דפדפן אדג' של מיקרוסופט הצליח לטפס בסולם הפופולאריות: כעת משתמשים בו יותר אנשים מאשר בפיירפוקס של מוזילה והוא הגיע למקום השני בטבלת דפדפני מחשבי הדסטופ - לפי דו"ח שפרסמה נט-מרקט-שר. בעוד דפדפן כרום של גוגל תופס נתח גדול יותר מכל שאר הדפדפנים גם יחד, של 68.5%, זו הפעם הראשונה שגירסת הדסקטופ של דפדפן האדג' של מיקרוסופט תופסת נתח גדול יותר מפיירפוקס. לפי הדו"ח, במרס 2019 עמד נתח השוק של פיירפוקס על 9.27%, אך במהלך השנה הוא איבד נתח שוק והגיע ל-7.19%. אדג', לעומתו, עמד במרס 2019 על נתח שוק של 5.20%, וכעת השיג נתח שוק של 7.59%, קצת יותר מפיירפוקס. לפי הטבלה שפרסמה חברת המחקרים, לאחר כרום, אדג' ופיירפוקס, במקום הרביעי ניצב אינטרנט אקספלורר 11 עם 5.6%, ואחריו ספארי של אפל - עם 3.62%. נתח השוק של אדג' אמנם אינו גדול, אך התקדמותו מסמנת את היחלשותו של פיירפוקס על חשבון צבירת פופולאריות של האדג' מבוסס כרומיום של מיקרוסופט. בשל היותו מבוסס כרומיום, משיג אדג' את היתרון של אפשרות שימוש בכל התוספות הקיימות בחנות כרום, ובנוסף משווה את תאימותו ואת רמת הביצועים שלו לאותה הרמה כמו הכרום של גוגל. בהתחשב בכך שחלונות 10 פועלת על מיליארד מחשבים וכי האדג' בקרוב יזכה לדחיפה באמצעות עדכון לחלונות, יש לצפות שימשיך לטפס בפופולאריות  ואף ינגוס נתחים מכרום.

דו"ח בזק לשימוש בדיגיטל במגזר החרדי משקף מגמה ברורה של אימוץ כלי האינטרנט במגוון תחומי החיים במהירות שיא, לאור משבר הקורונה. הדו"ח המקיף ביותר מסוגו מבוסס על נתוני מערכות בזק בנוגע להיקפי הגלישה וכמות המצטרפים החדשים, אך יותר מזאת על מחקר עומק בקרב האוכלוסייה החרדית. הנתונים החד משמעיים מעידים על שינויים חסרי תקדים באופן השימוש של המגזר החרדי בדיגיטל במגוון תחומי החיים - החל מצריכת חדשות, דרך לימודים ועסקים וכלה בקניות ברשת. הסקר נערך בקרב 400 נשים וגברים מהמגזר החרדי, בגילאי 20-55, ובוצע בתאריכים 2-5 באפריל 2020 באמצעות מכון המחקר TNS-KANTAR. הנתונים ממערכות בזק מראים, לפי החברה, כי מאז ההשבתה במשק ב-15.3, החרדים מהווים 8% מהמצטרפים החדשים לאינטרנט של בזק, פי שלושה מבתקופה רגילה. עוד ניכר גידול של 40% ויותר בממוצע בנפחי הגלישה בערים חרדיות בתקופת הקורונה, ודקות השיחה גדלו פי שלושה בחודש בהשוואה לחודש קודם (אחת ההשערות היא שזה קשור לתלמידי ישיבות שמאזינים לשיעורי תורה דרך הטלפון הקווי). מתעדכנים יותר באתרי חדשות מנתוני הדו"ח עולה, כי בני המגזר מתעדכנים יותר באתרי החדשות מאשר אצל הרבנים, כש-82% מהחרדים דיווחו, כי בעת הנוכחית של משבר הקורונה הם מתעדכנים בחדשות ומידע על התפשטות הקורונה דרך מקורות מידע דיגיטליים. גם השימוש במדיה הדיגיטלית גובר, כש-52% דיווחו כי הם משתמשים יותר מבעבר מאז החל משבר הקורונה, ו-8% אף החלו להשתמש לראשונה במדיה דיגיטלית. בקרב הקהילה החרדית התחילו להשתמש או הגבירו את השימוש מאז תחילת המשבר: 25% - בערוצי טלוויזיה רגילים, 16% - ברשתות חברתיות, 15% - ברדיו אינטרנטי, 33% -באתרי חדשות רגילים ו-36% - באתרי אינטרנט ייעודיים לציבור החרדי. גולשים יותר בתקופה הנוכחית של משבר הקורונה גולשים בממוצע כחמש שעות ביום חול (באמצעות טלפון או מחשב): נשים יותר מגברים (כ-6 שעות, לעומת 4.5 שעות בממוצע בקרב גברים). 78% מהמגזר מדווחים על כך שהם גולשים בתקופה הזו יותר מבעבר. בנוסף, ניכר גידול גם בשימוש של הילדים החרדים באינטרנט, בייחוד בקרב בני הנוער (13-18) – 26% מההורים דיווחו שהילדים בגילאים אלה הגבירו שימושים בתקופה הנוכחית. הרבה יותר עבודה, לימודים ווידיאו אונליין 12% העידו כי התחילו להשתמש לראשונה לצורכי עבודה מהבית שמצריכה אינטרנט, ו- 28% משתמשים יותר מבעבר (נשים יותר מגברים). כשליש מן המשיבים אמרו כי הם משתמשים באינטרנט למטרות לימודים תורניים – 5% התחילו להשתמש כעת לראשונה ו- 25% משתמשים יותר מבעבר, וכשליש דיווחו שהם משתמשים יותר מבעבר לצפייה בתוכני וידאו אונליין קונים יותר באונליין 5% דיווחו כי התחילו לראשונה לקנות בתקופה זו (יותר נשים), 35% דיווחו כי הם קונים בימים אלה יותר באינטרנט בהשוואה לעבר (40% נשים לעומת 29% גברים). עיקר הקניות הן של מזון ומשקאות (38%), בגדים ונעליים (36%), מוצרים ואביזרים לבית (29%) ומוצרי אלקטרוניקה (21%). ימשיכו להשתמש באמצעים דיגיטליים גם אחרי משבר הקורונה 24% מן המשיבים דיווחו, כי ימשיכו לקנות באינטרנט גם לאחר שיסתיים המשבר. 