שוק החלבונים מהצומח משגשג בכל העולם, וגם בישראל ניכר שהעוסקים בו פשוט קוצרים הצלחות. דו"ח חדש של GFI (ר"ת The Good Food Institute) – או בתרגום חופשי, עמותת מכון האוכל הטוב הבינלאומית – מגלה כי בין השנים 2018 ל-2020 סך ההשקעות בחברות המפתחות חלבונים אלטרנטיביים בארץ גדל פי שמונה – מ-14 מיליון דולר ב-2018 ל-114 מיליון דולר ב-2020, וזאת למרות משבר הקורונה. סך ההשקעות בשנת 2020 היה גדול כמעט פי שלושה בהשוואה לשנה הקודמת, עם 174% צמיחה שנתית (YOY).  אין צורך במחקרים ונתונים כדי לזהות את המגמה, הניכרת היטב על מדפי המרכולים ובמקפיאים שלהם – מזון צמחי הולך ותופס נפח ונוכחות במקום מזון מהחי, משמע המבורגר על בסיס חלבון אפונה, למשל, במקום המבורגר מבשר בקר; גבינות על בסיס חלבון סויה וחלב אורז, או שקדים, סויה, ואפילו שומשום, במקום חלב פרה; ועוד ועוד. עם זאת הנתונים כמובן מאוששים את הרושם שנוצר בלאו הכי. כך למשל, ב-2020 הגיעו ההשקעות הגלובליות בחברות בתחום החלבונים האלטרנטיביים ל-3.1 מיליארד דולר – פי שלושה לעומת 2019. על פי התחזיות של קבוצת ברקליס (Barclays), עד שנת 2030 צפוי שווי השוק העולמי של תחליפי הבשר בלבד לעמוד על 140 מיליארד דולר ולחלוש על 10% מכלל שוק הבשר. גיוסי הון על ידי סטארט-אפים ישראליים בתחום החלבון האלטרנטיבי בין השנים 2018-2020 (במיליוני דולרים). אינפוגרפיקה: GFI על פי הדו"ח של ארגון GFI ישראל, הפועל להאצת המחקר והחדשנות בתחום החלבונים האלטרנטיביים, ישראל היא חלק מתנועה גלובלית זו, ושנת 2020 בלטה כשנת שיא, עם גיוסי הון בסך של 114 מיליון דולר: בתחום חלבון מן הצומח – חברות סטארט-אפ ישראליות בתחום זה, שרבות ממנו כבר נמצאות בשלב המסחרי, היו הנהנות העיקריות מתקופה זו, בה גייסו בשנת 2020 כ-77 מיליון דולר. הגיוס הגדול בתחום נעשה על ידי חברת ELSE Nutrition, המייצרת פורמולה ומזון לתינוקות על בסיס חלבון צמחי, שגייסה מהבורסה הקנדית כ-30 מיליון דולר.  בתחום הפרמנטציה (תהליך תסיסה עם חיידקים, ללא נוכחות חמצן) – גם החברות בתחום זה זכו לקפיצה אדירה בשנת 2020, בה גויסו כ-21 מיליון דולר. הגיוס הגדול ביותר שייך לחברת רימילק, שגייסה 11.8 מיליון דולר. רימילק מייצרת חלבוני חלב, ללא שימוש בפרות, לצורת הפקת גבינות ומוצרי חלב.  בתחום הבשר המתורבת – החברות הישראליות בתחום גייסו ב-2020 16 מיליון דולר. בתחום זה הצפי הוא לזינוק בהשקעות כבר בשנים הקרובות, עם מעבר של החברות המובילות משלב הפיתוח לשלב הגדילה והייצור. דוגמה לכך ניתן לראות כבר בתחילת 2021, עם גיוס גדול של 26 מיליון דולר של חברת פיוצ'ר מיט וכניסה לנאסד"ק של חברת מיט-טק, שגייסה במהלך זה כ-22 מיליון דולר. מסתמן: השקעה שכבר אינה כרוכה בסיכון עוד עולה מהדו"ח כי תמהיל ההשקעות והמשקיעים אשר השתנה משנת 2018 מעיד על היפוך מגמות בכל הנוגע להשקעות בתחום – בעוד שב-2018 כ-69% מההשקעות הגיעו מקרנות הון סיכון, ב-2020 השקעות מקרנות הון סיכון עמדו על 38%, כאשר 47% מההשקעות הגיעו מהבורסה. בנוסף, ב-2018, 38% מההשקעות בתחום נעשו על ידי קרנות הון סיכון ומשקיעים זרים, ואילו ב-2020 נתון זה עלה ל59%, ו-41% מההשקעות מאידך בוצעו על ידי משקיעים ישראליים.  