דפדפן אדג' של מיקרוסופט הצליח לטפס בסולם הפופולאריות: כעת משתמשים בו יותר אנשים מאשר בפיירפוקס של מוזילה והוא הגיע למקום השני בטבלת דפדפני מחשבי הדסטופ - לפי דו"ח שפרסמה נט-מרקט-שר. בעוד דפדפן כרום של גוגל תופס נתח גדול יותר מכל שאר הדפדפנים גם יחד, של 68.5%, זו הפעם הראשונה שגירסת הדסקטופ של דפדפן האדג' של מיקרוסופט תופסת נתח גדול יותר מפיירפוקס. לפי הדו"ח, במרס 2019 עמד נתח השוק של פיירפוקס על 9.27%, אך במהלך השנה הוא איבד נתח שוק והגיע ל-7.19%. אדג', לעומתו, עמד במרס 2019 על נתח שוק של 5.20%, וכעת השיג נתח שוק של 7.59%, קצת יותר מפיירפוקס. לפי הטבלה שפרסמה חברת המחקרים, לאחר כרום, אדג' ופיירפוקס, במקום הרביעי ניצב אינטרנט אקספלורר 11 עם 5.6%, ואחריו ספארי של אפל - עם 3.62%. נתח השוק של אדג' אמנם אינו גדול, אך התקדמותו מסמנת את היחלשותו של פיירפוקס על חשבון צבירת פופולאריות של האדג' מבוסס כרומיום של מיקרוסופט. בשל היותו מבוסס כרומיום, משיג אדג' את היתרון של אפשרות שימוש בכל התוספות הקיימות בחנות כרום, ובנוסף משווה את תאימותו ואת רמת הביצועים שלו לאותה הרמה כמו הכרום של גוגל. בהתחשב בכך שחלונות 10 פועלת על מיליארד מחשבים וכי האדג' בקרוב יזכה לדחיפה באמצעות עדכון לחלונות, יש לצפות שימשיך לטפס בפופולאריות  ואף ינגוס נתחים מכרום.

דו"ח בזק לשימוש בדיגיטל במגזר החרדי משקף מגמה ברורה של אימוץ כלי האינטרנט במגוון תחומי החיים במהירות שיא, לאור משבר הקורונה. הדו"ח המקיף ביותר מסוגו מבוסס על נתוני מערכות בזק בנוגע להיקפי הגלישה וכמות המצטרפים החדשים, אך יותר מזאת על מחקר עומק בקרב האוכלוסייה החרדית. הנתונים החד משמעיים מעידים על שינויים חסרי תקדים באופן השימוש של המגזר החרדי בדיגיטל במגוון תחומי החיים - החל מצריכת חדשות, דרך לימודים ועסקים וכלה בקניות ברשת. הסקר נערך בקרב 400 נשים וגברים מהמגזר החרדי, בגילאי 20-55, ובוצע בתאריכים 2-5 באפריל 2020 באמצעות מכון המחקר TNS-KANTAR. הנתונים ממערכות בזק מראים, לפי החברה, כי מאז ההשבתה במשק ב-15.3, החרדים מהווים 8% מהמצטרפים החדשים לאינטרנט של בזק, פי שלושה מבתקופה רגילה. עוד ניכר גידול של 40% ויותר בממוצע בנפחי הגלישה בערים חרדיות בתקופת הקורונה, ודקות השיחה גדלו פי שלושה בחודש בהשוואה לחודש קודם (אחת ההשערות היא שזה קשור לתלמידי ישיבות שמאזינים לשיעורי תורה דרך הטלפון הקווי). מתעדכנים יותר באתרי חדשות מנתוני הדו"ח עולה, כי בני המגזר מתעדכנים יותר באתרי החדשות מאשר אצל הרבנים, כש-82% מהחרדים דיווחו, כי בעת הנוכחית של משבר הקורונה הם מתעדכנים בחדשות ומידע על התפשטות הקורונה דרך מקורות מידע דיגיטליים. גם השימוש במדיה הדיגיטלית גובר, כש-52% דיווחו כי הם משתמשים יותר מבעבר מאז החל משבר הקורונה, ו-8% אף החלו להשתמש לראשונה במדיה דיגיטלית. בקרב הקהילה החרדית התחילו להשתמש או הגבירו את השימוש מאז תחילת המשבר: 25% - בערוצי טלוויזיה רגילים, 16% - ברשתות חברתיות, 15% - ברדיו אינטרנטי, 33% -באתרי חדשות רגילים ו-36% - באתרי אינטרנט ייעודיים לציבור החרדי. גולשים יותר בתקופה הנוכחית של משבר הקורונה גולשים בממוצע כחמש שעות ביום חול (באמצעות טלפון או מחשב): נשים יותר מגברים (כ-6 שעות, לעומת 4.5 שעות בממוצע בקרב גברים). 