקורונה תלויה בהיי-טק וביכולת שלו להניע תהליכים. אבל הרבה יותר מזה, היא תלויה בשינוי המדיניות הממשלתית, כדי שתיתן עדיפות להיי-טק, בעיקר על רקע העובדה שגם כיום, בעת המשבר, ישראל מהווה מוקד לעלייה לרגל, כדי לפגוש ולהתעניין בפתרונות תוכנה ומוצרים של חברות ישראליות שמסייעים למלחמה בקורונה. קוראים לזה ניצול הזדמנויות בעיצומו של משבר, וזה תלוי בנו, ובעיקר בממשלה, שיש לקוות שתקום במהרה.

עוד עונה של דו"חות שנתיים הסתיימה לה, ואתה הנתונים שמפרסמות החברות, כולל חברות ההיי-טק וה-IT, על העלות של חמשת (ולפעמים קצת יותר) מקבלי השכר הגבוה בהן. כמדי שנה, אנחנו מביאים בפניכם את הרשימה המלאה, ואת האפשרות לראות מי השתכר יותר, מי פחות ועלות השכר של מי נותרה כמעט ללא שינוי. יש לציין שמדובר רק בחברות שנסחרות בבורסה של תל אביב ושהנתונים נכונים ל-2019 - לפני משבר הקורונה. אבל עוד לפני המספרים - הערה: גם השנה בולט ברשימה ההיעדר הכמעט מוחלט של נשים. בכל הרשימה, שכוללת 27 בכירים, יש בכירה אחת: שני אנקוריון, מנכ"לית חטיבת הסאפ ואבטחת המידע של וואן. מדובר בעוד הוכחה לייצוג החסר של נשים בהיי-טק הישראלי. יש לקוות שהמצב ישתנה בטבלה שתסכם את 2020. [caption id="attachment_215289" align="alignnone" width="600"] שני אנקוריון, מנהלת חטיבת הסאפ ואבטחת המידע של וואן. צילום: רגב ארט[/caption] ועכשיו לנתונים עלות השכר של כלל הבכירים שהחברות דיווחו עליהם חצתה בשנה החולפת את הרף של 100 מיליון שקלים ועמדה על 103.6 מיליון, כלומר: עלות שכר שנתית ממוצעת של 2.96 מיליון שקלים למנהל בודד. מדובר בגידול של 11.17% לעומת 93.18 מיליון שקלים, או 2.66 מיליון למנהל בודד, ב-2018. [caption id="attachment_281972" align="alignnone" width="600"] מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס. צילום: ניב קנטור[/caption] את הבכורה תופס גם השנה מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, שהעסקתו עלתה לחברה ב-2019 סכום של 11.16 מיליון שקלים. מדובר בסכום גבוה, אולם הוא משקף ירידה של 14.18% לעומת עלות שכרו ב-2018. [caption id="attachment_200649" align="alignnone" width="600"] אלי זיברט, מנכ"ל קבוצת חילן. צילום: קובי קנטור ז"ל[/caption] במקום השני ממוקם אלי זיברט, מנכ"ל חילן, שעלות שכרו זינקה יחסית ל-2018 פי שלושה - ב-203.26% - והסתכמה ב-10.32 מיליון שקלים. [caption id="attachment_313337" align="alignnone" width="600"] יואב וינברג, מנכ"ל אמת מחשוב. צילום: יח"צ[/caption] שלישי בדירוג אנחנו מוצאים את יואב וינברג, מנכ"ל אמת מחשוב, שעלות שכרו ירדה ב-9% ל-4.65 מיליון שקלים, כנראה בגלל הירידה ברווח השנתי של החברה. [caption id="attachment_268698" align="alignnone" width="600"] משה אטיאס, סמנכ״ל הכספים של מטריקס. צילום: סאם יעקובסון[/caption] לאחר מכן, במקום הרביעי, ניצב בכיר נוסף במטריקס - משה אטיאס, סמנכ"ל הכספים - שעלות שכרו השנתית צמחה ב-32.2% ל-4.16 מיליון שקלים. [caption id="attachment_269168" align="alignnone" width="600"] שחר אפעל, מנכ"ל נס. צילום: ניב קנטור[/caption] את החמישייה הראשונה סוגר עוד בכיר בחילן: שחר אפעל, מנכ"ל נס, ששייכת לקבוצה. עלות השכר של אפעל צמחה אשתקד ב-21.3% ועמדה על קצת יותר מארבעה מיליון שקלים. הרשימה נסגרת עם שלושה סמנכ"לים בטלדור: אסף ליטבינוב, בועז יהודה ושי גואטה. עלות שכרם של חמשת בעלי השכר הגבוה בטלדור הייתה נמוכה מזו שנרשמה בחברות ה-IT האחרות והסתכמה ב-5.96 מיליון שקלים, כלומר - 1.19 מיליון בממוצע. [caption id="attachment_314019" align="alignnone" width="600"] טבלת שיאני השכר 2019[/caption]

כתב: שהם יריב. אחת ההשפעות המשמעותיות של משבר הקורונה על העולם העסקי היא המעבר לעבודה מהבית. כך גם הפגישות, שעל אף המשבר לא יכולות להיפסק, ועברו להתקיים באופן וירטואלי - בזום, בסקייפ או בכל אמצעי רלוונטי אחר. אבל איך הופכים וידיאו קונפרנס ליעיל ופרודוקטיבי? בזה בדיוק יעסקו שני וובינרים (הרצאות אינטרנטיות) - האחד, שנערך על ידי המכון לחדשנות, יתקיים מחר (ב') ב-10:30, והשני, שנערך על ידי מכון היצוא, יתקיים מחרתיים (ג') ב-14:00. במכון אומרים כי "הוובינר יעזור לשפר ולייעל את איכות שיחות הווידיאו ולתקשר עם מי שתרצה.י בקצה השני של העולם, ידריך שלב אחר שלב כיצד להגדיר, להפעיל ולשפר את הפגישות הווירטואליות, יעזור להבין את האתגרים, הבעיות וההזדמנויות הנפוצות של פגישות וירטואליות, ויספק מגוון טכניקות שתוכל לשלב באופן מידי בשיחות היום יומיות, בכדי לשפר את היעילות ואת האיכות של ועידות הווידיאו של החברה שלכם.ן". בין השאלות שיידונו באירוע: מהם האתגרים והסיכונים בפגישות וירטואליות? למה לא מדובר רק בלחיצה על קישור? וכיצד מנווטים את הישיבות בהצלחה, גם כשהן לא פיזיות? [caption id="attachment_314007" align="alignnone" width="600"] ג'ף קאן. צילום: יח"צ[/caption] המרצה יהיה ג'ף קאן, בעל ניסיון של יותר מ-30 שנים בייעוץ תקשורת, פתרון משברים וניהול אסטרטגי. בין השאר, הוא עבד בעבר עם מזכ"ל האו"ם, הבית הלבן וממשלת ישראל. הוא שימש בעבר בתפקידים בכירים גם בחברות ההיי-טק אודיוקודס וברודסופט, שעוסקת בשיחות וידיאו ונמכרה לסיסקו תמורת 1.9 מיליארד דולר. לכן, הוא אומר, הגישה שלו שונה מאוד מזו של מומחים אחרים שמרצים בנושא, ומבוססת על תובנות אודות השימוש של אנשים בטכנולוגיה. קאן אמר לאנשים ומחשבים כי "אנחנו בכלל לא מוכנים לעולם ועידות הווידיאו, כי אנחנו תמיד בטלפון שלנו ולא נוכחים (מול בן שיחנו). הנוכחות הזאת היא הסוד בוועידות וידיאו. אלה דורשות לימוד מחדש כיצד לתקשר". ההרצאה, בשני המקרים, הנה ללא עלות והיא תתקיים באנגלית, אם כי ניתן יהיה לשאול שאלות ולקבל תשובות בעברית. לפרטים נוספים ולהרשמה לוובינר של המכון לחדשנות לחצו כאן. לפרטים נוספים ולהרשמה לוובינר של מכון היצוא לחצו כאן.