45% מתוך המשתמשים אמרו, כי הם חושבים שימשיכו להשתמש לצורכי עבודה מהבית, עם בולטות לגילאי 35-50. 62% מתוך המשתמשים חושבים שימשיכו להשתמש לצורך שיעורים תורניים אונליין, -53% מהמשתמשים חושבים שימשיכו להשתמש לשיחות וידיאו אונליין, ו-51% חושבים שימשיכו להשתמש לצפייה בתוכני וידאו אונליין. גם שיחות וידיאו מרובות משתמשים נכנסו לשימוש בקרב החרדים, כש-14% התחילו להשתמש עכשיו ו- 46% משתמשים יותר מבעבר. 63% משתמשים באפליקציות או בתוכנות לשיחות וידיאו בימים האלה של הקורונה. 31% מהנשים שמשתמשות בשיחות וידיאו דיווחו כי הן עושות זאת כפגישות עבודה (לעומת 16% מהגברים) ואילו 33% מהגברים שמקיימים שיחות וידאו עושים זאת למטרות שיעורי תורה. 73% מהציבור החרדי הביע התנגדות לתפילה במניין וירטואלי. [caption id="attachment_314119" align="alignnone" width="600"] קרן לייזרוביץ, סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק. צילום: יח"צ[/caption] סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק, קרן לייזרוביץ, אמרה עם פרסום הדו"ח, כי "המגזר החרדי חווה אל מול איום הקורונה שינויים טקטוניים במובנים רבים, כשכולם דוחקים בו לשימוש גובר באמצעי הדיגיטל הרבים, שעד היום כמעט ולא חדרו אל המגזר. עתה, הצורך הקיומי מוביל לאחד מתהליכי אימוץ האינטרנט המהירים ביותר שראינו. הגידול העצום בנתוני השימוש ברשת לצד הגידול החד של המצטרפים החדשים מהווים עדות לאימוץ המהיר. לצד כל זאת, אנו רואים בסקר העומק שביצענו כי החרדים ימשיכו לעשות שימוש בכלים אלו גם לאחר סיום המגיפה, כך שמדובר בשינוי עמוק, שעשוי להשפיע על אורח חיי החרדים, יגביר את החיבור לאוכלוסייה הכללית ויתרום לצמיחת המשק".

משבר הקורונה השפיע על ענף ההיי-טק בצורות שונות. אחת מהן היא ההשקעות בחברות היי-טק, ובמיוחד בסטארט-אפים. דו"ח של IVC, שפורסם אתמול (א'), מראה ירידה דרסטית במספר השקעות הסיד בחודשים פברואר ומרץ האחרונים, לאחר שמשבר הקורונה החל לתת את אותותיו, לעומת ההשקעות בינואר: צניחה מ-20 עסקאות בחודש הראשון של השנה לארבע בלבד בחודשיים החולפים ביחד. אלא שהמשבר הזה יסתיים מתישהו, וארגונים מתחילים להיערך ליציאה ממנו. עתיד ההשקעות הוא בין הסוגיות שעולות על הפרק בענף בהקשר זה, עם שאלות כמו: במה ישקיעו גופים כגון קרנות הון-סיכון? עד כמה תשקיע הממשלה? אילו תחומים יהיו הכי חמים? ואילו יצטרכו להמתין או אף ייעלמו? השאלה האחרונה מסקרנת במיוחד נוכח ההערכה שהעולם אחרי הקורונה לא יהיה דומה למה שהיה קודם. הרגלי החיים שלנו, צורת העבודה והדרך שבה נאמץ טכנולוגיות ישתנו, כך נראה, בהתבסס על הניסיון והחוויות שעברנו מאז שהקורונה פרצה. חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות ושותף בקרן פיטנגו, אמר בכנס וירטואלי שערך המרכז באחרונה כי לאחר שנצא מהמשבר, המשקיעים יחפשו פתרונות פוסט קורונה. כלומר, הם ירצו להשקיע בתחומים שיתנו מענה לאורח החיים שלנו אחרי הקורונה, שכאמור, לא יהיה דומה למה שהיה כאן קודם. הוא נתן דוגמה לתרחיש שיהיה בשדות תעופה: בנוסף לבדיקה הביטחונית, שעוד לפני המשבר הייתה חוויה לא נעימה, אבל השלמנו איתה, נעבור בדיקות חום, תשאולים בכניסה למדינות לגבי תסמינים ועוד. נשא שחשוד בנגיף מסוכן יותר לפעמים מפעולת טרור, ציין פרס. המציאות הזו פותחת חלון