78% מהמגזר מדווחים על כך שהם גולשים בתקופה הזו יותר מבעבר. בנוסף, ניכר גידול גם בשימוש של הילדים החרדים באינטרנט, בייחוד בקרב בני הנוער (13-18) – 26% מההורים דיווחו שהילדים בגילאים אלה הגבירו שימושים בתקופה הנוכחית. הרבה יותר עבודה, לימודים ווידיאו אונליין 12% העידו כי התחילו להשתמש לראשונה לצורכי עבודה מהבית שמצריכה אינטרנט, ו- 28% משתמשים יותר מבעבר (נשים יותר מגברים). כשליש מן המשיבים אמרו כי הם משתמשים באינטרנט למטרות לימודים תורניים – 5% התחילו להשתמש כעת לראשונה ו- 25% משתמשים יותר מבעבר, וכשליש דיווחו שהם משתמשים יותר מבעבר לצפייה בתוכני וידאו אונליין קונים יותר באונליין 5% דיווחו כי התחילו לראשונה לקנות בתקופה זו (יותר נשים), 35% דיווחו כי הם קונים בימים אלה יותר באינטרנט בהשוואה לעבר (40% נשים לעומת 29% גברים). עיקר הקניות הן של מזון ומשקאות (38%), בגדים ונעליים (36%), מוצרים ואביזרים לבית (29%) ומוצרי אלקטרוניקה (21%). ימשיכו להשתמש באמצעים דיגיטליים גם אחרי משבר הקורונה 24% מן המשיבים דיווחו, כי ימשיכו לקנות באינטרנט גם לאחר שיסתיים המשבר. 45% מתוך המשתמשים אמרו, כי הם חושבים שימשיכו להשתמש לצורכי עבודה מהבית, עם בולטות לגילאי 35-50. 62% מתוך המשתמשים חושבים שימשיכו להשתמש לצורך שיעורים תורניים אונליין, -53% מהמשתמשים חושבים שימשיכו להשתמש לשיחות וידיאו אונליין, ו-51% חושבים שימשיכו להשתמש לצפייה בתוכני וידאו אונליין. גם שיחות וידיאו מרובות משתמשים נכנסו לשימוש בקרב החרדים, כש-14% התחילו להשתמש עכשיו ו- 46% משתמשים יותר מבעבר. 63% משתמשים באפליקציות או בתוכנות לשיחות וידיאו בימים האלה של הקורונה. 31% מהנשים שמשתמשות בשיחות וידיאו דיווחו כי הן עושות זאת כפגישות עבודה (לעומת 16% מהגברים) ואילו 33% מהגברים שמקיימים שיחות וידאו עושים זאת למטרות שיעורי תורה. 73% מהציבור החרדי הביע התנגדות לתפילה במניין וירטואלי. [caption id="attachment_314119" align="alignnone" width="600"] קרן לייזרוביץ, סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק. צילום: יח"צ[/caption] סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק, קרן לייזרוביץ, אמרה עם פרסום הדו"ח, כי "המגזר החרדי חווה אל מול איום הקורונה שינויים טקטוניים במובנים רבים, כשכולם דוחקים בו לשימוש גובר באמצעי הדיגיטל הרבים, שעד היום כמעט ולא חדרו אל המגזר. עתה, הצורך הקיומי מוביל לאחד מתהליכי אימוץ האינטרנט המהירים ביותר שראינו. הגידול העצום בנתוני השימוש ברשת לצד הגידול החד של המצטרפים החדשים מהווים עדות לאימוץ המהיר. לצד כל זאת, אנו רואים בסקר העומק שביצענו כי החרדים ימשיכו לעשות שימוש בכלים אלו גם לאחר סיום המגיפה, כך שמדובר בשינוי עמוק, שעשוי להשפיע על אורח חיי החרדים, יגביר את החיבור לאוכלוסייה הכללית ויתרום לצמיחת המשק".