"רצינו, בנציבות שירות המדינה, למצב שבו כלל עובדי הנציבות יעבדו מכל מקום, כמו בשגרה רק קצת אחרת, אבל להמשיך בעבודה הרציפה ככל הניתן, בשקט ובענייניות. בעבודה מאומצת, בת יומיים, הגענו לכך שאנחנו תומכים במצב המיוחד והמורכב שנקלענו אליו", כך אמרה רויטל ויצמן, מנהלת אגף בכיר - מערכות מידע בנציבות שירות המדינה. ויצמן דיברה ביום ה' האחרון, במפגש השני בסדרת מפגשים וירטואליים שנערכת על ידי אנשים ומחשבים ועוסקת באתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה. את המפגש פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. ההרצאות שבמפגשים ישודרו לאחר מכן כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים. "הנציבות", הסבירה, "היא הגוף האחראי על ניהול ההון האנושי בממשלה, וככזו היא אחראית, יחד עם משרד האוצר, לכתוב את ההנחיות לשעת חירום". "תפקיד האגף הוא לדאוג שהכל יעבוד כמו שצריך, ומכל מקום", אמרה ויצמן. "פעלנו בכמה מישורים כדי למלא את המשימה: ראשית, טיפול בכלל העובדים, החיצוניים ועובדי המדינה. השקט הזה שהעובדים קיבלו, כשהם יודעים שמקום העבודה שלהם מובטח, שהפרויקטים נמשכים ושהם לא צריכים לדאוג בא לידי ביטוי אחר כך, ובצורה חזקה, במוטיבציה שלהם לעבוד שעות רבות ולספק פתרונות". צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון "מרכיב נוסף במשימה היה לספק נתונים למשרד האוצר ולנציבות על כלל עובדי המדינה. זאת, כדי שניתן יהיה לקבל החלטות בצורה מושכלת. התחלנו בכך לפני שבועיים ואנחנו עושים זאת ברמה יומית", אמרה. "החלק השלישי והעיקרי בעבודה הוא לגרום לכך שהנציבות תמשיך לעבוד כבשגרה", הוסיפה ויצמן. "היעד היה לחבר את כל עובדי הנציבות לעבודה מרחוק. לתפיסתי, העובדים צריכים לעבוד מכל מקום ובכל זמן. לכן, אצל רוב העובדים כבר היו עם פרוץ המשבר מחשבים ניידים עם יכולת חיבור מרחוק. נדרשנו להגדיל משמעותית את יכולת העבודה מרחוק באופן מקבילי. הנציבות היא לא משרד גדול, אבל הקפיצה הייתה מאוד גדולה. דאגנו לרישוי, להתקנת שרתים, לסנכרון, לאיזון עומסים, לחלוקת מחשבים ניידים למי שלא היה לו קודם, וכן לטיפול בתקלות ובהגדרות חדשות". "כל זה נעשה בתוך יומיים, בעבודה סביב השעון", סיכמה ויצמן. "הכל נעשה בנועם, ברוגע ובמקצועיות. הגענו לתוצאות מצוינות, כי כולם עבדו יחד, היטו שכם. חלק מהעובדים ממשיכים בפרויקטים שלהם וחלקם תומכים במצב החדש. כך ניתן להמשיך בעבודה רציפה, ככל הניתן, וגם לתמוך במצב שנוצר". [caption id="attachment_314031" align="alignnone" width="600"] לירון מנקלי, מנהל טכני שותפים בישראל ובמזרח אירופה בספלאנק. צילום: אורי אלון[/caption] לירון מנקלי, מנהל טכני שותפים בישראל ובמזרח אירופה בספלאנק, אמר כי "נדרש להתמודד עם העבודה מהבית תוך שמירה על המשכיות עסקית. כל ארגון צריך לשאול שלוש שאלות: האם אנחנו יודעים מה קורה בארגון שלנו בכל זמן נתון ובכל היבט? האם אנחנו יודעים לקחת את הנתונים הארגוניים הנוצרים ולהפוך אותם למידע בעל ערך? והאם אנחנו מוכנים לקראת העתיד?". "ארגונים נעזרים בפלטפורמת ביג דטה ואוספים את כל המידע שהם מייצרים", אמר מנקלי. "ספלאנק מספקת את היכולת להתמודד עם כמויות אדירות של מידע ולעשות עליהן אנליטיקות עסקיות, לטובת