בריאן קרזניץ', שהיה מנכ"ל אינטל בין 2013 ל-2018, לא פוטר עקב הרומן שניהל עם אחת מעובדות החברה – או לפחות זו לא הייתה הסיבה המרכזית, כי אם בגלל התנהלות אישית בעייתית והתעמרות בעובדים – כך לפי תחקיר שפורסם בבלומברג לפני ימים אחדים. אלה סייעו לערעור בשנים האחרונות במעמדה של אינטל כמובילת שוק. אינטל פיטרה את קרזניץ' ביוני 2018 באופן מיידי, עקב מה שהיא כינתה "מערכת יחסים בהסכמה". מחליפו היה בוב סוואן, שעזב את התפקיד לפני חודשים אחדים ובמקומו מונה פט גלסינגר, לשעבר מנכ"ל VMware. אלא שלפי התחקיר, אינטל גילתה סבלנות לרומנים דומים בעבר, ומנהלים בכירים בחברה סבורים שהסיבה האמיתית לפיטורים היא שנמאס למועצת המנהלים שלה מהיחס של קרזניץ' לכפופים אליו. "פ****ג שיט, אין לך ביצים מ*****ת" הכתבה של בלומברג מביאה כמה דוגמאות להתנהגות הבעייתית של קרזניץ'. אחת מהן היא העובדה שכבר במפגש הראשון עם הבכירים בחברה, הוא אמר שהוא "לא אוהב אנשים באופן כללי". במקרה נוסף, אייקה אוונס, שניהלה את עסקי המובייל של אינטל והייתה אחת הנשים הבכירות בתעשיית השבבים, פנתה לקרזניץ' בטענה שהמעבר של ייצור של מרכיב מרכזי של אינטל אליה ממפעלי TSMC לא יעבוד, ושעליה להשאיר את הייצור במפעלי החברה הטיוואנית. אוונס הייתה אחראית על ביצוע המעבר ונימקה את המסקנה שלה במצגת מפורטת בת שלוש שעות, שאותה הציגה לקרזניץ', כמו גם לאנדי ברייאנט, יו"ר החברה, ול-10 מנהלים בכירים נוספים בה. בתגובה, על פי המתואר בכתבה, קרזניץ' הניף את ידו באוויר, דפק באגרופו על השולחן וצעק: "פ****ג שיט, אייקה אוונס – את לא מבינה את אינטל ואין לך ביצים מ*****ת". היא בחרה שלא להתעמת עם הבוס שלה והשיבה לו: "אתה צודק". במקרה אחר, שאירע בתחילת 2015, הזהיר אחד ממהנדסי החברה את קרזניץ' שהדור הבא של המעבדים שלה, שהיה אמור להיות מבוסס על ייצור בליתוגרפיה של 10 ננו-מטר ולצאת ב-2017, כבר נמצא באיחור של חצי שנה. לפי אותו מהנדס, התגובה של המנכ"ל הייתה דומה לזו שנתן לאוונס. בסופו של דבר, האיחור לא היה של חצי שנה, כי אם של שלוש שנים, ואינטל השיקה את מעבדי ה-10 ננו-מטר שלה רק בשנה שעברה. העיכוב במעבר של אינטל לייצור ב-10 ננו-מטר לא היה הדבר היחיד שעמד בעוכריה של החברה בשנים האחרונות. עוד קודם לכן, תחת הנהלתו של פול אוטליני, אינטל לא השכילה להיכנס בזמן לשוק הסמארטפונים והפסידה את החוזה לפיתוח מעבדים למכשירי ה-iPhone של אפל. כך או כך, עם עזיבתו של קרזניץ' היו חילופים רבים בשדרת ההנהלה של אינטל: כמה מהם, כולל הנשיא, רנה ג'יימס, הועזבו, ואחרים עזבו בעצמם, בהם דדי פרלמוטר ורוני פרידמן הישראלים. הכתבה עוסקת גם בעיכוב של אינטל לעבור לייצור ב-7 ננו-מטר: היא הצהירה באחרונה, עם פרסום התוצאות הכספיות הרבעוניות שלה, ש-"עם התרחבות המעבר ל-10 ננו-מטר, המעבר למוצרי 7 ננו-מטר מתאחר לעומת התחזיות הקודמות". הצהרה לקונית שכזאת אולי לא אומרת הרבה למי שאינו מומחה, אבל היא שווה הרבה כסף. משמעותה היא, הלכה למעשה, שאינטל לא תעבור לייצור בליתוגרפיה החדשה ב-2021, שהוכרזה כדד ליין, ותמשיך לייצר בליתוגרפיה הישנה יותר והיעילה פחות.