כתב: יוסי ביבס, מנהל מחלקת MSSP ב-2BSecure, חברת אבטחת המידע והסייבר של מטריקס. בשנים האחרונות קיימת מגמה גוברת של גורמים התומכים בארגונים אנטי ישראליים שמחפשים לפגוע במדינתנו באמצעות המרחב האינטרנטי. מתקפות אלה מתעצמות בכל שנה לקראת ה-7 באפריל (שחל מחר) - יום שמכונה OpIsrael#, שבמהלכו קבוצות האקרים אקטיביסטיים מוחים על פעילותה של מדינת ישראל באמצעות מתקפות סייבר. השנה אנחנו מתמודדים במקביל עם אתגר מגפת הקורונה, שמשנה תרבויות ארגוניות עם התחברות מרחוק למשאבים ארגוניים, קיום אינטראקציות באמצעות שיחות וידיאו ועוד. עקב כך, חלה עלייה במתקפות על רשתות ארגוניות, במטרה לאתר משאבים ארגוניים פגיעים, שנחשפו לרשת האינטרנט. השנה קיים סיכוי סביר שיתבצע שימוש בסוגי המתקפות הבאים: חדירה לרשתות ארגוניות דרך משאבים החשופים לאינטרנט - סבירות גבוהה. עקב העלייה בצורך בהתחברות מרוחקת למשאבים ארגוניים, הצפי הוא כי תהיינה מתקפות שונות של גניבת פרטי הזדהות. תוקפים עלולים להיעזר בבסיסי נתונים שהודלפו או לבצע מתקפות פישינג ממוקדות על עובדים בארגון על מנת לגנוב פרטי הזדהות ולהשתמש בהם כדי להתחבר לרשת הארגונית. בשבועות האחרונים נראית עלייה חדה במתקפות הפישינג, בדגש על דומיינים שמכילים את המילים Corona או Covid-19. כמו כן, ארגונים רבים מאפשרים גישה לרשת ארגונית באמצעות חיבור VPN. על מנת לצמצם סיכונים, יש לוודא ששרת ה-VPN עבר את כל עדכוני האבטחה האחרונים. מתקפות מניעת שירות - סבירות גבוהה. מתקפות אלה מיועדות למנוע אפשרות לקבלת שירות ממערכות שונות, כשהן מתחלקות לשלושה סוגים: מתקפות ברמת תשתיות ה-IT של הארגון, הצפת קו תקשורת על ידי מילוי רוחב הפס, ומתקפה על שכבת האפליקציה בק אנד או מתקפות המתרכזות בחולשת האפליקציה, כמו הרצת שאילתות כבדות, שמעמיסות על בסיס הנתונים. השחתה של אתרי אינטרנט ואפליקציות ווב - סבירות גבוהה. למתקפות מסוג זה ערך תדמיתי גבוה יותר לתוקף ונמוך יותר לארגון, אך יישומן מסובך יותר ממתקפות רבות אחרות. המתקפות הללו מאפשרות לתוקפים לשנות את תוכן האתר המוצג לגולשים וכן להחדיר באמצעותו מסרים זדוניים. מתקפות נעילת קבצים - סבירות גבוהה. שימוש בטכניקות החדרה כגון Spear Phishing או Water Hole, שיובילו לנעילת קבצים על ידי מתקפת כופרה. זהו אחד האזורים הקשים ביותר לניטור, כי קיים חשש שישנם כלים ייעודיים שפותחו במיוחד למתקפה הקרובה. בדרך כלל מדובר במתקפות מתוחכמות יותר, שקשה יותר לצפות אותן מראש. פרסום מידע חסוי (כרטיסי אשראי, פרטי משתמשים) - סבירות בינונית. ייתכן שמידע שהושג בעבר יפורסם ביום המתקפה, על מנת ליצור נפח נוסף למתקפה הכוללת. מניסיון עבר, חלק ניכר מהמידע שמפורסם לא רלוונטי, אך יש להתייחס לכך כאל איום ממשי לארגון - תדמיתי וכלכלי. [caption id="attachment_314113" align="alignnone" width="600"] הסוד - בהגנה. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] המלצות ודרכי התגוננות מפני המתקפות יש מספר טיפים שמומלץ לפעול לפיהם, אך חשוב לציין כי מדובר בהמלצות כלליות, ועל הארגון לבצע הערכת סיכונים מתאימה וכן לקבוע מבעוד מועד את כלי ההתמודדות ואופי השימוש בהם. העלאת המודעות הארגונית מומלץ לשלוח מייל מטעם מנהל אבטחת המידע או מנהל התשתיות בארגון, שמתריע על ההתקפה הצפויה ועל הנזק שעלול להיגרם לארגון. במייל זה יש לרשום כללי עשה ואל תעשה ברורים, כמו לא לפתוח מסמך מצורף או לינק שהגיע ממקור לא מוכר, ולדווח על כך מיד כאשר נתקלים בתוכן כזה; לא לחבר לתחנת העבודה התקני מדיה נתיקים ממקור שאינו מהימן; לא ללחוץ על פרסומות ולא להוריד קבצים מאתרים שאינם מהימנים; ולא לתת פרטים מזהים בשיחה טלפונית, בדגש על שם משתמש וסיסמה. כמו כן, רצוי להנחות את העובדים כי צריכת מידע בנוגע למגפת הקורונה צריכה להתבצע מגורמים רשמיים בלבד. באופן כללי, כדאי להנחות את העובדים כי עליהם לדווח באופן מידי לגורמי הביטחון בחברה על כל אירוע חריג אחר, שלא צוין במפורש. גיבוי חשוב לוודא שקיים גיבוי מלא של כלל השרתים בארגון של הגדרות התצורה בציוד התקשורת (מתגים, נתבים ומרכזיות), ובמערכות אבטחת המידע הקיימות (פיירוול, IPS ,WAF ,SSL ו-VPN). יש לערוך בדיקה וחידוד של נהלי עלייה לאוויר לאחר התאוששות מאסון, ולערוך בדיקה ו-וידוא כי קיימים גיבויים עדכניים ופעילים לטובת יכולת שחזור מהירה בעת הצורך. ניהול מערכות, משתמשים, סיסמאות ועדכוני תוכנה רצוי להגדיר ערוצים בטוחים לחיבור למערכות ארגוניות מרחוק, לדוגמה מערכות ווב עם הזדהות חזקה, אימות דו שלבי, ניטור ותקשורת מוצפנת. אין