הזדמנויות לחברות ישראליות לפתח פתרונות ולתת מענה לאתגרים אלה. "אין לי ספק שהעשור הבא יהיה דיגיטלי, עם מודלים עסקיים שמושפעים ממה שקורה עכשיו", אמר. גם שוק העבודה ישתנה. הקורונה גרמה לנו להיחשף לטכנולוגיות שלא הכרנו קודם, אנשים יבינו שלא צריך ללכת בכל יום למשרד, שאפשר לעבוד מרחוק. פרס דיבר על מודלים חדשים של פרילאנסרים, שיבינו שאפשר למכור את הכישורים שלהם לאו דווקא במסגרות ארגוניות מוכרות כיום. תובנה אחרת שפרס לוקח עמו ממשבר הקורונה היא אודות הסולידריות ושיתוף הפעולה בין אנשים, ארגונים ומדינות. "כולם מחפשים תיקון עולם", אמר. "כולם מבינים שלגבולות יש כיום הרבה פחות משמעות מפעם והשיח יהיה שאנחנו כולנו ביחד יכולים לנצח, או שכולנו ביחד נתרסק. בהתאם, משקיעים כבר לא יחפשו איזה שוק משרת המוצר אלא כיצד הוא מועיל לאתגרי הבריאות והכלכלה, כיצד הוא עושה תיקון עולם". פרס שואב מזה עידוד רב, והוא סבור שההיי-טק הישראלי יכול לנצל את חלון ההזדמנויות הזה ולחזור לצמיחה. "נכנסו לקורונה עם כלכלה יציבה והיי-טק חזק, ולכן יש מקום לאופטימיות", אמר. [caption id="attachment_277762" align="alignnone" width="600"] אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: ניב קנטור[/caption] גם אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר במפגש שההיי-טק נכנס לקורונה במצב טוב. הוא דיבר על מספר שיא של גיוסים והשקעות. כמו כן, אהרון ציין כי הרשות נמצאת בעיצומה של היערכות ליום שאחרי הקורונה. "בסיס העבודה שלנו היא חיפוש כשלי שוק, כי הכסף שלנו הוא ממשלתי ואנחנו לא רוצים להחליף את השוק הפרטי", הוסיף. "כיום, כשלי השוק שונים מאשר בשנה שעברה. יש הרבה מאוד חברות טובות שנכנסות למצוקה. הרשות בודקת היכן השוק לא יכול לסייע ונדרשת עזרת הממשלה". הוא ציין כי הרשות פרסמה שלושה קולות קוראים לסטארט-אפים להציע הצעות לפתרונות סביב משבר הקורונה. הוגשו לא פחות מ-500 הצעות ו-50 מהן יוכלו ליהנות ממענקים בהיקף כולל של 50 מיליון שקלים, שכלולים בחבילת ההטבות שהממשלה החליטה להעניק, לקראת היציאה מהמשבר. [caption id="attachment_309846" align="alignnone" width="600"] עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. צילום: ויקטור לוי[/caption] הדוברים האחרים במפגש, כגון מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאני, פתחו צוהר לאילו כיוונים כדאי לחברות ללכת על מנת לחפש פתרונות להשקעה. נקודת המוצא שלה סופר-תאני באשר ל-מה יחפשו המשקיעים זהה לדברים שאמרו פרס ואהרון: חיפוש מוצרים שנותנים מענה לצרכים שנולדו בעקבות המשבר.  "כך", ציינה, "הנחת היסוד היא שכאשר המשק יחזור לפעילות, חברות ישקיעו הרבה יותר בתהליכים דיגיטליים וביכולות של עובדים לעבוד מהבית; רשתות קמעונאיות ונותני שירותים, שהשליחויות היו החמצן שהחזיק אותם מעל המים, ישקיעו יותר בפלטפורמות שישמשו אותם גם בזמן שיגרה. כל החברות האלה יספקו עבודה לחברות שידעו לתת להן את הפתרונות הנכונים. העבודה מהבית תחייב פתרונות חזקים יותר של הזדהות ואבטחה. כמובן שהם יחפשו גם פתרונות סביב נושא הבריאות - למניעת זיהומים, ניקיון, טיפול מונע מרחוק ועוד. חברות בתחום כבר מהוות מוקד להתעניינות". הייתה לסופר תאני תובנה מעניינת נוספת, שלפיה הקורונה תשנה את אחת התפיסות הבסיסות בחדשנות בעסקים. "שנים לימדו אותנו שצריך להיות ממוקדים בתחום אחד ולהצטיין בו. הקורונה לימדה אותנו שחייבים להתפזר, ליצור עוגנים, כדי שאם מגיפה חדשה חלילה תחסל תחום אחד, שתהיה לנו היכולת להיות גמישים ולשרוד", אמרה. בשורה התחתונה: היציאה ממשבר הקורונה תייצר ללא ספק הזדמנויות חדשות למגוון יוזמות שיבואו מהחדשנות הישראלית, וגם לא מעט תעסוקה ואתגרים לחברות קיימות, שידעו לתת לארגונים פתרונות שיכינו אותם טוב יותר למגיפה או לכל תרחיש אסון אחר בסדר הגודל של הקורונה, שחלילה יבוא עלינו.