בהשוואה לתעשיות אחרות, ובניתוח השקעות בשלוש השנים האחרונות, ניתן לראות כי תחום החלבון האלטרנטיבי בצמיחה אדירה, עם ממוצע גידול השקעות שנתי של 187%, ובהפרש עצום על שאר תעשיות ההיי-טק המובילות בישראל. הצמיחה בשוק הקמעונאות הישראלי של מוצרי חלבון מהצומח, ביחס למוצרים מן החי 2020 (באחוזים). אינפוגרפיקה: GFI לשם השוואה, במקום השני ניצבת תעשיית הסייבר – קטר הצמיחה של ההיי-טק הישראלי, שממוצע גידול השקעות בו בשלוש השנים האחרונות עמד "רק" על 49%. לעומת זאת, סכום ההשקעות הכולל עדיין קטן מאוד בהשוואה לתעשיות אחרות שבצמיחה. לדוגמה, על פי נתונים של סטארט-אפ ניישן סנטראל (Startup Nation Central), הסתכמו גיוסי ההון בישראל בתעשיית ה-Digital Health ב-764 מיליון דולר, לעומת 114 מיליון דולר בתחום החלבון האלטרנטיבי. בתחום הקמעונאות נראתה צמיחה דו-ספרתית בכל קטגוריה בתחום. מכירות מוצרים מן הצומח צמחו ב-2020 בישראל פי 13 מאלו של מוצרים מן החי. העלייה המשמעותית ביותר נרשמה בטופו (68%), המבורגרים וטחונים למיניהם (58%), וחלב שאינו סויה (55%). חלב מהצומח מהווה כיום 13% מסך שוק החלב בישראל. ישראל חלוצה בחדשנות בתחום החלבון האלטרנטיבי כבר משנת 2015, בה הוקמו מספר חברות בשר מתורבת בארץ. מאז, החל התחום לצבור תאוצה מסחררת בארץ וממשיך לצמוח ולשגשג יחד עם פעילות יזמות נמרצת, אשר מתבססת על יסודות מדעיים וטכנולוגיים מוצקים. על פי מיפוי של GFI, בישראל 28 מעבדות במוסדות המחקר האקדמיים המובילים שמתעסקות ישירות במחקר בתחום החלבון האלטרנטיבי, ועוד כ-300 מעבדות בעלות פוטנציאל מחקרי הקשור לענף, שעשויות לתרום לו.   "המירוץ אחר מקור החלבון של העתיד החל וישראל נחשבת למובילה בתחום" אביב אורן, מנהל הפיתוח העסקי ב-GFI Israel: "המירוץ אחר מקור החלבון של העתיד החל וישראל נחשבת למובילה בתחום בקרב הקהילה המדעית והיזמית העולמית. עולם המזון שהיה נחשב כ-Low-tech, עם שורת רווח מצומצמת, משתנה, וכיום מדובר על קדמת הטכנולוגיה וההנדסה, שיוצרת עניין בקרב משקיעי היי-טק שעד היום לא השקיעו בתחום". אביב אורן, מנהל פיתוח עסקי, GFI ישראל. צילום: GFI אורן הוסיף והדגיש כי כיום "יש ביקוש אדיר למוצרים בקרב קהל הצרכנים, המבקשים להפחית את הצריכה של מוצרים מהחי מסיבות בריאותיות וסביבתיות, וההצלחה העולמית של חברות בתחום נותנת רוח גבית ליזמים רבים לייצר מוצרים פורצי דרך שישנו את מערכת המזון העולמית. המשקיעים לא נשארים אדישים וגם הם מחפשים נתיבי השקעה אשר יעשו טוב בעולם, בנוסף לשורת הרווח. עם זאת, חשוב לציין שתחום החלבון האלטרנטיבי עדיין בחיתוליו ויש עדיין המון הזדמנויות לחדשנות. אנחנו צופים קפיצה אדירה במספר החברות הישראליות בתחום, וגם בגידול בהשקעות, כאשר החברות המובילות בתחום יכנסו לשלבי הגיוס המתקדמים והגדולים יותר".