אבטחת מידע, IT וניתוח עסקי". "כיום", ציין, "יש המון מתקפות פישינג שמכוונות לעובדים שעובדים מבתיהם. אנשים נמצאים במצב של חשש ויש להם יד קלה על המקלדת. אנחנו פועלים בעולם האבטחה בכמה מישורים: האחד, ניטור. כל ארגון עובד עם כמה כלי אבטחה מספקיות שונות ואין אינטגרציה מלאה בין כלל המוצרים. לכן, חשוב שתהיה פלטפורמה שתדע לדבר עם כולם ובאופן יעיל. במתקפות סייבר מתקדמות רוצים לראות את כל המפה, מהן הטכנולוגיות שעובדות, כדי לקבל נראות של תהליך האבטחה". הוא הוסיף כי "כמו כן, הפתרון מאפשר לבצע חקירה מעמיקה על האיומים לסוגיהם. זאת, לצד זיהוי ונטרול האיומים. כשיש את כל סוגי המידע במקום מרכזי, קל יותר לבדוק את ההלימה לרגולציות. אנחנו יודעים לזהות את האיום ואיך להתמודד עימו. כך, אנחנו יכולים לייצר תהליכים אוטומטיים ולמקד את האנליסטים במשימות המורכבות יותר. אנחנו מספקים להם לוח מחוונים עם כלל סוגי המידע: את האנליסט לא מעניין איזו טכנולוגיה עובדת - אלא מה קרה ואיך ניתן למנוע זאת להבא". עוד אמר מנקלי כי "ספלאנק יודעת להנגיש את המידע בצורה קלה ואינטואיטיבית. יש לנו חנות אפליקציות, מה שמאפשר להתקין אותן ולקבל ערך לגבי הטכנולוגיות השונות".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון הוא דיבר גם על אתגרי הענן שקיימים כשעובדים מהבית. "צריכת הענן במצב שכזה רבה יותר מבעבר", אמר. "יש להבין מי התחבר, לאיזו סביבה, מי עשה שינוי ובאילו מערכות. בעזרת אפליקציה של AWS ניתן לדעת מי צרך וכמה שירותי ענן, וכך אפשר להכווין את יחידות הארגון השונות מה לצרוך ומהיכן. ניתן לזהות הונאות, למשל משיכת כספים משני כספומטים מרוחקים, באותה העת". "בעולמות ה-IT", ציין מנקלי, "אנחנו מביטים עליו כעל שירות, שמכיל תחתיו תשתיות רבות. חשוב לנטר את התשתיות, וקל לעשות זאת איתנו. ניטור חוויית המשתמש הוא עוד היבט חשוב, כדי שלקוחות יצרכו שירותים בצורה יעילה. חשוב שהמשתמשים המרוחקים יעבדו באופן מאובטח. הגבול בין הרישוי המסורתי לרשת הביתית מאוד דק. חשוב לתת חופש - אבל לשמור על נכסים ארגוניים". עוד השתתפו במפגש: מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות מידע בלאומית שירותי בריאות; יובל טל, מנהל מוצר סימפל צ'ט באלעד מערכות; איתי זימן, סמנכ"ל טכנולוגיות בברינקס ישראל; ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו; עופר אמיתי, מייסד משותף ומנכ"ל פורטנוקס; רפי שקולניק, מנכ"ל אווייה ישראל; איתן מארבי, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל; דוד סתיו, מנמ"ר אוניברסיטת תל אביב; רונית רובין, נשיאת אול קלאוד לאזור EMEA; איריס נחשוני, סמנכ"לית מערכות מידע גלובלית באורמת; ודורית שר, מנכ"לית אקספריטי. המשך הדיווח מהמפגש - מחר (ב').

שר התקשורת, חה״כ דוד אמסלם, יוזם הצעת חוק שתעצור את ניידות המספרים ובמקביל תקפיא את מחירי חבילות הסלולר. לדברי המשרד, "צעד זה נועד לאפשר לבצע 'הקפאת מצב' במעבריות המנויים בשוק הסלולר, וזאת  על מנת שהחברות יעבירו את עיקר מוקד עיסוקן ממכירות והעלאת כמות המנויים לעיסוק ברציפות התפקודית". עוד מצוין בהודעת המשרד, כי "אופיו המיוחד של המשבר הנוכחי הביא לעומסים משמעותיים על הרשתות, והדבר חייב שינוי היערכות. חשוב