החשב הכללי במשרד האוצר הודיע לחברת יהודה טל תקשורת (YTCOM), שבבעלות איש העסקים ניר שאול, על זכייתה במכרז להפעלת שירות POC (ר"ת Push to talk over cellular). מדובר במכרז לאספקת מכשירי PTT לעובדי המדינה. ההודעה על ההחלטה נמסרה ביום ה' האחרון, לאחר שהחשב הכללי החליט, בצעד די חריג, לבטל את זכייתה של מוטורולה סולושנס, שהוכרזה כבר בשנה שעברה. כמו כן, הוא החליט לחלט ערבות כספית שהפקידה החברה כחלק מתנאי המכרז. במכרז המקורי התמודדה גם פרטנר, שהייתה אמורה לזכות בו אבל ויתרה על הזכייה, ולכן זו הועברה למוטורולה סולשנס – שכאמור נפסלה. זכייתה של מוטורולה סולושנס בוטלה לאחר שהחשב הכללי קבע שהיא לא עמדה בתנאי המכרז. במסגרת המכרז, היא הייתה הייתה אמורה לספק גם מכשירים פיזיים, שיתחברו למערכות הטלפונים – ולפי החשב לא עשתה כן. מהחברה נמסר בתגובה כי "איננו מתכוונים למסור פרטים על המכרז. אנחנו מאחלים הצלחה לחברה הזוכה". מהו המכרז? מדובר במכרז לאספקת מכשירי POC לכל משרדי הממשלה ולגופים ציבוריים נוספים כגון הכנסת, לשכת נשיא המדינה וארגונים ממשלתיים. מדובר בשירות שיחה בלחיצה, שלמעשה הופך את מכשיר הסלולר למכשיר קשר. במסגרת המכרז, יהודה טל תקשורת תספק למשרדי הממשלה ויחידות הסמך את מערכת התקשורת Easy Talk, שמהווה רשת קשר ארצית חכמה, המבוססת על תשתית רשת סלולרית ו/או דיגיטלית. הפתרון כולל מגוון שירותים חכמים, בהם קשר מהיר (PTT) על גבי מכשירי סלולר חכמים או מוקשחים המוגנים מפני התפוצצות, שידור מצוקה חכם למערכת Dispatch (מערכת הפועלת כעמדת שליטה ראשית לכל מכשירי הקשר של הארגון), אפליקציות מיקום, העברת הודעות וקבצים למנוי או קבוצה, כיסוי ארצי ועולמי, יכולת חיבור והתממשקות בין מערכות קשר אנלוגיות, דיגיטליות (DMR) וסלולריות (POC), ושמירה ואיסוף נתונים ממכשירי הקצה. מנהלי יהודה טל תקשורת זומנו למשרדי מינהל הרכש בחשב הכללי במשרד האוצר כדי לקבל באופן רשמי את כתב הזכייה.

הניסיון להתאגדות עובדים במחסן של אמזון (Amazon) בבסמר, אלבמה, נכשל. המחסן מעסיק כ-5,800 עובדים. מתוכם רק 3,125 בחרו להצביע בכלל בנושא ארגון האיגוד. מבין המצביעים, 1,798 הצביעו נגד הצטרפות להתאגדות, שהייתה אמורה להתרחש תחת איגוד העובדים האמריקני המכונה RWDSU (ר"ת The Retail, Wholesale and Department Store Union), שהוא מהגדולים במדינה, ומארגן את עובדי הקמעונאות, הסיטונאות וחנויות הכלבו בארה"ב. רק 738 עובדי אמזון ב"מרכז ההגשמה" באלבמה הצביעו בעד ההליך, שכאמור לא יצא כעת אל הפועל. עקב הקורונה, הצבעת העובדים התקיימה דרך הדואר במהלך החודשים פברואר ומרץ השנה. לפניה ולאורכה, לפי דיווחים שונים בתקשורת ואף על פי התייחסות של מנהיגים פוליטיים בארה"ב, כמו הסנאטור ברני סנדרס ואפילו הנשיא הנכנס ג'ו ביידן עצמו – אמזון העלתה התנגדויות למהלך שניסו חלק מהעובדים להניע, ואפשר שממש חיבלה בו, לכאורה. גם נשיא RWDSU, סטיוארט אפלבאום, שמכיר היטב את המקרה ואת שלל ההתרחשויות סביבו, מאמין בכך ומתכנן לערער על התוצאה הסופית בטענה כי החברה הפריעה להליך האיחוד. העובדים מועסקים בתנאים חמורים? מחסן של אמזון. צילום אילוסטרציה: BigStock "הפריעה לחופש הבחירה של העובדים" אבל עוד לפני הערעור, התוצאות קוברות למעשה ניסיון עיקש להתארגנות עובדים שנמשך חודשים ארוכים, משך תשומת לב לאומית, ושלו היה מצליח היה מביא לאיחוד הראשון במתקן אמזון בארצות הברית. פעילים ומנהיגים פוליטיים שתמכו במאמץ לאיגוד העובדים חזרו בעבר ואף כעת על חששות שהסיבה לכישלון הייתה לחץ גבוה שהפעילה המעסיקה העוצמתית על העובדים, שנמצאים, לטענת המבקרים, כל הזמן במעקב. אמזון מצידה טענה וטוענת כי הרוב פשוט אינו רוצה איגוד, ושהסיבה לכך היא שלעובדים יש הטבות ומשכורת מעל הממוצע במשק. יוזמי האיגוד אמרו כי יחלקו על התוצאה משום שאמזון "יצרה אווירה של בלבול, כפייה ו/או פחד מנקמה, ובכך הפריעה לחופש הבחירה של העובדים". נזכיר כי ענקית הטכנולוגיה אכן ניסתה ביתר שאת למנוע את ההתאגדות באלבמה. תחילה היא פנתה למועצה הלאומית ליחסי עבודה בארה"ב, ה-NLRB – אשר תמכה בעובדים מראשית כוונתם להתאגד – וביקשה