גם האקרים יכולים להיות מנומסים: ההאקרים שפרצו למפעילת צינורות הגז הענקית קולוניאל (Colonial Pipeline), התנצלו על שתקפו אותה בכופרה בסייבר. קבוצת ההאקרים שמאחורי הכופרה התנצלה על "ההשלכות החברתיות" של המתקפה, שהביאה להשבתה חלקית של מערך שינוע הדלקים בחוף המזרחי של ארה"ב, וטענה כי מטרתה היא להרוויח כסף, ולא לגרום לבעיות חברתיות. ה-FBI אישר כי הנוזקות של הקבוצה, DarkSide, הן שהיו אחראיות לפגיעה באחד מצינורות הדלק הגדולים בארה"ב. ההתנצלות של הקבוצה הועלתה לאתר שלה ברשת האפלה: "אנחנו א-פוליטיים, אנחנו לא משתתפים בגיאופוליטיקה, אין צורך לקשור אותנו עם ממשלה מוגדרת ולחפש אחר המניעים שלנו. המטרה שלנו היא להרוויח כסף – ולא ליצור בעיות לחברה. מעתה ואילך – נתמתן (במתקפות שלנו, י.ה.), ונבדוק כל חברה שהשותפים שלנו רוצים לתקוף בכופרה ולהצפין את נתוניה, כדי למנוע השלכות חברתיות בעתיד". בעקבות מתקפת הסייבר, ממשלת ארה"ב פרסמה שלשום (ב') חקיקת חירום, לאחר שצינור הדלק הגדול ביותר בארה"ב נפגע ממתקפת כופרה. מפעילת מערכת צינורות הדלק הגדולה בארה"ב השביתה את פעילותה בסוף השבוע האחרון, לאחר שחוותה  מתקפת סייבר ביום ו'. המתקפה, מסוג כופרה, בוצעה על ידי קבוצת האקרים בשם DarkSide, שחדרה לרשת של קולוניאל ביום ה' האחרון וגנבה כמעט 100 ג'יגה-בייט של נתונים. לאחר תפיסת הנתונים, ההאקרים נעלו את הנתונים בכמה מחשבים ושרתים, ודרשו כופר ביום ו'. הם התריעו כי אם דמי הכופר לא ישולמו, הם ידליפו את הנתונים הגנובים לאינטרנט. חקיקת החירום שהועברה על ידי משרד התחבורה האמריקני מתירה להעביר מוצרי נפט במכליות עד לניו יורק. מומחים ציינו, כי למרות החשיבות שבחקיקה הדחופה, עדיין לא בטוח שיהיה בה די כדי למנוע מצב של מחסור בדלקים בחוף המזרחי של היבשת. החשש הוא, כי מתקפת הסייבר, מסוג כופרה, עלולה לשבש את התנהלות שוק האנרגיה ולפגוע באספקת הדיזל והגז בחלק המזרחי של ארה"ב. החברה שהותקפה מתפעלת צנרת באורך של כ-9,000 ק"מ והיא משנעת יותר מ-370 מיליון ליטרים ביום, נתון המשקף כ-45% מתצרוכת הדלק בחוף המזרחי של ארה"ב. הצינורות מובילים דלק מבתי הזיקוק שבחוף המזרחי, לאזור העיר ניו-יורק וסביבתה. היא מספקת דלקים לסוגיהם: בנזין, סולר, דלק סילוני ונפט. ה-FBI, גוף הסייבר במשרד האנרגיה והסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) במשרד להגנת המולדת פתחו בחקירה משותפת של המקרה. דובר משרד האנרגיה אמר כי "המשרד עוקב אחר כל ההשפעות האפשריות של האירוע על אספקת האנרגיה". עוד הצטרפה לחקירה גם ענקית הסייבר פייראיי (FireEye). כיוון שחלק ניכר מתשתיות האנרגיה בארה"ב נמצא בבעלות של חברות מהמגזר הפרטי, CISA הוציאה ביום שבת אזהרה לחברות אלו ובו קראה להן לנקוט בצעדים לחיזוק מערכי הגנת הסייבר שלהן. אריק גולדשטיין, עוזר המנהל הראשי של CISA, אמר, כי "המתקפה מדגישה את איום הכופרה על ארגונים, בלא קשר לגודל שלהם ולמגזר בו הם פועלים. אנו ממליצים לכל ארגון לנקוט בפעולה כדי לחזק את מצב אבטחת הסייבר שלהם ולצמצם את חשיפתם לאיומים מסוג זה".

ESET בשבועות האחרונים התעורר שיח באשר לפיצ'ר האבטחה של אפל (Apple) המכונה App Tracking Transparency (או בתרגום חופשי כלי "שקיפות המעקב של האפליקציות"). אם בעבר היה ניתן לעקוב באופן אוטומטי אחרי הגולשים ברשת, כעת האפליקציות יאלצו לבקש הרשאה לעקוב אחר הפעילות של הגולש באופן מקוון. חברות מסחריות דוגמת פייסבוק (Facebook) מודאגות מהשינוי הזה, עקב כך שהפעילות הכלכלית שלהן נשענת על איסוף מידע והצגת תכנים ומודעות המותאמים אישית לגולש. אבל מה לגבי המשתמשים – האם גולשי אינטרנט בישראל מודעים למעקב האפליקציות אחריהם? מדגם מייצג שערכה חברת אבטחת המידע ESET בשיתוף עם מכון גיאוקרטוגרפיה מעלה כי לכ-80% מהציבור בישראל חשוב שהמידע אודות הפעילות שלו באינטרנט לא יועבר לחברות מסחריות. הציבור לא מודע אליו. איסוף דטה. צילום אילוסטרציה: BigStock האם אנחנו יודעים כיצד עוקבים אחרינו? 61% מהציבור מודעים לעובדה שחברות מסחריות אכן עוקבות אחריהם באינטרנט, אך לא יודעים לציין באיזה אופן הדבר נעשה. החברה סיפרה כי "כששאלנו לגבי סוג המידע שנאסף, מתברר כי כ-60% לא היו בטוחים או שלא ידעו, שדטה שהאפליקציות במכשירים שלהם אוספות הוא מידע כמו תמונות, מיקום, הרגלי גלישה, קריאה, קנייה ואפילו הוצאות כספיות". אחת השאלות שבה עוסקים רבים באחרונה, מאז הכריזו על פיצ'ר ההגנה החדש של אפל, היא כיצד פייסבוק תתגבר על כך שלא תוכל לעקוב אחר משתמשים. אחד הרעיונות שעלו ומדברים עליו בתקשורת הוא שאולי בעתיד תהיה לפייסבוק גרסה בתשלום, או – אם נעדיף את הגרסה החינמית – נוכל להשתמש בה, אך נצטרך לאשר מעקב אחרינו ואחר המידע שלנו. הסבר מפורט על פיצ'ר האבטחה החדש של אפל, כולל כיצד מנגנון המעקב עובד, תוכלו לקרוא בכתבת הבלוג של ESET בנדון.