לציין, שבמקביל, הנחיות משרד הבריאות חייבו לצמצם את מספר העובדים גם בשוק התקשורת ואילצו קביעת סדרי עדיפויות אחרים, שאותם קבע המשרד בהתאם לאינטרס הציבורי הרחב - הגדרת המערך הטכני הנדסי כחיוני ללא פגיעה בכוח האדם בתחום זה, ובמשתמע מכך הורה המשרד לצמצם את יתר השירותים על מנת להפחית את כמות העובדים הכוללת בהתאם להנחיות". "בתוך כך", מוסיף המשרד, "צמצום העיסוק בניודים נועד לפנות קשב ניהולי בחברות מהעיסוק היום יומי בתחרות לעיסוק בפתרון תקלות ומתן מענה טכני לפערים שאכן צפו ועלו ככל שצריכת התקשורת גברה, עדות לכך ניתן לראות בעומסים הכבדים על המוקדים הטכניים שברוב החברות אינם עומדים בקצבי המענה הנדרשים גם היום". בעקבות ביקורות שנשמעו על יוזמה זו שלש השר לעצירת הניודים, ציין משרד התקשורת בתגובתו, כי "בניגוד לפרסומים בימים האחרונים שעלו בערוצי תקשורת כאלו ואחרים, חשוב להבהיר, כי משרד התקשורת הוביל בשנים האחרונות את מהפיכת התחרות במחירים בשוק התקשורת באופן שהציב את ישראל ברף גבוה מבחינת רמת התחרות, ורמת מחירים מהנמוכים בעולם בתחום הסלולר. בהקשר זה נציין בהיבטי הניוד, שבכל שלב אפשר המשרד לכל מנוי לעבור מיוזמתו לחברה אחרת במידה ויבחר בכך! כל טענה שהמשרד מנסה לפגוע בתחרות מופרכת מיסודה". פרשנות החלטת שר התקשורת לעסוק בימים קשים אלה דווקא בנושא ניודים ושיווק נראית הרבה יותר ממיותרת ואפילו תמוהה, בייחוד לאור התעקשות השר לפעול בנושא שוב ושוב. בהודעתו הראשונה מה-18 במרס, הודיע המשרד על הקפאת ניודים לשבועיים, אבל לאחר כשבוע הוא חזר בו, והורה לחברת לפתוח את מערכות הניודים, אם כי תוך הטלת מגבלות ומעקב אחר הניודים, כשהמגבלה העיקרית היא איסור על חברות הסלולר לבצע פעילות מכירות יזומה, ולאפשר ניודים רק לפי דרישת לקוח. כעת, שב השר ומתעקש לבטל את הניודים באמצעות תיקוני חוק. על רקע העומסים הכבדים המוטלים על המוקדים הטכניים, שברוב החברות אינם עומדים בקצבי המענה הנדרשים, טוב יעשה השר אם יפקח על פעילות החברות כפי שהוא עצמו הורה להן לפעול – "הגדרת המערך הטכני הנדסי כחיוני ללא פגיעה בכוח האדם בתחום זה". לא יזיק גם אם השר יאפשר לחברות התקשורת - באמצעות החרגה בצורה כזו או אחרת ממגבלות הפעילות המותרות על פי ההנחיות – להגביר את ערוצי השירות והסיוע למי שזקוקים לכך. ואם כבר מדברים על חברות התקשורת, נראה שהן בין החברות הבודדות במשק שבינתיים נפגעות הכי פחות משבר הקורונה, בהתחשב בעובדה שמיליוני אנשים בישראל ספונים כעת בביתם וזקוקים לתשתיות התקשורת כמו אוויר לנשימה, לצורך עבודה, או לימודים או בידור. רבים מהם נאלצים כעת לבזבז שעות ארוכות בפנייה לשירות או לפתרון תקלה. דווקא עכשיו השר מוצא לנכון "לעשות להן טובה", ולסייע להן ב"כאב הראש" שקוראים לו נטישה, וכך מחזיר את השוק ל"ימי הביניים" החשוכים, כשלקוח שרצה לעבור בין חברות – נאלץ לוותר על המספר שהיה בידו. כולם מסכימים שמצב חברות התקשורת קשה, וכי אולי הן זקוקות לעזרה, אבל זה לא יכול להיות על חשבון הצרכנים. אם יש אנשים בישראל שמוצאים לנכון לעבור דווקא עכשיו לחברה אחרת, כנראה שיש להם סיבה, ומדוע השר חושב שצריך למנוע זאת, ודווקא בימים קשים אלה לפגוע בצרכנים ולהציב בפניהם מחסומים שפסו מן העולם? ניידות זה בדיוק מה שחשוב עכשיו?