לעצור את ההצבעה, בתוך הישענות על סוגיית התנהלותה בדואר (בשל הקורונה) במקום כהצבעה פיזית, ובטענה כי זו לא קבילה לצורך המהלך התקין. אלא שה-NLRB דחתה את הניסיון לסכל את ההתאגדות, והתירה את ההצבעה, שהחלה ב-8 בפברואר. למעשה, מארגני האיגוד באמזון הצביעו על מהלכים רבים מספור מצידה בניסיון לסכל את המהלך, החל מאתר נגד איחוד שיצרה אמזון, וכלה בהחלפת רמזורים ליד המרכז, שגם מאחוריה לטענתם עומדת האג'נדה הנסתרת של ה"בוסית" שלהם נגד ההתאגדות. בהמשך קמה אפילו קבוצה של יותר מ-70 משקיעים של אמזון והתערבה בפרשה, כשהיא דורשת מענקית הקמעונאות אונליין להפסיק להפריע להצבעה על ההתאגדות של מועסקי המחסן באלבמה, כך על פי דיווח של הפייננשל טיימס. האיש העשיר בעולם. ג'ף בזוס, המייסד והמנכ"ל של אמזון. צילום: סטיב ג'ורבטסון, מתוך ויקיפדיה האם ההצבעה מוכיחה שזה רצונם הכן של העובדים? אמזון וקבוצות עסקיות אחרות צהלו על ההחלטה שקיבלו העובדים, ואמרו כי עובדי המחסנים קיבלו הזדמנות לשקול את היתרונות והחסרונות של חברוּת באיגוד עובדים – והצביעו נגד. פעילים בתחום זכויות העובדים טוענים כי תוצאות ההצבעה מדגימות עד כמה לא הוגנים התנאים לארגון עובדים ותנאיהם, ומדגישים את הצורך בכך שהקונגרס יחיל רפורמה בחוק העבודה האמריקני. בית הנבחרים העביר בחודש שעבר חקיקה כזו – חוק הגנת הזכות להתארגן (PRO) – אך נראה כי הצעת החוק לא תצליח לצלוח גם את הסנאט ולא תתגבש לכדי חוק פעיל. "החוק הכשיל את העובדים", אמר בנימין זאקס, פרופסור למשפט עבודה בבית הספר למשפטים בהרווארד, שצוטט על ידי סוכנות AP. "החוק מעניק למעסיקים יותר מדי מרחב להתערב ביכולתם של העובדים לבחור בבחירות להצטרף לאיגוד. הבחירה צריכה להיות עבור העובדים, ולא משהו שהמעסיקים אמורים לקבל". לפי הביזנס אינסיידר, אמזון התייחסה לסברה שהיא שחיבלה בהצבעה בהצהרה לתקושרת בה כתבה: "קל לחזות שהאיחוד יגיד שאמזון ניצחה בבחירות האלה כי הפחדנו את העובדים, אבל זה לא נכון. העובדים שלנו שמעו הרבה יותר הודעות נגד אמזון מצד האיגוד, קובעי המדיניות וכלי התקשורת ממה ששמעו מאיתנו". מי שמסנגרים על אמזון מציינים כי החברה משלמת 15.30 דולר לשעה בממוצע לעובדי המפעל בבסאמר – יותר מכפול משכר המינימום הנהוג באלבמה – וכן מציעה להם שירותי בריאות והטבות אחרות. ואולם דיווחים רבים – כולל אחד דרמטי במיוחד בו סיפרו עובדים (המקרה המסוים נהגי אמזון) כי הם נאלצים "להשתין בבקבוקים" במהלך משמרותיהם, כיוון שהזמן כה דחוק עד שאינו מאפשר הפסקה להליכה לשירותים – ממשיכים להבהיר שאמזון אינה מעסיקה אלטרואיסטית שטובת עובדיה בראש מעייניה. כמו כן נשמעו דיווחים ספציפיים על תנאי העבודה במרכז ההגשמה שניסה להתארגן – באחרונה הגיעה לדיון מיוחד בסנאט ג'ניפר בייטס, עובדת במחסן אמזון בבסמר. בעדותה בסנאט סיפרה העובדת כי על אף הכינוי הציורי שהעניקה אמזון למחסניה, "מרכזי הגשמה" – בהם מגשימים לפי תפישת ענקית הטכנולוגיה משאלות של צרכנים – השכר שלה (בשווי כ-15 דולר לשעה, שהוא כאמור שכר המינימום הגבוה מהנהוג בארה"ב, ושעל הנהגתו מתגאה במיוחד אמזון) כמעט לא מפצה על התנאים הקשים שחוותה בעבודתה. "התורנויות ארוכות, הקצב מהיר במיוחד", סיפרה בייטס לוועדה, "כל הזמן עוקבים אחריך ומפקחים עליך – נראה שהם חושבים שאתה עוד מכונה". בעדותה בפני ועדת התקציב של הסנאט באמצעות ועידת וידיאו, פירטה בייטס גם את התנאים במפעל, שהובילו את עובדיו לנסות ולהתאגד: שתי הפסקות בנות חצי שעה כל אחת, במהלך משמרות של 10 שעות; ניטור מתמיד; המעליות במחסן בן ארבע הקומות משמשות רק לסחורה; החברה מתקשרת עם העובדים אך ורק באמצעות הודעות בנייד, או דרך אפליקציה. "אחרי שלושה ימים כבר הייתי כאובה", הרחיבה בייטס את טענותיה. "הסתכלתי סביב וראיתי שזה לא רק אני. דיברתי על כך עם אחותי, שעבדה שם גם אז, והיא פשוט אמרה לי 'זה רק מחמיר'". יצוין כי על אף תנאי ההעסקה החמורים שמצטיירים מדיווחיהם של עובדי הענקית מסיאטל בארה"ב ואף ברחבי בעולם, ג'ף בזוס, המייסד והמנכ"ל של אמזון, הוא האיש העשיר בתבל, והחברה שלו – אחת המצליחות והמכניסות בעולם בכלל ובתחום הקמעונאות בפרט.