מיקרוסופט (Microsoft), כך לפי דיווחים, החליטה להקפיא את המשך הפיתוח של Windows 10x, מערכת ההפעלה הקלה שלה. ההחלטה על ביטול הפרויקט עדיין אינה סופית, אבל גם 2021 תסתיים בלי שגרסת מערכת ההפעלה הזו, שאמורה הייתה לספק מעין תחרות ל-Chrome OS של גוגל (Google), תגיע לשוק בפועל. הפגישה הראשונה של השוק עם Windows 10x הייתה בשלהי 2019, כשהחברה כיוונה אותה אל המחשב כפול המסכים שהציגה אז, Surface Neo. עם זאת הפרויקט לא התקדם, ובסופו של דבר החליטו בחברה לאפשר את השימוש במערכת הקלה יותר גם במחשבים עם מסך אחד, ולנתק את קשר הפיתוח ל-Neo. אבל גם המהלך הזה לא זכה לדחיפה אמיתית, וההערכה היא שבמיקרוסופט פשוט החליטו על הקצאת משאבי הפיתוח מחדש, כשהענקית מעדיפה להשקיע את כל המאמצים ב-Windows 10 עצמה, שכזכור עוברת עכשיו מסע עיצוב מחדש של כלי מערכת רבים, עם מטרה לשנות את האווירה לתפעול קל ונאה יותר. פרויקט זה נקרא Sun Valley, והוא אמור להיות חלק כבר מגרסת 21H2 של Windows 10. במיקרוסופט לא אישרו את המידע, אבל גם לא שללו אותו.

"בלקברי (Blackberry) החלה לפעול לפני 35 שנים בעולמות של נקודות מכירה, עם מיקוד בחומרה, ומשם עברה לעולם הטלפונים החכמים. החברה הייתה הראשונה להבין שמכשיר הטלפון הוא המשך טבעי לכף היד, לא רק לפנאי – אלא גם בעבודה, עם חיבור לאפליקציות ותוכנות הארגוניות. בשנים האחרונות, לאחר שהפסדנו את שוק הטלפונים הסלולריים, פנינו למקום אותו תמיד הובלנו והיינו הטובים ביותר בו: אבטחת מידע. לא בכדי כל קרטלי הסמים באמריקה הלטינית השתמשו במכשירים תוצרת בלקברי, בשל יכולות האבטחה המעולות שלנו", כך אמרה מיטל בלס, מנהלת אזורית בחברת בלקברי לישראל, טורקיה ואפריקה. "בלקברי", הסבירה בלס, "הייתה מאובטחת אך סגורה – כמו הגן הסגור של אפל (Apple), וכך נשארה בסופו של דבר בלא משתמשים. האבטחה הייתה נר לרגליה, אבל היא לא הייתה מוכנה להתפשר בתחום האבטחה, וזה היה בעוכריה. כעת, הפכנו את החיסרון של אבטחה בלא פשרות – ליתרון". "בלקברי היא ה-CISO הארגוני הלכה למעשה" מיטל בלס, מנהלת אזורית בחברת בלקברי לישראל, טורקיה ואפריקה. צילום: מיטל בלס נכון להיום, לאחר שמונה שנות עבודה מאז המעבר, בלקברי "מחזיקה" את רוב העשירייה הפותחת בכל סקטור, מצב המדגיש את רצינות החברה לעשות כן גם בשוק המקומי. לדבריה, "העולם הטכנולוגי השתנה רבות בשנים האחרונות, וכעת אנו בעיצומה של מגמת האנטרפרייז של הדברים, EOT – הכל מחובר: מהמקרר והטוסטר עד לטביעות אצבע בעבודה. ככל שיותר דברים מחוברים לרשת, יש יותר מקומות בהם הרעים עלולים להיכנס לתוך הארגון. הדבר נכון עוד יותר בעידן "על מנהל האבטחה בארגון מוטל המון לחץ", אמרה בלס. "הוא נדרש לאפשר גמישות, שקיפות וידידותיות למשתמשים, לצד אבטחה ללא פשרות. ראינו כי בזמן שחלק מהעולם היה בחל"ת, מגזר אחד לא היה בחופשה: ההאקרים. הם עבדו הרבה יותר קשה בקורונה, עם מתקפות APT בלא הפסק. מנגד, מנהל האבטחה נדרש לתת פתרון לאיומי הסייבר ההולכים וגדלים, שנהיים יותר ויותר מורכבים. חלפו הימים בהם היה ניתן להסתפק באנטי וירוס מסורתי. יש להתמודד מול מתקפות מתוחכמות בהם נעשה שימוש בכלי פריצה חזקים". "נסתער ונעמיק את החדירה במגזר הפיננסי, הציבורי והממשלתי" בנובמבר 2018, אמרה בלס: "בלקברי רכשה את סטארט-אפ ההגנה על עמדות קצה סיילנס (Cylance) תמורת 1.4 מיליארד דולר במזומן. זאת, כדי לסייע לצפות תרחישי אבטחת מידע והגנת הסייבר ולמנוע פגיעה של איומים שאינם ידועים Zero-day על מכשירי הקצה של המשתמשים. הרכישה הניבה לנו גישה חלוצית לתחום, בשל השימוש של Cylance PROTECT בטכנולוגיית בינה מלאכותית, מדע אלגוריתמי ולימוד מכונה – בקשר לתרחישי הגנת סייבר. הסוכן המתקדם וקל המשקל של סיילנס