"ענף ההיי-טק מהותי למשק הישראלי בכלל וליצוא של ישראל בפרט, ולכן החרגנו אותו מהמגבלות על מקומות העבודה במסגרת ההנחיות של משרד הבריאות נוכח נגיף הקורונה. כך נפעל גם בהמשך", אמר שר הכלכלה, אלי כהן, בעקבות פרסום דו"ח השנתי של רשות החדשנות לענף ההיי-טק הבוקר (א'), שכולל נתונים טובים מאוד, בין היתר בהיקף גיוסי ההון ובמספר החברות בצמיחה. הדו"ח נכון ל-2019 - התקופה שלפני משבר הקורונה. עוד אמר כהן כי "בכוונתנו לרתום את החדשנות והיצירתיות בישראל לטובת פתרונות להתמודדות עם משבר הקורונה, וכן לשינוי דפוסי העבודה. כבר פרסמנו מספר מסלולים מידיים, כך שנוכל להפוך את המשבר להזדמנות עבור ענף ההיי-טק הישראלי". הוא הוסיף שעם דעיכת משבר הקורונה, בכוונת המשרד להקצות 1.5 מיליארד שקלים נוספים, במסגרת תכנית להאצת המשק ותמרוץ הענף - "דבר שיסייע לצמיחה ולפיתוח הכלכלה הישראלית". הצצה בנתוני הדו"ח מוכיחים כי 2019 הייתה שנה מצוינת להיי-טק. אחת ההוכחות הבולטות לכך היא שגיוסי ההון הגיעו בשנה זו להיקף של תשעה מיליארד דולר - מה שמביא את עורכי הדו"ח להביע תקווה כי חלק מהחברות יוכלו להמשיך לשרוד גם לאחר המשבר, מאחר שיש להן "כריות מזומנים". כמו כן, הדו"ח מצביע על כך שבשנה שעברה נספרו בישראל 4,500 חברות צמיחה, מה שמעיד על יציבות וחסינות. עוד עולה מהנתונים שענף ההיי-טק ממשיך להפגין גמישות, ויודע תמיד לזהות מגמות חדשות ולהיכנס אליהן. מגמה זו מורגשת כבר כעת בתחומי הבינה המלאכותית והבריאות (Bio Convergence). "דור שלם של חדשנות עלול להיעלם" לצד הנתונים המעודדים, ברשות החדשנות מציפים את החולשות והבעיות שאיתן התמודד הענף בשנה שעברה, שלהערכתה ימשיכו לאתגר אותו גם אחרי המשבר. ביניהן הם מונים מחסור במקורות מימון וירידה במספר הגיוסים לחברות בשלב הסיד: שפל של 410 גיוסים. העובדה הזו מדאיגה את הרשות ועורכי הדו"ח מזהירים מפני אובדן של "דור שלם" של חדשנות. עובדה נוספת שעליה מצביע הדו"ח היא שב-2019, הצמיחה בהיי-טק נרשמה בעיקר בקרב חברות התוכנה ומרכזי המו"פ הרב לאומיים, ואילו נמשך הקיפאון בצמיחת חברות יצרניות, על אף היותן חברות יותר יציבות ופחות חשופות לסיכונים מסטארט-אפים, למשל. הדו"ח מציג את שלל הפעולות שעושה רשות החדשנות בכדי לסייע לאקו-סיסטם החדשנות הישראלי, אך גם מציין את הקושי לקדם צעדי מדיניות במציאות שבה מזה חודשים רבים אנחנו נמצאים בממשלת מעבר ובשנה שבה אין תקציב מדינה מאושר. ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, אמר כי "המשבר הנוכחי מדגיש את הצורך בסיוע ממשלתי נחוש ומשמעותי בכדי למנוע נזק בלתי הפיך להיי-טק הישראלי. זאת, כדי להחזיר את קטר הצמיחה של המשק בחזרה אל הפסים". אהרון אהרון, מנכ"ל הרשות, ציין ש-"ממצאי הדוח מגלים מספר אותות אזהרה עוד טרם משבר הקורונה, המדגישים את חשיבותה של מעורבות ממשלתית. חשיבות זו, כמו גם פעילות רשות החדשנות, כפי שהיא מוצגת בדו"ח, מקבלות משנה תוקף לאור משבר הקורונה".