CMS, מחברות ההפצה הוותיקות והגדולות בישראל ו-Added Value Distributer, מונתה כמפיצה רשמית על ידי קווסט (Quest), יצרנית תוכנה גלובלית מובילה, עם מעל 135 אלף לקוחות מכל תחומי התעשייה. קווסט נותנת מענה לאתגרים הטכנולוגיים של ימינו, כגון ניהול תשתיות מידע, מעבר לענן ופתרונות אבטחת מידע מתקדמים. בשנים האחרונות היא מגדילה באופן תדיר את נוכחותה בישראל – דבר שמתבטא בגיוס עובדים, בצמיחה העסקית ובהשקעה הכוללת של החברה בשוק הישראלי. קווסט הינה שותפת פיתוח ISV ותיקה ובכירה של מיקרוסופט ושניים ממוצרי הדגל שלה בתחום הענן – ה-Foglight וה-SpotlightCloud – מפותחים ממרכז הפיתוח שלה בחולון. לדברי יוסי כהן, מנכ״ל CMS, "החיבור עם קווסט מאפשר לנו להמשיך לחדש, להציע ולהביא לשוק הישראלי את הטכנולוגיות המובילות, המתקדמות והנכונות ביותר לצרכים העסקיים והטכנולוגיים של המחר. הודות לניסיון רב השנים של CMS בעולמות הניהול וההגנה על המידע, בין היתר כמפיצה של מוצרי סופוס, וריטאס, מיקרוסופט ועוד, אנחנו יכולים לנתח לאפיין ולהוביל לפתרונות מתאימים יחד עם השותפים והאינטגרטורים שלנו, ולתת מענה מושלם לצרכים של הלקוחות שלהם עם מוצרי קווסט. במקרה זה, מאחר שחלק מהפתרונות מפותחים בישראל, יש לנו יתרון גדול מאוד עם היצרן בפיתוח רמת מומחיות גבוהה, וכן מתן שירות ומחיר תחרותיים". גיל באומל, מנהל פעילות קווסט בישראל. צילום: דני שביט גיל באומל, מנהל פעילות קווסט בישראל, אמר כי "אנחנו שמחים להכריז על חתימת הסכם ההפצה עם CMS ורואים זאת כביטוי נוסף להמשך הצמיחה שלנו, העמקת פעילותנו עם השוק הישראלי, חיזוק הנראות והגדלת מספר הלקוחות והשותפים. התקופה הקרובה משמעותית מאוד לחברות רבות, שרואות את עתידן העסקי במיגרציה לענן, וקווסט, שקיבלה הכרה מגרטנר כספק התוכנה המקיף ביותר לתחום זה במשפחת מוצרי מיקרוסופט, תוכל לסייע להם במעבר קל, נכון ומהיר יותר לענן. עם הצטרפותה אלינו, CMS תוכל לסייע ללקוחותיה ושותפיה לעמוד ביעדים העסקיים שהציבו לעצמם, בתחום ניהול והגנה על תשתיות מידע ומודרניזציה של תשתיות מיקרוסופט". CMS מפיצה בישראל יצרנים מהמובילים בעולמות ה-IT ותשתיות המחשוב, בהם מיקרוסופט, לנובו, דל טכנולוגיות, אינטל, וריטאס, סופוס, אדובי, אקרוניס, איטון, מקסל, אלקטל וזירוקס. לדברי כהן, "אנחנו מעניקים למשווקים שלנו ערכים מוספים ומעשירים את הידע שלהם בנגזרות העסקיות והמקצועיות של כל אחד ואחד מהמותגים שאותם אנחנו משווקים. הדבר מתקיים באופן שוטף, על בסיס קבוע ובאמצעות קורסים, שולחנות עגולים, ליווי שוטף בעסקאות, תמיכה שיווקית ויצירת הזדמנויות מכירה חדשות. אין ספק שהיצע מותגים רחב יחד עם ניסיון ומקצועיות רבים תחת מעטפת של יחס אישי למשווקים יסייעו לכולם בצמיחה מואצת ויהפכו את 2021 לשנה טובה יותר. אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר עוד היום, על מנת שנוכל לסייע לכם וללקוחותיכם באתגרי המחר. כמו שאומר הסלוגן של קווסט: When Next Meets Now".