יושב על נקודת הקצה, פועל באופן עצמאי, ומכיל 100% מהמוח האלגוריתמי, המחליט מה טוב ומה רע עוד לפני שהקובץ הזדוני נפתח, ללא צורך בניתוח התנהגות ואנומליות למיניהן וללא צורך בענן. כמו כן דורש מינימום זיכרון וכוח עיבוד על מנת לפעול. Cylance מנבא ומגן מפני איומים ידועים ובלתי ידועים, ופרוס ביותר מ-15 מיליון נקודות קצה בעולם. הכלי מסוגל לזהות איומים ולנתח אותם 25 חודשים – בממוצע – לפני שהם מופיעים בשטח". "בדרך זו", סיכמה, "אנו נותנים 'פייט' מול כל חברות ה-EDR והאנטי וירוס המסורתיות, החברות מהדור החדש, וכראייה מערכתית וכוללת גם מול מיקרוסופט (Microsoft) ו-VMWare, עם סביבת הגנה מבוססת קונטיינרים. "בלקברי נמצאת בישראל באופן ישיר זה שלוש שנים ומיוצגת על ידי חברת Cloudway, אשר התחילה את פעילות סיילנס בישראל. לבלקברי עשרות רבות של לקוחות, ביניהם בנק ישראל ורוב הבנקים במדינה, רוב חברות הביטוח, חברות היי-טק ולקוחות ביטחוניים על שלל פתרונותיה. נגדיל את היקף הפעילות שלנו השנה בכ-50%. נסתער ונעמיק את החדירה במגזר הפיננסי, הציבורי והממשלתי".

סיסקו ממשיכה את גל הרכישות בישראל והודיעה היום (ג') כי היא קונה את הסטארט-אפ סדונה, שפיתח מערכת ניהול אחודה לספקיות שירות. סכום העסקה לא נמסר, אך בשוק מעריכים אותו ב-400 מיליון דולר – כ-1.3 מיליארד שקלים. זוהי הרכישה ה-16 שמבצעת סיסקו של חברה ישראלית. בסיסקו אומרים כי הם החליטו על הרכישה לאחר שהבינו שתשתיות האינטרנט הנוכחיות לא מותאמות למהפכה הדיגיטלית שעוברת על העולם, ושהסיבה המרכזית לכך היא שרשתות ה-IP ורשתות האופטיקה מתקיימות בנתק מוחלט האחת מהשנייה – ללא ניהול מרכזי, בקרה ואופטימיזציה בין השכבות. לכן, בחברה החליטו לבנות מודל חדש, שמורכב משלושה נדבכים עיקריים: פיתוח סיליקון במהירות של עד 26.6 טרה-ביט לשנייה – שמבוצע במרכז הפיתוח של החברה בקיסריה; אופטיקה – סיסקו התחזקה בתחום באמצעות רכישת Acacia, שמפתחת ממשקים מהירים של עבורה במהירות של 400 ג'יגה-ביט למרחקים עצומים; ומערכות סיסטם – מערכות תוכנה לפישוט, ניהול ובקרה, שלדבריהם מתעצמות עם הרכישה כעת של סדונה. הטכנולוגיה שפותחה בסדונה מאפשרת להתחבר לרשתות תקשורת שנבנו עם מספר רב של טכנולוגיות ויצרנים, ולנהל אותן כתשתית אחודה אחת. בחברה אומרים שהיכולת לראות את רשת כמכלול אחד שלם מהווה יתרון ביכולת לאמץ חדשנות ולהאיץ את תהליכי בניית האינטרנט החדש. סדונה נוסדה ב-2014 על ידי אורי גרסטל, המשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. מנכ"ל החברה הוא יוסי וולינגשטיין. סדונה מעסיקה 43 עובדים במטה שלה בתל אביב – שכולם יצטרפו לסיסקו וימשיכו לעבוד מישראל. בסיסקו אומרים כי שילוב הפתרון של סדונה בפלטפורמה שלה יוצר מערכת שהופכת תשתית המורכבת משכבות רבות ויצרנים רבים לרשת אחת שנשלטת מקונטרולור מרכזי ומבטיחה שירות מלא על גבי כל תשתית (IP, אופטי ורדיו). בנוסף, היא מציעה יעילות תפעולית רבה, פישוט הרשתות והורדת העלות לספקיות השירות – כל זאת באמצעות רשת אחודה. "הבעת אמון של סיסקו בחדשנות הישראלית" אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, אמר כי "אנחנו ממשיכים את גל הרכישות בישראל וקונים סטארט-אפים ייחודיים, תוך הבעת אמון בחדשנות הישראלית ובמוחות המקומיים. יש ברכישת סדונה מסר ברור שלפיו סיסקו העולמית מחזקת את אחיזתה בישראל, עם הרכישה ה-16 במספר". הוא הוסיף כי "סדונה, שמביאה פתרון הוליסטי לאיחוד מערכות ניהול, תהפוך להיות עמוד תווך בפרויקט המרכזי שלנו – יחד עם מרכזי הפיתוח של סיסקו בקיסריה, נתניה ותל אביב, שמפתחים את שכבת הסיליקון, אופטיקה, כלי ניהול ובקרה והגנת סייבר". סיסקו החלה את גל הרכישות שלה בישראל ב-1998, כשקנתה את קלאס דטה תמורת סכום של 50 מיליון דולר. שתיים מהרכישות האחרונות שלה בישראל הן זו של פורטשיפט, שעוסקת באבטחת קונטיינרים, קוברנטיס וענן, שבוצעה באוקטובר האחרון תמורת כ-100 מיליון דולר, והרכישה של קלאודלוק ב-2016, שכשמה כן היא – מציעה מעטפת אבטחה לענן, ונקנתה ב-300 מיליון.