לחשוף פרוטוקולים כמו RDP או SMB לרשת האינטרנט. מומלץ מאוד לערוך עדכון של מערוכת האנטי וירוס שקיימות בארגון, ולקיים הפצה והתקנה של עדכוני תוכנה ואבטחת מידע עדכניים לכל מערכות ההפעלה, לשרתים ולתחנות העבודה. כמו כן, רצוי להגדיר את מערכות אבטחת המידע השונות לחסימה והתראה על דומיינים שמשויכים לאתרי פישינג מוכרים. היערכות ארגונית על מנת להיערך בהתאם מבחינת ארגונית, יש להכין רשימת בעלי תפקידים רלוונטיים, מספרי טלפון וכתובות מייל לטיפול במקרה של אירוע - הן של גורמים פנימיים והן של גורמים חיצוניים. יש צורך להגדיר שרשרת דיווח במקרה של אירוע אבטחת מידע, כולל הגדרת רמות חומרה של אירועים שעליהם יש לדווח או להגיב באופן מיוחד. כמו כן, מומלץ להתעדכן באופן שוטף באתר של ה-CERT הלאומי בדבר המתקפות וכמובן, להיעזר בו בעת הצורך. גם השנה, כמו בכל שנה, לא ניתן לקבוע בוודאות את אופי המתקפה הצפויה, את שלביה ואת אופי ההתפתחות שלה, אך חשוב להיות ערוכים באופן המיטבי ביותר לכל תרחיש.

המשק נכנס להסגר ומאות אלפי עובדים ממשיכים לעבוד מבתיהם. אלא שלא כך המצב עבור כולם, בטח כאשר אתה ארגון המספק שירותים קריטיים לארגונים חיוניים למשק. כך, לדוגמה, בינת יישום מערכות, שממשיכה גם בעיצומה של המלחמה בהתפשטות וירוס הקורונה את פעילותה. עשרות מעובדי החברה פרוסים בעשרות אתרים ברחבי הארץ - מצפון ועד דרום: בתי חולים, מרפאות, מלוניות לחולי קורונה, מפעלי מזון חיוניים, מתקני היי-טק רגישים, מועצות אזוריות בעוטף עזה ועוד. על כל הפעילות מנצח מאיר בן-צור, מנכ"ל בינת יישום מערכות, שמנהל יחד עם בכירי החברה את פעילותה בחירום. מטבע הדברים, העבודה נמשכת גם בשעת חירום זו, אבל היא מתבצעת בהתאם להנחיות משרד הבריאות, ותוך שמירה על בריאותם וביטחונם של העובדים בשטח ובמשרדים. [caption id="attachment_314079" align="alignnone" width="600"] בינת יישום מערכות בשטח. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_314080" align="alignnone" width="600"] בינת יישום מערכות ממשיכה לעבוד בשטח, גם בימים אלה. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_314088" align="alignnone" width="600"] עובד בשטח. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_314081" align="alignnone" width="600"] איש בינת יישום מערכות עובד בעוטף עזה. צילום: יח"צ[/caption] דוגמאות: עובדי בינת יישום מערכות נוטלים חלק במאמץ הלאומי להכשרה של חדרי אשפוז המיועדים לחולי קורונה ביותר מ-10 בתי חולים ברחבי הארץ. זאת, באמצעות פריסת תשתיות התקשורת הדרושות כדי להתקין את המערכות הרפואיות. עוד מבצעים העובדים: התקנה ופריסה של תשתיות תקשורת במרפאות ובבתי רופאים שיאפשרו ביצוע של תהליכים רפואיים וירטואליים עם המטופלים; התקנה ופריסה של מערכות שו"ב וביטחון במלוניות ייעודיות לחולי קורונה; התקנה ופריסה של תשתיות תקשורת ושליטה במערכת הביטחון ובמפעלים חיוניים, דוגמת מפעלי מזון ואחרים; הקשחת יכולות הבקרה והביטחון ביישובי עוטף עזה - שם עובדי החברה לובשים לא רק מסיכות מגן וכפפות למניעת הידבקות בקורונה, אלא שמטעמי הוראות ביטחון ייעודיות ליישובי עוטף עזה, צוותי העבודה שם מגנים על עצמם גם באמצעות לבישת אפודים קרמיים וקסדות קרביות; ועוד. [caption id="attachment_314082" align="alignnone" width="600"] מעבדת תקשורת ניידת באחד מבתי החולים. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_314086" align="alignnone" width="600"] צוות עבודה של בינת יישום מערכות בשטח. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_314084" align="alignnone" width="600"] התייעצות מחוץ למפעל מזון חיוני. צילום: יח"צ[/caption] בן-צור ציין כי "אנחנו גאים ביכולת שלנו להיות חלק ממערך החירום הלאומי למלחמה בהתפשטות המגיפה. אנחנו ממשיכים לעבוד, תוך הקפדה על הוראות הבטיחות של הרשויות המוסמכות, בעשרות מתקנים ומפעלים המוגדרים על ידי המדינה כאתרים חיוניים. הפעילות בשטח גם מגובה בפעילות במטה שלנו - כולל אנשי רכש, לוגיסטיקה, מחסן, כספים וכל המחלקות התומכות, שממשיכים לעבוד במשמרות ותומכים בצוותים בשטח. אני מבקש להודות לכלל עובדינו ולקבלני המשנה עימם אנחנו עובדים - על הנחישות, המקצועיות והעבודה המאומצת בימים אלה". הוא הוסיף כי "אחד האתגרים הגדולים עימם אנחנו מתמודדים הוא בתחום אספקת החומרים לביצוע העבודה בשטח. גם בתחום הזה אנחנו מצליחים להתמודד היטב, בזכות המלאים הגדולים שאנחנו מחזיקים ברשותנו בשגרה - מדיניות שמוכיחה את עצמה כעת, בשעת חירום".  