חברת נרולינק (Neuralink) של אילון מאסק מפתחת ממשק מוח-מכונה ניתן להשתלה, במטרה לסייע לאנשים משותקים להפעיל התקנים באמצעות המוח, ובעתיד גם את האיברים המשותקים. בציוץ של מאסק בטוויטר הוא כתב: "המוצר הראשון של נרולינק יאפשר לאדם עם שיתוק להשתמש בסמארטפון באמצעות מוחו אפילו מהר יותר ממי שמשתמש באגודליו". בציוץ נוסף, הסביר מאסק, כי "הגירסאות הבאות יאפשרו להסיט אותות מנרולינק במוח לנרולינק בצומתי עצבים של תנועה וחישה בגוף, ובכך לאפשר, למשל, למשותקי רגליים ללכת שוב". Later versions will be able to shunt signals from Neuralinks in brain to Neuralinks in body motor/sensory neuron clusters, thus enabling, for example, paraplegics to walk again — Elon Musk (@elonmusk) April 9, 2021 הציוץ של מאסק פורסם בעקבות סרטון בשם "MindPong" שפרסמה החברה, של קוף, פייג'ר שמו, שמשחק במשחק הווידיאו פונג בעזרת מוחו בלבד. במוחו של פייג' הושתלו שני התקנים של נרולינק – האחד בקליפת המוח השמאלית האחראית על התנועה של פלג הגוף הימני, והשני בקליפת המוח הימנית, השולטת על פלג הגוף השמאלי. סרטון MindPong שפרסמה נרולינק ביו-טיוב ההתקן המושתל, N1 Link, כולל את 1,024 האלקטרודות של החברה של שידור מידע עצבי. "MindPong הוא הדגמה ראשונית של פוטנציאל היכולות של N1 Lind", ציינה החברה. החברה מתכננת להמשיך לפתח את ההתקן כדי לסייע לאנשים עם הפרעות או נכויות עצביות. לדבריה, ההתקן יכול לשמש כדי לשקם תנועתיות פיזית. "כדי להשיג זאת, נשתמש ב-Link כדי לקרוא אותות במוח ונשתמש בהם כדי לגרות עצבים ושרירים בגוף, ובכך לאפשר לאדם לשלוט שוב באיבריו". היעד של החברה הוא "לבנות מערכת קלינית של ממשק מוח-מכונה, שתהיה אלחוטית וניתנת להשתלה, שהמשתמשים יוכלו לתפעלה בעצמם ולקחת אותה עימם לכל מקום שהם הולכים. ההתקן מושתל בצורה שטוחה ונטען אלחוטית, כך שהתחושה היא נורמלית לחלוטין", ציין מאסק.

פחות מיממה לאחר שהכריזה על הפעלת צנטריפוגות מתקדמות, מערכת החשמל במתקן הגרעין בנתאנז שבאיראן נפגעה חלקית בשל תקלה, כך הודיעה הבוקר (א') סוכנות הידיעות האיראנית. בהרוז קמלבנדי, דובר הסוכנות, ציין כי באירוע לא היו נפגעים, כמו גם שאין חשש לדליפה של קרינה, וכי נסיבות המקרה נחקרות. המילה שבה נעשה שימוש בשפה הפרסית לתיאור המקרה בטלוויזיה הממלכתית משתמעת כ"תאונה" וגם כ"תקרית". הסוכנות לא הכבירה בפרטים בנושא והודיעה, כי אנשיה "חוקרים את הנסיבות". חסן רוחאני, נשיא איראן, הודיע אתמול (ש') כי המדינה החלה בהפעלת צנטריפוגות מדגם IR-6 באותו המתקן. זאת, במסגרת "יום הגרעין" שנחגג במדינה. נאומו של רוחאני שודר בטלוויזיה הממלכתית במדינה, לצד המגעים לחידוש הסכם הגרעין עם טהרן המתגרענת. על פי רוחאני, איראן מפתחת גרעין אך ורק לטובת מטרות אזרחיות. זאת, למרות שהסרכזות (צנטריפוגות) שנחנכו בנתאנז הן בעלות יכולות להעשרת אורניום באופן מהיר ואיכותי יותר מהצנטריפוגות מהדגם הישן יותר שברשותה. במסגרת הפעלת הסרכזות, הוזרק להן האורניום והחל תהליך של סיבוב מהיר שלהן. מאז שדונלד טראמפ, נשיא ארה"ב לשעבר, נטש את הסכם הגרעין האיראני בשנת 2018, איראן לא נקטה צעדים כלשהם עם האורניום שלה. סטוקסנט 2? ביולי האחרון שריפה פרצה במתקן הגרעין בנתאנז שבאיראן, וזו נגרמה בשל מתקפת סייבר ישראלית, כך אמרו פקידים בכירים באיראן לסוכנות רויטרס. ישראל או ארה"ב לא הואשמו רשמית בתקיפה, אך הגנרל גולאם רזא ג'לאלי, ראש ארגון ההגנה האזרחי של איראן, אמר כי "אם יוכח כי הותקפנו, איראן תבצע פעולת תגמול נגד כל מדינה שתבצע פיגועי סייבר באתרי הגרעין שלה". את הפיצוץ המסתורי ביולי הרשויות תיארו אחר כך כחבלה. ישראל נתפסה כ"החשוד המיידי" בביצוע הפיגוע שם, כמו גם בביצוע מתקפות אחרות, על רקע המשא ומתן שמעצמות העולם מנהלות כעת עם טהרן בדבר הסכם הגרעין שלה. ראש העיר נתאנז, רמזנאלי פרדוואסי, אמר כי מדובר בשריפה. מתקן ההעשרה התת-קרקעי בנתאנז היה תחת פיקוח בעבר של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם. ארגון האנרגיה האטומית באיראן דיווח על "אירוע" שהתרחש בנתאנז, שבמחוז איספהאן. לפני עשור, התולעת המתוחכמת