בנק ישראל בוחן בחיוב הנפקה של שקל דיגיטלי, ו-ועדת ההיגוי של הבנק פרסמה היום (ג') מסמך שנקרא "שקל דיגיטלי של בנק ישראל – תועלות אפשריות, טיוטת מודל וסוגיות לבחינה". את המסמך היא ליוותה בקול קורא למשלוח התייחסויות לגבי היבטים רלוונטיים של הנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי על ידי בנק ישראל בעתיד. הבנק המרכזי בוחן מזה זמן רב את נושא המטבעות הדיגיטליים והשלכותיהם האפשריות על הפעילות הכלכלית בישראל, כמו גם הנפקות של מטבעות וירטואליים שבוצעו על ידי בנקים מרכזיים במדינות שונות מאז 2017. הבנק טרם קיבל החלטה סופית האם להנפיק שקל דיגיטלי, אך לאור ההתפתחויות המהירות בכלכלה הדיגיטלית ובעולמות התשלומים, והעיסוק של בנקים מרכזיים מובילים בנושא, הוא החליט להאיץ את המחקר וההכנה לקראת הנפקה אפשרית שכזו. במסמך שפורסם נכתב ששקל דיגיטלי יכול להניב תועלות שונות למשק הישראלי, אך הנפקתו כרוכה גם בסיכונים. בבנק אומרים כי הם מכינים תוכנית פעולה, כדי להוציא את הנפקת השקל הדיגיטלי לפועל במקרה שהוא יגיע למסקנה שהתועלות מהמהלך עולות על העלויות והסיכונים הפוטנציאליים. התועלות מהנפקת מטבע שכזה, שאותן מציינים בבנק, הן: יצירת אלטרנטיבה נוספת, יעילה, מתקדמת ובטוחה לאמצעי התשלום הקיימים והחדשים בעידן הדיגיטלי; יצירת תשתית חדשנית, שתבטיח את התאמת מערך התשלומים לצרכים של הכלכלה הדיגיטלית העתידית; הבטחת היתירות של מערך התשלומים ותפקודו התקין בעת חירום או תקלה; יצירת תשתית יעילה וזולה לתשלומים חוצי גבולות; שמירת האפשרות של הציבור לעשות שימוש באמצעי תשלום דיגיטלי, תוך שמירה על רמה מסוימת של פרטיות;; ותמיכה במדיניות הממשלה לצמצום השימוש במזומן ולמאבק בכלכלה השחורה. המסמך – בעקבות השינויים המשמעותיים בעולם התשלומים המסמך מתווה, בקווים כלליים, טיוטת מודל למטבע דיגיטלי של בנק ישראל. בבנק מבקשים להדגיש כי המסמך לא מייצג החלטה בדבר המאפיינים של השקל הדיגיטלי, אם יונפק. הטיוטה מהווה בסיס לדיון ובחינת חלופות על ידי צוותי העבודה העוסקים בנושא בבנק ישראל, ותשמש גם בסיס לדיון בקהילה המקצועית בישראל אודות המאפיינים הנדרשים לשקל הדיגיטלי. בשנים האחרונות מתחוללים שינויים משמעותיים בקצב מהיר בשוק התשלומים בישראל ובחו"ל. אמנם, אין בנק מרכזי של מדינה מפותחת שהודיע על החלטה להוציא לדרך פרויקט שבסופו הוא ינפיק מטבע דיגיטלי, ובמדינות רבות הבנקים המרכזיים נאבקים בביטקוין ובמטבעות הדיגיטליים האחרים. אולם, בנקים מרכזיים רבים הגבירו באופן משמעותי את המחקר התיאורטי ואת הבחינה המעשית של האפשרות להנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי כאמצעי תשלום שישמש את הציבור הרחב, לצד אמצעי התשלום הקיימים. בין הבנקים האלה ניתן למצוא את הפדרל ריזרב האמריקני, שכבר מדבר על דולר דיגיטלי, ויוזמה של בנקים מרכזיים מרחבי העולם שמבצעת מחקר בנושא – בהם אלה של בריטניה, סין ושבדיה. מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, הגדיר את המסמך של בנק ישראל "התקדמות משמעותית בעולם הפיננסי הישראלי. אנחנו מקווים שעם המסמך הזה תמה מדיניות הדחייה של מטבעות דיגיטליים מבוזרים, שננקטה על ידי הנהלות קודמות של המוסד. אמצעי תשלום דיגיטליים הם גשר לעולם הפיננסי החדש של מטבעות דיגיטליים ואפליקציות פיננסיות מבוזרות, ועשוייים להביא חדשנות 'משבשת' אל שווקי הפיננסים הישראלי והעולמי, המשוועים לתחרות ולניעור".