"העבודה בימים אלה היא אתגר מרכזי, ואין ספק שלטכנולוגיה יש תפקיד מרכזי ביכולת שלנו, כארגון, לעמוד בו. המוטיבים העיקריים שפעלנו לממש היו טיפול מרחוק, עבודה מהבית והצגת מידע עדכני ואמין לכל מקבלי ההחלטות בקופה, ובכל הדרגים", כך אמר מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות מידע בלאומית שירותי בריאות. קסנר דיבר במפגש השני בסדרת מפגשים וירטואליים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים. את המפגש, שנערך באחרונה, פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. ההרצאות שבמפגשים ישודרו לאחר מכן כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים. "המערכת הרפואית נמצאת בעיצומה של מערכה גדולה ומורכבת, שמשנה ותשנה רבות את תפיסת העולם של הטיפול הרפואי בכלל. משבר הקורונה הוא זרז רציני", אמר קסנר. "האתגר שלנו, בלאומית, כמו ביתר קופות החולים, הוא לתת שירות רפואי למבוטחים שלנו תוך הקטנת הסיכון לסגל הרפואי. איננו רוצים להגיע למצב כמו באיטליה, שם 14% מהנדבקים הם מהצוותים הרפואיים". הוא ציין כי "התשתית הטכנולוגית שבנינו לאורך השנים אפשרה לנו לבצע מעבר מהיר למודל העבודה מרחוק, בתצורה מאובטחת, עם חיבור SSL-VPN לקופה והתחברות לחווה של טרמינל סרברס - מה שמאפשר לכל העובדים להפעיל את היישומים הרלוונטיים עבורם. השימוש בשרתי HyperConverged אפשר לנו להגדיל את מספר השרתים הווירטואליים בצורה מהירה. אגף ה-IT עובד כמעט כולו מהבית, 90% ממנו. יש כמה אזורים המחייבים הגעה למשרדים. בקרוב נגיע למצב שבו רק עובדי IT בודדים, במספר חד ספרתי, יגיעו פיזית למשרדים. עובדי המטה, גם הם יכולים להתחבר לרוב המערכות שהם עובדים אתן, ובאופן מאובטח".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון. "הסגל הרפואי הוא חוד החנית שלנו", הוסיף קסנר. "גם לפני המשבר היינו מהחלוצים בביקורי וידיאו (טלה רפואה), עם הרופא האישי. במהלך המשבר הרחבנו את השימוש ביכולות המובנות שלנו - שילוב של תוכנת זום כ-SDK בתוך האפליקציה ובתיק רפואי ממוחשב. כעת אנחנו מאפשרים לרופאים האישיים - דיאטנים, עובדים סוציאליים, בריאות הנפש ובקרוב התפתחות הילד - לעבוד מהבית בצורה זהה לדרך שבה הם עבדו במשרד". לסיכום אמר קסנר כי "רואים את השינוי במספרים: מספר מפגשי הטלה רפואה שילש את עצמו לעומת התקופה שלפני המשבר. אנחנו מפתחים בצורה זריזה. התאמנו מעכשיו לעכשיו את תשתיות זימון התורים למודל של עבודה היברידית. אנחנו קוראים לזה 'זום יזום'". [caption id="attachment_228145" align="alignnone" width="600"] רפי שקולניק, מנכ"ל אווייה ישראל. צילום: קובי קנטור ז"ל[/caption] רפי שקולניק, מנכ"ל אווייה ישראל, ציין במפגש כי "בחודש האחרון עזרנו באופן מסיבי לארגונים להעבירם בצורה מסודרת ומאובטחת לעבודה מרחוק". לדבריו, "פעלנו בכמה שדות: הראשון, בעולם הקונטקט סנטר. לחברות ביטוח, בנקים, כרטיסי אשראי וארגוני ענק נוספים היו אולמות ענק בגודל מגרשי כדורגל של נציגים. זה לא בריא - לקחנו את נציגי השירות ואפשרנו להם לעבוד מרחוק. כל שולחן העבודה הרגיל שהעובד קיבל במשרד, עם חיבור ל-CRM, סרגל הכלים, הקלטות שיחות ושאר היכולות - נמצא בביתם ובאופן מאובטח". "סיפקנו יכולות אלה גם לשאר עובדי הארגונים", אמר. "הם ממשיכים לעבוד כרגיל, עם שיחות וידיאו, קול ושיחות דרך הרשת. אנחנו נותנים להם את רוב סביבת העבודה - בבית. כך מתקבלת המשכיות עסקית עם אבטחה מלאה. גם למערכת החינוך אנחנו מספקים יכולות למידה מרחוק. עבודת וידיאו מרוחקת היא שירות ענני לחלוטין, שאנחנו מציעים ללא תשלום למשך שלושה חודשים".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון. לסיכום אמר שקולניק כי "אנחנו לא עושים הוקוס פוקוס. כל מה שעשינו בימים אלה קיים כבר זמן רב. יכולת העבודה מרחוק של אווייה היא מוכחת והקורונה דחפה אותה קדימה. עולם עוד השתתפו במפגש: יובל טל, מנהל מוצר סימפל צ'ט באלעד מערכות; איתי זימן, סמנכ"ל טכנולוגיות בברינקס ישראל; ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו; עופר אמיתי, מייסד משותף ומנכ"ל פורטנוקס; איתן מארבי, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל; דוד סתיו, מנמ"ר אוניברסיטת תל אביב; רונית רובין, נשיאת אול קלאוד לאזור EMEA ; איריס נחשוני, סמנכ"לית מערכות מידע גלובלית באורמת; ודורית שר, מנכ"לית אקספריטי. המשך הדיווח - מחר (ג').