סטוקסנט (Stuxnet) פגעה במתקן. בתחילה איראן לא פירטה מה מהות הנזק, אולם מאוחר יותר פרסמה תצלום של מבנה שרוף. שלושה פקידים איראנים אמרו שהם מאמינים שהאש שפרצה נגרמה על ידי מתקפת סייבר, אולם הם לא הביאו כל הוכחה לכך. שניים מהם אמרו כי ייתכן שישראל עומדת מאחורי המתקפה. בעיתון הכווייתי אל-ג'רידה דווח כי ישראל עומדת מאחורי האירוע, שפגע במחשבים השולטים בוויסות לחץ במכלי הגז. נתאנז הוא האתר המרכזי בתוכנית העשרת האורניום של איראן. המתקן שימש את האיראנים כדי לבנות צנטריפוגות להעשרת אורניום בעבור פרויקט הגרעין שלהם. הרפובליקה האיסלמית מכחישה כי היא מנסה לייצר נשק גרעיני, וחוזרת וטוענת כי תוכנית האטום שלה נועדה אך ורק למטרות שלום. חוקרים העריכו כי נזק משמעותי נגרם למבנה ולפרויקט הייצור שבו. במאי 2019 איראן השיקה את פרויקט "המבצר הדיגיטלי"', שנועד להגן על המדינה מפני הגברת איומי הסייבר, המכוונים לתשתית איראנית, לעסקים מקוונים ולעסקים פיזיים, שלהם תשתית דיגיטל. בסוף 2007, או בתחילת 2008, הוחל בפיתוח התולעת סטוקסנט, שפגעה במתקני הייצור של הגרעין האיראני. התולעת התגלתה בפעם הראשונה ביוני 2010. בספטמבר אותה שנה, היא זכתה לפרסום עולמי כאשר דווח שנוצרה והופצה על ידי גוף ממשלתי, כצעד של לוחמה קיברנטית שנועד לחבל במתקני הגרעין של איראן. בין המדינות ששמן נקשר ליצירת התולעת: ישראל, ארצות הברית ומדינות אירופיות. חודשיים לאחר מכן הודה נשיא איראן דאז, מחמוד אחמדינג'אד, שהתולעת פגעה בתוכנית הגרעין של ארצו. הנוזקה הביאה להשמדתן של יותר מ-1,000 צנטריפוגות במפעל האטום. בסופו של דבר, התולעת התפשטה ופגעה במאות אלפי מערכות ברחבי העולם, מה שהביא לגילויה. בפברואר 2013 פורסם כי התולעת פעלה כבר ב-2005, וכי הגירסה המוקדמת של התולעת שהוחדרה למתקן הצנטריפוגות בנתנז גרמה לסתימה של שסתומים, בעוד הגרסה המאוחרת פעלה לשינוי המהירות של הצנטריפוגות ולהתחממותן עד כדי הרס שלהן. "סטוקסנט – אחת התוכנות המתוחכמות ביותר" מומחי אבטחת מידע בעולם הגדירו את סטוקסנט כאחת הנוזקות המתוחכמות ביותר שנכתבו אי פעם. היא נועדה לפגוע במערכות בקרה תעשייתיות מסוג SCADA של סימנס (Siemens), ודרכן במתקנים תעשייתיים המבוקרים על ידי מערכות אלה. הנוזקה, בעלת יכולת לתכנת מחדש בקר לוגי מיתכנת (PLC), תקפה את הבקרים של הצנטריפוגות ושינתה בהם את ההוראות. כך, התחממו ונהרסו, כאמור וככל הנראה, 1,000 או יותר מהן. אירוע זה העמיד את אבטחת הסייבר בראש סדר העדיפויות של טהראן. בנובמבר 2018 דווח כי נוזקה רבת עוצמה, יותר מזו שהייתה לסטוקסנט, תקפה רשתות מחשבים ותקשורת איראניות. ביוני האחרון דווח על מתקפת סייבר איראנית על מתקני מים בישראל, שנועדה להעלות את רמת הכלור במי השתייה של אזרחי המדינה. השינוי ברמת הכלור היה עלול לסכן מאות ואלפי אזרחים בארץ. האיראנים הצליחו לפרוץ למערכות שמתפעלות את משאבות המים בישראל, תוך שימוש בשרתים הממוקמים במקומות אחרים, מחוץ לישראל (פרוקסי) – בארצות הברית ובאירופה. מטרתם הייתה להערים על המחשבים, על מנת שיגדילו את כמות הכלור המתווספת למים המוזרמים לבתים בישראל. מתקפת הסייבר נועדה להשבית את משאבות המים, כדי שהמערכות לניטור איכות המים ורמת הכלור לא יגלו את ניסיון ההרעלה. כך, היו עלולים להיוותר אלפי אזרחים בלא מים בביתם, בעוד ש-"מאות אחרים היו עלולים לחלות", נכתב בפייננשל טיימס. המקרים, שהתרחשו באפריל, זוהו על ידי מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה. הנקמה של ישראל במאי האחרון פורסם בוושינגטון פוסט, כי ישראל הגיבה על מתקפה זו, שלא לומר נקמה, בכך שתקפה באופן רחב היקף בסייבר בנמל באיראן. ב-9 במאי, שבועיים לאחר המתקפה האיראנית על ישראל, חווה נמל שאהיד ראג'עי במיצר הורמוז שבדרום איראן מתקפה שגרמה להשבתתו למשך שלושה ימים ולפעילות חלקית שלו לכמה ימים לאחר מכן. המתקפה גרמה לפקקי תנועה ימיים ויבשתיים בו ובסביבתו. ביום המתקפה קרסו מערכות ה-IT בנמל, לרבות המערכת האחראית לתנועת כלי השיט בו. לדברי גורמים ישראלים, מתקפת הסייבר האיראנית "הייתה קטנה מאוד" ומטרת המתקפה הישראלית הייתה לאותת לאיראנים תמרור אזהרה.