משבר הקורונה השפיע על ענף ההיי-טק בצורות שונות. אחת מהן היא ההשקעות בחברות היי-טק, ובמיוחד בסטארט-אפים. דו"ח של IVC, שפורסם אתמול (א'), מראה ירידה דרסטית במספר השקעות הסיד בחודשים פברואר ומרץ האחרונים, לאחר שמשבר הקורונה החל לתת את אותותיו, לעומת ההשקעות בינואר: צניחה מ-20 עסקאות בחודש הראשון של השנה לארבע בלבד בחודשיים החולפים ביחד. אלא שהמשבר הזה יסתיים מתישהו, וארגונים מתחילים להיערך ליציאה ממנו. עתיד ההשקעות הוא בין הסוגיות שעולות על הפרק בענף בהקשר זה, עם שאלות כמו: במה ישקיעו גופים כגון קרנות הון-סיכון? עד כמה תשקיע הממשלה? אילו תחומים יהיו הכי חמים? ואילו יצטרכו להמתין או אף ייעלמו? השאלה האחרונה מסקרנת במיוחד נוכח ההערכה שהעולם אחרי הקורונה לא יהיה דומה למה שהיה קודם. הרגלי החיים שלנו, צורת העבודה והדרך שבה נאמץ טכנולוגיות ישתנו, כך נראה, בהתבסס על הניסיון והחוויות שעברנו מאז שהקורונה פרצה. חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות ושותף בקרן פיטנגו, אמר בכנס וירטואלי שערך המרכז באחרונה כי לאחר שנצא מהמשבר, המשקיעים יחפשו פתרונות פוסט קורונה. כלומר, הם ירצו להשקיע בתחומים שיתנו מענה לאורח החיים שלנו אחרי הקורונה, שכאמור, לא יהיה דומה למה שהיה כאן קודם. הוא נתן דוגמה לתרחיש שיהיה בשדות תעופה: בנוסף לבדיקה הביטחונית, שעוד לפני המשבר הייתה חוויה לא נעימה, אבל השלמנו איתה, נעבור בדיקות חום, תשאולים בכניסה למדינות לגבי תסמינים ועוד. נשא שחשוד בנגיף מסוכן יותר לפעמים מפעולת טרור, ציין פרס. המציאות הזו פותחת חלון הזדמנויות לחברות ישראליות לפתח פתרונות ולתת מענה לאתגרים אלה. "אין לי ספק שהעשור הבא יהיה דיגיטלי, עם מודלים עסקיים שמושפעים ממה שקורה עכשיו", אמר. גם שוק העבודה ישתנה. הקורונה גרמה לנו להיחשף לטכנולוגיות שלא הכרנו קודם, אנשים יבינו שלא צריך ללכת בכל יום למשרד, שאפשר לעבוד מרחוק. פרס דיבר על מודלים חדשים של פרילאנסרים, שיבינו שאפשר למכור את הכישורים שלהם לאו דווקא במסגרות ארגוניות מוכרות כיום. תובנה אחרת שפרס לוקח עמו ממשבר הקורונה היא אודות הסולידריות ושיתוף הפעולה בין אנשים, ארגונים ומדינות. "כולם מחפשים תיקון עולם", אמר. "כולם מבינים שלגבולות יש כיום הרבה פחות משמעות מפעם והשיח יהיה שאנחנו כולנו ביחד יכולים לנצח, או שכולנו ביחד נתרסק. בהתאם, משקיעים כבר לא יחפשו איזה שוק משרת המוצר אלא כיצד הוא מועיל לאתגרי הבריאות והכלכלה, כיצד הוא עושה תיקון עולם". פרס שואב מזה עידוד רב, והוא סבור שההיי-טק הישראלי יכול לנצל את חלון ההזדמנויות הזה ולחזור לצמיחה. "נכנסו לקורונה עם כלכלה יציבה והיי-טק חזק, ולכן יש מקום לאופטימיות", אמר. [caption id="attachment_277762" align="alignnone" width="600"] אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: ניב קנטור[/caption] גם אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר במפגש שההיי-טק נכנס לקורונה במצב טוב. הוא דיבר על מספר שיא של גיוסים והשקעות. כמו כן, אהרון ציין כי הרשות נמצאת בעיצומה של היערכות ליום שאחרי הקורונה. "בסיס העבודה שלנו היא חיפוש כשלי שוק, כי הכסף שלנו הוא ממשלתי ואנחנו לא רוצים להחליף את השוק הפרטי", הוסיף. "כיום, כשלי השוק שונים מאשר בשנה שעברה. יש הרבה מאוד חברות טובות שנכנסות למצוקה. הרשות בודקת היכן השוק לא יכול לסייע ונדרשת עזרת הממשלה". הוא ציין כי הרשות פרסמה שלושה קולות קוראים לסטארט-אפים להציע הצעות לפתרונות סביב משבר הקורונה. הוגשו לא פחות מ-500 הצעות ו-50 מהן יוכלו ליהנות ממענקים