משבר הקורונה משפיע קשות על המשק הישראלי, ולמרות זאת, הגיוסים של חברות הסטארט-אפ המקומיות ברבעון הראשון של השנה רשמו שיאים חדשים - כך עולה מנתונים שפרסמה IVC בשיתוף פירמת עורכי הדין ZAG-S&W. אולם, מחברי הדו"ח מזהירים כי ההשפעות עלולות להיות ניכרות הרבה יותר בהמשך. ב-IVC מציינים שבשל משבר הקורונה, כמעט כל הסטארט-אפים הקטינו את פעילותם החל מחודש נמרץ וכמה מהם אף הפסיקו פעילות כליל. בכל הנוגע לגיוסים, חברות הסיד היו ברבעון הקורבנות העיקריים של המשבר, שכן פברואר ובמרץ, רק ארבע חברות כאלה הצליחו לגייס כסף, לעומת 20 חברות בינואר לבדו. בינתיים, נתוני הגיוסים הכלליים חיוביים, ובשלושת החודשים הראשונים של השנה נרשמו גיוסי שיא של 2.74 מיליארד דולר - עלייה של 16% לעומת הרבעון הקודם וזינוק של 75.59% בהשוואה לרבעון הראשון של 2019. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הגיוס של ויה, בסך של 400 מיליון דולר. מדובר באחת משש עסקאות בשווי של יותר מ-100 מיליון דולר שבוצעו במהלך הרבעון. ללא הגיוס של ויה, סכום הגיוסים ברבעון המדווח - 2.34 מיליארד דולר - כמעט זהה לזה שהושג ברבעון האחרון של השנה שעברה, שעמד על 2.34 מיליארד. יצוין שנתוני הרבעון המדווח יכולים להטעות, שכן בינואר ובפברואר נרשמה התחזקות בהיקף הגיוסים יחסית לחודשים האחרונים של 2019, ואילו במרץ הגיוסים אמנם לא ירדו במידה ניכרת, אך התעניינות המשקיעים התמקדה בחברות בוגרות. כלומר, המשקיעים מעדיפים להקטין את רמת הסיכון שלהם בתקופה הנוכחית והבלתי ברורה של הקורונה. יש לציין שאת ההשפעה האמיתית של מגפת הקורונה על היקף הגיוסים נראה רק ברבעונים הבאים, משום שהמגפה פרצה באחת ולמשקיעים לא היה זמן לבטל גיוסים. מדובר בשוק שבו לא מבטלים עסקאות שתוכננו הרבה זמן מראש מהיום למחר. כך שמאוד ייתכן שברבעון השני של השנה התמונה תהיה שונה, ובמידה שהמשבר יימשך עוד יותר - גם ברבעונים השלישי והרביעי. יותר מעורבות של הקרנות הישראליות נתון חיובי שעולה מהדו"ח הוא גידול חד במעורבותן של קרנות הון-סיכון ישראליות (גם אם החברות גיסו את מרבית הכספים ממשקיעים זרים). ברבעון הראשון של השנה, קרנות הון-סיכון מקומיות לקחו חלק ב-89% מהגיוסים והשקיעו 2.425 מיליארד דולר - גידול של 27.6% לעומת הרבעון הקודם וזינוק של 78% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. גיא הולצמן, מנכ"ל IVC, אמר כי "תוצאות הרבעון הראשון של 2020 הן המשך של 2019 ולא מרמזות על המגמה שתירשם השנה. חוסנו של ההיי-טק הישראלי יעמוד השנה לבחינה. הפעם זאת תעשייה שונה לגמרי מהמשבר הקודם ועל אף שיהיו חברות רבות שיסבלו, הענף בישראל יתחזק לאחר שיתגבר על האתגר הזה. בטווח הארוך, המשבר יהווה הזדמנות לחברות מקומיות ובינלאומיות, קרנות תאגידיות וקרנות הון-סיכון להגביר את המעורבות שלהן ברכישות ובהשקעות".