הרגולטור הסיני הטיל בסוף השבוע קנס בגובה 2.8 מיליארד דולר על קבוצת עליבאבא (Alibaba) שייסד איש העסקים המצליח במיוחד עד לא מזמן, המיליארדר ג'ק מא. הקנס הוטל, על פי הרשויות, בגין שימוש לרעה בדומיננטיות בשוק ביחס לסוחרים ויריבים. הענישה החריגה בגובהה במדינה הגיעה לאחר חקירות ובדיקות חסרות תקדים בהיקפן שניהל השלטון שבהובלת המפלגה הקומוניסטית נגד מא והחברה שייסד. מא, מעשירי סין ואחד האנשים החזקים בה, הסתבך עם השלטונות באוקטובר 2020, עת השמיע בציבור ביקורת גם כלפי הממשל וגם כנגד הבנקים במדינה על כך שהם פועלים כמו בתי חרושת, וזאת בהקשר לביטחונות הקשורים לאשראי שלהם נזקק מא מהבנקים. לדבריו, התקנות הבנקאיות הרווחות מפריעות לחדשנות, ונדרשת רפורמה בסין, בכדי להעצים את הכלכלה שלה. בבייג'ינג לא אהבו, בלשון המעטה, את ההתבטאות הביקורתית והחריפה של מא, כמו גם את המעמד שאליו הגיע שהביא אותו לחוש חזק מספיק כדי להתבטא באופן הכל כך לא מקובל במדינה נגד מוסדותיה. נמצאה אשמה בהתנהלות מונופוליסטית בסין. קבוצת עליבאבא. צילום: BigStock הגוף המכונה המינהל הממלכתי להסדרת שווקים בסין (China's State Administration for Market Regulation) הודיע אתמול (ש') כי עליבאבא הענישה מוכרים שמכרו סחורות בפלטפורמות שלה ושל יריבים, והפעילה נוהג המכונה "בחר אחד מתוך שניים". לדברי הרגולטור, הדבר מעיד, כפי שמעידות עוד שלל התנהלויות של עליבאבא, על התנהגות מונופוליסטית המחבלת בתחרות במדינה. לפי הגוף המפקח, עליבאבא חייבת לבצע שיפוץ מקיף בפעילותה ולנהל דו"ח תאימות לבדיקה עצמית בשלוש השנים הבאות. הקנס בסך 18.2 מיליארד יואן (שהם 2.8 מיליארד דולר) משתווה ל-4% מכלל המכירות המקומיות של עליבאבא בסין, ונחשב כגבוה במיוחד למרות שקנסות על מונופולים יכולים להגיע גם לעד 10% מסך המכירות השנתיות, אולם לרוב אינם מטפסים לכאלו סכומים. לשם ההשוואה, בשנת 2015 סין הטילה קנס של 975 מיליון דולר בגין התנהלות מונופוליסטית על קוואלקום (Qualcomm). הטון של עליבאבא השתנה בתגובה לענישה "עליבאבא לא הייתה משיגה את צמיחתה ללא רגולציה איתנה מטעם השלטונות ושירות ממשליים תקינים, וללא הפיקוח הקריטי. הסובלנות והתמיכה מכל מחוזותינו היו מכריעים להתפתחותנו", נכתב בהצהרה של החברה שהגיעה כתגובה לקנס. מדובר בשינוי טון של 180 מעלות, אחרי שבחודשים קודמים נהגו גם עליבאבא, ובעיקר מא, להשמיע אמירות כנגד הרגולטורים של המדינה. אמירות כאלו, ועוד ביקורת על המפלגה השלטת בסין, הציתו בסופו של דבר את זעמה של בייג'ינג על מא עצמו, ועל החברות שלו. הנשיא ביטל את ההנפקה המתוכנננת והצרות החלו. קבוצת ANT. צילום אילוסטרציה: BigStock היחסים המדורדרים בין המיליארדר הסיני, שבתחילה נחשב ליקיר העם והמפלגה – שגם הודה שהוא קומוניסט בעצמו – גרמו בסוף השנה שעברה לביטול הנפקה עצומה שתכננה קבוצת ANT שבבעלות מא, העוסקת בתחום הפיננסים. הכל התחיל כשסין, שכנראה נבהלה מהכוח האדיר שמא והחברות שלו צברו, פצחה בחקירת הגבלים עסקיים נגד קבוצת עליבאבא – אחד התאגידים היקרים ביותר בעולם, והקמעונאית אונליין הגדולה בסין. הענישה כעת היא התוצר של החקירה ההיא. אחר כך הממשל המשיך ו"טיפל" בחברת השירותים הפיננסיים של מא, ואילץ אותה לא לצאת להנפקת ענק מתוכננת, כמו גם עביר לה דרישות להתמקד בחזרה בעסקי התשלומים המקוריים שלה ו"לתקן" פעילויות הלוואות