בהיקף כולל של 50 מיליון שקלים, שכלולים בחבילת ההטבות שהממשלה החליטה להעניק, לקראת היציאה מהמשבר. [caption id="attachment_309846" align="alignnone" width="600"] עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. צילום: ויקטור לוי[/caption] הדוברים האחרים במפגש, כגון מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, פתחו צוהר לאילו כיוונים כדאי לחברות ללכת על מנת לחפש פתרונות להשקעה. נקודת המוצא שלה סופר-תאני באשר ל-מה יחפשו המשקיעים זהה לדברים שאמרו פרס ואהרון: חיפוש מוצרים שנותנים מענה לצרכים שנולדו בעקבות המשבר.  "כך", ציינה, "הנחת היסוד היא שכאשר המשק יחזור לפעילות, חברות ישקיעו הרבה יותר בתהליכים דיגיטליים וביכולות של עובדים לעבוד מהבית; רשתות קמעונאיות ונותני שירותים, שהשליחויות היו החמצן שהחזיק אותם מעל המים, ישקיעו יותר בפלטפורמות שישמשו אותם גם בזמן שיגרה. כל החברות האלה יספקו עבודה לחברות שידעו לתת להן את הפתרונות הנכונים. העבודה מהבית תחייב פתרונות חזקים יותר של הזדהות ואבטחה. כמובן שהם יחפשו גם פתרונות סביב נושא הבריאות - למניעת זיהומים, ניקיון, טיפול מונע מרחוק ועוד. חברות בתחום כבר מהוות מוקד להתעניינות". הייתה לסופר תאני תובנה מעניינת נוספת, שלפיה הקורונה תשנה את אחת התפיסות הבסיסות בחדשנות בעסקים. "שנים לימדו אותנו שצריך להיות ממוקדים בתחום אחד ולהצטיין בו. הקורונה לימדה אותנו שחייבים להתפזר, ליצור עוגנים, כדי שאם מגיפה חדשה חלילה תחסל תחום אחד, שתהיה לנו היכולת להיות גמישים ולשרוד", אמרה. בשורה התחתונה: היציאה ממשבר הקורונה תייצר ללא ספק הזדמנויות חדשות למגוון יוזמות שיבואו מהחדשנות הישראלית, וגם לא מעט תעסוקה ואתגרים לחברות קיימות, שידעו לתת לארגונים פתרונות שיכינו אותם טוב יותר למגיפה או לכל תרחיש אסון אחר בסדר הגודל של הקורונה, שחלילה יבוא עלינו.

כיצד השפיע עד כה המשבר על התפקוד השוטף של הארגון? מגיפת הקורונה בהחלט שטפה את כולנו במציאות חדשה, אבל כארגון גלובלי וטכנולוגי עבודה מהבית אפשרית ואפילו מביאה איתה יתרונות לפעמים. המיקוד באתגרים בניהול השוטף שלנו חולקו לכמה רמות: הראשונה, התאמה טכנולוגית מלאה על מנת לאפשר לכל עובד לעבוד בצורה נוחה. האתגר השני הוא סיוע למנהלים בניהול מרחוק, והשלישי הוא כמובן סיוע לעובדים עצמם - כל עובד והאתגר השונה שאיתו הוא מתמודד בתקופה זו. אילו אמצעים ננקטו ברמה הארגונית וברמת הקשר עם העובדים? תקשורת היא המפתח בתקופה כזו, הן ברמת תקשורת ישירה מההנהלה לעובדים ועד תקשורת בתוך הצוותים, כולם עושים מאמץ לתקשר יותר, להכניס את התקשורת לתוך השגרות. אך החשוב ביותר הוא לראות כיצד אנחנו מתקשרים עם כל עובד, גם צוות HR וגם המנהלים מקפידים מאוד לקיים שיחות אישיות עם העובדים, לראות מה קורה, להתעניין ואפילו לחלוק גם מה עובר עלינו. פשוט מגע אנושי - רק מרחוק. אילו אמצעים והנחיות ניתנו לעובדים בכל מה שקשור לנסיעות לחו"ל, לחוזרים מחו"ל, להגעה לעבודה ועוד? בראש ובראשונה אנו דואגים לבריאת של העובדים שלנו. עוד בתחילת המשבר צומצמו הטיסות במידה ניכרת, היה קשב גבוה לתחושות העובדים ולחששות, זאת כמובן מעבר להקפדה יתרה על הנהלים שפורסמו בכל נקודה על ידי הגופים הרשמיים. מובן שגם נערכנו באתרים שלנו לעמוד בהנחיות משרד הבריאות. האם יש לך רעיונות וטיפים שיכולים לסייע לאחרים כיצד להתמודד עם המשבר? קודם כל חיבוק חם לכולם, זאת בהחלט תקופה לא פשוטה וחשוב להכיר בכך. וזו בהחלט גם הזדמנות - דווקא בשל המרחק – להרגיש קרוב: לקיים שיחות אישיות, לדבר לא על עבודה ולהקשיב!