"משבר הקורונה הביא עמו אתגרים משמעותיים. המציאות שבה אנחנו נמצאים התהפכה ביום אחד, והעובדה שיותר ויותר ארגונים עברו לעבודה מהבית משפיעה גם עלינו: בימים האחרונים ערכנו יותר מ-300 פרויקטים בכלל תחומי ה-ICT, תוך מתן מענה לצרכים הייחודיים של הלקוחות הארגוניים לעבודת העובדים מרחוק", אמר ניר דוד, סמנכ"ל ומנהל החטיבה העסקית בבזק. דוד מונה לתפקידו באחרונה, כפי שפורסם בבלעדיות באנשים ומחשבים. בראיון ראשון מאז המינוי הוא ציין כי "החטיבה מספקת מגוון רחב של שירותים לכלל הלקוחות העסקיים במשק: שירותי טלפוניה ודטה, קול סנטר, אבטחת מידע והגנת הסייבר, וירטואליזציה, ענן ופתרונות סיסטם". החטיבה היא מהאינטגרטורים הגדולים במשק, מונה 750 עובדים ולה אלפי לקוחות ארגוניים. הוא אמר כי "עם פרוץ המשבר הנוכחי, הפעלנו מהבית את כל מערך התמיכה שלנו, כדי לתת מענה לצורך של הלקוחות, באופן מובהק, בשירות יציב ואמין: סגרנו את מוקדי התמיכה שלנו והבאנו למצב שבו 250 נציגי שירות ותומכים טכניים ממשיכים לפעול מבתיהם. כל תומך נמצא בבית, והנגשנו לו את כלל המערכות, לא רק את ה-CRM. אם, למשל, הוא תומך טכני ויושב במוקד הסייבר, העובד יושב בבית ורואה, בעזרת חיבור מאובטח, את כל עולם מערכות ניטור הסייבר. אנחנו מספקים מערכי SIEM-SoC למאות עסקים קטנים ולעשרות ארגוני אנטרפרייז". דוד ציין כי "יותר מ-200 הטכנאים שלנו פזורים בכל הארץ, ממוגנים ומטפלים בפרויקטים ייחודיים. מערך מנהלי תיקי הלקוחות נמצא בקשר יומיומי-שעתי עם הלקוחות, על מנת להבין את הצרכים שהתפתחו בשל המשבר, לאפיין פתרונות ולדאוג לכך ששרשרת האספקה שלנו תוציא אותם לפועל". עיבוי השירות לגופי ההצלה הוא פירט על הפעילות של החטיבה לפי מגזרים: "בעולם הבריאות חיברנו מאות רופאים לעבודה באופן היברידי - בבית או במרפאה. עיבינו את השירות למגן דוד אדום ואיחוד הצלה, עם נתבים שמכילים יותר רוחב פס ומאפשרים לקבל יותר שיחות בו זמנית. הקמנו לרשויות מקומיות רבות בארץ מוקדים, שיפרנו את ניתוב הפניות במוסד לביטוח לאומי. בקרב ארגונים פיננסיים הפעלנו עובדים חיוניים וברוקרים בתוך חצי יום והעלינו לבנקים מוקדים שלמים וירטואליים עבור העובדים. הטלפונים של העובדים בבנקים הפכו להיות 'קופסה טיפשה', כשהמוקד יושב בענן של בזק. כך, הבאנו ארגונים רבים למצב של הגדלת החיבוריות והקישוריות". דוד ציין גם את הפעילות של בזק בתקופת המשבר בעולמות הסייבר והרישות. "סיפקנו שירותים בעולמות אלה, כדי לענות על הגידול במשטח התקיפה הפוטנציאלי של ארגונים, בשל עבודת העובדים מהבית. עשינו זאת עם תעבורה מוצפנת, כדי למנוע מההאקרים לנצל פרצות אבטחה. סיפקנו יכולות לגיבוי מרחוק, מצלמות, Wi-Fi ועוד פתרונות. הוספנו לעשרות לקוחות, קיימים וחדשים, פתרונות בעולם האינטרנט של הדברים, עם חיישנים למניעת ביזה ולבקרת הטמפרטורה של המקררים, למשל", הוסיף. הוא אמר כי "אנחנו עובדים עם ספקיות ICT רבות, כשהעיקריות הן סיסקו, פורטינט, אווייה וצ'ק פוינט. הפעלנו את פתרון וובקס של סיסקו ללקוחות עסקיים. בתוך ימים ספורים הקמנו מאות חדרים וירטואליים לעיריות, חברות, מכללות ומוסדות פיננסיים. העלינו לארגונים את מערכות הגיבוי שלהם לענן שלנו. אנחנו פרוסים במתקנים בכל הארץ, אז 'הרחבנו' את שני מתקני הדטה סנטר שלנו, בירושלים וביפו - עם אירוח מקומי. נתנו פתרונות לרשתות קמעונאיות שנכנסו למצוקה: הרשתות האלה 'מפוצצות' בדרישות למשלוחים ונזקקו לעוד משאבי מחשוב. לקחנו חלק ממערכי המחשוב שהיו בחצר הבית שלהן והעברנו אותם לענן שלנו". דוד אמר שכעת קוטפים בבזק את הפירות של ההיערכות שביצעו משך תקופה ארוכה למשברים. "בזק היא חברה חיונית למשק הישראלי ומונחית על ידי רח"ל (רשות החירום הלאומית). ערכנו פרויקטים בעולמות הטלפוניה, הדטה, הקול סנטר, הענן והגנת הסייבר - בדגש על חיבוריות ועבודה מרחוק", אמר לסיום.