צרכניות וניהול נכסי הון סיכון, כדי לעמוד בכללי הרגולציה הנהוגים בשווקים הפיננסיים בסין. לאחר פרשה זו, כזכור, נעלם מא למשך מספר חודשים. המיליארדר ככל הנראה "ירד למחתרת" בתקווה שיעבור הזעם שמקורו בהידרדרות היחסים בינו לממשל הקומוניסטי הסיני, איתו חי בדו-קיום עד שהביע את הביקורת שלו נגדו ב-2020. רבים, בעיקר במערב, הביעו חשש לחייו או חששות שהועלם על ידי הרשויות ואולי נכלא. אלא ש-מא שב והופיע בינואר האחרון, באירוע לייב – פגישה דיגיטלית עם 100 מורים מאזורים כפריים בכל רחבי סין. הסרטון בו מתועד היזם ש"חזר לחיים" הגיע לרשתות החברתיות ולתקשורת בסין ובעולם. אבל הבעיות של מא עם השלטונות לא הסתיימו, כפי שמעידה הענישה החמורה האחרונה. בהודעתה של עליבאבא נמסר כי החברה מקבלת את העונש ותשלם את הקנס במלואו. הענקית הסינית אף מיהרה להרגיע את הרוחות והבטיחה שכבר ביצעה שינויים פנימיים. מחר (ב') החברה עתידה לקיים מסיבת עיתונאים בעניין הקנס והשלכותיו.

תכנן לפוצץ דטה סנטר שלה. AWS ה-FBI האמריקני עצר תושב טקסס, שהתכוון לתקוף דטה סנטר של AWS. על פי הדיווחים השונים האיש תכנן לחבל בפעילות המתקן שלדעתו משמש את הבולשת, ה-CIA וסוכנויות פדרליות אחרות בארה"ב. לצורך כך תכנן החשוד, סת' אהרון פנדלי בן ה-28, לפוצץ את אחד ממתקניה של אמזון (Amazon), דטה סנטר הממוקם בווירג'יניה. פנדלי נעצר במהלך פגישה עם סוחר נשק, שהיה למעשה קצין FBI סמוי, ושהגיע לפגישה לכאורה כדי למכור למתכנן הפיגוע מטעני חבלה, שהיו בעצם מטעני-דמה. אם יוכח שהוא אשם בתכנית ואכן תכנן לבצעה, פנדלי יכול למצוא את עצמו נשלח ל-20 שנות מאסר. פוסטים "מטרידים" באחד הפורומים ה-FBI פתח בינואר השנה בחקירת הנושא, בעקבות פנייה של אזרח ששמו לא פורסם, אשר דיווח אודות פוסטים "מטרידים" באחד הפורומים. המקור של הבולשת גם סיפק כתובת דוא"ל המשויכת למפרסם התכנים ושרשומה על שם פנדלי, החשוד שנעצר לבסוף. בפורומים בהם היה פעיל נהג החשוד לכנות עצמו דיוניסוס. על פי דיווחים, בפרסומיו התפאר "דיוניסוס" שנוכח בגבעת הקפיטול בהתפרעויות של תומכי הנשיא לשעבר, דונלד טראמפ, ב-6 בינואר. מאידך הוא ציין, כך לפי התקשורת, שלא נכנס פיזית לבניין בו יושבים מחוקקי ארה"ב, כפי שעשו חלק מהפורצים לקונגרס. נציג אמזון אמר לחוקרים כי החברה מספקת שירותי אינטרנט מסחריים ללקוחות המשתמשים בדטה סנטרים של AWS, שבאחד כמותם תכנן פנדלי לפגוע, לכאורה, כפי שטוענת נגדו התלונה שהוגשה לבית המשפט הפדרלי ביום ו' האחרון. דטה סנטר. צילום אילוסטרציה: BigStock אמזון הודתה ל-FBI בהצהרתה לתקשורת וציינה גם כי "אנו מתייחסים ברצינות מדהימה לביטחון ולנתוני הצוות והלקוחות שלנו, ובוחנים כל העת וקטורים שונים על כל איום אפשרי. אנו נמשיך לשמור על העירנות הזו לגבי העובדים והלקוחות שלנו", על פי ההצהרה. על פי הודעה לעיתונות ממשרד המשפטים האמריקני, ה-FBI יצר קשר עם אחד המקורות שפנדלי פנה אליהם באמצעות אפליקציית סיגנל (Signal). גורם זה אמר למחלקה כי החשוד סיפר לו על הכוונה לתקוף את "מרכזי הנתונים של חברה ידועה", וזאת במטרה "לחסל כ-70% מהאינטרנט". יצוין כי בצפון וירג'יניה פועלים יותר ממאה דטה סנטרים, בשטח הממוקם אסטרטגית ליד וושינגטון הבירה. אחוז גדול מתעבורת האינטרנט בעולם זורם באזור, שהיה עד לתנופת ענק בתחום הדטה סנטרים בשנים האחרונות, בזכות ספקיות שירותי ענן כמו אמזון.