עוד בטרם פרץ משבר הקורונה לחיינו סומנה הרפואה הדיגיטלית כאחד ממנועי הצמיחה החשובים של ההיי-טק הישראלי. שלושה יתרונות מרכזיים של ישראל עמדו בבסיס השאיפה להפוך את ישראל למוקד של ידע וחדשנות עולמיים בתחום - האחד, רוב המידע הרפואי בישראל שמור באופן ממוחשב בארבע קופות החולים, דבר אשר מאפשר ייעול וטיוב תהליכים רפואיים, תוך שימוש בטכנולוגיית ביג דטה; השני, קיומה של זירת חדשנות טכנולוגית פורייה, שמאפשרת להמיר חלק מהשירותים הרפואיים המסורתיים בטכנולוגיות של רפואה מרחוק, תוך שימוש באפליקציות סלולריות או במוצרי בריאות מבוססי תוכנה; והשלישי, קיומו של ענף מכשור ומחשוב רפואי משגשג ובעל אוריינטציה טכנולוגית מובהקת (ישראל היא הספקית מספר שתיים בעולם של פתרונות מכשור רפואי ועם מספר הפטנטים לנפש הגדול בעולם בתחום זה). השילוב של שלוש העוצמות הללו יחד מאפשר את העברת המידע מהציוד הרפואי אל הרופאים והמטופלים - נושא שנמצא בעדיפות עליונה בעולם הבריאות. כל אלה קיבלו משנה תוקף בימי הקורונה, ימים שבהם מערכות הבריאות הציבוריות בעולם נתונות בעומסים קיצוניים. אם בימים כתיקונם השאיפה היא לעשות שימוש במכשור מתקדם לצורך ייעול וחיסכון, עתה נוסף לכך הצורך להציל חיי אדם ולהבטיח טיפול רפואי נאות למאות אלפי חולים הנמצאים בבידוד בביתם או במתחמים ייעודיים. למעשה, בימים אלה מתחוורת העוצמה האדירה של הטכנולוגיה הרפואית -  יכולות המחשוב המתעצמות המאפשרות עיבוד מהיר של אין-סוף נתונים, חיישנים חדשים המנטרים מדדים ביומטריים, מהפיכת המובייל המאפשרת למכשיר הסלולרי שלנו לאסוף מידע רפואי ולהעביר אותו לצוות המטפל ועוד. במילים אחרות, הטכנולוגיה הזמינה בתחום הבריאות הדיגיטלית יכולה לא רק לגשר באופן טכנולוגי על המרחק הגיאוגרפי שבין המטפל למטופל, אלא גם לבצע בדיקות ופעולות של ניטור ואבחון מרחוק, דבר שהופך חיוני בימים אלה של משבר רפואי גלובלי. ישראל מובילה בפתרונות רפואה מרחוק ישראל הפכה בשנים האחרונות לחוד החנית במתן פתרונות של רפואה מרחוק, שעתה רלוונטיים מתמיד. למשל, הקמת בית חולים וירטואלי שבו נאסף כל המידע הרפואי החיוני על החולה - מרגע שהוא נכנס לבידוד ובמהלך הסגר או האשפוז. לכל אורך תהליך הטיפול אוספים את כל המידע על אודותיו ושומרים עימו על קשר. בישראל פועלות היום עשרות חברות סטארט-אפ וחברות בוגרות, אשר ממפתחות טכנולוגיות מתקדמות לניטור מרחוק, כמו שעון "חכם" שמנטר יותר מעשרה סימנים חיוניים לבדיקה ואבחון רציף, או טכנולוגיה לביצוע בדיקת שתן מרחוק באמצעות הסמארטפון, ללא צורך להגיע למעבדה. דוגמאות אחרות הן בדיקת שמיעה מרחוק עבור ילדים, אבחון תסמינים של מחלות לב ונשימה באמצעות קולו של המשתמש על ידי אפליקציה ייעודית, חיישן שמנטר הפרעות נשימה ודופק במהלך השינה, שימוש במצלמת הסמארטפון ללקיחת מדדים חיוניים ומכשיר לזיהוי נפילות קשישים בבתים. הממשלה השקיעה רבות בקידום היתרון היחסי של ישראל בעולם בנושא זה. בימים כתיקונם מכון הייצוא פועל יחד עם משרד הבריאות ומשרד הכלכלה לקידום התעשייה הזאת בעולם ועתה - ביתר שאת. הכפלת המאמצים העולם מתעניין כיום, יותר מתמיד, בחדשנות הטכנולוגית הישראלית בתחום הרפואה מרחוק ועוקב מקרוב אחר הדרך שבה ישראל מתנהלת בנושא משבר הקורונה. זאת על מנת ללמוד ממנה, לרכוש ממנה טכנולוגיות מתקדמות אשר יכולות לסייע בטיפול במשבר, או כדי לשתף עימה פעולה בפיתוח הדור הבא של טכנולוגיות רפואיות מתקדמות. התעשייה הישראלית נתפסת בעולם כיצירתית וחדשנית, והעובדה שישראל מדורגת כאחת המדינות המובילות בתחום המחשוב הרפואי מעצימה זאת. גם הניסיון הישראלי שנצבר בתחום שירותי רפואת החירום (EMS - Emergency Medical Services) מגדיל את ההתעניינות בישראל. בימים אלה, שבהם מעיב צל כבד על הכלכלות בעולם, וישראל בכלל זה, אנו במכון הייצוא פועלים להכפלת המאמצים לקדם את הטכנולוגיה הרפואית מתוצרת ישראל בשווקים הבינלאומיים, זאת גם כדי להבטיח את מובילתה של המדינה בתחום כחלק מהחשיבה של היום שאחרי. אנו פועלים בחזית רחבה כדי לקיים פגישות עסקיות וירטואליות עם מפיצים בשווקים בינלאומיים שונים, מפיצים ואנשי עסקים בתחום הרפואי, נציגי ממשל, ארגוני רכש, אינטגרטורים, מנהלי בתי חולים, חברות רב-לאומיות ועוד. מכון הייצוא שותף היום, יחד עם כל הגורמים במערך סחר החוץ הישראלי, במאמץ לאומי גדול להבטיח את המשכיות הייצוא ואת שמירת יתרונותיה היחסיים של ישראל בחזית הטכנולוגיה העולמית. אני מאמין שמאמץ זה יישא פירות מבורכים גם בימים שלאחר המשבר.   הכותב הוא יו"ר מכון הייצוא.