אחד ה-"ציבורים" שהרוויחו – ומאוד – משנת הקורונה היו ההאקרים. אלה הגדילו באופן אקספוננציאלי את מספר התקיפות ואת מגוון הסוגים שלהן. בחודשים האחרונים ראינו כמה וכמה אירועים גדולים, כגון מתקפת סולארווינדס, שהשפיעה השפעה רחבה על המגזר הציבורי וארגונים פרטיים, החדירה לשרתי אקסצ'יינג' של מיקרוסופט ומתקפה שהתגלתה לפני פחות משבוע – שאיימה על משק האנרגיה העולמי. במקרה האחרון, אגב, ההאקרים עשו דבר לא שגרתי בעליל והתנצלו עליה. ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. צילום: ראובן קופיצ'ינסקי "במהלך שנת הקורונה גבר מאוד המעבר לדיגיטל – של צרכנים ושל ארגונים", אמר ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח – מרכז המו"פ של החברה בישראל – באירוע עיתונאים שהחברה ערכה הבוקר (ג') בבניין החדש של המרכז בהרצליה. לדבריו, "ככל שעוברים יותר לדיגיטל יש יותר ויותר וקטורים של איומים". הוא הביא כמה נתונים: "עלות פריצת דטה לארגון היא ארבעה מיליון דולר בממוצע והעלות הכללית של מתקפות סייבר למשק העולמי עמדה ב-2020 על שמונה טריליון דולר – 8% מהיקף כלל הכלכלה העולמית, שעמד על 100 טריליון. בנוסף, חל זינוק במספר הרשומות שנגנבו בתקיפות: אם ב-2017 הנתון עמד על שישה מיליארד, ב-2020 הוא הגיע ל-37 מיליארד. כמו כן, כמות הכופרות רשמה עלייה מטאורית של 750% מאז 2016, כאשר היא זינקה במיוחד בתקופת הקורונה". ככלל, אמר ד"ר סיימון, "לארגון לוקחים 101 ימים כדי להבין שהוא נפרץ, והטיפול בפריצה יכול להימשך עד חודשים. יותר מ-88% מהארגונים מבינים שסייבר זה אישיו". "מאוד זול לבצע פריצת סייבר: פחות מדולר לפריצה פר מכשיר; שליטה עולה בין 0 ל-2,000 דולר; מניעת שירות מאתר – 100 דולר ליום, 327 לשבוע ו-766 לחודש; מתקפת Sphere Phishing עולה 1,000 דולר; ומתקפת יום אפס – עד ל-350 אלף דולר", הוסיף. מה צופן העתיד? ד"ר סיימון ציין תחזיות לגבי העתיד הקרוב – והקצת פחות קרוב: "אנחנו הולכים לעולם שונה, כאשר בין 2015 ל-2025 תהיה הכפלה של מספר הגולשים באינטרנט ועד 2030 הנתון יגיע ל-7.5 מיליארד. עד 2025 יהיו 50 מיליארד מכשירים מחוברים וכמות הדטה תקפוץ פי 50. התחום שעומד לצמוח באופן הכי משמעותי הוא האינטרנט של הדברים". חלק הולך וגובר ממתקפות הסייבר הן מה שקרוי מתקפות מדינתיות – כאלה שמבצעות מדינות מסוימות או קבוצות שהן שלוחות שלה – וגם הן הולכות לצמוח. השחקניות הדומיננטיות בסוג מתקפות זה הן רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה, וארצות הברית היא הקורבן של מרביתן – 65%. ישראל נמצאת במקום נמוך ברשימת המטרות. דטה סנטר של מיקרוסופט. בקרוב בישראל. צילום: יח"צ אזור ענן בישראל מיקרוסופט הודיעה בתחילת 2020 שתפתח דטה סנטר ואזור ענן בישראל עוד בשנה הנוכחית. אלא שבחודש שעבר היא דחתה את הפתיחה לתחילת השנה הבאה – 2022. גם AWS, אורקל וגוגל הודיעו על פתיחת דטה סנטר ואזור ענן בישראל, וכולן עשו זאת סביב מכרז הענן הממשלתי נימבוס. אלא שמיקרוסופט הפסידה במכרז, ומעוניינת לעתור נגד ההפסד. המדינה דחתה את בקשתה להארכת מועד של 45 יום להגשת העתירה, ובימים אלה תלויה ועומדת בבית