ארגונים רבים מתמודדים עם המציאות הנוכחית, בה הם נדרשים להעביר את כל עובדיהם לעבודה מרחוק, ועם הצורך לספק אפשרות לעובדים לעבוד כרגיל עם אותם יישומים, כלים ונתונים, המאפשרים להם להמשיך להיות יעילים גם כשהם לא במשרד. על מנת לסייע לארגונים להתמודד עם האתגרים הללו, נוטניקס הציגה שירות חדש בשם FastTrack for VDI, שנועד לסייע לארגונים בכל העולם ליישם במהירות פתרון תחנות קצה וירטואליות (VDI). במסלול המהיר של נוטניקס ניתן להעביר אלפי עובדים לעבודה מרחוק בזמן שיא, הודות לתמיכה ישירה ומרוחקת, שתסופק על ידי צוות החברה. הפתרון יאפשר לארגונים לספק גישה מאובטחת ופשוטה ליישומי הארגון ולעמדות העבודה. לקוחות יכולים להשתמש בחומרה קיימת, לבחור בחומרה שתסופק על ידי נוטינקס או להשתמש בתשתיות ענן של ספקיות שירותי ענן. הפשטות והגמישות של תשתיות נוטניקס מאפשרות יישום מהיר וקל יותר. לדברי אופיר רום, מהנדס מערכות בכיר לשותפים, נוטניקס פרצה לשוק ה-VDI באמצעות הצעה שמפשטת את תשתיות ה-VDI ומעניקה למשתמשים יעילות ופשטות. בעבר, תשתיות המחשוב לסביבות VDI דרשו תהליכי הקמה מאוד מורכבים, שלקחו שבועות, ובאמצעות הטכנולוגיות של נוטניקס, הדבר נעשה כיום בזמני שיא. "נוטניקס עובדת בצמוד לחברות המובילות בשוק ה-VDI כפתרון ,HCI ומאפשרת גמישות עסקית לתמיכה בכל סוגי מערכות ההפעלה והתוכנה. אנחנו שמחים לשמוע מלקוחות העובדים עם פתרון ה-VDI שלנו כמה המעבר הזה של כל עובדי החברה לעבודה מרחוק מתרחש, באמצעות הפתרון, באופן חלק", אמר רום. הוא הוסיף כי "פתרון ה-VDI של נוטניקס מיושם כבר שנים רבות בהצלחה בארץ ובעולם. בארץ הוא מיושם בארגונים פיננסיים, חברות היי-טק, משרדי ממשלה, אוניברסיטאות, מכללות, ארגוני תשתיות קריטיות ורבים אחרים". Nutanix FastTrack for VDI זמין ללקוחות חדשים ותיקים. למידע נוסף ניתן לבקר כאן וכאן.