המשק נכנס להסגר ומאות אלפי עובדים ממשיכים לעבוד מבתיהם. אלא שלא כך המצב עבור כולם, בטח כאשר אתה ארגון המספק שירותים קריטיים לארגונים חיוניים למשק. כך, לדוגמה, בינת יישום מערכות, שממשיכה גם בעיצומה של המלחמה בהתפשטות וירוס הקורונה את פעילותה. עשרות מעובדי החברה פרוסים בעשרות אתרים ברחבי הארץ - מצפון ועד דרום: בתי חולים, מרפאות, מלוניות לחולי קורונה, מפעלי מזון חיוניים, מתקני היי-טק רגישים, מועצות אזוריות בעוטף עזה ועוד. על כל הפעילות מנצח מאיר בן-צור, מנכ"ל בינת יישום מערכות, שמנהל יחד עם בכירי החברה את פעילותה בחירום. מטבע הדברים, העבודה נמשכת גם בשעת חירום זו, אבל היא מתבצעת בהתאם להנחיות משרד הבריאות, ותוך שמירה על בריאותם וביטחונם של העובדים בשטח ובמשרדים. [caption id="attachment_314079" align="alignnone" width="600"] בינת יישום מערכות בשטח. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_314080" align="alignnone" width="600"] בינת יישום מערכות ממשיכה לעבוד בשטח, גם בימים אלה. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_314088" align="alignnone" width="600"] עובד בשטח. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_314081" align="alignnone" width="600"] איש בינת יישום מערכות עובד בעוטף עזה. צילום: יח"צ[/caption] דוגמאות: עובדי בינת יישום מערכות נוטלים חלק במאמץ הלאומי להכשרה של חדרי אשפוז המיועדים לחולי קורונה ביותר מ-10 בתי חולים ברחבי הארץ. זאת, באמצעות פריסת תשתיות התקשורת הדרושות כדי להתקין את המערכות הרפואיות. עוד מבצעים העובדים: התקנה ופריסה של תשתיות תקשורת במרפאות ובבתי רופאים שיאפשרו ביצוע של תהליכים רפואיים וירטואליים עם המטופלים; התקנה ופריסה של מערכות שו"ב וביטחון במלוניות ייעודיות לחולי קורונה; התקנה ופריסה של תשתיות תקשורת ושליטה במערכת הביטחון ובמפעלים חיוניים, דוגמת מפעלי מזון ואחרים; הקשחת יכולות הבקרה והביטחון ביישובי עוטף עזה - שם עובדי החברה לובשים לא רק מסיכות מגן וכפפות למניעת הידבקות בקורונה, אלא שמטעמי הוראות ביטחון ייעודיות ליישובי עוטף עזה, צוותי העבודה שם מגנים על עצמם גם באמצעות לבישת אפודים קרמיים וקסדות קרביות; ועוד. [caption id="attachment_314082" align="alignnone" width="600"] מעבדת תקשורת ניידת באחד מבתי החולים. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_314086" align="alignnone" width="600"] צוות עבודה של בינת יישום מערכות בשטח. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_314084" align="alignnone" width="600"] התייעצות מחוץ למפעל מזון חיוני. צילום: יח"צ[/caption] בן-צור ציין כי "אנחנו גאים ביכולת שלנו להיות חלק ממערך החירום הלאומי למלחמה בהתפשטות המגיפה. אנחנו ממשיכים לעבוד, תוך הקפדה על הוראות הבטיחות של הרשויות המוסמכות, בעשרות מתקנים ומפעלים המוגדרים על ידי המדינה כאתרים חיוניים. הפעילות בשטח גם מגובה בפעילות במטה שלנו - כולל אנשי רכש, לוגיסטיקה, מחסן, כספים וכל המחלקות התומכות, שממשיכים לעבוד במשמרות ותומכים בצוותים בשטח. אני מבקש להודות לכלל עובדינו ולקבלני המשנה עימם אנחנו עובדים - על הנחישות, המקצועיות והעבודה המאומצת בימים אלה". הוא הוסיף כי "אחד האתגרים הגדולים עימם אנחנו מתמודדים הוא בתחום אספקת החומרים לביצוע העבודה בשטח. גם בתחום הזה אנחנו מצליחים להתמודד היטב, בזכות המלאים הגדולים שאנחנו מחזיקים ברשותנו בשגרה - מדיניות שמוכיחה את עצמה כעת, בשעת חירום".  