המשפט עתירה של החברה להורות לה לקבל את הבקשה. איציק צלף, מנהל האבטחה של מיקרוסופט בישראל. צילום: יח"צ לדברי איציק צלף, מנהל האבטחה של מיקרוסופט בישראל, אחד היתרונות של פתיחת אזור ענן ודטה סנטר מקומיים הוא "הגברת הריבונות הדיגיטלית של ישראל. יתרון נוסף הוא שניתן כאן מענה לרגולציה שיש על חלק גדול מהארגונים, שמחייבת שהדטה שלהם יישאר בישראל (למשל, ארגונים מהמגזרים הביטחוני והפיננסי – י"ה). כמו כן, עצם זה שכל המנגנונים החכמים יעבדו מישראל משחרר המון מגבלות. ארגונים שיש להם מגבלות לצאת לענן הציבורי נדרשים להבין מה הם יכולים להעביר אליו ומה לא. דטה סנטר מקומי יעזור להם בכך. בנוסף, רבים ממוצרי האבטחה של מיקרוסופט מפותחים בארץ, והתפיסה שלה היא שחשוב שהמו"פ יהיה קרוב ללקוח". לא רק תוכנה מרכז המו"פ הישראלי של מיקרוסופט הוא הראשון שהחברה הקימה מחוץ לארצות הברית – עוד בתחילת שנות ה-90'. קצת לפני הקורונה היא עברה לבניין חדש ברחוב אלן טיורינג (כמה סמלי – טיורינג נחשב לאבי המחשוב המודרני) בהרצליה, כאשר מרכז המו"פ – מיקרוסופט טכנולוג'י סנטר שמו – משתרע על פני 400 מ"ר, כולל 30 קבוצות מו"פ של מוצרים ומעסיק מעל 2,000 מהנדסים. אחד התחומים המרכזיים שהחוקרים והמפתחים של מיקרוסופט בישראל מתעסקים בו הוא סייבר: חלק ניכר ממוצרי הסייבר של הענקית מרדמונד מפותחים במרכז, ומשרתים לקוחות ממדינות שונות וממגזרים שונים. שני לקוחות מעניינים במיוחד הם צבא ארצות הברית, שהשקיע 22 מיליארד דולר ברכישת משקפי הולולנס של החברה, ובית החולים שיבא בתל השומר, שפיתוחים של מיקרוסופט סייעו לו לטפל בחולים ולהדריך עובדי צוות רפואי, בהדרכות שהועברו על ידי רופאים שהיו מבודדים בבתיהם. איתי אהרונוב, מנהל פתרונות בכיר במיקרוסופט ישראל. צילום: עיבל רונן ככלל, מיקרוסופט הרחיבה בשנים האחרונות את תחומי העיסוק שלה מהתוכנות המוכרות לעולמות כגון הענן, האינטרנט של הדברים – והסייבר. החברה משווקת את עצמה כגדולה ביותר בעולם בתחום הסייבר: היא רשמה בשנה החולפת הכנסות של 10 מיליארד דולר מהתחום, לטענתה – יותר ממק'אפי, סימנטק ופאלו אלטו ביחד. כמו כן, בעוד שחברות אבטחה רבות מציעות מוצרים "נישתיים" – לאחד מרכיבי המחשוב שעל הארגון להגן עליהם, מיקרוסופט מציעה פתרון הוליסטי. "התוקף מסתכל על כל המחשוב הארגוני, בעוד שמנהלי אבטחה רבים רגילים להסתכל על כל נישה – ענן, תחנות עבודה וכדומה – ולתת לה פתרון. זאת טעות – בעולם החדש לא ניתן להסתמך עוד על אמצעי האבטחה המסורתיים", אמר איתי אהרונוב, מנהל אבטחה בכיר במיקרוסופט ישראל. כאלטרנטיבה לכך הגו בחברה את תפיסת ה-XDR (ר"ת Extended Detection and Response – זיהוי ותגובה מורחבים). "ה-XDR מבוסס על התפיסה שמיקרוסופט מנסה להוביל – הסתכלות על הארגון כמקשה אחת. זה מקשה על ההאקרים להיכנס לארגון", ציין אהרונוב. הפתרון מגן על משתמש הקצה ועל התשתיות הארגוניות – און-פרמיס ובענן. "יש שלושה דברים חשובים בעולמות ה-XDR: אינטליגנציה – מחקר, בינה מלאכותית ומודיעין; אוטומציה – צמצום הזמן לגילוי מתקפות ולטיפול בהן; והכי חשוב – חיבור ואינטגרציה בין הרכיבים השונים בארגון", אמר.