שמה (וגם שמעה) של ישראל כמדינת הסטארט-אפ נישא למרחוק כבר שנים רבות. עוד ב-2009, דן סינור ושאול זינגר הוציאו את רב המכר שלהם, שנקרא בשם זה. וגם: מי מהבכירים בעמק הסיליקון לא מכיר את המילים Start Up Nation בהקשר של ישראל? מעטים מאוד, שבטח אפשר לספור אותם על כף יד אחת. אם בכלל. אני רוצה להעלות כאן כמה שאלות שקצת מקטרגות על ההגדרה הגורפת הזאת: אם אנחנו מדינת סטארט-אפ, מדוע אנחנו האחרונים לבצע טרנספורמציה דיגיטלית? למה מרבית תחנות האוטובוס במדינה נראות עדיין כמו בשנות ה-70 ואינן דיגיטליות באופן מלא? למה רבות מהפעולות שהאזרח בישראל עושה עד היום אינן דיגיטליות באופן מלא? כיצד עדיין מבקשים מאתנו לשלוח פקסים לכל מיני מוסדות? מדוע בפתיחת הלוואה ברוב הבנקים עדיין מבקשים להעביר טופס חתום מקורי? למה אין בכל המוניות בישראל אפשרות לשלם בכרטיס אשראי, שלא לומר בסלולר? והיכן ההבטחה מלפני 15 שנים שב-2020 נשתמש בסלולר לכל צורך שהוא? אולי זה נעוץ בכך שלאורך ההיסטוריה של העם היהודי, גם אירועים קשים לא הזיזו אותו מחיבתו לשמרנות ניהולית ולא הביאו אותו להפקת לקחים, אלא להתמודדות רגעית עם המשבר וחזרה לשגרה. כך, למשל, המבצעים הצבאיים לאורך השנים (שמתם לב שמאז מלחמת לבנון הראשונה, שגם היא נקראה מבצע - מבצע שלום הגליל - אף אירוע צבאי מז'ורי, למעט מלחמת לבנון השנייה, לא נקרא מלחמה? זאת, אם לא מחשיבים את מלחמת המפרץ, שבה לא היינו מעורבים צבאית). כל מבצע שכזה הביא להישג נקודתי, אבל לעולם לא גרם לשינוי מהותי, מהיסוד. אפשר להסתכל על זה גם ברמה העולמית, בכל הנוגע למגפות: האנושות אולי העלימה נגיפים מסוימים, אבל אז הם באו עלינו בווריאציות אחרות. מקרה שקרה בזמן מגפת הסארס כדוגמה סיפורו האישי של אבי עופר, איש היי-טק ותיק, מתקופת מגפת הסארס, שהיכתה בראשית שנות ה-2000, כפי שהוא מסופר בכתבה שפרסם בהארץ ב-2011, מציג במדויק את הלך הרוחות של הישראלי "המסתדר" - נתגבר, נעבור זאת ונמשיך הלאה. או, במילים אחרות, ה-"יהיה בסדר" הידוע לשמצה. הוא דיבר על זה שכשהתפרצה המגפה במזרח אסיה, הוא ביצע פרויקט בטייוואן מטעם חברת ההיי-טק שעבד בה אז ולא עזב את המקום למרות הסיכון. יתרה מכך, הוא היה באותו הזמן בארץ ודווקא אז חזר לטייוואן. עופר ציין שהמלון שבו שהה צוות הפרויקט היה שומם וטייפה, הבירה, נראתה כעיר רפאים. למרות זאת, אמר, הם המשיכו בפרויקט כרגיל ואף יצאו לבילוי כשהוא הסתיים. בזה מתומצת המוטיב הישראלי: אנחנו חזקים ביזמות, בפתרון בעיות ובהתמודדות אד הוק, בהתגברות זמנית על כל אירוע או תקלה, אך חלשים מאוד בהפקת לקחים ובמימושם עם החזרה לשגרה. האם השינוי בדרך? אבל הפעם אני מרגיש שיהיה שינוי. בעצם, אני מרגיש שהוא כבר מתחולל. אני רואה זאת בחברות שעברו לעבוד מהבית מהיום למחר, בעובדים שהתקשו לעבוד על מערכות לגאסי במשרד ופתאום עובדים על וובקס או זום, בפתיחות לקיים פגישות מרחוק בלי להיפגש פיזית, בפתיחות לדון על מצגת עסקית שלמה בשיחת זום ואף בקביעת פגישות המשך - ניחשתם איפה: בזום. זה בא לידי ביטוי גם בבנקים גדולים, שסגרו את הסניפים שלהם בגלל הקורונה, ומאפשרים לפנות אליהם רק בערוצים דיגיטליים; בחברות סלולר, שסגרו כל אפשרות להגיע לנציג אנושי; במסעדה תאילנדית, שעד המשבר לא רצתה למכור את האוכל שלה במשלוחים, כדי "לא למכור אוכל איכותי בקופסאות", כדבר הבעלים, ובימים האחרונים חזרה למכור במשלוחים; בתורים טלפוניים בקופות החולים, שרוב המטופלים מעדיפים אותם על פני להגיע למרפאה בימי משבר בריאותי אלה; ועוד. 11 שנים אחרי יציאת הספר אומת הסטארט-אפ, סוף סוף יש סיכוי אמיתי שישראל תהפוך לא רק למדינת יזמות אלא, בכורח הנסיבות, תתקדם לטרנספורמציה דיגיטלית משמעותית. עם כל העצב שבדבר, דווקא התארכות משבר הקורונה תגרום, וכבר מתחילה לגרום, להסרת הפחדים של ישראלים רבים מהשימוש בדיגיטל ותצליח לעשות מה ששנים חברות מסחריות ניסו לעשות בעולם זה - בשכנוע, בפרסום ובהוזלת תעריפים - ונחלו הצלחה חלקית, אם בכלל. הכותב הינו יו"ר מועדון המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים ומנכ"ל חברת הייעוץ BSD IT, לקידום עסקים באמצעות טכנולוגיה.