שמה (וגם שמעה) של ישראל כמדינת הסטארט-אפ נישא למרחוק כבר שנים רבות. עוד ב-2009, דן סינור ושאול זינגר הוציאו את רב המכר שלהם, שנקרא בשם זה. וגם: מי מהבכירים בעמק הסיליקון לא מכיר את המילים Start Up Nation בהקשר של ישראל? מעטים מאוד, שבטח אפשר לספור אותם על כף יד אחת. אם בכלל. אני רוצה להעלות כאן כמה שאלות שקצת מקטרגות על ההגדרה הגורפת הזאת: אם אנחנו מדינת סטארט-אפ, מדוע אנחנו האחרונים לבצע טרנספורמציה דיגיטלית? למה מרבית תחנות האוטובוס במדינה נראות עדיין כמו בשנות ה-70 ואינן דיגיטליות באופן מלא? למה רבות מהפעולות שהאזרח בישראל עושה עד היום אינן דיגיטליות באופן מלא? כיצד עדיין מבקשים מאתנו לשלוח פקסים לכל מיני מוסדות? מדוע בפתיחת הלוואה ברוב הבנקים עדיין מבקשים להעביר טופס חתום מקורי? למה אין בכל המוניות בישראל אפשרות לשלם בכרטיס אשראי, שלא לומר בסלולר? והיכן ההבטחה מלפני 15 שנים שב-2020 נשתמש בסלולר לכל צורך שהוא? אולי זה נעוץ בכך שלאורך ההיסטוריה של העם היהודי, גם אירועים קשים לא הזיזו אותו מחיבתו לשמרנות ניהולית ולא הביאו אותו להפקת לקחים, אלא להתמודדות רגעית עם המשבר וחזרה לשגרה. כך, למשל, המבצעים הצבאיים לאורך השנים (שמתם לב שמאז מלחמת לבנון הראשונה, שגם היא נקראה מבצע - מבצע שלום הגליל - אף אירוע צבאי מז'ורי, למעט מלחמת לבנון השנייה, לא נקרא מלחמה? זאת, אם לא מחשיבים את מלחמת המפרץ, שבה לא היינו מעורבים צבאית). כל מבצע שכזה הביא להישג נקודתי, אבל לעולם לא גרם לשינוי מהותי, מהיסוד. אפשר להסתכל על זה גם ברמה העולמית, בכל הנוגע למגפות: האנושות אולי העלימה נגיפים מסוימים, אבל אז הם באו עלינו בווריאציות אחרות. מקרה שקרה בזמן מגפת הסארס כדוגמה סיפורו האישי של אבי עופר, איש היי-טק ותיק, מתקופת מגפת הסארס, שהיכתה בראשית שנות ה-2000, כפי שהוא מסופר בכתבה שפרסם בהארץ ב-2011, מציג במדויק את הלך הרוחות של הישראלי "המסתדר" - נתגבר, נעבור זאת ונמשיך הלאה. או, במילים אחרות, ה-"יהיה בסדר" הידוע לשמצה. הוא דיבר על זה שכשהתפרצה המגפה במזרח אסיה, הוא ביצע פרויקט בטייוואן מטעם חברת ההיי-טק שעבד בה אז ולא עזב את המקום למרות הסיכון. יתרה מכך, הוא היה באותו הזמן בארץ ודווקא אז חזר לטייוואן. עופר ציין שהמלון שבו שהה צוות הפרויקט היה שומם וטייפה, הבירה, נראתה כעיר רפאים. למרות זאת, אמר, הם המשיכו בפרויקט כרגיל ואף יצאו לבילוי כשהוא הסתיים. בזה מתומצת המוטיב הישראלי: אנחנו חזקים ביזמות, בפתרון בעיות ובהתמודדות אד הוק, בהתגברות זמנית על כל אירוע או תקלה, אך חלשים מאוד בהפקת לקחים ובמימושם עם החזרה לשגרה. האם השינוי בדרך? אבל הפעם אני מרגיש שיהיה שינוי. בעצם, אני מרגיש שהוא כבר מתחולל. אני רואה זאת בחברות שעברו לעבוד מהבית מהיום למחר, בעובדים שהתקשו לעבוד על מערכות לגאסי במשרד ופתאום עובדים על וובקס או זום, בפתיחות לקיים פגישות מרחוק בלי להיפגש פיזית, בפתיחות לדון על מצגת עסקית שלמה בשיחת זום ואף בקביעת פגישות המשך - ניחשתם איפה: בזום. זה בא לידי ביטוי גם בבנקים גדולים, שסגרו את הסניפים שלהם בגלל הקורונה, ומאפשרים לפנות אליהם רק בערוצים דיגיטליים; בחברות סלולר, שסגרו כל אפשרות להגיע לנציג אנושי; במסעדה תאילנדית, שעד המשבר לא רצתה למכור את האוכל שלה במשלוחים, כדי "לא למכור אוכל איכותי בקופסאות", כדבר הבעלים, ובימים האחרונים חזרה למכור במשלוחים; בתורים טלפוניים בקופות החולים, שרוב המטופלים מעדיפים אותם על פני להגיע למרפאה בימי משבר בריאותי אלה; ועוד. 11 שנים אחרי יציאת הספר אומת הסטארט-אפ, סוף סוף יש סיכוי אמיתי שישראל תהפוך לא רק למדינת יזמות אלא, בכורח הנסיבות, תתקדם לטרנספורמציה דיגיטלית משמעותית. עם כל העצב שבדבר, דווקא התארכות משבר הקורונה תגרום, וכבר מתחילה לגרום, להסרת הפחדים של ישראלים רבים מהשימוש בדיגיטל ותצליח לעשות מה ששנים חברות מסחריות ניסו לעשות בעולם זה - בשכנוע, בפרסום ובהוזלת תעריפים - ונחלו הצלחה חלקית, אם בכלל. הכותב הינו יו"ר מועדון המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים ומנכ"ל חברת הייעוץ BSD IT, לקידום עסקים באמצעות טכנולוגיה.

בתי חולים הנאבקים בנגיף הקורונה הם יעד מועדף למתקפות סייבר מסוג כופרה, כך התריע האינטרפול. על פי ההתרעה העולמית שהופצה אתמול (א'), פושעי הסייבר מנצלים את משבר הנגיף על מנת לערוך מתקפות סייבר ממוקדות על בתי חולים, וזאת למרות העבודה מצילת החיים שהם עושים. על פי ההתרעה, ארגוני הבריאות קיבלו ויקבלו מיילים תמימים לכאורה, שנשלחים כביכול מסוכנויות ממשלתיות, ובהם הדרכות וייעוץ בנושאים שונים. המיילים יכללו כופרה, שתביא לנעילת המחשבים שהותקפו ותנעל באופן הרמטי את מערכות ה-IT הקריטיות, הנדרשות למהלך הפעולה התקין של בית החולים. הפושעים ידרשו תשלום לפני שהחסימה על מערכות המחשוב של בית החולים תוסר והן ישובו לפעול. דרך הפעולה דומה למה שהיה במתקפת WannaCry על שירות הבריאות הלאומי בבריטניה. במאי 2017 אירעה מתקפת הכופרה הגדולה בהיסטוריה. מספר המטרות שנפגעו עמד על מאות אלפים. מאות מערכות IT בבתי חולים ברחבי העולם נפגעו מהמתקפה. בבריטניה ההאקרים נטרלו את המחשבים בעשרות בתי החולים – וגרמו לדחיות ולביטולים של ניתוחים. אלפי חולים נפגעו מהמתקפה באנגליה ובסקוטלנד – בעשרות בתי חולים. זאת, כי מהרופאים נמנעה גישה לתיקים רפואיים של חולים – ואלה הופנו לבתי חולים חלופיים. המתקפה פגעה בארגונים בכל העולם גם כן. היורופול מסר אז, כי ההיקף של המתקפה "הוא חסר תקדים". צוות ניטור ותגובה לאירועי סייבר של האינטרפול גילה "עלייה משמעותית" במספר מתקפות כופרה כנגד ארגוני מפתח ברחבי העולם. המשטרה העולמית התריעה לכל 194 המדינות החברות בה, ומסרה כי היא עובדת עם תעשיית אבטחת המידע העולמית כדי לאסוף מידע על האיומים ולסייע לכוחות המשטרה במדינות. יורגן סטוק, מזכ"ל האינטרפול, אמר, כי המתקפות הזדוניות עלולות להיות קטלניות, כשהן מתרחשות בזמן שבו התגובה להתפרצות נגיף הקורונה מגיעה לרמה קריטית ברחבי העולם. "כיוון שבתי חולים וארגוני רפואה ברחבי העולם פועלים בלא הפסקה כדי לשמור על רווחתם של אנשים הסובלים מהווירוס, הם הפכו ליעדים לפושעי סייבר חסרי רחמים, המחפשים להרוויח כסף על חשבון החולים בנגיף", ציין המזכ"ל. לדברי סטוק, "נעילת המערכות הקריטיות בבתי החולים לא רק שתעכב את התגובה הרפואית המהירה הנדרשת בזמנים חסרי תקדים אלה – היא אף עלולה להוביל ישירות למקרי מוות". על פי האינטרפול, הכופרות, המגיעות בעיקר באמצעות מיילים, מכילות שורות נושא שנטען בהן כי הם מכילים מידע על ההתפרצות ממקור רשמי, ומעודדות את הקורבנות לפתוח צרופה. זו, הסבירו, כוללת את הנוזקה שתביא לנעילת המחשב. האינטרפול ייעצה לבתי חולים ולארגוני בריאות לדאוג שהחומרה והתוכנה שלהם מעודכנות, וכי בוצע גיבוי של קבצים חיוניים.